התוועדות י"ט כסלו תשל"ד כפר חב"ד

02:43 דובר 1 חג שמח! קהל יקר, בשם הרבנים, כל האורחים הנכבדים, כל הקהל הקדוש הזה, אנחנו מברכים בקרבנו את נשיאי המדינה, את הנשיא הנוכחי מר קציר ואת הנשיא ידידנו ר' שניאור זלמן שז"ר. ברכת הרבים היא סגולה לאריכות ימים ושנים טובות לשניהם, ואנחנו מאחלים שעוד שנים רבות יחוגו איתנו ביחד את חגיגת י"ט בכסלו ומתוך שמחה שלמה. ובזה אנחנו פותחים את החגיגה המאה שבעים וחמש של חג הגאולה י"ט בכסלו, יום הגאולה של מייסד חסידות חב"ד, אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא והשולחן ערוך. וכפי שנהוג במסיבת חסידים פותחים בדבר מלכות. יושב ראש ועד הכפר רבי שלמה מיידנצ'יק יקרא את מברקו של הרבי אל המסיבה. מבקשים את הקהל לעמוד בעת קריאת המברק.

04:55 דובר 2 ועד כפר חב"ד, לכל המשתתפים בפארברענגען י"ט כסלו. לחיים, לחיים ולברכה. יהי רצון מהשם יתברך שבכל אחד ואחת יהיה פודה בשלום וגו', במלואו, ושיצליחו בעשיית הכלים לזה. כביאור חז"ל בכתוב, שזהו העוסק בתורה, הנגלה והחסידות, ובגמילות חסדים ובתפילה, ובאופן דופרצת, ויפרח בימיו צדיק וכוס ימלא מלכא משיחא. גוט יום טוב ושבת שלום. חתימת הרבי שליט"א.

06:04 דובר 1 מדי שנה בשנה אנחנו מתאספים כאן לחוג את חג הגאולה. קשה במעמד זה לבאר את מהותה של תורת החסידות בכלל, בפרט את מהותה של חסידות חב"ד. תורה היא ולימוד היא צריכה, בפרט בקרב קהל חוגג שמצב הרוח הוא לעילא ולעילא. קשה להיכנס לדברים שבעיון, ועל כן במילים קצרות ואולי על ידי סיפור לגבי מהותה של תורת חסידות חב"ד ועל מה ועל מה מסר אדמו"ר הזקן את נפשו. מספרים שאחד מתלמידי אדמו"ר הזקן, חסיד, בעל הבנה, תלמיד חכם וגם בעל בעמיו, ירד מנכסיו. היה צריך להשיא את בנותיו ולא היה מסוגל לעמוד בהתחייבויות הכספיות אשר אותן הוא נטל על עצמו. מר נפש, שבור, נסע אל אדמו"ר הזקן לקבל ברכתו להצלחה. כאשר הוא זכה בסוף להגיע אליו ולהיכנס להיכלו, וסיפר לו את צרותיו, האזין אדמו"ר הזקן, השעין את ראשו על מרפקו, כפי שזה היה נהוג אצלו בעת שהיה בדבקות, ואמר לו בניגון: "כל הזמן אתה אומר מה שאתה צריך, אבל לשם מה צריכים אותך?" החסיד הזה היה בעל הבנה. תפס תכף את נקודת העוקץ והוא במקום התעלף מרוב התרגשות. הוא תכף נכנס אחר כך, כשקם מעלפונו, לבית המדרש, התיישב ולמד בדבקות מספר שבועות. לאחר כמה שבועות קרא לו אדמו"ר הזקן ואמר לו: "עכשיו אתה מתחיל להבין לשם מה צריכים אותך. לך שוב הביתה והשם יתברך יעזור לך, תצליח במעשיך ובנכסיך וכולי וכולי." סיפור קצר זה ביכולתו לבטא את תורת החסידות, לענות על השאלה למה צריכים אותך? לגלות את פנימיות נפשו של כל אחד ואחד. כי מצד השולחן ערוך כולנו מחויבים בתרי"ג מצוות ואין בזה הבדל בין גדול הגדולים משה רבנו וקטן שבקטנים, האחרון שבשבט דן. השולחן ערוך מחייב אותנו. אבל לכל יהודי

09:34 דובר 1 ויהודי שליחות נפשית מיוחדת, כפי שחז"ל אמרו בגמרא שהאמוראים שאלו אחד את השני: "במאי הוה אבוך זהיר טפי?" במה היה אביך זהיר ביותר? באיזו מצווה? ומבארים בחסידות זהיר גם מלשון זוהר, מאיר. הזהירות המיוחדת במצווה מסוימת היא גם מזככת את הנפש, את הנשמה והופכת אותה למאירה. וזה תפקידה של חסידות, לגלות למה צריכים אותך. במה נשמתך זהירה ביותר? ואין יהודי שאין לו שליחות נפשית כדי לגלות את זה. זוהי עבודת רבי. אדמו"ר הזקן גילה אצל תלמידיו וחסידיו מקושריו את אור הנשמה הפנימי. אור זה האיר אצלם בגילוי. זה היה ראשית דרכו בהפצת תורת החסידות. דבקו בו גדולי תלמידי המתנגדים. אדמו"ר הזקן אמר פעם לאחד גם מן התלמידים שבא אליו ואמר רבי. לאחר שהוא יצא מהמאסר, נפגש פעם עם נכדו של הבעל שם טוב, רבי ברוך ממז'יבוז'. שאל אותו רבי ברוך: מהי גדולתך? אמר לו אדמו"ר הזקן: "לי הייתה מסירות נפש על תורת החסידות". שאל אותו רבי ברוך: "מהי המסירות?" ענה לו אדמו"ר הזקן: "נאסרתי למען תורת החסידות". ענה לו רבי ברוך: "וכי זוהי מסירות נפש? זוהי גדולה. אם הייתי מרים את ידי אל מצחי", ובתורת החסידות יש לזה הסבר מה משמעות הדברים, "הייתי שורף את פטרבורג ולא הייתי זקוק לכל המסירות נפש". ענה לו אדמו"ר הזקן: יש לי עשרה תלמידים שעוסקים כל היום בתורה ובתפילה, בכוחם לשרוף את פטרבורג, אבל תכלית הבריאה היא תיקון ולא שבירה. וכאן ההבדל המהותי בין תורת חסידות חב"ד ליתר זרמי החסידות. תכלית הבריאה היא תיקון. לשבור זוהי לא חוכמה. לדחות זה לא חוכמה. לא לשם כך ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו. כפי שמסופר, פעם הצמח צדק הנכד מצא, פעם החזיק מכסה של קופסת טבק

12:58 דובר 1 והשתמש בזה בתור ראי כדי לראות אם התפילין מונחים במקומם. אז אמר לו מישהו: זו קופסת טבק של אדמו"ר הזקן. הוא שבר את המכסה כדי שיוכל להשתמש בתור ראי. אמר הנכד: "הסבא לא שבר אף פעם שום דבר. הוא בוודאי הוציא את החוט המחבר והוריד את המכסה." אדמו"ר הזקן לא שבר. ובכן, אלה היו עיקרי הנקודות. וכדי להיות אקטואלי, ידוע לנו שלפני הסתלקותו של אדמו"ר הזקן עמד אז העולם בסימן של מלחמה אדירה, מלחמת נפוליאון כנגד רוסיה. את הבקיעים הראשונים באותה מסירות נפש, כוחות נפש שהוא גילה בקרב חסידיו, אותה מסירות נפש וכוחות נפש עומדים לנו בכל עת ובכל צרה וגם עתה והיא תעמוד לנו לעד. אה, לפני שנמסור את רשות הדיבור בברכה לרב וילימובסקי, נבקש איזה ניגון.

14:21 דובר 3 פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי. פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי. ישמע אל ויענם ויושב קדם סלה. ישמע אל ויענם ויושב קדם סלה. אשר אין חליפות למו, אשר אין חליפות למו ולא יראו אלוהים, ולא יראו אלוהים. שלח ידיו בשלומיו, חילל בריתו. חלקו מחמאות פיו וקרב לבו. רכו דבריו משמן והמה פתיחות. השלך, השלך על ה' יהבך, והוא יכלכלך, לא ייתן לעולם מוט לצדיק. ואתה, ואתה אלוהים תורידם לבאר שחת. ואתה, ואתה אלוהים תורידם לבאר שחת. אנשי דמים ומרמה לא יחצו, יחצו ימיהם. אנשי דמים ומרמה לא יחצו, לא יחצו ימיהם. ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, אבטח בך. ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך. אבטח בך. ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, אני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך. אבטח בך. ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, אבטח, אבטח—

18:59 דובר 4 מבקשים מדוקטור דופקין לצאת החוצה מיד לדלת המרכזית, כן? דוקטור דופקין, בבקשה לצאת.

19:07 דובר 5 דוקטור דופקין לצאת. בינתיים נאחל, אם קוראים לך, לחיים ולבריאות. לחיים, לחיים לכל הנוכחים, לכל עם ישראל, לכל חיילי צבא הגנה לישראל. אלוף גנדי, לחיים! לחיים והצלחה!

19:26 דובר 3 לחיים, גנדי.

19:28 דובר 4 לחיים.

19:29 דובר 5 לחיים על שלום עם כל הפירושים. לחיים עם כל הפירושים. ברשות, הברכה לרב וילימובסקי, מזכיר ועד הכפר. הרב וילימובסקי חזר השנה מהרבי שליט"א, היה שם במשך חודש החגים, והוא יברך בשם הכפר וגם מכוח עצמו. הרב וילימובסקי, בבקשה.

20:08 דובר 6 במעמד קהל קדוש, בנוכחות של נשיאי המדינה, אנו חוגגים חג הגאולה י"ט כסלו, יום שחרורו של רבנו הגדול למען הפצת יסוד של תורת חב"ד. יום הזה הוא יום התעוררות, וכפי שהתבטא בעל השמחה, וזה לשונו: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, בו יתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודת הלב". זהו דבריו, ובפרט כי השנה היא שנת הקהל, שבו נאמר "ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת". יום ניצחון של רבנו הגדול, בעל התניא והשולחן ערוך, הוא ניצחון של קדושה לדורותיו, ובייחוד במצב שאנחנו נמצאים כעת, וכל סביבים חליבים של ניצחון של קדושה נגד העולם הזה. הרבי כותב במכתבו הכללי מב' תשרי השנה כי יש שליחות לכל נשמה, והשליחות לכל נשמה היא להאיר את העולם בתורה ומצוות. יש שליחות של עם ישראל, עם קדוש המבדיל בין ישראל לעמים. שליחות עם ישראל הוא להאיר בקדושה את כל העולם, וזהו ההבדל בין עם ישראל לעומת העולם. עם ישראל הוא עם קדוש ונצחי. התורה היא נצחית, כמו שהרמב"ם אומר: "זאת התורה לא תהיה מוחלפת לעולמים". קדושת התורה היא נצחית. מעלה את ירושלים על ראש שמחתנו. במעמד שאנחנו עומדים היום, בארצנו הקדושה, היום הרעיון: למה רגשו גויים? באה תורתנו הקדושה והיא אומרת: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ". למה פתחה בבראשית? "כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים". ואם יבואו אומות העולם ויאמרו ליסטים אתם, אומרים להם: הוא בראה, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לעם ישראל. "כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים". וביום זה, יום ניצחון של תורת החסידות, של רבנו הגדול, זאת היא נותנת כוח לכל הדורות ולכל זמן וזמן. ויהי רצון ויהי קיים, כמו שכתוב

24:17 דובר 6 בפרק ע"ב: "יפרח בימיו צדיק" — זהו מלך המשיח — "וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ". הוא יגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו לאלתר ממש. לחיים ולקדושה.

29:17 דובר 7 חב"ד לא רק בתורת העיון, גם בתורת המעשה. סיפרו כבר כאן בהזדמנויות שונות את הסיפור הידוע המיוחס לאדמו"ר הזקן ובנו אדמו"ר האמצעי, שפעם ישב אדמו"ר האמצעי בחדרו, למד בעיון ובהעמקה, ובנו נפל מהעריסה, פרץ בבכי, והוא התעמק כל כך בלימוד שלא שמע את בכי התינוק. אדמו"ר הזקן, שגר מעליו קומה, כן שמע את הבכי למרות שגם הוא היה עסוק בלימוד. ירד, הרים את הילד, החזיר אותו לעריסתו, השקיט אותו ואחר כך יצא מהחדר. לימים, כשנפגש בבנו ודיברו, הוכיח את בנו כיצד קרה שהוא לא שמע את בכי התינוק. ענה לו בנו: "האמן לי אבא, לא שמעתי". אמר לו אדמו"ר הזקן: "איזה מין לימוד זה שלא שומעים בכי תינוק? הלא כל תכלית הלימוד הוא כדי שישמעו את בכי התינוק". כשאתה מרוכז בעצמך, אתה עסוק רק עם עצמך. תכלית הלימוד לשמוע את הזולת. על אחת כמה וכמה שישנם תינוקות לא בגיל, אלא בשנים, אלא תינוקות מבחינה רוחנית. כל תכליתה של תורת החסידות לשמוע את בכי הנשמה, את בכי התינוק של יהודי אשר לידינו. אנחנו קצת נצא מעצמנו ונשמע, נדאג לו, נחזיר אותו אל עריסתו, אל מקורו. אחד היהודים שעסק בפעולה הזאת, איש מסירות הנפש שזכה לא מזמן לצאת מאחורי מסך הברזל, שישב שבע עשרה שנה בבית הסוהר, ואולי פעם ראשונה מותר לגלות, הוא עכשיו בהתרוממות נפש, לא בדיוק אפילו קולט מה שאני אומר. הוא היה בין אלה שזכו לצאת, וכאשר הגיע לגבול לצאת אמר: "כל זמן שמישהו מאחי החסידים נשאר, אני לא יוצא". קפץ מהקרון. משפחתו יצא והוא נשאר. נתפס. ישב שבע עשרה שנה בבית סוהר, וכשיצא לחופשי זה היה י"ט בכסלו. דרכו הראשונה הייתה אל חסידים להתוועדות חסידית. ר' מענדל פוטרפס

32:16 דובר 7 לחיים, לחיים. לחיים. רבי דוד הלוי להיות חי בשלום. לחיים. לחיים. אני יכול לזייף. אני אתרגם אחר כך. אז זה הרמב"ם. יה. עם הרמב"ם. זה או זה? שניהם. שניהם. ירד צוד זה. אה צודר זה. יה. אז הנה אני, זה סגיס. אני אומר ביסל משקה. נו נו, גמר ביסל משקה. מילא די חומרה גיתה רב ועד רוחני. מה? ורן שאת הים ים צורה. היי, זה זה הסגיס. הייתי דאָרט וואו דער אלטער רבי איז באַפרייט געוואָרן און תורת החסידות איז באַפרייט געוואָרן. שיגווען דיס די דיס גברס פון קדושה על קליפה. פון נמשך שקר. שנסגרה גוון תורת החסידות. דער אלטער רבי איז מגלה גוון תורת הבעש"ט. בהרחבה ביו את ההוא יתוג תורת הבעש"ט אין הוון אויף עס תוגה. אז יעדר איז דולקן פארשטיין אז ווארן א גוטע דא וועלט. און אלע עניינים וואס פירצך איז אוויה הולכים. א שדכא אמת, בראשית ברא אלוקים. דרימסט איז משפחת וועלט מיט דעם שם אלוקים, מיט טבע, מיט הלה ווהסטר. אבל הנשמה תרד גלוסון. על הנשמה זון גאלה זיין. אז אוויה הולכים. אז דריבע סטער פיר די וועלט. עושים פראן אין סיניש, אין קבלה, פראן אמאמר נוס חלושן בסיפון. אז דער אלטער רבי, וואר נוס חלושן בסיפון. אז דער אלטער רבי זוכט זו חושן, אונדזער רבי זאָל געזונט זיין. און אונדזער רבי האט געזאגט אז וועט זיין אן א צוחן וואס שך הכך מיט דרך הטבע לגמרי. על דרך וילך מלאך הוויה והיה גבירה בשב במחנה שחר. עס וועט זיין א צחייי-- צחייניש מיט דרך הטבע לגמרי. ניט דער רבי די מינט, אבל זונסט גערעדן די צבא וקרט. דער רבי געריט: הבא להורגך, השכם והרג. אז זיין

35:09 דובר 7 דער השכם והורג, וועט זיין דער הבא להורגך. וואלה בראשית ברא אלוקים, אבל יונתן זע גערעדן מיט דרך הטבע. נו, אחר כל זה דחביש אז הוויה אלוקים. אז ניט כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. און פראן א ווארט פון אן אלט חסיד, פון א חסיד וואס איך געהערט, געווען א חסיד איך שידם משמיא. סך פון אים איז געווען, סך פון אים געהערט, איך געהערט איך שידם משמיא. האט ער געזאגט אזוי: "אז תהית כי ח-- אז עס איז נישט זוגננג אז כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. איז ווונדער נטרה אז כוחי ועוצם ידי. עס דרך ווזיין דער השכם והורג. נו, דער הבא להורגך השכם והורג, אז וועט זיין מיט הבא להורגך וועט זיין. און עס-- דער רבי האט אין די קין יאר געזאגט: "נוס זין-- נוס חלושן בסיפון". דער אלטער רבי זאגט זו חושן, דעם רבי זאָל געזונט זיין. און פראן אין קבלה, יאזקי קבלה נגרר את החביכה בול נגרר. אבל חבל שאין איכסיס ברענגט חרא. הבול ההוגן חסכים בסלידה איכסיס ברענגט חרא. נוס חלוש פסיפס ישב בראש המשפשט. אז איסתי איכסיס ברענגט המון ערוב. יפה, זה הפשט זה זה. אז הרבי'ס תבת חלום אסור לזיין אישם במילא בדרך הטבע לגמרי. אין דער רבי, הרבי דירת הנטקן עם הנטקן שמחת תורה תשרי. אתא דממון תא שזיין אישם למרא בדרך הטבע. אין מולות גזום דרך הרבי לגמרי, לגמרי. דרך אגב, על יתוקש במילא איש אזעקה בלום בלייבן גאנץ. אתם זין די קבלה, ודרבי'ס מתברר בשיהם על קנה קבלה. די קבלה זה הולך ואין ודרבי'ס הולך בקבלת נמשכית של תינוק דורך תינוק מיטוויז. אמן! אז הרבי'ס אבל תלם אין מולות תוקעים

37:18 דובר 7 בתוך הלב. ודרבי'ס אבל תלם אז דרך אילן בדר כןן עם אבנה ועצוקה. אז איבי עמאל בכיס לחיל בניר לחיך. אז איבי ווש איש תוקע ווש עדך פיש בחלב. מילא את הבלנדר וזמן זה קטן רק על זה גאנץ איגנזר גוגו. איף אינך יכול לטמון על זה. אבל זה וזה קרה. הוררר רצה ווש תוקע ווש עדך. אז איבי דרבי'ס החלום דרך תוכנה לוג'אז. ותוכן בייבי דינג פודלה היתד. ודרבי'ס אז לזיין בכיס לחיים ובישראל רמן. ומי פיש נאידה זין גויים זין גוי. אמן. אמן!

38:12 דובר 8 אני מבין אתם לא מצפים לזה שאני אתרגם דבריו. אלה היו אותיות הלב, לכן קשה. אבל הנקודה הפנימית שדידן נצח, הניצחון יהיה שלנו בכל המובנים וכולם מסכימים לזה, ואמן כן יהי רצון. לפני מאמר החסידות של הרב גולדשמיד ישירו את הניגון מרוסטוב ואחר כך מאמר חסידות.

00:13 דובר 1 פדה בשלום נפשי מקרב לי, כי ברבים היו עמדי. אומרת הגמרא בברכות על הפסוק הזה: "כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבניי מבין אומות העולם". וכמאמרם ז"ל: על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. שלושת הדברים האלו, עליהם העולם מושתת, ולשם כך ירדה הנשמה בגוף גשמי ולעולם הזה החומרי, כדי שתתעסק בהם, בתרי"ג מצוות התורה המלובשים בעניינים גשמיים. תתעסק בהם במחשבה, דיבור ומעשה, ועל ידי זה יתקיים העולם. נשאלת השאלה כאן. מתעוררת, זאת אומרת מזדקרת מאליה השאלה כאן. האדם שהוא בחיר הנבראים, האדם שהוא נזר הבחירה, שהוא משלים את העליונה-- הכוונה בבריאת העולם על ידי זה שהוא מקיים תורה ומצוות, הוא משלים את רצון העליון המוצא את ביטויו בקיום תורה ומצוות. אם כן, האדם הזה הוא נברא דווקא לאחרונה, אחרי שנבראו כל הברואים. הייתכן דבר כזה? ומהי הסיבה לכך? כדי להבין את זה, כדי לקרב את העניין לשכלנו הדל, עלינו להביא את הגמרא בחגיגה האומרת: "נחלקו אבות העולם, בית שמאי ובית הלל". בית שמאי אומרים שמיים נבראו תחילה ואחר כך נבראת הארץ, שנאמר "בראשית ברא אלוקים את השמיים" ואחרי זה "ואת הארץ". ואילו בית הלל אומרים שהארץ נבראת תחילה ואחרי זה השמיים, שנאמר "ביום עשות ה' אלוקים ארץ ושמיים". קודם ארץ ואחרי זה שמיים. ואלו ואלו דברי אלוקים חיים, ואין כאן פלוגתא. שתי הדעות הן נכונות. במחשבה, ברצון הבורא, הארץ נבראת תחילה. היא תופסת את המקום העיקרי. היא היא משלימה את רצון העליון, ובעיקר על ידי האדם הנמצא בגוף גשמי ובארץ החומרית הזאת, והוא מקיים תורה ומצוות מתוך כפייה, מתוך קבלת עול. על ידי זה הוא משלים את הכוונה

04:02 דובר 1 העליונה של כל הבריאה. ארץ קדמה במחשבת השם יתברך, ואחרי זה נבראו השמיים, שהם אמצעים לבריאת הארץ. אומר את זה, אומר בית הלל, שעיקר הארץ. בית שמאי אומרים לפי סדר הבריאה קודם השמיים ואחרי זה הארץ. גם כן הכוונה היא הארץ. אבל כדי להגיע לשלמות הכוונה הנשלמת בארץ על ידי האדם התחתון, בראו את השמיים, את העולמות הרוחניים, והם מצטמצמים עד שהאור האלוקי מצומצם ומוסתר ונעלם בעולם התחתון הגשמי, והכול מוסתר, ובכל זאת הוא מקיים כאן את רצון העליון. בזה הוא משלים את הכוונה העליונה. וכפי שאנחנו רואים במחשבה ודיבור, הדיבור והמחשבה נקראים בחסידות בשם עילה ועלול, כוח הפועל והנפעל. הדיבור מקבל מהמחשבה. מה האדם מדבר? מה שהוא חשב קודם, זה הוא אומר, איך לדבר ומה לדבר. התוכן המהותי והסגנון איך להביע את הדברים. הדיבור מקבל מהמחשבה. אז המחשבה היא העיקר, והדיבור מקבל מהמחשבה. ובמחשבת השם יתברך הארץ קדמה תחילה. וכפי שאנו רואים אצל רב ותלמיד: רב הרוצה למסור איזה חידוש לתלמידו, בוודאי התפתחות שכלו של הרב היא עמוקה וחכמה לאין ערוך לגבי כוח השכל של התלמיד. ואם הרב מצא איזו המצאה חדשה שהיא יקרה עליו מאוד, והוא רוצה להעביר את ההמצאה הזאת לתלמיד, קודם כול אצל הרב מתגלית במוחו, מופיעה במוחו עצם הנקודה העיקרית השכלית, השכלית, התמציתית הנושאת בקרבה את עצם ההמצאה, את עצם החידוש. אבל כדי להביא את החידוש הזה לתלמיד, עליו למצוא כל מיני דרכים. עליו למצוא כל מיני משלים ודוגמאות. עליו למצוא, על המשפיע, דרך איך להוריד. בחסידות זה נקרא הורדה. איך להוריד את תמצית השכל, את עיקר השכל העיקרי, איך להוריד אותו לשכלו הקטן של, של התלמיד. אמנם מי שאין לו שכל עמוק ואין

08:04 דובר 1 העניין ברור אצלו, די להפקיע את עצמו. אין ביכולתו למסור את זה לתלמיד הצעיר, לתלמיד הנמוך. דווקא עצם הדבר שהעניין מאיר לו ב

12:29 דובר 2 לפני מספר ימים חגגנו את יום ההולדת של ידידנו הדגול רב שניאור זלמן. הוא זכה להגיע לגיל בבחינת פדה בשלום. פ"ד עם ה' החסדים וה' הגבורות. ה' הגבורות בבחינת ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה. יהי רצון שאותו הפ"ד, פ"ד עם ה', יהיו בבחינת ה' גבורות, גבורות שמביאים לתגבורת השנים, וגם גילוי של ה' חסדים, שהקדוש ברוך הוא יאריך ימיו ושנותיו בנעימים מתוך בריאות נכונה. ועכשיו אנחנו רוצים לשמוע אותו.

14:03 דובר 3 מוריי ורבותיי. נשיא מדינתנו, רב הכפר, רבנים יקרים, ראשי הכפר, חברי הכפר כולם. לכולם שנה טובה וברכה נאמנה מקרב לב. זאת הפעם הראשונה במשך כל עשרים ושישה י"ט כסלו שאני זכיתי לערוך ולחוג יחד איתכם פה. זאת הפעם הראשונה שאנחנו חוגגים אותו לא בי"ט כסלו. אנחנו הפעם הקדמנו ביום ועשינו אותו בח"י כסלו בערב. בדרך כלל אנחנו אף פעם לא עושים בי"ט כסלו אור לי"ט כסלו. אור לארבע עשרה. ביתר החגים אנחנו תמיד מקפידים על האור. הפעם אנחנו בשל סיבות, בשל לוח, בשל שבת, בשל שלא יגיע לחילול שבת, אז אנחנו הפעם הראשונה עושים את הדבר בי"ח כסלו ולא בי"ט כסלו. למעשה אור לי"ט כסלו. אור לי"ט כסלו זה רז של י"ט כסלו. אור בגימטריה רז. וזהו רזא דשבת. זהו רזא די"ט כסלו. אנחנו עומדים פה על העיקר, על הלשם מה י"ט כסלו. את הלשם מה י"ט כסלו אנחנו השנה מ-מדגישים ומדגישים באורח מיוחד. לא רק אני פה ואתם פה, אלא אתם תשמעו היום את ה-- את השליחות ואת הנאום של הרבי שליט"א, גם כן הערב ולא מחר. שזאת הפעם הראשונה. בכל אופן, אני ב-ב-בחיי רואה את זה הפעם הראשונה. וזה נותן לנו את התפקיד להסתכל באורו של י"ט כסלו, ברזו של י"ט כסלו, בעיקרו של י"ט כסלו, בלשם מה י"ט כסלו. לי הש-- השנה אינני יכול לפתוח מבלי להגיד את זאת. לי נעים מאוד שבי"ט כסלו זה אנחנו מסובים כאן יחד עם נשיא המדינה שיושב איתי לימיני. עשר שנים זה נחשב לדבר הטבעי. ישב מי שהיה עוד לפני כן, שהוא היה נשיא, הוא חמש עשרה שנה ישב פה בראש של השולחן ב-ב-בי"ט כסלו. אבל חשבנו, אפשר היה לחשוב, לא

18:31 דובר 3 לחשוב, לחשוש, כי עם גמר העניין הזה, המקרי הזה, ייגמר הדבר. ויש לי שמחה מיוחדת למצוא פה על ידי את נשיא המדינה, להבליט. היה הכפר הזה ראשית פעולה של מדינת ישראל. הכפר נולד ביום שהוכרזה המדינה, וראשית פעולתה של המדינה הייתה התמיכה-- קשה לדעת מי תמך במי, אבל התמיכה ההדדית שבין הכפר לבין המדינה הייתה משהו שטבוע בעצם נשמת הכפר והמדינה. ויש בזה משום סמליות מרובה, שכאשר במקרה אפשר היה לחשוב שזה רק במקרה, כאשר גמרתי את תפקידי לא נגמר הקשר, והקשר היום בערב זה בשיבתנו יחד מסביב לשולחן הזה, זאת הבעה פנימית שהקשר חי ויחיה לעולמים. חסידים נוהגים להגיד שי"ט כסלו זה ראש השנה של חסידות. על כן חשבון הנפש. על כן התכוננות. על כן הערכה פנימית של הערכים, ולדעת לאן הולכים ומה עומד על הפרק. זכיתי השנה לביקור ארוך, גם כן מקרי לגמרי ובלתי מכוון למפרע, אצל האדמו"ר שליט"א. במקרה הייתי במקסיקו ונסעתי בחזרה, וסידרתי לי את הנסיעה ככה שקפצתי לי-לי-לי"ב תמוז, קפצתי ל-ל-ל-לבית הרבי ויכולתי לשבת איתו, והפעם בשיחה ארוכה ומפורטת על כל ענייני המדינה ועל כל-- יש פה אנשים שהיו איתי יחד שם ואני שמח לראות אותם פה. ויה-- והדבר נשאר במוחי ונשאר כמשהו, כירושה שלקחתי לי לשנה הראשונה שלא כנשיא. זאת הייתה ציוד אחר לחזרה ל-ל-ל-ל-לחיי אזרח, והייתה לי משענת רבה בעצם השעות המרובות שביליתי בבית הרבי. ואחד הניגונים ששרו שם ב-ב-בהר ב-בהתלהבות מרובה, וששרו במקהלה, ושהזדמן לי לשיר איתם יחד, והיה המנצח על המקהלה וכל המסובים היו המקהלה. מקהלה קדישא. היה "יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח", ושרו את זה, אני חושב את הפסוק הזה, אם אגיד לכם

22:56 דובר 3 ששרו אותו מאה פעמים ואחת לא הגזמתי. שרו כולם ואני איתם, וכולם באותה ההתלהבות הגדולה שיכולה להיות כשחסידים מגיעים לאקסטזה. ומכיוון שחשבתי הרבה על הדברים העומדים עלינו על הפרק, וחשבתי הרבה מה יש לעשות בימים אלה. ואם ועם חשבון אז חשבון המדינה. וחשבון הארץ. וחשבון חב"ד. וכששרים הרבה יש זמן רב להרהר. שומעים, וכל המושג שיש שבעים טעמים, שבעים פנים לתורה. אתה יכול להגיע אליהם בשעה שכולם שרים את פסוק אחד שבעים פעם ויותר. אז יש חשבון שעלינו עכשיו לעשות, חשבון שלנו כמדינה. אני אינני שייך לאלה שהם קטני אמונה, אבל אינני שייך לאלה שהם קלי אמונה. הספקות מרובים והדברים-- והעננים כבדים מאוד. בטוחים אנחנו, רוצים אנחנו להיות בטוחים שגמרנו את תקופת הקרבות. שילמנו הרבה דמים. עוד לא מנינו את הקורבנות שלנו. עוד לא יוד-- עוד לא שבו כל שבויינו. עוד לא יודעים אפילו את מספר שבויינו, ואנחנו לא יודעים מי הוא מי, מי, מי, מי בקיצו ומי שלא בקיצו. ואנחנו עכשיו חיים את התעלומה הגדולה של יקירינו, שאנחנו לא יודעים מה גורלם. ואנחנו נכנסים, את זאת אנחנו יודעים, שאנחנו גמרנו, נדמה לנו, עם קרבות. ונדמה לנו כי עלינו על דרך חיפושי השלום. גם את זה יותר מנדמה לנו, אינני יכול להגיד. משום שהרבה שלוחים למקום להתריע לנו בדרכנו זה אל השלום. אבל לא-- קודם אי אפשר יהיה כבר לדבר על משהו. כרגע, כאילו נפתח שער, השער המוביל אל השלום, והלב צועק שנזכה להגיע אל שלום אמיתי המבטיח ביטחון ויכולת של התפתחות לאומה. הלב צועק ואנחנו, איש מאיתנו לא יכול להגיד בוודאות אם אנחנו הולכים לז'נבה ומה נשוב מז'נבה ומה נשיג בז'נבה, מי י-- אם בינינו חכם אשר יוכל להגיד

27:19 דובר 3 לנו כמות. אבל אם בינינו בן אדם שלא יבין כי נפשנו תהא מרוכזת במבצע הזה אשר עלינו עליו, ואנחנו כולנו בטוחים כי י-- מי שעזר לנו עד עכשיו הוא יעזור לנו הלאה ונגיע לשלום אמת ובטוח לנו ולמדינת ישראל. אנחנו תאבי שלום. ורוצים בכל לב. שייפסק הדם-- שפיכות הדמים. אבל איש מאיתנו לא יכול להטעות את הציבור ואת עצמו ולהגיד שאנחנו כבר יודעים מהי הדרך ובאיזו דרך אנחנו הולכים, שהיא הדרך הנכונה והאמיתית המקרבת אותנו אל השלום. וכשישבתי בבית הרבי שליט"א ושרנו את "ורוב שלום עד בלי די". לא כתוב עד בלי די. "ורוב שלום עד בלי ירח". וידענו את המושג של עד בלי בנוגע לירח. הפשוט, הטעם הפשוט, הפשט הוא "כימי השמים על הארץ". "ולמען ירבו ימיכם וימי בניכם" כתוב עלינו, שניתנה לנו הארץ הזאת "כימי השמים על הארץ", המעוגן בקוסמוס, במשהו שלא תלוי לא בנו ולא במעשינו, אלא תלוי בעצם היסוד של קיומנו וקיום העולם. "כימי השמים על הארץ". זהו עד בלי ירח. זהו עד בלי שבמקום אחר הוא כתוב ביתר בהירות "והריקותי לכם ברכה עד בלי די". זה אותו עד בלי. שהברכה והשלום יהיו עד בלי די. אבל כששרים וחוזרים על הפסוק הזה כל כך הרבה פעמים, אתה רואה בו לא פעם-- לא פשט אחד ולא טעם אחד, אלא לך מתגלים טעמים מרובים שהם כולם כרוכים בו. ואני מודה ומתוודה שמלבד הפשט, אופפו סביבי גם פירושים אחרים להבנת המושג ירח פתאום באמצע הפסוק. ואני שמעתי: "ירח זה הברות, הברות". אני ראיתי קודם כול את ירושלים. זה ראשי האותיות של ירח. וראיתי בשעת האקסטזה של השירה, שפעם ופעמיים ושלוש שמעתי בזה קודם כול העמידה האיתנה על שלמותה

32:03 דובר 3 ועל ריבונותה של ירושלים. ירושלים כעיר שחוברה. ירושלים האחת. ירושלים בירת מדינת ישראל. לעמוד על כך בכל תנאי, בלא צאת בכל ז'נבות. לצאת מזה עם עקשנות רבה בירושלים כבירת מדינת ישראל. וכשיהודים שרים הלאה ואינם מסתפקים לא בפעם אחת ולא בעשר פעמים ושרים הלאה, ואני שומע גם כל זה שאני חשבתי רק עכשיו על ירושלים, ואני קורא הלאה האותיות ואני יודע מהו, מהו הרי"ש ואני יודע מה זה הרמה. חשיבותה של רמת הגולן. חשיבותה של רמת הגולן, שהוא משגב וסוככה לכל היישוב החקלאי שישנו לנו בעמק. חלילה וחלילה אם בשל משא ומתן או בשל כל מיני יכולת של צירופי כוחות ומיפחי כוחות, היא במשהו נזוז מהרמה. תזוזה מרמת הגולן פירושה לפתוח את הסכנה לכל היישובים שיש לנו, לכל החקלאות היהודית ולכל ההתיישבות היהודית ולכל מה שיש לנו בעמק ומסביב לעמק. אז אני שר הלאה ושר עוד פעם ושר ביתר התלהבות, ואני יודע שאחרי ירושלים נצטרך לעמוד בכל כוחותינו על זה שהרמה תישאר בידינו ותשמש מגן ומבטח לכל היישובים סביב, לחקלאות. ואני ממשיך ושרים הלאה באותה התלהבות והדעה מתעכבת על החי"ת. ואני יודע את חשיבות הדבר של כל מדרך כף רגל לך אתננה. קודם כל צריך להיות מדרך כף רגל. אחרי כן צריכה להיות עקשנות. לעמוד על זה שכל מדרך כף רגל תוכל להגן עליו ולהקריב את עצמך עליו, של לך אתננה. אנחנו זכינו, חב"ד. זכינו. שאנחנו את עבודת ההתיישבות התחלנו לא עכשיו. התחלנו לפני מאתיים שנה. הדמות שאנחנו חוגגים עכשיו את זכרו, דמותו של האדמו"ר הזקן, הוא שכתב בתניא על רשפי אש אהבת אל ישראל, ישראל על ארץ ישראל, רשפי אש בלב היא האהבה הזאת הקשורה למדינה-- לארץ

36:22 דובר 3 הקדושה. ובימי האדמו"ר, ועכשיו אנחנו יודעים עוד יותר שהדברים התבססו בימי הצמח צדק, שגם הוא חי בימי האדמו"ר והיה נכדו, ובחייו עוד התחילו הדברים הגדולים של היישוב היהודי בארץ ישראל. ונחוץ לדאוג לכך שהדברים אשר הוקמו בארץ ישראל על ידי אבות אבותינו, חסידי חב"ד מתוך ארץ ישראל, שאנחנו לא נ-- לא ניטוש אותם ולא נבגוד בהם, אלא נשקיע כוחות לשפץ ולהרים ומחדש להביא אותם להתפתחות גדולה. אני גאה על זה שרק לפני שבועיים, בשביעי כסלו, יכולנו להתפלל בבית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה, ושיפצנו אותו והרימונו אותו מחורבתו והוא עכשיו בניין לתפארת ומניין לתפארת ויכולת של התפתחות בתוך העיר העתיקה בירושלים. השנה ניגשנו לשיפוץ של יישוב חב"די בצפת. גם הוא שם בית הכנסת של הצמח צדק. ואנחנו אמרנו על כל מדרך כף רגל לך אתננה. אנחנו לא נופלים באמצע הדרך ובשעה שאנחנו השקענו כוחות, אנחנו, אבותינו, השקענו כוחות בזה, לא נרפה ולא נירגע עד שהשיפוצים והבניין יגיעו למצב כך שמקום נחלתיהם של אבותינו תהיינה לעד נחלתנו לחיים ולהתפתחות. השנה התחלנו בהקמת חורבות של הצמח צדק בצפת, שפעם הייתה פה במדרגה גבוהה. ואני זוכר אותה כבר בשפל המדרגה. ואני בטוח שאם נכנסו בעניין הזה גם חב"ד וגם צעירים וגם צפת עצמה והמדינה תבטיח את עזרתה, אנחנו נגיע לכך שמחדש יפרח צדיק, מחדש יפרח צמח צדק כאשר הוא היה בשנים הראשונות. חשבתי על כך בשעת כל הטעמים ששמעתי בניגונים של, של, של, אה, יר"ח. ירושלים והרמה והתיישבות חב"ד. בכל מקום שהיא נמצאת תצא מחדש לתפארת ולהתפתחות ותגדל ותפרח. זה תלוי בנו. זה לא תלוי לגמרי בשום החלטה פוליטית. חב"ד ידעה להתפתח ולגדול בכל תנאים פוליטיים והיא אינה תלויה בפוליטיקה.

41:01 דובר 3 אני רוצה לראות השקעה מרוכזת בהגדלת פרקה של ירושלים, בהצלת הרמה למבטח ולמשגב ובהליכה על פני כל העקבות של מה שחסידי חב"ד עשו לפני מאה שבעים, מאה ותשעים שנה, מאה וחמישים שנה, מאתיים שנה לפני. בימינו היום נשארו רק שרידים ובעקבותיהם נלך ונאסוף מבצר אחרי מבצר ונשקיע כוחות ונחיה ונתחדש ונגיע לכך שעד בלי ירח

42:02 דובר 4 רבותיי, אה, לפני שאנחנו ניתן את רשות הברכה ונבקש מנשיא המדינה, רוצה להצטרף, אה, לברכות ולאחל בשם כל הציבור לחיים, לכל חיילי צבא ישראל, בכל מקום שהם. רפואה שלמה לכל הפצועים. פדיון שבויים מהיר ככל האפשר לכל השבויים בכל מקום שהם. ולהצטרף עד בלי ירח. אותו הפסוק: כל מדרך כף רגל בארצכם לכם אתננה, מהרמה ועד בית קייל ועד הכול. ואדון השלום ייתן לנו חיים ושלום, לחיים ולחיים.

43:18 דובר 5 שנעמוד, אני אעמוד. אמר. כן, כן.

43:41 דובר 6 נשיאנו היקר, מורי ורבי מר שז"ר, מוריי ורבותיי. זכות גדולה היא לי להיות הערב עמכם. לא הייתה לי הזכות להיות ולהימנות על חסידי חב"ד, אבל רוצה אני להמשיך במסורת של נשיאנו מר שז"ר, ולהביע לכם הערב הזה את החיבה, את ההערכה ואת האהבה של העם היהודי כולו לחסידי חב"ד אשר מסמלים אולי את הטוב שביהדות. הם הם שיודעים לעסוק בתורה, הם יודעים לעסוק בעבודה כפי שאנחנו רואים בכפר הזה, והם יודעים לעסוק בגמילות חסדים ובמעשים טובים. ומבחינה זו חסידי חב"ד משמשים לכולנו דוגמה נאה כיצד יכולים יהודים טובים לעבוד את הבורא בשמחה ולשלב עבודתם במעשים טובים, בעבודה, בבניין הארץ, בקיבוץ גלויות ובעלייה. רוצה אני אפוא לאחל לכם מטעמי אני, מטעם כולו של העם היהודי כולו. אולי תרשו להוסיף ולומר שבימים הקשים העוברים עלינו, ואין להרבות על כך דיבורים, כל הנוכחים כאן יודעים את מה שעבר עלינו עד היום ומי יודע מה צופה לנו העתיד. אבל בכל אלה אנחנו חייבים לשמור על אמונתנו בעתידו של העם היהודי. אנחנו חייבים לשמור על מצב רוח אופטימי ממש, תוך תקווה שצור ישראל ימשיך ויכוון וידריך אותנו בכל מעשינו. ומי שיושב כאן הערב הזה ומקשיב לניגונים הנפלאים החסידיים כאן, הניגונים הנפלאים שבהם שופך היהודי את ליבו, מדבר אל חברו ואל הבורא, יודע שעם ישראל הוא עם נצח. ויהיו הימים קשים כאשר הם היו ואולי יהיו, הבורא ידריך אותנו בכל מעשינו לעתיד, ומובטחני שנצא מן הימים הקשים הללו שידינו על העליונה ותפילתנו שיגיעו ימים טובים יותר, ימים של-

00:00 דובר 1 לאחל לכם שוב מיטב ההצלחה. אתם דוגמה טובה לעם היהודי כולו, ומי ייתן ותמשיכו לרכז חסידי חב"ד בישראל, תקימו כפרים חב"דיים לרוב ותשמשו לכולנו דוגמה טובה במעשיכם הנפלאים. תהיו ברוכים.

00:30 דובר 2 יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים. יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים. ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים. יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים. ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים. יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים. ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. ישע שמך וברך אל נושעך. הורים הורים מוחים הורים ונשיאים הורים ונשיא מנה העולם. ישע שמך וברך אל נושעך. הורים הורים מוחים הורים ונשיאים הורים ונשיא מנה העולם. ישע שמך וברך אל נושעך. הורים הורים מוחים הורים ונשיאים הורים ונשיא מנה העולם. ישע שמך וברך.