שמיני: תשפ"ד - שתי שאלות על סיום הפרשה: "לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא…

00:00 דובר 1 בבקשה.

00:01 דובר 2 אנחנו בשבת פרשת שמיני, מברכים החודש ניסן, חודש של גאולה. הפרשה מסתיימת בפסוק "להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל". יש פה שתי שאלות לכאורה שזקוקות להסבר. לפי, לפי תחביר של הפסוק, אז מכיוון שהוא אומר לך תחילה בין הטמא ובין הטהור, היה צריך להגיד אותו דבר גם כן בקטע השני של הפסוק: ובין החיה שלא תאכל, שלא נאכלת, ובין החיה הנאכלת. זה היה צריך להיות אותו דבר. זו שאלה ראשונה. ובנוסף, כתוב מסיימים בטוב. אז היה צריך לסיים דווקא בחיה הנאכלת, שזה דבר טהור. למה התורה מסיימת פרשה בדבר שלילי, אשר לא תאכל? שתי השאלות אפשר לדרוש אותן בעניין אחד. הגמרא אומרת במסכת יומא, יום הכיפורים, "עוברה שהריחה". זאת אומרת אישה שהיא מעוברת והריחה, היא מריחה אם זה אוכל כשר או אפילו שזה אוכל שהוא לא כשר, אז מכיוון שהיא מסוכנת זה נחשב פיקוח נפשות, אז לכאורה מותר לה לאכול. אבל לפני כן כתוב בגמרא, לוחשים לה לאוזן שהיום יום הכיפורים. אם היא מקבלת אז מה טוב, ואם לא אז יש תהליך שנותנים לה רק להריח. אחר כך נותנים לה רק לטעום מהרוטב, ואם זה לא עוזר אז נותנים לה לאכול. אפילו חזיר מותר לה לאכול כי זה פיקוח נפש. והגמרא מספרת שהייתה באמת עוברה, אישה שהיא הייתה מעוברת והריחה, ובאו לפני רבי ושאלו מה לעשות. אמר רבי שילחשו לה באוזן שהיום יום הכיפורים. לחשו לה והיא קיבלה. היא נרגעה ולא אכלה ביום הכיפורים. אחר כך הגמרא מספרת, היה סיפור אחר שוב, עוברה שהריחה, ובאו לפני רבי חנינא ושאלו אותו מה עושים? אמר רבי חנינא תלחשו לה באוזן שהיום יום הכיפורים, אבל היא לא

02:40 דובר 2 קיבלה, ואז האכילו אותה ביום הכיפורים כי זה פיקוח נפשות. מסבירים, זה הפירוש של הפסוק: להבדיל בין הטמא והטהור. מה הדבר שמבדיל? והגמרא מספרת שבמקרה הראשון אצל רבי, שהיא קיבלה והריחה והיא לא אכלה, אז יצא, יצא רבי יוחנן, נולד, שהיה מגדולי האמוראים.

03:10 דובר 3 טהור.

03:11 דובר 2 ובמקרה השני שהיא לא קיבלה והיא אכלה ביום הכיפורים, אז כתוב שמה שיצא שמה שבתאי אצר פירי, אחד שהוא היה אדם רשע. מסבירים, זה הפירוש של הפסוק להבדיל בין הטמא ובין הטהור. מה מבדיל בין מישהו שהוא ייצא טמא או מישהו שייצא טהור? בין החיה הנאכלת, חיה זה גם כן מלשון יולדת. בין החיה הנאכלת ובין החיה שלא תאכל. זאת אומרת, החיה נאכלת. הכוונה היא שהיא לא מקבלת והיא כן אוכלת ביום הכיפורים, ובין החיה שלא תאכל, שהיא מקבלת ובאמת היא לא אוכלת ביום הכיפורים. אז ממילא זה מתרץ את שתי השאלות. זה בדיוק אותו אותו יחס. החיה שלא אוכלת זה דבר חיובי, זה גם כן מסיימים בטוב. אנחנו רואים עד כמה המאכלים, שזה חלק גדול מהפרשה, המאכלים הכשרים והסימנים של סימני טהרה, עד כמה זה משפיע על נפש האדם. אז אפילו כשהאמא אוכלת, אבל זה אם זה דבר איסור או שזה

04:20 דובר 3 בזמן איסור.

04:21 דובר 2 ביום הכיפורים שאסור לאכול, עד כמה שזה משפיע אפילו על העובר. שיהיה שבת שלום ונשמע בשורות טובות.

04:27 דובר 3 חודש טוב.