פרשת השבוע – הרב שמעון זוננפלד · שיעור 196 · ב' ניסן תשפ"ו
ויקרא: תשפ"ו - מנהג ישראל להתחיל ללמוד עם הקטנים חומש ויקרא, "יבאו טהורים ויעסקו בטהרות". רמז לכך מא' זעירא ב'ויקרא'. הרב שמעון זוננפלד, בסיום…
אורח: שמעון זוננפלד
תיאור הפרק
תשפ"ו - מנהג ישראל להתחיל ללמוד עם הקטנים חומש ויקרא, "יבאו טהורים ויעסקו בטהרות". רמז לכך מא' זעירא ב'ויקרא'. הרב שמעון זוננפלד, בסיום השיעור בדף היומי של הרב בצלאל מזרחי בנחל'ה. צפו:
תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.
00:02 דובר 1 השבת אנחנו מתחילים חומש חדש אחרי שהכרזנו בשבוע שעבר חזק חזק ונתחזק. מתחילים עכשיו חומש חדש, ספר ויקרא, ספר טהרה. מנהג ישראל מאז ומקדם, כשמתחילים עם ילדים ללמוד תורה אז מתחילים מספר ויקרא, וכתוב הטעם שיבואו טהורים ויעסקו בטהרות. יש אומרים שזה גם כן הסיבה למה בוויקרא יש א' זעירא, שזה מרמז על העניין הזה, שאלף זעירא זה אותם קטנים שהם טהורים שמתחילים איתם ללמוד. ויקרא, מתחילים איתם ספר טהרה. היום בדף שלמדנו הזכרנו הרבה את רבן יוחנן בן זכאי. התקנה שלו שיום הנף כולו אסור. בפרשת השבוע, בפרשת ויקרא, כתוב "אשר נשיא יחטא". אומר רבי יוחנן בן זכאי, הוא אומר את המאמר הזה: למה כתוב אשר ואם נשיא יחטא? למה כתוב אשר נשיא יחטא? אז הוא אומר שזה מלשון אשרי. אשרי הדור שהנשיא הוא בא וצריך לכפר על שגגה. קל וחומר בעניין של במזיד. זה מאמרו של רבן יוחנן בן זכאי. אפשר לקשר את זה גם כן עם מה שהגמרא מספרת על רבן יוחנן בן זכאי. הוא היה חי בזמן החורבן. יש את כל הסיפור באריכות, איך שהוא הגיע לאספסיינוס, איך הוא יצא מירושלים שהייתה במצור והגיע לאספסיינוס. סיפור באריכות שהגמרא מספרת, והוא שאל אותו: מה אתה מבקש? תבקש ממני ואני אתן לך. ואז הייתה לו התלבטות לרבן יוחנן בן זכאי האם לבקש את יבנה וחכמיה, שזה מה שהוא עשה בפועל, ביקש את יבנה וחכמיה ונתן לו, או לבקש את ירושלים, אבל הוא ביקש את יבנה וחכמיה. והיו חכמים שחלקו עליו, שהיה צריך לבקש את ירושלים. הגמרא אומרת שלמה הוא באמת לא ביקש את ירושלים, כי הוא חשב שאם הוא יבקש הוא לא יקבל שום דבר. הגמרא מספרת במסכת
02:21 דובר 1 ברכות, רבן יוחנן בן זכאי כשהוא חלה את חוליו נכנסו תלמידיו לבקרו, את רבן יוחנן בן זכאי. ראו אותו בוכה, שאלו אותו: רבנו, למה אתה בוכה? אז הוא אמר שאם היו מוליכים אותי לדין למלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר וכו', אז הייתי, הייתי בוכה, הייתי מתיירא. עכשיו שמוליכים אותו לדון למלך מלכי המלכים, שהוא לעולם והדין שלו זה לעולם, אז איך זה שלא אפחד? שואלים, הרבה שואלים, והוא אומר: שני דרכים לפניי ואיני יודע באיזה דרך מוליכין אותי. אז הרבה שואלים את השאלה: רבן יוחנן בן זכאי, שהיה נשיא והיה מגדולי ישראל, רבן יוחנן בן זכאי, היה לו ספק באיזה דרך מוליכין אותו? ארבעים שנה כתוב שהוא למד, ארבעים שנה לימד. היה לו איזשהו ספק. יש לזה הרבה תשובות. אחת התשובות שהרבי אומר שרבן יוחנן בן זכאי הוא אף פעם לא חשב על עצמו. הוא היה כל כך עסוק בעניין, בתפקיד שלו בעניין של לימוד התורה וללמד תורה, שאף פעם לא חשב מה קורה איתו, איפה הוא נמצא. ממילא כשהגיע אותו רגע שהוא צריך, שהוא צריך לעמוד לדין, אז הוא אומר איני יודע באיזה דרך מוליכין אותו, כי הוא אף פעם לא חשב איפה הוא נמצא. להפך, זה מראה על מעלתו של רבן יוחנן בן זכאי. אבל יש עוד הסבר שזה קשור עם העניין הזה. רבן יוחנן, רבן יוחנן בן זכאי התלבט כל החיים שלו האם זה היה נכון שהוא ביקש את יבנה וחכמיה ולא ביקש את ירושלים. אולי בכל אופן, אם הוא היה מבקש את ירושלים היה מקבל את זה, ולכן כל החיים שלו הוא התלבט בשאלה הזאת. ולכן, כשהגיעה שעתו שצריך היה לעמוד לדין, הוא אומר איני יודע באיזה דרך מוליכין
04:28 דובר 1 אותו. אולי הייתי בכל אופן, הייתי צריך לבקש את ירושלים.
04:33 דובר 2 ואז הוא חושש שהוא ייענש, כי יכול להיות שהוא-
04:36 דובר 1 לכן הוא אומר איני יודע באיזה דרך מוליכין אותי, כי הוא חושב אולי בכל אופן, וזה מה ש-- זה מה שאנחנו קוראים היום בפרשה "אשר נשיא יחטא", שדווקא רבן יוחנן בן זכאי, הוא אומר את זה. אשרי הדור שהנשיא שלו הוא הולך להביא-- זה בגלל שרבן יוחנן בן זכאי התלבט בשאלה הזאת. אולי באמת הוא לא התנהג כמו שצריך והוא צריך להביא כפרה על העניין הזה, ואיני יודע באיזה דרך מוליכין אותו.
05:06 דובר 2 אין על זה תשובה.
05:07 דובר 1 שיהיה לנו שבת שלום, שנשמע בשורות טובות.
05:09 דובר 3 אמן סלה.