תשפ"ו - "וישב יעקב": רש"י: "ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף". מדוע צדיק לא יכול לישב ולעבוד את ה' בשלווה? הרב שמעון זוננפלד,…

00:02 "וישב יעקב בארץ מגורי אביו". מביא רש"י מהמדרש: "ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף". מה שנובע מכאן שהבקשה הזאת לישב בשלווה זה דבר שלילי. אז לכאורה, מה העוול בכך שיעקב ביקש לישב בשלווה? הרי הוא לא ביקש ללכת לבית הבראה ולשבת רגל על רגל ולהתבטל. יעקב אבינו היה אחד מהאבות, אחד מרגלי המרכבה. אז מה רע בכך שהוא ביקש לשבת בשלווה? בוודאי שהבקשה שלו זה גם כן העניינים של קדושה. אז למה הקדוש ברוך הוא אומר: לא די לנו לצדיקים שהם יש להם עולם הבא, הם רוצים גם את העולם הזה? מה רע בכך? מה העניין? אלא בקשת השלווה של יעקב, הכוונה היא חיים רוחניים. זאת אומרת, לא חיים גשמיים. זו לא הכוונה לשבת לנוח ולא לעשות שום דבר, אלא חיים רוחניים. כמו שהרמב"ם אומר שלא התאוו חכמים לימות המשיח, אלא בשביל שיוכלו לשבת פנויים מכל מיני טרדות ויוכלו להגות בתורה. זו הייתה הבקשה שלהם. על דרך זה גם כן זה ביקש יעקב לישב בשלווה. זו הייתה הכוונה שלו. עניין של חיים רוחניים. אבל בשביל להגיע לכזו דרגה של-של-של שלווה, שזה מעין עולם הבא, זה על דרך עניין של קבלת שכר, צריך להיות עניין של יגיעה קודם. להתייגע כאן בשביל להגיע לשלווה הזאת, שזה מעין עולם הבא, זה מעין קבלת שכר. אז לכן זה היה כאילו-- נכון שעד עכשיו גם כן יעקב אבינו התייגע ועבר כל מיני ייסורים וכל מיני דברים, ובאמת ישב בשלווה עד שהיה מכירת יוסף במשך אותם השנים עד מכירת יוסף. אבל הוא רצה להגיע לדרגה עוד יותר גבוהה של לשבת בשלווה, אבל זה קפץ עליו רוגזו של יוסף. כן, הדיוק הוא ברוגזו של

02:14 יוסף. זאת אומרת, כדי להגיע לכזו דרגה של שלווה, שזה מעין עולם הבא, מעין קבלת שכר, בשביל זה צריך קודם להתייגע בעניין הזה ולכן קפץ עליו רוגזו של יוסף. בכלל, הפרשה שלנו מדברת הרבה על חלומות. חלומות של יוסף, אחר כך חלומות של שר האופים ושר המשקים, אחר כך החלומות של פרעה, הרבה חלומות. הגמרא אומרת בספר-- במסכת ברכות שבדרך כלל הפתרון של החלומות זה הולך לפי הפה, מי שפותר אותם, והם מביאים שמה דוגמה של בר הדיא, היה אחד שהוא היה פותר חלומות. אביי ורבא חלמו חלום דומה, שניהם, והם באו לאותו בר הדיא שיפתור להם את החלומות. אבל אביי, הוא שילם לו כסף, אז הוא פתר לו את זה לטובה. רבא לא שילם לו כסף, אז הוא פתר את זה בדיוק הפוך. זאת אומרת שזה הולך אחר הפה. איך? לפי הפותר. אם כן, נשאלת שאלה, כתוב-- התורה מספרת לנו שיוסף בבית האסורים רואה את שר המשקים, שר האופים, פניהם זועפים. שואל אותם: "מדוע פניכם זועפים?" אומרים: "חלום חלמנו ואין פותר". אז הוא אומר להם: "ספרו נא לי, ספרו לי את זה", ואז הוא פותר להם את החלומות. עכשיו שר המשקים הוא פותר לו את זה לטובה. שר האופים — תלו אותו אחר כך. פותר את זה לרעה. נשאלת השאלה, על פי היגיון לכאורה החטא של שר המשקים היה יותר חמור מאשר שר האופים. למה? שר האופים נפל לו שמה איזה צרור, נפל לו לתוך הבצק. עכשיו, אחרי שזה נפל הוא כבר לא יכול לראות את זה. אז ממילא הוא לא ראה את זה. זה נפל והוא אחר כך לא רואה שום דבר. שר המשקים שנפל משהו לתוך היין, אז אפילו שאחרי

03:58 שנפל אפשר לראות את זה. בדרך כלל בתוך היין כשיש משהו אפשר לראות, ואף על פי כן הוא לא ראה ונותן את זה לפרעה. אז לכאורה החטא של שר המשקים היה יותר חמור. למה יוסף פתר את זה הפוך? שר המשקים הוא פתר לו לטובה. אז מסבירים אותו עניין כמו ברכות. שר המשקים אומר ליוסף, הוא אומר להם, יוסף אמר להם: "ספרו נא לי". ספרו זה מלשון גם כן לספור. לספור כסף. תשלמו לי כסף, אני אפתור לכם. כתוב "ויספר שר המשקים", הוא מיד נתן לו כסף, סיפר, ספר. אז הוא, אז הוא פתר את זה לטובה. אצל שר האופים לא כתוב "ויספר". כתוב ששר האופים "וירא כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי", לא כתוב "ויספר". הוא לא ספר כסף. מכיוון שהוא לא שילם לו, אז הוא פתר את זה לרעה. שיהיה שבת שלום ושבשורות טובות.