תולדות: תשפ"ה - "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם". רש"י: "לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה". בגלל ליצני הדור התורה משנה…

00:01 דובר 1 פרשת השבוע מתחיל "ואלה תולדות יצחק בן אברהם. אברהם הוליד את יצחק". שואלים — רש"י מיד שואל, יש פה כפל לשון. אם זה יצחק בן אברהם, אז ברור שאברהם הוליד את יצחק. אז רש"י מביא את המדרש, כתוב שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה. מה עשה הקדוש ברוך הוא בשביל לסתור את הדעה של ליצני הדור? אני לא יודע מי זה ליצני הדור, אבל יש כזה תואר, ליצני הדור. מה עשה הקדוש ברוך הוא? צר קלסתר פניו של יצחק דומים לאברהם, ואז כולם אמרו אברהם הוליד את יצחק. הנה אנחנו רואים את אותו, אותו פנים, אותו פרצוף. שואלים שאלה, יש כמה ליצנים בדור שאומרים מאבימלך נתעברה שרה. בשביל זה התורה צריכה לכתוב במיוחד אברהם הוליד את יצחק? אז הם אמרו. אז יש כמה ליצנים שאמרו. נו אז מה? בגלל זה התורה צריכה לכתוב במיוחד בשביל לסתור את דעת ליצני הדור? אלא מסבירים שזה דבר מאוד מאוד חשוב. למה? כי זהו דרך העולם. דרך העולם הוא מישהו זורק איזשהו משפט. כן, מאבימלך נתעברה שרה. אומרים לו, "מה השתגעת? ככה אתה מדבר על אברהם אבינו?" אומר, "לא, נו, אתה לא מבין על מה צחקנו". אבל מישהו אחר שמע את זה והוא מעביר את זה אחר כך, ואז זה מתפרסם וכולם אומרים, "מאבימלך נתעברה שרה. מה? איך אתה אומר כזה דבר?" מה? כולם יודעים. איך כולם יודעים? מישהו זרק בצחוק ואז כולם יודעים כאילו זה דבר, דבר מפורסם. בפרט בימינו כשיש לנו את הטלפונים ואת הוואטסאפ. כן, כשאתה זורק איזשהו משהו, לוקח כמה דקות, זה עושה סביב כדור הארץ, זה עושה סיבוב. כמה צריך להיזהר לפעמים במה שאתה מדבר, מה שאתה אומר.

02:08 דובר 1 כי אתה לא יודע לאיפה זה מגיע. אז התורה צריכה להגיד בפירוש אברהם הוליד את יצחק. גם כמה ליצנים שאמרו את זה. כמה צריך להיזהר בדיבור. דבר נוסף, בהמשך הפרשה כתוב שכאשר עשיו נכנס ליצחק לקבל את הברכה, כתוב ש"ויחרד יצחק חרדה גדולה" והוא אומר לו "בא אחיך במרמה ולקח ברכתך". איך — התרגום אונקלוס איך הוא מתרגם במרמה? אומר אונקלוס בחוכמתא, בחוכמה. שואלת השאלה מה זה בחוכמה? איזה חוכמה זאת? אם אני שואל את מישהו, בצלאל, איך קוראים לך? קוראים לו בצלאל. הוא יגיד קוראים לי ינקל. מה? איזו חוכמה גדולה. איזו חוכמה יש בזה שהוא שינה את השם שלו? הוא אמר שקוראים לו שם אחר. מה החוכמה שבדבר? אז מסבירים, איזה רב של ירושלים אמר פירוש מאוד מעניין ומאוד יפה. הוא הסביר כזה דבר. זה הרי היה בפסח. לכן רבקה נתנה — אמרה לו לך תביא שני גדיי עזים, אחד לפסח ואחד בשביל לעשות מטעמים. אז זה היה בפסח. עכשיו מה עשה יעקב בחוכמה? הוא עשה חשבון. יצחק יברך אותי. אחר כך יבוא עשיו אז הוא גם יברך אותו. נו אז מה עשינו? אז הוא רצה לעשות איזשהו טריק שיצחק לא יוכל לברך את עשיו. מה הוא עשה? נתן לו לאכול את האפיקומן. כתוב שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. זאת אומרת אחרי שאכלת אפיקומן יצחק כבר לא יכול לאכול. יבוא עשיו, הוא לא יכול לאכול ממנו. אם הוא לא יכול לאכול ממנו, הוא גם לא יכול לברך אותו. וזאת הייתה החוכמה שבדבר. שהוא נתן לו לאכול את האפיקומן וממילא הוא לא יכול גם כן אחר כך לברך את עשיו. ולכן הוא אומר כראיה, כהוכחה, במרמה זה בגימטריה אפיקומן. זה יוצא

04:10 דובר 1 בדיוק החשבון, במרמה גימטריה אפיקומן. זאת הייתה החוכמה של יעקב אבינו.

04:16 דובר 2 צריך כך