דינר שפרה ופועה תשנ"ג

00:10 דובר 1 אחת, שתיים. ו... אני מתכבדת בזה לפתוח את הערב השנתי של ארגון שפרה ופועה. שבוע טוב, חודש טוב, ברוכות הבאות. אנחנו פותחות את הערב ברגשות מעורבים. מן הצד האחד זה כל כך חגיגי. אנחנו מתכנסות כולנו מלאות הערכה ותודה לארגון הנפלא של שפרה ופועה, מאחלות לו מקרב לב המשך פעילות ברוכה. ליבנו מלא שמחה. אנחנו גם מלאות אמונה, מלאות ביטחון ושמחה שבעזרת השם עוד מעט הנה, הנה מושיע בא. אולם מן הצד השני עצב ממלא את ליבנו. חודשים ארוכים עברו מאז שמענו את אדוננו, מורנו ורבנו שליט"א מדבר אלינו וכולנו מלאים תפילה מקרב לב להחלמתו המהירה, השלמה והמוחלטת של הרבי שליט"א ולהתגלות מושיע צדקנו ממש, ממש עכשיו. נפתח את הערב בתפילה. נאמר כולנו ביחד את פרק צ"א בתהילים ויהי רצון שהקדוש ברוך הוא אב הרחמים ישמע היום את תפילתנו. "יושב בסתר עליון, בצל שדי יתלונן. אומר לה' מחסי ומצודתי אלוהי אבטח בו, כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות. באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה, צינה וסוחרה אמיתו. לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם, מדבר באופל יהלוך, מקטב ישוד צהריים. יפול מצדך אלף ורבבה מימינך, אליך לא יגש. רק בעיניך תביט ושילומת רשעים תראה. כי אתה ה' מחסי עליון שמת מעונך. לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באוהלך. כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך. על כפיים ישאונך פן תיגוף באבן רגלך, על שחל ופתן תדרוך, תרמוס כפיר ותנין. כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי. יקראני ואענהו עמו אנוכי בצרה, אחלצהו ואכבדהו. אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי".

07:11 דובר 2 אמן. יחי אדוננו, מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד. בהשגחה פרטית זכו שפרה ופועה שהערב שלכן, שלנו כולנו, חל בתאריך מיוחד במינו. הלילה הזה ממש ממש לפני מאה ושמונים שנה, זה היה הערב שבו נסתלק לעולמו האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, בכ"ג בטבת, אור לכ"ד בטבת, בשעה אחת עשרה בלילה, מוצאי שבת פרשת שמות בכפר פיענא שברוסיה. ידוע שהאדמו"ר הזקן נפטר בגלות. האדמו"ר הזקן חי בלאדי, ובאותה שנה בשנת תקע"ב התחילה המלחמה בין צרפת לרוסיה. נפוליאון, שהלך והשתלט אז על כל אירופה, התקדם גם לעבר רוסיה, וידועה הדעה החד משמעית של האדמו"ר הזקן שהוא נלחם נגדו בכל האמצעים הרוחניים שעמדו לרשותו. האדמו"ר הזקן סבר שאם נפוליאון ינצח, ייתכן ותהיה איזושהי הטבה במצב הגשמי של עם ישראל, אבל הוא היה בטוח שזה עלול חס ושלום להביא רפיון במצב הרוחני של עם ישראל, ביחסים שלהם עם הקדוש ברוך הוא. הוא נאלץ לברוח מלאדי וחודשים ארוכים, חודשים מאב תקע"ב עד כמעט י"ט כסלו, שהאדמו"ר הזקן עם כל בני ביתו נדד בחורף הרוסי על פני מרחבי רוסיה הלבנה ואוקראינה, עד שבערב שבת פרשת וישלח הוא הגיע לכפר פיענא ושם נשאר עד יום פטירתו בכ"ג אור לכ"ד בטבת. הרבי הצמח צדק בכתבים שלו, כשהוא מציין את פטירתו של הסבא הגדול, האדמו"ר הזקן, מציין בצורה מדויקת את כל פרטי תאריך הפטירה. הוא כותב בדיוק שזה היה מוצאי שבת פרשת שמות, שזה היה בשעה אחת עשרה, שזה היה בתאריך כ"ג אור לכ"ד. והרבי שליט"א באחת השיחות שלו מאריך ומרחיב על כך את הדיבור ועל פי הכלל של האדמו"ר הזקן שצריכים לחיות עם הזמן שפירושו לחיות עם פרשת השבוע, מראה לנו הרבי שיש קשר בין פרשת שמות

10:37 דובר 2 שאותה קראנו היום וממנה אנחנו כרגע יוצאים לבין הסתלקותו של האדמו"ר הזקן. במיוחד גם שהאדמו"ר הזקן נפטר בשעה אחת עשרה. אחת עשרה זו עוד שעה שקשורה לשבת שקדמה. אנחנו יודעים שעד שתים עשרה בלילה לא אומרים תחנון. זאת אומרת שזה עדיין קשור לפרשת שמות. נשאלת אם כן השאלה מה אנחנו מוצאים בפרשת שמות? מה אנחנו מוצאים בהתגלמות בתמצית חייו של האדמו"ר הזקן? איך מתקשרים שני הנושאים האלה ביחד? אז אם נתבונן בתוכן פרשת שמות מתחילתה ועד סופה, נראה שאם נתבקש לתת כותרת לפרשה, הכותרת שלנו תהיה שזו פרשה שמדברת על שעבוד וגלות. בפרשת ויגש ויחי מסופר שהגיעו למצרים. בפרשת וארא מתחילות כבר המכות, מתחילים כבר ניצני הגאולה ואילו פרשת שמות מתחילתה ועד סופה מלאה רצף עניינים שתוכנם שעבוד וגלות. עד שמגיעים לכך שבסוף הפרשה משה רבנו פונה לקדוש ברוך הוא ואומר למה הרעותה לעם הזה? למה זה שלחתני? עד כאן פרשת שמות. עכשיו בנוגע ליום הסתלקות של האדמו"ר הזקן. אז מה זה בכלל יום הסתלקות? האדמו"ר הזקן בתניא פרק כ"ז כותב שביום הסתלקות של צדיק, הסתלקות, הסתלק זו מילה ארמית שפירושה עלייה. ביום הסתלקות של צדיק עולים למעלה לשמיים כל מעשיו, תורתו ועבודתו של הצדיק. כל מה שהוא עשה בעולם הזה, תורתו, מעשיו, עבודתו. דהיינו כל אישיותו, כל מהותו, כל פועלו, הכל עולה לשמיים ביום הזה ואחר כך זה מושפע למטה בגילויי אור. אם כן, ביום הזה ממש ברגעים אלו שבהם אנחנו יושבים כאן, כי זה ממש ליל היארצייט השנה זה ממש יוצא בדיוק באותה קביעות. עולים למעלה כל תורתו ועבודתו ומעשיו של האדמו"ר הזקן. ואם האדמו"ר הזקן נפטר כמו שתיארנו קודם בגלות, לא בעיר מגוריו בלאדי, הוא נפטר

13:59 דובר 2 בפיינה בגלות, אחרי נדודים שטולטל, הוא סבל ייסורים. כל הדברים המאפיינים גלות. הוא נפטר בגלות, והוא נפטר בכ"ג, בכ"ד לטבת. מכאן המסקנה שגם אדמו"ר הזקן, עצם מהותו, תורתו ומעשיו קשורים גם הם לעניין של גלות. מה זה גלות? גלות זה זמן של היעלם והסתר. כדי לדעת מה זה גלות אנחנו נראה מה ההפך מזה. כשעם ישראל ישב בארצו, בית המקדש היה על מכונו. היהודים הגיעו לבית המקדש וראו אותות ומופתים. היו ניסים. בפרקי אבות מתוארים ניסים רבים שהתרחשו לעיני כל הבאים. ראו אלוקות. בזמן הגלות יש היעלם והסתר, כמו שכתוב בתהילים: אותותינו לא ראינו. לא רואים אלוקות בגלוי. אי אפשר, קשה לעבוד את הקדוש ברוך הוא, כמו שהרבי אומר, עם הכוחות הגלויים של הבן אדם. הכוחות הגלויים של הבן אדם זה השכל והרגש, ולכן בגלות היהודי עובד את הקדוש ברוך הוא לא עם הכוחות הגדולים הגלויים, אלא עם היחידה שבנפש, בכוח מסירות נפש שבאה מהיחידה שבנפש. אדמו"ר הזקן גילה לנו שבנפש יש חלקים שונים: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. ואותו חלק שקרוי בשם יחידה, זאת הנקודה העמוקה ביותר שבנשמה. זה עצם הנפש. זה מה שביידיש קראו הפינטעלע איד. הדבר הזה בא לידי ביטוי דווקא בגלות. דווקא בגלות, כשאי אפשר לעבוד, כשקשה לעבוד עם הכוחות הגלויים, יכול יהודי ועובד יהודי את הקדוש ברוך הוא עם כוח היחידה שבנפש, העצם של הנפש, וזה הדבר המיוחד לעבודה בגלות. ודבר כזה אין אפילו בזמן שבית המקדש היה קיים. מה זה קשור לאדמו"ר הזקן? מסביר לנו הרבי שכמו שהגלות מגלה את עצם הנפש של היהודי, כך גילה אדמו"ר הזקן את עצם התורה, את היחידה שבתורה. גם בתורה ישנם חלקים. ישנם חלקים גלויים יותר וישנם חלקים

17:11 דובר 2 נסתרים יותר. החלק הנסתר ביותר בתורה, הרזין דרזין, זה אותו חלק, חסידות. זאת היחידה, היחידה שבתורה. ואדמו"ר הזקן בגלות, כשעם ישראל היו בזמן של חושך כפול ומכופל, כשעם ישראל היו בזמן של עילפון רוחני, הוא עורר אותם על ידי זה שהוא גילה את היחידה שבתורה, את עצם התורה, שזוהי תורת החסידות. אמנם הבעל שם טוב גילה את תורת החסידות, אבל כמו שאדמו"ר הזקן העיד על עצמו באחד הוויכוחים שלו עם ר' ברוך ממז'יבוז', שהיה הנכד הגופני של הבעל שם טוב, ענה לו אדמו"ר הזקן על עצמו: "אני הוא הנכד הרוחני של הבעל שם טוב." אז אדמו"ר הזקן הוא זה שגילה את המהות, את העצם, את היחידה של התורה. ידוע הסיפור שפעם, כשהתעורר המגיד ממזריטש משנתו והוא ראה את אדמו"ר הזקן עם עוד כמה תלמידים, והוא שואל אותם: "תגידו לי מה היה כאן כשאני ישנתי?" ואז סיפר לו אדמו"ר הזקן. אחד מהתלמידים של הבעל שם טוב היה גם רבי פנחס מקוריץ, ורבי פנחס מקוריץ בא למזריטש והוא חלק על המגיד. הם שניהם היו תלמידים של הבעל שם טוב. כשהוא ראה שני דפי חסידות זרוקים, כנראה אלה היו דפי חסידות כתובים בכתב יד, ואז הוא בא לאדמו"ר הזקן ואמר לו, הקפיד על כך: איך זה שדפי חסידות זרוקים? ענה לו אדמו"ר הזקן את המשל הידוע על אותו בן מלך שחלה, והרופאים אמרו שכדי לרפא את בן המלך יש למצוא איזו אבן מיוחדת במינה, לשחוק אותה עד עפר, למהול אותה במים ולתת מהשיקוי הזה לבן המלך, ואז אולי הוא יירפא. לא מצאו את האבן. חיפשו ולא מצאו, עד שבא חכם אחד ואמר שבכתר של המלך משובצות אבנים, ואחת מן האבנים שבכתר המלך, שהיא האבן

19:56 דובר 2 היקרה ביותר, היא, היא האבן שאיתה יש סיכוי לרפא את בן המלך. כשאמרו את זה למלך, אז בוודאי שהתשובה שלו הייתה: קחו את האבן, תשחקו אותה ותיתנו אותה לבן. אפילו שיש סיכוי, אולי כן ואולי הוא ישפוך ולא ישתה. והנמשל מובן. האבן שבכתר של המלך זה אותו הכתר, הוא כל כך דבר חשוב. הכתר הוא התפארת של המלך, וכאן מדובר על האבן שבכתר. כל התורה היא הכתר של המלך. תורת החסידות היא היחידה שבכתר, היא האבן היקרה ביותר, שאותה אדמו"ר הזקן הביא אותה, שחק אותה, הביא אותה אלינו שנשתה ממנה, והרבה מאוד שתו ממנה וישתו ממנה ויתרפאו. וזה הדבר המשותף בין הגלות לבין אדמו"ר הזקן. שניהם גילו את היחידה. הגלות מגלה את היחידה שבנפש היהודי, ואדמו"ר הזקן גילה את היחידה שבתורה. בפרשת השבוע, בפרשת שמות, פרשת השעבוד והגלות, מספרים לנו על שתי נשים, נשים שבהן ראינו בגילוי איך היחידה שבנפש פעלה. נשים בעלות מסירות נפש שעל אף גזרת פרעה שאמר להן: "וראיתן על האבנים, אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא" וכולי. הן היו יראות את האלוקים, פחדו מן הקדוש ברוך הוא ולא נשמעו לפרעה. ועוד על המיילדות נשמע מכבוד הרב מצגר, רב מצפון תל אביב, שהועיל לבוא אלינו במיוחד ולהרצות בפנינו. בבקשה, כבוד הרב מצגר.

22:53 דובר 3 נשות חב"ד. קהל קדוש ונכבד, היוזמות, המארגנות. הערב הזה מוקדש לפעילות בת ארבע עשרה שנה של ארגון שפרה ופועה, אשר החל כאן בכפר חב"ד, כזכות ראשונים לכן, ומכאן התפשטה השמועה והארגון לכל, או להרבה מקומות בארץ ישראל, והכל החל ביוזמתו של הרבי שליט"א. והנה שפרה ופועה, המצויות בפרשתנו, עסקו את עיסוקן במסירות נפש בלתי נלאית. אבל כמה שאלות יש לנו על הפרשה הזו, העוסקת בשפרה ופועה. שפרה זו היא יוכבד, אומרים חז"ל. רש"י מביא את זה במקום. ופועה זו היא מרים. שפרה ופועה נקראות על ידי פרעה כדי לגרום לכך שבני ישראל הנולדים בתקופה זו של גזירת המלך לא יחיו, ורק הבנות תחיינה. אחת השאלות הבולטות שזועקות מכל העניין, שהקדוש ברוך הוא מבטיח דבר נדיר בתורה, שמיד אחרי הפעילות אומרת התורה את השכר. זה דבר נדיר. גם אחרי שאנחנו יודעים שיש שכר לאדם בעמלו בגן עדן אחרי מאה ועשרים שנה, לא תמצאו שום מילה על ההבטחה ליהודי שיזכה בגן עדן בתורה. אין שום מילה על גן עדן. השכר הוא שכר רוחני. התורה לא מפרטת לנו מה זה גן עדן, אבל מיד תכף למעשיה של שפרה ופועה: "וייטב אלוקים למילדות ויעש להם בתים". והקדוש ברוך הוא מיד נותן להם את השכר. בתי מלוכה, בתי כהונה ולוויה. לכאורה, השאלה כאן בולטת מאוד. ניקח את עצמנו לדוגמה. אם חס וחלילה, חס ושלום. חס וחלילה, אני אומר דבר מאוד תיאורטי. שולט כאן בארץ הזאת שליט גוי, ויגיד לך, היושבת כאן, לנשות חב"ד, יגיד לך: תראי, אני מבקש ממך שתהרגי את התינוקות שאת עוסקת בהם כיולדת בבית חולים. האם יש כאן אישה שתסכים להיעתר לבקשתו? האם יש כאן אישה שלא תגיד לעצמה: הרי נפסק בשולחן

26:40 דובר 3 ערוך על שלושה דברים ייהרג ואל יעבור: עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות. שפיכות דמים זה להרוג תינוק שנולד. את מיילדת. איך שהתינוק הזה נולד עושים איזושהי פעולה כדי שהוא לא יחיה. האם יש מישהי שהייתה מוכנה לעשות את זאת? הרי זה נגד התורה, נגד היהדות, נגד כל מוסר וערכים. אז מה הפעילות הגדולה ששפרה ופועה מגיע להן כל כך הרבה שכר? ומיד התורה מפרטת מהו השכר. הן עשו דבר שכל אחת אישה, כל אישה ישרה ומוסרית הייתה עושה. עם כל הכבוד למלך מצרים על עריצותו ואכזריותו כפרעה האכזר. מה הכבוד הגדול שמגיע להן? הן עושות דבר אלמנטרי, מחיות את ילדי ישראל. התשובה לכך רמוזה בתורה. אם חס וחלילה, חס ושלום לנו זה היה קורה, אולי היינו עושות אחרת. מה היינו עושות? היינו באות למלך ואומרות לו: תשמע, אני, נכון שאמרו לך שאני המיילדת, אבל אני לא כל כך בקיאה בעניין. אני מציעה לך להעביר את המשימה הזאת למישהי שהיא יותר בקיאה ממני. אני רק עכשיו חזרתי בעצמי מלידה. אמא שלי לא מרגישה טוב. אמא שלי קשישה, אני צריכה לטפל בה. אין לי זמן לדברים האלה. תמסור את זה למישהי אחרת. וכך היא הייתה חושבת. אני לא צריכה לעבור על העבירה הזאת של שפיכות דמים. אם הוא ימסור את זה למישהי אחרת, שהיא תשבור את הראש. כך, בדרך הנורמלית אדם היה מתחמק. שפרה ופועה, יוכבד ומרים, לא חשבו לרגע לעשות כמנהג העולם ולהתחמק מן המשימה. ברגע שפרעה קרא להן, הן אמרו בסדר, אנחנו באות. והן לא חשבו לרגע להעביר את המשימה למישהי אחרת, כי הן אמרו לעצמן: אנחנו יכולות להיות אחראיות על מעשינו. מי יודע אם נעביר את האחריות

29:18 דובר 3 למישהי אחרת, אולי אישה זרה היא כן תקיים את מצוות המלך. אולי היא כן תהרוג חלילה את ילדי ישראל. הן קיבלו על עצמן את כל המשימה, אבל לעשות בדיוק להפך, ותחיינה את הילדים. אבל שימו לב שהמלך אומר להן את דבריו בדרך כפולה. כתוב כך: "ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה". שוב מיד: "ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אותו ואם בת היא וחיה". למה פעמיים ויאמר? "ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות", "ויאמר בילדכן את העבריות". בשביל מה פעמיים ויאמר? המלך, פרעה, בחר דווקא בשתיהן, שפרה ופועה, לא לחינם. הספורנו שואל על המקום: הרי לא ייתכן שהיו רק שתי מיילדות לעם שלם במצרים. היו עוד עשרות מיילדות, לא הייתה רק לידה אחת ביום. הרי ילדו שישה ילדים בכרס אחת. אתן יודעות את הפירוש של שישה ילדים בכרס אחת? הפירוש המקובל, שכל לידה היו שישייה, שישייה, אבל זה דבר שקרה בנס. הפירוש הפשוט הוא שישה ילדים נולדו לאישה אחת. לא חייב להיות בבת אחת, אלא מכרס אחת יצאו שישה ילדים. לפי הפירוש הזה, שישה ילדים, מה החוכמה ומה הגדולה ומה הנס? זה ממוצע נורמלי בציבור החרדי, מעל ומעבר לשישה. אז מה הנס הגדול של פרו ורבו שהיה במצרים, שאם אנחנו מפרשים את הפירוש הפשוט הזה, שישה ילדים סך הכול מתוך כרס אחת? אלא הגדולה של נשות מצרים, שמה לא הייתה חופשת לידה, שמה לא הייתה הקצבה של ביטוח לאומי, שמה לא היה לרגע מנוחה, היא הייתה צריכה לעבוד יום ולילה בשעבוד מצרים, ולא היה מושג כזה של חופשת הריון, לא לפני לידה ולא אחרי לידה. עם השעבוד הזה של חומר

32:15 דובר 3 ולבנים ועבודת פרך, שחז"ל מסבירים זה עבודת גבר לאישה, עבודת אישה לאיש, עבודת זקן לנער ועבודת נער לזקן. פרך, בכוונה. להפוך את היוצרות. אישה שצריכה לעבוד עבודה של איש, חומר ולבנים, לבנות את פיתום ורעמסס, ואחרי שבונים כבר את הבניין באה פקודה מהמלך: עכשיו תהרסו את הבניין. אחד הדברים שהכי מרגיזים פועל זה כשהוא בונה כבר יצירה והוא רואה את שלמותה, אז הוא אומר: עבדתי קשה, אבל לפחות יש לי, יש לי סיפוק, אני רואה את היצירה שלי. פרעה בא לדכא את הסיפוק ואמר: אחרי שבניתם, אחרי שיצרתם, תהרסו את הכל ותבנו מחדש. בלי טעם. חלק מעבודת פרך. ללדת אפילו שישה ילדים לא בהריון אחד ולשוב וללדת ושוב וללדת ולעבוד בפרך עם תקופות כל כך קשות, זה מגיע למסירות נפש. למה נבחרו דווקא שפרה ופועה? אומר הספורנו, ואני אסביר את זה במילים שלנו. אם היה בית חולים מרכזי באזור מצרים, אז האחות הראשית של חדר לידה הייתה מרים. האחות הראשית בחדר תינוקות הייתה יוכבד, או להיפך. יוכבד הייתה בחדר לידה, שהיא זו שהייתה משפרת את הוולד בלידה, המיילדת, והפועה שדואגת לבכי התינוק זה כבר בחדר תינוקות. היא הייתה אחראית על חדר לידה, זו האחראית על חדר, אה, תינוקות, ושתיהן היו אחיות ראשיות בלשון הפשוטה שלנו, ובתור אחיות ראשיות הוא בא ומבקש מהן, והוא אומר להן כך: "אני רוצה שאתן תלכו איתי לאורך כל הדרך, כי אם תסלפו את דבריי אתן לא תצליחו לקיים את גזרתי". ומדוע? איזו אישה הייתה מוכנה-- הרי מדובר פה ביוכבד ובמרים, שהן היו הנשים המכובדות ביותר בעם ישראל באותה תקופה. יוכבד, בעלה עמרם, אתם רואים שאם חז"ל מספרים שעמרם גירש את אשתו בגלל הגזרה ומרים השפיעה עליו

35:00 דובר 3 להחזיר את גרושתו מחדש, אחריו כולם עשו את זאת. הוא היה מנהיג והיא הייתה אשת המנהיג, ובתור אשת המנהיג כולם ידעו עליה. זה לא היה דבר שיכול-- יכולים להסתיר שפרעה קורא ליוכבד או מרים, והיו יכולים להסתיר את זאת. ישר שהם חזרו לביתן, ודאי השכנות שאלו: מה, מה הוא ביקש מכן? מה הגזרה החדשה? תארו לעצמכם שהן היו אומרות, אה, "הוא אמר לנו שכל לידה שאנחנו מיילדות אנחנו צריכים להרוג את הבן". איזו אישה הייתה מוכנה לבוא לבית חולים של יוכבד? איזו יולדת הייתה מוכנה לבוא לבית חולים או לתת את התינוק שלה לחדר תינוקות של, אה, אמ, מרים? לא היו באות ללדת. אומר להן פרעה: "את גזרתי אני דורש מכם לעשות בתחכום". ומהו התחכום? "אתן תגלו לנשות העם היהודי שאתן רחמניות, שאתן באמת משפרות את הלידה ופועות, שפרה ופועה, דואגות שכמה שפחות שהתינוק יסבול ויבכה. אתן אחיות רחמניות. תקנו לעצמכם שם של שפרה ופועה. אחרי חודש שכולם יראו שאתן נאמנות, אז בפעם השנייה אומר להם: בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמיתן אותו. רק אחרי שתרכשו את ליבותיהן של היולדות עצמן. לכן אומר להם פרעה בשני חלקים. בתחילה אומר "ויאמר מלך מצרים למיילדות העבריות". מה הוא אומר להן? תדעו לכם, שם האחת אני רוצה שתקנה לעצמה שם של שפרה, שהיא משפרת את הוולדות. ככה תיצרו אמון. ואת השנית פועה, תהיי פועה עם התינוקות. תהיי זו שדואגת לחדר תינוקות. אחרי שתרכשו את האמון, אז "ויאמר אליהם", עכשיו אני אומר לכם מה הגזרה האמיתית. בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמיתן אותו. מה הן עשו? בדיוק להפך. "ותיראן המיילדות את האלוקים ולא עשו כאשר דיבר

37:38 דובר 3 אליהם המלך". מה הם לא עשו? הם לא עשו מה שהוא אמר להם בחלק השני, אלא רק בחלק הראשון. "ותחיין את הילדים". הם דאגו לרכוש את האמון, אבל לצמיתות. ומה מיטיב איתם הקדוש ברוך הוא? "ויעש להם בתים". בתים, אומרים חז"ל במסכת סוטה בדף י"א, שלושה בתים. בית אחד בית כהונה, בית שני לוויה-- לווים, בית שלישי בית מלכות. אם חז"ל רצו לרמוז לנו על שלושה כתרים שיש לנו, כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות, למה לא נתן להם הקדוש ברוך הוא את שלושת הכתרים הללו? למה רק כהונה ומלכות? מה עם כתר תורה? כתר כהונה ולוויה יצא מהם, ממרים, מיוכבד אמה של מרים. אהרון, כהונה ולוויה. כתר מלכות. חז"ל דורשים על משה רבנו את הפירוש של הפסוק "ויהי בישורון מלך". בישורון זה משה. מלכות משה. דוד המלך הוא גם כן מלך בישראל שיצא ממרים. אז למה שידרשו את המלכות על משה? היו יכולים לדרוש את המלכות על דוד המלך ומשה לתת לו את כתר תורה. למה נותנים רק מלכות וכתר כהונה או לוויה? מה עם כתר של תורה? מה עם בית של תורה? משה רבנו זה בית של תורה. התשובה לכך: הכל בזכותן של המיילדות, של שפרה ופועה. ומדוע? פרעה במגמתו האכזרית הוא רצה הרי להשמיד את עם ישראל. והוא חשב כך: אם לא יהיו יותר בנים בעם ישראל, תיאלצנה בנות ישראל להינשא עם המצרים. אם אין בנים לעם ישראל, נישואי תערובת למצרים, ואז נכחד חס וחלילה העם היהודי. אין יותר יהודים. הטעות שלו שהוא לא ידע שאם בת ישראל נישאת לגוי, בנה יהיה גם יהודי. הוא חשב שברגע שהן תינשאנה לגויים, די, אין יותר יהדות. אבל הוא לא

40:30 דובר 3 פתר את הבעיה. כשהוא אמר "ותחיינה את הילדות", את הבנות לא אכפת לי. הבנות הללו תינשאנה למצרים לפי המטרה שלו, אבל יהודים ימשיכו להיות. מה כן היה יכול, חס וחלילה, חס ושלום, פרעה להצליח? אם חלילה המילדות היו נשמעות לקולו, הוא כן היה יכול להצליח לפגום בנו. נכון שהיו נולדים בנישואי תערובת שכאלה בנים יהודים, אבל אף אחד מהם לא היה יכול להיות כהן כי האבא הוא מצרי. אף אחד מהם לא היה יכול להיות לוי כי האבא הוא מצרי. אף אחד מהם גם לא היה יכול להיות בעתיד מלך, כי כתוב "מקרב אחיך תשים עליך מלך". אם האבא הוא מצרי, אפילו אם הוא יתגייר, בן גר לא יכול להיות מלך. אז אם באמת המילדות היו שומעות בקולו של פרעה, אז אמנם היו ממשיכים להיות יהודים קטנים בארץ מצרים והיו גדלים, אבל כוהנים לא היינו מוצאים ביניהם, ולויים לא היינו מוצאים ביניהם, ומלכות לא היינו מוצאים ביניהם. לכן הקדוש ברוך הוא נתן להם ברכה מיוחדת: "ויעש להם בתים". אומרים חז"ל בסוטה דף י"א: לא סתם בתים, דווקא בית כהונה, לוויה ומלכות. דווקא הם. אלה הם בתים שהיו, חס וחלילה, עלולים להיות חסרים לנו אילו המילדות היו שומעות בקולו. "ויעש להם בתים" — מידה כנגד מידה. ולמה לא כתר תורה? למה דווקא כתוב את זה בלשון בתים? למה לא נתן להם, ונתן להם כתרים? כתר כהונה? מה זה הבתים? שימו לב, בתהילים אנחנו אומרים את זה גם בהלל. אנחנו אומרים ככה: "בית ישראל ברכו את השם. בית אהרן ברכו את השם. בית הלוי ברכו את השם. יראי השם ברכו את השם". למה לא כתוב ביראי השם "בית יראי השם"? למה

43:00 דובר 3 כתוב בית אהרן, בית הלוי, בית ישראל, יראי השם בלי בית? למה יהודים יראי השם לא מגיע להם בית? מספרים פעם על הרב סולובייצ'יק, רבי יושע בער סולובייצ'יק, שאמר פעם לידיד שלו: "תמסור דרישת שלום בבריסק לאלה שאין להם בית". היהודי הסתכל עליו: "מה אתה מתכוון? למי שאין להם בית? מה, לאנשים ששוכבים, עניים שיושבים ברחוב עוד לא?" "לאלה שאין להם בית, הכוונה היא בית אהרן, בית הלוי יש להם בית. ליראי השם דבריסק, שלא כתוב עליהם בית, תמסור להם ד"ש ממני". אלה שאין להם בית בכינוי. אבל למה באמת ליראי השם אין בית? התשובה לכך: בית רומז על נצחיות. בית בא בירושה. כשיהודי בונה בית זה לא לחודש ולא לשנה, זה לדורות. זה לא בית סתם. זה בית עם אבנים, עם יסודות. בונים את זה לנצח. בית יותר לכהונה. בית מתאים יותר ללוויים, אבל בית לא מתאים ליראי השם. למה? כי נצח קיים בתורשה. כהן נולד באופן אוטומטי, הוא נולד כהן. הוא לא צריך לעבוד קשה בשביל זה, בין אם הוא יודע ובין אם הוא לא יודע הוא כהן. בא אלינו לבית הכנסת פעם, באחד מבתי הכנסת בתל אביב, יהודי מרוסיה, שבפעם הראשונה הופיע בבית כנסת אחרי שנים, שנים שהוא לא זוכר את עצמו בבית כנסת. ובכלל, בבתי הכנסת בתל אביב יש ציור של יהודי עם שתי כפות ידיים שעושה בברכת כוהנים את הצורה הזאת שהכוהנים מברכים. הוא פתאום סופק ידיים. אוי, מה זה? והוא התחיל להתרגש והתחיל... הוא לא ידע בדיוק איך לבטא את המילים. אז ניגש אליו אחד הגבאים. הוא אומר: "מה אתה מתפעל מזה?" הוא אומר: "אתה יודע, אבא שלי נפטר לפני שבעים שנה, שישים

45:23 דובר 3 וחמש שנה, וכשהוא, לפני שהוא נפטר, הוא אמר לי ככה: אם ישאלו אותך מי אתה, תעשה ככה, ידעו מי אתה". הוא אומר: "לא ידעתי מה זה. עכשיו פעם ראשונה שאני בא לארץ ישראל, אני רואה בבית הכנסת כזה סימן. תסבירו לי מי אני". אמרו לו: "אתה כהן, אתה כהן". הוא בקושי ידע שהוא יהודי. ודאי הוא לא ידע שהוא כהן, אבל אבא שלו אמר לו: "תדע לך, אם יגידו לך מי אתה, תעשה ככה". הוא חשב שזה סימן ככה נגד הקומוניסטים.

00:00 דובר 1 קראו לו כהן. הוא לא צריך היה לעבוד קשה בשביל זה. מספיק שהוא נולד לכהן. גם לוי אותו דבר. גם מלך נולד מלך. מתחילה נסיך. אחר כך הוא הופך להיות מלך. בית מתאים למה ששייך בתורשתיות, מה ששייך לנצח. יראת שמיים, כתר של תורה. חז"ל אומרים לנו בפרקי אבות: התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה היא לך. כל יהודי צריך ללמוד תורה בעצמו. זה לא בא בירושה. יראת שמיים, תורה לא קונים מלידה. צריך לעבוד קשה, תהיו עמלים בתורה, אז תגיעו להיות תלמידי חכמים. לכן מה שרמזו כאן: בית אהרן ברכו את השם, זה בית מלידה. אתה נולדת אהרן כהן, בית הלוי, מהבית אתה נולדת לוי, אבל יראי השם אין להם בית. אדם צריך לעשות את זה בעצמו. זו הסיבה שרמזו משמיים למיילדות: "ויעש להם בתים". לא תורה, נתן להם את שלושת הדברים שבאמת באים במסגרת של נצח, של כהונה, לויה ומלכות. אני אומר את הדברים הללו. את דבר המלכות אתן קוראות כל שבוע, ואני בטוח בעיון רב, וכולנו יודעים שהמלכות קיימת, ועוד אם ירצה השם אנחנו עוד נזכה שהמלכות הזאת תגיע לארץ ישראל בבריאות טובה ברשותו של הרבי שליט"א. אבל מעבר לכך אנחנו יודעים שבפרשה שלנו יש גם כפיות טובה גדולה וגם הכרת טובה גדולה. כפיות טובה זה של פרעה ששכח את כל מה שעשה יוסף, "ויקם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף", כפוי טובה. הכרת טובה, יש הרבה רמזים שמשה רבנו מכיר טובה ליאור ולא מוכן להכות את מכת הדם בגלל שהיאור הציל אותו. הוא לא מוכן להכות את מכת כינים על העפר, כי העפר הציל אותו כשהוא הטמין את המצרי בחול. יש לו הכרת טובה. והכרת

02:47 דובר 1 טובה לפעילות היפה שלכם זה שם דבר. נשות חב"ד בכפר חב"ד לא רק עסקו במשך ארבע עשרה שנה, יד חזקה של כל אחת ואחת מכן על הפעילות היפה והיוזמה הנפלאה הזאת של שפרה ופועה, להיות המשפרות את האווירה של הבית של היולדת והדואגות לכל מחסורה, אם זה בכל תחומי החיים, גם בתחום הרוחני וגם בתחום הגשמי, ואת הפעילות היפה שאתן כולכן שותפות לה, אתן יודעות יותר טוב ממני. ואני חייב לומר לכם רק ה-- את-- כל אחת מכן הופכת לכוח חזק. ואתם יודעים איך שכותבים ידיד? ידיד כותבים יד ועוד יד. ולמה כותבים ידיד יד ועוד יד? כי בדרך כלל ידידים לוחצים זה אל זה יד אל יד, יד אל יד זה ידיד. יד ועוד יד. קוראים בעברית לכף היד יד, כי יש לכל כף יד י"ד פרקים באצבעות. כשיהודי לוחץ את ידו של השני י"ד ועוד י"ד, ארבע עשרה ועוד ארבע עשרה, כ"ח, עשרים ושמונה, כוח. כי אם יש ידידות יש כוח להרבה הרבה דברים בחיים. ואם יושבות למעלה מחמש מאות נשים בערב כזה לפחות פעם אחת בשנה, ונותנות יד אל יד לארגון שהוא כל כך חשוב של שפרה ופועה. יד אל יד אחרי י"ד שנים של פעילות, אין לי ספק שאתן מוסיפות כוח, מרץ, זרם חדש, עידוד נוסף לפעילות נכבדה ונערצת שמתקיימת כאן ביניכן וגם מכן למקומות אחרים. אני מאחל ליוזמות ולכל אלה העוסקות במלאכת הקודש הזאת של שפרה ופועה. ויעש-- ויטיב הקדוש ברוך הוא אתכן ויש לכם בתים, שבבתים שלכם תזכו אם ירצה השם לשמחה, לנחת, לעושר, ומי שדואגת לחברתה הקדוש ברוך הוא ישלח לה את ברכתו הטובה לבריאות טובה, להצלחה, לפרנסה, לנחת. ויש לכן בתים. אמן.

05:44 דובר 1 כן יהי רצון.

05:52 דובר 2 והמברך מתברך. אנחנו מאחלות לרב מצגר שיזכה להרבות יראת שמיים, יראת אלוקים בתל אביב, בארץ כולה. תודה רבה לרב מצגר. יישר כוח. ידוע אצל החסידים שבמוצאי שבת זו סגולה לספר, זו סגולה לפרנסה, לספר סיפור מהבעל שם טוב, וכולכן ודאי שמעתן את שלושת הטעויות שהרבי מהר"ש העיר על הדברים האלה ששמענו. הרבי מהר"ש אמר: זו סגולה לא רק לפרנסה, אלא לכל הדברים הטובים. זו סגולה לספר סיפור לא רק במוצאי שבת, אלא בכל הימים. זו סגולה לספר סיפור לא רק מהבעל שם טוב, אלא מכל הצדיקים. אז סיפור קצר מבעל ההילולה, אדמו"ר הזקן, שקשור לענייננו. הרבי שליט"א מספר בשם הרבי המהר"ש על סיפור מופלא ביותר שקשור עם אדמו"ר הזקן, שפעם זה היה ביום הכיפורים לאחר תפילת שחרית, פשט אדמו"ר הזקן את הטלית ואת הקיטל, הלבוש המיוחד של יום הכיפורים, יצא מבית הכנסת והלך לקצה העיר, קצץ עצים, בישל מרק חם והביא אותו ליולדת שגרה בקצה העיר. שימו לב על מי מדובר כאן - על אדמו"ר הזקן. מתי? ביום הכיפורים. אדמו"ר הזקן ביום הכיפורים מוצא לנכון להפסיק באמצע התפילה כדי להגיש עזרה ליולדת. עד כמה גדולה הזכות, עד כמה גדול הערך וגדול העניין של הגשת סיוע ועזרה ליולדת. אדמו"ר הזקן אמר שבמקום שכלי השכל כבר לא קולטים, אפשר לפעול על ידי שיר. נמצא איתנו כאן הזמר החסידי הרב אבי פיאמנטה. נבקש ממנו להנעים לנו במוצאי שבת בסעודת דוד מלכא משיחא. בבקשה.

14:02 דובר 5 תודה רבה לרב אבי פיאמנטה. ואנחנו נמשיך בתוכנית. אה, נמצאת איתנו כאן אורחת חשובה ממשרד העבודה והרווחה, הגברת מרים רמות. נבקש מהגברת מרים רמות לשאת בפנינו דברים על ערך ההתנדבות. בבקשה.

14:28 דובר 6 תודה רבה. ערב טוב, קהל נכבד. שמי מרים רמות, אני מייצגת את משרד העבודה והרווחה. בתוכנייה או בהזמנה שקיבלתם צוינה הגברת עדנה גרוס. היא מתנצלת שנבצר ממנה להגיע בגלל נסיבות בלתי צפויות. אני רוצה לספר לכם בקצרה, וכמובן שלא ארחיב מדי בנסיבות אלה של ערב עמוס, אז זה יהיה מאוד נקודתי מה שאני אביא לפניכם על תפיסת ההתנדבות והתרגום של זה במסגרת שירותי עבודה ורווחה במשרד. במשרד העבודה והרווחה, החשיבות שניתנת לערך ההתנדבות רבה והדגש הוא רב מאוד, עד כדי כך שהקצו לנושא הזה כוח אדם מקצועי שתפקידו לארגן את מערך ההתנדבות ביישובים השונים ברחבי הארץ, כאשר האדם שמארגן את הנושא הזה יושב במחלקה לשירותים חברתיים ותפקידו להפעיל את כל נושא ההתנדבות ואת המשאב האנושי לצורך מתן פתרון לאוכלוסייה נזקקת ונצרכת. מאחר וכידוע ולצערנו, הרמה הממלכתית לא יכולה תמיד לתת את הפתרונות המלאים והרצויים, נותרים מצבים של פערים או צרכים שהם לא מושלמים, ופה נכנסת ההתנדבות כגורם שיכול לתת פתרון ולהשלים פערים, הן בכוח אדם והן בשווה כוח אדם, ולתת מענים עד כמה שניתן בעזרתם הברוכה של המתנדבים. אחד הדברים החשובים שאני רוצה לבטא זה שאותם המתנדבים שמופעלים הם בפירוש לא באים במקום אנשי המקצוע, לא במקום העובדים הסוציאליים. גם כאשר המתנדבים יכולים להיות בעצמם מרקע מקצועי, הם לא באים להחליף את אנשי המקצוע וחלילה לא לתפוס את מקום עבודתם, אלא הם באים ככוח אדם משלים וזו נקודה מאוד חשובה. ויחד עם זה, גם כיוון שהמתנדבים ומאחר ואינם, אה, נתפשים כמחליפים של אנשי המקצוע, יחד עם זה מקבלים את החשיבות ואת הערך הרב ופעולתם נתפשת במלוא חשיבותה ובכל הזדמנות מוצאים את הדרך לבטא, להוקיר, להעריך ולתגמל אותם על עשייתם.

17:29 דובר 6 עכשיו אני רוצה ל-לבטא את המטרות של המשרד בנושא ההתנדבות וזה מנוסח במספר משפטים ואני אקריא אותם. המטרות, אחת המטרות הראשונות זה פיתוח הממד הבין-אישי והאנושי במערכת ההתייחסות הטיפולית מקצועית של השירותים הממסדיים. ששש, אנחנו היינו מעדיפות לא לשמוע את הצלחות, המזלגות, הכוסות. קשה לשמוע את שני הדברים יחד. אוקיי. הנושא השני והמטרה השנייה זה העמקת האינטראקציה החברתית, היכרות והזדהות של פרטים, קהילות ורבדים חברתיים עם זולתם. אנחנו חושבים שדרך הפעולה של ההתנדבות והערך הזה ניתן להעמיק את האינטראקציה החברתית של כל הרבדים החברתיים. דבר שלישי זה חתירה וחיזוק לשינוי חיובי בתדמית של האוכלוסייה המטופלת והשירותים הסוציאליים. כמו כן, מטרה חשובה זה טיפוח של הנורמה החברתית והתנהגותית, עזרה לזולת, עזרה הדדית. זה דבר שלכם הוא מובן מאליו כמובן. ומטרה נוספת זה קיום קשר ישיר בין רשויות ממסדיות לבין אוכלוסייה מטופלת ומטפלת, חשיפת בעיות ויוזמות לפתרונות ומיצוי הזכויות במסלול ישיר. אנחנו יודעים שבאמצעות ההתנדבות לפעמים אפשר לקצר תהליכים באופן זה שאותו מתנדב על ידי הקשרים שלו והיכרות שלו, הוא לפעמים יכול בצורה לא פורמלית לעזור בפתרון בעיות פורמליות. ההתנדבות באה לידי ביטוי במשימות רבות. יש לנו עשרות משימות למתנדבים שמבוצעות על ידי מתנדבים בודדים ועל ידי ארגונים וולונטריים ועל ידי עמותות. האוכלוסייה המתנדבת, כמובן, היא מכל הגילאים ומכל המגזרים, החל מהצעירים וכלה באנשים גמלאים ופנסיונרים, כאשר המשימות הן בעיקרן באות או כמשימות חד פעמיות למבצעים חד פעמיים או כמשימות מתמשכות לאורך כל השנה. מה שמאפיין מבצעים חד פעמיים וקצרים אלה אירועי חגים, כמו למשל חלוקת פרח, שי ואגרת לקשיש בראש השנה, או אירוע של פסח שעושים ליל סדר ציבורי לכאלה שאינם יכולים להתארח בגלל שהם עריריים או מנוכרים, דואגים להם.

20:21 דובר 6 או שבוע הילד בישראל שבו לוקחים אוכלוסייה של ילדים חריגים מכל מיני פנימיות, מכל מיני קבוצות ונותנים להם הזדמנות לחוות חוויות שבדרך אחרת הם לא יוכלו לחוות אותן. בין השאר זה לבקר בבסיסי צבא, כי חלקם הם לא יגיעו אף פעם לשירות ב-- בשירות צבאי, למקומות שמשרד התיירות מעמיד לרשותם, כמו יכול להיות בית התפוצות, ספארי, שיט על הכנרת וכל מיני הזדמנויות לחוות חוויות חיוביות עם אוכלוסייה רגילה. המשימות המתמשכות הן מאוד, מאוד מגוונות ואני לא אמנה את כולם, אבל רק לדוגמה אני אתן לכם. זה יכול להיות בית חם לחייל ודוגמה אחרת זה משחקיות לילדים ודוגמה נוספת זה רופאי שיניים מתנדבים. זה יכול להיות סבא, סבא גן אנחנו קוראים לזה. זאת אומרת שסבא או סבתא שמגיעים לגן ילדים ומסייעים לגננת והם באותה הזדמנות עושים כל מיני עבודות משלימות נוספות. זה שירותי ייעוץ למיניהם, זה ביקורים בבתים, עזרה לנכויות, לאנשים שסובלים מכל מיני נכויות, אם זה נכויות פיזיות, אם זה נכויות נפשיות, גופניות. הרבה מאוד מוקדש לנושא של קליטת עלייה. הרבה מאוד מתנדבים והרבה מאוד משאבים. מאחר וזה היה בשנתיים האחרונות נושא מאוד אקטואלי, אז הרבה מאוד מהרצון הכן של המתנדבים היה לבוא ולסייע והם התקבלו בזרועות פתוחות. על מנת לא להאריך אני רק רוצה לציין שנמצאת פה רכזת התנדבות של הרשות המקומית של עמק לוד, מועצה אזורית. שמה דליה, והיא זו שפה מבחינת המשרד אמונה על הנושא. ואם אתם או מישהו שאתם רוצים להפנות, וזו הזדמנות לעזור לה בגיוס מתנדבים, יש הרבה מאוד משימות, ועכשיו על הסף, בעשרים לחודש, בוודאי תשמעו בתקשורת, אנחנו רוצים לעשות מבצע שהוא לטובת הקשישים, מבצע של חום לקשיש. תתארגנה הרבה תרומות בכל מיני גווני

22:48 דובר 6 האפשרויות, גוני האפשרויות, למען הדיוק, ודליה תרכז את זה. אבל גם לאורך השנה כולה, אם יש לכם רעיונות או רצון טוב, אז זו ההזדמנות להעלות את העניין על נס. אני רוצה לאחל לכם שבוע טוב ופעילות ברוכה וערב נעים. תודה.

23:18 דובר 7 תודה רבה. תודה רבה לגברת מרים רמות, ובאמת שמענו הרבה מאוד רעיונות גם אנחנו, איך אפשר ללמוד זו מזו. אה, נשות ישראל, אבן הבוחן שלהן והמאפיין אותן זה התנדבות, ונשות חב"ד במיוחד. שפרה ופועה, הארגון הזה בנוי על התנדבות. מי מאיתנו לא נהנתה משפרה ופועה? יולדת לפני ואחרי הלידה, מטלפנים לשושנה רוטנברג: "שושנה, אני צריכה עוזרת." "בבקשה. מתי? מתי נוח לך? ראשון? שני? שלישי?" ארוחות חמות, בבקשה. הכל במאור פנים בבית התבשיל במחיר הקרן, מחיר כמעט אפסי. כמה מנות את צריכה? שלושה, חמישה, שמונה. אין בעיות. את חלשה אחרי לידה, את רוצה לנוח? שפרה ופועה. אפשר ללכת לאם ולילד במחיר מסובסד. ואיפה השי ליולדת? ואיפה העזרה והסיוע בכל התקופה הקשה והנפלאה הזו? נוסף לכך, אני רוצה לציין ששפרה ופועה פתחו גם גמ"ח. גמ"ח על שם ז'ניה זכרונה לברכה. אז מי שזקוקה לגמ"ח לברית, ולדברים טובים, שפרה ופועה, בבקשה. דיברתי היום עם הגזברית של שפרה ופועה, הגברת רחל גרין, שהציגה בפניי את הסכומים האדירים ששפרה ופועה מוציא משך שנה בלי עין הרע על כל ההוצאות על הדברים הנפלאים האלה. אבל עם ישראל בנוי על קח ותן. לפעמים אנחנו לוקחות, לפעמים אנחנו נותנות. אנחנו מאחלות זו לזו שתמיד נוכל לתת ולתת מתוך שמחה ולקחת באמת משפרה ופועה לדברים טובים ושמחים. ארגון שפרה ופועה מציע לכל אשר נדבה ליבה, מי שרק יכולה, כולנו רוצות, לכן אני אומרת מי שרק יכולה לקחת חלק בהוצאות הכבירות שלהם. בלי עין רעה הכפר גדל, הלידות מתרבות, ההוצאות נכפלות וברוך השם, השם יעזור. מעולם שפרה ופועה לא מנעו עזרה מאף יולדת בגלל שאין להם כסף. מעולם יולדת לא שמעה בטלפון "אוי אני לא יכולה לתת לך

26:33 דובר 7 כי התקציב החודשי הסתיים". אבל יחד עם זה, כשאנחנו מתאספות כאן ביחד וסוקרות ביחד וחושבות ביחד על הפעילות הענפה, הברוכה, הנפלאה הזאת, אנחנו כולנו מבינות שאם אין קמח אין תורה. לכן ארגון שפרה ופועה מציע שכל אשר ידבנה ליבה, מי שרק יכולה, קיבלה בשער מעטפה והיא מתבקשת, אם היא רק יכולה, לתרום לשפרה ופועה אחת משלוש הצעות: מאה עשרים וחמישה שקלים, מאה חמישים שקלים ומאה שמונים שקלים. אתן יכולות לתת בצ'קים דחויים, אתן יכולות לחלק למספר תשלומים, כל אחת בהתאם ליכולתה. וכדי לזכור אותנו, שפרה ופועה מייד נותן לכן מזכרת. אתן יכולות לבחור באחד משני סוגי השי, או השעון הנחמד הזה, שהוא גם קופת צדקה. עשר כדי שתתעשר. בהוקרה מארגון שפרה ופועה לכל מי שמנדבת אחת משלוש הצעות, ו/או לוח הכנות לכבוד שבת. שלושה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה. עשרתם, ערבתם, הדליקו את הנר. מתוך משנה מסכת שבת. אז בבקשה. נשות חב"ד יודעות שלא מספיק לתת. צריך גם לדעת איך לתת. קודם אמרנו שלספר סיפור במוצאי שבת זה סגולה. כבר תיקנו את זה, לא רק במוצאי שבת, זה סגולה להרבה דברים טובים. על זה שנאסוף סגולות, אספר לכם סיפור נוסף והפעם קשור במתן צדקה. וגם הסיפור הזה מפיו של הרבי שליט"א. אחד מחסידי אדמו"ר הזקן. כל הסיפורים שנספר היום כולם קשורים לבעל ההילולה, אדמו"ר הזקן. אחד מחסידי אדמו"ר הזקן, ר' גבריאל היה שמו. היה אחד מהבעלי בתים החשובים בוויטבסק. והנה... אבל צרה אחת הייתה לו. עשרים וחמש שנים הם כבר היו נשואים ועדיין הקדוש ברוך הוא לא פקד אותם בילד. נוסף לכך, התחילו לפקוד אותו צרות אחת אחרי השנייה, והוא ירד מנכסיו. והנה הוא חוזר

29:28 דובר 7 מליאזנא מאדמו"ר הזקן ופניו אינם כתמול שלשום ואשתו חנה רבקה שואלת אותו: "מדוע פניך עצובים כל כך?" והוא מספר לה שהרבי, יש לו איזה עניין של פדיון שבויים והוא חילק סכום מסוים על כל אחד מן המסובים. גם עליו הוטל סכום מסוים. אבל מה הוא יכול לעשות? הפעם הזאת הוא רואה שאין ביכולתו בשום פנים ואופן, על אף רצונו, לתת את הסכום המבוקש. מה עשתה אותה חנה רבקה? מכרה את תכשיטיה, מכרה את פניניה, קיבלה את הסך הדרוש וצחצחה את המטבעות, פשוט צחצחה אותם, ארזה אותם, נתנה אותם לבעלה ואמרה לו, "לך לאדמו"ר הזקן ותן לו. זהו הסכום." ר' גבריאל מגיע לאדמו"ר הזקן. הוא נכנס לליאזנא והרבי אומר לו, "תשים את האריזה על השולחן" והרבי מרמז לו לפתוח את האריזה. הוא פותח והמטבעות הבהיקו, פשוט נצנצו, ואדמו"ר הזקן הסתכל עליו, הסתכל על המטבעות ואמר, "מכל הדברים, מכל נדבות המשכן לא הבריקו בבית... במשכן רק הכיור וכנו שהיה עשוי ממראות הנחושת שנשים תרמו במסירות נפש למשכן. תגיד לי, ר' גבריאל, מנין לך המטבעות האלה?" ואז נאלץ ר' גבריאל לגולל בפני הרבי את כל הסיפור שמסתתר סביב המטבעות, שלא היה לו, ואשתו, איך היא מכרה ואיך היא הבריקה. הרבי הוריד לרגע את ראשו, אחר כך הרים את עיניו ובירך את ר' גבריאל באריכות ימים, בעושר ובנשיאת חן. הוא אמר לו, נתן לו הוראות לשנות את סוג המסחר, להתחיל לסחור באבנים טובות ומרגליות. ואומנם מזלו התהפך ונולדו לו בנים ובנות, והוא נהיה עשיר גדול, והוא נפטר בשיבה טובה בגיל מאה ועשר. אשתו האריכה שנתיים אחריו ימים. והרבי כשסיפר את הסיפור הוסיף את המוסר השכל ואמר, "שימו לב, כולם נתנו את אותו הסכום. לא

32:45 דובר 7 מספיק לתת את הסכום. השאלה איך נותנים. כשנותנים בשמחה, כשנותנים במסירות נפש זוכים גם לעולם הזה ובוודאי שגם לעולם הבא." אנחנו נשות חב"ד בוודאי ניתן בשמחה, ניתן במסירות נפש וניתן בהרחבה ומתוך הרחבה. ועכשיו נבקש מאחת האורחות החשובות שלנו, נציגה מטעם משרד הבריאות, הגברת תרצה בן צבי, לשאת את ברכתה בפנינו. בבקשה הגברת תרצה בן צבי. כולנו רוצות לשמוע אותך.

33:43 דובר 8 ערב טוב. שמחתי מאוד על ההזמנה לבוא להשתתף איתכם כאן הערב. אה, מה זה משרד הבריאות אני לא צריכה לספר לכם. מה זאת התחנה לבריאות המשפחה, בוודאי כולן מכירות את לבנה ואת גילה ואת ורד. ונשמרתן מאוד לנפשותיכן זוהי מצווה, ואנחנו, האחיות לבריאות המשפחה, שותפות למצווה זאת. רק כיצד? אנחנו עוזרות על ידי הדרכה בקידום הבריאות ובמניעת ליקויים. קידום בריאות על ידי הדרכה לאורח חיים בריא, לתזונה נכונה, מתן ברזל וויטמינים, אמ, חיסונים נגד מחלות מדבקות ועוד. ומניעת ליקויים על ידי בדיקות התפתחות, בדיקות שמיעה, בדיקות ראייה, כדי לגלות כל ליקוי בטרם מתפתח לבעיה בריאותית, אה, רצינית. ברצוני לנצל את המעמד הזה בכדי להציג לפניכם את השיפורים שהכנסנו בשירות שניתן בטיפת חלב בתקופה האחרונה. אה, ביקורים של רופאים מומחים מבית החולים לצוות הרפואי שמונעים את הצורך מהנשים, מהאמהות, לכתת את רגליהן למקומות מרוחקים על מנת לקבל טיפול טוב והולם. כמו כן הכנסנו את בדיקות התקשורת לפעוטים גילאי שנתיים ורבע. אה, למה בדיקות תקשורת? בשביל מה זה טוב? גוף האדם עשוי בחוכמה רבה. כל איבר וכל חוש מתפתח בגיל מסוים בתקופת התפתחות מסוימת, אך באותה תקופה זקוק גם לתרגול מרבי על מנת להגיע למיצויו המלא. אה, בגיל שנתיים עד שנתיים וחצי מתפתחת השפה ואז חשוב מאוד לערוך בדיקת שמיעה חוזרת. נוסף לבדיקת השמיעה שכבר נעשתה בגיל שבעה תשעה חודשים והוכיחה שהכול בסדר, כי הילד היה חשוף בינתיים לדלקות אוזניים ולכל מיני בעיות אחרות. חשוב לדעת שהשמיעה לא נפגמה. חשוב לדעת שהשפה מתפתחת כפי שהיא צפויה להתפתח ואם לא, לגלות את הבעיה מיד ולטפל בה כדי לא להחמיץ את הגיל הקריטי ולגרום לבעיה שלא תוכל להיות מתוקנת בעתיד.

36:32 דובר 8 לכן כאשר תקבלנה הזמנות לבדיקות תקשורת עם הילדים, תדענה שהגיל כאן מאוד קובע וחשוב לבוא במועד שנקבע. שבוע טוב לכם ולהתראות.

36:54 דובר 9 תודה רבה לגברת תרצה. תרצה, את יודעת, השם שלך הוא שם של אחת מבנות צלפחד. ורש"י אומר על בנות צלפחד: מלמד שחכמניות היו. שמענו דברים חכמים. נבקש... אם אנחנו מזכירות את הגברת תרצה מטעם משרד הבריאות, אז אנחנו רוצות כולנו להודות לאחות ליקה שלא שוכחת אותנו ואנחנו לא שוכחות אותך. וכמו כן אנחנו רוצות להודות, תמיד אנחנו רק באות ומטרידות אותך, לבנה. היום את אורחת שלנו ואנחנו מכבדות אותך ורוצות להביע את הכבוד שלנו אלייך, את ההערכה שלנו אל לבנה ולאחות גילה, נכון? באמת תודה רבה לכן. נעים לנו לבוא לטיפת חלב ויהי רצון עלינה והצלחנה והמשכנה שטיפת חלב של חב"ד יהיה באמת מקום שיהיה נעים לבוא אליו. תודה רבה. נבקש להנעים לנו בכמה נעימות. בשם כל הסבתות אנחנו רוצות כולנו למחוא כפיים לליקה ונשמע כמה מילים.

39:10 דובר 10 בשם כל הסבתות, לסבתא, זה בסדר. אנחנו התבגרנו ביחד ואני ממש מתרגשת כל פעם מחדש, כל פעם מחדש ונהנית לראות את כל החבורה גם הצעירה. אולי יש לי גם איזושהי יד בזה ושמענו הערב כל כך הרבה דברים חכמים וכל דבר שאני אוסיף זה יגרע. אני פשוט רק רוצה ל-- לאחל לכם שבוע טוב, פעילות ברוכה ושניפגש עוד בהזדמנויות שמחות ונחכים עוד. תודה רבה, שלום שלום.

40:09 דובר 9 תודה רבה לליקה. ואה, נבקש מהגברת אילנית ציוון. אני מבקשת, אילנית, את עזרתך. אני רואה כאן במה, שולחן מלא עם כל מיני דברים טובים. בבקשה.

40:36 דובר 11 ערב טוב. אנחנו רוצות לערוך, אה, הגרלה. אה, יש לנו כאן, אה, מיטב מוצרים שנתרמו לארגון שפרה ופועה לכבוד הערב הזה. אה, יש לנו כאן מגבות, מגהץ, מכשיר אדים וכולי. אנחנו נראה בהמשך מה, מה הם המוצרים. אה, אוקיי. אה, בפרס הראשון, שזה מין ערכה, לא יודעת בדיוק איך לקרוא לזה. אתן כולכן רואות, יש פה מוצרים של, אה, סופקר של נקה, של חברת נקה. אני מבקשת מטובה להוציא פתק מתוך הקופסה. נערבב את זה חזק, חזק. יופי. אוקיי. בפרס הזה זכתה מכפר חב"ד ב' הגברת שמספר הפתק שלה הוא אפס שבע שש אפס. אתן יכולות להסתכל והשם שלה הוא קפלין מיכל. הגברת קפלין מיכל מתבקשת לגשת לכאן ולקבל את הפרס. בואו נמחא לה כפיים. להתראות. הנה יש לך כאן שקית, אה, מיכל, יש לך שקית. הפרס השני הוא קומקום, אה, שנתרם, אה, מהחנות של שפרינגר. אה, בואו נראה מי, מי תזכה בו. אה, סליחה, הפרס הקודם נתרם על ידי, אה, הצרכנייה של שאול בית[?]. אה, בואי תוציאי פתק. אוקיי. בפרס הזה, בקומקום שנתרם, אה, משפרינגר, אה, זוכה הגברת חווה רבינוביץ' משיכון חב"ד בלוד. האם היא נמצאת כאן? מתבקשת לגשת לכאן. אוקיי, עכשיו יש לנו כאן, אה, מוצר קוסמטי של חברת ז'נס. אני מקווה שאני אמרתי את זה נכון, שנתרם מטעם רחל בולטון. אה, ובפרס הזה נראה מי הזוכה. גם משיכון חב"ד בלוד, אה, הגברת אהובה פרידמן. אהובה פרידמן, בבקשה.

44:38 דובר 3 אוקיי, יש לנו, אה, ניגוני חסידי חב"ד שנתרם, אה, מהרב מני וולף. אוקיי, נוציא את הפתק. שושנה גוטמן מכפר חב"ד. נעשה הפסקה קטנה ונמשיך בתוכנית.

45:06 דובר 4 טוב, אנחנו כולנו נחכה בסבלנות. נמשיך עם ההגרלות בהמשך. אני רוצה לקרוא בפניכם מכתב קצר של אדמו"ר הזקן לרבנית סטערנא.