תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

פרשת השבוע – הרב שמעון זוננפלד · שיעור 152 · י"ד אדר תשפ"ה

כי תשא: תשפ"ה - מִחַיַּב אֱנִישׁ לְבַסּוֹמֵי בְּפוּרַיָּא: מדוע רבה של ירושלים הרב יוסף-חיים זוננפלד אמר על עצמו שהוא 'פורים-רב'? וגם: פירוש יפה…

תיאור הפרק

תשפ"ה - מִחַיַּב אֱנִישׁ לְבַסּוֹמֵי בְּפוּרַיָּא: מדוע רבה של ירושלים הרב יוסף-חיים זוננפלד אמר על עצמו שהוא 'פורים-רב'? וגם: פירוש יפה במגילת אסתר. בסיום השיעור של הרב בצלאל מזרחי בנחל'ה. צפו:

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:00 דובר 1 אנחנו היום נחגוג בעזרת השם את חג הפורים. מספרים על רבה של ירושלים. שנים רבות הוא לא רצה לקחת על עצמו את הרבנות. עד שבסוף המצב חייב והוא לקח עליו את הרבנות. ואז הוא אמר על עצמו שהוא הפורים-רב, הרב של פורים. תתפלאו, מה זה רב של פורים? אז הוא הסביר שהעולם יש לו טעות בעניין. חושבים שהרב של פורים זה אחד שמתחפש לרב, אומר כל מיני בדיחות, מילתא דבדיחותא, והוא משחק אותה כמו רב. הוא אומר, זה לא רב של פורים. מה זה רב של פורים? הרי בפורים פעם היו מכינים את האוכל בו ביום. מה קורה אם יש שאלה שצריך לשאול את הרב? באים לרב, הרב לא יכול לפסוק, כי חייב איניש לבסומי בפוריא, הדין לא ידע. אז אם הוא שתה יותר מרביעית יין, אסור לו לפסוק. נו, אז הזדמנה שאלה עכשיו, איפה הרב? אין רב. היו ממנים רב שהוא לא שותה.

01:18 דובר 2 שלא מבין למה מחפשים.

01:21 דובר 1 שאם תזדמן שאלה אז שיהיה רב לפסוק. הוא אומר, זה רב של פורים. למה הוא אמר את זה על עצמו? כי אז הוא נלחם מאוד כנגד... הקימו אז את הרבנות הראשית והוא נלחם כנגד הרבנות הראשית כי הוא ראה בזה רבנות מטעם. והוא נלחם כנגד הרבנות. אבל היו יהודים בירושלים שלא היה להם מה לאכול. אז איך הם אומרים? שיחדו אותם והם נכנסו לרבנות הראשית. אז הוא אומר, אותי לא שיחדו, לא ישחדו. כן, הוא הרב של פורים, וממילא אי אפשר יהיה לשחד אותו בכל מיני דברים אחרים. אז לכן הוא אמר על עצמו שהוא רב של פורים. נגיד פירוש אחד על המגילה. יש הרבה פירושים וביאורים בכלל מגילת אסתר. כי אסתר, אסתר, יש הרבה דברים שמוסתרים בתוך המגילה שאנחנו לא רואים אותם. אחד הפירושים, פרק ב', מתחיל: "אחר הדברים האלה זכר המלך אחשורוש את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה". יש פה שלושה דברים: את ושתי, את אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה. מסביר האלשיך הקדוש, רבי משה אלשיך, מסביר מה הם שלושת הדברים. כשבאים לדון בן אדם צריך להתחשב בשלושה דברים. קודם כל, מי זה הבן אדם שדנים אותו. אינו דומה כשאתה דן בן אדם שפל, בן אדם פשוט, או בן אדם שהוא אדם חשוב. צריך להתחשב בבן אדם עצמו. דבר שני, חומר המעשה, מה הוא עשה? והדבר השלישי, העונש יהיה בפרופורציה לפי מה שהוא עשה. אחר הדברים האלה, כשהוא התפכח מהשיכרון שלו, אז זכר את ושתי. רגע, על מי דובר? כל הסיבה שהוא הגיע למלכות זה היה בגלל אשתו. זכר את ושתי ואת אשר עשתה. מה היא עשתה? הרי הוא

03:24 דובר 1 ביקש דבר שלא יעלה על הדעת והיא סירבה. אז מה סך הכול היא עשתה? ומה היה העונש? העונש הכי חמור בלי שום פרופורציה. בשלושת הדברים הוא הגיע למסקנה שהוא טעה פה. את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה. בכל שלושת הדברים הוא טעה פה. ואז הוא קרא לנערים מה לעשות. בכל אופן, הימים האלו נזכרים ונעשים. כאשר הם נזכרים כדבעי, אז הם גם כן נעשים. סופם של כל שונאי ישראל יהיה כמו הסוף של המן ועשרת הבנים שלו. וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר.