תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

כנסים ואירועים · הקלטה 35 · כ"ד אלול תשנ"ד · 1:14:50 · 2 חלקים

ערב חיזוק לאנ"ש

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית. ההקלטה מחולקת ל־2 חלקים כמו במקור; לכל חלק קישור לשמע שלו.

חלק א׳

48:39 · השמע המקורי

00:06 דובר 1 אנחנו נ-נ-נדבר על השאלה ששאלו לעיל, אז נקריא עוד שאלה שאני אשתדל להתייחס לזה וזה ילך ביחד. יש כאן שאלה: איך אפשר להסביר שהרבי אמר על האדמו"ר הריי"צ שהוא המשיח וכולי? הערה: הרבי, וזה לא התגשם ודווקא עכשיו זה היה עם הרבי. כוונת השואל לומר במה שהוא אומר שזה לא התגשם, אז לכאורה מה הוא מתכוון שזה לא התגשם? אם הוא מתכוון שהרבי אמר אחרי הסתלקותו, וזה תוכן השאלה, אז השאלה איך הרבי אמר. אז זה לא השאלה איך זה לא התגשם. אנחנו עוד מעט נתייחס לעניין. כאן יש שאלה בנוגע לג' תמוז, ששאלו את האפשרות של הסתלקות. והוא אומר שכביכול התעלמנו מהגמרא. מה שאפשר לברר את העניין, זה גופא שהגמרא אומרת שיכול להיות על שני כיוונים, אז זה גופא מתרץ את העניין. שאם, בהקדמה שבשדי חמד מובא, שההבדל אם המשיח מן החיים, זהו התהליך הטבעי, ועל זה נאמר עני ורוכב על חמור. ואם המשיח מן המתים, זהו התהליך הניסי שכתוב שהמשיח יבוא עם ענני שמיא, ואדרבה שזה במצב שזכו, זכו עם ענני שמיא באופן ניסי, לא זכו זהו באופן טבעי. הרמב"ם מביא את התהליך של המשיח באופן הטבעי. היות שהרמב"ם בספר הלכות, והרבי תמיד מסביר את העניין הזה שהתהליך הטבעי חייב להיות. תהליך הניסי ייתכן שיהיה אם זכו, אבל התהליך הטבעי חייב להיות. אשר על כן, שהרבי הזכיר תמיד את דברי הרמב"ם: יקום מלך מבית דוד וילחם מלחמות השם וינצח ויבנה בית המקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל. וזהו הסיום פעולתו של משיח שאז הוא משיח ודאי. אז התהליך הטבעי הוא כך וממילא, זה שיכול להיות תהליכים ניסיים, לא חייב להיות נס של תחיית המתים בדווקא עם המשיח

04:27 דובר 1 עצמו, אשר על כן מה שחייב שהמשיח שהתחיל את התהליך הוא יסיים אותו. אז בדרך הטבע זה מה שהיה צריך להיות לפני ג' תמוז. ואם הקדוש ברוך הוא ירצה לעשות ניסים, יש מספיק ניסים שיחיה, שיהיה תחיית המתים של המשיח של הדור הקודם שזה היה הרבי הריי"צ, אז גם כן משיח יהיה מן המתים. כי לא הפירוש שבשעה שהרבי כאן בא התשובה גם על השאלה השנייה שאומרים שלא יתגשם. חס ושלום. דברי צדיקים קיימים לעד, ואם הרבי אמר על הרבי הריי"צ שהוא המשיח ובייחוד זה מודגש. לא שהרבי אמר, הרבי אומר את זה כל הזמן. ובשיחה של השלוחים הרבי אמר בפירוש ובהדגשה שכתוב דער משיח שבדורנו. אז הרבי הוסיף את המילה דער איינציקער משיח שבדורנו. מה זה דער איינציקער? היחידי. אז ידוע שהרבי דיבר בנוגע לרבי הריי"צ והקשר איתו שהנשמה היא נשמה אחת. הוא התבטא נשמתו בי וממילא. אז הרבי הריי"צ הוא המשיח והרבי הוא המשיח, ולמעשה זה עניין אחד. כך שזה כן יתגשם וזה יתגשם מתי שמשיח יבנה את בית המקדש ויקבץ נדחי ישראל. אז משיח יהיה מן המתים, שזהו הרבי הקודם, ומן החיים זה יהיה עד ג' תמוז איך שחשבנו שזה יהיה הרבי. כך יתקיימו שתי האפשרויות. עכשיו, הרי היה יש בחירה במשיח, הרי בעצם מסוגל לבוא כל יום ויום וכל רגע ורגע. ממילא לפני ג' תמוז היו חייבים לחשוב היות שנשיא דורנו הוא המשיח שבדור היו צריכים לחשוב שברגע זה יבוא משיח. לא להעלות על הדעת אפשרות כזאת, והעניין של הגמרא יתקיים על ידי המשיח שבדור הקודם. היות שאנחנו נמצאים עכשיו אחרי ג' תמוז זה לא הקלף היחידי. זה ההמשך של כל העניינים שהרבי דיבר בקשר

07:10 דובר 1 לרבי הריי"צ, וחלק מהם הוא התכוון לעצמו, ואפשר לומר שכל הדברים הוא התכוון לעצמו. בפרט שאנחנו אומרים שזה נשמה אחת ועניין אחד. אז ממילא זה הכל אחד. איהו וגרמוהי חד. והרבי אומר שמי שגאל ראשון יגאל אחרון. ואיך שהרבי מסביר שמהחוכמה ועד המלכות זה השתלשלות אחת. אותו דבר זה מנשיא החסידות ו-ועד שהרבי אומר שכביכול עצמו הוא ממש משיח צדקנו, כי איהו וגרמוהי חד וכל יהודי יש לו ניצוץ של משיח. והרבי מסביר שכל העניין של לעפר תשוב זה שהבעל שם טוב אמר שהוא באמת יכול לעלות בסערה השמימה, רק הוא רוצה לקיים את הלעפר תשוב. והרבי הסביר שזה היה העניין שלו לברר את הבירור הכי תחתון. והרבי ייחל כל הזמן שיכול להיות העניין של לעפר תשוב ועל ידי ונפשי כעפר לכל תהיה. אבל בסוף התהליך הוא זה תהליך כזה. זה לא הפירוש שהיה חס ושלום עניין של עצירה או משהו. התהליך אמנם יכול להיות יותר מהר כי כל רגע ורגע יבוא משיח, אבל גם זה שזה מתמהמה אז זה תהליך איטי יותר. אבל זה תהליך. זה הולך כל הזמן קדימה. אין, אין נסיגה חס ושלום, רק יכול ללכת בזרם יותר חזק, יכול להיות בזרם יותר חלש. זהו כל ההבדל. כרגע אנחנו נמצאים במציאות הזאת שאנחנו אחרי ג' תמוז. אנחנו צריכים לדעת שעכשיו הרבי קבע בייחוד שהדור השביעי זה הדור האחרון, וגם שהרבי נתן צוואה על כל העניינים. את עניין הנשיאות הוא השאיר לעצמו. ברור שמה להלן למדנו משם שאף כאן ונשיא דורנו צריך להיות נשמה בגוף. וממילא אז מה שאפשר לומר בזה ש-שהחודשים האלה הנשמה עדיין יש לה קשר עם הגוף עד בשנה הראשונה, כפי איך שהרבי הסביר

09:27 דובר 1 על זה תמיד בנוגע לרבי הריי"צ. ועכשיו יש עוד עניין שהרבי הזכיר בנוגע לרבי הריי"צ, שמתקרב העניין של שלושה חודשים ואז נקרא הולד. יש את העניין של יצירת הולד. אז ידוע גם העניין של ההסתלקות, אפשר להגדיר זאת כמו שבראש השנה כתוב, כי לפני שנמשך החיות החדשה של השנה הבאה, אז יש הסתלקות של החיות הקודמת, והניגון שרבותינו נשיאינו היו מתפללים בליל ראש השנה וגם לפני התקיעות. זה היה, איך שכתוב בשיחה של הרבי הריי"צ, כאדם שבוכה על אביו הנאמן שהלך, אבל הוא יודע שאחרי התקיעות הוא יחזור. אז מצד אחד אנחנו צריכים לדעת שזה שהרבי הסתלק, והפירוש בזה שהוא התרומם באופן כזה שלעיני בשר לא נראה, אז לגבינו איך כתוב? אמנם יעקב אבינו לא מת, אז כתוב "ויראו אחי יוסף כי מת אביהם". אז אומרים המפרשים, להם, היות שהם לא רואים אותו, אבל למעשה הוא לא מת. חיי הצדיקים חיים רוחניים, אבל ביחד עם זה צריכים לדעת שהיות שאנחנו לא רואים אותו זה הכאב. אבל יחד עם זה יש לנו את הביטחון, וזה דברי הרבי, שהיות שזה כבר הבחינה של המלכות. והרבי הסביר שמה שנשאר זה עכשיו אנחנו צריכים. איך שמישהו כותב בשאלה השלישית כאן, שמה עבודתנו עכשיו שנגמרו הבירורים? אז התשובה לכך, הרבי בעצמו אמר מה העבודה: שצריך לחיות את ימי המשיח. זאת אומרת, זה מבוסס על מה שחז"ל, כתוב שהקדוש ברוך הוא מקיים את התורה והמצוות. "מגיד דבריו ליעקב", זה במאמר של הבר מצווה. אומרים את זה, "חוקיו ומשפטיו לישראל". יש לזה שני פירושים: שקודם הקדוש ברוך הוא מקיים וזה נותן לנו כוח לקיים. אחרי זה אנחנו צריכים לקיים ואז אנחנו גורמים

11:48 דובר 1 שהקדוש ברוך הוא יקיים. וזה הרבי הריי"צ מסביר שם במאמר, שעל ידי שישראל מניחים תפילין אז גורמים שהקדוש ברוך הוא יניח תפילין, שאנחנו נחיה את העניין של גאולה ומשיח. אז אנחנו נגרום שהקדוש ברוך הוא יחיה את העניין הזה, שיביא את המשיח, דירה בתחתונים בעולם הגשמי. אז מה הפירוש לחיות את העניין של משיח? אז האלטער רבי מסביר, אמנם הגמרא אומרת כשמשיח יבוא יגדלו גלוסקאות על העצים ויהיו בגדי משי על העצים, אבל זה כתוצאה מהעניין של משיח. מהו העניין של משיח? אומר האלטער רבי: גילוי אור אין סוף בעולם הזה הגשמי. הרבי אומר "כל ימי חייך להביא לימות המשיח", פירושו שכל מחשבה ודיבור ומעשה של יהודי זה צריך להיות כלי להביא לימות המשיח, לגילוי אור אין סוף בעולם הזה הגשמי. האדם צריך לחשוב: המחשבה הזאת זה כלי לגילוי אור אין סוף, או שזה דבר שמעלים ומסתיר אור אין סוף. זהו העבודה עכשיו. לא עבודתנו זה להביא בירורים, לשבור קרח. אנחנו צריכים לעשות כלים לגילוי. הגילוי כבר נמצא, רק אנחנו צריכים לשים כוסות שמה שנשפך יהיה לו לאן להיכנס, שזה יתקבל. לחיים! אין כאן לחיים, אבל צריכים לומר על מים. אבל איך אומרים, מיט טרינקען יין, אז זה עם מים. לחיים! שהקדוש ברוך הוא ייתן שאנחנו נראה את כל הדברים שהרבי דיבר בשיחות, שאנחנו נראה אותם בפועל ממש. לחיים, לחיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. לחיים. יש פה שאלה שהשואל מסיים במילים "מודה לך אם תתייחס לשאלה זו". מה השאלה? בהמשך למה שהזכיר קודם על המים, וכל פרסום צריך להיות אמת. בהזמנות כתבו שהסעודה תהיה בשולחנות ערוכים, וכי זה שנמצא כיבוד על שולחן אחד זה נקרא כיבוד? טוב, אמת

14:17 דובר 1 גם בשאלה יש שולחן... יש כיבוד גם בשולחנות בכניסה. פשוט עצמך. לגופו של עניין, אינני מהמארגנים ולא הייתה אפשרות להעביר את השאלה למארגנים. התייחסנו לשאלה אבל לא לתשובה על השאלה, אבל ללא פלאפון אל המארגנים אני משער שהתשובה לכך נובעת מחוסר מימון כנראה, וראינו גם בחוץ שיש בעיה כספית ובמילא כנראה שזה בא לעורר שישתתפו ויעזרו לארגן כנס וכנסים כגון אלו גם הלאה. שאלה נוספת מבוססת על השיחה בתורת מנחם. אפילו כשיש ליהודי ספיקות ברבי הוא צריך ללמוד "תורה ציווה לנו משה". במילא השאלה היא למה מקדישים כל כך הרבה כוחות ויקר הכוח בענייני אמונה, במקום להשקיע מאמץ עצום בלימוד תורתו של הרבי? וגם כאן התשובה היא בסגנון הקודם: מה אנחנו עושים עכשיו? אנחנו מביאים את תורתו של הרבי. מדובר במפורש שילמדו את תורתו של הרבי, ואדרבה ואדרבה, הבאתי זאת לא בתור שאלה, אלא בתור תשובה. רבותיי, צריך להתיישב ללמוד. הקריאה היא שנצא מהערב הזה מחוזקים בהחלטה הטובה ללמוד את תורתו של הרבי, ללמוד את תורתו של משיח, ללמוד ענייני גאולה ומשיח. ולגבי השאלה למה במקום? רבותיי, זה לא למה במקום. זה כמו שאחד ישאל למה להניח תפילין במקום להתפלל? אנחנו גם מתפללים וגם מניחים תפילין. נצטווינו גם זה וגם זה. האמונה בביאת המשיח זה הנושא המרכזי עכשיו. והלימוד תורתו של הרבי זה הנושא המרכזי עכשיו. לימוד תורתו של הרבי בענייני גאולה ומשיח, המשלב את הכל יחד. כל דבר חיובי עלינו לעשות ולא לראות באחד סתירה לגבי השני. שאלה נוספת: למה אמרו כל הזמן שמשיח יבוא בתאריכים מסוימים כמו בתשעה באב וכדומה, וגם אמרו שלושים יום אחרי שהרבי נפטר, כשלמעשה זה עדיין לא התקיים? התשובה היא פשוטה שלא

16:53 דובר 1 יאמרו באמת. אני אומר שיאמרו. עצם העניין שתשעה באב זה יום סגולה. זה כתוב שיש מושג של שלושים יום, זה כתוב, אבל במפורש אסור לנו להציב תאריכים, ולו רק בגלל שאנחנו צריכים להאמין שזה היום ולא בעוד כמה ימים. מי נותן לנו את הרשות לדחות את זה לבעוד כמה ימים? אם יהודי, מצד שני, מרגיש שברגע שהוא מוצא איזה רמז שבטח עד אז זה כבר יתקיים, וזה מעודד אותו ומחזק אותו באמונה, שיבושם לו. אבל במפורש, אף אחד לא אומר שצריך לומר, לא מצאנו זאת בשיחות של הרבי. אדרבה, הרבי מלמד אותנו לומר ולדעת ולהבין שזה עכשיו ממש ממש, וזה אומר לנו לפרסם ולומר לכולם. האם עלינו להתמקד גם עכשיו בעניין מבצע משיח? אף על פי שמתעוררות שאלות, אולי צריך להתמקד בשאר המבצעים? שוב שאלה שכאמור נובעת מחוסר לימוד בענייני גאולה ומשיח, ואולי הייתי מרשה לעצמי לומר יותר מזה. יש משום מה איזושהי תחושה, בפרט כשמגיעים לערב כזה, שאנשים מרגישים: פה הולכים להחליט דברים, פה הולכים לקבוע דברים. רבותי, יש כאן טעות מוחלטת. אנחנו לא באנו, לא רק עכשיו, אנחנו, כל חסידי חב"ד, מעולם לא באנו להחליט מה לעשות על המהות של הדברים. מעולם לא קיבלנו את האישור לקבוע דברים שצריכים להיעשות. אנחנו מקבלים את ההוראות מהרבי, והרבי אומר לנו שעלינו לתכנן איך לעשות. אין לנו את הרשות להחליט מה, עלינו למצוא את הדרכים איך. הרבי אמר מפורשות שהמבצע הכי עיקרי זה קבלת פני משיח צדקנו, וכי זה במקום שאר המבצעים? זה הרי כל המבצעים מביאים לכך! כשהרבי אמר שזה העיקרי, כל הדברים האחרים נמחקו? עוד פעם אותה שאלה, כאילו שיש שחור לבן וזהו. נכון, זה כתוב שחור על גבי

19:22 דובר 1 לבן שהמבצע הכי עיקרי זה קבלת פני משיח צדקנו. שאלה נוספת. הרב אופן רוצה להצטרף, להוסיף על הנקודה שדיברנו, אבל, אבל נשאיר אותו לשמוע את דבריו אחרי שנשמע דברים מפי הרב גולדברג. עדיין יושב ומצטנע, עוד לא שמענו ממנו דברים הערב. אחת השאלות שאנחנו נפנה אותה לרב גולדברג: על מה מתבססים כעת לומר שהרבי הוא שיגאלנו? השאלה הזאת למעשה חוזרת על עצמה פעמים רבות, והרבה מאוד מבין הפתקים שהגיעו אלינו. לקחתי אחת השאלות שלמעשה מתמצתת את השאלה, ואולי ברשותכם נקציב כעשר דקות, עד עשר דקות, ל-לתשובה על השאלה. הרב גולדברג, בבקשה.

20:51 דובר 2 אני חושב השאלה הזאת עם עוד הרבה שאלות שראיתי כאן כתוב. למעשה כל העניין של שאלות ותשובות, סימפוזיון אצלנו, בהתחלה נראה קצת דבר מוזר. שאלות ותשובות. יש מי ששואל, יש מי שמשיב. אנחנו כולנו יודעים את התשובה הנכונה, כל אחד ואחד יודע אותה ולאף אחד אין שאלות. יש אולי רצונות, יש תשוקות, אבל בכל זאת המוח מבלבל. אני חושב שכשמדברים אצל חסידים אז צריכים גם לדבר מלמטה למעלה. זאת אומרת, על הרגש של חסיד. אנחנו חונכנו במשך כל השנים, הרבי חינך את החסידים שני דברים יסודיים: העניין של התקשרות מט"ו, מי שיסתכל בשיחות של ט"ו, ההתקשרות איך שהרבי תבע מהחסידים ונתן לחסידים, לא היה אצל אף רבי סוג התקשרות כזאת. עוד בשנים הראשונות הרבי סיפר בתש"י שנכנס אליו אברך ואמר לו בהתפעלות שהוא היה אצל יחידות אצל הרבי הקודם, והוא אמר לו: תהיה מקושר איתי, אז במילא תהיה מקושר למי שאני מקושר. כאשר הכוונה הייתה הרבי הרש"ב. אז הרבי אמר: כיוון שהוא היה בהתפעלות לא רציתי לקרר אותו, אבל האמת שלנו לא נוגע יותר. מה שנוגע לנו זה הרבי, ושהוא הממוצע שדרכו מתקשרים עם העצמות אין סוף. זאת אומרת, הרבי חינך אותנו שאצלנו יש את הרבי ואין דבר אחר. אחרי זה התחילה תקופה שהרבי התחיל הרבה לדבר על משיח. בשנים לפני הרבי, אצל האדמו"רים הקודמים, כל העניין של משיח זה לא היה הנושא העיקרי. כשהרבי התחיל לדבר כל כך על הנושא של המשיח, שוב, זה יחד מיד התקשר גם מפיו של הרבי, שהנשיא הדור הוא המשיח, וזה היה צורת משמעות הדברים ורוחם של הדברים. ושוב, חסידים קיבלו את זה גם לא רק, אולי אפשר לומר את המילים האלה, לא רק

24:00 דובר 2 כי חיכו לפני מסע עתיק אצל חסידים. זה שהרבי הוא משיח, כי אם יש משיח זה הרבי. הרבי זה גילוי אין סוף למטה. אם יש איזה גילוי מהקדוש ברוך הוא למטה זה הרבי, זה הממוצע שזה ממנו בא הגילוי של האין סוף למטה. אז אם זה, האם יש משיח, אז זה הרבי. אם מדברים שמשיח הנה הנה זה בא, אז ודאי שזה הרבי. זאת אומרת מצד החסיד זה גם אם הרבי לא היה אומר את הדברים שזה הכוונה על עצמו וכולי וכל המילים האלה. עוד מעט נראה גם את זה, אבל גם מבלי לומר את זה, זה היה ברור אצל חסידים שאין דבר אחר ויש רק רבי. ובמילא כאשר, אם אומרים שהנה משיח בא, אז הרבי, זה ההתקשרות שלו של חסיד לרבי. כאשר היה ג' תמוז, יחשוב לו חסיד לעצמו: אז מה עכשיו? ובמילים גסות, שידבר לעצמו במילים גסות, הוא מחפש משהו חדש? הוא מחפש איזה משיח חדש? איזה נשיא חדש? אז הוא יזדעזע רק לשמוע דברים כאלה. רק לרעיון כזה כל חסיד יזדעזע. אז מה כאשר מגיע העניין הזה? האם זה רק הפסק בינתיים והרבי יחזור ויגאל את עם ישראל? אז פה יש לו איזה ספקות, יש לו איזה שאלה. אתה יכול להתנתק מן הרבי? אתה יכול רחמנא ליצלן היום להתקשר למשהו אחר שזה יהיה הדבר הכי גדול שיקראו לו משיח? איזה פרצוף חדש שעליו יקראו שם של משיח. אתה יכול לחשוב דבר כזה? הרי זה, זה דבר שכל חסיד לעצמו אין, שהוא לא יכול. זה מופרך אצלו בתכלית. יש אצלו רבי והוא היה עם הרבי, הוא נמצא עם הרבי והוא יהיה לעולם ועד עם הרבי. כל זמן שהוא קיים והנשמה

26:32 דובר 2 קיים, יש רבי, זה מה שיש. אין לו דבר אחר. זה חסיד. אז כל הדברים האלה, השאלות והתשובות, זה רק דברים טכניים איך לסדר אותם. זה רק דברים טכניים למצוא איך להסביר את הדבר הזה, את השאלה הזאת, אבל גופו של עניין צריך להיות הרבה יותר פנימי והרבה יותר עמוק אצל כל חסיד, באשר הוא, שהוא יחד עם הרבי היה, נמצא עכשיו ויהיה לעולם ועד, ואין לו מציאות אחרת, ולא יכול להיות שהוא יחשוב שמשהו נגמר והרבי זה משהו שרחמנא ליצלן, משהו רק בעבר, והוא יישאר מקושר לרבי. זה לא יכול להיות. אי אפשר שזה יהיה. ברגע שהוא יחשוב שזה דבר שבעבר ועכשיו לא יודעים, הוא פתאום „ואני בער ולא אדע”, הוא לא יודע. הוא יהיה אידיוט אמיתי, לא סתם „בער ולא אדע”. הוא יהיה נפרד, הוא פשוט, הוא לא, לא, אי אפשר. ברגע שהוא יחשוב שזה דבר שבעבר אז הוא פולש לו ללב שלו, ליצר הרע שלו, שהוא יהיה פשוט נפרד. ואת המחשבה הזרה הזאת, אם היא קיימת, אני לא מאמין שהיא קיימת אצל מישהו, אם היא קיימת צריכים פשוט לזרוק אותה החוצה ואסור לרגע לחשוב דבר כזה, כי זה לא מסתיים עם רק העניין הזה, שזה דבר שבעבר ועכשיו אנחנו לא יודעים, כי הרבי הכניס בנו את הדבר השני. את היסוד השני, שמשיח נמצא, שהדור הזה הוא דור הגאולה ושאנחנו נקבל את משיח צדקנו, והוא הצליח להכניס את זה בנו. פעם לא היה הדבר הזה כזה, כזה, כזה מוחשי אצלנו. זה כן מוחשי אצלנו. הרבי הכניס בשנים האלה, זה מוכנס אצלנו, ומסתכלים אחרת על העולם ויודעים שהנה זה בא. משיח צריך להופיע והוא נמצא. הוא כאן, הוא צריך. זה

28:55 דובר 2 דבר שהולך להתרחש, לא משהו בעוד דורות. הרבי הכניס את זה. אז מה יחשוב לו חסיד? הרבי זה דבר שבעבר ויש משהו חדש. הרי הוא צריך לחיות עם הרבי, הוא צריך לחיות עם השיחות של הרבי. הוא צריך לחיות שהנה זה בא, שמשיח נמצא. אז מה הוא יחשוב? הוא יחשוב מחשבה זרה לגמרי. הוא פשוט יביא לידי מצב של נפרד לגמרי מהרבי. אז במילא זה הדבר שחסיד צריך לדעת בו. אם ברור אצל כל אחד שאין, לא צריך להעלות רחמנא ליצלן אפילו שאלה כזאת, ואם היא עולה הוא צריך להיזכר שהוא פשוט הולך להיות נפרד, וזה אף אחד לא רוצה להיות. אז זה דבר ברור שהרבי זה שיגאל את עם ישראל. אין בזה שום שאלות, כי העניין הזה של נשמתו של משיח זה הרבי. ויש כאלו ששואלים שאלות עוד כל מיני. שמעתי לפעמים שאלות כאלו: הרבי, נכון, הרבי יבוא ויגאל, אבל מי אומר לך שזה יהיה אותה, אותו דמות קודש שהכרנו עד עכשיו? זו שאלה טיפשית. זה הדמות קודש שהקדוש ברוך הוא ברא בשביל לברוא את המשיח. מה פתאום שיעלה לך על דעתך שצריך איזה דמות אחרת? רחמנא ליצלן. סתם. זה הרי נובע... רואים ממה נובעת כזאת שאלה. לא צריך משהו אחר. רחמנא... זה השלימות. זה היה השלימות. כמו, כמו שראיתי את הרבי, אז ברור הגוף הוא שלם והגוף יקום, והגוף הזה הקדוש שהכרנו אותו יגאל את עם ישראל. יש כאלו ששואלים: אולי זה הרבי הקודם? הרי זו שלשלת אחת ואחד מוסיף על השני. אז הרבי שהוא השביעי והוא האחרון נכלל בתוכו האלטער רבי, הבעל שם טוב, המיטלער רבי, וכולם נמצאים בדמות הקודש של הרבי. למרות שכל אחד יקום בנפרד.

31:05 דובר 2 אבל הרי לא הולכים אחורה, הולכים קדימה, והגענו קדימה לסטופ האחרון שזה הרבי. אז מה פתאום לחשוב זה מישהו אחר, זה זה? הגענו, המשכנו. לא הסתפקנו באלטער רבי, הלכנו הלאה. הלך... הקדוש ברוך הוא הלך הלאה והלאה עד שהוא הגיע לרבי, ועם זה הוא סיים את העניין הזה של נשיא חב"ד שהוא יתגלה כמשיח. מה שצריך להיות כלול בתוכו הרבנים וכלול בתוכו הרבנים צריך, אני מבין בזה, אבל כל המחשבות האלה הן בכלל לא שייכות לעניין. זה מצד הרגש של חסיד. אני אזכיר, יש מכתב, אני זוכר מכתב של הרבי שהוא כתב בכ"ו אדר תשי"ד, אז רואים שמה גם הגישה של הרבי. הוא אמר... כתוב במכתב על העניין של ההסתלקות של הרבי הקודם. אז הוא אומר שמה את המילים האלה, הוא אומר לחסידים: „ביום רום לנפשו לגופו ולנפשו שהקשר אי אפשר לנתקו ואז אין הפסק.” כאשר יש התקשרות, התקשרות אמיתית שהבן אדם מרגיש שהוא לא יכול אחרת, הוא לא יכול להיות בלי רבי, זה לא יכול להיות. אז אם יש לו את ההרגשה הזאת שהוא לא יכול להיות, אז הוא יראה שאין הפסק. אז הוא יראה, אז כל השאלות שלו ירדו והוא ידע לבטח שזה הרבי שהוא יגאל את עם ישראל. זהו מצד ההרגשה של חסיד. אך לחזק כמו וכמו שזה לא סתם הרגש. היה הרגש, אז ככה היינו צריכים לחיות וככה היינו צריכים להחיות אחרים. עם זה אני חי ולא צריכים להתבייש להגיד את זה לאף אחד. זה האמת, וכל מי ששואל ומי שאומר, אני אומר את האמת, אז ככה אני חי, אני אשקר לך? ככה אני חי וכך אני אחיה אותך. אתה רוצה, תקבל. אתה לא רוצה?

33:06 דובר 2 לא תקבל. אבל זאת המציאות. עם זה אני חי כי זה מצד ההרגשה של חסיד. אבל הרי גם מצד, אם מסתכלים בשיחות של הרבי הרי, ובוא נחזור אפילו אחורה, מיד בתש"י, איך הרבי דרש מחסידים לחשוב? עוד לפני שנראה מה הרבי אמר בשנים האחרונות, איך הרבי דרש מחסידים לחשוב? מי יכול להגיד אחרת מהחינוך שהרבי מחנך חסידים? יש מחנכים יותר טובים? הייתה שנת הסתלקות תש"י. עם כל הדברים, אבל הייתה שנת הסתלקות. הרבי נהיה רבי מיד בי' שבט תש"י, אבל מסיבה שאנחנו לא יודעים, אבל בפועל בעצם הרבי לא רצה לקבל את הנשיאות באותה שנה באופן גלוי, ואז הרבי התוועד עם חסידים וחינך חסידים. הוא חינך אותם איך להיות מקושרים לרבי והוא חינך אותם גם כן על עניין כזה של הסתלקות. אז מה אמר הרבי? הרבי אז תבע מהחסידים, שאז הוא סיפר את הסיפורים האלה, ואז הוא תבע מהחסידים שכמו כל מה שהיה מונח אצלך לפני זה צריך להיות מונח גם עכשיו. כמו שאתה ידעת והאמנת לפני זה שהרבי הוא זה שיביא את הגאולה, כך תביא-- כך תאמין עכשיו. לא משנה מאיפה הוא יגיע, מכאן, מהחלון. כל המילים האלה שכולם מכירים את זה, אבל צריכים לקחת את הנקודה. הרבי חינך את החסידים ככה. אף אחד לא יוכל לחנך אחרת מהרבי. זה המקור. אז כאשר היה ג' תמוז, הדבר הראשון שאנחנו יודעים איך לקחת מה שר-- מה שהתרחש בג' תמוז, כך שכל מה שהיה ימשיך להיות. כך צריך חסיד ל-- כך צריך חסיד לחנך את עצמו, כך הוא צריך לחשוב. מי אומר לי את זה? הרבי אומר לי את זה. מי יבוא אחרת? כל הסברות אחרות זה איזה, זה יצורים שזה

35:20 דובר 2 יצור של אנוש. שכל אנוש אומר כך או כך. זה רבי כך מחנך חסידים. אז אם רבי כך מחנך חסידים אז כך צריך להתחנך. כאשר נגיע אחר כך בשיחות של הרבי אז רואים שבעצם כל השאלות תשובות, הרבי הרי אמר מפורשות. הרבי אמר את זה כמה פעמים. מי שרק יסתכל בשיחות האחרונות אז רואים מלכתחילה שהרבי, שהרבי נתן מקום לעניין כזה של ג' תמוז. ובמילים פשוטות הרבי אמר-- מי שיוד-- מי שזוכר את ה-ה-הסדר של ה-- בהתוועדויות של הרבי, כאשר הוא היה מדבר על משיח, אני חושב עד שנת תשמ"ז–תשמ"ח, הרבי היה תמיד מזכיר שזה יהיה בחסד וברחמים. והיו הרבה ששמו לב למילה הזאת. הרי משיח זה חסד, משיח זה רחמים. מה אני צריך חסד ורחמים? אם זה משיח אז יש את החסד עצמו ואת הרחמים עצמו. משיח יבוא בחסד וברחמים. מה? מה הסבירו? בפשטות מה שכל אחד יודע, שמשיח יכול לבוא, זכו או לא זכו, זה יכול לבוא בכל מיני אופנים. אז במילא שהרבי מבקש שיהיה בחסד וברחמים. שתהיה ביאת המשיח אבל שלא יסבלו צרות, שלא יהיה מן כל הדברים שכתובים במאמרי רז"ל שיכול להיות לפני ביאת המשיח. חסד ורחמים. אחרי תשמ"ז הרבי שינה את הלשון, היה לשון אחר. כאשר הוא היה מדבר על ביאת המשיח הוא היה מזכיר הרבה פעמים: בלי הפסק בינתיים כלל ובלי הפסק בינתיים, נשמות בגופים. הוא היה מדבר גבוה, גבוה, המילים הכי גבוהות, המילים הכי מעודדות, המילים הכי טובות שאפשר לשמוע, ובתוך זה מכניס לי איזה מילה פתאום: נשמות בגופים, בלי הפסק. מה זאת אומרת? משיח יכול לבוא עם נשמות בלי גופים ועם הפסק. מה, מה הוא שולל כאן? את מה הוא

37:47 דובר 2 שולל? זאת אומרת שכאן הרבי אמר, אם-- אז לא רצו לשמוע, יש כאילו לא רצו לשמוע, או שהסבירו את זה, אז האחרים פירשו כך, כך הוא מתכוון לעם ישראל, הוא מתכוון שם. אבל כשאתה לוקח את השיחות היום, זאת אומרת הרבי אמר שכל מה שאני אומר, אם תתרגם את זה בז'רגון, במילים פשוטות, הרבי אמר: כל מה שאני אומר כרגע, הדבר הכי נעלה, הנה זה בא והנבואה וזה דרך של הגאולה ונשיא הדור, משיח שבדור. עם כל המילים האלו, דער איינציקער משיח שבדור. כל מה שאני אומר, אז הוא מוסיף עוד מילה, כי הכל כתוב בטרם ושבאמת הכל יהיה כתוב והכל כתוב. אז הרבי אמר: וזה יהיה, שזה יהיה בלי הפסק בינתיים. זאת אומרת שזה יכול להיות מצב שיהיה איזה הפסק והוא רק בינתיים, בין לבין. זה לא הפסק לגמרי, אלא זה משהו בינתיים, שלא נראה את הרבי בגשמיות, הפסק בינתיים, אבל זה לא סתירה על כל מה שנאמר לפני זה, אלא אדרבה, כל מה שאמרתי לפני זה יכול להיות שזה יתקיים בלי הפסק בינתיים, וזה גם יכול להיות שלא נזכה וזה כן יהיה עם הפסק בינתיים. זאת אומרת שהרבי מלכתחילה נתן. מי שהסתכל בשיחות, הוא אמר את כל המילים הגבוהות, את כל הדברים הגבוהים. הוא אמר מראש שגם אם יהיה ג' תמוז, לא, אין שום ביטול בזה. הכל קיים, שנשיא הדור, משיח שבדור, ונשיא השביעי ודור הגאולה, והכל מה שהוא אמר קיים. רק מה? זה יכול להיות בחסד ורחמים. זה יכול להיות לא בחסד ורחמים. זה יכול להיות עם הפסק בינתיים וזה יכול להיות בלי הפסק בינתיים. לא זכינו. אז יש את הקטע הזה שאנחנו עוברים, אותו קטע קשה.

39:57 דובר 2 אנחנו לא באנו להקל בקטע הזה. לא, זה קטע ששום דבר לא מעודד אותנו, אבל זה העלם והסתר אמיתי. העלם והסתר קשה ביותר. כשאתה נכנס לזה מספיק, אתה לא רואה את הרבי, זה העלם והסתר. שום דבר בעולם לא יעודד אותנו מההעלם וההסתר הזה. אבל כשיש העלם והסתר, יש העלם והסתר. אבל כשחשוך מספיק מה שחשוך, ולא להכניס בוץ ולכלוך, וכאשר חשוך, יש חושך, אז זה לא מתיר להכניס כל מה שרוצים שמה. יש חושך. אז יש העלם והסתר, אבל לא לשכוח את האמת, שהאמת היא מה שהרבי חינך אותנו, מה שהרבי קישר אותנו איתו. הוא קישר אותנו איתו כמשיח, כך הוא קישר אותנו. מדברים פה שאלות, דיוקים בשיחות. אמרתי למישהו, בכלל להסיק מסקנה על דבר ישנן שתי אפשרויות. יש אפשרות אחת שאתה מוצא איזו שורה מפורשת, איזה סעיף מפורש שאומר כדבריך, שהנה הוא אומר כאן, כתוב מפורש כך וכך. אבל כאשר מוצאים דבר מפורש עדיין יכול השכל לבוא ולהגיד ולהגיד פשט. יש ברמב"ם עוד פשט ועוד פשט ועוד פשט עקום. אז הראש שלו עקום, אז הוא מבין עקום, ואתה תתווכח. יש אבל דרך, יש דרך אחרת. איך מגיעים למסקנה? כאשר כל רוח הדברים מראים ככה. זה שיש הקדוש ברוך הוא, אנחנו לא מוצאים את זה בגלל שבתורה... ישאלו יהודי מאיפה כתוב בתורה שיש הקדוש ברוך הוא? יגיד, מה זאת אומרת? שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, פסוק מפורש. כל התורה, שמע ישראל, של הקדוש ברוך הוא זה התורה. לא שייך תורה בלי הקדוש ברוך הוא. העניין הזה שנשיא הדור הוא המשיח, שהרבי הוא המשיח, זה לא דבר שצריכים דיוק בהערה מסוימת בתיבת... אז אם הפשט שמה

42:19 דובר 2 כמו שאחד שאל, זה כך או כך? והאם כאשר הוא אמר שמה נשיא הדור, הוא הזכיר את הרבי הקודם, אז הוא התכוון אליו או הוא התכוון שמה? כל רוח הדברים שהרבי דיבר במשך ארבעים שנה, אז כל חסיד כך הבין. כולם הבינו ככה והוא רצה שיבינו ככה, וזאת הייתה ההבנה. רוח הדברים, כל השיחות, המאמרים, אפילו זה היה עם זה שנשיא הדור בשנים האחרונות, נכון, היה עוד יותר ועוד יותר. גם רמז, גם עוד מילה, עוד איזה סעיף מפורש. נכון, אבל לא זה. כל רוח הדברים. אז הדברים מצד הרבי הם כאלו ברורים שכל אחד הרי לפני ג' תמוז הוא רק חשב ככה. אלא ג' תמוז, הוא שם את זה בצד ומתחיל לבד לבנות תיאוריות. ג' תמוז, לבד לבנות תיאוריות? תתקשר לרבי ותראה מה שהרבי אומר. תראה איך שהרבי חינך חסידים בתו"ש. תסתכל מה שהרבי דיבר בנוגע גם למצב כזה ואתה תראה. הרבי אף פעם, אני לא יודע. יושבים פה חסידים, אפשר, אפשר לומר את זה שכל אחד יצייר לעצמו. כן, מה הרבי היום אומר לו על כל השאלות האלה? האם הרבי אומר לו, חבר'ה, כל מה שאמרתי בצד, זה היה רצון טוב? זה מה שהרבי אומר לו? או שהרבי עומד ואומר, ככה זה. זה מה שנאמר, ככה זה יהיה. אין לי ספק, אם חסיד יסגור את העיניים, יראה את הרבי לעצמו ויחשוב מה הרבי אומר לו: האם רחמנא ליצלן הדברים האלו צריכים גניזה? רחמנא ליצלן. או שזה דברים שהם קיימים לעד וקיימים גם היום? כל אחד ואחד ישמע את התשובה הנכונה שהרבי אומר לו, שכל מה שהבטחתי, כל מה שאמרתי חי וקיים לעד ולעולמי עולמים. זה לא קשור עם הפסק

44:39 דובר 2 של יום, יומיים. זה יהיה ואין מציאות אחרת. המציאות היא שהרבי יקום ויגאל את עם ישראל בקרוב ממש.

44:52 דובר 3 יישר כוח הרב גולדברג[?] על דבריו הנלבבים. למעשה שמענו פה תשובה אחת להרבה מאוד שאלות שנשאלו. בכל זאת, נפל עליי הגורל להיות היום המנחה, ואני יש לי חוב לציבור להתייחס לכמה שיותר שאלות שרק אפשר. אז אולי גם דברים שכבר ענו עליהם, לפחות נקריא את השאלות ונתחיל עם שאלה שהופנתה אליי. כתוב להתחיל מאיפה שדיברתי, תתחילו בתחי רבנן, אבל כנראה שכל שאלה זה התחלה חדשה. לרב אלשינסקי[?], מה עם השאלות שבכיס חולצת הרב? מישהו שם לב שיש לי פה כמה פתקים ששמתי בכיס. אני רוצה להגיד לכם, אני מאוד מזיע, הם רטובים לגמרי. זה המצב שלהם הגשמי. אבל לגבי מה שכתוב שמה, אז מה שנמצא פה, אולי זה הזמן. זה בעיקר כמה נקודות שהיו הצעות מבין חלק מהציבור לגבי החלטות. הייתה פה גם שאלה: הייתה הוראה מהרבי מלך המשיח לבנות ארמון בכפר חב"ד. אני מבין שכל אלה שיושבים פה, חוץ ממי שכתב את השאלה, מסכימים שזאת לא שאלה שאתם מחכים מאיתנו לתשובה. אז ממילא שאלה כזאת ועוד אחדות בודדות נמצאות בצד, פשוט שלא נפריע לסדר הטוב. אבל העיקר מה שנמצא אצלנו זה כמה, זה כמה נקודות שבאות לענות לשאלה שנשאלנו פה: מה לצאת מהכנס הזה? אז ברור שקודם כול אנחנו יוצאים עם מטען של לימוד, עם מטען, בעזרת השם אני מאוד מקווה, של התעוררות והתחזקות, אבל יחד עם זה, בהחלט מבין הדברים שאנשים שלחו, הצעה לעשות עשייה בפועל, יותר לעשות, להרעיש פשוט עולמות בנוגע להבאת הגאולה. לפחות כמו שעשינו במבצע של הבחירות למען ג'. הכוונה שכולם יצאו להפצת המבצעים ולהבאת אנשים נוספים אל היהדות, ותשמעו לי, להוסיף אל הרבי ולמשיח, להפצת העניין של מבצע משיח, בשורת הגאולה, בשטורעם הכי גדול

47:17 דובר 3 שיכול להיות בעולם. דבר שבטוח, ללא ספק וללא צל צל של ספק, שיעשה נחת רוח לרבי ויקרב את התגלותו והגאולה השלמה. הצעה נוספת שכל אחד ייקח על עצמו לקבוע שיעור בענייני גאולה ומשיח. וכאן אולי ארשה לעצמי לספר שבצפת אחד מהאנ"ש התעורר ועשה כולל ליונגרלייט בשעות הערב. כל ערב מתאספים קבוצה של כחמישה עשר יונגרלייט, ביניהם כאלה שיושבים כל היום ולומדים, מתאספים שוב עם מגיד שיעור קבוע ולומדים שיחות הרבי בענייני גאולה ומשיח לאורך ולרוחב. לומדים את השיחות של תנש"א ועכשיו תור של נ"ב, שמגיד שיעור מכין את השיחות עם המראי מקומות. אותו אברך קיבל על עצמו גם לתת סכום סמלי לכל משתתף. יש רישום והדבר מתפתח מאוד יפה. זה בהחלט מודל לחיקוי. כנו בינינו, אבל דבר אחד ברור שמוסכם על־

חלק ב׳

26:11 · השמע המקורי

00:07 דובר 1 שאלה אם העולם הוא דמיון. אז מביאים ראיה שבגלל שכתוב "בראשית ברא אלוקים", ובגלל שהתורה והמצוות זה אמת, אז ראיה שהעולם הוא אמת. כי ממה שאנחנו מרגישים אין ראיה. אולי זה דמיון. רק מה שהתורה אומרת זה ראיה שהעולם זה מציאות אמיתית. ממילא אנחנו צריכים לדעת ככה, שמה זה נשיא הדור? פירוש העניין שכל ההשפעות, בין ההשפעות גשמיות ובין ההשפעות רוחניות, זה עובר דרך נשיא הדור. כשישראל היו צריכים בשר, משה רבנו לא יכול היה להשפיע עליהם את זה. כתוב בחסידות. זה היה מדי מגושם, בשר תאווה, והוא לא יכול להוריד את עצמו. מה אמר הקדוש ברוך הוא? אתה נשיא הדור, אתה חייב להשפיע את זה. אתה לא יכול להוריד את עצמך. תיקח שבעים זקנים, תיקח ממוצעים, זה יעבור דרכם. אבל זה הרוח שלך. "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם". הזקנים יש להם איזה משהו משלהם? לא. הם רק מגשמים את זה. אבל זה הרוח של משה רבנו. הרבי העמיד צבא של שלוחים ונתן להם תפקיד להחדיר בכל העולם כולו את העניין של אלוקות ותורה ומצוות, להוביל לימי המשיח. מידת המלכות זהו הספירה האחרונה. אין אחרי מלכות. אחרי מלכות יש עולם העשייה. מי זה עולם העשייה? אנשים, נשים וטף. יש שבעים זקנים. הם בדוגמה של שלוחי, שלוחי הרבי שמביאים דבר הויה. והרבי אמר שהגיע הזמן ששליח יעשה שליח. ממילא כל אחד ואחד מבני, הרבי אומר, הוא שליח של נשיא דורנו. אז אם אנחנו שואלים את השאלה אם הרבי חי, אנחנו נשאל אם אנחנו חיים? זהו התשובה על השאלה. אנחנו צריכים לדעת שאם יש אלוקות בעולם, אם יש תורה ומצוות בעולם, אז יש נושא הדבר שהוא

02:41 דובר 1 זה שמשפיע אלוקות ותורה ומצוות. רק מה? לפעמים הוא משפיע ישיר, לפעמים זה עובר דרך צינורות, דרך שלוחים, דרך... אבל מיהו הנושא? הנושא הוא נשיא דורנו, הרבי. וזהו העניין של משיח. אמרנו שבמהר"ח יוכלי בורס[?] הבעל שם טוב היה משיח בדורו, ובמילא היה יכול להיות הגילוי, המלכות שבכתר, וזה היה בדורו. הרבי פעם התבטא, הזכירו קודם, שאין לנו אלא נשיא דורנו. אז היה בשנים הראשונות, הרבי ציווה לשיר את הניגון של אמיתי לרבי[?], מז'וריצ' חלופ[?]. אחרי זה אז הרבי אמר, מה העניין הזה? אנחנו אין לנו אלא נשיא דורנו, אבל זה אמיתי לרבי[?] איך שהוא כלול בנשיא דורנו. ממילא גם כן ראינו שהרבי כל ראש השנה או י' שבט, הרבי היה אומר מאמר ושם היה מזכיר את כל הנשיאים. אז הרבי הסביר שהפשט בזה זה הנשיאים איך שהם כלולים בו. זה איך שהם כלולים בו. אז משה רבנו, הרבי פעם דיבר בנוגע לרבי הריי"צ שהוא הממלא מקום של משה רבנו, ועד עצמותו ומהותו, וזה מה שהרבי הזכיר שם בשיחה של השלוחים, שעצמותו ומהותו משיח צדקנו. מה זה משיח? משיח גילוי אור אין סוף. מה זה הגשמה? ובסגנון של הרבי, עצמותו ומהותו הוא משיח צדקנו. הרבי אמר שהרבי זה עצמותו ומהותו מלובש בגוף. זה עניין אחד. ממילא אין לנו שאלה. אני אבאה אלישונ נשיא[?]. אין שום שינוי. ממילא אנחנו צריכים לדעת שאנחנו מקבלים מהצינור של נשיא דורנו, אחרי שכבר הורידו את השפע של חסידות מהבעל שם טוב ומהאלטער רבי, והצמח צדק אמר בדורו, כשנדפס הליקוטי תורה, שאלו אותו על קץ של משיח. אז הוא, אז הוא, שאלו אותו למה משיח לא הגיע? אז הוא ענה, "האם זה מעט שנדפס

05:23 דובר 1 הליקוטי תורה?" מה רוצים? מה הייתה התשובה? ליקוטי תורה זה משיח. יש ליקוטי תורה. אז יש משיח, אבל זה משיח איך שהוא נמצא ברקיע השלישי, כי הצמח צדק היה הנשיא השלישי והוא היה מידת התפארת של, של, של חב"ד, או ספירת הדעת. ממילא זה לא היה באופן כזה שהמטומטם ביותר יוכל לקבל את זה, ולכן זה היה צריך לרדת את השלשלת. איך שהרבי מהר"ש אמר שצריכים את המשיח כאן למטה, אז ממילא היה הספירות שלמטה מזה, ואיך ששם חדרו כל העניינים ועד השורש של שורש השורשים. וכשהגענו למידת המלכות, ואיך שראינו במשך כל הארבעים וארבע שנה איך שהרבי משפיע ומאיר אור בכל קצווי תבל. ורואים גם עכשיו איך שהשיחות שלו חיים וקיימים ומאירים. העיקר זה האמונה. בזכות האמונה נגאלו אבותינו, והאנשים, נשים וטף יש להם אמונה שהרבי הוא משיח, וממילא זה עצמו ההוכחה הכי גדולה שהרבי ממשיך להיות איתנו והוא יגאלנו ויושיענו במהרה ממש לארצנו בגאולה גמורה ממש.

07:14 דובר 2 יישר כוח, הרב עופן. אני חושב שבדברים שלו קיבלנו תשובות לעוד שאלות לגבי העניין של צדיקי הדור. איך רואים את העניין? הנבואה שזה בדור שלנו. מה ההוכחה לכך? כבר דובר על זה. אה, מישהו מבקש שיבהרו, יסבירו חשיבות המקיף של ההכרזה והקריאה של יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, בפרט שזה עניין של השגחה. אז הדברים הרי ידועים. גם דובר על זה קודם. הרב אשכנזי הזכיר את העניין, וכל אחד לעצמו יודע בדיוק את כל העניין. יש פרטים שאנחנו לא מתייחסים אליהם. כמובן שזה לא הפורום המתאים. מישהו שאל שאלה, מה לעשות? מצד אחד הפסק של הרבנים, מצד שני לא להתייחס לרבי. אם מישהו מרגיש שזה גורם לו לא להתייחס לרבי, לא שמעתי אף רב שיגיד למישהו לא להתייחס לרבי חס ושלום. ובפירוש ממש ברוב הקהילות אני חושב שמסתדרים טוב מאוד, ונגיע לפירוט מה ממש איך לנהוג. יש לנו כאן, אה, כמה שאלות כלליות. כשאמרתי, היינו מחויבים לצמצם ולצרף כמה שאלות ביחד, אולי אתייחס שוב לנושא של שאלות, סוג שאלות שלא, כמעט לא דיברנו עליהן. שאלות שמתבססות משום מה על, על, אה, סקרים או קביעת עובדות שאנשים אלה ששואלים את השאלות קובעים שכך הם הדברים. ברור שבדברים כאלה אין טעם להיכנס לוויכוחים. יש פה מישהו שכותב פתק שלם ומסיים: חבל על אימפריית חב"ד בצפון ובמקומות אחרים, ודי למבין, שחס ושלום עניין של הרס. אני חושב שיושבים פה נציגים מצפון, דווקא מהצפון, ונדמה לי שאין לך מקום איפה שברוך השם הנושא של מבצעי הרבי ממשיך ומתקדם בצורה הברורה ביותר והיפה ביותר כמו בצפון, וזה דברים שאנחנו מכירים מקרוב. לא יודע השואל מאיזה אזור הוא, אבל על כל פנים, כפי

09:29 דובר 2 שאמרתי קודם, מה שקשור לסקרים אין הזמן להיכנס לזה עכשיו, בטח לא להיכנס לעימותים. יש לנו פה שתי שאלות מרכזיות שנתייחס אליהן. אחת נבקש מהרב גולדברג לענות. השאלה השנייה נבקש מהרב וכטר. השאלה של הרב גולדברג: ראינו שיש דברים שיש סביבם עניין של ויכוח, ולפעמים נגרם חוסר אחדות. ככה זה גם סביב עניין המשיח. אולי להעדיף אחדות על פרסום העניין? זו שאלה אחת. שאלה נוספת המורכבת משתיים. נפנה את הכל ביחד לרב וכטר. שוב קביעה. מישהו קבע, רואים שדברים של משיח היום לא מתקבלים. כך הוא קבע, וזה שחור על גבי צהוב, לא על לבן, הפתק הוא צהוב. אני קורא את זה דברים ברורים. כבר אמרנו קודם, לא נחזור על הדברים האלה שוב, שאם מדובר על לקבוע דברים אפשר בהחלט להגיד הפוך. אפשר להגיד כך, אבל כאמור נבקש מהרב וכטר להתייחס לזה מבחינתו, איך שהוא רואה זאת. שאלה נוספת: יש הרבה מלעיגים. שוב קובע הרבה. למה אומר זאת? אני לא יודע. יש פה אפילו מישהו מפרט: בית כנסת חב"ד, יש צוחקים ולועגים. האם להגיב? איך מתמודדים עם זה? אבל היות והשאלה חוזרת על עצמה פעמים רבות, אנחנו ננסה לפחות בקצרה לבקש מהמשיבים הנכבדים שיתייחסו גם לזה. הרב גולדברג בבקשה, נבקש לחזור בקצרה על השאלה ולתת תשובה כללית, ואחר כך נשמע את הרב וכטר. אנחנו פה נצרף עוד שאלה שבעצם קשורה במידה מסוימת לשאלה הקודמת. נבקש מהרב גולדברג להתייחס לשאלה ולתשובות, ואם אפשר ממש בקצרה, בקצירת העומר.

11:46 דובר 3 אני לא יודע. השאלה הזאת, שראינו שיש דברים שיש סביבם עניין של ויכוח ויש... וגורם ונגרם עניין של חוסר אחדות, וככה זה סביב עניין המשיח. אולי להעדיף אחדות על פרסום העניין? אני לא יודע בדיוק מה הכוונה של השואל, אבל, אה, זה ברור כאשר מדובר בפרסום של ההדפסה, אז ודאי שיש אלו שהם האחראים על הוצאה לאור. אה, אם זה צעירי חב"ד, אם זה קה"ת, אם זה כל אחד, ודאי שהם המוסמכים והם הקובעים איך להדפיס ואיך לפרסם. אבל את הפרסום ה-- זאת אומרת בין אנ"ש ל-- בין חסידים או איך לדבר ברחוב עם יהודי, הרי זה בהישג יד של כל אחד ואחד, וכל מה שיש לכל אחד בפנים זה מה שצ-צריך גם כן להחיות אחרים לכאורה. בעניין השני, איך אפשר להמשיך ולהאמין כי הרבי הוא המשיח? הרי לפני זמן לא רב אמרו שהרבי יחיה לעולם ועד בצורה מפורשת ביותר, וראינו שזה לא קרה, ואם כן אולי גם בהמשך אנחנו טועים. טוב, זו שאלה שהרבה שואלים, אבל בכלל צריכים קצת לחשוב כשהבן-- בן אדם אומר אם טעיתי, אולי גם כאן אני טועה. אז בכלל הוא צריך להפסיק להסתכל, להפסיק לחיות, להפסיק לחשוב. מה זאת אומרת אם טעיתי גם כאן טעיתי. אם למדתי סעיף בשולחן ערוך והתגלה לי שטעיתי אז-- למשל, אפילו אם נקבל שזו טעות, אז במילא לכן כל התורה כולה זה טעות? וגם אומר אני לא יכול להבין את התורה, זה פשוט, זה לא גישה. עכשיו, בכלל, אפילו כשבן אדם טועה הוא צריך לדעת למה הוא טעה, ואז הוא צריך להבין מה הסיבה שהוא טעה, ולא מזה להציע שב-- לכן הוא טיפש ולא מבין כלום והכל טעות. כאשר

13:55 דובר 3 מדובר בעניין הזה, אז ההבדל הוא מאוד חד ומאוד ברור. יש דבר שאנחנו אמרנו ויש דבר מה שהרבי אמר. הרי מה ששמענו מהרבי בצורה ברורה, שנשיא הדור הוא משיח שבדור והדור הזה הוא דור הגאולה והוא יגאל אותנו. זה היה דב-דברים ברורים. מטבע הדברים ש-ש-שמענו את הדברים האלה מהרבי, והרבי ב-770 ואומר ש-שהנה התחיל כבר זמן גאולתכם, היו צריכים להיות אדם לא נורמלי לגמרי לחשוב אחרת. כל אדם נורמלי שישתמש עם כל ה-IQ שלו, עם כל השכל שלו, אז כך הוא יבין שהרבי כמו שהוא יגאל אותנו. הרבי לא אמר לי, תשמעו עכשיו, ואני אומר לכם, ואני אחיה לעולם ועד ולא יהיה הפסק. וכמו שאני כאן, כך אני אגאל. זה הוא לא אמר, אבל זה היה ברור אצלנו שזהו ה-- שכך הם פני הדברים. אז במילא זה-- אבל בסופו של דבר זה דבר שכך הבנו ובצורה ברורה, וכך היו צריכים להבין כשרואים את הרבי ושומעים את הדברים. הדבר השני זה הדברים שהרבי בעצמו אמר. הרבי אמר שנשיא הדור הוא משיח שבדור. הרבי אמר שהדור דור הגאולה. זה דברים שהרבי אמר. אז בזה בכלל לא שייך עניין של טעות.

15:32 דובר 4 עכשיו נבקש מהרב וכטר להתייחס לשאלה לגבי המלעיגים ולמה שאומרים שיש טוענים שדברים לא מתקבלים.

15:50 דובר 5 לגמרי מה שאומרים שהדברים לא מתקבלים, כי לכל לראש יש כמה כללים בעניין הזה. דבר ראשון, מה שכתוב שדברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב. זה כך כתוב בתורה וזה גם מובן בשכל וגם המציאות בשטח מכריח את זה. בדרך כלל אלה שבאים לטעון שרואים במוחש שהדברים לא מתקבלים ויש להם גם סטטיסטיקות כבר ומספרים, מספרים מדויקים, זה בדרך כלל אותם אנשים שהם בעצם יש להם בעיות, יש להם ספקות. זה פשוט בתכלית. שאם אדם מדבר בהיסוסים, אז מה שהוא יגיד לך רק לא יקבלו. ואני יכול להעיד שזה בדיוק הפוך. מה שאני ראיתי זה לא סתירה למה שהם מספרים. גם זה אמת. תלוי מי מדבר ותלוי איך מדברים. זה דבר פשוט שאדם מדבר בטון ברור ובפשטות, הדברים מתקבלים, אולי לא אצל כולם, אבל אצל רובם ככולם בוודאי. אני הולך לספר שני סיפורים קטנים. זה בסוף מאוחר. שני סיפורים קטנים. מתקשר אליי בטלפון יהודי, אחר ג' תמוז כמובן. שמי כך וכך. אתה הרב וכטר? כן. אתה כתבת בכפר חב"ד לפני שלוש שנים, זה היה כתבה ראשונה בכפר חב"ד, בומבסטית כזאת, שזה בטוח מאה אחוז, לא תשעים ותשע, שהמשיח יבוא וכולי. מה אתה אומר עכשיו? ככה בלעג כזה. אמרתי לו, אני אומר עכשיו בדיוק אותו דבר. אני לא אמרתי שום תאריך כי הרבי לא אמר תאריך, אבל בכל מה שאמרתי שם הכל נכון. אפילו מילה אחת לא השתנתה ממה שאמרתי שם. אז מיד הקול שלו, הטון שלו מיד יורד. כן, באמת? התחיל לשאול כמה שאלות, אבל זה כבר לצאת ידי חובה. הוא מיד הרגיש שהעניין פשוט. הוא העלה כמה שאלות, אבל זו הייתה התשובה הכי טובה בשבילו. היא הראתה שאין ספקות. אותו דבר

18:34 דובר 5 קרה לגבי קבוצות של אנשים שדיברתי. אחר כך זה היה גם כן בסמיכות לג' תמוז. אחר כך שמעתי תגובות משם, איך התקבלו הדברים. שמעתי שתי תגובות. אז חלק מהם אמרו: "הוא דיבר באריכות, הסביר כל מיני דברים. אני לא הבנתי את הכול, אבל ראיתי שאצלו אין בלבול וזה מספיק לי". רוב האנשים עושים פה כל מיני חקירות ושאלות איך לדבר ומה להגיד ואיך ומה. רוב האנשים ברחוב בכלל לא מבינים בדיוק כל הפרטים האלה. כל השאלות האלה, מי שכותב הוא שואל את זה, כי אנשים ברחוב לא מבינים הרבה. הם יודעים רק כלל העניין. מספיק להם זה שאתה לא מבולבל, זה מספק אותם. יש איזה... כולם שהולכים לדבר עם אנשים אלה שאצלם הדבר פשוט יכולים להעיד על זה. עכשיו משהו שעלה בקשר ללעג. יש לעג, נכון? יש לעג, גם זה אמת. אבל צריך לדעת לא לשכוח שזה ניסיון של כל כלל ישראל במשך כל הדורות. כל פעם היה עם ישראל ללעג בין הגויים, והיהודים הדתיים ללעג בין החילונים, והחסידים היו ללעג בין המתנגדים. ואפשר להוסיף שחב"ד היו ללעג בין החסידים עצמם. זה לא התחיל היום. אז כל מה שיהיה יותר יהודי, יותר ללעג. אם זה חב"ד, זה השיא של היהדות. הראש חב"ד זה הכי ללעג. אז הרבה תומ"את, הוא מסדר תומ"את. ככה זה צריך, זה הסדר. אז מה יש להתפעל מזה? יש לעג. כולם יודעים, מכירים הסיפור שהיה עם פוניבז', פוניבז'? הסיפור שהיה פה היה כתוב בשנה י"ד. סיפור ידוע, מפורסם. שאז נפטר אחד מהגדולים פה בארץ. אז הוא דיבר שהוא מקנא בבחור מחב"ד. סיפור ידוע. אז הרבי דיבר על זה בהתוועדות, שהוא קיבל מכתבים. אז על פי,

21:22 דובר 5 על פי כל כללי השכל, מה הייתה צריכה להיות התגובה של הרבי? דבר ראשון מברק לפוניבז' שיפסיק לדבר ככה. פשוט זה עובר זיהום של חב"ד. זה דבר ראשון. ואחר כך הרבי יגיד ברבים ויסביר שלא כוונה: "דאָס געמיינט, הרי לא געמיינט". קומוניקטים יוצאים עם מילים להסביר את זה. מה עשה הרבי? לא די שהרבי לא אמר את זה ולא די שלא שתק, אלא כי הרבי הסביר שהוא צודק. אפשר להבין מזה איך היה מצב יהודי גר בבני ברק וגר בירושלים מול כל השכנים שכולם מדברים על זה וכולם מחכים שהרבי כבר לפחות יכחיש את הסיפור הזה. מה היה? בדיוק הפוך. הרבי מעודד את זה ומראה שהוא צודק. אני לא חושב שאם פוניבז' שואל את הרבי לפני זה אם ידבר ככה בסגנון כזה, יקבל אישור מהרבי. זה לא אומר שצריך לעשות דברים להרגיז אנשים, לעשות דברים שטות, אבל מצד שני צריך גם לדעת לא להתבייש. לעג זה דבר טבעי. כל דבר שנגד הנחות העולם זה לעג, זה להילחם, זה פשוט מאוד. אני רוצה לסיים עם סיפור קצר. זמן מאוד מאוחר. בזמן המשכילים היה בווילנה אחד מה-- שם הרבה משכילים. אז פעם, פעם עשו שם הצגה, ליצנות, ליצנות. איך היה נראה צבא של יהודים? אז שם חבר'ה משכילים עשו שם הצגה. אמר אחד: "מי האיש אשר בנה בית?" נו, אז חלק גדול מהשפילערס דארטן יצאו, הכריזו: "בנה בית". אחר כך הכריזו: "מי האיש אשר אירש אישה?" אז עוד כמה חבר'ה יצאו. נו, תיכף אירש אישה. ואחר כך הכריזו ככה, כבר כל האולם כמעט כבר התרוקן לאט לאט. לכל הדברים האלה, אירש אישה, בנה בית, התרוקן האולם. אחר כך הכריזו: "מי האיש הירא ורך

23:55 דובר 5 הלבב ילך וישוב לביתו". אז כל האולם כמעט התרוקן ונשארו שלושה זקנים. ככה נראה צבא של יהודים, ככה עשו ליצנות. אבל דבר אחד לא, לא עשו בהצגה, שדווקא שלושה האלה, הזקנים, הם ניצחו המלחמה. נכון, כולם יצאו, אבל הם ניצחו. מספרים, כל השנים עושים לעג מחב"ד, חב"ד זה, זו חב"ד זה, כל פעם יש משהו חדש, כל פעם יש משהו חדש. אבל זה לא מספרים שבסופו של סוף החב"ד ניצח והם מחקים את חב"ד, ומה שחב"ד התחיל הם ממשיכים אחר כך. את זה לא מספרים. אותו דבר עכשיו לעג, אבל בסוף יהיה בעזרת השם שיהיה אדון ניצח, והשם יעזור שיהיה בקרוב ממש.

24:46 דובר 6 אמן כן יהי רצון. וכחסידים שמתגעגעים לרבי אנחנו מקיימים את ה"וביקשו", את "וביקשו את ה' אלוקיהם ודוד מלכם". ואנחנו מכריזים יחי המלך, שזה גם מביא בעניין של התגלות מציאותו של המשיח. ואנחנו כולנו יחד בקרוב ממש נרקוד בשמחת הגאולה האמיתית והשלמה עם הרבי משיח צדקנו, שיתגלה אלינו למטה מעשרה טפחים בגוף גשמי, ויבנה מקדש בימינו ויקבץ נדחי ישראל תכף ומיד ממש ממש ממש. שיהיה לכם ערב טוב. מסיבה עשרים ותשע, שנת גאולה וישועה.