תזריע - מצורע: תשפ"ג - הרב שמעון זוננפלד ברעיון לגבי פרשת שבוע, פרשת הנגעים. למה נאמר ש"מעלת אמירת תהילים כמי שעוסק בנגעים ואוהלות"? הרעיון נמסר…

00:00 דובר 1 בבקשה.

00:03 דובר 2 פרשת השבוע, תזריע־מצורע, מדברת על עניין של נגעים. המדרש אומר שדוד המלך התפלל בפני הקדוש ברוך הוא וביקש שמי שיקרא בספר התהילים, שזה ייחשב לו כנגעים ואהלות, כאילו שהוא עסק בתורה בעניינים של נגעים ואהלות, זה ייחשב לו כלימוד התורה. כמובן שהקדוש ברוך הוא ענה לבקשתו, אבל שואלים למה דווקא כנגעים ואהלות? יש הרבה סוגיות בתלמוד. למה לא כדיני ממונות? או ישנם כל מיני דברים. למה דווקא כנגעים ואהלות? אז אחד ההסברים הוא בנגעים, אז מי שהיה צריך לטמא או לטהר זה דווקא הכוהן. גם אם הוא בעצמו הוא חכם ויודע את ההלכה. או שאפילו אם הוא בעצמו הכוהן, לגבי כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו. צריך שהכוהן יגיד טהור. כל זמן שהכוהן לא אמר, אז אפילו אם הוא תלמיד חכם, יודע בדיוק איזה נגע זה מטמא, איזה נגע הוא טהור, הוא לא יכול. דווקא באמירה של הכוהן. זאת אומרת, אם טימא אותו. ולכן חתן נותנים לו כל שבעת ימי המשתה, כי כל זמן שהכוהן לא אמר לא חלה הטומאה, וזה הפירוש שדוד המלך ביקש. שעצם האמירה של ספר תהילים, גם שיכול להיות שאדם לא מבין מה שהוא אומר, לא יודע ויידע כל המר. אף על פי כן זה פועל. עצם האמירה זה פועל בפני הקדוש ברוך הוא. ומספרים על הרבנית של הצמח צדק שהיא הייתה אומרת, כל הזמן הייתה אומרת תהילים. פעם אחת היא התלוננה בפני הבן שלה, "אני אומרת כל כך הרבה תהילים. איך זה שאני עדיין לא יודעת את זה בעל פה?" אז הוא אמר לה, "בגלל שכל פעם את אומרת שגיאות אחרות." אז היא מאוד נעלבה. אז היא אמרה לבעלה, לצמח צדק, "אז

02:11 דובר 2 אולי שאני אפסיק להגיד תהילים?" אמר לה הצמח צדק, "לא. תמשיכי להגיד תהילים." וכשפגש את הבן שלו אז הוא גער בו והוכיח אותו. איך זה שאמר לאמא שלך כזה דבר? הוא אמר לו, "דע לך מה שאני הצלחתי בפטרבורג", יש לך פרשה שלמה שהיה ויכוח עם הממשל בקשר לרבנים. "זה היה בגלל התהילים שלה." זו הייתה ההצלחה שלי. שיהיה חודש טוב ושבוע טוב ושבת שלום.