תזריע: תשפ"ד - במדרש תנחומא כתוב שדוד המלך ביקש מה' שמי שיאמר תהילים ייחשב לו כעוסק בנגעים ואוהלות. מדוע דווקא הלכות אלו? בהגשת הרב שמעון…

00:00 דובר 1 בבקשה.

00:01 דובר 2 פרשת השבוע, פרשת נגעים. אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת, וצריך לבוא אל הכהן, וכל הדינים, סימני טהרה, סימני טומאה. במדרש, מדרש תנחומא, מובא שדוד המלך ביקש מהקדוש ברוך הוא שמי שאומר פרקי תהילים שייחשב לו כאילו הוא עוסק בנגעים ואהלות. מה שמעניין, יש ספר שנקרא נפש החיים לרב חיים מוולוז'ין. אז הוא כותב שם: נכון שדוד המלך ביקש מהקדוש ברוך הוא, אבל אנחנו לא יודעים שהקדוש ברוך הוא מילא את בקשתו. וגדולי ישראל חלוקים עליו, ובפרט גדולי החסידות אמרו שזה לא נכון. בוודאי ובוודאי שהקדוש ברוך הוא קיבל את התפילה שלו, ומי שקורא בתהילים זה כאילו שהוא עוסק בנגעים ואהלות. שואלים: אבל למה דווקא כנגעים ואהלות? למה לא כמו כשהוא עוסק בקודשים או בטהרות וכדומה? למה דווקא נגעים ואהלות? יש לזה הסבר מאוד יפה. בנגעים ואהלות, ידוע, אנחנו יודעים, ההלכה היא שאפילו מי שיש לו נגע אינו טמא עד שהכהן רואה את זה, והכהן אומר טמא. כל זמן שהכהן לא אמר שהוא טמא, זה לא מטמא, ולכן חתן שבעת ימי המשתה הוא לא בא-- הכהן לא בודק את זה. למה? כי כל זמן שהוא לא אמר טמא—

01:40 דובר 1 הוא לא טמא.

01:40 דובר 2 אז נותנים לו שבעה ימים של ימי המשתה. על דרך זה גם כן, אם זה בחג, באמצע החג, הכהן לא רואה, כי כל זמן שהכהן לא אומר בפה טמא או טהור, אז אין לזה שום משמעות. דווקא הכהן. ולכן אפילו מי שהוא חכם והוא יודע בדיוק את ההלכה יותר מהכהן, והוא מברר האם זה נגע שטמא או לא, זה לא עוזר שום דבר. הוא צריך להגיד לכהן. הכהן הוא עם הארץ, הוא לא יודע. החכם אומר לכהן מה הדין. הכהן צריך להגיד טמא או טהור. עצם האמירה של הכהן זה מה שפועל את העניין הזה. זה-- לכן דוד המלך ביקש שאמירת התהילים תהיה כמו מי שעוסק בנגעים ואהלות, שמי שקורא תהילים, אפילו הוא לא מבין מה הוא אומר, הוא רואה את המילים, לא יודע מה אני קורא. אף על פי כן זה פועל כמו שזה פועל הכהן כשהוא אומר בנגעים ואהלות, ולכן הוא ביקש דווקא כנגעים ואהלות. בשנת תש"ב, זה היה באמצע מלחמת העולם השנייה, ארבעים ושתיים, הרבי הקודם ייסד חברת תהילים עולמית, שיגידו באופן קבוע בכל העולם, בכל בתי הכנסת, שיגידו באופן קבוע תהילים. והחברה המרכזית איפה זה היה? זה היה בירושלים, בקבר דוד המלך. האחראי על זה היה הרב אליעזרוב, שהיה גר בירושלים ובחברון, הוא היה אחראי על העניין הזה. ומתש"ב ועד תש"ט אז היה מניין שהיו אומרים את כל ספר תהילים בכל יום ויום, עד תש"ט, שאז היה מלחמת העולם-- מלחמת השחרור, והייתה סכנה להגיע לקבר דוד המלך, אז העניין הזה נפסק. אבל הוא ייסד חברת תהילים עולמית שבכל העולם, בכל בתי הכנסת, בכל קהילות ישראל, שיגידו תהילים. וב"היום יום" הרבי מביא: אם היינו יודעים את ערכם של

03:39 דובר 2 פרקי תהילים, מה זה פועל, היינו אומרים אותם ולא מפסיקים להגיד פרקי תהילים, עד כמה זה פועל. כן, וזו הייתה הבקשה של דוד המלך, שזה כמו נגעים ואהלות. יהי רצון שהקדוש ברוך הוא יקבל את התפילות של כל פרקי התהילים שאומרים, ושתהיה ישועה בקרוב בעזרת השם.

03:59 דובר 3 אמן.