תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

פרשת השבוע – הרב שמעון זוננפלד · שיעור 135 · ט' תשרי תשפ"ה

יום הכיפורים: תשפ"ה - כשקנטוניסט ניגש לעמוד ב'נעילה' ונתן 'הקדמה' מקורית. בהגשת הרב שמעון זוננפלד, בסיום השיעור בדף היומי של הרב בצלאל מזרחי בנחל'ה. צפו:

תיאור הפרק

תשפ"ה - כשקנטוניסט ניגש לעמוד ב'נעילה' ונתן 'הקדמה' מקורית. בהגשת הרב שמעון זוננפלד, בסיום השיעור בדף היומי של הרב בצלאל מזרחי בנחל'ה. צפו:

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:02 דובר 1 אנחנו נמצאים בערב יום הכיפורים. היום הקדוש ביותר שיש בשנה, אחת בשנה. התפילה המרגשת שכולם מתרגשים בתפילה, גם בראש השנה וגם ביום הכיפורים, זה "ונתנה תוקף", שזו תפילתו של רבי אמנון שהוא חיבר את זה. ידוע הסיפור שכאשר הוציאו אותו להורג אז הוא חיבר את התפילה הזאת, "ונתנה תוקף", וחלק מהתפילה זה ש"בראש השנה ייכתבון וביום צום כיפור ייחתמון". שאז החתימה זה אחת בשנה של יום הכיפורים. על דרך זה, כמו הסיפור שיש עם רבי אמנון שהוא חיבר את התפילה הזאת, "ונתנה תוקף", אז יש סיפור שמספרים. זה היה ברוסיה. הייתה ועידת רבנים בפטרבורג שהצמח צדק היה אחד מהם. הייתה אז גזירה שהרבנים בכל רחבי רוסיה חייבים ללמוד גם כן כל מיני מקצועות חול בשביל שהם יוכלו לשמש כרבנים. והממשלה רצתה לגזור את זה. והצמח צדק היה מאוד מאוד נגד העניין הזה. כן, אבל זה היה במיוחד לרבנות, לרבנים. הצמח צדק היה נגד זה ועשו ועידה שאספו את הרבנים מכל רחבי רוסיה. זה היה בעיר הבירה בפטרבורג. הצמח צדק היה שמה ודנו בעניין הזה. סיפור שלם כל העניין הזה של הוועידה שמה בפטרבורג. מכיוון שזה היה בימים ההם, אז הם היו צריכים להישאר שמה גם כן בימים נוראים בפטרבורג. עכשיו פטרבורג זה היה מחוץ לתחום המושב. יהודים לא היו יכולים לגור בפטרבורג, רק מי שהיה לו רישיון מיוחד. היו סוחרים גדולים, אנשים מיוחדים שהיה להם רישיון מיוחד שהיו יכולים לגור בפטרבורג. אז ממילא הרבה יהודים לא היו שמה. וממילא לא היו גם שמה בתי כנסיות. אבל היו הקנטוניסטים. הקנטוניסטים הם היו יהודים שהם שירתו בצבא. היה אז גם כן אחת הגזרות שגזר הצאר ניקולאי, שהיהודים הם צריכים גם כן

02:44 דובר 1 לתת מה-- לצבא. אז היו חוטפים ילדים-

02:48 דובר 2 עשרים שנה.

02:50 דובר 1 ילדים מגיל עשר ועד גיל שתים עשרה, בר מצווה, היו חוטפים אותם. מכל עיר, מכל קהילה היה צריך להגיד עשר ילדים. היו באים, חוטפים עשרה ילדים, היו לוקחים אותם ומחנכים אותם עד לגיל מסוים ואז הם היו משרתים בצבא. יש הרבה סיפורים על הקנטוניסטים. הצמח צדק קירב אותם מאוד ודאג להם מאוד. הם היו משרתים בצבא עשרים וחמש שנה. אחרי עשרים וחמש שנה הם משתחררים. הם היה להם פריווילגיה שהם היו יכולים לגור גם כן בפטרבורג. אז היה להם גם כן בית כנסת. אז אותם הרבנים שהם היו אז בוועידה הזאת, וגם הצמח צדק ביניהם, אז הם באו להתפלל בבית הכנסת הזה של הקנטוניסטים. הייתה תפילה מאוד מרגשת, כי הם היו יהודים פשוטים. הם לא ידעו מה זה יהדות, כי הם שירתו עשרים וחמש שנה מנותקים מכל הקהילות, מנותקים מהמשפחה. לא ידעו מה זה יהדות. הם יהודים מאוד פשוטים. היה להם את בית הכנסת שהם מתפללים שמה. הגיעה תפילת נעילה. תפילת נעילה, שזה התפילה כאילו החשובה ביום הכיפורים. אז חשבו שאחד מהרבנים או הצמח צדק בעצמו ייגש ויהיה בעל תפילה. הוא יהיה השליח ציבור. אמרו לא, יש פה אחד הקנטוניסטים, הוא מתפלל תפילת נעילה. היו כאלו שטענו הוא עדיף מאשר הצמח צדק. אדמו"ר הצמח צדק שהיה, אמרו, זה כל שנה הוא מתפלל תפילת נעילה. שאלו למה? מה כאילו המיוחד של הקנטוניסט הזה, שהוא בקושי יודע לקרוא, שהוא יהיה החזן בתפילת נעילה? אז הוא הרים את החולצה שלו, הראה את הגוף שלו שהיה מלא פצעים וצלקות ממה שעינו אותו כי רצו שהוא ישתמד, והוא עמד בכל הניסיונות ההם, עינו אותו עינויי תופת, והוא עמד בניסיון הזה בכדי לא להשתמד. והוא, הוא

05:01 דובר 1 זה שהתפלל, והוא זה שמתפלל כל שנה תפילת נעילה. טוב, הבינו שזה אדם מיוחד. אז הוא התפלל. כשהוא ניגש להתפלל תפילת נעילה, לפני שהוא אמר קדיש, אז הוא אומר, הייתה לו הקדמה, כאילו הוא מדבר עם הקדוש ברוך הוא. מה הייתה ההקדמה שלו? הוא אומר, מה אנשים מבקשים בתפילה שלהם, בפרט ביום הכיפורים או בפרט בתפילת נעילה? מה הם מבקשים? מבקשים "בני חיי ומזוני", מבקשים על בנים, על חיי, שיהיה להם בריאות ושיהיה להם מזון ושיהיה להם פרנסה. הוא אומר, בני, אנחנו, הם מכיוון שהם היו משרתים עשרים וחמש שנה בצבא, הם לא התחתנו, לא היה להם להתחתן. כשהם השתחררו כבר היו אנשים מבוגרים. מי-- לא, לא הייתה להם, לא היה להם משפחות. אז בני לא שייך לנו. אין להם מה לבקש על בני. חיי, הוא אומר, מה החיים שלנו? כאילו עדיף לנו. אנחנו לא מבקשים אריכות ימים, אנחנו לא מבקשים-- לא חסר לנו שום דבר והם לא מבקשים אריכות ימים. מזוני, אנחנו מקבלים פנסיה ממשלתית תקציבית מהצבא, כיוון שהם שירתו עשרים וחמש שנה בצבא. אז הם מקבלים את זה. אז בוא נכיל את זה. הם לא צריכים. אז מה אנחנו כן מבקשים? מה אנחנו כן צריכים? ואז הוא התחיל, "יתגדל ויתקדש שמיה רבא". זו הייתה הקדמה ש-- לתפילה של תפילת נעילה. ואז הבינו למה הוא עדיף להיות בעל תפילה מאשר כל הרבנים וכל הצדיקים שיש שם. שהקדוש ברוך הוא ייתן לנו חתימה וגמר חתימה טובה.