יום עיון לרבנים כפר חב"ד

00:00 דובר 1 טוב, נתנו לי נושא קצת, אה, גדול ומסובך ו-- ארבעת המינים לפי מנהגי חב"ד. אולי אני אנסה קצת קצת לברר כמה דברים, כמה פרטים. ישנם דברים שמובאים בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן, שזה ודאי ודאי הפוסק שלנו ואין שום ספק. ולאט לאט ננסה ונלך. ישנם דברים שבמשך השנים... אולי כיוון שהקהל עדיין לא, לא, לא התאסף, אני אספר לכם איזה סיפור. היה פעם, אה, לפני כמה שנים הייתה התוועדות בירושלים. היו שם כמה-- שלושה בעלי תשובה, ש-ש-שלושתם למדו יחד באוניברסיטה. אחד עמד, אחד, אה, נהיה חסיד חב"ד, אחד נהיה ברסלבר והשלישי נהיה איש גור. בקיצור, שם בהתוועדות שמעתי שהם התחילו לדבר ביניהם על החסידויות, על ברסלב, על חב"ד, על גור, על ליטאים, שכאילו חב"ד אומרים שהם, ידוע שחב"ד הם עניין של שמחה, ודווקא אצל הברסלבר רוצים, אה, רוצים עניין של שמחה. אצל חב"ד זה עניין של ביטול דווקא ואצל אחרים-- היו כל מיני ויכוחים, שכאילו חב"ד היא לא כל כך אורגינלית כמו שהיא, דווקא אצל אחרים כן רואים את העניין של חב"ד. אז אחד שם, החב"דניק, אמר, "יושב פה הרב של כפר חב"ד, אולי תשאלו אותו, אולי הוא יסביר לכם". אז הם שאלו אותי. אז אמרתי להם, "תראו חבר'ה, אני לא למדתי באוניברסיטה ואני אף פעם לא למדתי, אה, מדעים, מתמטיקה וכימיה, פיזיקה. אני רב בכפר חקלאי. כפר חב"ד-- בכפר גדלים, אה, אתרוגים וגם פרדסים, קצת ירקות. בכל אופן גדלים אתרוגים, והאתרוגים של כפר חב"ד, אין עוררין, הם בלתי מורכבים. הרבה פעמים, לפעמים יש הכשר שלי על הקופסה, על האתרוג, ואחד הסימנים של אתרוג זה שהגרעינים הם לאורך, לא לרוחב. נו, נגיע לזה. והוא שואל אותי, אה, בקיצור, בן אדם קונה

02:37 דובר 1 את האתרוג, ובסוכות האתרוג הוא שלם. אחרי החג הוא פותח את האתרוג ורואה שהגרעינים שוכבים לרוחב, לא לאורך. כמה פעמים היו טלפונים בשנים קודמות, בשנים הראשונות: גנבים, רמאים, אתם מבלבלים את הציבור. אתם כותבים שבלתי מורכב. פתחתי את האתרוג, האתרוג ה-- אז זהו, הגרעינים שוכבים לרוחב. לפני איזה עשרים וחמש שנים. עכשיו אני ראיתי את זה באחד הספרים פה שמוכרים. ראיתי שהוא מביא את זה, ואני שמעתי את זה מהאגרונום. אז היו מפעם לפעם מבקרים האגרונומים ב-- באזור הגידול של האתרוגים. אז שאלתי אותו, למה זה? אז הוא הסביר לי כך, שלמה זה? כי ה-העצים הם בלתי מורכבים. כיוון שבלתי מורכבים הם מאוד חלשים. עובדה שאחרי שהרי כששותלים עץ, כששותלים את הייחור, אז שלוש, שלוש ש-ש-שנים ראשונות זה ערלה. השנה הרביעית זה נטע רבעי. מקסימום עוד שלוש שנים אפשר לתת. זה כבר טוב שהוא נותן עוד שלוש שנים פירות. זאת אומרת שעץ אחרי ערלה ייתן ארבע שנים, זה כבר המקסימום. אחר כך כבר צריך יותר טוב לעקור אותו, כי אם לא הוא ידביק את העצים האחרים. זה ודאי עוד תראו את זה בפרדסים, ימחישו את זה. אז איך ה-- הרי יש הזמן של הפריחה של ה-האתרוגים. אז כיוון שאתרוגים הם חלשים אז הם לא יכולים לתת. יש שם גם עניין של זכר ונקבה ואין להם את הכוח להוציא את הזרע, להפריח את ה-- את הפירות. אז בדרך כלל סביב עצים של אתרוגים נוטעים פרדסים של הדרים, חושחש, לימון וכיוצא בזה, ומעמידים אפילו כוורות, והכוורות מעבירים אבקה בין ה-- בין העצים החזקים ל-לדבורים-- ל-לאתרוגים. וממילא לפעמים ה-המידה של האבקה היא לא מאוזנת, אז האתרוג קיבל את האבקה. זאת אומרת, מין

04:58 דובר 1 זרע כזה או גנים כאלו כפי שזה נקרא היום, מהלימון. אז ממילא שיש אצלו, מתבלבל, מתבלבלים הגרעינים והגרעינים שוכבים לרוחב. נתנו מעצמו, הגרעינים היו צריכים להיות לאורך, אבל כאן זה לא... הוא אומר, "עכשיו תסתכל, תראה דבר מעניין". לי אז היה עץ לימונים ב-אצלי בחצר. תראה, תקום פעם בבוקר, תראה, זה עץ הלימון ופתאום העץ לימון מעליו יש לו שקיעות ובליטות כמו לאתרוג. עוד יותר. לפעמים יש-- אחד הסימנים של האתרוג זה שיש לו עוקץ. העוקץ שלו, אין פה מצגת, העוקץ שלו שקוע. העוקץ שלו שקוע, ופה פתאום אתה רואה שבלימון שלך יש ע-עוקץ שקוע. איך זה? מה זה קרה? ה-ה-הדבורים העבירו כמו שהם מעבירים את האבקה, את הגנים מה-מהלימון לאתרוג, כך הם העבירו מהאתרוג ל-ללימון. ולכן קורה שללימון יהיו שקיעות ובליטות ויהיה שקוע, ולאתרוג, ולאתרוג יהיה או אתרוג חלק או אתרוג גזע. לפי זה הבנתי, יש-- אז אם כך, מה מקובל אצלנו? השורש, המשתל שלו. למה? האתרוג ידוע שהוא בלתי מורכב, זה אתרוג. במשך הזמן יש דברים שמעבירים גנים מפה לשם, מתחילים לבלבל את העניינים. בכל אופן, ככה אמרתי להם שבקשר לחסידויות יש חסידות חב"ד. זה ה-- עם השורש שלה ועם העיקר שלה, ויש חסידויות אחרות. במשך המאתיים וחמישים שנה היו דברים שהעבירו גנים מפה לשם, התחילו לבלבל, וממילא בזה בחב"ד אולי התחילו ללמוד נגלה או אותו דבר ב-אצל הברסלבר, נהיה שמחה ופה האר פראים. אבל למעשה אתה קם בבוקר ואתה רואה אצלך את הלימון עם כל סימני האתרוג. אתה יכול לברך עליו? שום דבר. אתה יכול לברך עליו? למה? כי זה לא אתרוג. יהיה לו את כל הסימנים, זה רק הדבורים הביאו את זה. אבל האתרוג

07:23 דובר 1 המקורי זה שיודעים שהוא בא מהשורש או הגזע של האדמו"ר הזקן, של הבעל שם טוב. אז זה האתרוג. אפילו אין לו את כל הסימנים, אבל זה האתרוג שאפשר לברך עליו. יכול להיות לימון עם כל, עם כל ה... עם כל הסימנים שלו, אבל ברכה אי אפשר לברך עליו. אפילו בשעת הדחק, לפי כמה דעות, גם אי אפשר לקחת. בכל אופן, בוא נגיע לענייננו. יש, יש לנו כללים. למעשה אדמו"ר הזקן נתן כלל בפתיחה להלכות ד' מינים. והוא אמר, הוא כותב כך, הלשון שלו ש... כידוע, אדמו"ר הזקן בדרך כלל זה על דרך סדר הרמב"ם, פסיקת ההלכה של בית דוד, שתמיד בפתיחת הלכה אפשר ללמוד את הכלל של ההלכה, את הגדרים העיקריים של ההלכה. אדמו"ר הזקן בסימן תרמ"ה, שאף על פי שעדיין לא ידוע לנו מהו המקור שלו, זה קצת בעל הטור, אבל זה לא... זה יותר ממה שכתוב בעל הטור. הוא כותב: "נאים ומהודרים". מה זה מהודרים? "נאים ומהודרים בתוארם ובגידולם". הוא מוסיף פה שני דברים, בתואר שלו ובגידול שלו. על דרך שהסברנו בסימן תרמ"ח, ולפי שכל הד' מינים האלו כתובים בפסוק אחד, ממילא לומדים זה מזה. לפיכך כל ד' מינים אלו צריכים להיות נאים ומהודרים בתוארם ובגידולם. אדמו"ר הזקן מביא פה ארבע מילים: נאים. הרי אנחנו יודעים הודו, הודו, הודו. הוסיף נועם, זאת אומרת, בכל מילה של אדמו"ר הזקן, כידוע, זה רשום בתילי תילים של הלכות: נאה, מהודר, בתואר ובגידול. אנחנו יודעים בגידול, אבל מה זה בתואר שלו? משמע מאדמו"ר הזקן שיש פה דברים חדשים. יש דברים שקשורים לגידול של האתרוג או של הארבע מינים, ויש דברים שקשורים לתואר שלו. רש"י מפרש בחומש בפרשת ויצא

09:48 דובר 1 בפסוק ט"ז מפרש רש"י: זיו פרצוף, הפרצוף שלו. זאת אומרת, יש הצורה שלו היום, איך הוא נראה, האיברים שלו, ויש גם הגידול שלו. ואולי נפרט את זה קצת, לעניות דעתי, מה שאפשר קצת יותר לפרט את הדברים. אולי פשוט יותר לדבר על הלכה למעשה, אבל אולי נגיע לזה. למשל, אדמו"ר הזקן כותב, והוא מביא את זה מהשולחן ערוך, זה לא מביא את זה, מובא קצת בטור. ניקח את הלולב. דרך גידול של הלולב, מסביר אדמו"ר הזקן איך, איך הוא דרך גידול של הלולב. הגידול של הלולב, שהוא יוצא שני עלים, שניים שניים, שניים שניים, אבל לא רק שניים שניים. אנחנו כולם מכירים לולב, יש... זאת אומרת, שני עלים משני צדדים. בנוסף לזה, כל עלה הוא כפול בשניים. מוסיף אדמו"ר הזקן שזה לא רק שיוצאים שני עלים. מוסיף בסעיף ט"ז: זה לעומת זה. שני העלים יוצאים אחד מול השני. אני לא יודע אם הרבה אנשים שקונים אתרוג, כמובן זה לא לעיכוב. ושוב פעם, אל תלמדו מזה הלכות. אבל אם בא יהודי בכפר חב"ד ושואל את הרב, או במקומות אחרים, מה זה לולב מהודר? מה זה, כל הלולבים כשרים. אבל מה זה נקרא לולב מהודר? מה הרב צריך להגיד לו? מה זה נקרא מהודר? הייתי פה פעם, עמדתי פעם באתרוג, ניגש יהודי ואומר: "תנו לי אתרוג טוב, אַ שיינעם אתרוג." שאל אותו המוכר אתרוגים: "מה זה נקרא אתרוג יפה?" "אתרוג גדול." אה, לך תגיד לו שאתרוג גדול יש הרבה יותר שאלות מאשר על אתרוג קטן. הוא חושב שאתרוג גדול זה היופי של האתרוג. אבל לנו החתם סופר אומר בסוכה שלא כמו אצל העולם זה נקרא יופי. זה נקרא

11:48 דובר 1 יופי של התורה, מפני שהיופי שחז"ל קבעו, ולפי זה מגיעים הרבה דברים גם בהלכות לולב. המון המון דברים בונים על דברי החתם סופר האלו, ש... שהפירוש של מה שחז"ל הגדירו הודו, זה נקרא הודו. אם למשל הלולב יהיה עקום ויכסה אותו בזהב, אף על פי שהוא מהודר, זה לא ההודו שלו. ההודו... אבל מה אנחנו? מה אנחנו מבינים בזה? יש תואר של הלולב. התואר של הלולב, אומר לנו אדמו"ר הזקן, ששני העלים יוצאים זה מול זה. אחר כך הוא מוסיף הלאה, הוא מוסיף עוד יותר, שבין... מה? אז לא אחד על השני. אין לי פה לולב, אמרו שיהיה לי לולב. רק רגע, רק רגע, רק רגע, רק רגע. אבל זה לעומת זה, אתה מבין? זה לעומת זה יוצא... יצאו טוב נגד יצא רע. איפה זה? זה זה לעומת זה. כן, באותו גובה. אה, בכל אופן, אחר כך כתוב הלאה שלמשל הצורה של הלולב, זה גם לא הרבה פוסקים, זה מובא, שיש שתי אצבעות רווח בין עלה לעלה. זה צורת הלולב. אה?

13:08 דובר 2 בין עלה לעלה.

13:09 דובר 1 בין עלה לעלה, סליחה. בין עלה לעלה. אנחנו יודעים, דבר ראשון מסתכלים על העלה האמצעי. כמובן זה חשיבות הלולב, שם הפסולים הגדולים בעלה של הלולב, שתיכף נגיע לזה. אבל איך נקרא? מה? מה הצורה היפה של לולב? וזה גם נוגע, וזה גם נוגע למעשה. כי בדרך כלל הרי כמו שאין דעותיהם שוות, כמו שאין פרצופיהם שווים, ככה גם אין לולבים שווים. בא יהודי, לומד שעתיים אצל סוחר לולבים ורואה כמה סוגי לולב, הוא לבד לא יודע מה להחליט. יש, לכל לולב יש את המעלה שלו ואת החיסרון שלו. אין דבר שלם בעולם. מה להעדיף? זה כמובן לא על כשרות, אבל בהידור מה להעדיף? נראה פה, כפי שאפשר ללמוד מדעת אדמו"ר הזקן, שיש תואר של לולב. התואר של לולב כמו שהזכרנו. יש כמה וכמה פרטים בזה, אבל אם נספיק לעמוד על זה, אני רק רוצה לתת דוגמאות. שיש העלים הם... יש שתי אצבעות. אני יודע כמה זה אצבע סנטימטר, שתי... כמה? שתי אצבעות, אצבע רוחב הגודל זה שני... הגודל זה אצבע, שני סנטימטר, שניים וחצי סנטימטר בין עלה לעלה. זה נקרא הלולב היפה. בנוסף לזה, למשל הלולב, הלולב בנוי מ... מה אנחנו... מתחיל שני עלים, שני עלים, שני עלים, שני עלים, עד שהוא נגמר בעלה האמצעי. למעשה נגדיר, הלולב בנוי משני חלקים, השדרה והעלים. השדרה נקראת עד המקום, עד המקום שהלולב העליון יוצא. זה נקרא השדרה. אחר כך מתחיל העלה העליון, שהוא נגמר למעלה. אז למעשה? אז למעשה? אני רוצה להקריא לכם, אה, יש במכתב של ר' ג'קובסון שהוא כתב שהרבי הריי"צ אמר לו להשיג לולבים כשהרבי הגיע ל... לרוסיה... ל... לאמריקה. הוא אמר לי, כהגדרת אדמו"ר

15:58 דובר 1 הריי"צ, שיביא לו-- שיביא עבורו לולב א מיטלסטן. מה פירוש א מיטלסטן? הוא כותב שהיינו שהשדרה תהיה באמצע. תכף נראה מה זה-- לכאורה מה זה. לא, לא מן הצד קצת. כך הוא כותב. אונשלאסן, בלי מנעולים. ישנם לולבים כאלו שהעלים אינם דבוקים ממש מכיוון שהם יוצאים מן השדרה, וזהו נקרא בלשוננו מיצ-- מצ'לצר. תכף... ניט קיין דינן, לא דק. א גלייכער, ישר. ניט קיין קנעפל. קנעפל זה כבר הרבי מביא ב-- זה כבר הרבי מביא במנהגים. אבל שאר הדברים הרבי לא מביא. הרבי מביא שמנהגנו בקנעפל, אבל שאר הדברים הוא כותב כמו שהרבי הריי"צ... לכאורה-

16:58 דובר 3 רק רגע, אני-

16:58 דובר 1 רק רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, אני פשוט קשה לי להסביר בלי לולב. מה שאני-- אני יודע מה הפירוש בלי מנעולים. מה שהוא-- מה שהוא התכוון א מיטלסטן-- כמובן שפה מדובר הרי לא שהוא יביא לו עכשיו לולב פה. הוא דיבר פה על, על ההידור שיש בלולב. כפי שאני חושב א מיטלסטן זה נקרא שכמו שאמרנו קודם שיהיו עלים, אותה כמות של עלים מכל צד. לפעמים קורה שהרבה פעמים יוצא שצריכים עלים ל-לעגול את הלולב, אז מורידים. לא מקפידים, מורידים עלים מצד אחד. אז יוצא שלפעמים יש בצד אחד יותר עלים מאשר בצד השני. והרבי רצה שהלולב יהיה שווה משני הצדדים, יהיו אותה כמות של עלים. מה? בדיוק, בדיוק, בדיוק. זאת אומרת היה היופי שלו כמו ש-- זה הוא לא מזכיר, כמו ש-- זה מפורש בשולחן ערוך כמו שהזכרנו קודם, שיהיו שני עלים זה מול זה. אולי א מיטלסטן הכוונה היא גם זה, אני לא יודע. הוא מפרש את זה. אולי הכוונה א מיטלסטן גם שהעלים יהיו, יצאו כמו שאדמו"ר הזקן אומר, זה לעומת זה. ואני ראיתי את זה בהרבה הרבה לולבים. יש לולבים יפים, אבל העלים לא, הם לא, לא, לא יוצאים באותו, באותו גובה.

18:24 דובר 3 אם השדרה עקומה.

18:25 דובר 1 רגע, רגע, נגיע עוד לשדרה עקומה. עכשיו אנחנו מדברים, אה?

18:30 דובר 3 מצטער, אבל הרבה פעמים אפשר לרחוק אחד יותר מהצד השני.

18:39 דובר 1 איפה יש כזה?

18:40 דובר 3 בזה.

18:41 דובר 1 כמובן, כי יש יותר עלים!

18:43 דובר 3 הוא מרים-

18:43 דובר 1 כי הוא מרים, הוא מעלים יותר.

18:47 דובר 3 קטנים, קטנים בעובי זה יותר.

18:48 דובר 1 זה אני לא זוכר דבר כזה, אבל בכל אופן שיש עלים יותר זה, זה, זה יש, ישנם לולבים. אבל פה עוד דבר אני חושב שיש פה עוד יותר. אני חושב שהכוונה היא למה שפה אדמו"ר הזקן אומר, שהעלים יהיו באמצע, שיהיה זה מול זה. ו... אומר האונשלאסן. אני חושב שהפירוש של אונשלאסן, וזה ראיתי בהרבה לולבים ואני אישית הרבה פעמים נכשלתי בזה. ישנם לולבים, שמקום של יציאת העלים יש קצת כיפוף, כיפוף ומתחיל לעלות. אתה רואה כמין רווח, לא שנעקר, הוא קצת עקום ועולה למעלה. אבל כשאתה מסתכל עליו מהצד זה נראה כמו שלוס, כמו, כמו מנעול. שני העלים, אה?

19:41 דובר 3 אחר כך הוא כתב על חום.

19:43 דובר 1 מה?

19:43 דובר 3 אחר כך הוא כתב על חום.

19:43 דובר 1 אחר כך הוא כתב על חום גם. תסתכל בסוף. און אן אנדער מאל, הרבה פעמים אחרת הוא אמר זאָל זיין נאך מדימוך עם ה, עם ה, עם הזה או עם ה... אז לכאורה אני חושב שהפירוש הוא שהכוונה היא שלא יהיה, שהלולב יצא ישר ולא טיפה בעקימות ועולה למעלה. ואני עוצר אולי בנקודה הזו קצת, וזה גם נוגע שוב פעם למנהגי חב"ד. אצל העולם, אצל העולם, אצל הפלישה בעיקר הנענועים זה מקשקש עם ה, עם הלולב ודווקא המהדרין הלולב פתוח כדי שכשהלולב הוא פתוח אז הקשקוש הוא חזק. הם מזעזעים את העולם עם הקשקוש. כפי שאני זוכר כשאני הייתי בסביב שבע עשרה וראיתי את הרבי לוקח לולב, אני לא יכול ל..., אבל אני ראיתי על פי ידעתי שהרבי אף פעם לא הקפיד לקחת הלולב שיהיה בו קשקוש, אלא להיפך שתמיד היה הלולב סגור. במשך הזמן אחרי ששיבחו עליו אלפי אנשים אז הוא התחיל להיפתח, להיפתח, אבל הלולב היה סגור ועוד יותר אומרים קורה. בדרך כלל כשהלולב הוא פתוח והוא מקשקש, הוא ראוי לקשקוש עוד לפני שמתחילים ליטול אותו ביום הראשון, אין לו, אין לו קורה, אין לו את ה, את המוח, אין לו את המוח. ומזה ראינו שמנהג וגם עובדה בצורת המנהגים של חב"ד. פעם אחת רואים אולי קצת בווידאו שהרבי בסוף הנענוע עושה קצת, קצת מזעזע את היד, אבל עיקר הנענוע בכל אופן כפי שכתוב במנהגים להוליך ולהביא, להביא ולהוליך, אבל לא לזעזע, לקשקש את העלים. בכל אופן במנהגים זה לא כתוב. זאת אומרת שצורת הנענוע של הלולב לא היה מנהגנו להקפיד שהוא יהיה פתוח כדי שיהיה אפשר לקשקש. ויש פה עוד דבר עוד יותר. ומה זה? ומה זה בלולב

22:03 דובר 1 פתוח הלשון של אדמו"ר הזקן, אנחנו הזכרנו פה אונשלאסן שבמקרה והלולב קצת נפתח מהצד ועולה למעלה, אחר כך כשהוא קצת נפתח, שהוא מתחיל להתפתח קצת, אז הוא באמת העלים נפרדים אחד מהשני, כי זו עובדה, מכיוון שבשורש שלהם הם קצת מתרחקים, הם הרבה יותר נפרדים. הלשון של אדמו"ר הזקן, יש פה לשון מאוד מעניינת שהרבה הרבה הגרי נחמיה מתחבט בזה. הוא כותב-- הוא מביא את הרמ"א והוא, הוא משנה מלשון הרמ"א. הוא כותב ככה: "בסיפא, מצווה מן המובחר שלא ליטול לולב שעליו פרודות זה מזה. מצווה מן המובחר שלא ליטול לולב שעליו פרודות זה מזה, אפילו אם לא נתקשו כלל, אפילו אם עדיין..." זאת אומרת לא--, כי קודם הוא הביא על שהלולב, הלולב הרי כשהוא גדל הוא הרי מתפתח, כן? הוא פותח, פותח, פותח ולא רק שהוא פותח אלא גם העלים שלו מתקשים, ואם אני עכשיו ארצה לקחת את העלים האלו ולחבר אותם חזרה, אי אפשר. אפילו אם אני אאגוד אותם הם גם לא יחזיקו, למה? כי הם גם מתקשים. לא אילו הם היו נשארים רכים, שזה הוא מדבר הלאה, אז אפשר היה עדיין לאגוד אותם, אבל כבר שהם מתקשים אי אפשר לאגוד אותם. אז פה הוא אומר אפילו לא נתקשו, אפילו לא נתקשו כלל. "אלא מחמת שנקרעו מעט במקום חיבורם בשדרה נפרדו זו מזו מעט." מה פירוש המילים האלו: "מחמת שנקרעו מעט במקום חיבורם בשדרה נפרדו זה מזה"? מה פירוש המילים נפרדו במקום חיבורם בשדרה? זה לשון של אדמו"ר הזקן, לא מצאנו את זה באף מקום. זה בנוי על כל מיני פוסקים קודמים. מה פירוש המילים נפרדו זה מזה? שנקרעו מעט, שנקרעו מעט. מה זה פירוש נקרעו מעט

24:18 דובר 1 במקום חיבורם? תמיד עקירה, כשאדם עוקר שן, מה הכוונה עקירה? הוא מוציא אותו. זאת אומרת היא הייתה צריכה להיות מחוברת והוא עקר אותה. הוא עקר אותה במקום שהייתה צריכה להיות מחוברת, אבל הספק הוא אם פה הפירוש של נקרעו, זאת אומרת יש מקום לומר החצי סנטימטר הזה שהלולב מחובר לשדרה וזה הפירוש נקרעו. הוא, הוא, הוא עקר אותו ממקום שהוא צריך להיות מחובר. זה הפירוש נקרעו. או שהפירוש הוא נקרעו, זה הולך על הסיפא שנקרעו מעט במקום חיבורם מכיוון שהוא צריך להיות מחובר, זאת אומרת הוא צריך להיות מחובר ודבוק. אז שמה הוא נפרד קצת. אז לא הפירוש שהוא נעקר. יש פה עקירה כאילו אוגריסם מהמקום שהוא מחובר, אלא הוא עדיין לא דבוק לשדרה וזה נקרא בלשון. ויש אולי דיוק בלשון שאני ראיתי כמה אחרונים מתחבטים בזה. מה הדעה של אדמו"ר הזקן? רב אדוני נחמיה [?] על הנושא הזה. לכאורה אפשר לדייק. הוא כותב ככה הלשון שלו. טוב, אולי לא פה המקום, שנקרעו מעט במקום חיבורם. לכאורה, אם הכוונה היא עקירה כמו עקירת שן, היה צריך לכתוב הלשון שנקרעו ממקום חיבורם, מהמקום שהם צריכים להיות מחוברים הם נעקרו. לא, הוא לא אומר ככה. נעקרו במקום חיבורם, שם הם נעקרו. אמנם נפש, אם הם נעקרו אז הם נעקרו במקום חיבורם. אבל זה יש מקום לומר שהכוונה שלו היא שה, שה, שכאילו היא לא נפרד מכיוון שהלולב בה כשהוא צומח, כשהוא עדיין לא התפתח, אז הרי, הרי במקום מיד אחרי שהוא מחובר הוא שמה דבוק ומחובר מאוד ופה כבר נפתח. וזה עכשיו נבין היסוד הזה של הרבי שאמר און שלסר. יכול מאוד להיות שזה קשור לדיוק הזה בלשון של התנועה הזה, כן. כי

26:26 דובר 1 אם זה שלסר, אם זה קצת יוצא, אז יוצא ששמה מיד אחרי החיבור שלו הוא כבר, הוא כבר נפרד. למה? כי הצורה היפה, התואר של הלולב, התואר של הלולב הוא בתחילה הוא מחובר ואחר כך הוא מהודק. אז במילא פה נשאלת השאלה מה באמת חסיד חב"ד? מה הוא צריך להדר? איזה לולב הוא צריך להדר? כמובן שמרן אומר שצריך להיות עם קורה. אז אם אני מהדר לקחת לולב עם קורה אז במילא הוא גם, הוא גם הוא כבר גם סגור. אבל למעשה לא תמיד מוצאים את הלולב הזה עם הקורה. אבל איזה לולב הוא צריך להדר? האם הוא צריך להדר לולב שיהיה מה שיותר סגור? ולמעשה בלבוש כתוב שצורת הלולב צריך להיות כחץ. הנוהג כן לא מביא אותו. צורה של חץ, זאת אומרת חתיכה אחת ושפיציק. אצל העולם מהדרים להיפך לולב פתוח שיהיה אפשר לקשקש. אנחנו לא מהדרים, לא נוהגים בקשקוש. רק רגע, רק רגע, רק רגע, אני גם ככה מגובה, רק רגע. אבל מה? אנחנו לא מהדרים בקשקוש וייתכן שאחד קשור בשני. מכיוון שנהגנו לקחת לולב שהוא מה שיותר מחובר אז זה לא עשו את הקשקוש, בזה לא נהגו בקשקוש. למה? גם זה, זאת אומרת, זה גם סיבה. אז אני רוצה רק להמחיש עד כמה שמתחילים להתבונן, שכל מנהגי חג קשורים אחד לשני וצריך לעמוד ולשבור את הראש על השורש של הדברים ורואים שהכל הסוד שלהם זה בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. רק מה? למה אין לנו את זה? כי לא כתבו. אבל אלו שלמדו ידעו איך ללמוד את זה. בכל אופן.

28:40 דובר 4 מחר אתה.

28:42 דובר 1 איפה? איפה? איפה? על הקוסקוס היו עושים. בכל אופן אני יודע. תשמע, איפה, מתי, אחרי ג' תמוז?

28:52 דובר 4 לא, לא.

28:52 דובר 1 אה, לפני ג' תמוז. לפני. אה, בכל אופן, לפני תבשיל, לפני תבשילי יוד זה לא היה. אה, בכל אופן, אתה היית פעם אצל הרבי?

29:03 דובר 4 אם בסוף שיעור ב' הרבי עמד מולי, אז הרבי דיבר רק על הרבי האחרון.

29:09 דובר 1 הרבי בירך על הקוסקוס.

29:10 דובר 4 ואמר עומר לכל אחד ואחד במדינה.

29:13 דובר 1 חשבתי שרק בגיל שלי יש כבר שכחה. תראה, הוא עוד בן צעיר. בכל אופן, ה... אני רוצה. מפה אני רוצה לצאת. רגע, כבר בלבל אותי לגמרי. אה, על מה דיברנו? על הלולב.

29:31 דובר 4 בספר הוא כתוב שזה גם כתוב.

29:34 דובר 1 לא כתוב.

29:35 דובר 4 שהוא אמר שהוא יהיה קורה.

29:36 דובר 1 זיין קורה און צווייטן זייט.

29:38 דובר 4 צווייטן זייט.

29:38 דובר 1 כך הוא לא כתב. רגע, ואני גם מגיע לזה גם אני. רק רגע. רק רגע. בכל אופן, אני זוכר ששמעתי פעם שבזמנו ר' פייגלין, של חסיד בישיבה, שהרבי עשה נענועים בהלל. ואמר שהוא הסתכל על הרבי שעשה את הנענועים, הוא יצא בהתפעלות כזאת, אומר שהוא היה אצל הרבי שלו. לא אזכיר את שמו. מגדולי ישראל. "יראנו מה זה היער." למה עושים את ה-- ברור שהעצים נתנו. כל העולם מתנודע והרבי ככה בשקט ובעדינות לוקח, הוא מביא, לוקח, הוא מביא ופה רואים איך שהוא מנהל את העולם. לא בכוח ולא ברעש ה'. בכל אופן, ה-- אז, אז מה שאמרנו שה-- רגע, מה אמרת? מה השאלות? אני כבר לא זוכר. כן. בכל אופן, אז במעשה-- אוי, יש פה, יש פה עוד נקודה ואני רוצה להגיע, זה מגיע להלכה למעשה. יש, כיוון שאמרנו שמנהגנו לא בנענוע וייתכן במנהגנו, שוב פעם אני לא קובע עובדות, אני רק מציע, שדווקא בלולב סגור ומה שיותר סגור ומכלול מה שכתוב פה שזה הצורה של לולב שלא ייפרד מאוד. יש לולב קנרי. כולם יודעים את השאלה על לולב קנרי. יש רבנים שהכשירו את זה, יש מגדולי ישראל, יש רבנים שפסלו אותו. הלולב הקנרי יש פה, יש לו השיטה שלו. הלולב שלנו, הלולב הוא קשה וגם העלים הם די קשים. אה, וגם אמרנו קודם, כפי שהבנו מהשולחן ערוך שהעלים עולים, יש הבדל בין העלים, בין עלה לעלה שתי אצבעות. בלולב הקנרי, א', השדרה היא מאוד רכה, היא מאוד רכה, היא מתנענעת והעלים הם סמוכים מאוד זה לזה. לא מיבעיא, זאת אומרת, בתחילת הגידול שלו, אין שמה שתי אצבעות בין עלה לעלה. אני לא אמרתי ששתי אצבעות זה

32:03 דובר 1 לעיכוב, אבל בכל אופן רואים שיש פה, יש פה עוד דבר. יש הלכה, ואני חושב שזה כדאי לפרסם את זה כי הרבה אנשים נכשלים בזה, שהשיעור של לולב שצריך להיות ארבעה טפחים. השיעור של שלושת המינים זה שלושה טפחים, השיעור של הלולב זה ארבעה טפחים. למה השיעור של לולב ארבעה טפחים? כדי שתצא שדרתו של לולב מהמינים שלו טפח. והרבה אנשים, מה הפירוש? שישנם אנשים שולחים, אני ראיתי ערבות גדולות והדסים גדולים ולולב לפי ערך קטן, וההלכה אומרת שהשדרה של הלולב, אפילו אם עם הערבות, נאמר למשל כך פוסק אדמו"ר הזקן בסימן תר"נ סעיף ב', שהלולב, השדרה של לולב צריכה להיות שישה טפחים, כי תמיד השדרה של הלולב, השדרה הכוונה היא עד המקום שמתחיל העלה האמצעי לצאת, צריכה להיות יותר גבוהה טפח מההדסים והערבות. מוסיף שם אדמו"ר הזקן מילה. אז רשמנו בפוסקים: כדי נענוע. כדי נענוע. למה? שיהיה אפשר נענוע בלולב עצמו. מוסיף שם אדמו"ר הזקן: שהוא המנענע. לא כדי נענוע, השדרה הזו היא המנענעת. את מי היא מנענעת? את מי היא מנענעת? כנראה את העלה העליון או את העלים שבתוך הטפח הזה, כן? אבל יש לנו פה מילה כזאת, שהשדרה של הלולב היא המנענעת את העלים. הפירוש הוא בנענוע, לא הכוונה היא ש-שהוא לא רק שלא כסכוס, אלא שאדם מתנענע. כשאדם ינענע, יתנענע עם ה-, עם ה-, עם הלולב. יש פה לולב שהוא מנענע את העלים, ובזה השדרה הזו צריכה לצאת טפח, כי הטפח הזה, כי בתוך האגודה למה? למה? למה לא מספיק השלושה טפחים באגודה, שם יש גם עלים, לא נכנס לזה, אבל בכל אופן כרגע נתרכז בהשאלות של אדמו"ר

34:28 דובר 1 הזקן. הטפח הזה הוא המנענע. בזה אני חושב בלולב קנרי כזה שהשדרה מתנענעת עם הלולב עצמו. אין פה שהשדרה מנענעת את הלולב, את העלים; העלים מתנענעים עם השדרה ביחד. וכפי שחז"ל קבעו את צורת הנענוע, כמו שאדמו"ר הזקן, היה שהשדרה צריכה לנענע את העלים, וממילא, וממילא זה רק יכול להיות כשה-, כשהשדרה היא קשה והעלים כמובן יותר, יותר רכים. יש פה עוד דבר בלולב שגם אני רוצה. הרי בפוסקים שיהיה... מעיקר דינא, שלא ידע, שאני לא יודע, אבל שמעתי שהבינו שאצל הפלי"א[?], שאצל הגאונים היה עניין שיהיה לולב שיהיה לו עם ב', עם ב' עלים. זה כבר הפסקי דינא אולי, אבל צריך שיהיה ישר. למעשה, כשמעיינים בשולחן אדמו"ר הזקן... שם לא מפורש שלולב צריך להיות ישר. כתוב שאם הוא עקום הוא לא הדר, אבל הלכה כזו שהוא צריך להיות ישר זה לא כתוב. אמנם הפוסקים ועוד יותר ה-- לוקחים את הלולב ומסתכלים בו כמו בחץ, כפי ששמעתי בכל אופן, אלו שהיו אצל הרבי, אף פעם הרבי לא-- הרבי לקח את הלולב כך או כך הוא היה יכול לראות. אבל בכל אופן, העניין הזה להסתכל על הלולב אם הוא ישר, אז זה אני לא יודע. בכל אופן בלשון של הרבי זה לא מובא. אבל מה? אסור שיהיה לו זיגזגים או כמו רי"ש. אבל מה? יש פה בלולב עוד דבר שאני רציתי להעיר על זה, וזה דבר שמאוד מאוד מצוי היום בשנים האחרונות במיוחד, וקשה מאוד למצוא לולב בלי זה. יש בלולב בעלים האמצע-- העליונים, יש בסוף, יש מין כזה זיגזג.

37:12 דובר 5 בעלים.

37:13 דובר 1 אה?

37:13 דובר 5 בעלים.

37:14 דובר 1 בסוף העלים יש כמו הולך ככה וככה, כמו-- בשולחן ערוך עצמו זה לא מובא, אבל אדמו"ר הזקן מביא לולב שנכווץ, שנכווץ. הוא לא מפרש מה זה שנכווץ. בריטב"א בסוכה יש פירוש בנכווץ, שהכוונה היא ללולב הזה, שהלולב שבראשו הוא קצת הולך לעקמימות. אז זה בכלל לולב שנכווץ שאינו הדר. אבל זה לא מובא על הלולב האחרים, אה. אבל בכל אופן, מה שרצית להגיד-- מה שרציתי להגיע לענייננו. וממילא יוצא לנו כך, שה-- למעשה, כי זה הרי הכל פה מדובר בהידורים. מה להעדיף, הידור על פני הידור? וממילא ראינו שיש לולב, צורה של שישר, שהוא יהיה, שהעלים ייצאו כמה שיותר דחוקים אחד לשני. יש פה עוד דבר וגם רציתי להעיר בנושא הזה. יש בקשר לעלה האמצעי. אנחנו יודעים, יש מחלוקת, יש כאלו שפוסלים את העלה האמצעי ברוב ויש כאלו, דעה שנייה של הגמרא שכן אומרת שבשעת חיים יש לולב אחר שייקח לולב אחר. הלשון שלו בסעיף, בסעיף, בסעיף אה, בסעיף אה... ויש פוסלין אפילו אם נחלק אלא מקצת התיומת, אף על פי שאין הלכה כדבריהם, מכל מקום טוב לחוש לדבריהם אם אפשר. הלשון שלו, אלו שמקצת התיומת. כמה זה מקצת התיומת? כמה שיהיו, שהלולב יהיה, שהעלה האמצעי צריך להיות שלם. בהתחלה, בסוף סעיף י-י-יוד הוא אומר. אני רוצה להקדים רגע. בלולב, בין ארבע מינים, יש פסולים עיקריים. יש שני פסולים עיקריים. פסול אחד הדר. ישנם פסולים שחכמים קבעו שאם יש לו את החסרון זה וזה, זה הדר וזה לא הדר. זה פסול מן התורה. יש פסולים של ולקחתם, כיוון שוּלקחתם צריך להיות לקיחה שלמה. אז זה

39:50 דובר 1 ה-, ואת זה ה-ה-הלולב צריך להיות שלם. ההדס צריך להיות שלם. למה? כי "ולקחתם" צריך להיות, אתה צריך לקחת דבר שלם, לא דבר חסר. באו, באו הראשונים ואמרו שאם העלה העליון, שזה עיקר הלולב, נחלק, אז זה לא לקיחה תמה. אותו דבר אם הוא נחתך, אותו דבר אם הוא נחלק, זו לא לקיחה שלמה, כי דרך ה-ה-הלולב שיהיו לו עלים כפולים ושלמים. הכפל הוא שלם, אז זה לא לקיחה תמה. מה הפירוש לקיחה תמה? אז זה מבין, אז זה לא לקיחה שלמה. אבל מתי זה לא לקיחה תמה? מתי זה לא הידור? וזה כדאי טוב לדעת. יש בטור ריש מ"ט, בטור ריש מ"ך, מביא אדמו"ר הזקן בקשר להדר, לפסול של הדר, סעיף כ"ה, הוא אומר ככה: "כל דבר פסול בהסגר--" אין. סעיף כ"ב, סליחה: "מכל מקום אפילו בחוטמו, אין החזזית פוסלת אלא אם כן היא נראית לעין כשאוחזו בידו, ולא שיצטרך לשים עין עיונו עליה". מתי אני אומר שחזזית ושינוי מראה פוסלים בהדר? דווקא כשהם נראים לעין כשהוא אוחזו בידו, ולא שיצטרך לשים עין-- עין עיונו עליהם עד שיראה. וכן כל שינוי מראה אינו פסול אלא אם כן נראה לרוב בני אדם בהשקפה ראשונה. אנחנו פה רואים הגדרה מה הפירוש של דברים שאני אומר, שכל הדברים האלה, חזזית, זה כל הדברים שפסולים במשהו. אבל מה זה? מתי זה אינו הדר? זה לא שאני אצטרך להסתכל ככה בזכוכית מגדלת ואני אראה שם נקודה שחורה או חזזית, אז זה כבר לא הדר. תיקח השכל. הדר, מה הפירוש הדר? צריך להיות יפה, אבל אם יש לו למשל שמה, אפילו קונים תכשיט ויש בזהב שם משהו, איזה, איזה, איזה, איזו סטייה שצריך

42:10 דובר 1 לחפש אותה בזכוכית מגדלת, אז מישהו יפסול את התכשיט? יכול להיות שיש לו קצת היפך, אבל הוא לא פסול. אז הוא מגדיר לנו ואומר ככה מה פירוש שאינו הדר. זו תשובה של המבי"ט. אבל כפי שהחיים מביאים, אדמו"ר הזקן משנה עוד יותר. אתה מקיל עוד יותר. אני לא זוכר כרגע את הלשון של המבי"ט עצמו, שצריך לשים עין עיונו עליהם. זאת אומרת הוא צריך להתאמץ ולראות את הפסול, אבל אם הוא לא צריך להתאמץ, הרבה פעמים, לפעמים, לפעמים לטעון, לראות. אז ככה אני לוקח את זה ואני מסתכל. אז הוא אומר לי מה צריך להסתכל ככה? אני רואה מה שכתוב בשולחן ערוך. אני רואה בשולחן ערוך לא כתוב שצריך להסתכל על האתרוג, על האתרוג ב-- אז זהו, בכתמים שחורים וכיוצא בזה. אז לא כתוב דבר כזה. כתוב שאתה צריך להסתכל עליו ככה. אם אתה רואה אותו כשאתה אוחז אותו בידו, אז משהו מתקבל בהשקפה לרוב-- לרוב העולם, כנראה אלו שאין להם משקפיים, שלא צריך אפילו משקפיים לראות אותם. אבל רוב העולם עם משקפיים, בלי משקפיים. אבל בכל אופן זה יסוד בהלכות הדר. אבל מה? ורבי עקיבא איגר אומר שיש הבדל בין לקיחה תמה להדר. הדר. הדר. אתה אומר שצריך להיות יפה. אני מבין אותך. אם זה דבר, אם זה פגם כזה, דפקט כזה שצריך לחפש אותו בזכוכית מגדלת, אז זה עדיין נקרא הדר. אבל לקיחה תמה צריך להיות דבר שלם. אם הוא גם במשהו עדיין הוא, אז הוא לא שלם. כך מבואר שרבי עקיבא איגר פוסק כן, כולם מביאים אותו, אבל מציינים שבלשונו של אדמו"ר הזקן נראה לא כך, והוא אומר מפורש, ותסתכלו בסוף סעיף י'. וכי אם הוא חולק

44:07 דובר 1 לשניים, והוא חולק לשניים, הרי ניכר ונראה שאין התיומת שלם. לא אומר שאין התיומת שלם, ניכר ונראה שאין התיומת שלם. זה לא מה שהקדוש ברוך הוא יודע, שה-- שה-- העלה הזה הוא, הוא חסר, הוא לא שלם. הוא צריך להיות ניכר ונראה. זאת אומרת כאילו... במילא מובן. אחר כך, כשהוא מביא את הדעה השנייה ואומר לפי שיש פסול אפילו נחלק לדעת אלו מקצהו לזה או לזה או עלין, הוא אומר מקצה. הוא לא אומר משהו. אז מה השיעורים פה? כמה זה? יש להניח אם נלך הכל בהמשך אחד, שהכל מדובר בפסול כזה שהוא יכול להיות ניכר ונראה, אבל אם זה לא ניכר ונראה, אתה צריך לקחת זכוכית מגדלת, לחפש את הבקע ואת את הסדק בלולב. לא מצאתי רמז לזה בשולחן של אדמו"ר הזקן וגם במנהגים של הרמ"א. רק רגע, רגע, רגע. וגם במנהגים של הרבי לא כתוב שיחפש לולב שלם שלא יהיה, כי זה היה גם אחד הדברים שצריך מאוד מאוד לחפש לולב שיהיה-- רגע, רגע, רק רגע, רק רגע, תן לי. רק רגע, רק רגע. אה, בכל אופן, למה? כי משמע, משמע שה-- ה-- לא זה-- כי גם ב-ב-בלקיחה תמה יש גם דין לקיחה תמה אבל שיהיה ניכר ונראה. לא מה שלא, מה שזה לא בשלימות שאצל הקדוש ברוך הוא אז זה כבר לא שלם אצלנו ובמילא. לכאורה יש מקום להקל בזה, מה שמחפשים בלולבים ששמה למעלה יהיה ממש ממש שלם ב-בשפיצים האלו, אני לא יודע. זה תלוי. רק מה, יש לפעמים, וזה כל האחרונים אומרים, אז מה זה ניכר ונראה? מה זה לא ניכר ונראה? יש לפעמים שה-ה-השפיץ של הלולב זה הולך כבר-- זה הולך לצד

46:20 דובר 1 זה וזה הולך לצד זה. פה אתה מסתכל, אתה רואה, יש שמה רווח בין הדב-- אה, שתי שפיצים. אבל שהם הולכים ב-במידה אחת. אבל מה, אתה רואה אפילו אוויר ביניהם. אני מסופק אם לדעת אדמו"ר הזקן זה נקרא ניכר ונראה שאינו שלם, ולכן יש מקום. אני שוב פעם, דעת העולם לא כך נראה. אני חס ושלום לא בא לעשות תורות חדשות. רק מה שאמרו לי, נדבר על הנושא הזה. איך זה נראה מהשולחן ערוך? אני רק, אני רק אומר: וודאי שצריך להדר לולב שלם, אבל לפעמים כשיש אפשרויות על מה לוותר, מה לקחת יותר טוב, אז ייתכן וזה לא כל כך עד כדי כך שהוא יהיה שלם. רק מה, יש הרבה פעמים, זה צריך להגיע לאחרונים. יש הרבה פעמים, יש לפעמים שהלולב היום, במיוחד בלולבים שבאים מאל עריש ומקהיר, הלולבים, אה, יש להם שפיץ למעלה שחור. והרבה פעמים בשפיץ הזה יש שבר, בפרט אלו שיש להם קורה, שיש להם את המוך. עכשיו המוך נופל, אז גם נשבר ה-השפיץ הזה שלהם. זה, דעת האחרונים אומרים שהשפיץ הזה לא נקרא לולב, אלא זה שפיץ שגדל על לולב, אבל זה לא. זה לא בכלל. זה לא בכלל לולב. כיוון שאין לי עוד הרבה זמן לדבר, רציתי להעיר עוד הערה אחת ש-- ב-בהלכות הדס. גם בנושא של הדס במיוחד יש פה דברים מאוד מאוד מעניינים. הלוואי ונצליח לרדת לסוף, לתחילת דעתו של אדמו"ר הזקן. מה הוא התכוון פה? איך שהוא מצייר לנו-- והוא היחידי למעשה שמרכז, וכל האחרים מציינים את זה, שהוא היחידי שמרכז את הצורה של ההדס. איך צריך להיות ההדס? ויש בדברי נחמיה תשובה ארוכה לנושא הזה. אחד הדברים שהוא

48:44 דובר 1 כותב: מה זה ענף עץ עבות? לפי סימן תרמ"ו סעיף א', שהוא מכופף בעלים על ידי שהם עשויים כקליעה, לא, לא כאילו זה מחוק. שוכבים על אפם, שוכבים על אפם, שהדס, הצורה של ההדס, כמו שהזכרנו קודם על הצורה, על התואר של הלולב, נזכיר קצת על התואר של ההדס. שוכבים על אפם. זה נקרא ענף עץ עבות, שעליו קלועים כמין קליעה, דהיינו שהם מורכבים זה על זה כעין שלשלת. ואיזה זה? ואין לו זהות. מה פירוש הדברים שעליו מורכבים? שעליו קלועים כמין קליעה? דהיינו שהם מורכבים זה על זה כעין שלשלת. מה פירוש הדברים? מה פירוש הם מורכבים כעין שלשלת? עשויים כקליעה, כעין שלשלת. ועוד יותר הלאה בסעיף ב' כותב הלאה. אמשיך. אז מה-- בקיצור, מה פירוש הדברים כעין שלשלת? נזכיר את התחלת הדברים. זה הדברי נחמיה גם מדייק. ועוד דבר, יש פה שאלה על מה אדמו"ר הזקן מדבר? אין פה, אין פה הדס. ההדס הוא מרובה בעלים ויש לו קינים. איפה הוא צריך להיות הקליעה והשלשלת? האם מדובר על האורך או מדובר לכל קן וקן בין אחד לשני? כי הרי הוא בנוי משלושה עלים לפחות. כן, יש גם הדס המצרי שהוא שבעה עלים. אז על מה הוא מדבר שהוא צריך להיות כמין קליעה, קן של שלוש? כן, אז זה יכול להיות מאחד על השני פה ויכול להיות אחד על השני. רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, תכף זה לא כל כך פשוט. אז רבי נחמיה לומד שהפירוש בד-- אדמו"ר הזקן לא מדבר פה בכלל על האורך. הוא מדבר על הרוחב של העלים, על הקן, על הקן, על הקן, קן או קן. איך אומרים? קן! על הקן

51:04 דובר 1 הזה הוא צריך להיות-- העלים שלו צריכים להיות לרוחב, זאת אומרת כעין קן של שלוש. אבל אם נאמר, אבל, אבל שהוא צריך שאותו דבר גם על כל הקינים, שאחד יגיע עד השני. זהו, על זה הוא לא מדבר. למה? ככה רבי נחמיה. למה? הוא אומר ככה: "אף על פי שבגמרא וברש"י משמע שזה אחד מהיסודות של הדס, שהקינים מגיעים אחד לשני והשלשלת, והשלשלת היא גם--" וזה הוא מפרש מה הפירוש שלשלת. מה הפירוש שלשלת? קן של שלוש. אז זה לא רק שעלה מגיע לשני, אלא עלה עולה על השני, וזה, זה נקרא שלשלת. אז אם זה שלשלת לרוחב, יש גם שלשלת לגובה, אבל זה מסיק רבי נחמיה ששלשלת לגובה לא צריך. למה? והוא מביא ר-- הוא אומר, העולם הרי לא נוהג ככה ולא מקפיד על זה. וחיפשתי ויגעתי למה באמת? אף על פי שבגמרא זה משמע. הוא מביא רבנו ירוחם והוא מסיק שזה באמת השיטה של כל העולם, שמה שנאמר בגמרא שלשלת לאורך זה רק לסימן הדס לדעת. הגמרא דנה אם זה זית או דולבא, אז הגמרא הביאה את הסימן, אבל זה לא-- קשה מאוד להיכנס לנושא הזה, אבל בכל אופן יש דברים שהם באו לסימנים ויש דברים שהם באו לעיכובא. להלכה, מה עושה את ההדס להדס כשר? אז הוא טוען שהשלשלת הזו שלאורך זה, זה שלשלת שנאמר להיכר, סימן הדס, שחז"ל רצו לדעת מה זה הדס, אז הם נתנו להם את הסימן שהוא כשלשלת. אבל שלשלת לרוחב, על זה מדבר אדמו"ר הזקן. שמה הפירוש חופה את העץ, לא רק לא חופה לגובה, שכשאתה מסתכל לגובה אין סנטימטר של עץ שלא נראה, אלא העלים הם סמוכים אחד לשני ובמילא לא רואים

53:06 דובר 1 עץ ברוחב. מה? אה? גם בסעיף א'. גם בסעיף א', כן. טוב, הוא אומר שהוא מדבר על רוחב. מה עכשיו נתכוון? בסדר, תכתוב הערה אצלך בשולי דף שלא כן. בכל אופן ה-- ה-- אז זהו, אז ה-- אז למה זה, וכך הוא, למה זה מסיק להלכה, שמה ש-מה שחשוב כרגע, מה שנגיע להלכה, זה הרוחב ולא הגובה. אבל מה? ויש פה דבר עוד יותר, דבר מאוד תמוה. בוא רק נקרא את הסעיף ב'. "ואין לקרות עליהם עץ עבות אלא אם כן יוצאין שלושה עלים מקן אחד." כלומר שיוציא שלושה עלים או יותר סמוכים זה לזה בעיגול אחד, ואין אחד מהם נמוך מחברו, אף על פי שכל הג' עלים יוצאים מעוקץ אחד, כיוון שהם דבוקים זה בזה ועומדים בשווה בעיגול אחד הרי זה עבות. מה זה עבות? מה שאם יוצאים בעיגול אחד ודבוקים זה בזה. הלא קודם אמרנו שזה שלשלת, שלשלת לרוחב. מה זה שרשרת לרוחב? לא רק שהם דבוקים אחד לשני, אלא אחד עולה על השני. פתאום הוא בא ואומר לא, כיוון שהם עומדים בעיגול אחד, דבוקים זה לזה. ודאי אם אם, אם אם אמרת שמה הפירוש מורכבים זה על זה כשרשרת, אז מה הפירוש-- אז מה זאת אומרת דבוקים זה לזה? אז בזה הוא שוב פעם מסתפק ואומר שיכול מאוד להיות שהכוונה היא דבוקים זה לזה. הרי הם יכולים גם לעמוד ככה, כן? אמנם אם תהדק אותם אז הם יהיו אחד על השני, אבל הם נפתחים קצת, אך כשאתה עכשיו מסתכל הם לא דבוקים זה לזה. זאת אומרת, אילו הם היו צמודים לעץ אז הם היו באמת עולים אחד על השני כשרשרת. אבל עכשיו הם לא. הם קצת, הם קצת נפרדו, נפתחו

55:06 דובר 1 מהלולב. אז ממילא אז הם כבר לא עולים זה על זה. אבל לכל הפחות צריכים להיות דבוקים זה בזה. וזה נקרא עבות. בואו נראה עוד קצת, עוד שורה. כיוון שהם דבוקים זה בזה ועומדים בשווה בעיגול אחד הרי זה עבות. אבל אם שני עלים, היינו מבינים אם שני עלים עומדים בשווה דבוקים זה בזה ועלה הג' הוא למעלה מהם, או שהג' יוצא למטה מהב' ועולה ורוכב על גבי הב' אין זה עבות. מה פירוש הדברים שעולה ורוכב על גבי הב'? אנחנו קודם אמרנו שככל השלושה עלים הם מורכבים. מה זה מורכבים? פה לא מדבר על מורכב של אתרוג. הם רוכבים אחד על השני. אז מה הפירוש שאומר שעלה השלישי עולה ומורכב-- טוב, בכל אופן אני לא רוצה להיכנס כרגע לכל הנושא הזה. מה שלא מצאנו דבר כזה בשולחן ערוך. תראה בעניין הזה שמה עושה את זה לעבות? העוקצים, זה שהעוקצים יוצאים בשווה אחד. מה עושה? כן, תסתכלו טוב, צריך ללמוד את הסעיף הזה טוב טוב. העוקצים, מה שעושה את ההדס, את הלולב, את ההדס לעבות, כשהעלים מתחילים ביחד. השלושה עלים מתחילים ביחד. לא אכפת לי בעוקצים. יכול להיות שעלה אחד יהיה לו העוקץ שלו יותר ארוך ועלה אחד יהיה, שני העלים יהיו העוקץ יותר קצר, אבל אם הם מתחילים בשווה זה נקרא עבות.

56:43 דובר 6 העוקץ זה החלק העליון של העלה?

56:44 דובר 1 לא, העוקץ שהוא מתחיל איפה שהוא מתחבר לעץ זה נקרא עוקץ. אבל יש פה עוד דבר מעניין ואני פוחד לקחת את זה על עצמי. מה? מה? מה? מה? מה כתוב בשלט? רק רגע, רק רגע, רק רגע. תן לי רק רגע. רק אבל פה אני רוצה לומר, אני לא-- אני פוחד לומר דבר כזה. אבל אדמו"ר הזקן כן מביא את שיטת רש"י, ומציינים את זה שהוא היחידי שמביא את שיטת רש"י. רש"י לומד שעבות, מה פירוש עבות? שלושה עלים יוצאים מעוקץ אחד. תוספות אומר זה לא מצוי, לא מצוי דבר כזה ששלושה עלים יצאו מעוקץ אחד. זאת אומרת מתוך העוקץ הזה יוצאים שלושה עלים. למעשה יש לנו פה ברוך השם הדסים. ואומנם תוספות אומר שזה לא מצוי, אבל למעשה רואים הרבה פעמים בהדס שהוא מוציא עלה. למעשה על ידו יוצאים פנימה בין העלה הזה הגדול לעץ יוצא עוד עלה קטן ואחר כך עוד עלה קטן, אפילו חמישה עלים. רק מה? מוכרי הדסים רוצים לעשות הדסים. הם קוטמים אותם, הם כורתים אותם, הם כורתים אותם בכדי שיהיה הדס יפה. כדי לצאת ידי חובה של איש שהעלים יצאו כולם בשווה אחד. לדעתי היה עדיף להשאיר את העלים. ולא לדעת ר-- והטור הזה גם אומר אף על פי שאינו מצוי. מ-מ-- זאת אומרת העבות האמיתי זה ששלושה עלים יוצאים מעוקץ אחד. אבל מה? תוספות אומר שזה לא מצוי. אז זה אומר שיהיו שלושה עלים. שלושה עלים שייצאו-- תחילת העלים יהיו ביחד בבת אחת. יכול מאוד-- קורה לפעמים מקרה שעלה אחד-- שלושה ביחד, אבל עלה אחד יותר ארוך. לפעמים יש עלה יותר צר ויותר ארוך. פה כבר אחד הפוסקים מביאים

58:44 דובר 1 הקפיצמורים[?] שלדעתו העיקר זה ההתחלה. אם הם מתחילים, העלים מתחילים בשווה, וזה נקרא יער עבות. מה הפירוש אדם נכנס-- אדם נקלע ליער? מספרים את כל הסיפורי ילדים. נקלע ליער עבות. הוא לא ידע איך לצאת ממנו. למה? כי העלים היו עבות? לא, בגלל שהשורשים באדמה היו עבות. אז הוא לא ידע איך לצאת. והעבות מכסה את העץ. זה מובן מאוד. ה-ה-העוקצים מכסים את העץ. אז מה רציתי להגיד בכל אופן? יכול מאוד להיות ש-ש-שיש הדס כזה שיוצא לו שלושה עלים מעוקץ אחד, אז יותר טוב להשאיר את זה. אז הוא יוצא ידי חובה דרבנן שזה לכתחילה. אז הוא כבר לא צריך להסתכל אם, אם, אה, אם, אם, אם ה-- אם שני עלים אחרים הם בשווה או לא בשווה. למעשה, למעשה. יש לי

59:52 דובר 7 דינג דינג.

59:53 דובר 1 אה? אין לי.

59:55 דובר 7 למעשה.

59:57 דובר 1 אה?

59:58 דובר 7 למעשה.

1:00:01 דובר 1 יש לי איזה חצוף. כנראה, כנראה שבצורה-- מה? מה יש? כנראה שבצורת ההדס יש-- זה שוב פעם, יש צורות איך שהוא גדל. יש את ההדס המקורי, אה, יש הדס שוטה. הדס שוטה גם גדל. הוא לא גדל בבית משוגעים, הוא גדל בין ה-, בין ה-, בין העצים, בין ה... יש צורה כזאת של הדס, יש צורה כזאת של הדס, יש צורה כזאת של הדס. מה הפירוש המילים "קלועים זה על זה"? מה הפירוש קלועים זה על זה? לעניות דעתי, כשמסתכלים על הדס בפרט, הרי הגידול הצפתי של אומרים הרי ש"ענף עץ עבות" זה או שספי קיבות צפת. וזה ההדס-- שם רואים כשעלים-- אני-- שוב פעם, אני לא מדבר לאורך, אני מדבר לרוחב. כשמסתכלים על שלושה עלים שנוגעים אחד לשני, אז נראה ככה. בואו נתחיל מעלה שמולי. עלה אחד יוצא מתחת לעלה שמצד ימין ועולה על העלה שבצד שמאל. העלה שמצד שמאל יוצא ברוחב, יוצא מתחת לעלה האמצעי ועולה על השני. זאת אומרת, צד אחד מתחת לעלה השני וצד אחד על עלה. נכון? זה, וזה נקרא קליעה, כמו בהבדלה, כמו נר של הבדלה. כנראה שההדס המקורי זה, וזה הפירוש "מורכבים זה על זה כעין קליעה או כעין שלשלת". הם גם נמצאים אחד מתחת לשני וגם אחד עולה על השני, וזה הפירוש כעין שלשלת. איפה יש הדסים כאלו? אני לא יודע, אני לא ראיתי. אבל בכל אופן, אני בכל אופן, כמה בזיכרוני, אני לא יודע, שפעם אבל ראיתי פעם, אה, הדס, נדמה לי שאצל התימנים ב-- לי פעם הדסים כאלו. שם באמת רואים דבר כזה שאחד עולה על השני, ואחד צד אחד עולה וצד אחד. אבל מה, אחר כך בסעיף ד'. טוב,

1:02:24 דובר 1 נשאיר את זה לפעם אחרת. נשאיר את זה לקושיה.

1:02:33 דובר 8 יישר כוח גדול לרב מרדכי שמואל אשכנזי עבור הליבון העמוק בנושא לולב והדס. בעוד כמה רגעים אנחנו נעשה מעבר חד בסוגיית האתרוג. יש לציין שפעם היה איזה ראש ישיבה שעבר לפני הרבי והתחיל לומר כל מיני ראשי תיבות על האתרוג. אז הרבי אמר לו, מרומדוך דאיגינא, יש לנו את הראשי תיבות הידוע: "אל תבואני רגל גאווה", אל תבואני רגל גאווה.

00:00 דובר 1 עיקר הדין בסוגיית האתרוג, כפי שידוע לנו, שאתרוג לא יהיה מורכב, שיהיה הדר ולא פסול, שיהיה לו את השיעור הכשר, שהגידול שלו יהיה כגידול אתרוג ושיהיה בו היתר אכילה. ההידורים שלא מעכבים מעיקר הדין: שיהא לו פיטם, שהחוטם יהיה נקי לגמרי. הפיטם יכוון כנגד העוקץ, ושבאתרוג יהיו שקיעות ובליטות ולא יהיה חלק כלימון. יש לציין שידוע שהרבי הקפיד מדי שנה שבאתרוג החלק הגדול יהיה החלק העליון, יהיה רחב, והחלק התחתון יהיה צר, כפי שהרב מסביר את העניין של הלב. בגלל שאנחנו עוברים כרגע למעבר חלה לסוגיית האתרוג, אנחנו אירחנו כאן את הרב קלמן נתן, שהוא אחראי ראשי ומשגיח הראשי במחלקת האתרוגים בוועד העדה החרדית בירושלים, ויש לציין שהכין מצגת מיוחדת עבור הנושא הזה. הרי רוצה לצטט שתיים או שלוש תשובות של הרבי בקשר לקלבריה, שיידעו שאנחנו מקפידים על הקלבריה. יש היסטוריה שלמה והרבה הרבה תשובות שהרבי נתן במשך השנים, כבר מתחילת היו"דים. אנחנו יודעים ששתי הנקודות המרכזיות למה הרבי תמיד היה מעודד את האתרוג של קלבריה: קודם כול את הסוגיה של המורכב, שזאת סוגיה שאנחנו כרגע נשמע, וגם את הנקודה השנייה, איטליא של יוון. האתרוגים שלפי המסורת משה רבנו השתמש בהם. הרי גם מביא את בעלי התוספות. היה לפני כמה דקות כאן הרב גרליק. מאוד מעניין שבתשכ"ו אז הרב בייליס גרליק, שאנחנו נסייר אחר כך בפרדס, הוא התייאש, אם אפשר לומר, באיזשהו שלב מרוב הקשיים להשיג את אתרוגי קלבריה. כידוע שהבעיה של ההדר הקלבריה הוא שונה משאר ההדרים, כי אורך החיים של האתרוג על עץ זה בדרך כלל חמש שנים. ואם אנחנו מורידים את הערלה ואם אנחנו מורידים את שאר הדברים, אז כמעט לא נשאר הרבה דברים. הוא עץ

02:31 דובר 1 חלש מאוד, ולכן אז הוחלט להעביר לארץ גרעינים או שתילים. הרבי אמר שצריך להביא גם שתילים וגם גרעינים, ואחת מהתשובות המעניינות שהרבי אמר אז לרב גרליק: "לפלא קסל קדיתך, הלא יבוא זמן ועם ישראל יצטרכו אָנקומען צו אייערע אתרוגים". הרי אתם כרגע משקיעים, אבל יבוא זמן שעם ישראל יצטרכו האתרוגים שלכם בגלל הקשיים של גידול אתרוגים שבאיטליה. ולכן אדרבה ואדרבה, להגדיל עד כמה שאפשר. ומה שאתם כותבים שיש בזה קשיים, צריך לפנות למכון לחקר החקלאות. אצלכם יש כזה מכון ואתם צריכים לבוא אליהם בלשון של אין ברירה. הם חייבים למצוא עצה ופתרון לגידול האתרוגים בארץ ישראל, היות שיהודים מוכרחים לברך על אתרוגים כפי שאדמו"ר הזקן פוסק בשולחן ערוך. ואחר כך הרבי ממשיך לעודד אותו וכותב: "הלא יש יהודי בארץ ישראל, קוראים לו רבי בער לודמר[?], הוא מומחה גדול לגידול אתרוגים. הוא קצת קרוב שלי, ריזמבלינג א נויגער וועט זיך צו אים ווערן". כמה שאני יודע, הרבי אומר, האדמה שלכם כאן בכפר מאוד מתאימה לגידול אתרוגים. בלי להאריך יותר, אני רוצה להזמין את המרצה הבא שלנו, את הרב קלמן נתן.

04:38 דובר 2 ברכה. שלום וברכה לרבנים הנכבדים. מטרת המצגת להראות את הפעולות הכשרות לכשרות ולהתאמתן לשטחים גדולים, דבר המצריך הוראות מחמירות יותר מאשר בשטח קטן של עצים בודדים. בדרך כלל היו רגילים לפני שלושים וארבעים וחמישים שנה ושישים לגדל עצים בחצרות. פה עשרה עצים, פה עשרים עצים. במשך השנים התחילו לגדל בצורה יותר מסחרית, והתברר שבצורה המסחרית יש יותר בעיות, מאחר ובשטח גדול הוא חשוף יותר לפגיעת טבע. אנשים שמתערבים בעבודה החקלאית, הפועלים, הבעל הבית, מיכון, כל מיני אמצעים שונים. יש יותר שתילות, יש יותר תמותה. נוצר, נוצרה מציאות להתאים את כללי הכשרות אל השטח, כאשר המצגת שאני מציג היום היא לא באה להורות את ההלכה. כדי להגיע להלכה זה סיפור אחר של זמן אחר, אלא בהתאם לכללי ההלכה הגענו למסקנות כיצד להנהיג את הכשרות בשטח מעבר לעניין של ההלכה. זאת אומרת, יש הרבה פעמים שיש חומרות יותר או פתרונות על מנת לא להגיע למצב שנעבור על דבר ההלכה. האדם שמגדל בצורה פרטית מספר עצים בבית, אם הוא בקיא בהלכות ובקיא ב-ב-ביולוגיה של העץ וכן הלאה, אז יכול להיות שהוא יכול להתמודד עם זה בצורה אחרת. ויכול להיות שאם הוא לא בקיא, אז יכול להיות שהוא פשוט נכשל גם בשטח קטן של מספר עצים. על כל פנים, ההתאמה שלנו לכמויות הגדולות היא קצת חורגת מן ההלכה בעניין שיש לנו יותר חומרות וגדרות על מנת לא ליפול לתוך איסור או חשש אחר בתוך ההלכה. היד מאחורי האתרוג. מה מסתתר אחרי האתרוג הזה? נתחיל עם הבעלים. הבעלים הם היד החזקה שעל פיהם ייקבע מהות והצלחת הכשרות. אם הבעלים מעוניין, יש לו יראת שמיים, אז בעזרת השם, בסייעתא דשמיא, בשיתוף פעולה עם הרבנים והכשרות,

07:18 דובר 2 הוא יגיע למצב שיהיה לו הצלחה מבחינה כשרותית, וכמובן סייעתא דשמיא בעניין של הפירות. כרגע אנחנו מדברים על העניין הכשרותי. אז העיקר הראשוני זה הבעלים. מה הבעלים רוצה? אם באמת הוא רוצה את העניין לזכות את כלל ישראל באתרוגים כשרים, ועושה את כל המאמץ שבאמת האתרוגים שלו יהיו כשרים, ומעבר לזה ודאי הוא צריך את הפרנסה, אבל המטרה העיקרית שלו להוציא דבר כשר תחת ידיו, לזכות את כלל ישראל, אז בשיתוף הפעולה הזה הוא יגיע לתוצאות הכשרותיות בהצלחה. השלב הבא זה העניין של הרבנים. כאשר הרבנים מתחילים במתן הכשרות, זה מתחיל בבירור. צריך לברר, כ-כ-כפי שאמרתי בהקדמה, לפני ארבעים וחמישים שנה פה היו מספר עצים, שם היו מספר עצים, ביפו היו ע-עצים שערבים החזיקו, באום אל פחם כמה ערבים החזיקו. במשך הש-הדורות והשנים התברר שפה היה קצת מורכב. פה פתאום הרכיבו בצורה פתאומית. עד עכשיו לא היה מורכב, עכשיו כן מצאו שהיה מורכב. אז הפעולה מתחילה עם הרבנים. הרבנים צריכים לצאת ולהתחיל לברור. כאשר יש לנו שתי הגדרות: האם העץ הזה הוא בלתי מורכב? האם יכול לבוא מישהו ולהעיד על עץ שהוא באמת בלתי מורכב? האם אפשר להסתפק ולהגיד שהוא בחזקת בלתי מורכב? זו שאלה ל-ל-לרבנים. מאחר ואני לא פוסק הלכות, אני רק מציג את השאלה שהרבנים שיושבים על מתן הכשרות צריכים להחליט, והרבה בשוק מופיעים אתרוגים שכתוב עליהם בלתי מורכב. האם מישהו עומד אחרי המילה הזאת, בלתי מורכב? האם אפשר להסתפק במילה בחזקת? כאשר השלב ה-הבא אחרי הגדרת העץ שלפני, שלפנינו, לפני הרבנים, יש את העניין של מגדל האתרוגים. הכשרות של מגדל האתרוגים. האם הוא שומר שבת? ולצערנו הרב זאת מלאכה מאוד קשה, שכרה בצדה, עם הרבה ניסיונות, וחס

09:49 דובר 2 ושלום אדם שלא שומר שבת מאוד מאוד יכול להיות שייכשל באיסורי שבת. ביום ראשון בבוקר הוא רוצה לקטוף, וכידוע צריך לתת מים בצורה רצינית ערב או יום לפני הקטיף, או בזמן הקטיף, אז הוא יהיה חייב לחלל שבת חס ושלום. אז ממילא אנחנו כבר צריכים להיות מודעים לזה שמחלל שבת יש לנו כבר בעיה. כמו שבחלב יש את הבעיות של החלב עם שומרי השבת, גם באתרוגים יש את זה. לאחר מכן צריך לבדוק אם הוא מגדל ותיק, מגדל ותיק, ואולי יש לו עצים שאינם מאושרים, ואז צריך לעשות הפרדה. היו מקרים, ואני נתקלתי בזה לפני מספר שנים, שניגשנו לבדוק יהודי שאמר שאין לו עצים אחרים. תוך כדי הסיורים בשטחים שלו מצאנו שיש לו מטע קטן של עצים אחרים. כמובן שפסלנו אותו מיד ולא המשכנו בבדיקות שלו. יש לנו פה מקרים אחרים של אנשים כשרים שסומכים עליהם, שמגדלים במקביל לעצים שיש בהם כשרות, מגדלים עצים נוספים שכרגע אין להם כשרות, אבל זה אנשים מיוחדים שאפשר לסמוך עליהם. פה אני מציג לכם מקצת המסמכים שהוציאו הרבנים. זה מסמך מאוד ותיק, שנעשו בדיקות לגבי אדם מסוים בשנים קודמות, הרבנים שהיו בשטחים. זה מסמך לשנת השמיטה, מסמך ספציפי, מאז הוספנו עוד סעיפים אליו. יש עוד מסמכים נוספים למגדלי אתרוגים, טפסים למגדלי האתרוגים. אחרי שסיימו הרבנים את הבדיקות שלהם וניתנה הכשרות, במשך כל השנים הם ממשיכים ללוות, כמו שראיתם את המסמכים שיוצאים דרך הרבנים, מהשטח מעלים את הבעיות, מעוררים את השאלות והרבנים מוציאים את ההוראות שלהם. השלב הבא זה שלב ההשגחה, המשגיחים בשטח. תפקיד ההשגחה להדריך ולפקח על הפעולות בשטחי האתרוגים והמשתלות, מחסני המיון והאריזה, השיווק והפרסום הקשורים לכשרות העץ והאתרוג. כאשר, אם את-- כפי

12:21 דובר 2 שאתם רואים בבנדרולה, כן, אין הכשרות ניתנת על ההידור. הכשרות ניתנת על העץ. העצים של פלוני הם כשרים, מפוקחים משעת הנטיעה וכן הלאה. הפרי עצמו אין כשרות על ההידור, אבל יש לבע- לפרי גם בעיות כשרותיות. במידה והמגדל משתמש בחומרים מסוימים כגון אטמיק או קונפידור או כל מיני חומרים כאלה, שפג תוקף שלהם, ההשפעה על העץ היא בשלושה חודשים, חודש או יותר, ואדם קוטף את הפרי הזה כאשר הפרי עדיין רעיל, הוא לא יכול לאכול אותו. אם הוא לא יכול לאכול אותו, הוא גם לא יכול לברך עליו. הוא לא ראוי לאכילה. ואת-- אה, בוא אולי בסוף נענה את השאלות. אה, אתרוג ירוק תלוי, תלוי ב-ב-ירקות שלו. בדרך כלל אתרוג ירו-ירוק ראוי לאכילה. ראוי, כן, אבל אני אומר תלוי בירקות שלו. אם יש לו כזאת ירקות, אם ממילא גם ההשחרות אז מבחינת ההלכה זה גם פוסל לברכה. אבל ברגע שהוא ירוק לפי ההלכה אז גם תפתח אותו, אתה יכול לאכול אותו. אין בעיה לאכול אותו. מה? זוהי חזקה. הוא מוחזק, זה... מה? כל נושא ההרכבות, בעזרת השם יבוא משיח צדקנו ואליהו הנביא אז יתבררו העניינים. אבל במשך השנים, במשך השנים היו הרבה הפתעות בכל הנושא הזה של הרכבות. שנתגלו פרדסים שהיו מוחזקים ככשרים ובמשך הזמן קלקל הבעלים והרכיב אותם וכבר לקחו משם וכן הלאה והלאה. אז מה? לא, לא, ההשגחה כאשר ביררו וגילו שזה העץ, העצים האלה הם מוחזקים בכשרותם, ממשיכים לשמור על החזקה שלהם. הכשרות נכנסת ברגע שיש לנו, החליטו שאתרוגי קלבריה הם כשרים, מאותו רגע שהביאו אותם לארץ הכשרות, נאמר, או כל כשרות שהייתה, אני לא יודע מי היה בהתחלה ובהמשך, היא נצמדת אל המגדל הזה, נצמדת

14:46 דובר 2 אל השתילים האלה ושומרת עליהם שלא יהיה חשש שיבוא מישהו וירכיב או שיהיה כל מיני פעולות שיפסלו את ה-את החזקה הזאת. לא.

15:14 דובר 3 כי הוא חקר ודרש, אז ה-העצים האלו הם בלי טיפולים, אז הוא היה יכול לחשוב שהם בלי טיפולים. עכשיו זה בדיוק לפני, אבל שם בלב העיקרי אז השתילים היו חסרים.

15:53 דובר 2 נמשיך עם תפקיד ההשגחה. כפי שאתם רואים בבנדרולה, ההשגחה היא מהשתילה, כאשר כדי להגיע לשתילה אז מגיעים לעצי האם והטכנולוגיה של הורדת פרי או ייחורים ולשתול אותם. כל הפעולות האלה שנעשות, של החיתוך או קטיפת הפרי עד המשתלה ומהמשתלה לשטח, וכל הליווי של ארבעת השנים ושאר השנים של הגידולים האלה, הכל נמצא בהשגחה צמודה. אין אפשרות למגדל לשתול לבד, להעביר שתילים לבד, לשנות במשתלה לבד. הכל נמצא בהשגחה. כאשר כל פעולה מתועדת, אם זה שטח חדש אז יש לזה מפה. אם כל שינוי של שתילים בשטח אז שוב מתעדכן במפה, כפי שנראה בהמשך המצגת. על כל פנים, זו דוגמה של הבנדרולה שבעצם היא אומרת מה נעשה, על מה ההשגחה. ההשגחה היא מהקטיף, מהחיתוך של ה... מהשתילה עצמה, מהקטיף, האריזה, המיון עד שמגיע לשיווק, כאשר העדה החרדית לא נותנת כשרות על פירות משוחררים שמסתובבים בשטח. הכשרות ניתנת על דבר סגור או על חנות בפיקוח. רגע. נעבור לפעולות הנעשות. מאחר ודיברנו שצריך לשמור על החזקה, צריך לשמור על החזקה של האתרוגים מהחיתוך עד התרומות, מעשרות ואריזה. יש לנו שאלה: מה זה מורכב? אם אתה רוצה לשמור שלא יהיה מורכב, אתה צריך לדעת מה זה, מה זה הרכבה. ההגדרה של ההרכבה. ההגדרה של המורכב: כל סוגי ההרכבות הן על פי השיטות הרכבת ראש, תמך, עין, ריבוי תאים או כל פעולה אחרת המשתפת בצימוח העץ גורם נוסף. זאת אומרת, יש פה איזה שיתוף בצימוח העץ, כאשר יש פה שאלה לדיון: מה קורה לדבורים שמפרות את הפרי? עד עכשיו דיברנו על העץ. עיקר מה שידוע לנו, ההרכבה היא בעץ או מה שגורם לעץ לצמוח בשיתוף פעולה עם משהו נוסף.

18:34 דובר 4 למה אפילו דבורים?

18:35 דובר 2 מה?

18:36 דובר 4 למה אפילו דבורים?

18:39 דובר 2 לא, אין סוף של אפשרויות. אין סוף לאפשרויות להרכיב. אין סוף, אין סוף לאפשרויות. להיפך, פעם גידלו בארץ עצים מורכבים לצורך השבחת האתרוג. ברוך השם כבר מעל עשר שנים שעקרו את השטחים האלה, אבל על כל פנים עשו הרכבות לכתחילה במזיד על מנת להשביח את האתרוג הקיים ולמנוע מחלות שקיימות, כפי שהרב סיפר, בעצי קלבריה וכן הלאה, שהם חיים מעט שנים. על מנת לחזק ולהאריך את השנים ולהטיב עם העץ, אז עשו הרכבות. על כל פנים, יש פה שאלה לגבי הרכבות, הרכבה, הפריה של דבורים. יש לנו בתמונה תמונה מאוד מעניינת. זהו מלון שהאתרוג הפרה אותו. אם תשימו לב, המלון הירוק, הוא קיבל צורה של אתרוג. שמים לב? המלון הוא עגול, והמלונים הירוקים הם פשוט גדלו בהפריה של אתרוג. מה קורה... הנה יש פה דוגמה של עץ שיש פה מעין קלמנטינה על העץ הזה. מישהו קרא לי לראות, בוא תראה דבר נפלא. בסוף התברר שזה היה עץ מורכב פשוט, עם חושחש כזה או מה, סוג של קלמנטינה, זה הצבע הכתום הזה. על כל פנים, זו שאלה: מה קורה כאשר נשארת צורת אתרוג? אז אין לנו בעיה. אנחנו אומרים שאנחנו בכלל לא יודעים שזו הפריה. אם השתנה באותו עץ כל האתרוגים בצורה מסוימת ופה יש מספר אתרוגים שלא באותה הצורה מהפריה כזאת, או שבכלל אינו דומה לאתרוג. אדם אין לו אתרוגים וזה מה שיש בפניו. טוב, זו שאלה לפוסק להלכה. נעבור לריבוי העץ. הריבוי נעשה על ידי לקיחת ענף מן העץ, או פרי שממנו מוציאים את הזרעים, כאשר הענף הזה הוא בעצם ענף שבדרך כלל יש עליו עלים, פירות

20:54 דובר 2 או ענפי משנה. ומה שעושים פה, לוקחים אותו וקוברים אותו באדמה. הנה זו דוגמת ענף כזה, הורידו לו את העלים וכן הלאה ואת הקוצים ומכניסים אותו לתוך השקית הזאת. ואז נוצר תהליך מאוד מעניין, כאשר עד עכשיו הענף הזה היה ענף שמצמיח ענפים, פירות ועלים, מאותו רגע שהכנסנו אותו לקרקע, החלק שבתוך הקרקע משנה את המהות שלו מענף, משנה ממש ברקמות שלו. יש שינוי ברקמות ומאותו מקום המכוסה יוצאים שורשים וכל הענף הזה נקרא עכשיו שורש. כאשר אנחנו מכירים את ההגדרה של סורי, הסר מן הדרך במשניות כאשר אינו רואה פני חמה. אותו חלק של הענף שאינו רואה פני חמה משנה את המהות שלו. יש פה מספר שאלות. מה קורה כשזה ענף? אנחנו שתלנו אותו. נעזוב רגע את זמן הקליטה ומה זה קליטה? ומאחר ויש לו פוטנציאל להוציא ענפים עד שהוציא שורשים, הוא גם הוציא ענף מתחת לפני הקרקע. כי ממילא הוא היה פעם ענף, הוא היה ענף, רק עדיין הוא לא שינה את המהות שלו בצורה מושלמת. איך נדון את הענף שיוצא מאותו ענף שהיה ענף לפני יומיים, לפני שבוע, והוציא שמה את הענף שבעצם היה צריך להוציא אותו אם הוא היה נשאר על העץ. יש חילוק, כדי להבין את הסוגיה, יש חילוק בין גרעין לייחור בקרקע.

22:46 דובר 5 לגבי

22:46 דובר 2 כן, כן, ודאי. הנפקא מינה תהיה. לא, לא, לא, לא. אנחנו עכשיו-- תכף אני אגיע לבעיה. כן, כן, כן, כן. כן, כן. תכף אני אגיע לבעיה. עוד לא אמרתי את התהליך. מה קורה? אנחנו לוקחים את הענף הזה, קצת עזוב-- אנחנו לוקחים את הענף הזה, שותלים אותו. בוא נאמר ששתלנו אותו בט"ו באב. ט"ו באב חולק לנו את הזמן. יש לנו שבועיים לקליטה כידוע וחודש כשנה, נרוויח את שנת הנטיעה הזאת. נרוויח עכשיו את הנטיעה הזאת, שתהיה לנו שנה ראשונה, ואז שתלנו את זה. הענף הזה, שהיה עד לפני שעה ענף, במשך השבועיים האלה הוא נמצא בתהליך הקליטה שלו. כאמור אמרנו, הוא משנה את הרקמות שלו ומתחיל להוציא שורשים, אבל מאחר והוא היה ענף, בפוטנציאל שלו עוד נשאר להוציא ענפים. דוגמה, אם זה ענף שהוציא פרי. הענף הזה היה במשתלה סך הכול מספר ימים או שבועות והוא התחיל-- הוא, הדבר הראשון שהוא עשה, הוא הוציא ענף עם פירות. זאת אומרת, הפירות האלה זה דבר נדיר. אף אחד-- אין פירות במשתלה. זה דבר נדיר, אבל הוא לא נדיר מאחר והיה בפוטנציאל של הענף, אם הוא היה נשאר על העץ, באותה עת הוא היה מוציא את אותם עלים ואותם פירות. אז מה קרה? עכשיו הענף, החלק התחתון שלו מתחיל להוציא שורשים, אבל חבוי בו הפוטנציאל להוציא ענפים. מה יהיה הדין של אותו ענף שיצא? ועכשיו אנחנו נגדיר אותו בתור סורי, ויש לנו עוד בעיה: האם מט"ו באב עד א' באלול, שזה זמן הקליטה, אם לקחנו מקל אז הוא בתהליך הקליטה. אבל אם לקחנו שתיל, אם לקחנו שתיל ונגיד שהוא כבר נקלט בשתיל, אמנם הוא לא נקלט בקרקע, וההגדרה של הקליטה זה שהצמח

24:51 דובר 2 מפתח שורשים והוא מקבל את המזון שלו מהקרקע, כי בענף עצמו יש מזון. הענף הזה יכול להמשיך לחיות גם ללא הקרקע זמן מסוים. קורה שענף כזה מוציא ענפים ומוציא ענפים, לא הוציא שורשים, אז עברו שבועיים־שלושה, הוא מתייבש. מאין יצאו הענפים האלה? הפוטנציאל והמזון שהיה טמון באותו ענף הוציאו את זה למרות שהוא לא נקלט. זאת אומרת, הוצאת ענפים לא מעידה לנו שהענף הזה נקלט. מתי יש לנו עדות שהוא נקלט? כאשר הוא מוציא שורשים והשורשים האלה יונקים מהקרקע. אז יש פה שאלה עכשיו מה לעשות עם הסורי הזה? אם לקרוא לו סורי או לא נקרא לו סורי. א', אם זה מייחור אז הוא עכשיו יצא לפני קליטה, הוא יצא מהכוח של הענף הקודם, ואם זה שתיל קטן שהעברנו, העברנו אותו לשטח, אז נגיד שהוא כבר קלוט ואז אני לא צריך שבועיים של קליטה. מספיק לי שעד ראש חודש כל מה שיצא ייחשב אחורנית עם ה-, עם השתילות שהיו לפני ט"ו באב. כי ממילא השתיל הקטן הזה שתלנו אותו לפני ארבעה חודשים, נאמר. ואני משאיר פה שאלות להלכה. עכשיו מה החילוק בין גרעין, או יש מציאות שאדם לקח את השת-- את הענף הזה וקבר אותו עד הסוף? קבר אותו עד הסוף. הוא עשה את זה יום לפני ט"ו באב. אחרי עשרה ימים יצא ענף, אבל הוא יצא ממקום שאינו רואה פני חמה. המקום הזה לא ראה פני חמה. וה-- וכשאנחנו מגדירים את הסורי, הסורי יוצא מהמקום שאינו רואה פני חמה. אם הוא רואה פני חמה, יש לי שתיל והוא רואה פני חמה, אז זה לא סורי. אז מה יהיה הדין של אותו מקל? האם נקבל אותו ונגיד שזאת הצורה

26:50 דובר 2 הטבעית שלו, מבחינה הלכתית זה העץ, או בוא נבדוק את החילוק בינו לבין גרעין. הגרעין-- ויש חילוק בין גרעין לבין, אה, לבין מקל. בגרעין יש שני מקומות, מקום מסוים וספציפי ולא משתנה, שם יצאו תמיד שורשים, וממקום אחר יצא הגזע. בענף הארוך הזה יש לי שני מטר ענף, כל מקום שאני אחתוך אותו, כל המקומות האלה הם מקומות שיצאו ענפים, לא שורשים. מה גרם לו להוציא שורשים? עצם זה שקברתי אותו ושיניתי את כל המרקם בעקבות המים והחושך וכל החומר שיש בקרקע, שיניתי את המרקם ונהיה שמה. אז יש חילוק. עכשיו להלכה ל-לא נפסוק את ההלכה, אבל, אבל מה שבשטח קורה, ענף כזה שקברנו אותו עד הסוף אני לא יכול להגיד שהוא, שהוא גרעין. אני רק יכול להגיד שהוא יצא סורי שאינו רואה פני חמה, אבל יש פה מקום לפסוק לפוסקים. יש פה מה לדון. עכשיו בואו נבין, אחרי שראינו את הבעיה של ה-הקליטה וקצת מהבעיות של בתוך הקליטה, בתוך הקליטה עצמה, זה עיקר הבעיה של הסורים. זה עיקר הבעיה של הסורים, ההתחלתית. או שבעיקר הקליטה, זה עיקר הבעיה, או שאותו מקל הוציא מכוחו את הענף שהיה אמור לצאת ואנחנו מדברים כש-- אנחנו מדברים על זמן מצומצם. אה, העברנו את זה לשטח בט"ו באב וזה יצא לנו ב-- עד ראש חודש ואז אם אנחנו לא נחמיר אז אנחנו נהיה בספקות. אני לא באתי לפסוק את ההלכה, אבל, אבל מי שייכנס לדקויות האלה, כשיש לו שטח של אלפי דונמים וכלל הכשרות ובכל בור שותלים מספר מקלות וכן הלאה, מבחינה טכנית הוא, הוא ייפול למצב כשיגיע לחודש אלול הוא לא יכול לבדוק את כל השטחים וגם הוא לא יכול לסמן בכל מקום

28:59 דובר 2 איפה שהוא יצא. אז בואו נראה את הטכנו-טכנולוגיות של השתילה. יש לנו שתי אפשרויות למשתילות, יש עציץ קטן, אתם רואים צד ימין, ועציץ גדול, כאשר בעציץ הגדול פה בדוגמה הזאת זה לא עציץ לשתילה, אלא השתמשו בו על מנת רק להשריש. אחר כך יעקרו את השתילים האלה. אבל אלה שרוצים להשתמש בש-בעציץ הגדול, ונדבר אחר כך, אז הם שותלים אחד או שניים, ואת זה שיצליח יפתחו אותו לעציץ. הנה עוד דוגמה. תשימו לב שהשתילים בולטים מעל פני הקרקע, וזאת על מנת למנוע מצב שנזדקק למה שיוצא מתחת לקרקע, נקרא מה שאמרנו סורי. זהו שתיל שנעקר מ-מ-מעציץ, או עציץ משותף שיש בו הרבה שתילים, ואז אנחנו חייבים לעקור אותו. אנחנו לא, לא שותלים את כולם ביחד, והוא מקבל-- והוא נשתל עם ציצת השורשים שלו, והוא מקבל את הדין שלו ביום השתילה למרות שהוא היה בעציץ הגדול. כן, כן, אב-אבל זה לא קשור עכשיו ל... כן. לא, לא, כי אמרנו שהוא השתמש בעציץ רק בתור להשריש אותם, לא בשביל להשתמש בעציץ כרגע. רק זו דוגמה שתראו ממקום אחר על נושא של עציצים גדולים. מה? כן, אנחנו תכף נגיע לעניין של העציצים הגדולים, אבל פשוט בתמונה זו הייתה דוגמה של עציץ גדול, אבל השתמשו בו למטרה אחרת. זו דוגמה של, של שתילה בשטח. בדרך כלל כששותלים בשטח, מאחר ויש בעיות גדולות של מלסקו או כל מיני מחלות אחרות, יש חלק מהמגדלים ששותלים מספר שתילים, כאשר אנחנו במטרה להגביל את המספר הזה כדי למנוע תקלות בהמשך, ואז אם תשימו לב זה ממש יוצא סמוך מאוד לפני הקרקע. כשזה מתחיל לגדול יוצרים לו גזעים קטנים על מנת לצאת מספק של סורים שייצאו מהצדדים.

31:38 דובר 2 או על פני השטח, ואז בעיבוד הטכני לפעמים עודרים, מעלים אדמה, מורידים אדמה, חושפים, ואז יתברר לנו שאנחנו לא יודעים אם זה היה שורש שהוא יצא או לא היה שורש שהוא יצא. לכן מקפידים על הגזעים האלה. הנה יש לנו פה עכשיו דוגמה של עציץ שנשתל עם עין אחת למעלה, אז מצד ימין רואים שיצא לו ענף. פה אתם רואים את זה טוב? מצד שמאל רואים, וזה יצא באותו זמן, רואים את השורש. אם יעבור זמן, הבעל הבית שלח את הפועלים לעדור שם ולנקות, לתלוש עשבים, ייצא מצב שהשמאלי, הרי הוא מחובר אל הגזע, והוא יחשוף את הגזע, הוא יצא כסורי בראש, אה, חודש סיוון או בחודש אחר, או נאמר יותר חמור, בסוף תשרי, אז הוא ממש סורי גמור. בעיבוד ש-ש-שבעל הבית יעשה הוא ייחשף. אחרי חודשיים יבוא המשגיח ויראה הכל בסדר כי הוא לא יבדיל. הנה דוגמה נוספת של סורי שיצא בזמן התפר, מה שנקרא, מט"ו באב, חודש אלול, תחילת אלול. הענפים הם אותו דבר, רק אחד יש לו שם של סורי והשני מצד ימין הוא העץ עצמו. עוד דוגמאות. עכשיו, כשאנחנו עוקרים את העץ, מה שדיברנו בהתחלה, אותו מקל שנמצא באמצע הוא מצמיח את הענפים, הוא מוציא את השורשים, ובתוכו, אם תשימו לב, ממש במרכז השורשים יצא הענף הזה שהיה פוטנציאל לצאת. אמנם הוא היה חס-- מכוסה, השמש לא חדרה, אבל היה לו את הפוטנציאל לצאת. חכה רגע פה. זהו. מה? מה שיוצא לצד ימין זה הסורי. אם תשימו לב, הענף העליון, הג-- זאת אומרת שהוא הגזע, המרכז, הוא-- שהיה ייחור בזמן השתילה, החלק העליון נשאר ירוק, החלק התחתון החליף את צבעו לחום. הרקמות השתנו, הכל משתנה, ואז

34:05 דובר 2 הוא הוציא שם שורשים ועדיין הוציא ענף ירוק בתוכו שח-- עלה כלפי מעלה, וזה סורי גמור. למרות, טוב, אפשר לדון בזה בהלכה אם הוא סורי או לא, אבל מבחינתנו, מבחינת ההשגחה, שאנחנו לא יכולים להיכנס ולבדוק עשרות שתילים, אם זה נקרא סורי או לא סורי, ויכול להיות גם מאוד שההלכה תפסוק שהוא כן סורי, הוא נחשב אצלנו לסורי למרות שהוא יצא בעצם מהמקל. הוא יצא מהגזע המרכזי. הוא יצא מהפוטנציאל, מהכוח של הענף שהיה ענף. הוא לא יצא מהשורש ממש. אם הוא היה נשאר על העץ הוא היה יוצא. א-עכשיו הורדנו אותו, הכנסנו לאדמה והוא יצא בין השורשים. השאלה לאן לשייך אותו? הנה תמונה יותר ברורה של זה. פה זו תמונה מאוד נפוצה שקורה שבמשתלה לא הקפידו על הוצאת הסורים האלה, מה שדיברנו ושראינו, ואז מרחוק שאדם רואה שיש לו לפניו שני שתילים. כאשר חושפים את האדמה, תשימו לב לחום שמסביב הזרועות האלה. כאשר חושפים, מגיעים ורואים שבעצם הוא יצא מאותו מקום, מהגזע הזה. הנה דוגמה לבעיה נוספת. המקל השמאלי פשוט לא הוציא שום דבר. אמנם הוא היה בגובה אבל לא הוציא שום דבר. מה שיצא זה יצא מהחלק התחתון שלו, יצא שתיל. ושוב יש לנו בעיה האם זה סורי או שזה עץ בזמנו. על כל פנים, הכשרות, ההשגחה פוסלת את זה ונותנת לו דין של סורי, והעץ הזה או מועבר למקום המתאים לשנה המתאימה לו, זאת אומרת מורידים אותו בשנה, או שנעקר או שמסומן בתור עץ לשנה אחרת בשטח גדול שאין בו את השנה הזאת. הנה דוגמה עוד יותר קלאסית. פה זה עציצים שמגדלים בהם מספר ייחורים על מנת למנוע את הבעיות עם המלסקו, להקל על ההתגרות עם

36:28 דובר 2 המלסקו, ואז בעציץ הזה היו מספר ענפים. כאשר באים אחרי שנה או שנתיים אנחנו רואים את אותו מספר ענפים בעציץ הזה, רק אחד מהם פשוט התחלף, אחד מהם הוא סורי. תשימו לב, האמצעי באמצע הרחוק הוא נראה כעץ ככל העצים, עוד יותר טוב מהעץ הימני. אבל במציאות מה התברר? הימני זה היה העץ המקורי והשמאלי היה מחובר למטה, יצא מהחלק התחתון. פה זה עוד דוגמאות, טוב, קשה לראות פה. עכשיו נדבר על העברת גושים. העברת גושים, המקור זה מתחיל במשנה. מאיזו סיבה של מזג אוויר נעקר עץ ועבר ממקום למקום, הגוש עמו. שימו לב פה, פה זה בצורה טבעית חפרו מסביב לעץ הזה, יצרו פה גוש, קצת פה מילאו בזה מים, עכשיו זה יותר ניכר. מזג האוויר הזיז אותו משמה. משהו הזיז את העץ הזה ואנחנו צריכים לבדוק האם הגוש, הסלע שהיה עמו, הוא יכול להמשיך לחיות. זאת אומרת, העץ בנוף שלו, במערכת השורשים שלו, יכול להמשיך לחיות עם הגוש הזה או שהוא קטן מדי ופשוט העץ לא מתאושש ומתייבש. עכשיו אם נאושש אותו בצורה מלאכותית הרי זה לא, זה לא זה, כי זה אנחנו מאוששים אותו, אבל בצורה הטבעית כשהוא עובר, הוא קיבל מים לפני שבוע, צריך לקבל מים בעוד שבוע. בפרק הזמן שהעברנו אותו הוא אמור לחיות ללא המים שניתן לו באמצע. הוא רגיל לקבל כל שבוע מים באותם תנאים, כשיעבירו אותו האם הוא יכול לחיות בסלע הזה? ואז זה מקום לוועדות הכשרות לבדוק איזה גוש לתת למשתלות. יש מקומות שזה בשמונה ליטר, בחמש ליטר, עציצים יותר קטנים. אנחנו נוהגים להשתמש בעציץ של חמישים ליטר. זה ככה קבעו הרבנים. כל ועדת כשרות, איך שהיא בודקת אני לא יודע.

38:53 דובר 2 על כל פנים, החליטו לצאת מידי ספקות מאחר והשתילים נמצאים במשתלה גם שנה ושנתיים והם מתפתחים, אי אפשר ל... אי אפשר לקחת גוש קטן. צריך להעביר עץ גדול, אז ממילא ראו שזה הגוש הפחות או יותר מינימלי, זה חמישים ליטר. זה שאלה. עכשיו, בימים קודמים, לפני שנים, עסקו עם חביות פה בפרט בכפר חב"ד, אם מי שראה את זה, והנה יש לנו דוגמה של חבית עם חורים, כאשר הדרישה שלנו זה מינימום שלושה ארבעה חורים בגודל של חמישה סנטימטר, חמש על חמש. כמובן הפחים האלה גם מסומנים. במשך השנים עברו לשקים, שקים, שקי יוטה כאלה, שקים או חומר אחר של פלסטיק. והשקים האלה יש פה שאלה האם אני צריך לעשות להם חורים? אנחנו בוועדת הכשרות דורשים לעשות את אותם חורים כמו שהיה עד עכשיו. דורשים את אותם חורים, אבל במציאות בואו נשאל אדם שלא עשה ומה שקורה בשטח, מה שקורה בשטח ואת זה בדקתי הרבה, השורשים חודרים את השק הזה בכל מקום ולא רק שחודרים אותו, הם מרחיבים אותו ושורש גדול גם עובר, הוא גדל איתו. הנה שימו לב לשורשים הגדולים כבר שבקעו בכלל לא במקום של חור. הם מרחיבים. השורש קטן והוא מרחיב ומרחיב וכן הלאה. לכאורה לא צריכים את החורים האלה. הנה שורש גדול נחדר. מה? זה ניילונים שזורים כזה כמו רקמה אולי. זה לא, זה לא ניילון אטום, כי ניילון אטום בדרך כלל אני חושב הגודל המקסימלי שעובדים איתו זה אולי שמונה ליטר. בדרך כלל מעל שמונה ליטר או איזה שהוא גודל זה עובר לשקים כאלה, אבל באמת בניילון האטום זה לא חודר. זה חציצה גמורה. אחרי שעברנו את הגודל, אנחנו נכנסים לעניין של הנקבים ופה יכולה

41:17 דובר 2 להיות שאלה בדיעבד. בדרך כלל בוועדת הכשרות זה לא קורה כי נבדקים כל השקים לפני, לפני עשייתם ובזמן השתילה בודקים אותם שוב שיש באמת את החור הזה, אבל לפעמים אדם בחצר פרטית או במשהו קטן נפל בבעיה הזאת, אז יש לו מקום לדון האם זה בסדר או לא. אחר כך יש שאלה... זה משתלה. אולי לא רואים אותה טוב, נראה. תכף. עכשיו יש עוד שאלה שצריך לדון בוועדת הכשרות או הרבנים שעוסקים בזה. זה המיקום. היכן למקם את המשתלה הזאתי? בדרך כלל בוועדת הכשרות אנחנו ממקמים את המשתלות בשטח עצמו, כאשר יש שני אופנים, יש אופן של שקים גדולים פתוח, חשוף לאוויר העולם, לשמש ויש בתוך חממות רשת. אז גם פה יש כבר שאלה. יש אנשים שמחמירים שאתרוג שגדל מתחת לרשת הם לא רוצים להשתמש בו. אני לא יודע, אני פגשתי כזאת קבוצת אנשים שמקפידים. אם על אותו עץ יש רשת ואין רשת, אז אולי זה לא באותו חיוב ודרגות חיוב של בית. אני לא יודע מה המקור שלהם. יש, כבר פגשתי באנשים כאלה שמבדילים והם לא רוצים שתאסוף לי מהחלק שהיה מכוסה עם רשת, עם החלק שלא מכוסה תפריד אותם. בקיצור, יש כבר מקום. מה? כן, כן, גם על העצים וגם על ה... עכשיו, רגע, כשאני מדבר על המשתלות גדולות זה שטח לכל דבר. זה שטח לכל דבר, הוא גדל בתנאים של השטח. כשאתה מעביר אתה מחשיב את השנים שלו. זה היינו הך. אתה יכול גם לקטוף פירות אם לא העברת אותו. כן, כן, כן, כן, כן. זה, זה... מצאתי את הנקודה הזאת בסתם עצים. אז יש פה מקום לדיון, לדון בזה. מה קורה כשמגדלים עציצים? ואנחנו מדברים

43:26 דובר 2 על עציצים שצריכים להחשיב את השנים שלהם בתוך רשת או שזה חשוף, וכן בשטח עצמו יש בעיה של מעשרות, ויכול להיות שהם יגדילו לומר, אני לא, לא נכנס לעובי הקורה שלהם, שגם לשנות הערלה אולי יש פה חילוק. אני לא יודע, יש אנשים שהם מקפידים. לא, אז הם... בתוך בית. זה, אז זו השאלה פה, האם החממות האלה זה בית או לא? טוב, א-אני לא נכנס כרגע ל... בוא-- לא ניכנס עכשיו לשאלה של ההלכה. לא ניכנס לשאלה ההלכה, אבל הצגתי את ה-- את הנקודה. השאלה, השאלה הנוספת, כאשר אנחנו שותלים בחממות ואנחנו עתידים להעביר אותם, מה עם בעיה של חציצה? לכן, דבר ראשון יש לנו את החציצה של כביש. יש כאלה סוברים שכביש הוא לא חציצה. בוועדת הכשרות אנחנו מקפידים, כל דבר שהוא לא הקרקע שרגילים להצמיח בה, זה חציצה. כל דבר שהוא לא, שם לא רגילים לגדל, זה חציצה. בכביש אף אחד לא מגדל-- למרות שהכביש נסדק ורואים שם עשבים ולפעמים אני לא יודע מה. לא, אנחנו יוצאים מכל ספק. ב-ב-באופן עקרוני ועדת הכשרות משתדלת... כן, כן. נראה, בוא נבדוק תכף את ה... אספלט. כן. או, גם כורכר לא. כי משהו, אם הוא מהודק או לא מהודק, תלוי איזה חומר זה. אם זה כמו השומשום הדק הזה שהוא רך, רך, תמיד רך, אפילו שמהדקים אותו, יכול להיות שהוא מצמיח. אבל אם הוא כמו שעושים את התשתית לכביש, שמהדקים החצץ הגדולים האלה, אז ממילא לא יכול לגדול שם שום דבר. על כל פנים, ב-בצורה עקרונית ול... מה? איך? כן, רגע. כן, כן, כן. מפסיד, מפסיד את כל השנים שלו. כן, כן. לא, אני לא נכנס להלכה. יכול להיות

45:56 דובר 2 שתשבו ותדונו ותגידו שזה בסדר. אני, אני אומר לכם מה שנעשה בוועדת הכשרות. בוועדת הכשרות עושים את כל הפעולות על מנת לצאת מכל ספק, שלא יבוא צד של ספק מחר, וכולם יודעים את זה ומרגישים את זה טוב בכיס. אדם רוצה לקנות אתרוג מהודר, לפעמים משלם גם מאה דולר וגם יותר, והוא מעוניין לצאת מכל ספק. הוא לא ישלם מאה דולר או חמש דולר על אתרוג שיש בו איזה שאלות. אנחנו עכשיו מדברים על האתרוגים. לא, לא יודע. אני יודע, אני משהו יודע באתרוגים. לא, לא... כרגע אנחנו נמצאים באתרוגים, באתרוגים, באתרוגים. שיטת העבודה: לצאת מכל ספק או צד שמישהו יש פה איזה חומרה שיש בה מקום. אם אפשר להקל על הציבור ולתת לו את המהודר ביותר ללא כל שאלות, זה הכיוון של הכשרות. אז ממילא רק אני מציג את השאלות שיכולות להיווצר. זה עניין של החציצה. יש שאלה נוספת בעניין של החציצה. אדם מעביר את השתילים, אז קבענו את המקום שיהיה בשטח. ממילא לא צריך לעבור לו כביש ולא בטון של ואדי. יש ואדי, יש, יש גשר הרי כזה או לא גשר, מעבר הרי עם בטון או כל מיני אופנים שלא היו קיימים. הכל נמצא בשטח. עכשיו בשטח עצמו בודקים את השטח ומנקים אותו מכל פלטה של אבן גדולה או בט-- או מתכת וכדומה. יש שאלה אחרת: מה קורה עם ניילונים? יסתובבו ניילונים. הניילון בעוד חצי שנה הוא כבר יהיה פירורים, הוא יהיה פירורים. עכשיו אני עובר עליו. האם זו חציצה? זו שאלה להלכה. מה יקרה בדיעבד? אדם העביר, פתאום שם לב, עברתי מעל איזה ניילון. הניילון בעוד כמה חודשים, בעוד כמה שנים הוא כבר לא קיים. הוא לא

47:50 דובר 2 חוצץ, הוא לא, הוא לא דבר קבוע. זו שאלה, אבל אנחנו מקפידים על כל פיסה הכי קטנה שתהיה. לא קשור לפסק ההלכה, אבל לנקודה, את הנקודה עצמה. או, גם זה יש שאלה בהלכה: מה קורה אם עץ, עציץ נקוב עבר מעל חציצה ונהיה בלתי נקוב? האם זה פוסל אותו או לא? יש דעות שלא פוסלות, יש דעות שלא פוסלות, אבל יש דעות שמחמירות. אני מביא לך את הצד המחמיר על מנת לצאת מכל ספק. כבר יש תשובות של רבנים שפסקו שזה לא חציצה. יש פסקו-- אפילו לא חציצה בתוך רכב ובתוך אספלט, בתוך-- מעל בטון וכל סוגי החציצות. יש כאלה שסוברים אם זה עבר לזמן מועט שזה לא חציצה. אנחנו לא נוהגים כן, לכן אנחנו שמים את המשתלות בשטח, לכן מנקים את כל המקום. לא מגדי-- לא שמים מחצלות למניעת עשב בתוך המשתלה וכן הלאה והלאה. אנחנו מדברים על כל האתרוגים עכשיו. עכשיו דבר נוסף-- לא. כן, כן, אבל אני לא נכנס עכשיו מה עושים, אני מדבר איתך כרגע על האתרוגים. לכאורה כל מה שאנחנו אומרים בעצם צריך לעשות בכל פרי, גם באגסים ובשאר הפרדסים. זה לא קשור, אבל כרגע מדברים על אתרוגים. אני לא יכול לבוא להעיד על מקום שאני לא נמצא שם מה עושים, אבל אני מספר לך מה שפה. עכשיו יש פה-- יש דבר נוסף לפני שמעבירים את המשתלה, הטיפול השוטף במשתלה. הטיפול השוטף במשתלה של ניקיון הגזע, מה שצריך לעשות על מנת לצאת מספקות שראינו, כמו שראינו קודם... כמו שראינו מקודם את המקרים האלה, שלא יישנו במשתלה, זה יכול לקרות במשתלה הדברים האלה, מה שצריך לעשות זה לטפל במשתלה. זאת אומרת לטפל במשתלה כאילו שאתה מטפל

49:54 דובר 2 בתוך שטח. כמו שבשטח אתה הולך וגוזם את הגזעים ויוצר גזע של טפח, נקרא לזה טפח. טפח זה קל להגיד את המילה הזאת, טפח. זה יכול להיות גם עשרים סנטימטר, יכול להיות גם שלושים. לא משנה איזה גזע, אבל גזע שניכר לעין. בדרך כלל כשאתה מסתובב בשטח במרחק מסוים, מסתובב בשעות, טפח ניכר לך לעין. אתה רואה שיש פה גזע של טפח. אבל המשתלה צריך לטפל בשתילים האלה כאילו שזה השטח, מאחר והם מקיימים את הדין של שטח בעוד שנה, שנתיים, שמעבירים אותם, הם סופרים את השנים. אז חייב להיות טיפול בשטח גם של הסרת סורים וגם ליצור גזעים, למנוע בעיות וספקות של סורים. מאחר ואמרנו כבר שהאדמה זזה מעיבודים שונים וכן הלאה, או גשמים וכל מיני פגעי טבע, יכול להיות מצב שיצא סור כסור ואחרי תקופה קצרה הוא נחשף מסיבות שונות. כשאני בא לבדוק אני אומר, "אין פה סור בכלל". לכן מראש עושים גזע קטן. עכשיו נעבור לעניין של העברת השתילים האלה. יש מספר אופנים שאפשר להעביר את השתילים. פה רואים בתמונה טרקטור שתלה אותם על המזלג. זאת אומרת, השתילים לכאורה נושקים את פני הקרקע. יש פה שאלה אם אתם רואים את זה יותר ברור או פחות. יש שאלה איזה גובה אפשר להרים את המזלג של הטרקטור על מנת שייחשב שהוא מחובר לטרקטור, שהוא מחובר לקרקע? בדרך כלל, עד שמונים סנטימטר. זאת אומרת, אם היו מרימים את זה הרבה מאוד, היה פה עוד הרבה מקום להרים, אבל אנחנו לא מגיעים למצב הזה באף מקום. זאת שיטה אחת שזה מטלטל ונושק לקרקע. שיטה נוספת, פשוט מישהו חתך את הארגז שלו ועשה איזה רשתות כזאת ואז העציץ, החורים של

52:45 דובר 2 העציץ כנגד החורים בקרקע וככה הוא עובר איתם. הנה, זה השיטה שתולים. שיטה נוספת זה השיטה של משטחים. יש פה קצת בעיה, הרוחב של הקרש העליון. כשאתה מעלה את השתיל על הפלטה הזאת, אתה חוסם, חוסם חורים. יש פה בעיה. אז מאוד קשה לעבוד עם זה ולהתאים את זה לחורים האלה שימשיכו לינוק. לכן אנחנו גם עושים שלושה ארבעה חורים, אבל את השיטה הזאת אנחנו כבר לא משתמשים בה. אבל זו שיטה שיכול להיות שמישהו נתקל בה, אז הוא צריך מאוד מאוד לבדוק אם אין לו פה חציצה. המזלג עצמו זה ברזל ברוחב של חמש עשרה סנטימטר. המזלג עצמו שמרים את ה... וגם בזה צריך להתחשב. עכשיו, יש פה נקודה נוספת. זה שתיל שגדל. אמנם הוא הצליח לגדול, אבל יש לו שורש קטן. זאת אומרת, ומה שקרה עם הזמן, המגדל ראה שבעצם הוא הפסיק לגדול. זאת אומרת השורש הזה, הגוש הזה לא הצליח להתגבר על המעבר הזה. זאת אומרת, מבחינת השתיל הזה הגוש שלו לא היה מספיק, או השורשים שבתוך הגוש היו טובים, אבל השורשים עדיין לא היו מספיק גדולים כנגד אותו צימוח שהיה פה, וזה נותן לנו מימד לגבי הגודל של הגוש. בדרך כלל אנחנו משתדלים שזה יגדל מספיק זמן, שזה ימלא את הגוש וניזון מכל הגוש. אבל פה זה מציאות שהוא פשוט לא הצליח לגדול והיו צריכים לעקור את העץ הזה, שאין התאמה בין הנוף לשורש. הנה, זה עוד צורה, העברה ידנית של הפועלים. עכשיו, העניין של הגוש. כאשר אנחנו שותלים אנחנו צריכים לדאוג שיהיה לנו גוש, שהגוש הזה לא יתפרק, הקרקע הזאת לא תתפרק. ואז נשאלות השאלות מה קורה אם חלק

54:58 דובר 2 יתפרק? מתי לפסול את הגוש הזה? זה שאלה של מומחים, של רבנים שצריכים לדון את זה בעיקרון וספציפית לכל עץ. אבל ברגע שאתה יוצר גוש חזק, אין לך את השאלה. פשוט העברת גוש שלא מתפרק וממשיך את המחיה שלו ממקום למקום. הנה גוש שהתפרק, כזה דבר הוא כבר נפסל. גם פה זה גוש שהתפרק שנפסל. עוד צורת העברה של שתילים. זה גוש שנפסל. עכשיו פה יש כבר ציצת שורשים יותר גדולה. הגוש הזה, השורשים האלו שהיו בגוש הזה, הם עומדים ביחס נכון עם הנוף. אם לא היה נפסל בגלל ההתפרקות, הוא היה ממשיך לגדול שם. לפעמים רואים שהגושים הם לא מספיק חזקים, פשוט מעבירים אותם לקרקע ולא פותחים אותם. אז יש פה שאלה הלכתית מה קורה לעציץ כזה, אדמה חולית, והוא לא מתאחה, הוא לעולם לא יהיה גוש. מציאות כזאתי, הוא לא יהיה גוש. אם אנחנו נפתח אותו זה מתפרק מיד. אז הניילון הזה שמחזיק אותו זה הגוש שלו, ובאמת אסור לפרק אותו. ברגע שתפרק אותו זה כאילו שפירקת את הגוש ואז אתה שותל אותו עם, עם העציץ הזה. אתה שותל אותו בשטח עם העציץ. אה? כן, כן. הרי יש לו חורים. לא, כן, אתה יכול לכוון אבל יש לו חורים. ברגע שהשורשים יצאו מהחורים ונאחזו בקרקע אז הוא שייך לקרקע. עכשיו אתה רוצה, אתה יכול עם הזמן, תעבור, תבדוק את המציאות. חכה חודש, חודשיים. אתה יכול לפרק את השק הזה, הוא כבר בקרקע עצמו. כשהעברת אותו הוא היה כשר, עכשיו הוא בקרקע. עכשיו אתה יכול. אם אתה לוקח ומעדר ועודר מסביב לעץ, הרי גם מפרק

57:07 דובר 2 את הקרקע. אנחנו לא באים להגיד שהוא עכשיו ניתק את עצמו. אז גם פה. אז אתה מחכה מספר חודשים, הוא נאחז בקרקע, הוא היה כשר, נאחז בקרקע ואז אתה יכול לפרק את הניילון הזה. עכשיו זה לגבי הסימון. בדרך כלל בשטח שרואים סרטים אדומים, ככה נהוג אצלנו. סרט אדום תוחם את השטח, או אם זה עצים בודדים שהם ערלה בתוך שטח שהוא לא ערלה כמובן, או שכל השטח ערלה אז עוקפים אותו עם סימון אדום. אם יש איזה מקום בעייתי שלידו יש חלקים שהם לא ערלה, שלא יהיה בלבול. הנה זה שטח של ערלה ותראו את הכמות של הפירות שמצטברות בערלה, והכמות הזאת היא יכולה גם להיות בשנה השנייה. אנחנו לא מדברים על השנה השלישית. שתבינו את גודל הבעיה. שטח של אתרוגים בשנה השנייה והשלישית מוציא כמויות אדירות של אתרוגים, מה שלא היה נהוג פעם ולא היה ידוע. אני זוכר בתחילת העבודה שלי, העצים בשנה שלישית רביעית לא נתנו כלום. היום הבעיה יותר חמורה, ולמה היא חמורה? שבשטח מסביב כבר נפגשתי בכאלה אנשים. אנשים בלי יראת שמיים שגונבים אתרוגים הן מהמחסנים, אז מילא הוא לקח מהמחסן אבל זה, אבל זה גם נשאר גנוב, כן? וזה אסור, והם הולכים לשטחים. עכשיו אם לא הורדת את הערלה אז הוא עושה קטיף של ערלה, והאתרוגים האלה מגיעים לשווקים, ואתרוגים מאוד יפים. ודווקא בעצים האלה אין מזיקים כמעט, כי ממילא הוא לא צריך להיות למצווה, אין מי שיפריע לך. אם זה למצווה אז יש הפרעות. מגדלי האתרוגים יודעים כמה הפרעות יש להם בעץ שהם צריכים לתת-- שמוציא פירות למצווה, ובעץ שמוציא פירות ערלה שאי אפשר להשתמש למצווה הכמות היא ניכרת והרבה הרבה פחות.

59:10 דובר 2 ויש שמה גם אתרוגים מאוד יפים עם פיטם יפה בלי לטפל בו. ברגע שזרקת את זה על הרצפה הוא קיבל מכה, הוא קיבל מכה הוא נפסל. מה? כן, כן. משמוש ידיים באתרוגים כבר פוסלת את ה-- אתם רואים את זה לבד, מה שקורה שמשמשים יותר מדי. כן, כן, זה מכה אחת קטנה על הרצפה, אתה יכול להרים אותו אחרי יומיים, אתה תראה את ה-- אחרי יום, אחרי כמה ש-- אתה רואה את הכתם. הוא לא, הוא לא מחזיק מעמד. יש, יש לנו בעיות נוספות. אז ראינו אה את, את שיש לנו בעיות מהמשתלה, שיכול להיות שטח עם, עם סורים וכן ערלה. יש לנו בעיות נוספות שגורמות לנו שיהיה לנו בעיות של ערלה. אחד מהם זה שתיל צעיר שחתכו אותו משום מה. לא עבר זמן קצר והוא הוציא סורים מצד ימין. זה שתיל שנוצר, עקרו עץ בגלל מחלת המלסקו. אם תשימו לב לצורת השורש, בקצה השורש עלה עץ. אז אם זה יצא במקום המדויק, מקום של שתיל וזה שטח ללא השגחה, הפועל מסדר את השתיל ויש לו שתיל חדש. שטח בן שנתיים שלוש, שתיל בן שנה. השתיל הזה גדל מהר, יש לו הרבה מים וזבל, מתאזן עם כולם ואתה לא ידעת שיש לך פה ערלה. יש ל, יש, יש בעיה ש-ש-שהמגדל חותך עצים יותר מבוגרים. פה זה דוגמה שזה יצא בסדר. חידוש, חידוש העצים. הנה זה כבר י-יצא יותר למטה ואתה כבר בספק של ערלה. יש לך עוד קצת. יש פה עץ משולב. הענף השמאלי בעץ הגדול יצא סורי, כולם רואים שזה סורי. לאף אחד לא ש... מטיל ספק שזה סורי, אבל הענף הימני הוא יצא ורואה פני חמה, אבל הוא

1:01:35 דובר 2 לא יצא משורש. השאלה היא מתי השורש הזה נחשף. אם הוא נחשף לפני ארבע שנים זה כמו העץ, אז הוא כבר בן ארבע, אז מה שיצא ממנו ורואה פני חמה לפני שכבר ארבע שנים אז זה בסדר. נאמר, אנחנו לא משאירים את זה, ועדת הכשרות לא יכולה להשאיר כאלה מקרים. אנחנו לא יכולים לעשות מפה של המקרים, של אלפי מקרים. אנחנו מסירים את זה, גם המגדלים גם מורידים את זה כי זה לוקח את הכוח של העץ. אבל להלכה, לברר את ההלכה, אבל יכול להיות שהשורש הזה נחשף עכשיו רק לפני ארבעה חודשים. הוא נראה כהמשך של העץ, אבל זה סורי גמור למרות שהוא רואה פני חמה. אז יש לנו פה בעיה שרואה פני חמה ועדיין סורי. זו אותה תמונה. כדי למנוע בגדול את הבעיות בשטחים הבוגרים, זה שטח בן שנתיים סך הכל. אנחנו ממליצים ו-ולוחצים על המגדלים ליצור גזעים בצורה ניכרת כמו שפה. רואים את העץ עומד על גזע יפה ואז כל סורי שיוצא ולא משנה אם הוא ראה פני חמה או לא ראה פני חמה הוא מורד. כל הגזע הזה נשאר חום ללא צימוח חדש, ואז אנחנו מאבטחים את עצמנו שלא יהיה לנו סורים ולא בעיות. האדם הפרטי, אם הוא רוצה להסתבך הוא יכול להשאיר ולבדוק, אבל שצריך מאוד מאוד זהירות, כי מאוד יכול להיות שגם השורש הזה נחשף רק עכשיו והוא לתומו חושב שזה בסדר. פה זה דוגמה של מיפוי. כל שתיל בשטח יש לו כתובת. שורה שלוש, שתיל מספר שמונה וכן הלאה. זה בזמן הנטיעה עדיין אין בעיות. עברה שנה או שנתיים. תשימו לב כמה שתילים חדשים יש פה, אבל לכל שתיל יש כתובת וממילא אין

1:03:47 דובר 2 לנו בעיה. יש, יש כאלה שמקפידים לא לקחת אתרוגים משטח שיש בו גם בוגרים וגם, גם עורלה. פה בכפר חב"ד, ברוך השם, הם בכלל לא עושים עילויים, אז אין את השאלה הזאת. אבל במקומות שזקוקים לזה אז יש לנו, אנחנו מתגברים על הבעיה. לכל שתיל יש כתובת, כל שתיל מסומן. אם זה סנדות לא עושים לו בכלל סנדה, ואם יש שם סנדות כבר מקודם אז קושרים אותו וחותכים אותו, מצמצמים אותו בצורה כזאת שיש הפרדת אוויר בין השתילים. כשאתה בא לבדוק אותו אתה רואה שתיל מדוכא, קטן, מסומן, שאין עליו פירות. זה למנוע את התקלה הזאתי. ותוך העונה יש הרבה גלים של פריחה. עץ כזה קטן יכול גם לתת הרבה פירות, וזה קורה אם אתה משאיר את זה. נעבור לעניין של התרומות והמעשרות, אבל לפני זה אני רק אעורר מספר תקלות שקורות בעניין של העורלה. אז אמרנו ה-הבעיות האגרוטכניות. כבר היה לנו מקרה בשטח צעיר לפני סנדות שחרשו אותו. זו בעיה אגרוטכנית משולבת עם פועלים, והמגדלים יודעים את הבעיה של הפועלים. יש פועלים לחוצים, יראים מהבעל הבית וכן הלאה. אז כבר נתפסו מספר מקרים כאלה שהוא חרש את השטח ועקר את השתיל. מאחר וזה שתיל קטן אז הוא מיד שתל אותו. יש לנו בעיה, ואנחנו משתדלים לפקח במקומות שעובדים שם הרבה גויים. השבוע שעבר הלכתי לשטח כזה של חמש עשרה דונם, שתלנו לפני ט"ו באב שתילים קטנים. עלה העשב, צריכים לנכש אותו. כשאתה מנכש אתה יכול לעקור שתיל. אז הלכתי לשם כמה שעות, ראיתי, הסברתי לפועל התאילנדי והפועלים איך לעבוד, לראות שבאמת הם עושים נכון, כי ברגע שהוא עקר לי את השתיל הזה, אנחנו עכשיו בחודש אלול

1:05:54 דובר 2 והוא ישתול אותו בחזרה, אף אחד לא ידע את זה ויש לנו שנה נוספת פה. זו בעיה מאוד נפוצה. עכשיו הוא לא יכול להרשות לעצמו לא לשתול אותו. כי מה יגיד בעל הבית? מה אתה עוקר לי שתילים? סנדות זה המקלות שמחזיקות את העץ. האתרוג חייב תמיכה, בלי תמיכה הוא נופל, הוא נשמט. בוא נראה אולי יש פה סנדות. פה עוד אין. טוב תראה, העץ הזה אין לו סנדות, אין לו תומכים. אבל נראה אם יש לנו אולי מהתמונות. או פה, פה אם תשימו לב אתם רואים את העמודים, אבל קצת קשה לראות את זה. גם יש עמודים שעולים וגם עמודים לרוחב שמחזיקים את כל העצים האלה. העצים האלה קשורים למרות שהם עורלה, כי כל השטח עורלה אז ממילא הוא זורק את כל הפירות, אבל הוא הכין אותו כבר עם סנדות לתמוך על העצים. אם הם לא מחזיקים מעמד, ללא תמיכה העצים האלה כמו הלימון ועוד יותר הם חלשים מהלימון. יש, יש בעיה, וכבר ראינו בעיה של החורף, בפרט באדמות הקלות, החוליות. יש הרבה פעמים סחף, סחף של מים, וזה עוקר עצים. יש פה עוקר עצים. אם הוא נעקר לגמרי ושתלו אותו אז זה ודאי שלא טוב, אבל יש פה שאלה להלכה שאני רוצה להעלות. מה קורה לשתיל כזה? ואני ראיתי כזה דבר. הגשם והסחף משך אותו בתוך האדמה, זאת אומרת הזיז אותו בתוך האדמה. בוא נקרא, תכניס מקל לתוך בוץ ותזיז אותו, הכל ביחד זז, הכל ביחד זז. זאת אומרת, לא היה רגע אחד שהוא נעקר, הוא לא נעקר אף פעם. עכשיו האתרוג קל לו מאוד להיאחז בכל מקום. הוא לא צריך הרבה הידוק או משהו. אתה

1:07:48 דובר 2 יכול להזיז אותו, לא קרה כלום, הוא ממשיך לגדול. אתה יכול ממש איזה שתיל קטן, אתה יכול להזיז אותו. השאלה מה קורה לכזה דבר? האם הוא הפסיד את השנה שלו? אבל הוא זז ממקום למקום. לא היה גוש עמו, לא היה גוש עמו, אבל כל הסחף הזה היה עמו. אבל זה לא הגוש שלו. הגוש שלו התפרק לגמרי. הוא נשאר, אם מיד תרים אותו זה ממש בוץ. אתה מרים אותו הוא חשוף שורשים, אבל כשהוא בפנים השאלה היא האם הוא נחשב השנה או לא? כמובן שאנחנו בוועדת כשרות לא מחשיבים את זה. אנחנו לא מתעסקים עם כזה דבר, אבל מי שרוצה לבדוק את ההלכה בזה יש מה לדון בזה, מה יהיה לכאורה במקרה. והרבה מאוד זה קורה, שעצים לפעמים זזים עם הסחף, בין שנתלשים ובין שנשארים מחוברים. יש, יש בעיה בשטח של סימון העורלה. הרבה פעמים המפות נאבדו, לא היה נאמר או שאין, יש מקומות שלא עובדים עם מפה ואז הסימון לא נכון. זו גם בעיה ואז יש קטיף בעייתי, הן של עורלה, הן של רבעי. נעבור לעניין של התרומות ומעשרות. תרומות ומעשרות בדרך כלל מי שיודע לעשר אז הוא מעשר את העגבניות, המלפפון בבית, חצילים וכן הלאה והלאה. כשהוא מגיע לאתרוג משהו צריך מיד להשתנות אצלו, כי באתרוג יש הגבלה, ולקחתם לכם, שלכם ולא של הלוי. אז עכשיו אתה קטפת מאה אתרוגים מאוד יפים, קטפת לבד או הבעלים נתן לך רשות, אתה מגיע אליו למחסן, "תשמע, אני רוצה לעשר אותם". עכשיו מה אתה עושה בבית? מוריד מלפפון, מוריד עגבנייה. אבל מה תעשה פה? זה שייך, המעשר הראשון שייך ללוי. אז אתה צריך להוסיף. אתה צריך לדאוג ולהוסיף עוד

1:09:58 דובר 2 כחמש עשרה אחוז או שתיים עשרה וחצי אחוז פירות נוספים על המאה שקטפת, על מנת שיהיו עכשיו מאה אחוז פירות, ואז תפריש את העשר אחוז, הוא ייפול בתוך השתיים עשרה וחצי האלה, נאמר, שנקרא נגיד פסולים, ויישאר לך הסחורה שאתה רוצה אותה. אם לא תעשה את החשבון נכון, אז המעשר ראשון נכנס לסחורה הטובה, ומי שמשתמש בזה יש לו בעיה, הוא משתמש ב-ב-בדבר ש-שייך ללוי. יש לך עוד בעיה, כן? כמובן צריך שיהיה מן המוקף, זה בכל דבר. יש לך עוד בעיה, בשטח הזה קטפו יהודים וגויים. אז יכול להיות שיש פה חי-חי-חיובים שונים. אתה צריך להפריד את הקטיפים, אתה צריך להפריד את המעשרות של הקטיפים, את החומר הפסול אתה צריך לקחת מפה ומפה, גם מהגויים לגויים, מהיהודים ליהודים. אם אתה רוצה להגיד שיהודי פוטר את כולם, בסדר, אבל בוא נאמר, תצא מכל ספק, תיקח מפה ומפה. כל מיני פרטים קטנים שצריך לשים אליהם לב שמה. יש לך בעיה, מעשרות, מעשר עני. ומעשר עני שוב אתה צריך לתת את זה לעניים. יש לך מספר אפשרויות. ובסופו של דבר, כשאתה בא להשמיד אתה צריך לדאוג את התרומה הגדולה ואת תרומת המעשר להשמיד. אמנם מעשר ראשון או מעשר עני שנשאר לך מהפסולים אתה לא חייב להשמיד, אבל אתה צריך לדאוג להשמיד את השאר, כי הרבה פעמים באים אל המחסנים והם רוצים לקחת איזה אתרוג לריבה ואומרים לו, "שמה בצד יש לך אתרוגים", והוא לוקח את התרומה הגדולה חס ושלום או תרומת מעשר. אז ממילא מיד חייבים למעשה בשטחים ובמגדלים, איך שמעשרים, מיד להשמדה, מקום שלא יגיע אף אחד. זה ה-- השמדה זה בור עמוק, אף אחד לא נכנס לבור הזה? בסיכום קצת

1:12:32 דובר 2 של הבעיות, יש לנו-- כשאנחנו באים לשוק ואין לנו כשרות אז מיד צצות מספר שאלות. אולי הוא רעיל? אינו ראוי לאכילה? אנחנו כבר לא מדברים שכ-- איפה החזקה שלו? בסדר. כן, אנחנו לא פוסקים כך. אנחנו-- יכול להיות שזה-- מה שפוסקים בדרך כלל זה אולי לחומרא, אולי זה באותו פסק, אבל לחומרא אנחנו פוסקים שאנחנו לא מתירים לשימוש בטמיק. למשל, החומר שנקרא טמיק שלושה חודשים לפני הסוכות, כי זה ה-- ה-- השלושה חודשים האלה הוא מתנדף מאותו מקום שבו הוא נמצא אם הוא נמצא שמה. אז ממילא כשאתה בא ל-ל-לקנות. מה? בסדר, אבל על כל פנים אני אומר מה שאנחנו עושים, ואמרתי כבר בהקדמה, אנחנו עושים הרבה פעולות מעבר לפסק ההלכה על מנת להיות מיושרים עם כל הדעות ולא להיכנס לספקות. כי סוף סוף אדם שלק-- קנה אתרוג כל כך יקר הוא מעוניין לצאת מכל ספק. אבל כשאתה מגיע לשוק אז ניצבות בפניך הרבה שאלות. העניין של החזקה, אם הוא מוחזק או לא מוחזק. כבר ראיתי הרבה מקומות שחוץ משטחים גדולים שהיום הם כבר נעקרו, עצים מורכבים ממש היו בארץ עד לפני עשר שנים, כמויות מאוד גדולות של עצים מורכבים. מי שלא יודע אז, אה, שטחים מאוד גדולים היו. ברוך השם, השטחים הגדולים האלה כבר נעקרו. יש עדיין בחצרות או מקומות קטנים שיש עדיין מורכבים, אז אדם צריך לדעת שהוא לא מורכב, שהוא מוחזק בכשרות, של שנשמר שהוא לא יהיה מורכב, שהוא לא רעיל. יש בעיה של חילול שבת. היום אני לא יודע אם זה לצערנו לשמחתנו עיקר הפועלים זה פועלים גויים, עיקר הפועלים הם פועלים גויים ואז יש אפילו יהודים קצת יראי שמיים ואולי הוא מתיר לגוי. הוא לא

1:14:41 דובר 2 אומר לו לך תפתח את המים. הוא אומר לו, 'תשמע, יום ראשון קטיף זה מספיק'. אמר לא. יום ראשון קטיף. הוא הלך ופתח את המים ביום שבת בצהריים. יש לנו את הבעיה של המורכבים כמו שאמרנו. יש לנו בעיה של הטבל. אם אדם לא יודע לעשר כראוי אז הוא נשאר עם הבעיה של הטבל. הוא עבר את כל השלבים, אבל יש לו טבל ביד, יש לו בעיה של רבעי. הבעיה של רבעי היא מתחילה בקטיף. אם אדם הרי גמר מלאכה בדרך כלל מה אנחנו רואים? שאדם הפועל מכניס את האתרוג לתוך קרטון שבתוכו יש ספוגים עם תאים כאלה. כן, את הספוג הזה עם התאים האלה הוא הולך ויכולים למכור את זה בשוק. הוא לא צריך לעשות עוד פעולות. זה הפעולה שלו. אז זה גמר מלאכה שמה. עכשיו הוא קטף בעץ הראשון שמונה אתרוגים, בעץ הרביעי שהוא רבעי הוסיף עוד אתרוג. אולי יש פה ביטול. עכשיו תגיד לו תוציא לי את האתרוג הרבעי, הוא לא יכול למצוא אותו, הוא לא זוכר איפה הוא, התערבב בתוכם. השאלה איך אתה מעשר את זה. יש לך פה קצת בעיה עם זה, או שיש לך בעיה שאתה בכלל לא יודע שזה רבעי ואתה הולך לעשר במקום שבמקום לבדוק. יש לנו בעיה קשה של גזול ואני כבר נוכחתי בתוך מחסן של אנשים כשרים שיש להם סוחרים מכל מיני ומיני וגם סוחרים דמוי, דמוי חרדים שגנבו סחורה ממש מתחת ידיי. אני ראיתי את זה. אנשים האלה באו עם חליפות ומכרו את הסחורה שלהם בשווקים. הם לקחו עשרה קרטונים ששילמו ועוד שמונה שלא שילמו עליהם וברחו, נעלמו. אז יש לנו בעיה של גזול. ממי אנחנו קונים? כמובן נחזור

1:16:41 דובר 2 שוב, הבעיה העיקרית היא הבעיה של העורלה כמו שדיברנו ויש לנו בעיה של שביעית שאיתה לא התחלנו ויש בזה הרבה מה לדבר של שמור ונעבד בזמן של שביעית. זה באופן כללי היקף הבעיות. כמובן יש פה מתוך המצגת של אולי ארבע מאות תמונות ובעיות, צמצמתי וצמצמתי כמה שאפשר כדי פחות או יותר לתת לכם את זה ובעזרת השם מאחל לכולם שלא ניכשל ונזכה לאתרוג גם מוחזק בכשרותו. ברוך השם שיש לכם בכפר שני שטחים גדולים שיש בהם גם אתרוגים מוחזקים בכשרות וגם אתרוגים יפים. אני לא חושב שאף אחד לא ייכשל. אם יש שאלות.

1:17:25 דובר 6 חילול שבת על ידי גוי?

1:17:28 דובר 2 לא שומע.

1:17:29 דובר 6 חילול שבת על ידי גוי?

1:17:32 דובר 2 את זה תשאל רב. אנחנו לא נכנסים להלכות, רק מעלה את הבעיה. אף אחד לא רוצה לקבל את האתרוג במאה דולר שחיללו עליו את השבת.

1:17:44 דובר 6 גוי קטף, מה הבעיה עם זה?

1:17:45 דובר 2 איך?

1:17:46 דובר 6 גוי קטף.

1:17:52 דובר 2 לא, עכשיו השאלה במעשרות, גוי קטף אתרוגים וגם היהודי קטף אתרוגים. השאלה עכשיו ממי אתה לוקח? אתה לוקח את הפסולים של הגוי ורוצה עכשיו לעשר אתרוגים של יהודי. השאלה אם אפשר לעשות את זה.

1:18:12 דובר 6 השטח זה של מי?

1:18:13 דובר 2 השטח? לא משנה כרגע אם שייך לאיזה יהודי. יש פה גמר מלאכה — גוי גמר את המלאכה והכניס את זה לתבניות. זה מיד הולך לשיווק. ויהודי קטף. אז ממילא השאלה אם אתה יכול לקחת להפרשת המעשרות מהאתרוגים האלה.

1:18:38 דובר 7 יש הכוח הגדול.

00:06 דובר 1 אחרי שהתמקדנו בנושא הלולב, ההדס והאתרוג, עכשיו הפסקה קטנה של שלוש-ארבע דקות למי שעדיין לא התרענן. מוזמן לשתות או כוס קפה בחוץ או שתייה ועוגות על השולחנות. מי שנאבד לו ארנק יכול לגשת ולקבל אותו, כמובן בסימנים כפי שכתוב בהלכה. ובין פרשה לפרשה אנחנו עוברים כרגע לסוגיית הסוכה. אני נזכר בסיפור... אני נזכר בסיפור ששמעתי, שאני חושב שעדיין לא כל כך פורסם. זה היה אחרי הרבה נדנודים, שפגשתי שנה שעברה בדיוק בכנס השלוחים, פגשתי את הרב שלום בער גנזבורג. כידוע שהוא היה משרת, המשב"ק, במשך הרבה שנים אצל הרבי, ואמרתי לו: רב שלום בער, אני נוסע חזרה, אני רוצה סיפור. בדרך כלל הוא לא אוהב לספר. מאוד צנוע, אבל לחצתי עליו, והדרך שעשיתי זאת, סיפרתי לו סיפור ששמעתי בשמו. זה קצת הרגיז אותו, כי הוא נוהג תמיד לומר כשמספרים סיפור בשמו שזה לא מדויק. זה בכלל לא כפי שהוא רוצה לספר. אז אמרתי לו: "לכן אני מבקש סיפור ממקור ראשון, בלי אמצעים, שאני אוכל לדייק עד כמה שאפשר." סתם אני, סוכות. הוא אמר לי: "תשמע, היה שנה בשנים הראשונות אצל הרבי, שלרבי הייתה סוכה מאוד קטנה. אז ה... הרבי עשה לי סימן כאילו שהערב אני מוזמן לסוכה ולאכול עם הרבנית. טוב, אני באתי לסוכה אחרי שערכתי את השולחן. הסוכה הייתה מאוד קטנה, והוא מתאר את זה כמטר על מטר. ואני יושב. אני בעצם אחרי הקידוש מחפש רק לברוח. הרבי עומד מולי, מטר על מטר, ויש את הרבנית ליד, וממש לא נעים לי. והרבנית פשוט אומרת לי: 'דו וועסט עסן מיט אונז געפילטע פיש', אתה תאכל איתנו את הדגים. אז התחלתי להסמיק. אין מקום. איך אני יכול לשבת כאן?"

02:52 דובר 1 ואני מתחיל להסס, והרבי אומר לי: "ס'איז שוין צייט אז דו זאלסט אנפאנגען פאלגן וואס מען הייסט דיר צו טון". הגיע הזמן שתתחיל לעשות מה שמבקשים ממך לעשות. לשמוע, לשמוע ולבצע, או לבצע מה שמורים לך לעשות. אז כרגע מה שיידרש מאיתנו לעשות ברגעים אלו זה לעבור לסוגיית הסוכה. יש חידושי הרי"ם נפלא על הפסוק "למען ידעו דורותיכם". אומר החידושי הרי"ם, הרי למה אנחנו חוגגים סוכות בתשרי, שכל הסיפור של ההיקף של העננים קרה בניסן? אז הוא מדייק שזה שכתוב בתורה "למען ידעו דורותיכם", מתי יהודי מגיע לדעת? מתי יהודי מגיע לחלק הזה של המוחין, לדעת האמיתית? או כפי שמוסבר בתניא, שמקשר, מתקשר למידות ומוריד את זה לרגש, דווקא על ידי הביטול שהוא מקדים בראש השנה ויום כיפור. כשהיהודי עובר את אותם עשרת ימי תשובה מתוך קבלת עול, ביטול ויראת שמיים, אז את החלק הזה של הדעת שהוא מקבל הוא החלק הכי חיובי שיורד ישר למידות. "למען ידעו דורותיכם" — מתי מקבלים דעת? דווקא אחרי ראש השנה ויום כיפור. ניתן לומר גם כן, גם כן אחרי ההכנות והקנייה של ארבעת המינים. הטור אומר על עניין הסוכה שבמילה סוכה עצמה אנחנו רואים בסמ"ך את ההכשר של ארבע דפנות, הכ"ף שלוש דפנות והה"א שתי דפנות וחצי, שכולם בעצם מרומזים ונמצאים במילה סוכה. בלי להאריך, יש לנו אורח מיוחד היום, שוב איתנו הרב שמעון אלחרר. אני צריך לציין, כרב העיר של מודיעין השקיע הרבה להכנת ההרצאה הבאה, גם שוב מצגת שנורא חשוב לנו שנוכל לראות את הדברים. כמו שנאמר, לראות את הקולות. אז אנחנו נזמין את הרב שמעון אלחרר, רב העיר מודיעין, לבוא להרצות בנושא גם מאוד מיוחד, נושא הפרגולות, שהוא נושא שכמעט כל רב בקהילתו

05:36 דובר 1 פוגש. אנשים בונים פרגולות, יש עשרות ומאות סוגים, ואנחנו נבקש מהרב אלחרר להאריך ולהסביר את אותה סוגיה מורכבת: איך לעשות פרגולה ובאיזה דרך או באיזה צורה שלא תהיה פסולה אלא כשרה למהדרין.

06:01 דובר 2 לחפש.

06:01 דובר 1 נכנס כבר.

06:09 דובר 2 לעלות להרצאות הבאות.

06:10 דובר 1 לא, לא, לא. זה התחלנו פה, זה לא משנה.

06:14 דובר 2 זה לא התחיל,

06:50 דובר 3 בבקשה. טכנאי, בבקשה.

08:16 דובר 5 לא, אני לא יודע. יש פה... זה, זה, זה מעשר מן המעשר. יש פה...

08:40 דובר 4 אוקיי, אז אי אפשר לברוח מהחמש דקות הפסקה כדי שנוכל לסדר את זה בצורה מושלמת. יש איזו בעיה קלה טכנית. כולם מוזמנים לשתות, להתאוורר לכמה דקות.

08:57 דובר 5 בוא ניקח את ה--

09:00 דובר 4 שוי. תביא את הצליל מהרקד. עליך אני שולט.

09:08 דובר 5 מעניין היה.

09:10 דובר 4 מה אמרת?

09:10 דובר 5 מעניין היה. אותו לילה בצ'ק פוינט, חד משמעית.

09:27 דובר 4 זה פה? פועל? מדגישים רק לכמה רגעים, לא יותר.

09:42 דובר 6 הזמן עובד.

14:15 דובר 7 אישה לשעה, יום כיפור. טוב, יש לך פה נקודת חשמל? רגע, שנייה, שנייה, אני כבר בא אליכם. אוקיי, קהל יקר, אפשר לחזור למקום. אנחנו הולכים להתחיל את ההרצאה עם הרב אלחרר. למי שבחוץ, להזמין את מי שבחוץ להיכנס.

16:36 דובר 8 מי שבחוץ שייכנס. אז אנחנו שוב מזמינים את הרב אלחרר, רב העיר מודיעין, להרצות על נושא מאוד אקטואלי: כל הפרגולות והמורכבות שבהן הלכה למעשה. אפשר ל-- אפשר להנמיך קצת את האורות. שלום וברכה. למעשה הרב עמר, המנחה, הקדים ש... אנחנו אמורים לדבר על הנושא של פרגולות. אני למעשה נחשפתי לעניין. מה למודיעין ולפרגולות? המשנה אומרת מן המודיעין ומעלה. היה יותר עסק בהלכות כלים, קודשים וטהרות, להכין ולהכשיר את עולי הרגלים. אבל בעיר ש... יש בה כשישים אלף נפש ועשרת אלפים תושבים חדשים לשנה, אז המרפסות והשאלות שהיו באות היו נבנים הרבה בצורה דרך הקבלנים, דרך צורות פרטיות. במשך הזמן החלטתי לקבץ את השאלות שהתאספו בהשפעה של כמה אברכים חשובים, להכניס את זה למכשיר המשוכלל. הדבר הראשון שצריך להקדים, ראשית, אנחנו מדברים על מצב שמשתנה בקצב כל כך מהיר. הרבה יש להם תפיסה שארבעת המינים או פרטי ההלכה השונים שיש לנו בהלכות האתרוג והלולב ושאר הדברים מאוד, מאוד פרטניים, מאוד, מאוד מורכבים. אבל סוכה? מה הבעיה בסוכה? סוכה, כמו שהקדימו את דברי הרב חיד"א, המילה סוכה, הגמרא אומרת, הדברים הם לכאורה פשוטים. גם בפרגולה של פעם הקצב השתנה והוא הופך להיות בהחלט שונה לחלוטין. אני גם אקדים שמבחינת פסיקת ההלכה ודאי שלא מתיימר בהרצאה הזאת. מורי ורבי הרב שלמה זלמן אוירבך, שזכינו למעלה משלוש עשרה שנה לחסות בצלו, לא נרתע מכל דבר חדש עוד לפני שדברים אלקטרוניים נולדו ו-וההתייחסות הייתה מאוד דלילה. אני בחרתי בדרך שתקל על הרבנים. כמובן, מאן מלכי רבנן. אני רק, אה, אשתדל להגיש את הדברים בצורה ש... לקרב את כל הנקודות אל היעד. יש לנו בפרגולות של היום מגוון עצום של סוגים, והקושי הוא קודם כול לסדר

20:58 דובר 8 איזה בעיות הלכתיות עומדות בפני הרב, בפני אותו אדם שרוצה לצאת ידי חובה בפרגולה. אני מקווה שלמעשה נחלק את הדברים בצורה מסודרת. ראשית, בנושא של הכוונה של עשיית הסוכה. נכון שהמשנה אומרת בית שמאי אומרים שסוכה ישנה פסולה כי חסר בעצם על השם סוכה, ומצד אחד ההלכה כבית הלל, הגם שלא צריך כוונה לשם סוכה כשיטת בית הלל. אבל סוכה צריכה להיות לשם צל. ואם סוכה נעשית, חלילה, בפסול שהיא לא לשם צל, לשם דירה, לשם אוצר, זה כבר הופך להיות פסול דאורייתא. אז הפרגולה שלנו בדרך כלל היא עומדת במצב שהיא לשימוש כל השנה. ארעי זה קצת דבר שצריך להדביק לה, כי בסוף כל סוף היא עשויה בצורה מסיבית לכל ימות השנה. גם בהרבה מצבים אתה לא יודע מה הכוונה של, אמ, מי שבנה את הפרגולה. זה כל כך משונה שלפעמים הוא אומר לך אני עשיתי את זה ליופי או עשיתי את זה כדי לחסום, אה, אה, איזו ראייה מהשכן. הקבלן שבונה היום, אצלנו במודיעין זה ממש מצוי מאוד, יכול לראות מציאויות שאם באמת, אה, קצת להתעסק בהלכות סוכה, אז אתה רואה שיש המון המון מרפסות שהתשתית לסוכה היא ממש, אה, קלה ונוחה. זה בנקודה הזאת. סוג של סכך קבוע, שלמעשה ספר האגודה היה הראשון שעורר את העניין בדעת תוספות והר"ן. כאשר יש לנו מצב שמחברים בברגים ומסמרים בצורה קבועה, האם זה מאבד את התואר ארעי? ולשיטת ספר האגודה, מביא אותו המגן אברהם בתרכ"ז סעיף קטן ב', זה בהחלט בעיה. שוב פעם זה חששות של דאורייתא. כשיש לך ספק כבר נכנסת פה לספק דאורייתא. נקודה נוספת זה הסיכוך במטרה כפולה, שכמובן בשולחן ערוך הרב מפורסם וידוע. אנחנו נדבר

23:58 דובר 8 על זה בלי נדר וגם נשתדל להציג פתרונות כפי שחלק מהרבנים שהספקתי כבר לגלגל שיחה, יש בהחלט גם בנקודה הזאתי הערות ודברים. פרגולה שצילתה מרובה מחמתה, ולהבדיל בין הפרגולות שחמתה מרובה מצילתה. אז לפעמים אנחנו נשאלים בשימוש ממש כוללני, עד כדי שכל, על, על כל, על הסכך והדפנות, על הכול יש פה שאלה לגבי שימוש כסוכה, אז בזה גם כן צריך התייחסות נפרדת. לגבי הנושא של גזירת תקרה. תשובת הרשב"א שנשאל על אותו חכם שהגיע ל-- ואסר לאותם אנשים את ה..., את המסגרת שהייתה עם נסרים קבועים במסמרים. הם סברו שאולי יש פה עניין שהמסמרים מקבלים טומאה. אולי זאת הסיבה שאסר להם אותו חכם, והרשב"א משיב להם זאת לא הייתה הסיבה. אני מכיר את השיטה הזאת, שיטה של אחד מרבותיי, אבל זה בעיה של סמיכות הנסרים אחד לשני ליצור מצב של גזירת תקרה. חומרת הב"ח שאין גימל טפחים בין נסר לנסר גזורה מהפסקה הקודמת. סכך שהנסרים דקים, מה שקרוי הפלאפונים. נדבר קצת על העניין הזה אם יספיק. כאן זה כבר עניין של מנהג. מה שכתוב בשולחן ערוך לא נהגו ל-לעשות סכך ב-בנסרים. להעמיד סכך בדבר שמקבל טומאה. העניין של מעמיד ומעמיד. איסור הקדמת סכך לדפנות. צביעת ועטיפת הסכך. זה דברים מסוימים. אני שמרתי לעצמי, תיארתי לעצמי שהשעון גם בכפר חב"ד, שברוך השם מקום נפלא של תורה, אני בטוח שהוא גם כן לא מתחשב תמיד בתכנון. אז קודם כול אני אשתדל לומר הדברים הבסיסיים הללו. הנושא הראשון שאני רוצה לדבר עליו זה כוונת עשיית הסכך של הסוכה. אמרנו צריך שזה יהיה לשם צל. אם זה לשם בית, דירה, צניעות, אוצר זה פסול דאורייתא. כשיש פסול דאורייתא, אדם הולך באיזה טיול, מוצא

26:54 דובר 8 איזה מקום. היום יש ברוך השם גנים ציבוריים, העיריות בפרט עם השפעה של כל הארגונים הירוקים. אז הם בונים פרגולות יפהפיות. אדם רואה סוכה עשויה ולא יודע אם נעשית לצל. יש פה ספק דאורייתא, ספק דאורייתא לחומרא, אבל כשאנחנו רואים בחוף הים או בכל מיני שדרות או בכל מיני גנים ציבוריים, זה ודאי נעשה לצל ולא נעשה למטרות אחרות. לא, הלכה כבית הלל. לשם צל. הנה למשל הבאתי דוגמה מוחשית. זו פרגולה קלאסית מאוד. כמובן שיש פה כמה דברים שצריך לדבר עליהם, אבל אני מתייחס עכשיו לעצם הכוונה רק בהיבט הזה. פסול של סכך קבוע ומסמרים, מה שאמרנו בספר האגודה בשם התוספות, לא יכסה בנסרים קבועים במסמרים אפילו פחות מארבעה, מפני שהם דירת קבע. אז אמרתי שיש פוסקים שהביאו את זה להלכה. פה שולחן ערוך הרב דווקא לקולא. אדרבה, אנחנו רואים הרבה פעמים אנשים הרבה מסתבכים עם כל המקומות שיש רוחות. אני מתאר לעצמי שבבניינים כמו בעיירות שיש ממש אצלנו למשל יש בניינים גבוהים מאוד והרוחות זה לפעמים דבר שמאוד מעניין לדעת האם באמת לפיכך מי שמסכך בנסרים צריך להניח את הנסרים באופן ארעי, כשלא במסמרים. לדעת האגודה זה פסול מדאורייתא. גם לדעת האגודה, אם חמתה מרובה מצילתה לא נכנסנו בכלל לבעיה. והרבה פרגולות, אפילו שהן ברגים ומסמרים, אבל הן לא מגיעות למצב של צילתה מרובה מחמתה, אז זה משמש לך רק כמסגרת. זה יותר קל ופה נמצא הרבה יותר פתרונות. לדעת ההגהות מיימוניות, וזה מצאתי בסייעתא דשמיא, מחצית השקל בתרכ"ט מביא לולא דמסתפינא. אז באמת הוא מביא, הוא מביא להלכה את ההגהות מיימוניות, שההגהות מיימוניות לא רק שמקל כנגד האגודה וסובר שאפילו עם מסמרים זה לא נחשב פסול

29:42 דובר 8 שמפקיע משום ארעי. אבל יש היבט נוסף כרא-- כשאתה מכניס את הסיפור המפורסם, גיסו של רבנו תם, רבנו שמעון. גיסו של רבנו תם שעשה סוכה עם מסמרים ופסלה רבנו תם. ולא בגלל המסמרים, אלא בגלל שלא יורדים שם מים. הוא הצמיד כל כך את הקורות אז כבר לא-- אם יורד גשם לא ירדו לתוך הסוכה. רואים שגם רבנו תם וגם גיסו רבנו שמעון לא סוברים כספר האגודה, אלא כמו שולחן ערוך הרב ואחרים שלא פסלו את העניין מצד דין קבוע. פה אנחנו רואים את שיטת ההגהות מיימוניות. לא ראיתי שמביאים את זה בספרי ה... אני חושב אולי הספר הזה כן, אבל בספרים לא ראיתי שהזכירו את המחצית השקל והוא מעניין מאוד. לא. אנחנו מדברים על מסמרים. זה מה ש-- ברגים, דברים מסיביים שהופכים את זה לפסול דאורייתא לפי האגודה, לפי התוספות והר"ן. איך? טוב, זה עוד לא דיברנו. כן, מצד-- מצד מקבל טומאה זה... האם זה מפקיע ארעי? זאת, זו השאלה. לפי התוספות והר"ן, על פי מה שמסביר ספר האגודה, זה מוציא משום ארעי, אז ממילא זה כבר לא סוכה. מה שכתוב בגמרא שמה, דירת ארעי זה כבר לא דירת ארעי. הפ-הפחד הוא שזה הופך להיות דאורייתא. מקבל טומאה זה יהיה לנו רק דרבנן. אנחנו מתעסקים עכשיו ב-ב-בהיבטים שהם פסול דאורייתא. איך? לא, אנחנו מדברים שכל, כן, כל ה-- כל הסכך מוחזק על ידי, על ידי משהו קבוע. נכון, נכון. הפרגולה כנראה נולדה שקצת נבחוש בהלכות סוכה ונגלה שכמו שבארבעת המינים יש הרבה פרטים, אז אני חסכתי לרבנים להסתכל בקרוב לחמש מאות שבעים תמונות. אז עשיתי מלאכת בורר, חבל משום מ-- את כל תולדותיה ופחות או יותר בעניין אהב

32:35 דובר 8 לרכז את הסוגיות הבעייתיות. ובעזרת השם זה נותן ראייה אחרת לגמרי לכל הסוגיה, אבל, אה, ה-ה-ההגהות מיימוניות באמת לא מופיעה ב-ב-פלא. גם המשנה ברורה לא העתיק בכלל את ה, את ה, את ספר האגודה. הוא הביא את זה בשער הציון ככה, אבל זה פסול דאורייתא. פסול דאורייתא. אתה צריך להתמודד ויש פתרונות, ברוך השם. אנחנו תכף נראה. הנה עכשיו יש הדרכה מעניינת גם כן של שולחן ערוך הרב שאומר: אין אדם יוצא ידי חובתו אלא בסוכה שאינה עשויה אלא לצל בלבד, דוגמת ענני הכבוד. אבל אם היא עשויה גם לדירה, דהיינו לדור בה בקביעות ולא להסתופף בצלה בלבד, או שעשויה גם להשתמש בתשמיש של צניעות, כל שאינה עשויה לצל בלבד, אין זו סוכה אלא בית. וגם פה זה כבר סיפור שחלילה וחס ניכנס פה לבעיה של פסול בית או לדירה, זה פסול דאורייתא. אז באמת, על סוכה שמטרה כפולה יש כמה פתרונות לשיטת שולחן ערוך הרב. אני לא אכניס אתכם לכל הפלפולים. ראיתי ספרים שהאריכו בזה. חלקת יואב אומר אם אתה עושה סוכה פשוט לפני החג, אך זו סוכה של כל השנה. הפרגולה הרי משרתת אותך כל השנה. לפני החג העצה היא להניח לשם סוכה. יכול להיות גם לשם צל, כן, אבל כף החיים אומר על פי הסוד יש איזה לשם ייחוד גדול. אם כבר עושים לשם ייחוד ודאי שנעשה את זה לשם סוכה. זה לא שאנחנו מחפשים-- אנחנו אומרים מי שעשה, מי שעשה לשם צל זה עצמו גם כן סוכה. פה הוא לוקח את זה לשם סוכה ויודע שלמעשה אחרי חג הסוכות זה כבר לא התשמיש שלו. ב-- הכוונה שלו הייתה לקחת את הסכך לשם סוכה. אבני נזר אומר מרים את

34:47 דובר 8 הסכך. הרי יש-- לא, אנחנו מדברים על מצב. חלקת יואב מדבר גם לפני שנולדה הפרגולה. צריך לעמוד פה על השאלה איך להסתדר. השולחן ערוך הרב אומר שזו כוונה כפולה, זה פוסל. לא פסול דרבנן, גזירה. איך שאני מבין, וילמדונו רבותינו, אני מבין שזה פסול של בית. פסול של בית זה דאורייתא, לא סוכה. אז אני אומר, העצה שמביא חלקת יואב, שאתה עושה קודם כול בסיכוך. כמו שאתה מפקפק בסוגיה שם במשנה, גם פה אתה עושה את התקנת הסכך, הנחתו או פקפוקו. כן, איך ש-- איזה מצב שנמצאת הסוכה, לשם סוכה בלבד. אבן עזרא אומר, אם אתה בין כך מוציא מהפרגולה, יש לך איזה גגון. שוב פעם אני מקדים ואומר, הפרגולות מגוונות מאוד. הרבה טעויות נגרמות שאנשים באים ושואלים את הרב, ודרך השפופרת של הטלפון בטוחים שהוא ראה את הפרגולה שלהם שמה. ו-והוא מצייר לעצמו שהפרגולה שלו, של השכן או שלו, של הרב עצמו, זה בדיוק מה שיש לשואל, וזה שונה לחלוטין. אנחנו נראה שזה שונה. אז פה אומר ה-ה-השולחן ערוך, שולחן ערוך, הוא אומר: אם אתה לוקח את הגגון, נ-נ-נניח שזה מפלסטיק, אתה מסיר אותו. אז מה יוצא? שיש לך עכשיו את הקורות של העץ. אז הוא מדמה את זה שעצם ההוצאה של הגגון מכשירה את העצים בדיוק. ואין בזה טענה של תעשה ולא מן העשוי. גם אין בזה תעשה ולא מן העשוי. זה מתאים מאוד למה שכתב, מה שכתב בטור בסימן תרכ"ו בשם בעל העיטור. בעל העיטור מחדש על הסיפור של הרעפים. כאשר אתה מוציא את הרעפים, לשיטת בעל העיטור זה מתקן לך את העצים. אם היו רק עצים, הצריף היה ללא רעפים. העצים האלה פסול דאורייתא. הרי לא עשית אותם לשם צל. עשית

37:07 דובר 8 אותם לשם בית, לשם דירה. אז מה סובר בעל העיטור? כשהיו לי רעפים והוצאתי את הרעפים, הסרת הרעפים, המעשה הזה עשה את זה לתיקון מיוחד. אז גם פה ה-- אז זה יהיה גם מתאים לכל השיטות. אז נרוויח את ה-- גם את החומרה הזאת. נוכל. נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, אין בעיה. אני בכוונה לא נ-- כל, כל בעיה אני רוצה להגדיר אותה בתחום שלה. פה התייחסתי איך אנחנו פותרים פתרונות לשיטת שולחן ערוך הרב. אנחנו ב-ב-ב-- כן. על מקרה אחר. נכון. נכון. אני, אני רוצה גם להעיר על הרבנים בספרים. מה לעשות. קוראים לזה חומרת הרשב"א. מי שמסתכל בתשובת הרשב"א, זה לא הרשב"א. הרשב"א סיים: "הנח להם לישראל". אל תעשה שם בלגן. ת-ת-תחפש יום עיון, תבוא, תשתלם ותנסה ל-- הנח להם לישראל. אבל אנחנו מדברים עכשיו כשבא השואל מבחינת ל-לעשות לו את זה לכתחילה. איך? ככה הב"ח לומד. נכון. נכון, כי הקורות לא, אין בהם ארבע על ארבע. אם היה ארבע על ארבע לא צריך את הרשב"א. כן, אין בהם, יש בהם קורות דקים, אז אתה מחבר אותם מדין לבוד, ואז ככה לומד הב"ח. גם זה לא מוסכם, גם בזה-- איך? נכון, זה רבי עקיבא איגר הקשה על הב"ח. נכון. אני לא-- מוריי ורבותיי, אני אשמח מאוד. זהו. יש פה ברוך השם תלמיד חכם גם בפרקטיקה, אז הוא יושב עליי שאני אספיק את החומר. אני אשתדל לפרוק את כל המשאית שהבאתי. יש פה המון עצים. יש דבר נוסף של גזירת תקרה. אז דבר ראשון אנחנו יודעים, סוגיה ארוכה במסכת סוכה דף ד': "אסרו חכמים לסכך בנסרים שרוחבם ארבעה משום גזירת תקרה". עכשיו רק שנדע, עד כאן עסקנו בדאורייתא. עכשיו

39:27 דובר 8 האיסור הוא איסור דרבנן. אם נכשיר את הנסרים האלו לסכך, יבוא לומר: מה לי לסכך באלו, מה לי לשבת תחת קורות ביתי. והבעיה היא שאפילו הפכן על צידן שאין בהם ארבעה, אסור. אז הרבה מצוי בפרגולות שיש קורות מאוד מאוד רחבים. לא תמיד הם מונחים לרוחב, הם עומדים. אז זה בעיה. ל-ל-לשלושים ושתיים סנטימטר לפי רבי חיים נאה, זה-זה-זה כבר, זה כבר מביא אותך לבעייתיות של זה לא רחב. לכן צריכים להסתכל קודם כול אם אין לנו את הבעיה של גזירת תקרה. אפילו שהקורה מוטה על צידה, צריך שיהיה פחות, פחות מרוחב זה. השולחן ערוך אומר: "ואם אין ברחבן ארבעה, כשרים, ונהגו שלא לסכך בהם כלל". כך מרן השולחן ערוך בתרכ"ט סעיף י"ח. אז יש פה-- ערוך השולחן, הוא מציין שבזמננו שעושים תקרה מנסרים דקים, אין, אין לסכך בהם משום גזירת תקרה. אז יש ויכוחים, ירושלים ובני ברק, ברוך השם. אני סך הכול מציין את, אה, השיטות, והבוחר יבחר. מורי ורבי רב שלמה זלמן אוירבך סובר שבזמן הזה שהשתנה המנהג, רווח המנהג בירושלים לסכך בנסרים דקים, מה שנקרא פלפונים, שאין ברחבן אפילו שיעור טפח, מפני שאין עושים מהם תקרה ולא שייך בהם גזירת תקרה. ציינתי את המקור. שוב פעם, גם לאלה שעושים עם הפלפונים כדאי להבחין. יש בעיה מאוד מאוד מצויה שלפעמים נוצר אוויר לאורך כל הסוכה, ואז אמנם הסוכה כשרה, אבל ה-היושב, כן, היושב או ישן לא... הנה אנחנו פה המחשנו את זה. יש לנו פה-- אז מקום שיושב מתחתיו לא, לא... אם זה לאורך כל, כל הסוכה, אפילו גם פחות מטפח. כן. זה לא פוסל את הסוכה. לא פוסל את הסוכה. רק לא לשבת שם. מה שכתוב. אני אומר

42:11 דובר 8 מתחת ל-. כן. אם היה סכך פסול אז אפשר. אנחנו נגיע גם לנקודה הזאת, לחלק בין כשיש סכך פסול לבין כשיש אוויר. אנחנו-- יש דין שאם יש אוויר לאורך כל הסוכה שחוצה אותה. אנחנו נראה את זה במקומו. בינתיים אני רק באתי להדגיש שגזירת תקרה. לשבת גם מתחת לאוויר שחוצה את כל הסוכה. אני השתדלתי-- תכף אני אגיע לשם. אני הבאתי פה את כל ה-- אני מקווה שלא פספסתי כלום. עכשיו, הנה יש לכם דוגמה כשלא ישאירו ארבעה טפחים. אתם רואים איזה קורות מאוד מאוד רחבים, אז צריך לבדוק שלא רק שהוא שם סכך מהדרין, אלא שגם הקורות יהיו מהדרין. עכשיו פה את תשובת הרשב"א. אני בכוונה חושב שכדאי לראות אותה בפנים, כי זה נותן הרבה הרבה השלכות לסוגיה של פרגולה. שם השאלה הייתה: סוכה עשויה מנסרים שאין ברוחבם ארבעה, והם תקועים במסמרות של ברזל והם משולבים כשליבות הסולם, ואין בפתח בין השליבות שלושה טפחים, ובכך מכסים אותו בהדס וערבה, זאת אומרת הסכך, עם פוסטים מסך מחמת המסמרות. לפי ששמעתי בשם אחד גדול שהתאכסן בבית אחד מבני עירנו וציווה להוציא המסמרות מהסכך, הודיעני טעמו, אם משום שמקבלים טומאה וכו'. מופיע בריש י"ג, מופיע בבית יוסף בתרכ"ט סעיף ח'. ח', ט' זה מחובר. תשובה, משיב להם הרשב"א: אותו חכם שאסר, לא מאותו טעם שאמרת אסר, ואולי מפני מה אסר אחד מרבותיי, דקבע שהנסרים תקועים במסמרות. הרי כל הנסרים כנסר אחד רחב. זה גזירת תקרה. יש בה משום גזירת תקרה. יש שנחלקו עליו, ואתה הנח להם, כמה שנהגו, שאף על פי שאינם נביאים הם בני נביאים. הנה הרשב"א מסכם בסופו של דבר. הרבה מצבים הרב צריך גם כן לדעת באיזה מצב השאלה

45:02 דובר 8 הגיעה אליו, אם במצב המצוי או במצב הרצוי. אחד שיש לו איזה פרגולה, שאתה אומר לו תעשה פקפוק, ושם כל עץ אם הוא יפקפק אותו הוא צריך להזמין עוד פרגולה חדשה. צריך לנסות לראות מה, מה, מה, מה, מה פותרים. היה סוכות עירוניות. לצערי הרב גם בזה, בעיר כמו מודיעין, נאלצתי הרבה להיכנס לבית הספק. כבר ראש העיר עושה לך סוכה. תודה רבה. כבר הוא מרגיש שהוא... אבל הסוכה פסולה. מה זה סוכה פסולה? אומר לי ראש העיר. הרב אלחרר, תהיה רציני. שש עשרה אלף שקל, זה נורמלי? זה פסולה? טוב, אתה מבין? אז מה אתה יכול לעשות? לפעמים אתה צריך להכשיר אותה, אחרת אתה מאבד את כל היידישקייט, המינימום שכבר הוא, שכבר הוא מוכן ל... אני רק אסגור את הנקודה ברשותך. אז הרשב"א אומר כך: לגבי העניין של אותו רב שאסר, הוא אסר מדין, לא מדין מקבל טומאה, אלא מדין שהמסמר יוצר לזה לא-- דין לבוד. אז זה מחובר, אז זה מחובר ארבעה טפחים. אם יהיה מצב שזה בכלל לא יגיע לארבעה טפחים, או אם יהיה מצב שזה רחוק אחד מהשני יותר משלושה טפחים. לכאורה... סליחה, מה אומר? לכאורה הרשב"א דיבר שמי שאסר, אסר מדין לבוד, את הגזירת תקרה. איך? יש דעות, אני לא... אם הוא מצד מקבל טומאה, אין טומאה. מה? העץ הוא עץ, הוא ראוי. למה ש-, למה שהמסמר, למה שהמסמר ייחשב, למה שהמסמר ייחשב ל-- הוא עצמו, הוא עצמו הסכך יושב על העץ. הוא לא רואה. אין בעיה שהסכך ייגע בברזל. אחד ששם לייסטים על גבי סוכה מברזל וכל הסכך יושב על העץ, שהוא רק מסגרת מקבילה לברזלים. זה בדיוק שזה מונח, אותו דבר

47:32 דובר 8 אם זה מונח על ה-, על ה-, על הברזלים, כי אין פה, אין פה קורות באמצע שיפרידו, שיחזיקו את הסכך על גבי הקורות ומשמה... כן? מה? כן. כן. בין, בין-- לא הבנתי, בין? אה. הבעיה היא שאף, אם אתה שם סכך ישר על גבי מקום שהוא נקרא תקרה, זה יועיל? אנחנו עכשיו מצרפים את כל הקורות לקרש אחד. אם כבר, אם, אם כבר נעשה לומדות אז זה ילך אחרת. כל הקורות יצטרפו וחצו את כל, את כל הסוכה. אז מה תגיד? מימין ושמאל יש לך שבעה טפחים לעשות סוכה? גם זה לא טוב. אז תהיה לך סוכה חצויה. אז באנו למה שכתוב בשולחן ערוך בסימן תרל"ב: סוכה שהיא חצויה עם ד' טפחים של דבר פסול, הפך אותה לשתי סוכות. אז כבר אין לי דופן שלישית. הסתבכת יותר. עדיף הפשטות-- מה ש-- אני רק סוגר את הנקודה. אתה שאלת מה, מה ההבנה ברשב"א. הקורות האלה מצטרפים לד' טפחים. זה הופך לדין תקרה? זה, זה כבר נזק. איפה יש לי קשרים? או. אז יש פה, יש, אני-- יש-- המגן אברהם, המחצית השקל, ה-ה-המחצית השקל לומד שב-- בבקשה. כן, גם חיי אדם. אני תכף אני- לזה, לזה אני חותר, לזה אני חותר. אבל תן לי רק ל-ל-להציג את ה-- כשפסלנו את זה בגלל לבוד, זה הפך להיות גזירת תקרה. מה אנחנו אומרים? בוא נכניס באמצע ואז ניצור מצב שאין. או. אבל כבוד הרב, בוודאי לא נעלם מכם מחצית השקל. הוא רצה לעשות מהלך. יש עוד כמה שלמדו. למדו שאפילו אם יש שבעה טפחים, יש ארבע אמות מרחק בין שני קורות, שלושה ארבעה, בצירוף המסמרים שהפכו את הדין למחובר. אם הצטבר ארבעה טפחים

00:07 דובר 1 והחיי אדם הביא את זה גם כן. אחרים הביאו את זה בצורה שתכניס סכך באמצע ותפריד ביניהם, ובא לציון גואל. אגב, בפרגולות זה ממש לא פשוט, ואם בשביל זה הגעתי זה גם חשוב. יצטרכו כדי לצאת ידי חובה. מה שכתוב בשולחן ערוך, צריך להכניס פשוט את כל העלים. לא קיינעס ולא סכך לזה. צריך פשוט להכניס עלים ביניהם, כדי שכביכול אתה שובר את הרוח שעשתה להם דין, דין לבוד. אז אני סוגר את הנקודה הזאת. שתי שיטות בהבנת החומרה, מה שנקרא אצלנו בספרים חומרת הרשב"א. שתי הבנות. יש שלמדו ג' טפחים בדיוק, יש לה כלבוד, וממילא יש מזה נגזר גם גזירת הב"ח. רבי יואל סירקיס בתרכ"ו, שכותב שזה שלושה טפחים זה לבוד וזה בעייתי. כל ה-- כל הצד הזה בטענה שהשואל דייק להגיד בדווקא ג' טפחים. לפי מחצית השקל, מגן אברהם והאחרים שלמדו שעצם המסמרים מחברים אותם, לא יעזור לך אפילו שזה רחוק יותר מג' טפחים. העצה הנפלאה שאמרנו, עצה אחת להכניס ביניהם סכך. ואז שברנו את כל, את כל הבעיה הזאת. אבל נביא עוד רעיון בעזרת השם. הנה למשל, זו מסגרת ללא מסמרים. וכמובן, שכמה בעלי מלאכה, וישר כוח לאדיבותם על התמונות, כי באמת המבחר הוא גדול מאוד. יותר חשוב מה לא לראות. הפרגולות היום יש כל כך כמויות גדולות שבאמת-- עכשיו לגבי מעמיד-- לגבי דבר שמקבל טומאה. אני אגיד את זה ממש בקצרה. כל הנושא הזה של-- הרי הסכימו כמה אחרונים שלכתחילה יש לחוש לדעת הפוסקים, הרשב"א, הר"ן, שלא להעמיד את הסכך בדבר שהוא ראוי לקבל טומאה, גזירה שמא יבוא לסכך בהם. אבל באותם שלא שכיח לסכך בהן, או אותם שאין פסולים לסכך בהם רק מדרבנן, אז בדבר

02:52 דובר 1 הזה אין בעיה של מעמיד. הבאנו דוגמה באופן שנפסלו הקורות של הפרגולה. יש לדון שאין לפוסלם מדין מעמיד, ולא מבעיית דעת השולחן ערוך, שזה יותר מקל, אלא גם של המחמירים שלא לתת הסכך על גבי דבר הפסול לסכך בו באופן של איסור דרבנן, אז לא חיישינן לאיסור מעמיד. זה לגבי העניין הזה. הפתרונות הנוספים, מה שמובא במגן אברהם. אני אולי, אה, אבקש דקה אחת של ריכוז. מי ששם לב בתשובת הרשב"א, אני לא אחזור אליה כדי שלא לאבד זמן. הקורות היו מחוברים במסמרים. מה יקרה אם הקורות מחוברים לבניין, או הם לא עולים לגג בתורת סכך כשהם מסגרת חטיבה אחת, אלא בגג עצמו אני מחבר מסמר, מסמר, מסמר, מסמר. אומר המגן אברהם, בכזה אופן אין, אין בזה את, את חומרת רבותיו של הרשב"א. זה פשוט, אומר המגן אברהם, שלא אמרינן שמצטרפים אלא כשחיברם כאחד קודם שהניחם שם. מה שאין כן כשכבר הם בכותל. אם הוא קובע אותם בכותל, אז יוצא שיש לך רעיון טוב לקחת בהתקנה, כשנוטל אחד, כשנוטל את הקורה, מניח אחד אחד, הוא פותר גם את חומרת הרשב"א. אה, לא בהכרח. אני-- כבר אתה תראה בתמונות איזה פרגולות, אז תכף אנחנו... טוב, הנה אנחנו נגיע לתמונות המעשיות. נתחיל עם הסוכה הראשונה, הפרגולה הראשונה. אנחנו נציב בעיות ופתרונות כדי שנ-נראה בדיוק את ה-הדבר הראשון הבעייתי. יש לנו פה את הפרגולה הממוסמרת. אז כבר נכנסנו לבעיה של חומרת הרשב"א. יש גם ספר האגודה שאמר שמסמר מוציא מדין קבוע והופך אותו מדין-- מוציא אותו מדין ארעי והופך אותו לדין קבוע. יש את העניין של הב"ח שאומר שפחות מג' טפחים זה יהיה לבוד. יש מה שאמרנו, מנהג השולחן ערוך שאמר עם נסרים, אולי

05:30 דובר 1 בדור שלנו שנסרים פחות מארבעה טפחים גם עובדים בהם לבניין, אולי גם בזה יש בעיה. אמרנו שקודם כל גם לשיטת המחמירים, אם נעשה חידוש בסכך, טפח על טפח סכך חדש לשם סוכה, כן, או קנה ארוך שלוקח קנה אחד ומחדש אותו לשם, אז פה הוא מרוויח גם את החומרה של הדעות הללו. מגן אברהם, אמרנו, אם קובע מסמרים ונסרים בגג עצמו, אז כשר גם לחומרת הרשב"א. זה נסרים שאין בהם טפח, אין בעיה של המנהג, כי גם המנהג בזמננו, למי שכבר טוען שדור דור ודורשיו, אז מילא אם בונים אז השמא יבוא לסכך בהם, אבל פחות מאשר טפח לא מצאנו שמשתמשים ב-ב-בבנייה. אני לא אמרתי המילה טפח, זה שמענו ממורי ורבי ר' שלמה זלמן אויערבך. אבל אם אדם, יש באחד מספרי החום הוא כתב חמש סנטימטר. התקשרתי אליו. איפה זה כתוב? הוא אומר לי, אני לא רוצה לחלוק על גדולי ישראל, אבל אני ראיתי, אה, קרשים לבנייה גם בעובי כזה. לעניות דעתי זה יוצר מצב של אין לדבר סוף. הוא ראה, הוא ראה קרש גם חמש סנטימטר. הנה יש לנו למשל מצב, מגיעים לאיזה טיול, מגיעים לאיזה מקום שמנסים להתמודד עם כזה דבר. אז הבעיה של המסגרת היא פחות בעייתית מהבעיות הנוספות של הדפנות. פה צריך גם סכך. כאן גם יש פה סיפור שאם זה עשוי מברזל ולא מעץ. אגב, זה עץ צבוע בצבע חיצוני של זה, זה לא ברזל. אז לכן בכוונה חיפשתי דוגמאות שיכולות להטעות אותנו. צבוע, אנחנו מדברים על צבע אונייה. לעטוף את ה-את הקרשים, זה בכלל מהווה איזושהי בעיה. נכון, חיי אדם אומר להכניס, מה שדיברנו עכשיו גם כן ב-בעצה של להכניס הסכך כשר בין

08:21 דובר 1 המסרים, להקדים כמובן את הדפנות. יש לנו פה עוד פתרון. מ-מה שמדדתי היה שמה טפח וחצי ב-תקרה כשהיא מחברת את המסגרת העליונה. אז אפשר בבסיס העליון. הבסיס העליון, אם יש טפח בג' דפנות אז זה כבר פותר את הבעיה של סכך קודם הדפנות. אלא אם כן יש רוחב טפח בגובה עשר סמוך לגג בשלוש הדפנות. פה גם כן הילדים האלה עושים טיול ויכולים שבעה ימים לאכול בלי סוכה ואפשר לזכות אותם גם בסוכה. אני לא הולך להמליץ עכשיו, אני לא פוסק הלכות, אה, איך להפוך זה, אבל אנחנו מדברים על מצבים שנאלצים פה לחפש עצות. אז פה כמובן שוב פעם יש פה לברר את הנקודה של צילתה מרובה מחמתה, אם היא מיועדת להצללה. כך שמבחינת ה-- נחזור על הדברים שאמרנו לגבי הנושא של צל, זה מסתדר רק לצל לכל הדעות, גם אם תחמיר בשיטת המחמירים אתה מסודר מהבחינה הזאת. לגבי הנושא של מסגרת יש לנו את הבעיה שציינו, שוב פעם את הבעיות הקודמות. סליחה? לא שומע. בהחלט שזה קבוע. אין בעיה שהדפנות יהיו קבועות. אבל הסכך, האם הוא מיועד לצל או לא? אין ויכוח שדפנות- לא, פה, פה זה-- הנקודה היא-- אגב, אגב יש מקומות, יש מקומות שה-העצים משתבצים ממש בצורה שמתחברים ל-ל-- אנחנו תכף נראה את זה. גם המסמרים זה לא, זה לא בהכרח בכל הפרגולות. יש לנו שוב פעם את הבעיה של האגודה, את הבעיה של אם אין טפח במסגרת. פה יש בעיה נוספת. מי ששם לב, יש באמצע, יש פרגולות שיש באמצע איזשהו או ברזל או קרש עבה שהוא העמוד התיכוני המרכזי. שם אם זה יחצה את הסוכה ניכנס לעוד בעיה, ואם תתיישב בדיוק מתחת לזה, זה

11:17 דובר 1 עוד בעיה. שוב פעם, ב-כמובן דפנות צריך... איפה? אני תכף אגיע לשקופית, אני אראה לכם בדיוק. מתחת ל-ל-לברזל, יש בו כשהוא, כשהוא חוצה את הסוכה-- אנחנו נגיע לסוכה הזו ואני אדבר עליה. זה גם חולק את הסוכה. יעשה תיקון הסכך כמו שהסברנו בהנחיות למעלה. כאן, שימו לב, לא רואים פה את התקרה, את הסכך, אבל זה הולך קוביות, ריבועים, ריבועים. הריבוע יש בו למעלה משבעה טפחים, כמו הדופן, כמו הדופן. פה יש לנו בעייתיות. קודם כל שזה לא נחשב-- יש לנו בעיה עם הדפנות. צריך ל-ליצור מצב של דפנות. גג, לברר את מצבו, חמתו מרובה מצילתו. בגג, אם יש תקרה שחולקת את כל הסוכה, זה ארבעה טפחים ל-לאורך הסוכה. זה חוצה, אז זה חוצה את הסוכה. איפה שזה סמוך לדופן אז זה דופן עקומה, אבל איפה שזה במרכז-- אני תכף אנסה להגיע לגגון ולהראות לכם. ה-- אני בערך סופר פה בדמיון אחד, שניים, שלושה, ארבעה פתחים. אז שלושת המעברים אם יש בהם למעלה מארבעה טפחים, אז זה כבר מה שכתוב בשולחן ערוך תרל"ב, זה כבר חוצה את הסוכה ופוסל אותה. בשוליים, מה שקרוב לחלקים החיצוניים, אז יש לך עד ארבע אמות דופן עקומה, אז אין לך בעיה. אה, זו שאלה פילוסופית. אין הכי נמי. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהדבר הראשון שאתה שואל בפרגולה למה עשו אותה. אם עשו אותה לשם בית לישון שם-- תראה, פה אי אפשר לישון. זה לא חדר. אבל יש מקומות סגורים והפרגולה היא פשוט חדר. אז הוא עכשיו רוצה בסוכות לעשות לו הסבה במקום חדר לעשות לו סוכה. זה, זה- לשבת מה יש? דירת ארעי לא יושבים בה. כן, כן, אדרבה, זה מה שאני, זה מה שאני

14:05 דובר 1 טוען. או, צריך לעשות בו-- צריך לעש-- זה לא-- האמת היא יש, יש, יש בעיה אם סוכה כולה נבנית על צורת הפתח. בוודאי ש-- אם כבר נעשה-- תראו, אני אגיד לכם את האמת, שכשהתחלתי להיכנס לכל העניין, נגיד את זה קצת בצורה עדינה, אבל בראש ליטאי אפשר לעשות סוכה גם רק בפלפול. זה נעשה ככה ונעשה עוד זה. יש ויכוח אם, אם שתי הלכות יתחברו. אז ב-בסוף תהיה לנו סוכה רק בדמיון. אני במטרה ליצור מצב שתהיה פה סוכה. יש אחד מגדולי האדמו"רים, כן, יש מגדולי האדמו"רים ש-ש-- כי ראיתי את זה, אני באמת בלי נדר גם כן אדפיס אם ירצה השם איזה דבר מאוד מעניין, כי גם אחד מחכמי צפון אפריקה לפני תשע מאות חמישים שנה פשוט כתב, זה כתב יד שהתגלגל, וגם שם יש את אותו רעיון שהלומד הלכות סוכה בקבלה מרבותיו, שלמד אפילו כל יום זמן כלשהו, והסוכה מגנה ומצלה לכל ימות השנה. הוא מדבר שם מאמר ארוך. כן, גם פה לגבי הנושא של, של שבעה טפחים צריך ליצור, לבדוק שיש שמה בכלל. אם בפתח אין שבעה טפחים אין סוכה בכלל, כי אין לך מתחת מה לשבת. זאת היא הפרגולה המצויים מאוד בגנים ציבוריים. כדאי מאוד להתיישב עליה. יש לנו... קודם כל, לכל הדעות, יש לנו פה בהחלט עניין של, של מיועד לצל. לא לשם אוצר ולא לשם צניעות ולא לשם דירה. נכון שהיא, היא ממש מסיבית, היא חזקה מאוד, אבל היא אמור-היא אמורה לתת צל. עכשיו, יש לנו כאן כמה, אה, אני עוד לא מצאתי את ה-את הדוגמה שבדיוק חיפשתי ואני חיפשתי שמישהו יחבר את הספסלים קצת, יעשה להם קצת-- אבל בוא נניח נצא מנקודת הנחה

17:02 דובר 1 שהם לבוד, כן? הם סמוכים פחות משלושה טפחים לדופן. אז ככה יש לנו מצב של לבוד. עכשיו לגבי הבעיה של... איך? איפה? אה, גם זה פחות. גם זה פחות. פה אני בכוונה מנסה עכשיו לברוח מהבעיה של הדפנות. יש לנו מספיק כאב ראש מהסכך. בואו נראה דבר ראשון לבדוק את הקורות העומדים שלא יהיה בהם בעיה של גזירת תקרה, ואם יהיה בהם נצטרך פה שעת הדחק, כמו שלמדנו הריטב"א והביאור הלכה, ו... אם יהיה בהם, יהיה אז זה כבר יהיה בדבר שהוא דרבנן בשעת הדחק, יהיה מקום... שוב פעם, כל הסוכה הזאת אף אחד לא הלך והזמין אותה. אנחנו בעזרת השם בלי נדר נספיק, אני מקווה, לתת כמה מילים על ה... סליחה? אנחנו לא... אנחנו בינתיים, בינתיים שואלים האם החלק שבקורות פוגם בסכך שנושאים עליו או לא. ודאי שפה חמתה מרובה מצילתה, לא צילתה מרובה מחמתה. הדפנות שחסרות, יש לנו את ה... את ה... להקדים סכך לדפנות. כאן אותו דבר, ממש מצוי מאוד כאלה פרגולות. כאן זה מאוד מעניין. אם אתה לוקח קבוצה של ילדים ומדמיין לעצמנו בית ספר, לא, לא זכה לשמור תורה ומצוות, הולכים לאיזה טיול. הנה המדריך, ברוך השם, רוצה להפוך את זה לסוכה. אז קודם כול השאלה אם הוא יושיב את כל הילדים, כן, או נניח בר מצווה, יש הרבה חבר'ה שמה, הוא יעשה מהם דפנות. אז ליצור מצב של ג' דפנות, וגם האם נוכל לקחת את הקיים מבחינת המעקה, יש מחלוקת לגבי שתי וערב. אם כל החילוקים פה לא, לא, לא ישבשו לנו את הנושא של ג' דפנות. אז אחרי שאנחנו מגיעים לג' דפנות אנחנו צריכים גם כן, אם אנחנו רוצים לפתור

19:35 דובר 1 את הבעיה של אדם שיושב. אז למשל, למשל אם, אם יהיה עוד פס של ברזל וייצור מצב של לבוד, אז ממילא יהיה מצב שיש לנו שם פחות מג' טפחים בין המעקה לספסל, בין הספסל לברזל השלישי. ואני חושב שפה ייתכן שזה קיים. אני לא יכולתי להיכנס לתמונה ולמדוד, אבל אם זה קיים אז יש לך כבר מעקה של עשרה טפחים.

20:09 דובר 2 כל ה...

20:14 דובר 1 כן. כן, אבל אנחנו מדברים על מה? כן. הלוואי ויהיה פה מצב של סוכה כשרה. כן, כן, כן, כן, כן. עכשיו זה אמרנו לבדוק את הספסל, להושיב אדם כדופן. אז אמרנו שזה בשולחן ערוך. להוסיף חבלים כמות צורך. הנה למשל דוגמה מה שכתוב בשולחן ערוך, "יכול אדם לעשות מחברו דופן לסוכה להכשירה, וביום טוב אסור משום עשיית מחיצה". אצלנו בעיר מודיעין יש מתקנים בממדים מאוד מאוד גדולים. יש הרבה כלבים שם, משוטטים. אז היה פעם אחת שבאמת כמה בני נוער ישבו ככה לדבר עם איזה, ככה, איזה אברך נחמד, והוא קשר את הכלב לצד אחד והמעקה היה משני הדפנות. אז את החומרה של טפח עם שני דפנות הוא לא היה צריך כי הכלב היה קשור. היה פשוט פרגולה. מי שמכיר את הפרגולות הקטנות של גנים ציבוריים. פשוט היה לו סוכה, הם ישבו, דיברו דברי תורה. הנה מה שהרב הבלין... זה דוגמה למשל לחציית הסוכה עם דופן. אני פשוט ממש כבר לא עומד בזמן אז אני... זה הברזל, צריך לבדוק אותו מהבעיה של הד' טפחים. כן. זה חוצה את זה, זה שתי סוכות. זה מה שדיברתי. אז לגבי להוסיף מחיצה של ז' טפחים מקביל לקורה יש מה לעשות. תיקח מחיצה, זה מה שאני אומר. קח מחיצה של ז' טפחים ואז תיצור באמצע הסוכה לפחות, לפחות תיצור את הדופן השלישית. פה שוב פעם זה היה כמסגרת. חזרנו על הבעיות הקלאסיות. חומרת הב"ח יש רק כשזה מתקרב לבית. מצד אחד אין חומרת הב"ח. פה לשים סכך על גבי המסגרת. כאן יש סוכה מאוד מעניינת. יש פה פתחים שאסורים, יש פה פתחים שמותרים. זה בשביל פלפול. אף אחד לא נראה לי. אבל

22:36 דובר 1 יכול להיות אדם תקוע באיזה מקום. אפשר להפוך את זה גם כן לסוכה. אז מקום שז' טפחים על ז' טפחים אסור לשבת תחתיו. כשהנסרים מחוברים זה לזה על ידי מסמרים, אז יש פה בעיה של גזירת תקרה לכולי עלמא, כי זה ממש צמוד וזה נראה ממש לא עראי. אם אין ז' על ז' בפתחים אז אין פה שיעור סוכה. סוכה בעייתית ביותר. זה קודם ההקדמה. כשיש ז' על ז' אפשר לשבת במקומות שהם פתוחים מדין דופן עקומה, סמוכים דווקא את הפתחים החיצוניים ולא לפתחים הפנימיים שיש בהם בעיה, שלא אומרים דופן עקומה ולא אומרים את ההלכות האלה אחרי שיש הפסק של אוויר. פה יש לנו סוכה עם הדפנות למעלה. הן לא דפנות, לכן נצטרך להיעזר ולראות מה עושים עם מחיצות. הקיר התחתון לבדוק אם יש בו עשרה טפחים, כשר למחיצה. עניין הסכך כמו שהזכרנו. לבדוק את הקיר אם יש בו עשרה טפחים, אחרת אין לנו בכלל את הדפנות. ולגבי הנושאים של הסכך, כאן יש לנו דוגמה של ג' טפחים שזה פוסל, אם הם גבוהים מן הארץ ג' טפחים. פה יש דוגמה של הצללה שמאוד מצויה בפרגולות. כאן הקדים סכך לדפנות. אי אפשר להשתמש בהיתר שאמרתי של טפח. אין פה טפח. הקורות עומדות על עומדן, עומדות על מישהו שבעצמו עומד. אין שם טפח סמוך לסכך. אם באמת יש מרחק, אז בכלל יש פה את הבעיה של סכך קודם לדפנות. לבדוק את הנסרים מחוברים עם מסמרים, חומרת הרשב"א. כל הדברים האלה הצענו פתרונות ופה הן מצוירות. כאן זה דוגמה של מסגרת, שאם אתם מרימים את הפלסטיק אז יש פה הלכת בעלייתו שמה... המעשה הזה מתקן את הפסול שהיה

24:47 דובר 1 של הקורות. שוב פעם, המעמיד ומעמיד. גם כן אי אפשר לעשות פה, לבדוק את הנסרים שהוא אומר ארבעה, אה, אפילו שהם זקופים, אמרנו שיש בעיה של גזירת תקרה, להסיר את הגג. כאן מישהו פרסם שזו סוכה כשרה בהשגחת שאתה לא יודע למי. אני לא יודע, עד היום אני מחפש את הרב. זו חומרת הרשב"א. יש פה רשימה ארוכה. לא, לא-- לקחתי רק את התמונה שתדעו שזה מפורסם בפרוספקט כפרגולה כשרה. אז אנחנו כבר יודעים שבוודאי מבחינת ההלכה יש פה הרבה- יש קצת בעייתיות, גם אם אתה כבר מזמין פרגולה כזאת יקרה. אגב המחיר שלה, לא היה לי מקום במחשב אז לא יכולתי להכניס את הספרות. זו סוכה יקרה מאוד, כולה בעיצובים והיא נקראת סוכת מהדרין כשרה. אז חבל שזה ככה. זה פשוט- הקודם, הקודם זה, זה, זה, זו סוכה מאוד יקרה, מאוד יקר. רק מומלץ לעשות אותה כשרה. כן. כאן זו סוכה, בהחלט אין בזה שום בעיה. אין פה מסמרים. אין פה, אין פה שום בעיה. זה מעמיד ש-- כן, סכך. ציינתי רק, כן. פה יש לנו סוג של פרגולה שחסר דופן שלישי. בעיה של הסכך הזכרנו, להניח סכך מעובה. כאן יש סוג של פרגולה שאחד יושב על השני, אבל שוב פעם אנחנו ניכנס שוב פעם לכל הבעיות ש-- לא חידשנו פה משהו, רק הוספנו שהגגון על הגגון, אם אתה פוסל כבר מצד הפסול שציינו אז היא צילתה מרובה מחמתה בריבוע. זה כבר אילן ש-ש-שזה כבר לעשות סוכה תחת התקרה. אבל אם אתה לא חושש אז אין איזה-- פה זו בעיה שאין בו אפילו טפח. חיפשתי כזאת דוגמה. אה, כאן גם כן, אין פה דפנות, אין פה-- אני מקווה ש--

27:13 דובר 1 פעם זה פ-פשוט צבעו את, את הזה. זה לא קשור להלכות חציצה אבל זה גם לא מקבל טומאה. הקבלן, מה הוא מכוון? הרומני שלו שבנה, מה הוא מכוון? האם זה לכתחילה? זו הנקודה. כאן דוגמה שפוסלת פסול דאורייתא כמו שציינו, שולחן ערוך הרב, ולמעשה זה דין דמשנה דאורייתא שאדם בונה את זה, אה, אם הוא בונה את זה בצורה, אה... אבל שוב פעם, כשמציבים את הגגון יש לנו את שיטת בעלי היתר וזה יכול להועיל. כאן יש קניון. האם באמת נבקש כמובן רשות מהרשות, מהבעל, מהמנהל ונוכל לטפל שם בגג ו-- כן, זה אני אומר מעבר לבעיות, כאן אנחנו רואים- או, אה, זה אני כבר מגיע לשקופית הזאת. אמ, שוב פעם ראיתם את הגג שהיה חסר לנו שמה? מי שזוכר את הגגון ההוא. אני חיפשתי להראות לכם, זה הגג של הסוכה ההיא, הפרגולה ההיא. הנה, זו עטיפה של העצים בנייר אלומיניום. וזו באמת השאלה, השאלה הראויה. ובעזרת השם אני מתפלל לקדוש ברוך הוא, מקווה שקצת השארתי את החברים שכמו סך הכול לא, לא באתי חלילה וחס לפסוק משהו, אבל אני רוצה לומר שיש בקטע הזה של, של, אה, יש בעזרת השם אני מקווה לסיים איזשהן הנחיות מסוימות ורק כמובן להציב אותן בפני גדולי ישראל שלהם משפט הבכורה. אני מודה ליום הנפלא הזה שברוך השם יהיה לתועלת. זו התשובה. מה אני אומר זה? יש גם תשובות בלי שקופיות. אני רק ברשותכם, כן. אני, אם היה, אם היה מוריי ורבותיי בנושא של פרגולה, אם היה איזה דבר כל כך שאפשר לשלוף אותו, אני חושב שאחת הסוגיות הכבדות מאוד בהלכות סוכה זה לא רק הפרגולה, זה פשוט כל מיני, כל מיני תופעות חדשות

30:01 דובר 1 שאנשים משתמשים בכל מיני. והפרגולה היא בהחלט אבן בוחן. כל שנה מתווספות כמויות אדירות של צורות משונות שמכניסות אותך להלכות עירובין ולהלכות כלים, ולהלכות טומאה, ולהלכות כל מיני דברים נסבכים שכל אחת סוגיה בפני עצמה. בעזרת השם כמו שהסוכה נכנסים אליה עם הבגדים, עם הנעליים וזוכים למקווה של טהרה, של אושפיזין, שהקדוש ברוך הוא יערה רוח ממרום שיזכה בעזרת השם לביאת משיח צדקנו. תודה רבה. חזקו ואמצו.

30:48 דובר 3 יישר כוח גדול לרב אלחרר לעבודה הנפלאה הזאת, שאגב הוכנה במיוחד עבור יום העיון. אנחנו רוצים להציע שבעזרת השם הרב אלחרר יכין לנו גם כמה פרגולות שיהיו לנו דוגמאות ונוכל לומר לקבלן, "הנה הפרגולה שהכנתי כדי שנוכל להפוך אותה לסוכה". אנחנו ניגש לתפילת מנחה, ישר לארוחת צהריים ולסיור.

31:29 דובר 1 איך אתה פותר את הבעיה של הגג? איך אתה פותר את הבעיה של הגג? איך אתה פותר את הבעיה של הגג של הבחור?

31:33 דובר 3 לא, אם הבסיס מצטרף.

31:35 דובר 1 זהו, זה מה שאני אומר. לכן צריך להניח את זה.

31:38 דובר 3 אתה לא צריך מסמר.

31:39 דובר 1 לא, אבל אז זה מצטרף.

31:41 דובר 3 אבל זה יפה.

31:43 דובר 1 אה, עם המסמר לא מעכב, כן. תודה. יואו, הסוכה.

31:48 דובר 3 מה שמישהי שאלה אותי סוכה, דיברתי עם הרב אלחרר. אני באמת חושבת שזה לא משנה מה אתה חשבת. אני אומר מה הבן אדם רואה. הוא לא חושב כמוך. הוא לא צריך לחשוב. אתה צריך לחשוב, אתה בונה.

32:02 דובר 1 זה לא מעכב אחי, זה כאילו מה זה הבתים הלומדים שלו? לא, לא מעכב, ברור שאם הממ--

32:11 דובר 3 מה, מה קורה?

32:12 דובר 1 אמרתי מה מ-- אם למשל יש סוכה שמי שישן, ישן צנוע או ישן בית, ישן מחסן, יש קבלנים שמציגים את זה. אני עושה לך מחסן, קח, יש לך מחסן. כן, בוא נעשה פרגולה, אבל פרגולה היא בשביל צל. לא, לא, זה עדיין, זה עדיין נעים, כן. תקרא שפשוט לא...

00:00 דובר 1 המטרה המרכזית היא כיוון שיש לי ציבור מגוון, גם ספרדי וגם אשכנזי. אז לקחתי לי קו מיוחד שיכול לענות על צרכים שבדרך כלל הציבור הספרדי מתנתק מהספרים והמנהגים של חב"ד, כיוון שזה לא עונה על הצרכים שלו והוא הולך למקורות אחרים, ולכן משתנים גם הפסקים של הספרדים עצמם. חומרות שנהגו בהם בחוץ לארץ מנשלים את זה מעליהם, כיוון שהספרים שזמינים להם זה רק ספרים של פוסקי הלכה שבאים אולי ממדינות אחרות בחוץ לארץ שבהם לא היו נוהגים החומרות האלה. זה בעצם הנקודה המרכזית שבשבילה לקחתי על עצמי את הפרויקט הזה, שאני כותב בלשון קלה, שזה מתאים גם לאנשים הכי פשוטים שיש, שאפילו לא יודעים איך לפתוח שולחן ערוך. ומצד שני גם תלמידי חכמים יכולים למצוא במקורות ובגיוון של הנושאים מספרי השו"ת מענות לכל מיני שאלות שמתעוררות אצלם. ולכן כש-- בדרך כלל אני גם כורך את זה עם טיפ שיהיה מעניין לקרוא. א. אני שוזר, שוזר אמרות יפות בכל עמוד כדי שאדם לא ישתעמם לקרוא ברצף שלם חוברת שלמה שיכולה לקחת שעתיים שלוש, אז זה ישעמם אותו. אז אני שוזר רעיונות חסידיים מהדלת האחורית, דוחף אותם פנימה שיקבלו גם רעיונות חסידיים, ומצד שני אני כורך את כל הקידושים, את כל האמרות, את כל ה-, את כל מה שנדרש לחג. אה, כורך גם כן כחלק נפרד שיהיה לו לא רק את ההלכות, אלא גם מי שרוצה להתעניין שיהיה לו קידושים או יהי רצון של ראש השנה למשל, או בפסח הגדה של פסח או כל מיני דברים כאלה, שזה הוא ייקח את זה בשביל זה. אבל מצד שני הוא יעלעל אלף פעמים בהלכה וגם ילמד. ברוך השם זה הוכיח את עצמו. כל חוברת לפחות

02:13 דובר 1 מודפסת בעשרת אלפים עותקים. שמונה, עשר. לפעמים אני מוציא עוד הוצאות ואני חושב שזה יכול לשרת ציבור רב ומגוון. אני אתן לכם דוגמה, תוכלו, תוכלו לראות וללמוד בזה. תוכלו גם כן אתם להיעזר בזה. אמר לי אחד השלוחים שנתתי לו לפני שבת הגדול את ההגדה של פסח, שנתתי לו עשר הגדות, והוא אמר שהיה לו כל הפסח מה לעשות. היה לו דרשה לשבת הגדול, היה לו סיפורים, היה לו משלים, היה לו, היה לו הכל והיה לו גם למסור שיעור. זה דבר, נקודה אחת. עכשיו נקודה נוספת, זה כתבתי לאחרונה ספר חדש שיצא גם כחוברת וגם כספר בהלכות שמחות, כי זה לצערנו זה הדבר הנדרש ביותר היום. רב נפגש הכי הרבה בהלכות שמחות, במירכאות כמובן, ולכן כתבתי את זה בקצרה, בתמציתיות, וביררתי וליבנתי גם את כל מנהגי חב"ד. כמובן, דיברתי עם כל מיני אנשים שמכירים את ההנהגות של הרבי וגם עם לייב גרונר, וליבנתי גם את מנהגי חב"ד ש-- אני רוצה לומר לכם שהמון המון רבנים לא יודעים בפועל איך לפסוק בכל מיני דברים שליבנתי אותם. כמובן שלא ליבנתי עד הסוף, כי יש דברים שעדיין נותרו בשביל הרבנים ללבן, אבל בכל אופן עשיתי עבודה יסודית בקשר לרבני חב"ד, וזה גם כתוב בלשון צחה וקלה בכל ההלכות הבסיסיות וכולל ו-ו-וכללתי בזה קונטרס מיוחד שיש בזה את כל התפילות ואת כל מה שלומדים באזכרות אצל הספרדים ואצל אשכנזים, מה שאומרים, מה שאומרים ביארצייט ומה שאומרים בתעמ"י, הכל הכל באשר לכל. יש לי בזה כמה הוצאות. בעיקר זה מיועד למכירה, אבל יש לי הוצאה שאני רוצה להציע לכם אותה, שזה כדאי לכם. אה, יש לי הצעה שהוצאתי במיוחד ביחד עם אחי שזה לעילוי

04:12 דובר 1 נשמת איזה חייל, שזה היה לנו השתתפות גדולה בהוצאות, ולכן אה, יש לי אפשרות לתת את זה ממש במחירים אה כמעט אפסיים, אבל כמובן שזה לחלוקה ולא לזה. אני רוצה לומר לכם מניסיון, כשאני הולך לבית אבלים או לאזכרה אני משאיר אחד או שניים. בדרך כלל מתקשרים אליי לבקש עוד, והתקשרו אליי גם אנשים שלא מבינים בענייני דת כלום והודו לי שסוף סוף ראו משהו שמסודר שיש בו את כל מה שצריך, ולכן מי שרוצה שייגש אליי, אני אוכל להציע לו, אבל אחד אני יכול לתת לכל אחד, ובעזרת השם רק שמחות, רק שמחות. ודרך אגב דיברו כאן בקשר לפרגולה. אני כתבתי ערך מיוחד לפרגולה בהלכות סוכה, ששם השמעתי את כל ההלכות שאדמו"ר הזקן בעצם לא מקל בהם, וזו טרחה יתרה עכשיו בשביל כל רב ללכת לחפש היתרים לדברים שהיו בכלל לא אסורים לפי אדמו"ר הזקן, וכל הבעיות שכן קיימות לפי אדמו"ר הזקן מצאתי להם פתרון ותוכלו להסתכל לבד. שנה טובה ומתוקה לכולם.

05:20 דובר 2 תודה רבה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות, כמובן להודות לכל אלו שהיו שותפים להצלחה של היום עיון הזה. לא נשכח ונזכיר קודם כל ועד כפר חב"ד שבחסותם אנחנו נפגשים כאן היום. וכן את יקבי קלבריה של רבי נחום לוריא. וכן פרדס גרליק ונח פסטק[?], ר' בוזי גרליק שבחסותם או בהשתתפותם אנחנו עורכים היום את היום עיון. עוד הערה חשובה, בעזרת השם, כפי שהבטחנו בעבר, אחרי החגים ועד רבני חב"ד יוביל פרויקט חדש שנקרא בית מדרש להוראה. לתת הזדמנות לכל הרבנים שרוצים לקבל שימוש ולפסוק הלכה למעשה בדיני טהרת המשפחה ומראות. לקבל את הקורס הזה שבעזרת השם יתחיל כבר בחודש חשוון על ידי קרוב לשנים עשר שיעורים על ידי הרב טברדוביץ, שיינתנו לכל מי שיירשם בשבועיים שלוש הקרובים לבית הדין, ואחר כך לקבל שימוש מעשי על ידי הרב קליין אצל הרב ואזנר בבני ברק, הרב משה קליין, וביחד כל אחד יוכל לקבל. אלו שבעצם יעברו את הקורס הזה יוכלו לקבל את ה-, את השימוש הנכון לפסוק הלכה למעשה בדיני מראות. אז שוב, הקבוצה הראשונה, כל מי שמתעניין וכל מי שכבר יש לו את הרקע ורוצה והוא חשוב לו לקהילתו לפסוק את העניינים האלו שעומדים ברומו של עולם, הוא כבר מעכשיו יכול להירשם ופרטים יבואו בהמשך. בלי להאריך אני מזמין את הרב לוין לבוא להרצות בדיני כינים. בעזרת השם אחרי ההרצאה של הרב אריאל לוין, הרב גלוכובסקי הביא שני קופסאות של אתרוגים פסולים רובם, וכל אחד יוכל לקבל קצת שימוש. איך להסתכל על אתרוג וכולי. הרב לוין בבקשה.

07:29 דובר 3 ברשות הרבנים, אנחנו נדבר היום על הנושא של המחצלות. אני, אני הבאתי לפה כמה סוגי מחצלות ואנחנו נעבור עליהם עוד מעט, כל אחד לגופו. מה הצדדים שלו מבחינה הלכתית? ואני אגיד לכם מה, מה הרבנים בד"ץ נתנו הכשר ומה הם לא רצו לתת הכשר. אבל בהתחלה ניתן בקיצור את הנושא ההלכתי, מה ששייך כללי לנושא של הסכך. אז דבר ראשון, השולחן ערוך מביא שמחצלת קטנה אסור לסכך בה. למה? בגלל שעשויה לשכיבה וזה מקבל טומאה. ואם זה מקבל טומאה אז לא מסככים בזה. אבל אם עשו לסיכוך אז כשרה. אז הרמ"א מביא על המקום שזה לא מספיק. שאם הוא עשה את זה לסיכוך, רק הוא צריך שרוב בני העיר משתמשים בו לסיכוך, כי אם לא, יבוא בן אדם ויראה שמשתמשים בזה אז הוא יחשוב שעשו את זה לשם שכיבה והשתמשו בזה, והוא לא ידע שעשו את זה לשם סיכוך. אבל יוצא פה דבר מעניין, שאם אפילו במקום שרוב בני העיר משתמשים לשכיבה ועשו לשם סיכוך, ולקחו את זה למקום אחר שרוב העיר משתמשים לסיכוך, אז אפשר לעשות את זה. שאם, אם עשו את המחצלת במקום שרוב העיר משתמשים לשכיבה אבל עשו את זה לשם סיכוך, ולקחו את זה למקום שמשתמשים רוב בני העיר לסיכוך, אז אפשר להשתמש, כי זה רק גזירה ופה לא שייכת הגזירה הזאת. יש עוד דין שהראב"ד מביא על המקום, שאם יש לו בית קיבול למחצלת, אפילו שעשו לשם סיכוך אז אסור, כי יש לו בית קיבול והוא מקבל טומאה, אז לא מסככים בזה. יש עוד דין של גזירת תקרה שהשולחן ערוך מביא, שאם נסר שרוחבו

09:40 דובר 3 ארבעה טפחים, אסור לסכך בו. יש לזה שני טעמים. אחד שזה נראה כמו קורת ביתו, אז הוא יכול לשבת איש בתוך קורת ביתו. או בני שין שורים יורדים בו. שקשורים, קשורים לא יורדים. דרך אגב, הבית יוסף מביא בשם הרשב"א, שהוא אומר שאם לוקח נסרים קטנים וחיברו במסמרים ונהיה רוחב ד' טפחים, אז גם יש לזה את האיסור של גזירת תקרה. אז הרי, אז האחרונים שואלים מה, מה, מה חיות המחצלות שלנו? הרי הם מחוברים ויותר מד' טפחים. אז יש בזה כמה תירוצים. זה שני תירוצים, אחד זה, יש ארבע תירוצים בזה, אבל שני ה... אחד שזה, שזה לא נראה כנסר אחד. זה לא נראה חתיכה אחת גדולה, זה רק נראה חלקים. ויש עוד תירוץ שזה עובר בזה עקשון. פשוט דבר סתם מעניין, שהפרי מגדים שואל על הקנים שלנו, למשל הקנה איסור שכולם משתמשים בזה בלי החיבורים, בלי מחצלות. למה אין לזה דין של, של גזירת תקרה? מסתפק. אבל קיצור שלמה הוא גם מביא שכולם משתמשים בזה וכל ה... כל העולם משתמש בזה. אז זה לא היה אף פעם שאלות. יש עוד דין שזה גזירת חבילה. שכבר הוא אומר שהם משתמשים בחבילה. למה? שאם שיכול שבעוד מביא חבילה, מניח חבילה על גגו לייבשה ונמלך עליה. הוא רוצה לעשות מזה בסוף סוכה, וזה תעשה ולא מן העשוי. אז שואלים, השאילתות גיסו והב"ח שואלים ישר מה, עוד פעם מה, מה ההבדל במחצלת שלנו לחבילה? זה גם מחובר. אז עונים בזה שכל הדין של חבילה זה בגלל שיש לך לטלטל בו, שיהיה אפשר לסחוב את זה דרך הקשירה, שיהיה אפשר לסחוב את זה. אבל המחצלת

11:54 דובר 3 שלנו לא, לא, לא קשורה בשביל לסחוב את זה, וגם אם רוצים לסחוב את זה לא, לא, לא סוחבים את זה לפי הקשר. מקפלים את זה וסוחבים את זה. אז אין לזה את הדין של גזירת החבילה. יש עוד דין של סיכוך בחבלים. ה... המחבר מביא שאוסר סיכוך בחבלים של פשתן, פסול; של גמי וסיב, כשר. יש בזה שלושה טעמים. הטעם של הרמב"ם, שהרמב"ם אומר מה שנשתנה צורתו. הראב"ד אומר שטעם אחר יש לנו בזה, שאפשר להכניס אותו בכרים וכסתות והוא יהיה מקבל טומאה, דבר אחר. ורש"י אומר שזה קרוב לטומאה. רש"י לשיטתו, שרש"י סובר בשבת שחבל שטווי ושזור יש לו טומאת אריג. עכשיו חבל מה שאנחנו מדברים זה לא טווי ולא ארוג, אבל בגלל שאם יטוו אותו ויארגו אותו אז הוא יהיה מקבל טומאה, אז הגזירה לא להשתמש בזה בגלל זה. יוצא פה דבר לפי רש"י, שחוט שהוא טווי ושזור הוא מקבל טומאה מדאורייתא. ויש לנו עוד דין של מעמיד, שאוסר להעמיד הסכך בדבר ש... שאסור לסכך בו. דהיינו דבר שאינו גדל מן הקרקע או שדבר גדל מן הקרקע ומקבל טומאה. אבל הביאור הלכה בתחילת סעיף רל"א מביא שכל הדין שאוסר לסכך זה רק בדינים שמדאורייתא אסור לסכך בהם. אבל דברים שגזירה אז מותר לסכך בהם. עד כאן זה הטעם. סליחה, מותר להעמיד, להעמיד. סליחה, מותר להעמיד בזה. עכשיו אנחנו נציג פה את המחצלות אחד אחד ונראה כל אחד מה, מה יש בו. אז הנה. זה טוב. זה בסדר. יש, פה יש לנו מחצלת שהמחצלת הזאת היא מגיעה ממצרים. ממצרים. עכשיו אנחנו נסביר. זה מחצלת שעשו... מה? כן, אני, אני אסביר את הכל. המחצלת הזאת עשויה מקנים דקים

15:26 דובר 3 שהם מחוברים על ידי חוטים. החוטים האלה הם גם, הנה אנחנו רואים פה את החוטים. בסדר, בסדר, זה בסדר, זה בסדר. החוטים, החוטים פה הם חוטים טוויים אבל מצמח טבעי.

15:46 דובר 4 איפה החוטים?

15:47 דובר 3 הנה. כן. פה. מפה.

15:56 דובר 4 יש פה בפנים.

15:57 דובר 3 אה, יש פה כל, כל איזה חמש סנטימטר יש פה חוטים שהם תופסים את המחצלת. אנחנו פה יכולים לראות בסיום את החוטים.

16:09 דובר 4 מה החוטים?

16:10 דובר 3 החוטים עשויים מצמח טבעי.

16:13 דובר 4 טבעי.

16:13 דובר 3 טבעי, אבל הם, הם שזורים כמו שאנחנו רואים וכנראה גם טוויים. עכשיו. אה. עכשיו ככה, הם גם הוסיפו פה, אתם רואים, כל מטר קנה. לא, הצבע זה רק ליופי. הקנה, שזה לא יהיה לשכיבה. יש פה קנים. אנחנו.

16:45 דובר 4 פה, פה, פה.

16:47 דובר 3 פה, פה. חתיכות. נו.

16:52 דובר 4 מי עושה גזע? הוועדת פיקוח אוהבים עבר.

17:01 דובר 3 כן.

17:01 דובר 4 הוועדה תכהיל.

17:04 דובר 3 הם הוסיפו פה. הם הוסי... הם הוסיפו פה. מי שהזמין את זה הוסיף פה את, את הקנים האלה שלא, שלא יהיו יכול לעשות את זה לשכיבה. עכשיו אני שכחתי להגיד מקודם דבר מעניין, אבל יש פה.

17:23 דובר 4 מי עושים את זה?

17:24 דובר 3 אני עוד מעט אדבר. יש, יש שאלה מה זה נקרא לשם סיכוך ומה זה נקרא לשם, לשם שכיבה? במי זה תלוי? אם זה תלוי בעושה, במזמין. השולחן ערוך הרב מביא פה על המקום שתלוי במזמין. עכשיו ככה הם, הם בעיקרון הזמינו את זה. זו הזמנה מיוחדת שעשויה בשביל הארץ. אבל בוא עכשיו נראה את הבחינה ההלכתית. אין לנו. אף אחד לא יכול לדעת באמת. זה עשוי שם, ברור, לשכיבה. הם משתמשים בזה, משתמשים בזה. המצרים משתמשים בזה לשכיבה ו-- מה? ובעיקר במסגדים. הם יושבים על זה. כן. אז, אז יש פה כמה שאלות. דבר ראשון, אם עושים את זה לסיכוך זה נכון, אבל השאלה, אפילו שמזמינים, יכול להיות שזה שעשה הוא עשה לסיכוך. אבל אם אולי הוא לקח מסוכני משנה והם כבר עשו את זה לשם, לשם, אה, לשם שכיבה. עכשיו עוד דבר, מה שיש לנו פה, מה שהם הוסיפו קנים, אז אי אפשר לדעת דבר ראשון מתי הם הוסיפו קנים, כי יכול להיות שהוסיפו קנים אחרי שעשו את זה. אז זה נהיה ראוי לשכיבה ואחרי זה הוסיפו וביטלו את זה. אבל זה לא-- יש עוד בעיה שה-- קודם כול אפשר לשכב לאורך, לא לרוחב. למה? פה במטר אפשר לשכב לאורך. ויש גם את ה-- ה-- רבש"פ פסח[?] מסתפק אם עומדים על, על סכך, אם יש לו, אם יש לזה גם דין של מקבל טומאה או לא. אחרים סוברים שלא, אבל הוא סובר שכן. ועכשיו יש עוד דבר אחד, שזה הדבר הכי בעייתי לפי ראות עינינו, שהחוט הזה הוא חוט שהוא לכאורה טווי, שזור ודאי. יכול להיות שהוא טווי. והוא הרי מעמיד את המחצלת, והמחצלת בלעדיו לא תוכל לעמוד. ולפי

19:34 דובר 3 רש"י, מה שאמרנו, אז, אז, אז הפסול של החוט הזה הוא לא גזירה, זה רק מעיקר הדין של מקבל טומאה מדאורייתא. אז לכן הוועדה לא רצו לתת על זה את האישור, על המחצלת הזאת.

19:52 דובר 5 לפי שיטת רש"י.

19:54 דובר 3 לפי שיטת רש"י. ה-- כן. לא רק זה, וגם, וגם, וגם המשנה ברורה, המשנה ברורה מביא לא לקשור בחוטים שמקבלים טומאה מדאורייתא. אני אומר, אמרתי את כל ה-- את כל הצדדים. יש לנו כמה צדדים בזה. אז עכשיו אני אראה לכם--

20:12 דובר 5 לא, כי באורך.

20:13 דובר 3 לא.

20:14 דובר 5 רגע, הוא--

20:17 דובר 3 פה בארץ לא יעשו שום דבר. פה בארץ אין מה. מי יעשה כזו מחצלת? יעלה, יעלה פי עשר, כזו מחצלת. מחצלת כזאת שיעשו בארץ. כן, יש. אני לא אומר אני.

20:34 דובר 5 מי הזמין את המחצלת פה?

20:35 דובר 3 מי שיצא, שהזמין את זה.

20:37 דובר 5 זה כי בעזרת השם.

20:40 דובר 3 כן, אני, אני, אני רוצה להדגיש שאני לא. אני לא באתי פה. סליחה. כן, אבל לא ניכנס לזה. אה, אני, אני לא שאני מדבר פה. אני לא באתי חס ושלום להגיד אם זה כן או לא. אני רק אמרתי את הצדדים ואני אומר מה הוועדה רצו או לא רצו. אני לא, אני לא, לא פסלנו פה שום דבר למעשה. אני אומר, אתה, כל אחד ופלפולו.

21:13 דובר 5 אין ברירה כשעושים בארץ.

21:16 דובר 3 בארץ לא עושים מחצלות בגלל שהמחיר הוא כל כך גבוה. פה עושים את הדברים האלה, עושים במקומות.

21:21 דובר 5 שעושים את זה במבצע.

21:24 דובר 3 בארץ אני לא שמעתי שיש מה.

21:27 דובר 5 מה?

21:27 דובר 3 בארץ לא עושים מחצלות.

21:31 דובר 5 כן, אבל הוא אמר לך כמה עשית. לא. לא, הוא אמר לך יבוא. אבל הוא נתן לך גם טיפ איך אפשר לייצא את זה לארץ. הרבה יותר מזה.

21:45 דובר 3 עכשיו אנחנו. כן. הפוך, הפוך. אה, כן, זה הצד.

22:03 דובר 5 הפוך.

22:03 דובר 3 לא הפוך, הפוך. לא, לא, לא. אני רוצה להסביר משהו. אני רוצה להראות.

22:11 דובר 5 או אם זה כמו שהיה קודם בטלפון.

22:23 דובר 3 זה. זו מחצלת שהגיעה ממרוקו. עכשיו, אני-- תכף. המחצלת הזאת, דבר ראשון, היא עשויה כמעט מאותו סוג קנים, אולי אחר קצת, אבל... המחצלת הזאת עשו אותה במרוקו. אז עוד פעם. שמה, במקום ההוא משתמשים במחצלות לשכיבה. זה ברור וכולם יודעים מזה. זה לא... אבל מה? הם עשו פה דבר מעניין. הם עשו הזמנה מיוחדת, כמו שאמרנו קודם, והם הוסיפו כל מטר. במקום לשים את הקש, הם הוסיפו פה את החוטים. שיהיה היכר, אה, בשביל שזה כאילו הזמנה מיוחדת. כן. כן. כן. או. עכשיו, אבל זה לא אומר, זה יכול-- זה לא משנה אם אני מפריע. הוא-- הם עשו את זה ב... או. עכשיו השאלה, השאלה שלנו ככה. אף אחד לא בדק את זה בפועל אם לא מייצרים שמה כאלה דברים גם לשכיבה. הוא אמר... יכול להיות, יכול להיות. ואם כן, אז זה כבר, אז זה מוקם, זה עשוי לשכיבה. אז יכול להיות ש-ש-שגם קנו אצל מישהו אחר חוץ מהיצרן הזה. עכשיו, החבלים שיש לנו פה. מה? כן, נכון. אבל אני, אני מקודם הדגשתי שאם, אם הוא למשל הוא הזמין. המזמין עשה לשם-- לא משנה למה עשה היצרן, אבל נגיד שהוא קנה את זה ממישהו שעשה את זה כבר. אם עושים את זה במרוקו נגיד בשביל שכיבה והיצרן הזה לא היה לו מספיק או ש-- או אני גם לא יודע איך זה עובד שמה. יכול להיות שהסוכן לוקח את זה מ-מ-מיצרנים שונים, ו-ו-ואם הוא לקח את זה אחרי שזה כבר עשוי אז אין לנו שום ב-- זה כבר, אז זה כבר, זה כבר לא מ- לא מועיל מה שהמזמין עשה. אבל מה שעשו לא עשו את זה כבר. כן, אני

24:55 דובר 3 אמרתי, אבל אני לא בטוח שהצורה המיוחדת הזאת לא עושים את זה גם בשוק מקומי. לא, לא, לא, לא בדקו את זה וזה לא כל כך אה-- לא בדקו את זה. עכשיו הנושא של החבל פה אני, אני, אני חושב משהו נתנו לזה איך שזה בגלל הסיבה הקודמת שלא בדקו את זה ולא ידעו מה זה. אבל החבל פה לכאורה הוא אחרת מהחבל הקודם, כי רש"י בשבת אומר שהדין של חבל זה צריך להיות שהוא טווי ושזור, אבל חבל ששז-טוו-- שזרו אותו ישר הוא לא, אז הוא לא מקבל טומאה. לכאורה זה נראה שזה לא טווי, זה נראה קש. זה לא, זה לא, זה גם כבד יותר. זה נראה קש אה- פחות מעובד. זה לא פחות, זה ג-- קש קלוי. זה לא- קש קלוי. ככה זה עושה רושם. ככה. אז הסיבה של הסכך הזה שנתנו עליו הכשר-- בגלל שלא בדקו את זה בדיוק לדעת מה הם משתמשים בזה שמה. והיה עוד דבר שהרבנים גם לא היה להם חשק להיכנס לכל הנושא של מחצלת שראויה לשכיבה. בשבילך אפשר לדעת את זה אבל. אני לא רוצה להיכנס לזה כי זה לא... אני לא... אבל בכל אופן. ברגע שנכנסים לנושא של מחצלת אז שראויה לשכיבה זה כבר מתחיל להיות אה- בעיה. כן. בכל אופן אז גם למחצלת הזאת. אם היא תתייצב עם הגוי אז אין בעיה. עקרונית כן, אבל, אבל בוא נגיד אף אחד לא יעשה את זה עם השגחה שמישהו ישב שמה ויסתובב ו-- העלויות יהיו כה גבוהות שלא יהיה שווה לעשות את זה. ודאי שזו עבודה אומנותית. של השר שם, עמד שם כשעשו את זה. דקה כזה. עקרונית

26:55 דובר 3 לא הייתה בזה בעיה. אתה יכול לסמוך על גוי שהוא לא עושה את זה? נו, אם הוא מזמין כן, אבל אם כן, סליחה? למשל זה מזמין, רואה שעושים את זה, אפשר, אפשר לסדר את זה, אבל זה לא מעשי. זה, זה הזה. כן. עכשיו בוא נפתח את זה. חבר'ה, חבר'ה. שוב. לא כל יום אתם רואים את זה. עכשיו יש לנו פה עוד מחצלת. זו מחצלת שבנויה מפרוסות פרוסות עצים, מנסרי עצים שהם כן, שהם קשורים על ידי חוט כותנה טווי ושזור. עכשיו יש בזה, יש, היה, יש אחרונים, זה ל-- טווי וש-- זה כבר אני, זה כן, זה, זה כבר. אה, אני אתן לכם. יש טווי, טווי זה לעשות כמו שנגיד עושים פתיליה ל-- מצמר גפן. אז אנחנו מושכים מהפתיליה, מושכים, סוחבים ומושכים ונותנים לו סיבוב. שזור זה אחד על השני. זה שאנחנו לוקחים שתיים שלוש ביחד ושזור. למשל את הציצית אתם יכולים לראות. הציצית היא שזורה פעמיים, היא שזורה ארבע, ארבע וארבע ופעמיים ארבע. בכל אופן, יש מהאחרונים שסברו, שרצו להגיד שהסכך הזה יש לו דין של נסר, של נסר. ל-- זה מעניין. רק בפרוסות ב-ב-בשזה, שזה חתוך. לא בגלל ש-- לא יודע אם בגלל הדק, בגלל שזה, שזה, שזה פרוס זה נראה כמו נסר ויש לו חיבור של ד' טפחים. אז לא רצו בשביל נסר אבל-

29:55 דובר 6 מצד הרשב"א.

29:56 דובר 3 כן. בית יוסף מביא אותו. לא, לא, זה מצד הרשב"א כי הרשב"א אומר שמחברים, זה רק הרשב"א. אבל בית יוסף מביא את זה. בית יוסף מביא את זה. לא, אבל ביחד. אמרנו את הרשב"א, אמרנו את הרשב"א מקודם.

30:16 דובר 6 אם כל אחד נפרד, אז יש לנו מחובר יחד אז אנחנו נפרד.

30:24 דובר 3 רוב, רוב, רוב, רוב, רוב האחרונים לא סברו ככה ש-

30:28 דובר 6 גם הרמב"ם.

30:30 דובר 3 לא, לא, לא. שיטת הרשב"א, שיטת הרשב"א שמחברים עם מסמרים. שיטת הרשב"א שבית יוסף מביא.

30:37 דובר 6 כן, אבל, אבל הוא מחבר. אבל אם זה ארבעה דברים שנמצאים במרחק קטן-

30:40 דובר 3 לא, לא, לא. זה אפילו יכול להיות של סנטימטר, אבל, אבל אחרונים לומדים ברשב"א שזה נקרא שזה מחובר חזק. יש לו חיבור שהוא נהיה ביחד ארבעה טפחים.

30:51 דובר 6 עם מסמרים.

30:52 דובר 3 כן, אבל היו כאלה שסברו, אבל אחרים לא סברו את זה ככה. א-אבל עכשיו יש לנו עוד דבר. השאלה למה עשו את זה גם, אם עשו את זה לשכיבה או ל-

31:06 דובר 6 מאיפה זה מגיע בכלל?

31:07 דובר 3 זה אני חושב מגיע מהמזרח. אני לא יודע מאיפה זה מגיע בדיוק אבל, אבל זה בוא נגיד אפשר אפילו-- לא, לא, לא ביררו מאיפה זה עד הסוף בגלל שהיה חזון קודם וזה. אבל, אבל גם תלוי למה עושים את זה.

31:24 דובר 6 לא ביררתי.

31:26 דובר 3 או. עכשיו פה הבעיה הכי גדולה זה החוט. כמו שאמרנו מקודם לפי רש"י, שהחוט, שאם הוא טווי ושזור אז הוא מעמיד. אבל יש פה נקודה מעניינת, שיש אחרונים שסברו שבגלל שאם ניקח אותם, העצים אחד אחד, ונשים אותם על הגג, יהיה ארוך, שעה, שעתיים, שלוש, אבל נשים אותם. אפשר לשים אותם. אז זה לא-

31:49 דובר 6 החוט לא מעמיד אותם.

31:50 דובר 3 או. החוט לא מעמיד את זה. החוט רק עוזר לי להניח את זה, אבל הוא לא מעמיד את זה שבלי החוט הוא לא יעמוד. על שתי המחצלות הקודמות זה לא שייך.

32:05 דובר 6 זה ירוד בזה?

32:11 דובר 3 כן, אני לא-- אני אומר מה שאמרו. אני לא-

32:14 דובר 6 הוא מביא את זה.

32:16 דובר 3 אה, הקצוות? אה. המחצלות הקודמות זה ק-- זה קשים דקים שלא שייך לשים אותם. לא, לא, לא, זה יש לו, הוא יתפוס על הגג יותר מהר מהקש הדק הזה שיש לו, אין לו שום דבר. ו... הו, זה משהו בסגנון של כפר חציר כאן. זה לא, זה לא י-י-ייתפס. אבל זה הצדדים, אבל בכל אופן גם על זה לא רצו לתת את האישור. לא. עכשיו תפתח את זה. זה כבר מסין. עכשיו יש לנו פה מחצלת. זה מגיע מסין. זה... אתם יכולים, מי שמקרוב רואה.

33:26 דובר 6 זה עם חוטים, זה רואים.

33:27 דובר 3 כן, זה... רגע, אני אסביר את הכל. זה, זה פרוסות במבוק, עצי במבוק ומחוברים על ידי, אה, סיב טבעי. חוט, אה, זה צמח טבעי שמחוברים על ידם. לא טווי ולא שזור. כן, כן.

33:49 דובר 6 עכשיו, הרי בו יש את הבעיה של הרשב"א.

33:52 דובר 3 לא, אין פה את הבעיה של הרשב"א בגלל שזה טבעי. אה, כן, כן. אה, אה, יש לו, יש לו את הבעיה של הרשב"א, שאמרנו שיכול להיות- זה הרשב"א, הרשב"א זה אלפיק, כן.

34:04 דובר 6 לא, לא, לא, כי יש עוד מחצלות בכלל שמכונים ש-- סכך, ובוא'נה אנחנו מכנים סכך. יש לי גם מחצלת סכך. אני יודע.

34:14 דובר 3 כן.

34:14 דובר 6 יש מקום ש, שמשחקים שיעשו.

34:17 דובר 3 כן, אבל, אבל זה תלוי, זה גם תלוי ב-- לא, אבל זה, אבל זה תלוי במקום.

34:23 דובר 6 כן.

34:23 דובר 3 עכשיו זה לא משנה, הרי מקודם, מקודם אמרנו שזו גזירה, ואם במקום שיש, בוא נגיד, בסין סוככים בזה, אז שם אני לא יכול לעשות את זה בגלל שיש גזירה. אבל אם אני מביא את זה לפה, פה אין את הגזירה אז אפשר לסכך בו.

34:40 דובר 6 פה יש רק את החוט של-

34:42 דובר 3 יש את הרשב"א ויש את השאלה למה עשו את זה, אם עשו את זה לשכיבה או עשו את זה ל... אני לא יודע.

34:52 דובר 6 לא הבנתי, הם לא הבינו.

34:53 דובר 3 האמת, האמת על זה אין הכשר, אבל זה היה, בוא נגיד, זה היה קרוב, הכי קרוב לקבל את ההכשר, אבל-

35:01 דובר 6 הכי קרוב.

35:03 דובר 3 אבל בסוף לא, לא. עוד רגע. עכשיו אנחנו.

35:25 דובר 6 נו, זה עושים.

35:26 דובר 3 כן, עכשיו אנחנו נראה. תפתח לי את זה.

35:34 דובר 6 עכשיו או מאוחר?

35:35 דובר 3 לא. כן. זה, זה עובר בזה גשם. כן. עכשיו- זה יותר מעניין מאוד. המחצלת הזאת היא מגיעה מאפריקה, מאפריקה. לא ננקוט את השם כי היצרנים לא כל כך רוצים שנדע בדיוק מאיפה זה. אה, עכשיו זה, זה המחצלת שיש לה, כן, עכשיו. עכשיו בוא, בוא עכשיו נעבור על זה אחד אחד. עכשיו אנחנו אה. זה עשוי מקני. לא, זה לא קני סוף. זה אה, הם קוראים לזה אולי פפירוס, משהו כזה. זה עץ, זה קנים שגדלים על הנחל כמו קני סוף. הם גדלים על הנחל. אנחנו עוד נראה את זה והם חוצים אותם והם אחרי זה פשוט מחברים אותם דרך צמח האגבה, צמח האגבה. כן, עכשיו.

37:08 דובר 7 מה? איזה צמח?

37:10 דובר 3 צמח האגבה. אתה רוצה? עוד רגע אני אראה לך. זה חוט, זה צמח. אני אראה עוד רגע. הבעיה של הרשב"א. הבעיה. עוד רגע אני יכול להסביר. הבעיה של הרשב"א, אלה שסברו בגלל אלה ש- אלה שסברו שיש את הבעיה של הרשב"א זה רק בפרוסות דקים שהיה כמו נסרים, אבל בטבעי הם לא. הם לא אחזו שיש בצדדים של הרשב"א, זה נראה אחרת.

37:47 דובר 7 רק ניסור.

37:48 דובר 3 כן, זה חידוש גדול את האיסור. אתה זה חידוש כל ה. כן, זה חידוש מעניין אבל. כן. לא, הם שאלו פה שאלה אז עניתי להם. אבל זה לא. בגלל אלה שסברו שיש חשש לרשב"א זה רק בנסרים שהיו פרוס, נראים חתוך כמו נסר, אבל הדברים הטבעיים לא. פה אנחנו רואים, אני אז-

38:19 דובר 7 רק רגע, באף תמונה הם עושים את זה?

38:21 דובר 3 עוד רגע אנחנו נ-אנחנו נלך אחד אחד. אה, פה אנחנו רואים איך שזה גדל. הקנים. אפשר להעביר. אה, טוב, זה לא הולך לפי הסדר. תעשה, אם אתה יכול לעשות את זה לפי המספרים. הנה, זהו זה. פה אנחנו רואים, זה צמח הגומא. הוא גדל גם בארץ בגינות, הוא קצת אחרת פה, אבל זה הצמח. אפשר להעביר.

38:52 דובר 7 זה הצמח שהם עובדים איתו?

38:53 דובר 3 כן.

38:54 דובר 7 זה הצמח שקושרים.

38:55 דובר 3 זה, פ-פה, פה אנחנו רואים, הם פשוט מקלפים אותו. אם אתם רואים, יש להם פה סכינים, הם מקלפים אותו על הסכין ואחרי זה שהם מקלפים אותו זה מה שיוצא.

39:08 דובר 7 הם עושים את זה יותר קל שם.

39:10 דובר 3 מה?

39:11 דובר 7 הם עושים את זה יותר קל. רגע, עכשיו יש משפיע?

39:16 דובר 3 לא, אז אני הייתי שם ביקור פעם אחת, זה לא...

39:21 דובר 7 ככה?

39:22 דובר 3 ככה זה נראה, לא? אה, אפשר להעביר, יש שם עוד. אה, הנה פה רואים את זה יותר, גם כשמחזיקים את הסכינים והם סוחבים את זה. כן. זה לא מסרקים, סוחבים את זה על ה-- זה יורד השכבה. עכשיו אנחנו פה רואים איך שהם קושרים את זה. הם, הם, עכשיו הם, הם לוקחים את הקנים, משכיבים אותה על הרצפה, יש להם, לא, יש להם מחט שהם קושרים, הם לוקחים את הסיבים האלה, הם לוקחים חבילת סיבים וקושרים אותה למחט ותוחבים. נגמר להם, הם ממשיכים הלאה. אפשר לה-- תעביר עוד ונראה. ככה, הנה פה הוא, הוא מכניס את זה ומושך את זה, מכניס את זה ומושך את זה.

40:13 דובר 7 כמה הוא יכול לעשות ביחד?

40:15 דובר 3 הוא קושר, הוא גומר. שנגמר לו הוא קושר את זה והוא ממשיך הלאה ותוחב את זה בתוך ה, בתוך הקנה.

40:30 דובר 7 הנה, הנה.

40:35 דובר 3 יש לו, יש לו. הוא גומר, הוא דוחף אותו בתוך ה, הוא דוחף את הקשר בתוך הקנה. אנחנו לא נראה את זה. צריך לעבור.

40:43 דובר 7 איך הוא מכניס את זה בתוך הקנה?

40:45 דובר 3 כן.

40:45 דובר 7 אפשר לראות מכאן, אנחנו יכולים לראות.

40:56 דובר 3 הוא, הוא, הוא סוחב. כן, ככה הוא סוחב אותו כל הזמן.

41:02 דובר 7 אפשר לראות מכאן את החוט שעובר.

41:09 דובר 3 כן, כן, זה...

41:15 דובר 7 לא, הם עושים את כל השליפה.

41:17 דובר 3 עוד רגע אנחנו נדבר על זה.

41:19 דובר 7 רגע, חבר'ה. נו, נו, נו. הנה, הנה.

41:32 דובר 3 מצאתם את הקשר. הנה הקשר. הוא תוחב את זה בתוך הקנה, ת'קשר הוא תוחב בתוך הקנה.

41:39 דובר 7 מה עם הסכך מטלי?

41:42 דובר 3 זה, זה זה. כן. עכשיו. כן, הם עובדים, הוא, זה ארבעתם, כן.

41:54 דובר 7 עכשיו, עכשיו הם עושים את הטיפול.

41:57 דובר 3 או. עכשיו, אז בוא, בוא נעשה פה קצת סיכום.

42:03 דובר 7 חבר'ה, זהו. מישהו יוצא לקנות חבל ככה שיש לו לבתים?

42:14 דובר 3 עכשיו אנחנו קצת נסכם את ה... עוד אחד זה... לא, לא, יש לסכם על המחצלת הזאת. כן. כן. עכשיו החוט, כמו שאמרנו, אין לו שום בעיה כי הוא לא טווי ולא שזור. עכשיו השאלה מה שיש פה, מה משתמשים בזה באפריקה? אנחנו היינו שמה וזה גם היה בביקורים קודמים, אבל הסתובבנו שמה ב-באזור ו-- הם משתמשים בזה לגדרות ולשי-- ולגדרות וגם ל-ל-לסיכוך, לצל. לא, לא, לצל. ואני אמרתי לו, זה היה לי קצת, אני, היה לי אולי מאה תמונות שאני צילמתי וזה נעלם. כן. ורציתי להביא את זה, אבל זה נעלם וזה היה מאוד חבל, כי זה היה חלק אחד הכי חשוב מהנסיעה שלנו, זה היה לבדוק את ה, את הנושא הזה, אבל... הם לא, גם זה לא, מאוד לא נוח לשכב על זה. זה לא מחצלת שקל. עכשיו אנחנו, אנחנו היינו בגינות, עכשיו שמה יש גם, בוא נגיד, זה מקום פרימיטיבי, יש תחנות או דוכנים של מכירות, או למשל יש שמה כמה נוסעים על אופניים, יש כמו גראז'. כל שבא ומתקן אופניים. אז הוא היה, היה לו לצל. או שנכנסנו לבתים ובדקנו את זה, אחד היה לו פרה, הוא כיסח, הוא עשה לה צל של הרפת. זה לא... מקום, אה. לא ראינו מקום אחד שהיה לזה לשכיבה. אנחנו עכשיו, זה יצרנים גדולים שמייצרים עבור הארץ. עבור השוק המקומי זה הולך, אה, הם עומדים בצידי הדרכים ועושים עשר מחצלות ועומדים ומוכרים את זה. אנחנו נעצרנו לידם, כי זה אותם עניין אותנו יותר, כי לדעת מה המקומיים משתמשים. אחרים אולי כבר מעודכנים לדעת מה להגיד, מה לא להגיד, אבל שם השוק ה... שאלנו, דוגמה, אנחנו שאלנו אותם מה משתמשים, אז הם

44:50 דובר 3 אמרו לנו לגדרות ול, ול, ולצאן. שאלנו אותם ולשכב? אז הוא ככה אומר לי, תנסה. כאילו, זה לא... אתה רוצה תנסה, אבל זה לא, לא דבר שמקובל באזור. אז במילא אנחנו, אז זה המחצלת שהוועדה כן נתנו הכשר, אבל דבר, אני רוצה להראות לכם דבר מעניין, יש לנו את אותה מחצלת שהיא נראית אותו דבר, אבל מה? לראות את החוטים ומה שזה קשור.

45:24 דובר 8 זה חוט אחר, נכון?

45:28 דובר 3 זה חוט שהוא טווי ושזור מאותו צמח, מאותו דבר. מאותו, מ-מאזורים ההם, זה חוט שהוא טווי ושזור. אפשר לראות את זה.

45:50 דובר 8 לא מובן, זה לא מובן.

45:52 דובר 3 כן. לא. זה בראשי, כן. עכשיו זה נראה ממש אותו דבר ואותו... אבל אה-

46:07 דובר 8 הם עושים את זה באזורים האלו?

46:10 דובר 3 בדיוק באזור הזה לא עושים את זה, אבל עושים את זה שם, כן. ברור שעושים את זה. זה הביא יבואן מסוים.

46:16 דובר 8 יבואן.

46:17 דובר 3 כן, והוא רצה לקבל הכשר, אבל הוא לא, הוא לא, הוא לא עמד על זה. הוא לא, אז.

46:41 דובר 8 אז גם זה.

46:43 דובר 3 זה מאוד דומה.

46:44 דובר 8 אז אני מבינה, גם זה כשאתה רואה את זה בשוק.

46:47 דובר 3 אז צריכים, כן. צריכים לדעת. עכשיו היה עוד דבר, לא היה לי. לא היה-- האמת שיש לי אותו במשרד ולא הבאתי. אה, שהוא חוט שהוא טווי ולא שזור. אז האמת שהוא שאל אם-- אחד שאל אם אפשר להשתמש בזה, אז הרבנים לא רצו שישתמשו בחוט, אפילו בחוט טווי. רצו שזה יהיה טבעי לגמרי. עכשיו, עכשיו אני אראה לכם עוד דבר. זה דבר מעניין. זה, זה קנים. זה קנים שחתוכים לארבע, לחמש. כן, כן, אני אסביר איך אנחנו מעבירים. הם קשורים על ידי צמח טבעי. זה קנים שקשורים על ידי צמח טבעי. מישהו רצה על זה הכשר. בהתחלה ראש בית דין, זכרונו לברכה, הרב פישר, הסתפק אם זה נקרא בית קיבול או לא מהצד הזה. כי כן, הוא הסתפק אבל בסוף הוא הסכים לתת על זה הכשר. אבל בפועל לא הביאו את זה לארץ. אבל זה מעניין מאוד איך הוא-

48:06 דובר 8 למה לא הביאו? למה, למה?

48:07 דובר 3 לא הביאו את זה. לא, הוא, הוא, הוא כן, הוא כן הסכים. הוא חשב שיש לזה בית קיבול. ואני הבאתי סתם להראות אחד שמחובר על ידי חוטי ברזל, שזה נקרא מעמיד. כן, זה כבר מעמיד לפי כל הדין.

00:00 דובר 1 הקולפונים, יש לנו איתנו האורח הרב אריה לוין, שהוא רב של המחלקה של סת"ם ברבנות תל אביב וגם הרב של צפון תל אביב, שיבוא להרצות על כל מיני סוכות, הדגמים השונים, שאגב נמצאים היום במכון המקדש מיניאטוריות, ארבעים ושמונה סוגים. כל הסוכות שרשומות בגמרא ובש"ס. אז הרב אריה לוין, בבקשה. יישר כוח. אחר הצהריים טובים, ברשות הרבנים הגאונים, המרא דאתרא של קריית גת, הרב הבלין שליט"א, וכל הרבנים איש איש כפי מעלתו וכבודו. לפני שאני אתחיל לדבר קצת על נושא סוכות, אני רוצה להשתמש בבמה הזו בפני הרבנים על בעיה כאובה שנידושה רבות בשנים, והמצווה הזו הייתה כמת מצווה שאף גוף כשרות ואף רב לא התייחס לנושא הזה. וייאמר לזכותו של הרב הגאון הרב גינזבורג, הרב של עומר, וכמובן לצידו הרב הבלין, שעוררו את העניין, כשרות לחוטי ציצית, שהדבר הזה היה פרוץ והפקר לגמרי, ועד כדי כך שיהודים פשוט התעטפו בטליתות ובירכו ברכות לבטלה לכל הדעות. לפני כשנה, כשנכנסתי לתפקיד במועצה הדתית בתל אביב כראש המחלקה של תשמישי קדושה, לא היה אף גוף שקיבל כשרות בצורה מסודרת. לא היה פיקוח מסודר, ויתרה מזו, היו כל מיני מפעלים כגון חברת טליתניה, שאין כל יהוד-- כל יהודי כמעט מתעטף בטליתות שלהם. לא היה אף גוף שפיקח על הכשרות, והם הציגו שהם כשרים בהכשר הרבנות תל אביב יפו. עד כאן נכון, הרב הבלין? כשנכנסתי לתפקיד פניתי למפעלים הללו ואמרתי להם שאם הם רוצים להמשיך להשתמש בשם תעודת רבנות תל אביב, הם צריכים לעמוד בפיקוח. לפלא היה הדבר שכל המפעלים, כולם היו מוכנים לקבל את כל דרישות הרבנות תל אביב עד הפסיק האחרון. זה דבר ראשון שראינו שיש פה עם מי להתעסק,

03:15 דובר 1 באו לקראת. נכנסתי לרב הראשי הרב עמר שליט"א, ב, ב, כשהתחיל בתפקיד הרב של תל אביב, ואמרתי, "כבוד הרב, אני רוצה הוראות מעשיות איך לפקח על הכשרות לדבר הזה". אמר לי הרב עמר, "אני בהלכות שעטנז אין לי מושג. תלך ביחד עם המפקח הראשי לרב וואזנר, ומה שהוא ייתן לכם הוראות ככה תעשו". נכנסנו אל הקודש פנימה, אל הרב וואזנר שליט"א. הרב וואזנר הפנה אותנו למכון לבדיקת שעטנז בבני ברק. הרב שטיין, שהוא חבר בית הדין שמה. לשעטנז מתחילים לאט לאט. אנחנו עושים סדר. קודם כול בודקים את הבגד, שהבגד יהיה נקי מכל חשש שעטנז. חברת טליתניה, למותר לציין, לא מייצרת ציציות, מייצרת רק בגדי טליתות. הטלית, הבגד, ולכן שלח אותנו הרב וואזנר לבדוק האם הבגד הזה הוא נקי משעטנז או לא. היה מבקר מטעם המעבדה. בדקנו את המפעלים, גם משכן התכלת, גם טליתניה, והיה כשר למהדרין על הבגד מבחינת שעטנז. גמרנו שלב ראשון, עברנו לשלב העיקרי, ואלו הם חוטי הציציות. אנחנו הולכים לפעמים בחנויות בבני ברק או בכל מקום אחר ורואים מוכרים פתילי ציצית. על כל דבר מאכל שאנחנו שמים בפה בודקים: יש כשרות? מי הכשרות? בד"ץ, בד"ץ הזה, בד"ץ אחר. כשמגיע לחוטי הציצית אנחנו מסתמכים שרשום עליהם כשר, הטוויה והשזירה נעשו לשמה על ידי יהודים יראי שמיים. אף גוף כשרות לא נתן כשרות על זה. הדבר הזה היה מופקר, ולפלא בעיניי איך שכל הציבור הלך כשה תועה וקנה לבניהם ציציות, ולאנשים מבוגרים קנו ציציות ללא שום כשרות. ניגשתי למפעלים והודעתי להם, יש לי בכתובים הכול על כך, יש לי במשרד, שהמצב הזה לא יכול להימשך, ואם לא יהיה פיקוח על ייצור חוטי הציציות עם גוף כשרות אני

05:43 דובר 1 מוריד את הכשרות מכל מפעלי הטליתות בארץ. הדבר הזה הביא לחץ על היצרן של הציציות, שדרך אגב הוא לא פולגת כמו שהרב ציין במכתב. כבר למעלה משנתיים כבר לא מייצרים חוטים בפולגת, והציציות בשנתיים האחרונות מיוצרות באיטליה. המפעלים שאני נותן כשרות לא לוקחים מפולגת, לוקחים- אנחנו נגיע לכל הפרטים שהרב העלה, ואני שמח שברוך השם הרב גינזבורג והרב הבלין לקחו על עצמם את ה... החייאת המת מצווה הזה, וייאמר לזכותם. זה מה שעורר אותנו לעבוד לנושא. ואז לחצנו על המפעלים, וזה הגיע, הלחץ, ליצרן של הציציות, חברת ויטלגו[?], זו חברה שיושבת ביבנה והייצור נעשה באיטליה בעיר ביאלה, תשעים ושתיים קילומטר על יד מילאנו. בעל המפעל הגיע אלינו, הוא הבין שהבעיה זה הרבנות, ואז אמרנו לו, "תשמע, במצב שכיום אתה מייצר חוטי ציצית, אף סניף לא יקנה ממך ציציות אם לא יהיה לך כשרות". הוא הסכים לקבל על עצמו את כל נוהלי הכשרות שהרבנות תטיל עליו. יש מכתב מלפני שבעה חודשים בערך. כשהוא קיבל את ההתחייבות הזו אנחנו התחלנו בעבודת שטח ללמוד את כל נושא הציציות. הרב אלתרן[?] מירושלים מהמכון הטכנולוגי כתב מאמר ארוך על כך. לכבוד הרב הבלין, כמובן, אני הדגשתי שהרב הבלין זה מהרב עמר, יכול להיות. ואז הרב עמר ביקש ממני שאני אסכם לו את כל חוות הדעת של הרב אלתרן[?]. עבדנו על זה למעלה משבוע. למדנו את כל הנושא לעומק. כוח, כוחו, כוחו, עבודת מכונה. מה בדיוק יהודי צריך לעשות, ומי שירצה יוכל לעיין בארוכה במאמר של הרב אלתרן[?]. סיכמנו את כל חוות הדעת, הבעיות והפתרונות. הרב עמר כבר לא היה ברבנות תל אביב, אז הגיע לרבנות הרב לאו, ואז קיבלנו למעשה את החוות דע-- את

08:09 דובר 1 הסיכום חוות דעת של הרב אלתרן[?], ויצאנו לייצור הראשון של חוטי ציצית. הכשרנו משגיח לעניין, לימדנו אותו את כל הנושאים. הוא היה במפעל פה בארץ ובדק ייצור חוטים. היה שם במקום שתים עשרה ימים בזמן ייצור של שתי טון חוטים. רק אני אדגיש דבר נוסף, שהיה מחסור בחוטים עבודת מכונה במשך חודשיים או שלושה, כיוון שעדיין לא הגענו להסדר עם המפעל על נוהלי הכשרות, לא היה ייצור של חוטים במפעל. היה מחסור בארץ והמתחרה שמייצר פה בארץ הגביר את המחירים באותה תקופה. יש מתח-- יש יצרן חוטים גם פה בארץ, חברת סטרולוביץ, שיש לו הכשר, שיש לו הכשר של הרב רובין מרחובות על חוטים עבודת מכונה. אנחנו לא אמרנו נואש. הכשרנו את המשגיח, יצא למקום והמשגיח סיפר לנו מה שהיה כל הזמן. סיפרו כל בעלי המפעלים, יש יהודי בשם יו-- אני יכול להגיד את השם כי אף אחד לא יודע מי זה. יש בחור בשם יונתן שגר במילאנו, בחור חוזר בתשובה, חסיד חב"ד, שעליו הסתמכו כל השנים על כ-- כאילו שהסתמכו, שהכל בסדר, על סמך אותו יונתן. בעל המפעל היה מביא לנו אישורים מאותו יונתן ועל סמך טלפון שלו שהכל בסדר. כששלחתי את המשגיח לשמה אמר לי, "אין לך מושג כמה יונתן הזה לא מבין בכשרות, וגם אם הוא מבין בכשרות, הוא בא בבוקר, חו-- יוצא החוצה, חוזר בצהריים, מגיע בערב". משגיח של חוטי ציצית חייב להיות במפעל מתחילת העבודה עד לסוף היום. המפ-- צריך להדליק את המכונה כל חצי שעה, לכבות ולהדליק פעם בחצי שעה בשביל שהעבודה תהיה לשמה. ודברים האלו לא נעשו לפני כן בכלל. כל חצי שעה, מה זה? המשגיח ועוד יהודי שעבדו קשרו את החוטים שנקראים

10:20 דובר 1 כן, הם למדו את זה לפני כן. למדו את המקצוע. מה זה? לא, הרב פולונסק[?]. בסטרולוביץ פה בארץ הסתובבו, למדו את העניין, וגם שם עצמו אני אשמח מאוד אם הרב ירצה לדבר עם המשגיח, אם הרב ירצה עוד פרטים על העניין. כך שהמשגיח הזה... בכל אופן, הייצור האחרון שיוצר ישר לאחר הפסח, בעל המפעל לא שלח את זה באונייה. היה משלוח מהאוויר בגלל שהיה מחסור בציציות, והמשלוח הזה הגיע מהאוויר ישירות למפעלים פה לארץ. עדיין לא פתרנו את הבעיה. יש כמה בעיות שנוצרו. כדוגמה, סחורה ישנה שקשורים אליה חוטי ציצית. הרי הסחורה שנמצאת בחנות עומדת שנה, שנה וחצי, כך שגם אם היום אנחנו מייצרים חוטי ציצית כשרים, עדיין לא פתרנו את הבעיה לגבי טליתות שעומדות בחנו-- בחנויות עם חוטים ישנים. בעיה אחת. בעיה נוספת שישנה, מאיפה אנחנו יכולים להיות בטוחים שבעלי המפעלים קונים רק מהייצור הזה ולא מייצורים אחרים? והבעיה העיקרית למעשה, מי קושר את החוטים לבגד? יש חברת ארט. חברת ארט זוהי חברה שנמצאת ביבנה, שהיא מייצרת כל מיני תשמישי קדושה, גביעים וכולי, והם מייצרים גם כן גופיות שמוטלים בהם חוטי ציצית. פניתי לבעל המפעל במסגרת תפקידי לשפר את העניין של תשמישי קדושה פה בארץ. דרך אגב, באף רבנות בארץ אין מחלקה לתשמישי קדושה. ייאמר לזכות הרבנות תל אביב שבמשך שנים עם הרב ארליך הקימו מחלקה שכזו. הרבנויות, פניתי לרבנות. ופניתי לחברת ארט ואז נאמר לי בחברת ארט שהחוטים הם קונים מהיצרנים, פרוכטר, אה, אה, איך קוראים לו שם עוד? לנדו, לא סטרולוביץ. סטרולוביץ זה בד"ץ, זה היה בסדר. אה, זייברט, לנדו, פרוכטר, כל מיני יצרנים שהם למעשה קונים את הסחורה מאותו יצרן, ויטלגו[?], שהוא המשווק הראשי

12:41 דובר 1 לכל החוטים. כל היצרנים שמוכרים חוטים לא מייצרים את זה לבד, קונים את זה ממנו והם רק עושים עם זה בינדלעך, קושרים את זה ומוכרים את זה לצרכן או למפעלים. אז שאלתי את חברת ארט, "מי, מי קושר לך את החוטים לבגד?" אמר לי בעל החברה, מנכ"ל החברה, אדם דתי, יהודי בשם א-אייל, שהוא בא ואמר לי שיש רב תימני שנותן כשרות, הרב אבני, יש רב תימני, שיהיה לכם מרחב למידע הזה, שקושר את החוטים לבגדים לחברת ארט. אמרתי, "מי זה הרב התימני הזה?" לא, לא רוסים. הרב, יודע שרוסים. יש... לא, לא בשבת. חב-חבל ש-- אני מעמיד דברים על דיוקם. אני פשוט בדקתי את כל הנושא ועסקתי בזה, אני יכול לדבר פשוט. ובמושב ההוא הרב מפקח על הקשירה של החוטים לבגדים. שוב, אני לא יודע מאיפה החוטים. אין לנו אחריות מאיפה החוטים שחברת ארט לוקחת. בעזרת השם, אחרי שייכנס למלאי רק חוטים עם טוויה עם משגיח, אנחנו נפתור חלק מהבעיה העיקרית. אז בחברת ארט קושרים את זה יהודים, אבל גם נשים. ביררתי אצל הרב רוזנר מה הוא אומר על זה. אמר לי הרב רוזנר שזה כשר, אבל אי אפשר לכתוב על זה מהודר. להלכה גם אישה יכולה לקשור חוטים לבגד, אבל לא לכתוב על זה שזה מהודר. קיבל את זה בעל המפעל, רשום כשר בהשגחת אותו רב, ללא שום אזכור שהדבר הזה הוא מהודר. לגבי משכן התכלת יש יהודים בפיקוח הרב בוסנר[?], שהם אלה שקושרים את החוטים לבגדים. יהודים דתיים, יראי שמיים. כך שבחברת משכן התכלת למעשה אנחנו סוגרים כמעט מעגל. הרב, דעתך. בחברת משכן התכלת אנחנו כמעט סוגרים מעגל על ידי שהם מקבלים רק סחורה חדשה מהחוטים החדשים.

14:44 דובר 1 הקושרים יהודים דתיים, כך שאני מקווה שבעזרת השם בזמן הקרוב, כשיגיע הסחורה החדשה, נוכל להיות רגועים שמשכן התכלת זה במאת האחוזים. מצוין. כבוד הרב, דברים מצוינים. בחברת טליתניה נתנו הוראה כבר מזמן מתן תעודת הכשרות, שעל כל טלית שייתלו בה חוטים מהחוטים החדשים תוצמד תווית עם צילום תעודת כשרות של רבנות תל אביב יפו, כך שאנחנו מפקחים גם על הקשירה וגם על החוט. זה לגבי חברת טליתניה. כרגע אני מנסה גם עם חברת משכן התכלת. יש, מה זה? אנחנו מפקחים על זה. יש לנו שם בן אדם שמגיע, משגיח, לבדוק בתוך המשכן, בטליתניה ובמשכן התכלת, כן. בטליתניה עצמה לא קושרים, סתם שהרב ידע. בטליתניה עצמו לא קושרים. הקשירה נעשית מחוץ למפעל ונעשית ההשגחה. אני שוב אומר, אני חייב להדגיש: עדיין אנחנו לא נמצאים במאת האחוזים. בבקשה. המפעל לא עובד עשרים וארבע שעות. המפעל עובד מהבוקר עד שעות הערב. עובד יותר משמונה שעות. הוא עובד בערך משמונה עד שמונה בערב, ובזמן שמייצרים חוטי ציצית הוא נמצא שם כל היום. אדם עובד, נראה לי מותר לו ללכת לאכול. בחצי שעה הוא עדיין יכול להכניס לתוך המכונה. זה לא כמו ש... עובד שם עוד יהודי חוץ ממנו. אותו יונתן שלא סמכנו עליו, הוא קושר שם חוטים, אבל יש משגיח שרואה מה הוא עושה. יונתן בחור יהודי. הרב במכתב ציין לנו, הרב, סליחה שהרב לא בדק לפני כן. הרב ציין שהמפעל עובד עשרים וארבע שעות, וזה פשוט לא כך, כי פשוט באה לחברת ויטלגו[?], שוכר את המקום והוא דואג. טוב, עד כאן, בבקשה. זה חשוב מאוד כי הציבור מעוניין לשמוע איזה מעשים שבכל יום. חברת סיילר[?] אנחנו לא מכירים דבר כזה. מה? בבקשה.

17:18 דובר 1 אדרבה, נשמע רעיון חדש. כבודו ייתן לנו עוד רעיון שנוכל לפתור את הבעיה. איך אני יכול לדעת על חוטים חדשים ועל קושרים שזה נעשה כדין? אנחנו צריכים לעשות הבחנה בין סחורה ישנה לסחורה חדשה, ועל ידי צירוף. אבל זה לא למהדרין, אני לא יכול לכתוב למהדרין. זה מה שהדגשנו מקודם. אם אישה קושרת אי אפשר לכתוב למהדרין, זה רק כשר, לא מהודר. גם נשים קושרות. אני לא יכול לכתוב מהודר. אני לא רוצה להטעות את הציבור. מכונה עצמה, הבעיה עם מכונה עצמה אם היא מהודר או לא, יש, הרב חיים ניצן כתב על זה בארוכה שזה לא בסדר, ועוד הרבה כתבו נגד זה, אבל הלכה להגיד שזה לא בסדר אי אפשר להגיד. מהודר עצמו לכאורה כן. העובדים איפה? של משכן התכלת, העובדים מייצרים את הבגד. כי לייצר חתיכת בד לא צריך לייצר לשם מצווה. הייצור לשם מצווה זה רק חוטי הציצית. המחבר פוסק, זו הלכה מפורשת, בסימן י"א פוסק המחבר שטוויה לשמה זה לכתחילה, זה לא, לא בדיעבד. אם לא טווים את החוט לשמה, החוט פסול לכל הדעות. אין פה לא לשמה או כן לשמה. אה? אה, אני מסביר, מגיב לציבור. הנידון הוא רק על ציציות עבודת מכונה. עבודת יד, יש ברוך השם בד"צים שנותנים כשרויות לזה, והלוואי ונגיע שגם עבודת מכונה, יש גם עבודת מכונה. ספרו לו שהתנגדתי מקודם, באשדוד אני יודע שמייצרים, שיש עבודת מכונה בכשרות בד"צ של הרב רובין. אלה שקושרים את משכן התכלת יהודים יראי שמיים. עכשיו, אנחנו הרבה זמן אין לנו. אני צריך עוד להגיע לשיעור בשעה שבע בתל אביב, אבל לפני שנתחיל עם המצגת ברשותכם, אני רוצה הלכה קצרה בהלכות סוכות. ברשות הרבנים, נשמח ללבן

19:27 דובר 1 יחד את ההלכה הזו. מצוי מאוד שאנשים, הבית קטן או שאין מרפסת בבית, ואז יורדים החוצה ובונים את הסוכה בחצר הבית במקרה הטוב, או על המדרכה. חניה זה עוד טוב, זה רכוש משותף, זאת עדיין סמכות, אבל יש כאלה באים ובונים את הסוכה על המדרכה או על הכביש, ואני רוצה עם הקהל יחד לבוא ללבן את השאלה האם סוכה כזו כשרה או לא. אנחנו יודעים שסוכה גזולה פסולה. יש מחלוקת רבי מאיר וחכמים לגבי סוכה שאולה, האם דורשים לך ולא שאולה, או לפי חכמים שכתוב כל האזרח בישראל ישבו בסוכות וגם סוכה שאולה כשרה. האם סוכה כזאת כשרה או לא? יש ברמ"א בסימן תרל"ז שהרמ"א כותב לכתחילה לא להקים סוכה במקום שהוא של רבים, אבל בדיעבד הסוכה כשרה. דבר נוסף שכבודו עורר: לא שייך לגזול קרקע. קרקע אינה נגזלת, אבל כבר יש בתשובות האחיעזר ובחזון איש שכתבו שאומנם קרקע לא שייך לגזול, אבל שימוש בקרקע שייך לגזול. אם אתה מתיישב באמצע הרחוב, אמנם אתה לא גונב את הקרקע, אבל אתה גונב את השימוש של הרבים שלא יכולים עכשיו לעבור ברחוב, ובזה שייך גזילה, כותב החזון איש. אז שכדאי לדעת למעשה, הלכה למעשה, אני לא אתחיל להרחיב בדברים ובמקורות. הלכה למעשה, לגבי אדם שיש לו אפשרות או להקים סוכה בחצר המשותפת או החניה או ברחוב, עדיף להקים את הסוכה בחצר המשותפת. כמובן, עדיף להקים את הסוכה בחצר המשותפת ולא ברחוב, כי ברחוב אתה עלול להיות גוזל את הרבים. מקרה נוסף יכול להיות, שהוא מקרה שבתיאוריה יכול לקרות: אדם מבקש אישור מהעירייה. הוא גר בעיר חילונית, למשל עיר כמו תל אביב. בבקשה. או. לא מוחליי, המשתבר הוא מביא

21:50 דובר 1 את זה. כן, כן, כן. מזכיר את השכנו הרע הגרנד המשתבר. כן. או. אני מדבר על תל אביב. או. השאלה איך נגדיר את תל אביב, הרב אבי, אם היא דתית או לא דתית. אני אגיד ככה, אני רוצה לעורר שאלה: מה קורה לגבי עיר... או, או, אתם שומעים? מה קורה בבניין משותף? קם לו אחד השכנים ואומר: "לא יקום ולא יהיה. אצלנו בבניין, אצלך בבית תעשה סוכה, לא בחצר המשותפת". האם הסוכה תהיה כשרה או לא? האם כופין על המצוות במצוות סוכה? יש במנחת חינוך סימן א', על פריה ורביה לא כופים, עלול להביא לידי מריבות. לכאורה גם כן לגבי מצוות סוכה אולי אותו דבר, שאין פה כפייה על המצוות, עלול להביא לידי מריבות וכהאי גוונא. אבל נושא שלכאורה יש לדון בו: אם אדם קיבל אישור מהעירייה, מהרשויות או מהשכנים לבנות סוכה בחצר המשותפת, אבל תוחמים אותו בזמן: "אנחנו מרשים לך להקים סוכה לחג הראשון, שמדאורייתא תקים סוכה. בשאר הימים תפרק אותה". האם יש פה את החיסרון שסוכה שאינה ראויה לישיבה וכהאי גוונא? ראיתי שאלה כזו בשו"ת זית רענן, שהיה מגדולי יהודי ורשה. הוא דן בשאלה אם אדם לקח בהשאלה מחבר קרש לדפנות הסוכה, והקרש הוא בהשאלה רק ליום אחד ולמחרת הוא צריך לפרק את הסוכה. האם יש חיסרון, סוכה שאינה ראויה לישיבה או לגבי סכך? השאלה תהיה גם כן לגבי אישור שאדם קיבל להקים סוכה ליום אחד, אם יהיה כך חיסרון או לא. להלכה המעשית אני לא נכנס לפלפולים כי אנחנו אומרים שהזמן קצר לנו. זה נקרא סוכה שראויה לישיבה. ברשות המארגן נראה את המצגת. נעבור עליה כך, הרבנים לבד ישפטו את הדברים, כי אין לנו

24:01 דובר 1 מספיק זמן להעביר את הדברים של התמונות. בבקשה. זו סוכה שהסכך גבוה, סוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה. מחלוקת תחילת מסכת סוכה, רבי יהודה וחכמים. למה? כי הצל של הסוכה הוא לא מהסכך אלא מהדפנות ולכן סוכה כזו פסולה. זו סוכה שהדפנות מדי נמוכות. סוכה יש לה גובה מסוים, שבעה טפחים שהיא הגובה ולכן גם סוכה הזו פסולה. סוכה שיש לה שתי דפנות פסולה. סוכה עם דופן שלישי, אבל הדופן צריך שיהיה בו מינימום רוחב של טפח ולכן סוכה כזו כשרה. הסוכה הזו גם כן, יש לה שלוש דפנות, שתי דפנות והדופן השלישי ברוחב טפח. אמנם לא סמוך לקיר השני, אבל יש בו לבוד. עד שלושה טפחים אנחנו אומרים לבוד. שלושה טפחים, מחלוקת רבי חיים נאה והחזון איש כמה זה כל טפח. סוכה כמובן שאין בה כמעט סכך, סוכה פסולה. סוכה שתחת האילן, אם הסיכוך מגיע מהאילן הסוכה פסולה. צריך להפוך לי את התמונה. סוכה שעשה אותה על גבי האילן, יש שאלה לגבי יום טוב. הוא יכול לעלות על הסוכה? הוא לא יכול לעלות על הסוכה? במקרה של סוכה על גבי האילן כתוב למ... למסקנה אנחנו מסיקים שהסוכה היא כשרה. סוכה, שוב, שאנחנו רואים. הלאה. שוב, פה אנחנו רואים שהסוכה, הוא פרש עליה סדין מפני העלים, נפלו לו עלים לתוך המרק ואז הוא החליט לפרוש סדין. אז יש שאלה מה המרחק מהסדין עד העצים, מהסכך, בשביל להכשיר או לפסול. גם כאן אנחנו רואים שהוא פרש סדין מתחת לסכך ו... למה הלאה אני לא רואה. כאן אנחנו רואים, הדלה עליה את הגפן או את הדלעת. המשנה בפרק ראשון, שאדם סיכך בדבר מחובר לקרקע, הסוכה הזו פסולה. גם אם הוא קצ... גם אם הוא חתך

27:17 דובר 1 את החיבור לעץ, עדיין יש פה חיסרון של תעשה ולא מן העשוי, הוא צריך לנענע את כל הסכך מחדש. כאן הוא שם חבילות קנים וחבילות של, אה, דברים כאלה על הסוכה. הסוכה פסולה וכהאי גוונא. הלאה, הלאה. כאן... זה יש במשנה שמה, שהוא שם אחד... תביא הלאה. פה זה נסרים, גזירת תקרה. אם זה יותר מארבעה טפחים יש גזירת תקרה. פה הוא עשה סוכה בתוך הגדיש, פסולה. החוטט בגדיש. פה יש למטה את עניין לבוד, דפנות שגבוהות מהקרקע. אם זה... פה זה לבוד מלמעלה, שאם זה רחוק ארבעה טפחים הסוכה פסולה. הלאה. אני לא, אני לא רואה את התמונות טוב.

28:14 דובר 2 תחזיר.

28:19 דובר 1 אם... תחזיר, תחזיר אחת קודם. אחת קודם. פה יש בעיה שהסכך רחוק מהדפנות. מה זה? תלוי באיזה מרחק. לא בכל מרחק זה כשר. מה זה? יש... אתם רואים את ה... נגמרות הדפנות, יש מרחב של אוויר עד הסכך. בכל מקרה כשר? תרים ידיים, רבותיי, להמשיך הלאה.

28:54 דובר 3 פה, פה, פה, פה. פה יש שתי סוכות רעב, אתה רואה? פה אין, אין, אין, אין סכך.

29:01 דובר 1 אין סכך בצד ימין ושמאל. לא, רוצה אולי להגיד פה, פה זה כבר בעיה של אוויר. אם יש יותר מארבע אמות זו בעיה של אוויר. אין סכך. לא, אולי נגיד לבוד למעלה גם כן עד הדפנות. השאלה היא עד כמה יש דופן עקומה. באוויר אין דופן עקומה. בסכך פסול יש דופן עקומה, לא באוויר. יש אוויר בשני הצדדים. פה יש דופן עקומה כי יש סכך פסול. מה זה פה? זו אכסדרה. סוכה שעשאה באכסדרה. זה בסדר. בסדר. לא, לא, פה הוא הביא איזה עם הרבה סכך, שהוא לא רואה שום דבר. הכשר הסוכה. פה אין שלוש דפנות, סוכה פסולה. פסול. רגע, רגע, רגע, לא, לא, רגע, רגע, רגע אחת, רגע אחת. פה יש... זו סוכה שכן כשרה. שימו לב, יש פה שתי דפנות, שלוש דפנות למעשה. כפי שאתם רואים זה לא עומד באלכסון, יש למטה קו ישר בחלקו. לא, לא, לא תשעה טפחים, לא תשעה טפחים. פה, פה יש גג צף וזה פסול. זה כשר, סליחה, יש גג צף, זה כשר. פרק שני. טבי עבדו של רבן גמליאל, הישן מתחת לסוכה. הישן מתחת למיטה. איש פנות. חמתה מרובה מצילתה. יש למעלה כיתוב, אתם רואים? הכיתוב לא הצליחו לצלם, איזה שיירה, שיירה. הנה, כאן זה הסכך מרובה. כאן זו סוכה על גבי העגלה, כמו שחסידי חב"ד, ברוך השם, מרבים לעשות בכל הארץ. סוכה על גבי ספינה, סוכה על ה... על הגמל, על העצים. פה הוא עשה, העצים הם הדפנות. גם זה למעשה סוכה כשרה. פה שוב חוזרים להתחלה, שיהיה לכולנו קסים ובכסים את הבית, ושנזכה בעזרת השם בזכות הדבר הזה לבשורות טובות. שלום וברכה. תודה רבה.

32:01 דובר 4 יישר כוח, הרב לוין. אנחנו בהחלט סיימנו עם משהו הרבה יותר קליל, גם לרגש, גם לחשיבה. סוף היום בואו נכבד את הרב הכט, הרב בעיר אילת, לבוא לסיים את מושב הבית ואת יום העיון של היום. הרב הכט בבקשה.

32:36 דובר 5 טוב, אני לא אלך בדיבורים, וגם לי יש טיסה עוד מעט ואני חייב להספיק לשדה התעופה. אה, כמובן צריכים להודות לכל אלו שעסקו במלאכה, למזכירות בית הדין, הרב לוכובסקי[?] וכל אלו שעסקו בכך על היום המלא והקדוש. למרות שהרבה הרבה עניינים נשארו קצת תלויים באוויר, אבל בוודאי שהיה הרבה חומר למחשבה לרבנים, ולפחות הרבנים יודעים שהם צריכים לעגן במחשבה שלהם את פסקי הדין לגבי כל מיני שאלות שהתעוררו לפני הפסח, לפני הסוכות. אם זה מדובר לגבי הפרגולות שדיברנו, אז הרב צריך לחשוב עכשיו על פי הדברים ששמע היום, מה, כששאלה תגיע אליו, מה הוא צריך לפסוק, מה צריך להיות התיקון, באיזה מקומות אפשר לתקן, באיזה מקומות אי אפשר לתקן. ובאמת השאלה הזו באה כל הזמן, כי כל אלה שבונים לעצמם בתים היום גם בונים פרגולות, והם חושבים שישתמשו בזה בסוכות, וכשרבנים אומרים שזה לא כשר, אז כל החשק שלהם יורד. הם כבר לא עושים סוכה בכלל. אנחנו רוצים שיהיו להם סוכות, צריכים לחפש, להשתדל לעשות מצב שיוכלו להשתמש במה שיש, אם אפשר. אם אי אפשר, אי אפשר. אבל אם אפשר, צריכים אולי להגיד להם שאולי יורידו כמה מהקרשים של למעלה, לשים את הדפנות סביב, לשים איזשהם קרשים מסביב ואחר כך לחבר אותם בחזרה. סך הכל להשתדל לתת להם עצות מעשיות שיוכלו כן להשתמש, ועל ידי זה מכניסים את כל המשפחה שלהם לאווירה של סוכות. מה שאם הייתי אומר להם, אני מצטער, אי אפשר להשתמש, זה לא כשר, אין תיקון, אז אתה מוציא את כל הנושא של סוכות. ייתכן שמוציאים מהם כל הנושא של סוכות. אז על זה כל העניין של המעמיד. אני יכול להגיד לכם שבעירנו

34:47 דובר 5 אילת, בתי המלון ענקיים. הם בונים סוכות, לא בונים סוכות. הם משתמשים בשטחים של המלון לסוכות עם כל מיני קומבינות שהם עושים, וזה שטחים גדולים מאוד, והבעיה של הסכך היא קשה מאוד בגלל שהרוחות ליד הים הן רוחות חזקות, ורובם ככולם, אפילו בעיר, רובם ככולם של המלונאים טוענים שקשה להם להעמיד סוכות בגלל שאין אפשרות שהסכך יישאר. אין אפשרות. אז כולם מחפשים את העצה איך לקשור את הסכך לאותם גומחות או אותם קרשים שהם שמו למעלה. אבל מעניין שעד כמה שניתן בכלל לחשוב שאנשים קצת רחוקים, אבל כשבאים ואומרים להם בעיה כזו למשל, כמובן במלונות כאלו יש איזשהו הכשר עובד. חוטפים את זה ולקחת את זה וקושרים את זה עם כל הבול יד. אז כמובן גם במקרה כזה הבעיה שיש לי, שיש להם, קושרים את זה, בוא נגיד קושרים את זה עם חוט ברזל. פעם היה איזה תייר באילת שהתקשר אליי, שהוא הגיע מבלגיה ואמר לי, "תשמע הרב, אני רוצה שתבוא ותראה את הסוכה. אני באתי לכאן, שילמתי הרבה כסף להיות כאן עם המשפחה ושאלתי אם יש סוכה כשרה ואני חושב שהסוכה לא כשרה". ואז באתי, אז היה שם המנכ"ל, כי זו משפחה שבאה הרבה לאילת ורצו לרצות אותו. היה המנכ"ל עם כל העובדים, ואני רואה שהכל קשור עם חוטי ברזל באמת, והוא במחשבה שלו, התייר, חושב בטוח שזה פסול, שיש שם ברזל. אנחנו יודעים באמת שבדיעבד, גם אם הוא חיבר את זה, מעמיד דסכך בדבר המקבל טומאה, לכתחילה אפשר לשבת, אבל מצד שני להגיד לו, הוא יחשוב שאנחנו עליו ללפור, אם לא הוא יודע, הרי כל אחד יודע שאסור עם ברזל לעשות את הדברים. אז צריכים ללכת

36:56 דובר 5 בין הטיפות, להגיד לו שמוצאים את הדרך וכולי. אבל מה שעשינו, שאנחנו פנינו לכל המנכ"לים וביקשנו, זה מתחת ל... לא, לא אני באופן אישי, אבל המחלקה, כבר ביקשנו שיקנו בנדים של פלסטיק. גם יכול להיות זו לא העצה הכי טובה, אבל לפחות כל אלו שבאים אז זה לא נזרק להם בעין, חוטי הברזל שנמצאים גם, והם לא יודעים שבדיעבד אפשר לכתחילה לשבת שם גם כן. לא כל כך יודעים את זה. אז צריכים לדעת את השאלות האלו שיבואו מראש, להשתדל. כמובן גם כן, המנכ"ל חושב שכל הצוות של המלון עבד קשה לעשות סוכה כשרה. אני אבוא, אני אגיד להם שהכל לא טוב, זה ירחיק אותו. זה יסתכל על הדתיים כאני לא יודע מה. באמת, כל היום עשו את זה, כי רצו שהתיירים הדתיים ירגישו שיש להם סוכה, וקנו וקנו ועשו את המחצלות, עשו את כל מה שצריכים לעשות, והם כל כך היו מרוצים, ופתאום נגיד להם שהכל לא בסדר, זה, זה לא טוב. זו מכה די קשה בשבילם. אז כפי שאמרתי, צריכים לחשוב על המחשבה מראש כדי שהשאלה תבוא, נוכל להגיד מה לפעמים בדיעבד הופך לפעמים להיות קצת לכתחילה במקרים כאלו, אבל גם עם זה לפעמים צריכים לחיות, להשתדל בדברים. ופעם, כפי שידוע, באמת כפי שהאדמו"ר הזקן פוסק, שלכתחילה אפשר לשבת סתם גם אם המעמיד הוא דבר המקבל טומאה. הם צריכים ללכת עם הדברים האלו כדי להשתדל גם למשפחות פרטיות, גם סוכות ציבוריות, כדי להשתדל לעשות את הדברים. רציתי להגיד עוד דבר אחד ש, אה, יש איזה וידאו אחד שרואים שעל הלולבים על השולחן שבגן עדן התחתון, שהרבי מסתכל על לולבים וזה כל הזמן. זה לא עניין שיש

38:55 דובר 5 רק קטע קטן שאתה לא יודע מה הוא עשה בקטע אחר, אבל זה כאילו שיוצא מהחדר ובוחר לולבים. איך הוא שם אותם? הוא סופר, שם באמת אצבעות ככה, אבל באמת הרבי לא הרים אף לולב. הסתכל, כשהוא מסתכל, הכל למעלה על השפיץ, לאט, על הסגור. על הסגור, על הסגור, הכל על הסגור. בעיקר הייתה הסתכלות על הסגור. טוב, אני יכול שאני עם הכילות, הכילות על הסגור. מה להסתכל למעלה על השפיץ? זה, אה, זה בעיקר מה שהוא מסתכל, אה? יכול להיות. יכול להיות שיש עוד וידאו. טוב, לא, אני, יכול להיות שיש עוד. ורציתי לומר שהרב אשכנזי אמר היום לגבי הנענוע: כל מי שרואה רואה שהרבי מקשקש את הלולב, הוא עושה, כשהוא עושה את הנענוע, הוא עושה ככה. אתם רואים? רואים את הידיים עושות את זה, נכון? לא עושה, אה? אבל רואים את זה. מישהו העיר את זה. מישהו העיר את זה פה וזה נכון, אבל הרי זה צריך את הווידאו. הנה, ישנם אגב, ישנם שהרבי עושה את הנענוע, עושה ככה, ויש, יש קצת מהקשקוש של ה... אה? הרי יש קצת. רואים את זה במובהק בכל נענוע, בכל, בכל. כן, בכל השלושה כאילו מה, בעיקר ניעור זה לא חביב בו, לכן צריכים לפגוע שלא, זה לא כל כך חשוב. אבל יש גם כן את, היה גם העניין הזה שהוא מנענע את הלולב כשמגיעים למקום, יש ניעור קטן. רואים את זה. רואים את זה על הידיים גם במייבל ורואים את זה, רואים את זה כל הזמן. לגבי העניין. מה? אני ראיתי פעם, זה היה כשהייתי בחור, ראיתי שהביאו לרבי את הלולב בסוף חזרת הש"ץ כשהרבי היה צריך להגיד הלל עם

40:50 דובר 5 הלולב. והרבי תמיד, כשהביאו לו חזרה את הלולב, היה מסתכל, מתקן קצת את ההדסים למעלה, מהדק אותם, מיישר אותם. אז הרבי החזיק את הלולב והוא, והוא הסתכל עליו, היה עדיין עקום למעלה, ואחר כך הוא היטה קצת את הלולב כדי ליישר את הבד, והרבי לא שם לב שנתן מכה בלולב בקיר, בקיר של, בקיר שלפניו. וכשהוא גמר להסתכל, גמר להדק את הלולב, אז הוא עוד פעם מסתכל למעלה ופתאום התרעיש לו שהוא הורה וקודם הוא ראה. אז הרבי הסתכל על זה כמה דקות. החזן כבר היה ב"בצאת ישראל ממצרים" והרבי עוד לא, עוד לא התחיל, עוד לא התחיל את ההלל. אה? מה אתה אומר? כן, בסדר, הוא התחיל. הוא התחיל. היה, החזן היה כבר והרבי עדיין מסתכל. מסתכל ממש בלי לזוז. זה הרבה זמן. ואלו שהיו צריך, הרבי ירד ויבקש שהוא יברך וזה. אבל בסוף הרבי השתמש בלולב הזה. אבל העניין הזה שיישאר עקום היה אצל הרבי דבר. יכול להיות שהוא סיכן כי קיבל מכה שפתח אותו, אבל כל העקום ירד וראו על המבט שהוא מסתכל. זה איזה קצת דק בנפש ב-בעניין הזה, כי בהתעייה הזו שזה קיבל מהמכה ב-ב-בקיר ש... בקיר שלפניו. וגם כן, כפי שאמרנו היום, הרבי בעיקר הסתכל על האתרוגים לגידול שלו. זה שמעתי גם כן מהדוד שלי, רבי שלום אחי[?], גם היה אחד שהביא אתרוגים לרבי, ואמר לי שבעיקר הרבי הסתכל על עוד גידול. זה היה השיקול הראשון אצל הרבי, ובתואר, תואר האתרוג היה הדבר הראשון לגבי ה... השיקול דעת שלו לבחור איזה אתרוג הוא בחר, וגם הרבי בחר בעצמו כמה וכמה אתרוגים. בכל אופן, הדברים אנחנו יודעים שגם לולב וגם אתרוג הם מצוות

42:49 דובר 5 מאוד כלליות שהן, אה, קשורות גם כן עם ההמשכה הכללית של חודש השביעי, כאילו שהברכה הטובה מוזלה בפרל, שדברים שנוגעים גם כן ל-להמשכה על כל השנה כולה. לכן ההקפדה באמת שהדברים יהיו כ-כמו שצריך. יחזק כל אחד בבית שלו, כל אחד עם שלו, וכל אב, כל רב קהילה בציבור שלו, להשתדל באמת להסביר, ל-לעזור לאנשים. צריכים לפעמים לעורר את האנשים בקהילה, לעורר את האנשים גם בנושאים האלה. יש עוד דבר ששכחתי להגיד, שזה דבר שתמיד מכעיס אותי, זה הסוכות עם הסדינים שאנשים עושים. כל, זה כמעט כל מי שלא קונה איזו סוכה מוכנה, הוא עושה איזו מסגרת ואחר כך תולה את הסדינים. אנחנו יודעים שכל מחיצה שמתנענעת ברוח מצויה אינה מחיצה. לכן כתוב בשולחן ערוך, צריכים לעשות עם קנים, לדחוף קנים בסדין כדי שיהיה הדבר הזה. וכאן בארץ אני, כשאני הגעתי לאילת, אחד הדברים שהתחלתי בפרסום מאוד מאוד גדול בבתי הכנסת, כל אלה ששמעו את השלילה של סתם לתלות איזה, אה, סדין עם שני מחברים לאיזושהי מסגרת, כי גם לא מותחים את זה טוב וזה מתנענע וזה ממש לא, לא מקיימים את המצווה. ההצלחה המדהימה שהייתה לי בזה, אה, אנשים אמרו לי שלא ידעו ונעשו ו-ו-וינעשו. אלה שעושים את ה... עם ה... עם הסוכות המוכנות שיש כאילו באמצע, כנראה שהיוטה. קצת היו צריכים לשקול. לא יודע מה אומרים בקהילות חב"ד האחרים, אם הם משתמשים בזה או לא משתמשים בזה. הם, אה? אבל זה לא בד יותר חזק. איפה שהירוק הזה שהם עושים זה לא חזק, אה? זה לא קנבס כמו שיש באמריקה שכשקושרים את זה יש לו איזשהו גוף, יש לו איזשהו גוף, משקל. כן, אה, יכול להיות. אבל האמת

44:56 דובר 5 היא שאני חושב שהיו צריכים לעשות קצת יותר מודעות אצל הציבור הרחב, כי לפחות בעניין זה אין לנו בעיות. גם ש... היום הפך להיות כולו, כל כולו. מישהו בא לרבנות, אנחנו מביאים את האתרוגים, את האתרוגים, וכולם שלשלָה. זה קשה לספרדים גם כן. זה הפך להיות. אנחנו כולנו יודעים, הפך להיות מאוד מאוד קשה בנושא הזה. כל דבר ודבר האשכנזי הביא, זה יכול להיות שלא, וזה פשוט נובע מהמראות שבזה לא שייך כל העניין הזה. אבל בכל אופן, בעניין הזה גם כן זה עניין שמובא במחבר. הדבר הזה, זה אף אחד לא יכול להימנע מזה. והמחבר גם מביא, לא שייך הבדל בין ספרדים לאשכנזים בדבר הזה, שהסדין, זה סדין שמתנדנד, אינו מכסה. זה לא מחיצה, במילא זה, זה, זה לא קשה. אז אני חושב שצריכים לעשות יותר מודעות אצל הציבור הרחב לעניין הזה ולחזק את המעמד שלא יהיה לו חזרת ריקם, אם באמת אנשים רוצים לשבת בסוכה, לקיים את המצווה הזו. זהו, אם השם ירצה ואנחנו נזכה, אנחנו רוצים באמת להיות בעניין של הסוכה. זה המצווה שהקדוש ברוך הוא יעשה את הניסיון כשמשיח יבוא, כיוון שזה אחד הדברים הראשונים שיהיה כאשר משיח יבוא והגויים יצאו לקבל גם כן סוכה. הקדוש ברוך הוא יגיד: מצווה קלה יש לי וסוכה שמה, והקדוש ברוך הוא ישיבנו אלינו. שדרך אגב, אנחנו באילת חווים את זה כל כך כל סוכות. אנחנו היהודים עומדים בניסיון הזה כל סוכות שבא. לפעמים השנה זה קצת יותר מאוחר, זה נובמבר, תענוג לא רע. אבל בזמנים שזה באמצע זה ממש ממש קשה. אבל בכל אופן, זה הדברים שיהיו ביחד עם ביאת המשיח.

46:51 דובר 5 יש עניין של האושפיזין שקשורים לזה, אז אנחנו נקווה שבחג סוכות זו ולפני זה נחגוג ביחד עם הרבי. אמן כן יהי רצון.

47:12 דובר 6 יישר כוח, הרב הרץ[?]. לפני שאנחנו ניגש לתפילת מעריב, קודם כול הייתי רוצה לומר שהמרצה הקודם, הוא הכניס איזושהי נקודה שלא הייתה בדיוק בתוכנית, הנקודה של הציצית. על כל פנים, הרב, אני רוצה לומר מילה על אותה נקודה שהוזכרה על ידי המרצה הקודם.

47:37 דובר 7 לא היה בתוכנית, אבל היות והוא הזכיר, אז אני רוצה להזכיר שלא ייקחו את הדברים שלו כפשוטו. יש עוד מחלוקת גדולה בנושא. א', זה לא ייתכן שמשגיח אחד יכול לנסוע לאיטליה ולפקח על הציצית. כשאני התעסקתי בזה, אז מינימום ביקשתי, וביחד עם הרב הלפרין, מינימום: הצביעה, ממתי שמתחיל להיות חוט, אחר כך שזירה, אחר כך זה עובר תנור, זה עובר אדים. אחרי זה, זה לוקח כמה ימים, אחר כך עובר אדים, אחר כך זה עובר עוד הפעם שזירה. יש חיתוך, חיתוך כזה שצריך לחתוך ישרות. זה לא ייתכן שמשגיח אחד יכול לעמוד על זה. לא ייתכן דבר כזה. אז שלא ייקחו מה שהוא אמר, ועוד יש עוד הרבה. אנחנו עוד מתווכחים עם הרב לאו בנושא הזה ואנחנו ממשיכים. אז שיהיה מובן שפשוט. אם כבר מדברים על סוכה, נגיד דבר קצר. מר כהן, עליו השלום, אני לא יודע אם פעם דיברו על זה כבר בימי עיון, הוא היה מביא שאלה של הרבי, מביא שצריך להיות טפח ריק בלולב. צריך להיות טפח ריק שלא יהיה טבעות של השדרה, מהשדרה עד ה... אני אספר מה עשיתי, שורות. זה היה בתש"ס, אני חושב. הרבי לקח לולב קטן וזה היה בקושי טפח, אבל לא היה טפח, היה יותר מטפח. אבל כשמאיר הרליג כבר נתן את הברכות, אז זה זז וזז וזז, וכבר לא היה טפח בין השדרה ללולב. הרבי קיבל את זה בהלל. אז אני, ועליו השלום כהן, הרב שלום כהן, גביזון[?], הסכמנו וראינו מה הרבי עושה, אם לקחת את זה ככה כמו שהוא. הרבי, כשלקח את זה בהלל, הוא בדק והקפיד להוריד את ההדסים והכול כדי שיהיה הטפח מהשדרה, מסוף השדרה עד ההדסים והערבות.

49:49 דובר 7 טוב, זה רק להעיר. השם יעזור באמת, כל ימי עיון בהצלחה. אני רוצה רק בקשר לזה, אני רוצה להוסיף, להוסיף דבר אחד גם כן. אנחנו שלא משתמשים עם קוישלעך, אין לנו כל כך את הבעיה, אבל יהודים שמשתמשים עם קוישלעך, עם הסלסלות האלו, שלושה הדסים בצד אחד. אם ניגש אליו אז אתה רואה את זה הרבה פעמים, שההדס והערבה זה מאוד גבוה, כי הם שמים את זה עד למטה, ואז יש את הבעיה של הכדי נענוע של הטפח. ויש כמעט, אני יכול להגיד לכם, אני גר בירושלים, לא, לא רק ירושלים, אני אומר לך, אני רואה את זה, אני רואה את זה אצל הציבור הרחב: מי שמשתמש עם הקוישלעך, כמעט לא מצאתי אחד שיש לו את הטפח של כדי נענוע של השדרה. כן, אבל, אבל אתה יודע כמה... לא, כי הם שמים את הקוישלעך מאוד גבוה, מאוד מאוד גבוה. עכשיו אני ראיתי שיש כאלו ששמים לדייק ש... שיש כאלו ששמים לדייק שזה לאו דווקא של השדרה. התחלנו לראות שמישהו כותב אפילו ככה, רוצים לדייק, למי שברור לו זה. אבל על כל פנים, גם אצלנו, גם אצלנו חבר'ה שקונים לולב, אני תמיד אומר את זה לאנשי הקהילה שלי: כשאתה הולך לקנות לולב שים לב על הגובה של השדרה שלו, כי לפעמים אתה יכול לקנות לולב שהוא נראה לך ארוך, אבל השדרה היא די נמוכה, ולכן אז כשאתה קונה הדסים וערבות אתה צריך לשים לב שהראש של ההדסים והערבות, מעל זה יהיה הטפח של השדרה. ראיתי את זה אצל הרבה, לא. דרך אגב, דרך אגב הרב, הרב...

51:43 דובר 7 הרב אשכנזי הזכיר את ה-, את הדברים ש-, שהרבי הקודם ביקש על לולב. אחד מהדברים, זה כתוב גם כן שהוא ביקש, הוא היה מדייק י"א טפחים על לולב, י"א טפחים. לא, על לולב, על לולב י"א טפחים. ואם אנחנו יודעים להוציא שיעור לחכמינו, יודעים בערך שמונים ושמונה, אבל י"א טפחים. לא כתוב למה, אבל זה כתוב שהוא היה מדייק שי"א טפחים. לא, לא מטר עשרה, שמונים ושמונה. ועוד דבר, יש עוד דבר שאני ראיתי בשנים האחרונות בגלל אופי הבנייה שיש בארץ. זו שאלה שחוזרת על עצמה הרבה. יש, יש מרפסות פתוחות בהרבה בתים היום בשוק הסוכן. עכשיו המרפסות הפתוחות, הרבה פעמים מעליהן יש קצת מרפסת, גם כן בנוי החוצה. זאת אומרת, מה יוצא? יוצא כאילו שכשאתה בונה את הסוכה על המרפסת שלך, יש קטע שמעל הסוכה יש קטע שבולט מהקומה מעליך או שתי קומות מעליך. יש איזה קטע שבולט. עכשיו מה הבעיה? או מה הבעיה? מה הבעיה? אם אתה שמת סכך עד הסוף, עד הסוף, אז הסכך מתחת לזה הוא פסול. אבל יש לך דופן עקומה. אם זה פחות מד' אמות, יש לך דופן עקומה, אבל יש כאלה שהם עוזרים למעלה, יש לי תקרה, אז הם שמים סכך עד האזור איפה שהתקרה בולטת למעלה. עכשיו מה הם רוצים לפעול? הם רוצים לפעול דופן עקומה, זה גוד אסיק מחיצתא, והרבה פוסקים מביאים שאי אפשר לחבר את שתי ההלכות האלו ביחד. זאת אומרת, אתה יכול לעשות דופן עקומה ואתה יכול לעשות גוד אסיק, אבל לעשות דופן עקומה עם גוד אסיק. הו, זה כן, אבל אנחנו מדברים על קומה מעל התקרה כבר. ולכן העצה מה שצריכים לעשות זה

53:56 דובר 7 לעשות או סכך עד הסוף, או היה יהודי אפילו שאמר לי שלאו דווקא זו עצה כל כך טובה, כי אם אתה עושה סכך עד הסוף, לפעמים אדם יכול לשבת מתחת לסכך הפסול. אז מה הוא עשה, את הפטנט? הוא עשה, אה, אה, אה, אה, קרש עד, עד המקום שהגג למעלה נגמר, ושם הוא המשיך את ה-, את ה-, את הסכך כדי שאנשים יראו דופן עקומה ושלא ישבו מתחת לקרש הזה אחר כך. אבל זה דבר שזה מאוד מאוד היום מצוי בבתים. עד, עד, עד הגובה גובה. לא משנה. עכשיו יש עוד דבר שאנשים שואלים. יש הרבה שבונים סוכה ומעליהם יש חבלי כביסה של שכנים, ואז הם שואלים את השאלה לגבי לבוד, כי הרי יש לך-- אנחנו, בפועל אנחנו נוהגים, הרי זה מובא בשולחן ערוך, מחמירים את זה וכולי, שאנחנו לא אומרים לבוד בצורה כזו. זאת אומרת, לא, לבוד לחומרא. כאילו זה לא פוסל את הסוכה בגלל שיש חבלים עליה, אלא שיש בין חבל לחבל פחות משלושה טפחים, זה לא פוסל את הסוכה. אז לכן זה גם כן קורה לפעמים בגלל כל מיני סוגי בנייה שיש היום, בפרט איפה שיש משפחות ברוכות ילדים, אז הם תולים כל מיני חבלים בכל מיני אופנים כדי לתלות את הכביסה שלהם. כל פעם זה גם כן דבר נפוץ מאוד שקורה. עכשיו אני רציתי רק להגיד עוד עניין לגבי עניין ה-- לגבי... יה. אבל לגבי, יה, אבל לא לגבי, אבל לא לגבי חבל. אני לא, א-א-אני יודע מה? אני מסתכל, אבל, אבל אני לא, לא, לא קישרתי את זה. לא קישרתי. אה? וגם כן זה דבר שזה כוויה של מזגנים שצריך לקחת. צריך להגיד עוד עניין.

56:23 דובר 7 לגבי, לגבי העניין הזה של לולב סגור עם קורא. זה ברור שהרבי, אנחנו ראינו שהיה לרבי לולבים סגורים עם קורא. עכשיו, בדרך כלל, בדרך כלל העולם, אלו שמחמירים לעצמם הם לא לוקחים לולב עם קורא. אנחנו הרי כן לוקחים לולב עם קורא, אבל אלו שלא לוקחים לולב עם קורא, הם טוענים כמה טענות לגבי למה הם לא לוקחים את זה. קודם כול, הם לא רוצים להסתמך על החזקה שזה סגור. זה אל"ף. בי"ת, הם טוענים שלפעמים יש חשש שמתחת לזה יש קנעפל, ואנחנו לא לוקחים לולב עם קנעפל. אחר כך הם טוענים עוד חשש שאולי זה יבש מתחת לקורא. לפעמים אחרי שהקורא נופל, אתה רואה שהשפיץ יבש. לפעמים גם כן יש עוד טעם שהם טוענים שיש, יש כאלו שיוצאים לפסול לולב שאם למעלה ה-, ה-- זה כמו מזדקר, טיפה למעלה, אז הם אומרים זה, זה שיטה שרואים את זה כ-, כ-, כהימנק. הם טוענים יש שיטה שרואה את זה, זה כהימנק, ואדמו"ר הזקן זה כן, זה לא משמע שזה כהימנק. אדמו"ר הזקן זה כן, זה משמע שכהימנק זה בשדרה ולא בעלה העליון הזה, אבל יש כאלו שמקפידים שאפילו אם זה קצת הולך למעלה טיפה, אפילו שהקורא עושה את זה, הם כבר פוסלים את זה כהימנק. אבל אני אומר לך, זה הסיבה למה באדמו"ר הזקן אין משמעות שזה כהימנק, זה העניין הזה. חוץ מזה, חוץ מזה יש עוד סיבה. יש לפעמים שאתה יכול לראות שהעלים של הלולב, הכפ-כפילות שלו זה לא מלא. עלה אחד הוא יותר רחב מהעלה השני, יותר קצר. הם כפולים, אבל אחד מהצדדים לא לגמרי אותו מידה ברוחב, ברוחב כמו השני. הם כפולים וסגורים אבל לא באותו אורך. אז

58:32 דובר 7 יש פוסקים שיוצאים להגיד שאם ה-ה-ה-הרוחב יותר פתוח מ-מ-מ-מסגור עם העלה השני, זה פוסל אותו. גם כן מהאדמו"ר הזקן זה לא משמע ככה. האדמו"ר הזקן, זה משמע רק אם זה קורה בעלים בצורה כזו, אבל רק אם העלה העליון זה ככה, זה לא משמע מאדמו"ר הזקן והחזון איש שזה פוסל. אולי זה אמנם יכול להוריד קצת מההידור, אבל מצד האדמו"ר הזקן הוא לא כותב בכלל דבר כזה שזה פוסל אותו גם כן. אז זה עוד סיבה למה שהם אומרים אל תיקח עם קורא, כי אתה לא יכול לדעת מה שיש, אם יש לך דבר כזה. אבל מכיוון שהאדמו"ר הזקן, המקרה הזה לא שייך לפי איך שהוא אומר, וגם כן את ה-- וגם כן את העניין הזה של הרוחב והאורך זה גם כן הוא לא כותב את זה בצורה כזאת. אפילו אם זה פתוח כמו שאנחנו אמרנו, אתה יכול להעמיד על חזקה שזה סגור. חוץ מזה אנחנו שמענו גם כן מה-מה-מהאבש"ץ[?] היום את הדין שהוא אמר על ניכר וכולי. לפעמים זה טיפה, טיפה, רק אם אתה מסתכל טוב טוב. על כל פנים אנחנו רואים שהרבי לא פסק בזה, אדרבה, הרבי לקח דווקא שזה היה סגור עם קורא. אז לכן מה יש לנו? רק מה? זה כן. לפעמים זה אני אומר לחבר'ה שאתה הולך לקנות לולבים, אתה צריך להסתכל על הצדדים, כי לפעמים אתה יכול לראות בצד למעלה שיש טרפלך. אתה רואה כבר שבצדדים העלים לא נראים לך ישרים. יש סגנון של טרפלך. אל ת-אל תבוא באמת תיקח כזה לולב, כי אתה רואה שהסגנון של העלים שלו למעלה זה סגור עם כפתורים. זה לא, זה לא סגור ישר, וזה אתה יכול

1:00:22 דובר 7 לפעמים לראות. יש לפעמים אתה לוקח קצת רוק ואתה שם את זה בצדדים. אתה יכול לראות שמה, על ידי זה זה מבליט שאתה יכול לראות אם זה בסדר או לא. על כל פנים, זה נופל. אבל אחרי יום הראשון של החג, אפילו אם זה קצת פתוח, הרי כל הפסול זה בגלל לקיחה תמה. אם זה נקטם, אם זה נקטם, יש שאומרים שנקטם זה מצד הדר ולא מצד לקיחה תמה, ולכן זה כבר בעיה אחרת. וגם אם אפילו אם זה יבש למעלה בשפיץ, אדמו"ר הזקן לא מביא דבר כזה כפסול. יש גם פוסקים שפוסלים את זה. אדמו"ר הזקן לא מביא את זה. אם העלה העליון מתייבש למעלה, הוא קצת יבש, הוא לא פוסל את זה בגלל זה. לא כותב שזה פסול. אני רוצה רק להגיד עוד דבר לגבי הסכך. יש רבנים שנותנים הכשר גם על הסכך קיינעס בגלל העניין הזה של החבלים. הם לאו דווקא מקפידים על העניין הזה של שיטת רש"י. אז יש הכשרים של רבנים טובים וחשובים גם כן על שאר הסכך. באופן כללי, באופן כללי אנחנו ראינו שהרבי תמיד לקח סכך ירוק, סכך טרי וירוק. זה מה שאנחנו, הרבי היה קפדן, אבל בהחלט לא בגלל שדיברנו מה שדיברנו. אני חושב שזה היה די ברור. הרב לובין, כשהוא דיבר, הוא רצה לתת לנו הבנה על כל הצדדים של השאלות, ולא בגלל שהם רוצים להחמיר והם לא נותנים. אבל זה ברור שלאו דווקא צריכים להקפיד דווקא לפי שיטת רש"י על העניין הזה של החבל וכו'. ולאו דווקא זה אומר שזה עומד רק על זה. יכול להיות שהם חושבים שזה לא, לא דווקא מעיד כמו שהם חושבים שזה

1:02:03 דובר 7 מעיד. לא יודע את כל החשבון שלהם גם כן, אבל זה ברור שאנחנו רואים שהרבי לקח סכך ירוק. אבל יחד עם זה, כמו שהרב הרץ אמר, צריכים לדעת שיש מצבים שמאלצים את האדם לעשות את זה בצורה כזו. אתה יכול בצדקנות שלך להביא למצב שלא יהיה לבן אדם בכלל סוכה. אז אתה תמיד צריך לדעת מי אתה שואל, מי השואל ומה כדאי לדעת. לפעמים אתה מחמיר ואתה גורם שאדם לא יושב בסוכה. כידוע, סיפור של הבעל שם טוב, היה דווקא יושב בסוכה כשהיו כל מיני שאלות כדי ל-ל-להוכיח שדווקא על ידי זה כן אפשר לצאת ידי חובה. לכן אתה יכול להחמיר במקום אחד ואתה יכול לגרור בחומרה במקום אחר. אנחנו רוצים לבקש מהרב הלפרין לבוא לפה, להשתמש בהזדמנות לעשות סיום הרמב"ם, בבקשה. תיגש בבקשה. תעשה מהרמב"ם, נו. תראה, יש הוסט, כמו שאומרים. תגיד, תבוא, תבוא להגיד. ואני רוצה, לפני שאני מסיים עם הרמקול הזה, נותנים איזה רמקול, אני רוצה להודות לרב נחמן אמר על כל הטרחה לארגן את היומיים הזה, ושיהיה לו הרבה הצלחה בכל ענייניו הכלליים וענייניו הפרטיים שלו.

00:01 הא? אני יודע להחזיק אותם. לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא. הרבה, הרבה. אומר הרמב"ם בסוף הלכות מלכים: "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא מלחמה ולא רעב ולא קנאה ולא תחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויים כעפר. מצויים כעפר. ולפיכך, ולא-- לפיכך יהיו ישראל ויהיו פנויים בעסק השם. לפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים, ידעו דברים נסתרים וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם. שנאמר 'כי מלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים'". יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל נמצא. כל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו.