בחוקותי: תשפ"ד - מאשימים את ישראל בפשעי מלחמה? כבר היה לעולמים: ה'משפט הציבורי של היֶבְסֶקְצְיָה והתשובה הקולעת של החסיד לטענות נגד היהדות. בהגשת…

00:03 דובר 1 מאשימים את ישראל בפשעי מלחמה ועוד כל מיני האשמות ש-- השמדת עם וכולי וכולי וכולי. כבר היה לעולמים. זה לא דבר חדש. בכל ההיסטוריה היהודית תמיד האשימו את היהודים. מתחיל עם עלילות דם שתמיד העלילו, שמרעילים את הבארות ועוד ועוד כדומה. תמיד היה שהאשימו את היהודים בכל קטסטרופה, בכל מה שקורה היו מאשימים תמיד את היהודים. כבר היה לעולמים. מספר הרב שמריהו ששונקין, היה אחד החסידים שלמד בליובאוויטש. קראו לו שמואל באטומער. הוא היה מבאטומי, היה רב בעיר באטומי בגרוזיה. אז הוא מספר, הוא היה-- כשהייתה מהפכה קומוניסטית, הוא היה ברוסטוב עם הרבי הרש"ב. הישיבה עברה לשמה, לרוסטוב, וכשהקומוניסטים נכנסו וכבשו את המקום התחילו לעשות סדרים חדשים, ובעיקר התחילו להילחם כנגד כל מוסדות הדת, ובעיקר היבסקציה, הם אלו שפעלו כנגד מוסדות הדת, הישיבות, בתי הכנסת, מקוואות. והם עשו משפט ציבורי. שמו קטגור ושופטים שהם ידונו בעניין של מוסדות הדת והזמינו את כל הקהל הגדול. אחד המועדונים הגדולים. היו שם חמשת אלפים איש ומי שהיה צריך להיות סניגור אז היה הרב של העיר רוסטוב באותו זמן, קראו לו הרב ברמן, והיה אחד החסידים המיוחדים של הרבי הרש"ב שקראו לו רבי משה רוזנבלום. ועשו משפט ציבורי בפני כל הקהל כנגד מוסדות הדת שמתנהלים בעיר. במשך שלושה ימים התובע, היו אלו מהיבסקציה, יהודים שהם טענו כנגד מוסדות הדת וכנגד היהדות וכנגד בחורי הישיבה שהם בכלל לא בתור בני אדם. כל הפשעים שבעולם הטילו עליהם, על מוסדות הדת. שלושה ימים הוא טען את הטענות שלו. אחר כך הגיע הזמן שהסניגור היה צריך להגיד את הטענה שלו, ובהתחלה זה היה הרב ואחר כך אותו רבי משה רוזנבלום, אז הוא

02:32 דובר 1 היה מפיק מרגליות. כולם היו אוהבים לשמוע את מה שהוא אומר. אז הוא פתח ואמר כך, אנחנו אומרים בתפילה, יש בסדר קורבנות שאנחנו אומרים ב"איזהו מקומן": "אלו הן האשמות". הכוונה היא לקורבן אשם. יש כמה וכמה סוגים: אשם גזילות, אשם מעילות, אשם שפחה חרופה, אשם נזיר, אשם מצורע, אשם תלוי וכל מיני סוגים של אשם. אז הוא פירש את זה. "אלו הן האשמות". אלו האשמות שהגויים תמיד היו מאשימים את היהודים? קודם כל אשם גזילות. תמיד האשימו את היהודים שהם גנבים. כשליהודי היה איזשהו רכוש, היה לו משהו. מאיפה יש לך את זה? אתה גנבת את זה. איך אמר לבן? מקודם הזכרנו בגמרא, הצאן צאני, כל מה שאתה רואה, הבנים בני, הבנות בנותיי. כל מה שאתה רואה זה שלי. מה זה? יעקב אבינו עבד קשה בשביל זה. לא. אתה גנבת את זה. זה הכול שלי. תמיד, בכל ההיסטוריה היהודית טענו היהודים הם גנבים. זה אחד האשמות, אשם גזילות. אחר כך אשם מעילות. היהודים הם לא אמינים. הם מועלים בתפקיד שלהם, הם בוגדים, תמיד הם עם הצד השני ותמיד האשימו את היהודים שהם חתרנים. כן, זה אשם מעילות, אשם שפחה חרופה. מה זה אשם שפחה חרופה? תמיד באו ליהודים בטענה שהם מעבידים את הפועלים שלהם בעבודת פרך, מוצצים מהם את הדם, כן, ומעבידים אותם ונותנים להם גרושים. אשם שפחה חרופה. אשם נזיר. הגויים טענו כנגד היהודים שהם מתנזרים מהם. הם-- "אתה בחרתנו מכל העמים". הם כאילו לא חיים יחד עם כל האנשים. הם תמיד-- הם נבדלים. איך אמר המן כש-- "ישנו עם אחד, ודתיהם שונות מכל עם, ואת דתי המלך אינם עושים". כן? זה כשגוי נוגע רק ביין, היין

04:45 דובר 1 הזה הם שופכים את זה. זה אשם נזיר. היהודים מתנזרים. ולאחר מכן אשם מצורע. מה זה האשמה של מצורע? שאפילו כאשר כבר היו יהודים שהם התערו בחברה ונהגו כמו כל הגויים, אז אמרו אשם מצורע. היהודים הם מצורעים. אתה רואה בדיוק איך היה בזמן השואה, רחמנא ליצלן. היו יהודים שהם היו גרמנים יותר מאשר הגרמנים עצמם, ולקחו אותם גם כן ושרפו אותם במשרפות. לא עזר להם שום דבר. למה? היהודים זה אשם מצורע. אנחנו רואים-- ואשם תלוי. מה זה אשם תלוי? תמיד טענו ש-- מי, מי הרג את ישו? היהודים. הם, הם זה אשם תלוי. תמיד האשימו את היהודים, האשימו אותם בכל מיני האשמות. כל ההיסטוריה, וזה מה שחוזר על זה עכשיו גם כן. ואין לנו לסמוך אלא על אבינו שבשמיים. כל הטענות האלו אין להם פתרון, לא פתרון מדיני ולא פתרון צבאי גם כן. זה רק הקדוש ברוך הוא יכול להציל אותנו מכל האשמות האלו. זה יהיה לעתיד לבוא, כשיבוא מלך המשיח ויבנה בית המקדש בקרוב ממש, בעזרת השם.

05:55 דובר 2 אמן.