לך לך: תשפ"ו - "לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ... וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל". ירידה לצורך עליה, דווקא על ידי החיסרון תבוא הברכה…

00:00 דובר 1 הפרשה מתחילה, הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם: "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך." וההמשך: "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך." מסביר רש"י שמי שהולך בדרך, אז שלושה דברים אלו זה ממעט את העניינים. זה ממעט את השם, זה ממעט את הממון, זה ממעט את המשפחה. אז הקדוש ברוך הוא מבטיח לו שגם כשאומר לו לך לך מארצך, אז אדרבה, "ואברכך ואגדלה שמך", והיה ברכה. נשאלת שאלה: אז אם כך מה הוא צריך ללכת? הקדוש ברוך הוא יכול לברך אותו במקום. למה הוא צריך ללכת? ואז הקדוש ברוך הוא-- וזה ממעט את הדברים, ואז הקדוש ברוך הוא יברך אותו. יכול לברך אותו במקום, שיישאר במקום והקדוש ברוך הוא יברך אותו. אלא הסדר הוא שירידה היא צורך עלייה. בשביל לעלות ולהגיע למקום יותר גבוה, אז צריך להיות קודם ירידה. ירידה צורך עלייה. אנחנו רואים את זה גם כן בכמה מקומות, העניין הזה שדווקא ירידה זה צורך עלייה. כתוב, יש-- פעם חסידים היו שרים שהנשמה יורדת לתוך הגוף, צועקת ויי, היא יורדת ממקום כבודה מתחת כיסא הכבוד, יורדת, מתלבשת פה בעולם הזה בגוף גשמי. אז הנשמה צועקת ויי. אז אומרים לה: ירידה זו צורך עלייה היא, עד שכל זה הוא כדאי. אני לא יודע מי חיבר את המילים האלו, אבל ככה חסידים היו שרים את השיר הזה, שכל זה הוא כדאי. יש עניין של ירידה, צורך עלייה. אנחנו רואים את זה בעוד כמה מקומות. כשראש חודש חל ביום ראשון, אז בשבת אנחנו מפטירים מחר חודש. גם בעניין הזה אנחנו רואים את אותו עניין. כתוב, מה זה, מה-מה מסופר במחר חודש? שבסעודה שעשה שלמה, אה, שעשה שאול, אז כש-כשדוד המלך נחסר

02:06 דובר 1 "ונפקדת כי יפקד מושבך". דווקא על ידי החיסרון שדוד המלך לא נמצא, אז זה מעורר את השאלה איפה דוד נמצא? זה אותו עניין של ירידה צורך עלייה. דווקא על ידי שדוד לא נמצא, על ידי ההיעדר שדוד לא נמצא, זה מעורר את השאלה איפה נמצא דוד? בתשל"ח, שמיני עצרת, באמצע ההקפות, הרבי עבר התקף לב חריף מאוד. הרבי היה בסכנה גדולה מאוד. חסידים היו מאוד מאוד מודאגים. הרופאים שהיו באותו זמן אמרו שהם לא בטוחים שהרבי יכול לשרוד את הלילה. עד כדי כך זה היה חמור. הרבי אמר למזכיר הרב גרונר, אז הוא אמר לו: "תכלית הצמצום הוא הגילוי." בשביל לברוא את העולמות היה צריך להיות עניין של סדר השתלשלות, עניין של צמצום. צמצם את האור הגדול, אבל המטרה והכוונה היא לא בשביל הצמצום, זה בשביל הגילוי. והרבי אמר לו שיגיד לרב יואל כהן, החוזר של הרבי, שיסביר את זה לקהל. והרב יואל כהן הסביר את העניין הזה בהרחבה בפני כל הציבור. מה הפשט? מה עומק העניין של תכלית הצמצום? זה בשביל הגילוי. והוא נתן משל: כאשר צינור של מים, אנחנו רוצים שהמים יגיעו יותר רחוק, אז אנחנו כאילו סוגרים את הפייה, את הקצה של הצינור, ואז הוא משפריץ יותר חזק. זה אותו רעיון, אותו עניין, שדווקא על ידי זה שאני כאילו מצמצם, אז זה גורם לגילוי עוד יותר גדול. והרבי בעצמו הסביר את זה גם כן. באותה הזדמנות, כשעשו לרבי בדיקת דם, הרופא היה שמה והוא לקח ממנו בדיקת דם. שאל הרבי את הרופא: איך זה שהדם נכנס לתוך המבחנה? הרי הדם זורם בעורק, בוורידים. למה הוא נכנס ה-המבחנה? אז הרופא הסביר לרבי בגלל שנוצר בתוך

04:21 דובר 1 המבחנה, נוצר ואקום, ריקנות. אין שם אוויר כאילו, וזה גורם לדם שדווקא ייכנס לשם. הרבי הסביר שזה אותו רעיון, אותו עניין. דווקא על ידי הריקנות, אז זה גורם שהדם ייכנס לתוך המבחנה. זה העניין של ירידה צורך עלייה. זה אותו רעיון שהצמצום הוא דווקא בשביל הגילוי, וזה מתקשר עם מה שהבעל שם טוב אמר. כתוב: "עת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע." מה זה "וממנה ייוושע"? אמר הבעל שם טוב: צרה זה אותן אותיות של צוהר. צוהר זה עניין של חלון, פתח שמשם נכנס אור. דווקא על ידי הצרה, על ידי הירידה, על ידי ה-הצמצום, זה גורם לגילוי. ירידה צורך עלייה. כי ככה הקדוש ברוך הוא קבע. עם ישראל עבר בשנתיים האחרונות, עבר צרות גדולות מאוד, אבל כל זה זה בשביל הגילוי שבעזרת השם יבוא בקרוב. יהיה גילוי גדול, אור גדול, גאולה אמיתית ושלמה בקרוב ממש.

05:28 דובר 2 אמן.