וארא: תשפ"ג - הרב שמעון זוננפלד ברעיון נפלא: "וישאלו... כלי כסף וזהב". שלא יאמר אותו צדיק - ועבדום קיים בהם, ויצאו ברכוש גדול לא קיים. וכי…

00:03 דובר 1 ביציאת מצרים אומרת התורה, הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו: "דבר נא אל בני ישראל וישאלו איש מאת רעהו כסף וזהב. איש מאת רעהו ואישה מאת רעותה כסף וזהב". אומר רש"י במקום: דבר נא, אין נא אלא לשון בקשה. בבקשה ממך. מה? מה שונה הציווי הזה מאשר כל שאר הציוויים? למה זה בבקשה? אומר רש"י, מביא את המדרש: שלא יאמר אותו צדיק "ועבדום ועינו אותם קיים בהם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם". מי זה אותו צדיק? זה אברהם אבינו, שהקדוש ברוך הוא אמר לו בברית בין הבתרים "ועבדום ועינו אותם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". אז הוא יבוא בטענה לקדוש ברוך הוא. לכן הקדוש ברוך הוא מבקש "דבר נא", בבקשה תגיד לבני ישראל שישאלו איש מאת רעהו ואישה מאת רעותה כסף וזהב, שלא יבוא אברהם אבינו בטענות. נשאלת שאלה, אנחנו אומרים כל יום בתפילה "ברוך אומר ועושה, ברוך גוזר ומקיים". הקדוש ברוך הוא כשאומר הוא עושה והוא מקיים. ואם אברהם אבינו לא יבוא בטענה, אז הקדוש ברוך הוא לא צריך לקיים את זה? מה זה שלא יבוא אברהם אבינו בטענות? הקדוש ברוך הוא צריך לקיים בגלל שהוא הבטיח "ועבדום ועינו אותם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". מה זה קשור אם כן יבוא בטענות או לא יבוא בטענות? אז שמעתי פעם, היה בירושלים הרב זוין, שהוא הסביר את השאלה הזאת. הוא אמר שהאמת היא שהרכוש גדול. מה זה רכוש גדול? זה נתינת התורה. זה שהקדוש ברוך הוא נתן תורה לישראל זה רכוש גדול. "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף, יקרה היא מפז ומפנינים". זה הרכוש גדול ובזה הקדוש ברוך הוא קיים את ההבטחה שלו. יבוא אברהם אבינו

02:05 דובר 1 ויגיד, והוא מדייק במילים של רש"י, יבוא אברהם אבינו ויגיד "ועבדום ועינו אותם קיים בהם" כפשוטו בגשמיות, בחומר ובלבנים היה, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" זה היה עניין רוחני, עניין של תורה. על זה יבוא אברהם אבינו בטענה ועל זה אומר הקדוש ברוך הוא בבקשה שלא יבוא בטענה ש"ועבדום ועינו אותם קיים בהם" ואחרי כן לא קיים בהם. על זה הוא מבקש "דבר נא, בבקשה תגיד לבני ישראל שישאלו איש מאת רעהו" על הקטע הזה, על הפרט הזה, שלא יבוא אברהם אבינו בטענות, ולכן הוא מבקש בבקשה "דבר נא לבני ישראל".

02:49 דובר 2 סוגר.