בהעלותך: תשפ"ג - בפרשתנו נכתב "זכרנו את הדגה שאכלנו במצרים חינם", במדרש: "מכאן לנרות שבת מן התורה". מה הקשר בין טענתם לנרות שבת? החידוד השבועי…

00:00 דובר 1 רב זוננפלד, בבקשה.

00:03 דובר 2 בפרשת השבוע מסופר "ויהי העם כמתאוננים". באו בתלונות למשה רבנו, מבקשים "תנו לנו בשר". והם אומרים "זכרנו את הדגה שאכלנו במצרים, את הקישואים, את האבטיחים". שואלים שאלה, אז יש מדרש שהוא מדרש פליאה, לא מובן. המדרש אומר: "זכרנו את הדגה שאכלנו במצרים חינם, מכאן לנרות שבת מן התורה". מה הקשר בין שני הדברים? אז יש פירוש יפה. זה נדמה לי שזה מרבי יהונתן אייבשיץ. אז הוא מסביר את המדרש הזה ואומר: לך וראה מה הייתה הטענה שלהם. "זכרנו את הדגה שאכלנו במצרים". הרי המן היה לו את כל הטעמים שבעולם. רצו להרגיש דגים, הרגישו דגים. אז מה, על מה הם התלוננו? הם היו יכולים-- רוצים חצ'פורי? מרגישים חצ'פורי. היו יכולים להרגיש כל טעם. אז מה, מה התלונה שלהם? אלא מה הייתה התלונה שלהם? נכון, אנחנו מרגישים טעם של דגים, אבל אנחנו לא רואים את הדגים. מכאן לנרות שבת מן התורה. מה הטעם שצריכים נרות שבת? אחד הטעמים זה כדי שאדם יתענג בשבת, אז צריך לראות מה שהוא אוכל. אז מכאן יש לנו ראיה. אם הטענה שלהם היא טענה "זכרנו את הדגה". למה? בגלל שאנחנו לא רואים, מכאן לנרות שבת מן התורה.

01:39 דובר 1 יפה.

01:39 דובר 2 שיהיה שבת שלום.

01:40 דובר 1 שבת שלום.