מטות: תשפ"ו - הרב שמעון זוננפלד - דבר תורה לפרשת ראה מדוע נאמר שלוש פעמים "לא תבשל גדי בחלב אמו", ואיך ייתכן שאברהם אבינו הגיש למלאכים בשר…

00:00 דובר 1 בקשה.

00:02 דובר 2 ערב שבת קודש, פרשת ראה. שבת מברכים חודש אלול ומתחילים כבר להרגיש באוויר את חודש אלול. ראש השנה, שנה חדשה. בשבת אנחנו נקרא פרשת ראה. יש שמה את האיסור "לא תבשל גדי בחלב אמו". אומרת הגמרא: שלוש פעמים יש בתורה שכתוב "לא תבשל גדי בחלב אמו". למה שלוש פעמים? אחד איסור אכילה. אסור לאכול ביחד בשר וחלב. השני זה איסור בישול. אפילו אם אני לא אוכל את זה, עצם הבישול שאני מבשל בשר וחלב ביחד, עוברים על איסור. והשלישי זה איסור הנאה. אסור גם כן ליהנות מזה. המדרש בפסיקתא דרב כהנא, המדרש אומר שכאשר הקדוש ברוך הוא בא לתת תורה למשה רבנו, באו מלאכי השרת והם טענו: "תנה הודך על השמים". למה אתה לא נותן את התורה בשמיים? אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתמול הייתם אצל אברהם, אכלתם בשר וחלב, עברתם על איסור. איך אתם רוצים לקבל תורה? הודו לו מלאכי השרת. שואלים שאלה: הרי אברהם אבינו הוא בישל את ה-- כתוב "ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב, ויתן אל הנער". הרי הוא בישל בשר וחלב ביחד, וגם בישול זה איסור. אז איך אברהם אבינו יותר טוב מהמלאכים? גם הוא בישל בשר וחלב ולכאורה זה גם כן אסור. אז למה לבני ישראל, לאברהם, לבניו הקדוש ברוך הוא נתן את התורה, מלאכי השרת לא? שאלה לכאורה שאלה מאוד חזקה. מה הם עדיפים מאשר מלאכי השרת? אז יש לזה הסבר מאוד מעניין. כתוב "ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב". למה כתוב בן בקר? קח עגל. הרי התורה תמיד מדברת בקיצור. אז למה צריך להגיד שתי מילים, בן בקר?

02:15 דובר 2 אומרת עגל או שור. מה זה רך וטוב? טוב, אומרת הגמרא גם כן, זה דבר שאין בו הפרשות ולא הפחתות, שהוא נשאר כמו שהוא. לא צריך להפריש ממנו שום דבר. זה נקרא טוב. לכן כתוב אצל גדעון-- אצל יפתח, "וישב בארץ טוב". חוץ לארץ זה טוב. מה זה "וישב בארץ טוב"? אלא שמה זה פטורים ממעשר, לא צריך להפריש מעשר, אז קוראים לזה טוב. משה רבנו כתוב שהוא נולד "ותרא אותו כי טוב הוא". למה טוב? אז כתוב בגלל שהוא נולד מהול, זאת אומרת מושלם. אז למה כאן אצל אברהם אבינו כתוב, "ויקח בן בקר רך וטוב"? מה, מה הדיוק פה בעניין? אז מסבירים פה הסבר מאוד מעניין. אברהם אבינו היה עשיר. היו לו עבדים ושפחות, היה כבד מאוד בכסף ובזהב, כן? יש דעה שהוא היה מלך. אברהם אבינו כל פעם שרצה לאכול בשר, איך הוא אכל? כל פעם ללכת לשחוט לעצמו? אדם גביר, יש לו עבדים ושפחות, הוא צריך לבד לשחוט כל פעם שהוא רוצה לאכול בשר? אם הוא ייתן את זה לעבדים ולשפחות אז זה נבילה. אסור להם לשחוט. אז איך הוא אכל בשר? אלא היה לו פתרון, וזה מה שאנחנו לומדים בחולין. למדנו את זה. בן פקועה. כאשר אדם שוחט פרה מעוברת ויוצא משם עגל. העגל הזה, האם הוא צריך שחיטה או לא? מחלוקת. למדנו שזו מחלוקת. חכמים ורבי מאיר. חכמים אומרים שהוא פטור משחיטה. רבי מאיר אומר ש-שהוא כמו-- אפילו אם הוא הולך ואלה הוא הולך, הוא כמו כל שאר הפרות והוא חייב בשחיטה. ההלכה נפסקה כמו חכמים, שהוא, שהוא אסור, שאסור-- כן, הוא צריך שחיטה. למה? בגלל שרבי מאיר שהוא צריך שחיטה.

04:25 דובר 2 למה לא פסקו כמו רבי מאיר? הגמרא אומרת במקום אחר שהאמת היא שההלכה הייתה צריכה להיות כמו רבי מאיר, אבל לא ירדו חכמים לסוף דעתו, אז לכן פסקו כמו חכמים. לא ירדו לסוף דעתו. לפי זה מתרצים את השאלה שאנחנו שאלנו, שלכאורה גם אברהם אבינו בישל בשר וחלב. בן פקועה הוא לא צריך שחיטה. מה עשה אברהם אבינו? הוא לקח בן פקועה ואחר כך הוא לקח גם כן בת פקועה. אם בן אדם מרביע בן פקועה עם בת פקועה, הצאצאים עד סוף העולם הם לא צריכים שחיטה וגם אין בהם איסור של בשר וחלב, לפי דעה שגם אין להם את האיסור של בשר וחלב. מה עשה אברהם אבינו? הוא לקח בן פקועה עם בת פקועה, ממילא לא היה צריך לשחוט. כן, עכשיו שאלנו, הוא לא צריך לשחוט כי יש לו בן פקועה, בת פקועה, והצאצאים הם פטורים משחיטה וממילא אברהם אבינו לא היה צריך לשחוט. מה זה רך וטוב? ש-ש-שהוולדות שנולדים מבן פקועה ובת פקועה הם גם כן פטורים ממתנות כהונה. לכן הוא טוב, הוא שלם, לא צריך להפריש, לא צריך להוריד משם את מתנת כהונה ולתת לכהן. אז זה גם כן רך וטוב ואין בו גם כן את האיסור של בשר וחלב. לפי דעה מסוימת יש דעה שאומרת שאין בזה איסור בשר וחלב. ממילא אברהם אבינו לא היה צריך לשחוט כי זה היה בן פקועה, גם כן לא היה בזה בשר וחלב, האיסור של בשר וחלב. ממילא אברהם אבינו, עכשיו כתוב שבני ישראל-- התורה ניתנה פה למטה, בעולם הזה. פה בעולם הזה לא ירדו חכמים לסוף דעתו של רבי מאיר, לכן פסקו כמו חכמים שיש בזה איסור. אבל מלאכי

06:29 דובר 2 השרת רצו הרי שהתורה תינתן להם בשמיים. בשמיים, שמה הם כן ירדו לסוף דעתו של רבי מאיר, ממילא שמה בשמיים הם פסקו כמו רבי מאיר. שמה? שבן פקועה הוא אסור, רק לפי חכמים מותר בן פקועה. ממילא יוצא שאברהם אבינו לא עבר שום איסור של בשר וחלב, כי פה למטה נפסקת ההלכה כמו חכמים ולא כמו רבי מאיר. אבל אילו היה נותן את התורה בשמיים, ההלכה הייתה נפסקת כמו רבי מאיר, ששמה כן יורדים לסוף דעתו. ממילא אומר להם הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת: אתם עברתם אתמול, אכלתם שמה בשר וחלב. אברהם אבינו לא עבר על איסור של זה שהוא בישל בשר וחלב, הוא לא עבר איסור. אבל אתם רוצים את התורה בשמיים, אז אתם כן יורדים לדעתו של רבי מאיר, שמה ההלכה שזה אסור. אז איך אתם רוצים לקבל את התורה? אתם אכלתם בשר וחלב. אז זה פירוש מאוד מעניין, מאוד יפה. שתהיה לנו שבת שלום וחודש טוב.

07:32 דובר 3 אמן.