תיעוד חייו של הרב זושא ריבקין

00:03 דובר 1 זושא היה כזה, הוא לא חי בשביל עצמו. הוא חי בשביל כולם. שהכול יהיה בסדר, אז הוא היה גם, אה, חושב על... משאיר פינה גם בשביל עצמו.

00:15 דובר 2 זושא, הוא דאג לנו גם כמו אבא, גם לקחת אותנו לבית חולים, לאבא, ו... אין מילים.

00:27 דובר 6 חיים היה יותר שקול כזה, היה מייצב אותו קצת, והוא היה יותר חם כזה. לעשות, ומהר, וטוב, שמכיוון שנותנים את השם לרבי אז מהר לעשות את זה, כמה שקבלן רוצה, שיעשה את זה.

00:44 דובר 7 לא היה חסיד כמוהו ואוהב ישראל כמוהו בדור שלנו. ואני אומר את זה בלי שום... לא בגלל שהוא שווער ולא בגלל זה. זה מה שהוא באמת היה. והחיבה שהרבי רכש לו זה גם דבר שכמעט נדיר ממש בצורה בלתי רגילה. זה ראיתי מהרגע הראשון שהתחתנתי, בכל הדברים כמעט.

01:07 דובר 6 אהבו את המסעדה של זושא בשל הקודש שהיה שמה.

01:18 דובר 8 החסיד האהוב ר' זושא ריבקין, עליו השלום, נולד בח"י בכסלו תרפ"ז לאביו, בעל מסירות הנפש ר' יחיאל יוסף, ואמו מרת שיינה, עליהם השלום. ר' יחיאל יוסף מסר את נפשו להצלת יהודים מעמק הבכא הסובייטי ודאג לכל מחסורם ללא תמורה ובאהבה גדולה. תכונות אלו ירש ר' זושא מאביו והן הנחו אותו לאורך כל חייו.

01:46 דובר 7 הכרתי איש טוב לב שלא ראיתי לפני זה. לא ראיתי, זה דבר שלא נתקלתי. פשוט איש שכל כולו טוב לב. לא רק למשפחה, בכלל, כל כולו טוב לב, תמיד איך לעזור ואיך לסייע. ו... הטוב לב שלו מוקרן בצורה הכי טבעית שיכול להיות.

02:09 דובר 1 אם זושא רצה משהו, אז הוא עבר דרך הקיר. הוא, הוא ביצע מה ששייך לצורכי ציבור. לא, לא עמד דבר בפניו.

02:21 דובר 8 לאחר הגעתו ארצה בימי נעוריו היה ר' זושא ממייסדיו של כפר חב"ד, הכפר של הרבי. בשנים מאוחרות יותר זכה להקים יחד עם אחיו ר' חיים עליו השלום, את בית הכנסת המפואר בית מנחם.

02:40 דובר 7 בהתחלה היה איזשהו נדבן שרצה לתת חמישים אלף דולר בשביל לתת את השם שלו לבית הכנסת. אז זושא התעקש ואמר: "לא, אנחנו ניתן את השם של הרבי ואנחנו לא צריכים את החמישים אלף דולר".

02:57 דובר 8 ההידור של בית הכנסת נגע לר' זושא בכל מאודו, וגם כאן, כבכל דבר, פעל במסירות עצומה להגשמת יעדיו.

03:06 דובר 7 זושא ובית מנחם זה היינו הך. זה, זה היה חלק אינטגרלי. זה היה הבית שלו, זה היה המחשבה שלו, זה, זה היה החיות שלו. אז זה התבטא בכל הדברים.

03:19 דובר 1 עוד מישהו שכבר איננו נסע לרבי וביקש רשות לתת שם של בית מנחם, והרבי אמר: "לא בא בחשבון". וזושא נסע ואמר שהוא מבקש רשות לתת את השם של הרבי על בית הכנסת. אז הרבי אמר: "בוודאי". הוא קיבל את הרשות לכתוב בית מנחם, זה היה בית הכנסת, בית מנחם הראשון בעולם.

03:48 דובר 8 כל רגע בחייו של ר' זושא היה נתון להגשמת הוראותיו של הרבי וקיום מבצעיו הקדושים. הפצת המעיינות זרמה בכל נימי נפשו. הוא פעל כל ימיו כחייל נאמן שאינו מפספס אף הזדמנות לקרב עוד יהודי. שאיפתו העיקרית הייתה לקרב את ילדי ישראל לאבינו שבשמיים, אותם אהב בכל ליבו ונפשו.

04:11 דובר 7 עשרות ילדים, ממש קבוצות שלמות, שהיו באים מבית הספר דרך המסעדה ברחוב מזא"ה ונכנסים והיו, היו אומרים את הפסוקים ואחר כך מקבלים את הסוכריה ואומרים ברכה, וזה היה החיים שלו.

04:31 דובר 9 פתאום הוא היה מקבל מין הבזק כזה ורעיון משהו, והיה מבצע אותו. נכנס לו הג'וק הזה שחבל על הזמן שהוא נוסע ברכבת. ככה הוא היה נח לפני העבודה ונח אחרי העבודה. לקח קופת צדקה, פרט אלף שקל לשקלים ונתן לכל בן אדם שקל. אז היו אנשים ששמו כסף משלהם, משלהם, ואם מישהו לא רצה לשים את השקל שהוא נתן לו, אז הוא אמר לו: "אני שם בשבילך, יהיה לך יום, יום מוצלח".

05:05 דובר 8 מתוך דאגה רוחנית וגשמית לכל יהודי, פתח ר' זושא בהוראת הרבי את מסעדת ישורון ברחוב מזא"ה ארבע בליבה של העיר תל אביב, שם סיפק מזון כשר למהדרין עד ליומו האחרון.

05:19 דובר 10 כוחות להפעיל מסעדה. אני חושב שבן אדם בחצי מהגיל שלו בקושי מבצע.

05:26 דובר 7 הוא יותר הפסיד שמה ממה שהרוויח. אלא מה? הרבי אמר לו שיחזיק את המסעדה בשביל לזכות את הרבים, שבתל אביב יהיה מקום גלאט כשר לאכול.

05:43 דובר 10 כשלקחו לו את רישיון הנהיגה, אז הוא היה סוחב ירקות ומצרכים ובשר בתיק ברכבת ונוסע להפעיל את המסעדה.

05:52 דובר 11 בתל אביב.

05:53 דובר 12 מה יש להם? בבקשה.

05:57 דובר 11 תגיד שמע ישראל, איציק.

05:59 דובר 12 רוצה לשמוע.

06:01 דובר 11 בקול רם.

06:03 דובר 8 ילדים אמרו בה פסוקי תורה וברכות לרוב. גברים הניחו תפילין ונזקקים זכו בה לסעודה הגונה, וכולם התקבלו בה במאור פנים וחיוך רחב.

06:14 דובר 9 ביום שישי הוא נסע להיפרד מהמסעדה. הוא לא אמר לי, הוא, הוא צריך לראות ב... לנסוע לתל אביב. הוא נוסע לתל אביב לראות מה עם הפריזרים, אם הכול עובד. ביום ראשון הוא כבר לא נסע.

06:32 דובר 8 דמות מיוחדת בחייו של ר' זושא עליו השלום ורעייתו הייתה בתם מרת חיה ברכה הלפרין עליה השלום, שלדאבון ליבנו נפטרה בטרם עת.

06:43 דובר 13 האמונה הייתה עשויה להתערער, אם לא להתערער, ודאי לא להתחזק. בפרט אחרי הברכות של הרבי וההבטחות וכל מיני דברים. ואצלו בדיוק הפוך. ראית שהאמונה מתגברת. לא רק שלא היה לו שום פקפוק, אלא הפוך. הוא כל הזמן חשב איך לעשות עוד משהו שהרבי רוצה ועוד משהו שהרבי רוצה, וכל הדברים הוא ממש עד יומו האחרון.

07:09 דובר 8 ר' זושא לא יישכח מאיתנו. הוא היווה עבור כולנו דוגמה חיה ליהודי חסידי מלא חיות, מסירות ואהבה אין קץ, שמחה ללא גבול ואמונה עמוקה ומוחשית.

07:22 דובר 3 אין שום סיבה והסבר לכך שזושא עכשיו נמצא למעלה, אלא זאת שהוא הלך כדי לזרז את הרבי. הוא בטח שמה מנדנד. הוא בטח. אין מה לדבר.

07:37 דובר 4 ללמוד ממנו התקשרות לרבי כחסיד שבטל לרבי. ואם הרבי יגיד לו משהו שנשמע הזוי, הוא צריך לדעת שזה שהוא עושה.

07:52 דובר 13 אני חושב שהוא היה סמל למה שהרבי הראה לנו: לתת, לתת ולתת. זה מה שצריך. אני חושב שאם הדור שרוצה ללמוד ממנו ייקח את זה, זה מספיק. האמונה, האמונה החזקה שהייתה לו, אהבת ישראל חסידית, אמיתית, בלי גבולות, בלי... לתת ולתת. זה באמת היה... אני לא נתקלתי עוד במישהו שאוהב ישראל בדרגה שלו. פשוט לא.

08:23 דובר 9 כי זה, זה היה זושא. זה היה זושא. אין מה ל... אה, אה, אי אפשר לקחת את זה ממנו, את כל הדברים האלה, מה שהוא עשה.

08:32 דובר 5 למרבה הצער, לא זכה רב זושא להותיר אחריו צאצאים. את חייו הוא הקדיש למען אחרים, ובמיוחד עבור ילדי הכפר. מתוך הכרת הטוב ולעילוי נשמתו, נלמד מדרכיו ונאמץ אותם אל חיינו. אהבת ישראל ללא סייג, במסירות ודבקות, נתינה מכל הלב והתקשרות פנימית ועמוקה אל הרבי. כי כולנו הילדים של רב זושא.