תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

פרשת השבוע – הרב שמעון זוננפלד · שיעור 189 · ה' שבט תשפ"ו

בא: תשפ"ו - "וְיִשְׁאֲלוּ... כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" רש"י: שלא יאמר אותו צדיק: ועבדום וענו אותם קִיֵים בהם; ברכוש גדול לא קִיֵים בהם". וכי…

תיאור הפרק

תשפ"ו - "וְיִשְׁאֲלוּ... כְּלֵי־כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" רש"י: שלא יאמר אותו צדיק: ועבדום וענו אותם קִיֵים בהם; ברכוש גדול לא קִיֵים בהם". וכי זו הסיבה? הרב שמעון זוננפלד, בסיום השיעור של הרב בצלאל מזרחי בנחל'ה. צפו

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:01 דובר 1 בפרשת השבוע הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו: "דבר נא אל בני ישראל וישאלו איש מאת רעהו ואישה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב". אומר רש"י: אין נא אלא לשון בקשה. הקדוש ברוך הוא מבקש: תגיד בבקשה לבני ישראל שישאלו איש מאת רעהו ואישה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב. וכל כך למה? אומר רש"י בשם המדרש: מכיוון שלא יבוא אותו צדיק אברהם, יבוא אל הקדוש ברוך הוא בטענה: "ועבדום וענו אותם קיים בהם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם". שואלים שאלה: הקדוש ברוך הוא הרי כתוב עליו "ברוך אומר ועושה, גוזר ומקיים". אז מה הקדוש ברוך הוא-- כדי שאברהם אבינו לא יבוא בטענה, ואם אברהם אבינו לא יבוא בטענה אז הוא לא צריך לקיים את מה שהוא אמר.

00:55 דובר 2 אבל הוא הבטיח.

00:55 דובר 1 כדי שלא יבוא אברהם אבינו בטענה שהוא לא קיים. הקדוש ברוך הוא אמר שאחרי כן יצאו ברכוש גדול, אז ממילא הוא צריך לצאת ברכוש גדול. למה רק כדי שאברהם אבינו לא יבוא בטענה? אז מסבירים, שמעתי את ההסבר מהרב זוין עליו השלום, אז הוא הסביר הסבר יפה מאוד. "אחרי כן יצאו ברכוש גדול", הרכוש הגדול האמיתי זה מתן תורה. על התורה כתוב ש-שהיא מאלפי זהב וכסף. עניין של תורה. "יקרה היא מפז ומפנינים". זה הרכוש הגדול האמיתי, מתן תורה. אבל אז יבוא אברהם אבינו בטענה. מה תהיה הטענה של אברהם אבינו? "ועבדום וענו אותם קיים בהם", הוא דייק במילה קיים בהם. מה זה בהם? כפשוטו, בגשמיות. שהם עבדו בחומר ובלבנים, עבודה קשה, מררו את חייהם. אבל "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" הוא לא קיים בהם כפשוטו, אלא תורה שזה עניין רוחני. חוכמתו של הקדוש ברוך הוא. זה יהיה הטענה של הקדוש ברוך הוא: "לא קיים בהם". על זה יבוא אברהם בטענה. אז כדי שעל הטענה הזאת שאברהם אבינו יבוא, אז לכן הקדוש ברוך הוא אומר נא, אין נא אלא בקשה. "דבר נא אל בני ישראל שישאלו איש מאת רעהו ואישה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב" בגלל הטענה הזאת של אברהם אבינו. ולכן אנחנו גם כן רואים אצל הרבי תמיד כשהוא ייחל ואמר כל מיני ברכות, היה תמיד מוסיף שזה יהיה למטה מעשרה טפחים, כפשוטו בגשמיות. לא בעניינים רוחניים, זה יישאר ברוחניות, אלא הברכות, השפע יהיה גם בגשמיות וגם ברוחניות. שיהיה לנו שפע רב בעזרת השם, גם בגשמיות גם ברוחניות ושנשמע בשורות טובות.

02:58 דובר 2 אמן.