עקב: תשפ"ה - "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן": אחד הפירושים בחסידות: קיימו המצוות בקבלת עול מתוך ביטול - ותזכו לכל הברכות. סיפור יפה עם מוסר…

00:02 דובר 1 פרשת השבוע, "והיה עקב תשמעון את כל החוקים האלה". יש הרבה פירושים על הפסוק הזה. נדמה לי שהאור החיים הביא ארבעים ושתיים פירושים על הפסוק הזה. ומה זה "והיה עקב תשמעון"? ריבוי פירושים רבים. גם רש"י מביא כמה וכמה פירושים, וגם בחסידות יש כמה וכמה פירושים. אחד הפירושים שנאמר בחסידות: מה זה "והיה עקב תשמעון"? עקב זה ה-- האיבר, הדרגה הכי נמוכה באדם. יש את הראש, שזה משכן השכל. יש את הלב, שזה משכן הרגש, ויש את העקב. העקב זה נקרא מלאך המוות שבאדם. הוא לא מרגיש שום דבר. "והיה עקב תשמעון". אם אתם תקיימו את המצוות באופן של עקב, בלי שום שכל, בלי שום רגש, אלא רק בגלל שהקדוש ברוך הוא ציווה, מתוך התבטלות לגמרי, הקדוש ברוך הוא מבטיח "וברכך והרבך", את כל הברכות שכתובות בהמשך הפרשה. שלא יעשה את זה מתוך הרגשת יש, אלא "עקב תשמעון". זה אחד הפירושים. בקשר לכך יש סיפור מעניין. היה בעיירה מסוימת, היה יהודי שזאת הפרנסה שלו. קראו לו קלמן, האופה, הבייקר, שהיה עושה עוגיות והיה מוכר את זה, ומזה היה מתפרנס. אותו קלמן היה פעם בהתוועדות של חסידים, והוא ישב בהתוועדות, והמשפיע שדיבר שם דיבר כמה זה מגונה, ההרגשה של יש, אני, התנשאות. כמה שזה דבר מושלל. אני חושב, אני אמרתי, אני דיברתי ואני אעשה. צריך למחוק את האני. הוא דיבר באריכות על העניין הזה של הרגשת-- הרגשת היש. עניין של אני. אותו יהודי היה יהודי תמים, מהיהודים הפשוטים שהבעל שם טוב אהב מאוד, וכשהוא שמע את ההתוועדות לקח את זה מאוד ברצינות, והוא החליט שהמילה אני אין-- בלקסיקון שלו את המילה אני. אין מציאות. ביטול היש. טוב, אחרי ההתוועדות הוא בא

02:13 דובר 1 הביתה, דופק בדלת. אשתו שואלת: "מי זה?" הוא אומר: "לא אני". פתחה את הדלת, שואלת אותו: "מה זה לא אני?" אז היא מספרת-- הוא מספר לה: התלהבו, דיברו, אין כזה דבר אני. אני, מציאות יש. אין כזה דבר. אז הוא אומר לא אני. טוב, למחרת הוא קם ולוקח את הסחורה, לוקח את הסל עם העוגיות ויוצא לשוק, ולבתים הוא מחלק את העוגיות. מישהו שואל אותו: "מי אפה את ה-- את העוגיות?" "לא אני". לא קנה ממנו. ככה עוד אחד ועוד אחד: "לא אני". חזר הביתה עם כל הסל של העוגיות. אשתו מסתכלת: "מה זה?" חזר עם סל מלא עוגיות, אבל הארנק ריק לגמרי, בלי שום מטבעות. אז הוא הסביר לה. היא תפסה מה הבעיה, אז היא אמרה לו: "תשמע, אתה לא רוצה להגיד אני, אתה יכול עם האצבע פשוט להצביע על עצמך. כן, תצביע עם האצבע ל-לכיוון שלך". טוב, למחרת הוא יוצא עוד הפעם עם העוגות ומסתובב. שואלים אותו: "מי עשה את העוגות?" אז הוא עם האצבע, אבל הוא לא מדבר שום דבר. אנשים התפלאו. הבן אדם הזה פתאום נהיה אילם. הוא לא יודע לדבר, אבל הוא מראה על עצמו. אז קנו ממנו את העוגות. מכר את העוגות, לקח שתיים. חוזר הביתה בשמחה, שמח וטוב לב. בא הביתה, דופק בדלת חזק מרוב התלהבות. אשתו שואלת: "מי זה?" אז הוא עושה עם האצבע, עושה... אשתו לא שומעת שום דבר.

04:05 דובר 2 לא פותחת.

04:06 דובר 1 היא לא פתחה את הדלת. ככה כמה פעמים. עמד בחוץ כמה שעות. אחרי כמה שעות הוא התחיל לצעוק: "תפתחי את הדלת, אני קופא מקור!" היא שמעה את הקול של בעלה, אז היא פתחה לו את הדלת. היא שואלת אותו: "מה? מה זה?" אז הוא אומר: "אני שמעתי לעצתך. אני הראיתי לך כל הזמן. הראיתי לך עם האצבע על עצמי". הבינה האישה, זה לא פתרון. אמרה לו: "תשמע, אתה לא צריך להצביע על עצמך. אם שואלים אותך, תגיד קוראים לך קלמן", כי השם שלו היה קלמן. "תגיד קלמן". אין בעיה. הוא שומע בקול אשתו. למחרת עוד הפעם יוצא עם הסל של העוגיות. הוא יוצא לשוק, הולך לבתים. למזלו הרע, בדיוק באותם הימים הגיע לעיירה איזה משוגע אחד שקראו לו גם כן קלמן.

04:57 דובר 2 וואו.

04:57 דובר 1 היה נכנס לבתים והיה גורם נזקים ושובר שמה כל מיני דברים. הוא מתחיל לעבור בבתים, דופק בדלתות. שואלים: "מי זה?" אז הוא אומר: "קלמן". אנשים שמעו קלמן, אף אחד לא פתח לו את הדלת. חזר עוד הפעם הביתה עם כל העוגיות. לא מכר שום דבר. אף אחד לא רצה לפתוח לו את הדלת. שואלת האישה: "מה, מה קרה?" אז הוא סיפר. אמר: "אני עשיתי בדיוק מה שאמרת לי". האישה ראתה שזה לא יעזור איתו, והיא אמרה לו: "תשמע, אתה עכשיו בא איתי לרב. אנחנו חייבים לפתור פה את הבעיה. יש לנו בעיה פה. אתה בא איתי לרב ונשאל את הרב מה לעשות". לקחה אותו לרב, והאישה מספרת לרב על השתלשלות העניינים ומה עושים. אנחנו בבעיה. אומר הרב, מסביר לאותו קלמן, מסביר לו: "תשמע, להגיד את המילה אני, אין בזה שום בעיה. הבעיה היא כשזה בראש. כשבמחשבה אתה חושב אני, ואתה מתגאה, ואתה חושב שאתה מציאות שלמה. זה הבעיה. להגיד את המילה אני אין שום בעיה. אתה יכול להגיד אני. לא זו הבעיה". מאז קלמן חזר לומר אני, אבל בראש מה הוא חשב כל הזמן? לא אני. לא אני. וכאן אנחנו לומדים הרבה בעיות שיש אצל אנשים עם כל מיני דברים. הבעיה היא בראש. מה אתה חושב? זה לא הבעיה אם אתה אומר את הדבר. הבעיה היא בראש. שם צריך לפתור את הבעיה. שתהיה לנו שבת שלום. שבת שלום!