התוועדות י"ט כסלו תשס"ה כפר חב"ד

00:01 דובר 1 כבוד מרנן ורבנן, משפיעים, רבנים, דיינים, אישי ציבור שיגיעו בהמשך. השרים שיגיעו בהמשך. אורחים נכבדים, חסידים ואנשי מעשה. חיילי בית דוד התמימים. חיילי צבאות השם הנפלאים היושבים כל כך יפה בשקט. קהל קדוש ונכבד. ששש... מכפר חב"ד, מרכז ובירת ארצנו הקדושה. הננו שמחים לקבל את פניכם בשם ועד כפר חב"ד, בשם יושב ראש ועד הכפר, ר' בנימין ליפשיץ, בברכת חסידים לבבית. ברוכים הבאים להתוועדות הגדולה המרכזית לכבוד חג הגאולה י"ט כסלו, יום גאולת אדמו"ר הזקן. לשמוח, להודות לשם על חסדיו ולברך איש את רעהו בברכת החסידים המסורתית. א גוט יום טוב! לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות, תכתבו ותחתמו.

01:32 דובר 2 אמן.

01:32 דובר 1 מוריי ורבותיי, קהל קדוש ונכבד. זה היום עשה השם, נגילה ונשמחה בו. זה היום פסק בעל השמחה, רבנו הגדול, בעל הגאולה, זכותו יגן עלינו אמן. הוא פסק וכתב באיגרתו: "ייקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות ישראל בתשובה ועבודה שבלב". מאז נחוג חג הגאולה י"ט כסלו בכל תפוצות ישראל, אכן מתקיים הפסק הזה, נתעוררו בו רבבות אלפי ישראל בהתעוררות פנימית לתורה, לקדושה, לטהרה ולדרכי החסידות. י"ט בכסלו הוא זה ששמר על גחלת הקודש שלא תיכבה. הוא זה שנתן עוז ותעצומות וחיות אלוקית בכל הנסיבות ובכל הזמנים. מוריי ורבותיי, השנה יותר מכל זמן אחר, כשעם ישראל חי בשעה קשה וגורלית, ראוי שנשב יחדיו בהתוועדות חסידית, לנצל יום סגולה מיוחד זה להתעוררות של אמת, לחיזוק ולביסוס המחנה הגדול והענק של כל ההולכים לאורו ובדרכו של רבינו הזקן. עם ישראל העומד עכשיו בשעות הכי קשות, כדאי שיתבונן במשמעויות של חג הגאולה י"ט בכסלו, אותו אנו חוגגים ברגעים אלה כאן בכפר חב"ד ובכל תפוצות ישראל. תקופת מעצרו של רבינו בעל התניא והשולחן ערוך הייתה אחת השעות הקשות ביותר לחסידות חב"ד בפרט, ולתנועת החסידות בכלל. התנועה, תנועת החסידות, שהייתה נתונה אז בתהליכי פריחה והתעצמות, הוטלה פתאום לאיום קיומי. ברור היה שאם חס ושלום לא היה הרבי הזקן יוצא זכאי, היו שלטונות רוסיה שמים קץ לתנועת החסידות כולה. לאחר ששו-- אנחנו מקדמים בברכה את כבוד המרא דאתרא, הגאון הגדול הרב מרדכי אשכנזי שליט"א, ברוכים הבאים. לאחר ששוחרר סיפר אדמו"ר הזקן שבהיותו בכלא נתגלו אליו רבו המגיד ממזריטש ורבו הבעל שם טוב, וידוע שהוא שאל אותם מדוע נתחייב בעונש המאסר ומה רוצים ממנו? ענו לו מייסדי החסידות שהתעורר עליו קטרוג

05:12 דובר 1 חמור למעלה על שהוא מפיץ ומגלה את מעיינות החסידות הכמוסים. שאל אותם אדמו"ר הזקן אם עליו לחדול מהפצת החסידות? השיבו לו: "מכיוון שהתחלת אל תפסיק, ואדרבה, הפץ עוד ועוד ועוד". ואכן ידוע בחסידות חב"ד יש הבחנה ברורה בין התקופה שלפני פטרבורג, לפני המאסר, לתקופה שלאחר פטרבורג. מאמרי החסידות של רבינו הזקן השתנו שינוי מהותי בין שתי התקופות, בעוד שקודם למאסר היו מאמריו קצרים ותמציתיים, הרי לאחר השחרור החל לומר מאמרים ארוכים ומוסברים, ובכך אפשר לחוגים רחבים ביותר להבין את דברי החסידות. מוריי ורבותיי, מה קרה בפועל? בפועל קרה שדווקא המאסר שביקש להכרית את החסידות הפך לנקודת מפנה חיובית, ולא רק מפנה אלא למנוף בהפצת החסידות. דווקא לאחר המאסר זכתה החסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט להתעצמות אדירה מאין כמוה, והשפעתה הגיעה ומגיעה היום לחוגים רחבים ביותר בכל קצווי תבל. למעשה, הרבי מזכיר את זה: לא רק רבנו הזקן, הראשון לשושלת חב"ד, ישב בכלא, אלא כל אדמו"רי חב"ד, פרט לרבי נשיא דורנו, זכו לטעום חוויה זו. כולם נאסרו בעילה זו או אחרת. אצל כולם דווקא המאסר גרם לתוצאה הפוכה של התגברות העשייה וההשפעה. ברור, אומר הרבי, שאין זה עניין מקרי, אלא יש כאן תהליך עמוק של ירידה שמביאה את העלייה, העלייה הגדולה. ברור גם כן שככל שהעלייה הצפויה היא גבוהה יותר, כן, הירידה הקודמת לה קשה יותר. מבחינה זו אנחנו היושבים כאן בתקופה הקשה ביותר בתולדות ישראל, יכולים דווקא לשאוב עידוד ותקווה מעוצמת הירידה ולהבין איזו עלייה גבוהה עתידה לבוא בעקבותיה. אמרנו כאן מכפר חב"ד מספר פעמים בהתוועדויות. עם ישראל עומד עכשיו ודווקא עכשיו יותר מתמיד לקראת העלייה הגבוהה ביותר, לקראת הגאולה. שם בממשלה עושים חשבונות ותוכניות איך לצרף ואת מי לצרף

08:43 דובר 1 ואיך לבנות ממשלה. אבל יש להם טעות גדולה. לא ממשלה ימנית יותר או יהודית יותר מצפה לנו, אלא מערכת שלטונית שונה לחלוטין, ואת זה הם כנראה לא יודעים מספיק. מערכת הממשל הנוכחית עומדת לפנות את מקומה למהות שלטונית אחרת, רבותיי. מלכותו האלוקית של משיח בן דוד. אנחנו נמצאים עכשיו בנקודת התפר בין שתי המערכות, והמשבר החמור בו אנו נמצאים כעת מהווה בסיס לקליטת המהות השלטונית העליונה והקדושה של משיח צדקנו. תחושת המאסר והמצור שבה נתון היום כל הציבור מהווה הכנה לקראת הגאולה האמיתית הצפויה לבוא בקרוב. יש בכך מעין הכשרת הלבבות לקראת הייעוד האמיתי המצפה לנו. אחיי ורעיי, הבה ונקשיב לדברי השמחה והגאולה שהכריז אדמו"ר הזקן ואמר: הקדשתי את יום י"ט כסלו כמו יום כיפור, שכל מה שיהודי יבקש ביום הזה תתקבל בקשתו. אני חוזר, הקדשתי את יום י"ט כסלו כמו יום כיפור, שכל מה שיהודי יבקש תתקבל תפילתו. נישא תפילה לבורא עולם ונבקש: תהא השעה הזאת, שעת ההתוועדות החסידית, שעת רחמים ועת רצון מלפניך, והציפייה הגדולה והאדירה שעורר בנו הרבי, נשיא דורנו, למשיח תלך ותגבר, והמסע אל הגאולה יתעצם ויגיע ליעדו בגאולה השלמה האמיתית על ידי משיח צדקנו בקרוב ממש, אמן ואמן. רבותיי ורבותיי, הרבי אומר באחת השיחות שידוע מסיפורי רבותינו נשיאינו שגאולתו של אדמו"ר הזקן באה על ידי התפילות של תלמידיו, חסידיו וכל ההולכים בעקבותיו. כחסידים ותלמידים של הרבי נשיא דורנו, ממלא מקום רבותינו נשיאינו החל מבעל הגאולה, נפתח את ההתוועדות המרכזית בתפילה. פרק ק"ג, פרקו של הרבי. אתכבד בזה להזמין את חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד המרכזית, הרב החסיד רבי יוסף יצחק הלוי רייצ'יק, לפתוח בפרק ק"ג בתהילים, פרקו של הרבי. אבקש מכל הציבור לעמוד על

12:09 דובר 1 רגליו ולהצטרף לאמירת התהילים. תודה ויישר כוח לרב החסיד רבי יוסף יצחק הלוי רייצ'יק, חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד, ואנחנו מקדמים בברכת ברוכים הבאים את ידידנו הדגול, חבר הכנסת הרב בני אילון. ברוכים הבאים וחג שמח. מוריי ורבותיי... אדמו"ר הזקן בעל הגאולה אמר והבטיח: "כל השמח בשמחתי, אוציא אותו מן המרחב... מן המיצר אל המרחב". גרסה אחרת אומרת: "כל השמח בשמחתי אוציא אותו מן הגשם אל הרוח". גרסה שלישית: "כל השמח בשמחתי אוציא אותו מן הגיהינום", והרבי אומר בשיחותיו הקדושות שכל שלוש הגרסאות מתאימות. והרבי מסביר שם באריכות. הנקודה, ומה זה לשמוח בשמחתו של הרבי? זה להחזיק בידית, בקליאמקע של הדלת של הרבי. ומה זה להחזיק בידית, בקליאמקע? לחזור על מאמר של הרבי, על ניגון של הרבי, על ווארט של הרבי. אנחנו נפתח את ההתוועדות החסידית. פותחים בדבר מלכות. מאמר חסידות של הרבי, אותו יחזור הגאון החסיד הרב אליעזר ברוד שליט"א, רב היישוב של כרמי יוסף וראש מכון סמיכה לרבנות בישיבת אור שמחה בכפר חב"ד. נבקש מהמקהלה יחד עם התזמורת לפתוח בניגון שלפני המאמר, ומיד אחרי זה נשמע את המאמר מפי הרב ברוד. בבקשה.

19:40 דובר 9 "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי". אומרת על כך הגמרא במסכת ברכות שכל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור, אמר הקדוש ברוך הוא: מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם. בשביל להבין את הקשר שבין שלושת הדברים האלו, תורה וגמילות חסדים ותפילה בציבור, עם הפסוק "פדה בשלום נפשי", יש לבאר שהעניין של תורה קשור עם העניין של שלום, כפי שנאמר במדרש: על ידי זה שיהודי יושב ולומד תורה, הוא משים שלום בין פמליה של מעלה לבין פמליה של מטה, וכשם שזה בכללות העולמות, שעל ידי לימוד התורה נעשה חיבור ואיחוד בין העולמות העליונים לבין העולמות התחתונים, אותו הדבר גם כן בכללות, גם אצל האדם עצמו, על ידי לימוד התורה הוא משים שלום בין שני העולמות שלו, בין הנפש האלוקית מחד ובין הנפש הבהמית מאידך. ועד שהתורה מביאה ומשימה שלום כפשוטו בעולם, כפי שהרמב"ם כותב בסוף הלכות חנוכה שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, וכפי שאנחנו אומרים גם כן בכל יום בתפילה את מאמר חז"ל: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. כלומר, שעל ידי לימוד התורה לא רק שנפעל עניין השלום בעולם, עניין שלום סתם, אלא שזה בבחינה של ריבוי, תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שזהו הקשר בין העניין של פדה בשלום עם העניין של לימוד התורה. ואת אותו הדבר אנחנו מוצאים גם כן בעניין של גמילות חסדים. כפי שרש"י מפרש במסכת ברכות שם, שעל ידי העניין של גמילות חסדים נוצר איחוד ושלום בין נותן הגמילות חסדים לבין האדם שמקבל ממנו את גמילות החסדים. כלומר שגמילות החסדים פועלת עניין של שלום. אחר כך ישנו העניין של תפילה בציבור, שעל ידי שהזוהר אומר כי ברבים היו

21:53 דובר 9 עמדי, שהעניין של רבים זה תפילה עם הציבור, ועל ידי העיסוק בשלושת הקווים האלו של תורה ועבודה וגמילות חסדים, שהן שלושת העמודים שעליהם, שעליהם העולם עומד. על ידי זה אומר הקדוש ברוך הוא שמביאים לפדייה, כאילו פדני לי ולבני מבין אומות העולם, שהכוונה בזה היא שזה מביא את הגאולה השלישית ואת בניין בית המקדש השלישי. והקשר של הדברים האלו עם המספר שלוש יובן, שהעניין של מספר שלוש כבר מצאנו דוגמתו בשעת מתן תורה, שעליה נאמר בגמרא במסכת שבת: "בריך רחמנא שנתן תורה משולשת לעם משולש ביום השלישי בחודש השלישי על ידי שלישי". כלומר, שהתורה קשורה עם המספר שלוש, שהקשר הוא שהעניין של מספר שלוש הוא לבוא ולחבר בין שני דברים, שכאשר ישנו עניין, עניין אחד בלבד, עדיין אין מקום למחלוקת. אבל כאשר ישנם שני דברים, הדבר הזה עלול להביא לידי מחלוקת, ואז צריכים להגיע לשלישי, שהשלישי יחבר ויאחד בין שני הדברים. בדוגמת העניין שמצאנו בבית דין, שאין בית דין פחות משלושה, ואף על פי כן, על ידי זה שפוסקים פסק דין, כל השלושה נהפכים להיות מציאות אחת, שזהו הכוח של השלישי, שהוא מחבר ומאחד בין כולם. עד—כאשר מדברים על בית דין, אז יש את הפסק דין—בית דין שפוסק פסקי הלכות, עד הפסק של ההלכה האחרונה, שאין הגאולה תלויה אלא בתשובה, ותשובה קשורה בשעתא חדא וברגעא חדא, ועל ידי זה מביאים את הגאולה השלמה. והנה כשם שישנם שלושת הדברים האלו בעבודה הכללית, אותו הדבר גם ישנו—ישנם שלושת הדברים האלו בעניין של פדייה, שישנו—ישנה הדרגה הפשוטה והנמוכה ב"פדה בשלום", כפי שהיא גם משתקפת מפשטות הכתובים, שהפסוק "פדה בשלום" אמר דוד המלך על

24:10 דובר 9 כך שהוא היה במצב של מלחמה עם אבשלום בנו. ואף על פי שדוד המלך אמר "כי ברבים היו עמדי", וכפי שמסביר התלמוד הירושלמי שהכוונה ב"כי ברבים היו עמדי" שגם אנשי אבשלום התפללו לשלומו של דוד, אבל אף על פי כן דוד היה אז במצב של מלחמה עם אבשלום, אז הוא צר—הוא צריך לברוח מירושלים. וכ—וכתוצאה מזה ישנה שקלא וטריא בתלמוד הירושלמי מה היה דינו של דוד המלך, כלומר האם היה לו דין מלך בזמן הזה שהוא לא שהה בירושלים? הרי שכאן העניין של "פדה בשלום נפשי מקרב לי" הוא כפשוטו, שיש מצב של מלחמה. אבל ישנה דרגה נעלית יותר ב"פדה בשלום", שזו הדרגה שהייתה אצל בנו של דוד, אצל שלמה המלך, שבימיו היה שלום ושלווה, ואז העולם היה כאילו כבוש תחת ידו ומכל העולם הביאו לו מס. וכפשטות הכתובים שהביאו לו אבנים טובות וזהב וכסף, שלכן את בניין בית המקדש אמר הקדוש ברוך הוא יבנה דווקא שלמה ולא דוד. אף על פי ששלמה בא מדוד וכוח הבן הוא מכוח האב, ואז שבית המקדש נקרא על שמו של דוד, והכול מיד דוד, היה זה שהגה את כל העניין של בית המקדש. אבל מכל מקום את הבנייה בפועל בנה דווקא שלמה המלך, כפי שהקדוש ברוך הוא אמר לדוד, היות שהוא היה קשור עם מלחמות, אף על פי שזה היה מלחמות השם. אבל כיוון שזה היה קשור עם שפיכות דמים, "כי דם רב שפכת", לכן לא דוד המלך יבנה את בית המקדש, כי אם דווקא שלמה המלך. הרי שהעניין של "פדה בשלום" כפי שהוא אצל שלמה, הוא למעלה מ"פדה בשלום" כפי שהוא אצל דוד, שאצל שלמה זה היה עניין של שלום

26:03 דובר 9 ללא מלחמה כלל. והשלמות של "פדה בשלום" תהיה על ידי משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלמה, שגם משיח צדקנו מזרע דוד ושלמה, ילחם מלחמות השם, ינצח ויביא את העולם כולו למצב כזה שלא יהיה בכלל רע, אלא הכל יהפוך להיות טוב. והנה כשם, כשם שישנם שלושת הדברים האלו במלחמה כללית, על דרך זה ישנם גם שלושת הבחינות האלו בעבודת האדם, שהעניין של קרב בעבודת האדם זה כפי שנאמר "צלותא פולחנא דליבא", וכפי שמתרגם הכתוב על הפסוק "בחרבי ובקשתי", מתרגם על כך תרגום אונקלוס שזה הולך על חרב וקשת, שההבדל בין חרב וקשת הוא ששניהם הם כלי מלחמה, רק שהקשת זה כלי מלחמה שקשורה יותר במלחמה מרחוק, ואילו החרב זה כלי מלחמה שקשורה עם מלחמה בקרוב, שזהו העניין של "פדה בשלום נפשי מקרב לי", שקרב זה גם מלשון קירוב, ששני הצדדים הנלחמים עומדים בקירוב מקום זה לזה, ולכן זה קשור עם העניין של חרב. והעניין הזה של חרב בעבודת האדם, שלכל ראש, כפי שנאמר במשנה "ממתי קורין את שמע בערבית", שהעניין של קריאת שמע זה להביא לעבודה של "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך", בשני יצריך, ביצר טוב ויצר הרע. אבל תחילת העבודה הזו מלחמה שקיימת בין היצר הטוב ליצר הרע, ועל זה אומרים שתחילה, "ממתי קורין את שמע", בתחילה זה בבחינת ערבית, כאשר עדיין חשוך ויש צורך למלחמה, ואז הוא נמצא בבחינה של אתכפיא, שהטוב מתגבר על הרע. זאת אומרת שישנו מצב של רע, אלא שהטוב מתגבר עליו. אבל אחר כך מגיעים ל"ממתי קורין את שמע בשחרית", שהעניין של שחרית זה שהטוב מצליח לא רק להתגבר על הרע, אלא שהוא גם כן מבטל את הרע לגמרי. כפי שנאמר

28:13 דובר 9 "ולבי חלל בקרבי", שאין לו בכלל יצר הרע, ואז לדרגה גבוהה יותר, שלא רק שאין לו יצר הרע, אלא שהיצר הרע נהפך לטוב. ואז מתקיים בפשטות העניין של "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך", בשני יצריך, גם ביצר הטוב וגם ביצר הרע, ששניהם נהפכו לטוב. שהשלמות של זה תהיה גם בביאת משיח, שאז תהיה עבודה בבחינת יחידה שבנפש ובבחינת יחיד, שכאשר מאירים הדרגות האחרות, לא יחידה שבנפש, אז גם בדרגה של חיה שבבחינת מקיף, אף על פי שבדרגה הזאת אין רע, אבל זה עדיין לא שולל לגמרי שיכולה להיות מציאות של רע. מה שאין כן בדרגה של יחיד, אז נמצאים במצב שבכלל לא יכול להיות מציאות של רע, שזה כאמור יהיה בביאת משיח צדקנו. שכדי להגיע לייעוד הזה צריכים להתחיל ב"ממתי קורין את שמע בערבית" בבחינת אתכפיא, ואחר כך ממשיכים ומגיעים ל"ממתי קורין את שמע בשחרית" בבחינת אתהפכא, וזה מביא לגילוי יחידו של עולם ולגילוי בחינת יחידה שבנפש על ידי בחינת יחידה, על ידי משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלמה במהרה בימינו אמן.

29:35 דובר 10 איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי

30:24 דובר 9 תודה רבה וישר כוח לגאון החסיד הרב אליעזר ברוד על חזרת המאמר החסידי בטוב טעם ודעת. מוריי ורבותיי, אצל רבותינו היה תמיד שגור צירוף המילים, בפרט אצל הרבי ובמכתבים לבר מצוות של ילדים, הצירוף של חסיד, ירא שמיים ולמדן. ושמעתי שהרבי מעלה את זה באחת השיחות. למה הסדר חסיד לפני ירא שמיים ולמדן? אלא חז"ל הרי אמרו: אם אין יראה אין חוכמה. וכדי שתהיה יראה וחוכמה חייב להיות קודם את הביטול, את החסיד, את ההידור, ואז מצטרפות שלושת המילים לראשי תיבות חי"ל, חייל חסידי. איתנו כאן העונג והכבוד להזמין את החסיד, ירא שמיים ולמדן, בברכת אורח, הרב הצבאי הראשי לישראל, תת־אלוף הרב ישראל וייס שליט"א, להביא את ברכתו ודבריו להתוועדות. הרב וייס, בבקשה.

32:10 דובר 11 ערב טוב, ברשות הרבנים החשובים, חבר הכנסת בני אלון, רב משטרת ישראל, אני רואה אותו מגיע. מוריי ורבותיי, לכבוד הוא לי בהתרגשות אמיתית לעמוד כאן ועכשיו לפני הציבור הקדוש הזה, ולומר לכם שהחג שלכם הוא החג שלנו. כשאני עומד כאן אני רואה לנגד עיניי את אחד המכתבים של הרבי, ואני קורא את הדברים הבאים. כותב הרבי במכתבו לי"ט בכסלו בכפר חב"ד: "ראיתי קטעים ממכתבי עת שהשתתפו כמה מצבא ההגנה לישראל בחגיגת יום הבהיר י"ט בכסלו בכפר חב"ד. אקווה אשר המברק שלי לי"ט בכסלו נתקבל בכפר במועדו, והרי היה בו ברכה מיוחדת לאנשי צבא ההגנה לישראל". ואני מקבל בזאת את ברכתו של הרבי. מוריי ורבותיי, אני מסתובב בארץ ישראל ובעולם, ואני רואה את השלוחים החשובים בכל אתר ואתר, ואני אומר: זאת היהדות בהתגלמותה, בכל מקום בעולם. פעם אמרו חסידים לרבי: למה דומה היהודי? לאות הכתובה בספר תורה. יש ולעיתים נחלשת האות הזו ויש צורך לחזק אותה. אמר הרבי: לא כן הוא. יהודי דומה לאות החקוקה בסלע, לעולם איננה נמחקת. יש ולעיתים מעלה אבק כלשהו, והתפקיד שלנו הוא להסיר את האבק מעל האות היהודית החקוקה בסלע. מוריי ורבותיי, הנשמה היהודית מפעמת בתחתית ליבו של האדם באשר הוא יהודי. יש ולעיתים היא מכוסה בשכבות מסוימות, אבל אז מגיע השליח ומניף את ידו ואוחז בציציות ראשו של אותו יהודי ויודע לחבר אותו אל יהדותו. בכל מקום בעולם שחושבים שנגמרה היהדות, שאין שמה יותר אמונה, פתאום כיש מאין מתגלה החסידות הזאת בהשבת הבנים הביתה. יש לי הרגשה, מוריי ורבותיי, שהחיבור המיוחד של חסידי חב"ד לארץ ישראל ולעם ישראל ולתורת ישראל הוא בעצם היה החיבור שמורו ומולידו יעקב אבינו, שהוא הוא המחבר אותנו

35:54 דובר 11 אל הפרשיות האחרונות של ויצא, של וישלח, של וישב, הפרשה הזאת. ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. אומרים חכמינו זכרונם לברכה: ביקש לעבור ונעשה העולם כולו כותל לפניו. גם אתם יוצאים לכל מקום בעולם בלי לשאול מה נרוויח, בלי לשאול מה יצא לנו מזה, בלי לשאול מהם התנאים, ובלבד להביא את דבר השם לכל מקום בעולם. יעקב אבינו, שנאלץ לברוח מביתו והיה במשך למעלה מעשרים שנה בבית לבן, בית מלא שקרים וזוהמה ועבודה זרה. שואלים אותנו חז"ל: מניין שאב יעקב אבינו את הכוחות להמשיך ולשהות בבית כזה? ולא רק להמשיך ולשהות, אלא לצאת משם כשתורת ישראל על לשונו. עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי. יעקב אבינו היה מסוגל גם באותם שעות קשות של מבחן, של עבודה זרה, של שקרים ושל זוהמה, יעקב אבינו היה מסוגל להסתכל מהלך אחד קדימה, לראות תמונה בשלמותה, לראות את הברכה של הקדוש ברוך הוא שאומר לו: ופרצת ימה וצפונה וקדמה, ממש כמו שאתם עושים. יעקב אבינו כשהלך לבנות את ביתו לא הלך רק להוליד את שנים עשר ילדיו. יעקב אבינו הלך לבנות את בית ישראל. יעקב אבינו הלך לבנות את נצח ישראל, וזוהי התרומה המהותית של החסידות הזו. יורשה לי ביום החג הזה, מוריי ורבותיי, לברך אתכם על היותכם אוהבי ישראל אמיתיים של כולם. בלי לשאול מהי אמונתך, בלי לשאול מאין באת, לדעת שכולם מחוברים אל הציבור הישראלי, גם הצדיקים וגם הבינוניים וגם מי שאולי רחוק, אתם יודעים לאגוד אותם באגד אחד ולחבר אותם אל שורשים, אל המהויות, אל המסורת של העם היהודי לדורותיו. כי רק מי שיודע מאין באת הוא גם ידע לאן הוא עתיד לילך. חג שמח.

38:35 דובר 12 תודה ותשואות חן חן לרב הצבאי הראשי לישראל, תת־אלוף הרב ישראל וייס שליט"א, שבדבריו ביטא הלכה למעשה את מה שאדמו"ר הזקן מסר את נפשו על חסידים וחסידות, ובראש הדברים על אהבת ישראל. הדברים ששמענו מפי הרב, המסירות, נטבע של הרבי, איך שהדברים מתיישמים למטה אצל כל חסיד וחסיד. תודה ויישר כוח. מוריי ורבותיי, באיגרתו של אדמו"ר הזקן ידוע שהרבי מזכיר שם שניצחון של אור החסידות נתגלה, והרבי מתבטא שם בביטוי "לעיני כל השרים והעמים". עדיין עוד לא הגיעו כל שרי הממשלה איתנו כאן, אבל חלקם נמצאים איתנו כבר. ואצלנו בממשלה שלנו בכפר חב"ד כולם שרים, לעיני כל השרים והעמים. אתכבד בזה להזמין שר במשרד ראש הממשלה, ידיד... בנימין, יושב ראש הוועד. אז נקבל בברכת ברוכים הבאים את השר במשרד ראש הממשלה, ידיד גדול לחב"ד, העושה ולוחם רבות למען ארץ ישראל השלמה, ומכאן ניתן לו את כל הכוחות להמשיך במלחמה עד הניצחון המושלם. ברוכים הבאים. ומשר לשר, אולי לשעבר שם, אבל אצלנו יישאר תמיד שר, ידיד ואורח קבוע שלנו, אהוב על כולנו, הלוחם הגדול למען ארץ ישראל השלמה. ואם הוא פוטר כשר שם זה רק בגלל ארץ ישראל השלמה. ידידנו חבר הכנסת עוזי לנדאו.

41:12 דובר 13 כבוד המרא דאתרא, כבוד הרבנים, חברי הכנסת, שרים, בני כפר חב"ד, אורחים. וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען. אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה. אומרים על כך: ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. הנה נבחרה ממשלה בישראל לפני קרוב לשנתיים ויש רוב לימין הלאומי. ואפשר להקים ממשלה יציבה, וגם מה שהוקם יציב היה. יכולנו לטפל בנושא הכלכלה, ודרושה יציבות של ארבע שנים, ובנושאי חינוך וחינוך יהודי וציוני, וכמובן מאבק נחרץ בטרור. וקפץ עלינו רוגזה של מפת הדרכים ואחר כך רוגזה של ההתנתקות. ומפטרים שרים מן הממשלה, ומפלגה עוזבת את הממשלה, ואתמול שוב מפטרים שרים מן הממשלה ואין רוב לממשלה. והליכוד, כמפלגה הגדולה, יורד על ברכיו לבקש מן העבודה להיכנס פנימה, ואין תקציב וצריך היה להיות תקציב. והעצה שמבקשים עכשיו לייעץ, שנכניס את מפלגת העבודה לתוך הממשלה, וההתנתקות תוסיף ללכת קדימה. וההתנתקות היא נסיגה חד־צדדית מארץ ישראל. וההתנתקות היא נסיגה תחת אש הטרור, בלי שלום, בלי כלום, בלי תמורה. והנושא יגיע בשבוע הבא ככל הנראה לדיון במרכז הליכוד, ואנחנו נאמר ליועצים את עצת ההתנתקות: אנחנו יודעים, עם אמונה בלב, ובכמותכם בני חב"ד כך מאמינים: עוצו עצה ותופר. דברו דבר ההתנתקות ולא תעבור, כי עמנו אל. חזקו ואמצו.

44:22 דובר 14 תודה רבה וישר כוח לשר חבר הכנסת עוזי לנדאו. דברי החיזוק שנתן לנו, אבל החיזוק בא בפידבק: פדה בשלום, פעמיים שלום, שלום עליכם ועליכם שלום. מכאן, מההתוועדות החסידית, אנחנו ממשיכים לחזק את ידיו, שה' ייתן לו כוח להמשיך במרץ עד הניצחון המושלם. מוריי ורבותיי, יום י"ט כסלו, אור וחיות נפשנו ניתן לנו. חיות בלבד יכול להיות מצב חסר איברים או חס ושלום אינו בריא. אור וחיות נפשנו, חיות שהיא מלאה אור. נתכבד בזה להזמין את המרא דאתרא לכפר חב"ד, מארח ההתוועדות המרכזי, לתת לנו מדבריו בנושא אור וחיות נפשנו של י"ט בכסלו. הגאון החסיד הרב מרדכי אשכנזי שליט"א, בבקשה.

45:43 דובר 3 כמנהג ההתוועדות החסידית נפתח באמירת לחיים. לחיים, לחיים, שתהיה ההתוועדות פעילה ומוצלחת עם החלטות טובות. לחיים, לחיים. כבוד הרב הראשי לצה"ל, כבוד הרב הראשי למשטרה, שרים, חברי כנסת, שרים בעבר, שרים בהווה, שרים בעתיד. נדמה לי שכמעט כל הממשלה מיוצגת פה ליד השולחן. כיוון שלא נשארו היום הרבה שרים בממשלה, אז אפשר לומר שכמעט רובה של הממשלה נמצאת פה בשולחן הזה. מי יודע מי יישאר מחר שם? ולכן בהתוועדות הזאת, כמו שהזכירו פה קודם את עניינה של חסידות חב"ד, של אהבת ישראל, שלמעשה זהו הפרק המרכזי בספר התניא קדישא, שהיום התחלנו ללמוד אותו מחדש. פרק ל"ב, אהבת ישראל לכל אחד ואחד, יהיה המצב שיהיה. ידוע, מובא בשיחותיו הקדושות של הרבי, מרומז אבל ידוע אצל חסידים, שלרב המגיד ממעזריטש היו שלושה תלמידים. תלמיד אחד, הראשון, קראו לו בשם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. התלמיד השני קראו לו רבי זושא מאניפולי, והתלמיד השלישי היה אדמו"ר הזקן. מובן, בין כל התלמידים, משאר התלמידים. שלושתם הצטיינו באהבת ישראל. שלושתם עסקו באהבת ישראל. אבל מה ההבדל בין אהבת ישראל של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב לבין אהבת ישראל של רבי זושא מאניפולי לבין אהבת ישראל של אדמו"ר הזקן? אמרו חסידים: רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה גדול באהבת ישראל. ואיך הוא אהב ישראל? הוא לא ראה על יהודי שום רע. כשהוא ראה איזושהי עבירה חס ושלום, הוא מיד סינגר עליו ואמר שזו לא עבירה. הוא לא ראה רע בכלל. זאת אומרת, לא רק שהוא לא ראה, הוא הפך את הרע, את העבירה שלו לטוב. רבי זושא מאניפולי, כשהוא הסתכל על יהודי, הוא ראה בו רק טוב. הוא לא ראה בו שום רע. אדמו"ר הזקן אהב יהודי עם

48:24 דובר 3 הרע שבו. אף על פי שהוא ידע שיש בו רע, אף על פי שיש בו עבירה, ובכל זאת אהבת ישראל. למה? כי הוא יהודי. וזהו העומק של מצוות אהבת ישראל. ולכן אנו רואים היום את המיוחד בתורת חסידות חב"ד. וכפי שהרבי הורנו וממשיך להורות לנו להפיץ תורה וחסידות בכל העולם כולו. החג הזה של יום י"ט... ההתוועדות הזאת של י"ט בכסלו, יום של התחזקות, להגביר עוד יותר ועוד יותר את עבודתו הקדושה של הרבי, להכין את העולם לביאת המשיח. אם זה בלימוד החסידות, בלימוד פנימיות התורה, כפי שהרבי הסביר לנו באחת משיחותיו הקדושות, מה עניינה של גילוי תורת החסידות עכשיו בזמן הגלות? הרי עניין התורה עצמה של תורת החסידות, הרי זה קשורה יותר לתורתו של משיח. אלא כפי שהרבי הסביר, שהעניין של תורת החסידות זה מבחינת טועמיה חיים זכו, כשם שמצווה על אדם לאכול בערב שבת, לטעום ממאכלי שבת כדי להרגיש את הטעם של שבת. ככה גם גילו לנו בעקבתא דמשיחא את התורה הזו של תורת החסידות, לטעום את תורתו של משיח. אבל עוד יותר, כפי שהרבי מסביר במקום אחר, תורת החסידות היא הנר וההארה והאור. אור וחיות נפשנו ניתנה לנו לעמוד בחושך הגלות ולהתגבר על החושך הכפול והמכופל. אם זה החושך שבעולם כולו, אם זה החושך של כל אחד בסביבתו, ולכן דווקא ורק על ידי אור של תורת החסידות, הנהגה חסידית, לימוד החסידות, הרי זה רק התרופה ומרפא להגיע לייעוד של התגלותו של מלך המשיח. לכן בהתוועדות הזאת אנו צריכים כל אחד ואחד להתחזק, להגביר את הלימודים ואת השיעורים בתורת החסידות, להגביר את הפצת מעיינות החסידות לעולם כולו. אהבת ישראל לכל אחד ואחד, יהיה מי שיהיה, ודווקא על

50:56 דובר 3 ידי זה ורק על ידי זה הובטחנו שנזכה לראות את הייעוד של התגלותו של הרבי, של מלכנו משיחנו תכף ומיד ממש.

51:16 דובר 4 תודה רבה ויישר כוח למרא דאתרא הגאון הגדול, הגאון החסיד הרב מרדכי אשכנזי שליט"א. ומהתוועדות זאת כאן בכפר חב"ד אנחנו מאחלים לו יאריך ימים על ממלכתו מתוך בריאות ושמחה. מוריי ורבותיי, הרשו לי לשתף אתכם באחת, בחלק קטן מחוויה גדולה ביותר שחוויתי לאחרונה בביקורי בתחנות המשטרה בירושלים, עיר הקודש. ביקרתי בכל המפקדות שנמצאות בעיר העתיקה ובמגרש הרוסים. ביקרתי שם עם אחד מחסידי חב"ד שפעיל שם מדי יום במבצע הנחת תפילין, שיעורי חסידות. נכנסנו, ואני אומר לכם, הסיפורים הם ארוכים. אציין שניים מתוך שלושים. נכנסנו למפקד הכותל, רוני שמו. מתוך מטרה, הייתי צריך להודות לו על איזה שירות שהוא נתן לפעולה של צעירי חב"ד בכותל. כשדפקתי בדלת, פתח את הדלת המפקד או אמר לתשובה[?] לפתוח, והתגלה מחזה מרגש ביותר. יושב מפקד הכותל עם כיפה על ראשו, ולצידו לפניו חסיד חב"די בשם ר' יהודה יעקוביאן, מי שמכיר, ויושבים יחד ולומדים שיחה של הרבי. אני כולי התפעלות ואני אומר ככה, אז אומר לי אותו מפקד רוני, אני כבר מכיר אותו כמה פעמים, לא ידעתי. הוא אומר, "מה אתה מתרגש? מה אתה מתפעל?" הוא מראה לי על השולחן, "אתה רואה את הפלאפון הזה שהוא פעיל עשרים וארבע שעות? תסתכל. בשעה שאני לומד חסידות עם ר' יהודה גם הפלאפון מנותק. כל העולם מנותק. עכשיו אני לומד חסידות עם ר' יהודה". נכנסנו לקישלה, מי שמכיר את התחנה הזאת, ששם מתעסקים עם המון פשיעה לצערנו. למפקד, דודו קוראים לו, ויהודה נכנס אליו להזכיר לו שצריך להניח תפילין. אז כמובן מייד הוא מוציא את התפילין ומניח תפילין. כשהוא גמר להניח תפילין אז אנחנו דיברנו והוא מספר לי שדודו לא רק שהוא מניח

54:02 דובר 4 לבד, הוא דואג שכל החברים שלו יניחו תפילין. כשנפרדנו והלכנו ובירכנו והייתי שוב נרגש מהמחזה, אומר לי דודו, "בוא תסתכל", הוא מראה לי על המדף סט של מעיין חי, שיחות של הרבי, ליקוטי שיחות בלשון הקודש, ספר תניא ועוד חוברות. הנה, זו הספרייה של המפקדה שלי. כשיצאנו אני אומר ליהודה: "מה עם התפילין?" אז הוא אומר: "התפילין? התפילין הם לא שלי, זה של דודו, וזה התפילין הפרטיים שלו, שהוא דואג שכל יום עוד שוטר ועוד שוטר שנכנס יניח תפילין". רבותיי, הסיפור השלישי והאחרון שהוא כולל את כולם, אין כמעט חדר של פיקוד מג"ב או כל מישהו אחר שאין שם תמונה של הרבי בלשכה. יהודי חב"דניק קשור אל הרבי להעביר את הפעולות, מתקבל שם בסבר פנים יפות וחמות וזה לא יתואר. כשנמצאים בהתוועדות י"ט כסלו, יום הגאולה, זה הזמן לחמם את הלב ולראות את התוצאות של הפצת המעיינות חוצה, ולכן זה הרגע וזה הזמן הראוי להזמין אל המיקרופון, אל הדוכן את ידידנו הדגול, ידיד חב"ד גדול, תת־ניצב, רב משטרת ישראל, הרב יעקב גרוס, בבקשה.

55:50 דובר 5 ברשות מרא דאתרא, רבה של כפר חב"ד, הרב אשכנזי, הרב ארגמן[?], הרב אשכנזי שליט"א, כבוד הרבנים, חברי כנסת, יושב ראש הכפר והמועצה. אני מתחבט מפני ששנים רבות לא רציתי לעשות זאת, אבל אולי בכל זאת כאן גם המקום וגם הזמן. בשלהי שנת תשל"ט הייתי אצל הרבי. מי שיודע, אז נכנסו קבוצות קבוצות. נכנסתי עם קבוצה, אבל אולי אני אקדים לפני כן. עד שנת תשל"ט לא עזבתי את ארץ הקודש, לא עזבתי את ארץ ישראל. הוריי גרו בניו יורק, בקראון הייטס. לצערי אבי זכרונו לברכה חלה, ומשלא יכול היה לבוא לכאן, נסעתי לבקר חולה, לסעוד וכל מה שנזקק לאותו המצב. בשלהי תשל"ט נכנסתי למשטרת ישראל בחצי משרה. לפני כן עסקתי בחינוך, בהוראה. עשיתי את זאת רק לאחר שהתייעצתי עם מורי ורבי, רב שלמה זלמן אוירבך זכרונו לברכה, ובסמוך לכך נסעתי לאמריקה, לארצות הברית. הגעתי לבית ההורים, עזבתי את הבית, זה היה ביום שישי, ללכת אל הרבי, אל הרועה השביעי של חב"ד. כל השביעין חביבין הם, כפי שנאמר נטלו כוח מכולם מקודמיהם. לפני שעזבתי את הבית אמר לי אבא זכרונו לברכה: אני מבין שאתה הולך אל הרבי. אני מבקש ממך ואפילו כמעט גוזר עליך, אל תשלה את עצמך. לא תוכל לדבר איתו, אם תוכל אולי תיכנס, אבל אם יזדמן לך... אפשר לברוח. בשבילי אל תבקש דבר. מה שנתן לי הקדוש ברוך הוא נתן ומה שייתן, ייתן. נכנסת לתפקיד לשרת את עם ישראל, אם יזדמן לך לומר, תבקש ברכה מהרבי שתשרה שכינה וברכה במעשי ידיך. אני אחזור עכשיו אל ראשית הדברים. נכנסתי לרבי ואנשים נכנסו בקבוצות. הייתי אחרון כמעט בקבוצה. הרבי סימן לי ביד להמתין. נתן לכולם לצאת. הוציא מהחדר

1:00:04 דובר 5 גם את הגבאי, את מי ששימש בקודש, ונשארתי ביחידות. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. הוא הסיט את הכיסא, סימן לי לשבת. השיחה ארכה כשבע עשרה דקות, שמונה עשרה דקות. אני מבקש לצטט ולספר מן הפתיחה ומן הסיום, ועל האמצע ברשותכם אדלג. ביקשתי מהרבי רשות לדבר בעברית. הוא אמר לי שאני יכול לדבר בעברית. אמרתי לו ש... אני מבין יידיש, אבל יותר קל לי להתבטא בעברית. אבל הוא גם דיבר את העברית כפי שהוא דיבר, העברית שלו. ואמרתי לו שיש לי דילמה. אני באתי לבקש ברכה בשביל אבא. אבא חולה, היה על ערש דווי, אבל אבא אסר עליי. ואני לא רוצה למרוד את פיו גם שלא בפניו. אמר לי הרבי: "אבל אתה יודע שאבא צודק. קודם צורכי ציבור, ובכלל זה גם הבריאות של אבא". אני מבקש להדגיש: לא אמרתי לרבי מילה מה שאני עושה לפני כן. לא סיפרתי לו מה עיסוקי. לא נפגשנו מעולם. אם אני אומר שאינני נמנה בין חסידי חב"ד, אולי לא יקבלו את זאת ממני, אבל אם היה מספר לי חסיד חב"ד כזאת, אינני יודע מה הייתי אומר. אבל באוזניי שמעתי ובעיניי ראיתי ולא זר. הייתי ערוך איכשהו ל-לשאלות. ושאלתי אחת, קיבלתי תשובה על שתיים. אבל אני עובר ה-- אה, מן הפתיחה של הדברים אל סיומם של דברים. במהלך השיחה שאל אותי הרבי עם מי אני מתייעץ כשיש לי שאלות בהלכה. אמרתי לו עם הראש ישיבה, עם הרב שלמה זלמן אויערבאך זכרונו לברכה. הגיע גם רבה של גבעתיים וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, הרב גליקסברג. אני אחזור ברשותכם אל הדברים. שאל אותי במה אני מתייעץ איתו. זה מתוך אמצע השיחה. אמרתי שאלה אחת. הוא לא הסתפק, הוא ביקש

1:03:15 דובר 5 עוד דוגמה. אני מדלג ברשותכם. ובסוף מסרתי לו את הקוויטל. מסתכל על הקוויטל והוא שאל אותי: "וואס, פאר זיך דו גארנישט?" בשבילך אתה לא מבקש דבר? אמרתי לו שלא באתי לבקש לעצמי. אז הוא לקח את הקוויטל והוסיף בכתב ידו, ביקש את השם. ושאל אותי אם אני כהן או לוי או ישראל. אמרתי לו שאני כהן. שאל אותי אם אני נושא כפיים ב-- איפה שאני גר. במהלך השיחה אמרתי לו שאני גר בנתניה. אמרתי לו שכן. הוא שאל אותי אם שאלתי את רבי שלמה זלמן פעם אם אני יכול לשאת כפיים בנתניה. הבנתי למה הוא שואל. יש תשובה בצמח צדק, שבמקום שלא נהגו לשאת כפיים לא לייסד את המנהג. בזמנו גם שאל הרב הראשי של חיפה את ה-- את הרבי. הוא רצה לייסד, כפי שידוע לכולכם שבאזור חיפה וצפון לא נושאים כפיים, רק בשבתות ובמוסף, והוא רצה לתקן את הדבר לכאורה ולקבוע שיישאו כפיים גם בצפונה של ארץ ישראל מדי יום ביומו, ושאל את הרבי קצת לאחר מעשה והרבי שלח לו את התשובה של הצמח צדק. יש גם דברים לפני כן, מ-מב-בערוך השולחן ובמקומות אחרים. ביקש ממני הרבי כשאני אחזור ארצה שאני אשאל את רבי שלמה זלמן. אני גם אמרתי לרבי, סליחה, שלא שאלתי מפני שאני לא ייסדתי את המנהג בנתניה, ובמקום שנושאים כפיים לא אני תיקנתי את הדבר. היות ונושאים גם אני נושא כפיים, מפני שהבנתי שהשאלה היא ל-ל-לדברי הצמח צדק. ואז הוא ביקש ממני בכל זאת שאני אשאל את רבי שלמה זלמן כשאגיע ארצה, ואם אני יכול שאני אודיע לו מה הוא אמר. הייתה לי שליחות, אני חושב מעניינת, מ-מהרבי מחב"ד לרב שלמה זלמן, אבל זה לא הדבר היחיד

1:06:20 דובר 5 שהיה ביניהם. כשחזרתי מיד נסעתי לרב שלמה זלמן ו-- לפני שרציתי לספר לו את כל מהלך השיחה וראיתי שאנשים ממתינים, לא שאלתי. היה לי עניין לשמוע מה תגובתו של רב שלמה זלמן על כל השיחה. חזרתי רק כעבור כמה שבועות. שאלתי את רב שלמה זלמן זכר צדיק לברכה. הוא שאל אותי: "אתה ייסדת את המנהג בנתניה?" אמרתי לו: "לא. אני נושא כפיים רק במקומות איפה שנושאים כפיים בנתניה וקדמו ל-- קדמו לי כוהנים אחרים". אמרתי גם לרב שלמה זלמן שבמקום שלא נושאים כפיים בנתניה אני לא חושב שזה ממניעים של הלכה. אז אמר לי: "אתה יכול לשאת את כפיים גם בנתניה". טלפנתי בחזרה לרב גרונר וביקשתי שייכנסו לרבי, ימסרו לו שהייתי אצל רב שלמה זלמן. וקיבלתי תשובה בחזרה שיישר כוח גדול שהוא המתין לתשובה. בדברים האלו אולי גם נאה לסיים, היות ויש לי רשות לברך ברכת כוהנים גם במקום שלא נושאים את הכפיים יום יום. רבי אורי הלוי אומר שאפשר לברך את כלל ישראל גם שלא על סדר העבודה. אז אני מברך את הנמצאים כאן ואלו שאינם, אינם כאן, את העם שבשדות וכל בית ישראל בכל מקום שהם בברכת כוהנים: "ה' יברכך... וישם לך שלום" באהבה רבה.

1:08:30 דובר 6 הסיפור המרתק ביותר ששמענו מפי רב משטרת ישראל, תת ניצב הרב גרוס, מתאים ביותר אחרי שנכנס ביחידות ועם הקוויטל והרבי הוסיף את השם שלו בחדר היחידות. כל הסיפור מסביב מתאים ביותר, הגימטריה. רבי יענקל גרוס... איך? כן, רבי יעקב גרוס בגימטריה עם הכולל שבע מאות שבעים. ואכן שמענו גם את ברכת הכוהנים והזכרנו היום מה שהאדמו"ר הזקן הבטיח: כל השמח בשמחתי מוציא אותו מן המיצר אל המרחב, מן הגשם אל הרוח ומן הגיהנם. והרבי שואל למה לא כתוב ומן הגי-- ומהגיהינום אל? כמו בחלק הראשון. והרבי שבקטע הזה אי אפשר לתאר, לא בשום אות ובשום קוץ ובשום רמז, לאן אפשר להגיע מי ששמח בשמחתו של הרבי. ומה יכול להיות לפתוח בשמחה באותו פסוק שהרבי בעצמו אמר שבאו לבשר לו על הגאולה, "פדה בשלום נפשי". נבקש ממקהלת כפר חב"ד והתזמורת וכל הקהל לשמוח בשמחתו של הרבי. פדה בשלום נפשי.

1:10:30 דובר 7 פדה בשלום נפשי מקרב לי, לי, לי, לי, כי ברבים היו עמדי. פדה בשלום נפשי מקרב לי. כי ברבים היו עמדי. ישמע אל ויענם ויושב קדם סלה. ישמע אל ויענם ויושב קדם סלה. אשר אין חליפות למו. אשר אין חליפות למו. אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים. שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו. חלקו מחמאות פיו וקרב לבו, רכו דבריו משמן והמה פתחות. השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך, לא יתן לעולם מוט לצדיק. ואתה אלהים תורדם לבאר שחת. ואתה אלהים תורדם לבאר שחת. אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם. אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם. ואני אבטח בך. ואני אבטח, ואני אבטח, ואני אבטח, ואני אבטח, ואני אבטח. ואני אבטח, ואני אבטח. ואני אבטח, ואני אבטח. ואני אבטח, ואני אבטח. ואני אבטח, ואני אבטח. ואני אבטח. ואני אבטח, ואני אבטח. ואני אבטח. ואני אבטח. ואני אבטח. ואני אבטח. ואני אבטח. ואני אבטח. ואני אבטח. אבטח, אבטח. ואני אבטח. ואני אבטח. ואני אבטח. ואני אבטח. ואני אבטח. ואני אבטח. ואני אבטח. ואני אבטח. אבטח,

1:18:15 דובר 8 את הסף, תעלי את הסף, תעלי את הסף, את הסף, את הסף!