תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

פרשת השבוע – הרב שמעון זוננפלד · שיעור 119 · א' סיון תשפ"ד

במדבר: תשפ"ד - "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה, דיינו". היתכן, הרי התכלית של יציאת מצרים היא קבלת התורה? חידוד לקראת חג השבועות…

תיאור הפרק

תשפ"ד - "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה, דיינו". היתכן, הרי התכלית של יציאת מצרים היא קבלת התורה? חידוד לקראת חג השבועות מאת הרב שמעון זוננפלד, בסיום השיעור של הרב בצלאל מזרחי בנחל'ה. צפו:

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:00 דובר 1 בבקשה.

00:03 דובר 2 באחת הפסקאות בהגדה של פסח, אז אנחנו אומרים: אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה, דיינו. חכמים מה הסבירו? כל העניין של שעבוד במצרים, גלות במצרים, זה היה כור הברזל בשביל להכין את עם ישראל לקבל תורה. התכלית של יציאת מצרים זה היה בשביל לקבל את התורה. אז מה זה אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה?

00:34 דובר 1 דיינו.

00:35 דובר 2 מה זה דיינו? על מה אנחנו מסתפקים פה? יש לזה הרבה תשובות לשאלה הזאת. אחת התשובות היא ש-- על מה אנחנו אומרים דיינו? על מה שקרה היום. בתורה אנחנו קוראים: בחודש השלישי, ביום הזה באו מדבר סיני. מה זה ביום הזה? זה הולך על ראש חודש, ראש חודש סיוון. זה היה היום, וההמשך של הפסוק שם כתוב: "ויחן שם ישראל נגד ההר". אומר רש"י במקום, מה זה ויחן מלשון יחיד? כאיש אחד בלב אחד. הייתה אז כזו אחדות בין בני ישראל שזה היה כאיש אחד. לא רק שהם חשבו כולם אותו דבר, רצו כולם אותו דבר, אלא הם היו ממש כאיש אחד, כגוף אחד. זה היה ביום הזה, כשבאו למדבר סיני. על זה אנחנו אומרים שאילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה, עצם האחדות שפעל בבני ישראל, שהייתה כזו אחדות, ויחן שם כאיש אחד בלב אחד, על זה אנחנו אומרים דיינו. כמה גדולה המעלה הזאת של האחדות, עניין של השלום, שהם כולם יהיו כאיש אחד. על זה אנחנו אומרים אילו רק זכינו לאחדות הזאתי, דיינו. מה באמת גרם לאחדות הזאת שהייתה אצל בני ישראל באותו יום? כזו אחדות שאף פעם לא הייתה, כאיש אחד בלב אחד. מה גרם לזה? אז אחד הדברים שמסבירים את זה, זה כתוב בגמרא במסכת שבת, הסוגיה של מתן תורה. כתוב שמה: בריך רחמנא. אנחנו מברכים את הקדוש ברוך הוא שהוא נתן לנו אורייתא, תורה משולשת, שזה תורה נביאים וכתובים, בירח תליתאי, בחודש השלישי, על ידי תליתאי, שזה היה משה רבנו, ויש אומרים גם כן זה היה ביום השלישי. הגם שהתורה לא ניתנה ביום שלישי, אבל זה היה לאחר שלושת ימי הגבלה.

02:59 דובר 2 הכל במספר שלוש. על דרך זה אנחנו מוצאים עוד הרבה דברים שהדבר השלישי, המספר שלוש, יש בו משהו מאוד מיוחד. אחת הדוגמאות: שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיום-- עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם. על דרך זה אנחנו מוצאים גם כן ברכת כוהנים. אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא ברכנו בברכה המשולשת. יש פה עניין של שלוש. על דרך זה גם כן אנחנו לומדים כל הזמן. עכשיו בגמרא יש עניין של חזקה, זה דווקא בג' פעמים. יש משהו מיוחד במספר שלוש, שהמספר שלוש מבטא איזה משהו מיוחד. אנחנו אומרים כל יום בתפילה: שני כתובים המכחישים זה את זה, עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם. למה הכתוב השלישי יכריע ביניהם? יש לנו שתי דעות. יש לנו שני פסוקים, שני פסוקים. מה היתרון שיש בכתוב השלישי? שדווקא הכתוב השלישי הוא יבוא ויכריע ביניהם. אלא המספר שלוש. יש פה איזושהי הארה וגילוי מיוחד שיש במספר שלוש, בעניין השלישי, והרבי מסביר את זה באריכות. מסביר שמה המעלה שיש ביום שלישי. זה מבטא אחדות והתאחדות אמיתית, עניין של שלוש. לכן בשלוש פעמים הווי חזקה, כשאדם מחזיק שלוש שנים, כן, או שלוש פעמים שהוא עשה איזשהו דבר, יש בזה עניין של חזקה. למה? כי בעניין השלישי, במספר שלוש, יש איזושהי התאחדות, משהו מאוד מיוחד שדווקא במספר שלוש.

04:47 דובר 3 יש לך את זה בדעת חב"ד, דעת ובתפארת.

04:51 דובר 2 יש המון דוגמאות, הרבה דוגמאות. יש לנו את זה באיגרת התשובה. אז אדמו"ר הזקן מסביר גם כן שיש עניין של שלוש פעמים להתענות כמספר אותו דבר שצריך לתקן. למה? בגלל שהפגם שנהיה זה גם על ידי. יש המון דברים שדווקא במספר שלוש. מה המיוחד שיש במספר שלוש? אז הרבי מסביר באריכות ואומר: כשיש פעם אחת, כשיש דבר אחד, אז לכאורה יש דבר, רק דבר אחד, אבל זה עדיין לא מאמת שזה באמת משהו אמיתי, שזה איחוד אמיתי, כשיש דבר אחד. למה? כי כשיבוא עוד משהו אז זה סותר אותו. זאת אומרת, כשיש רק אחד זה עדיין לא מאמת ומייחד את הדבר שהוא אמיתי והוא אחיד. כשיש שניים אז יש לנו שניים. וודאי שזה לא דבר התאחדות, אחדות אמיתית, אבל דווקא כשבא העניין של שלוש, בא השלישי. השלישי הוא לא בא כאילו לעשות פה בין השניים איזשהו בוחר באחד. עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם. הוא לא בוחר באחד הפסוקים, באחת הדעות, אלא זה השלישי. הכוונה היא שהוא למעלה משניהם וממילא השניים הראשונים הם בטלים לגבי השלישי. זאת אומרת שזה התגלות יותר נעלית, משהו הרבה הרבה יותר נעלה, שלכן שני הדברים הראשונים מתבטלים ואז מתגלה התאחדות ואמת אמיתית.

06:15 דובר 2 לכן כתוב: "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו". איזה שלום הקדוש ברוך הוא צריך לעשות בשמיים? יש שמה מלחמה? יש שמה חילוקי דעות? אלא כתוב שמיכאל שר של חסד. גבריאל הוא שר של גבורה. חסד וגבורה זה שני ניגודים. הקדוש ברוך הוא עושה שלום במרומיו. איך הקדוש ברוך הוא עושה שלום במרומיו? כאשר יש התגלות של הקדוש ברוך הוא בעצמו ובכבודו, אז שני הדברים מתבטלים וממילא הם לא חולקים, הם לא מנטרלים אחד את השני. זה המעלה שיש ביום השלישי. יום השלישי זה גילוי עליון יותר שממילא הכל מתבטל ולכן הוא מכריע וההלכה כמותו. זה המיוחד שיש בו ביום השלישי. מכיוון שאנחנו נמצאים בחג השבועות ומקבלים את התורה מחדש, וכפי שאדמו"ר הזקן אומר שבכל שנה זה התגלות יותר נעלית ויותר גדולה, אחרי כל כך הרבה אלפי שנים, אז בוודאי ובוודאי שמתן תורה יהיה באופן הרבה יותר נעלה משהיה עד עכשיו. אז אנחנו מאחלים לכולם שיהיה קבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

07:20 דובר 4 אמן.