כינוס כ' מר-חשוון תשנ"ג

00:04 דובר 1 הא־ל הגדול, הגיבור והנורא, ברשות התורה, מזהב ומפנינים יקרה, ברשות מרנן ורבנן, ראשי ישיבות, אלופי התורה, ברשות זקנים ונערים, יושבי שורה, ברשות קהל קדוש ונכבד, שלוחי הרבי שליט"א. נפתח פינו בשירה ובזמרה. נפתח פינו במקביל בתפילה ובתחנונים. נפתח פינו בשירה ובזמרה להודות ולהלל. לומר כלשונו של הרבי הקודם, "לפתוח כל התוועדות", כל כינוס של פעולות למען היהדות במילים: "ברוך השם, געלויבט השם יתברך, שהחיינו וקיימנו והגיענו", על הנפלאות הגדולות, על הניסים הגלויים שחזו ותחזינה עינינו. תפילה עתירה שנאמרה במשך כל הזמן וממשיכה הלאה: הראיני את מראיך. אותה תפילה קוימה והתקבלה ברצון לפני אדון כל, ופניו הקדושות של הרבי שליט"א שבו ברוך השם ונתגלו לעינינו, מאירים כספירים וכפני חמה מאירה לארץ ולדרים עליה, אם מותר להתבטא כך. ובמקביל, מוריי ורבותיי, אפתח פי ונפתח פינו בתפילה ובתחנונים: כשם שזכינו ברוך השם לראות את מראיך, כן נזכה בקרוב ממש לקיום הייעוד במלואו: גם השמיעיני את קולך, קולו של כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א. כלשון המדרש בילקוט שמעוני, בילקוט שמעוני שאומר, מבשר ואומר: "ראו באורי שזרח עליכם ותורה חדשה מאיתי תצא", תכף ומיד בגאולה האמיתית והשלמה, אמן ואמן. ומתוך תפילה ותחנונים אלו, מתוך שירה וזמרה, הלל והודיה זו, אתכבד בזה לקבל את פני כולכם בברכת ברוכים הבאים בשם השם אל הכינוס הארצי הגדול הזה, לכינוס הארצי הל"ג של חסידי חב"ד. לדיבוק הלבבות, לליכוד הניצוצות לשלהבת אחת, להאיר את חשכת הגלות, להוסיף אור למילוי משימתנו ומשאת נפשנו ונפש כל החסידים ומשאת נפשות כל בית ישראל וכל בני ישראל, הלא היא קבלת פני משיח צדקנו בקרוב ממש מיד נא. מוריי ורבותיי, קהל קדוש ומאוד נכבד. כמנהגנו המסורתי והלבבי נקבל בחמימות רבה את פני האורחים החשובים

03:55 דובר 1 והזוכים שזכו לחגוג את החודש השביעי בבית רבינו, בינתיים לעת עתה שבבבל, ובקרוב ממש בבית רבינו בירושלים עיר הקודש. מקור חיותנו, לחזות פני מלכנו, ומתוך מעיינם המפכה נדלה הערב ונרווה את צימאוננו הגדול לחיות מחדש את רגעי ההתעלות וההתעוררות המיוחדים, על מנת להנחילם לכולנו ועל כל קהל ישראל לכל ימות השנה. מוריי ורבותיי, אחיי ורעיי, שלושים ושלושה-- ושלושה כינוסים. עד הגל הזה, כינוס הגל הל"ג, הינו עד חי וקיים לתנופה הגדולה והענפה שהניף והרים מרכז צעירי אגודת חב"ד על כל סניפיו ועל כל בתיו, בתי חב"ד, בהכנת העם והכשרתו לקראת ביאת משיח צדקנו. המוני השלוחים אשר במסירות נפש וביקוד אש קודש פועלים ללא הרף וללא לאות, מקדישים ומוסרים את עצמם ואת כל אשר להם בכל שעות היממה למשימה הקדושה של החדרת הציפייה והתשוקה להתגלות משיח צדקנו אצל כל יהודי ויהודי בכל מקום שהוא. מתאים לשיחה המפורסמת של בעל השמחה ובר המזל של היום הזה, מזלנו, יום ההולדת של כבוד קדושת האדמו"ר הרש"ב נשמתו עדן, שמגלגלים זכות ליום זכאי. וידועה השיחה המפורסמת של הרבי הרש"ב על בית דוד ומלחמותיו, שבתקופת היובל של עקבתא דמשיחא, אומר הרש"ב שם: "צריכים לעבור את מלחמת בית דוד", והרש"ב שם מסיים: "ובטוחני", אמר הרש"ב, "שלאחר כל זאת נהיה מוכנים ונראה את הסוף המתוק", כלשונו הקדוש, "של יובל עקבתא דמשיחא שיביא את ביאת המשיח בקרוב ממש". מוריי ורבותיי, ועד הגל הזה, הערב הזה, כינוסנו השלושים ושלושה יהיה לעד, לאות ולמופת, לתנופה מחודשת אצל הציבור הנמצא כאן, שיהיה טופח על מנת להטפיח, להעביר את זה הלאה לכל החברים ולכל בית ישראל, לתנופה מחודשת ומוגברת, לקיום צו השעה שעדיין מהדהד חזק חזק באוזנינו, אותו מעמד מרתיח ומרעיד לבבות, קריאתו

07:27 דובר 1 הזועקת והנוקבת של כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א באומרו: "עשו כל אשר ביכולתכם", שמתחנן להביא בפועל את משיח צדקנו תכף ומיד ממש. ונפתח, מוריי ורבותיי, את כינוסנו כפי שאמרנו בתפילה ובתחנונים ואמירת פרקי תהילים בקול רם. ואני מדגיש ואומר את המילה בקול רם, כי בשיחה האחרונה לפני האירוע שקרה לצערנו, אז באותה שיחה דיבר הרבי על עניין של תפילה בקול רם דווקא. נאמר כולנו בקול רם עכשיו את פרקי התהילים, פסוק בפסוק, שכמו שהרש"ב אומר באותו מכתב ומופיע בסוף ספר תהילים, שבאמירת התהילים יש את הכוח לשבור את כל המחיצות, לפעול פעולות בחסד וברחמים, שמכוח הקול הזה נזכה כולנו לגילוי קולו של הרבי שליט"א מדבר אלינו עוד הערב, אמן ואמן. נתכבד בזה להזמין את האיש ששמו מתאים ביותר לומר איתנו הערב את פרקי התהילים, חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארצנו הקדושה, הרב החסיד ר' שלום דובער בוטמן, שיאמר איתנו פרקי תהילים, כולנו ביחד, פסוק בפסוק ובקול רם.

09:15 דובר 2 יושב בסתר עליון, בצל שדי יתלונן. אומר לה' מחסי ומצודתי, אלוהי אבטח בו. כי הוא יצילך מפח יקוש, מדבר הוות. באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה, צינה וסוחרה אמיתו. לא תירא מפחד לילה, מחץ יעוף יומם. מדבר באופל יהלוך, מקטב ישוד צהריים. ייפול מצדך אלף ורבבה מימינך, אליך לא ייגש. רק בעיניך תביט ושילומת רשעים תראה. כי אתה ה' מחסי, עליון שמת מעונך. לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באוהלך. כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך. על כפיים יישאונך, פן תיגוף באבן רגלך. על שחל ופתן תדרוך, תרמוס כפיר ותנין. כי בי חשק ואפלטהו, אשגבהו כי ידע שמי. יקראני ואענהו, עמו אנוכי בצרה, אחלצהו ואכבדהו. אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי. שיר המעלות, ממעמקים קראתיך ה'. אדוני, שמעה בקולי, תהיינה אוזניך קשובות לקול תחנוניי. אם עוונות תשמור יה, אדוני מי יעמוד. כי עמך הסליחה למען תיוורא. קיוויתי ה', קיוותה נפשי ולדברו הוחלתי. נפשי לאדוני משומרים לבוקר, שומרים לבוקר. יחל ישראל אל ה', כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות. והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו. משכיל לדוד בהיותו במערה תפילה. קולי אל ה' אזעק, קולי אל ה' אתחנן. אשפוך לפניו שיחי, צרתי לפניו אגיד. בהתעטף עליי רוחי ואתה ידעת נתיבתי. באורח זו אהלך טמנו פח לי. הביט ימין וראה ואין לי מכיר, אבד מנוס ממני, אין דורש לנפשי. זעקתי אליך ה', אמרתי אתה מחסי, חלקי בארץ החיים. הקשיבה אל רינתי כי דלותי מאוד, הצילני מרודפיי כי אמצו ממני. הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך, בי יכתירו צדיקים כי תגמול עליי. מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה

15:29 דובר 2 ואהרן דוד ושלמה, הוא יברך וירפא ויושיע את אדוננו ורבנו הרב רבי מנחם מענדל בן חנה, בעבור שכל הקהל מתפללים בעדו, בשכר זה הקדוש ברוך הוא ימלא רחמים עליו להחלימו ולרפאותו, להחזיקו ולהחיותו. וישלח לו מהרה רפואה שלמה מן השמיים, לרמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, בתוך שאר חולי ישראל, רפואת הנפש ורפואת הגוף, השתא בעגלא ובזמן קריב, ונאמר אמן.

17:08 דובר 3 רבותיי ורבותיי, אנחנו בתוכנית, ובהמשך, כאשר באמת אנחנו נזכה לראות גם את המראות קודש, בוודאי ובוודאי נזכה גם כפי שכולנו מתפללים ומבקשים ומייחלים לראות את מלך המשיח בקרוב ממש. ופותחים בדבר מלכות. בכל השנים זכינו ללא יוצא מן הכלל לקבל איגרת ברכה מיוחדת מהרבי שליט"א לכינוס. ואילו השנה טרם, עדיין לא הגיעה האיגרת הזאת, ובוודאי הרבי יברך על ההתוועדות הזאת וישתתף בנתינת משקה ברכה. נפתח את ההתוועדות בדבר מלכות מפי זקן רבני חב"ד בארצנו הקדושה וחבר בית דין רבני חב"ד, הרב הגאון, הרב החסיד ר' דוד חנזין, בבקשה.

18:26 דובר 4 לכל ראש, הרי זה יום ההולדת של האדמו"ר נ"ע. היום התחילו לומר פרק קל"ג בתהילים. הרבי נ"ע הוא שייסד את ישיבת תומכי תמימים. וכפי שאדמו"ר הזקן מבאר בשער הייחוד והאמונה את דברי הבעל שם טוב על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים". הרי השם של דבר בלשון הקודש הוא מבטא את התוכן של הדבר. האדמו"ר נ"ע ייסד ישיבה מיוחדת, שהישיבה הזאת תגדל תמימים. ייסד את זה לפני תשעים וחמש שנים, והוא אמר על התלמידים ההם בהזדמנות אחרת שאלו הם שהולכים למלחמת בית דוד. ראה האדמו"ר נ"ע שימים קשים עמדו לעם ישראל במשך תשעים וחמש שנים, והוא סלל את הדרך לחזק את האמונה בעם היהודי, שזהו הכוח האדיר של עמנו. שבכוח האמונה הוא עבר את הגלות עד עכשיו, שנזכה בקרוב ממש להיגאל מהגלות מיד ממש על ידי מושיע צדקנו, אדוננו, מורנו ורבנו שליט"א. חסידים מספרים שכשנולד כבוד קדושת אדוננו, מורנו ורבנו שליט"א, הלכו מברקים הלוך וחזור מהאביו של האדמו"ר שליט"א לתפארת האדמו"ר נ"ע, הלוך וחזור, על ההתנהגות עם הילד הנולד, איך להתנהג איתו, כל דבר הכי פעוט, מיד שנולד. ידעו, ידעו מי הוא שנולד וכך גידלו אותו. בזמן שהרבי הקודם יצא בקול קורא ארבע פעמים, להכין את עם ישראל לעליית תשובה, לעליית גאולה, ובאחד מהקול קורא הוא כותב שם: "אל תאמינו בזה שהוא אומר לכם, תאמינו במלך המשיח". אמרו חסידים אז שכוונתו לכבוד קדושת אדוננו, מורנו ורבנו שליט"א. וכבר אז ידעו מי שידעו. עכשיו אנחנו בתקופה מיוחדת שלא הייתה בכל שנות גלותו הארוך של עם ישראל. הרבי שליט"א יצא בקריאה "התכוננו לביאת המשיח". ובוודאי שהרבה עושים, מוסרים את הידיעה הזאת לכל חלקי תבל, שכל יהודי באשר יהיה, אם

22:45 דובר 4 הוא רחוק במקום או רחוק בתהלוכותיו, שגם אליו תגיע הידיעה הזאת וכל העם מתעורר. אנחנו נפגשים בכל מקום שהוא עם איזה יהודי שהוא פוגש אותך ברחוב. אם הוא סבור שאתה אולי יודע יותר ממנו מה שלום הרבי שליט"א, הוא מיד שואל מה שלום הרבי שליט"א ומלווה את זה בברכה מעומק הלב שהרבי שליט"א יהיה בריא, ובמהר מה שאפשר. בל נשכח שהקריאה הזאת היא לא רק בשביל רחוקים שאנחנו צריכים למסור להם התכוננו לביאת המשיח. גם אותנו לא הוציא הרבי מהכלל. גם עלינו להיכו־ להתכונן לביאת המשיח. ומה אנחנו צריכים להתכונן יותר מאחרים אולי? מה נדרש מאיתנו יותר מאלו שהם רחוקים לגמרי? בשבילם טוב שבתודעה שלהם יש שמשיח הנה בא. יודע מה זה משיח בדיוק? הוא למד או לא למד? שמע, אבל הוא יודע שמשיח צריך לבוא. ומבין שכשמשיח יבוא העולם יקבל צורה אחרת לגמרי. עלינו להתכונן בצורה ממשית. היינו שכל תהלוכותינו, הן התפילה, הן לימוד התורה, הן המעשים שאנחנו עושים, כולל גם דברי הרשות, צריכים להיות בדעת שאנחנו עושים את זה ועומדים בתקופה שאינה מוציאה מן הכלל. משיח יכול להפתיע אותנו. הקדוש ברוך הוא יכול לשלוח, לומר למשיח תתגלה מיד ואנחנו נהיה מופתעים. אנחנו צריכים להיות מוכנים לזה. אור החיים, אור החיים הקדוש אומר, ובלשון לציון, הנה שניות מספר לפני שמשיח יתגלה יהיה העולם אותו הדבר. לא יהיה ניכר כלום, פתאום יבוא. אגב, הגמרא במסכת פסחים דף ה' אומרת שבשביל כמה ראשונים שכתוב בתורה זכה עם ישראל לכמה דברים. אחד מהם בניין המקדש, בשביל "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים, וענף עץ עבות וערבי נחל" יזכו לשמו של משיח, שעליו כתוב בפסוק

26:31 דובר 4 "ראשון לציון הנה הנם". המהרש"א שואל: מה זה לשמו של משיח? מדוע הגמרא לא אומרת רק משיח? והוא מסביר: שמו של משיח מנחם, הוא ינחמנו וישמחנו. והוא ממשיך. בקרוב ממש ... כי יראו אותו. אנחנו בעזרת השם זכינו לשמו של משיח גם בפשטות. אינו דומה שמאמינים לדבר, או שאנחנו יודעים לגלות היכן זה ובזה שמו. זכינו לכך, והשם בוודאי יזכנו שבקרוב ממש נזכה לראותו בהתגלותו כמלך המשיח, מלך העולם כולו. עכשיו, בכדי שאנחנו לעצמנו נמחיש שאמנם אנחנו מתכוננים, צריך כל אחד ואחד לבדוק את עצמו: אם המחשבה שהוא חושב, אם הדיבור שהוא מדבר, אם המעשה אשר יעשה תואם עם ההכרה שהנה משיח בא. הרבי שליט"א, באחת מן השיחות שמפורסמו בחלק ל' בליקוטי שיחות, מפרש את דברי רש"י על הפסוק "ויעלהו לעולה תחת בנו". "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו, וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו". רש"י הקדוש שואל: מדוע לא מספיק עם מה שכתוב "ויעלהו לעולה", מה זה "תחת בנו"? ורש"י מפרש: "תחת בנו", כל פעולה שעשה בזביחת האיל, השחיטה והפשטת העור, זריקת הדם על המזבח, ועד שעשה אותו לעפר ודשן, היה אומר: "יהי רצון שזה יהיה תחת בנו", תחת יצחק. והרבי שליט"א מסביר. הוא שואל בעצם: מדוע "בי נשבעתי", השבועה שזכה אברהם אבינו בעמידתו שם, "והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים", דווקא היה אחרי שהוא זבח את האיל? לכאורה הניסיון שהוא הביא את יצחק והעלה אותו על ההר ועקד אותו, והיה מוכן לשחוט אותו, זה לא מספיק? דווקא מה שהוא זבח את האיל היה מה שמספיק את הדבר הזה. מפני שעד אז הוא היה מוכן לעשות את הדבר הזה. מסירות

29:59 דובר 4 נפש עצומה, אבל עדיין זה היה בכוח. אינו דומה הכנה בכוח לפועל ממש. אפילו אצל אברהם אבינו. בשבילו בפועל ממש לשחוט את יצחק היה צריך מאמץ יתר מכוחותיו. וזהו שאברהם אבינו התפלל להקב"ה: יהי רצון לפניך, שזביחתו והפשטת עורו וזריקת דמו והדשן שנעשה יהיה ממש כאילו הוא עושה את זה עם יצחק. והוא הרגיש בכל פעולה שככה הוא עושה, ולפניו כאילו יצחק. ומשום כך אפרו של האיל עומד תמיד לזכות עם ישראל. והשבועה נשבע הקב"ה אז, וכפי שהרמב"ן אומר, השבועה פעלה שכבר אף פעם לא יבוטל הדבר הזה, אפילו אם חוטאים. השבועה מוכרחה להתקיים. בואו נלמד מזה. אינו דומה שאנחנו מדברים בעקרון על ביאת המשיח. עושים כינוסים, דברים, רצים, נוסעים, מפרסמים, עושים שלטים וכולי וכולי. אבל זה עוד לא דומה לכך שבכל פעולה שאנחנו עושים, כל דיבור שאנחנו מדברים, כל מחשבה שאנחנו חושבים, צריך שיהיה ניכר אצלנו, לא לגבי אחר, בינינו לבין עצמנו, שאנחנו מוכנים, אנחנו עושים את זה כמי שמוכנים לביאת המשיח. לא ייתכן שיהיה בינינו דבר כזה שאחד אומר: הוא היה יכול לעזור לזה וזה לפלוני, אבל מה הוא עושה לי? לא כהוגן הוא מתנהג כלפיי. אז למה שאני אעזור לו? יכולתי לעזור, יכולתי לעזור לו. ושוכחים שזה בעם. בזה הוא עובר בדיוק על "לא תקום", עליו אומרת התורה. ובכלל איך ייתכן דבר כזה? שאנשים בינינו עובדים במקום אחד ובעניינים של הרבי, איך יכול להיות אי הבנה? בואו נרגיש את המילים שבזה מתחיל פרק קל"ג בתהילים: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". שבתנו בכל מקום צריך להיות כאחים ממש ובאחדות מלאה. נלך בקרוב ממש לקבל פני אדוננו, מורנו ורבנו צדיק מלך המשיח שיגאל אותנו מהגלות

33:00 דובר 4 ויבנה את המקדש בקרוב ממש.

33:10 דובר 5 יישר כוח! יישר כוח לרב הגאון רבי דוד חנזין על הדברים ששמענו. ומוריי ורבותיי, מתוך התחושה הגדולה והנפלאה אותה דיברנו ופתחנו בפתיחה, "לפתוח פינו בשירה ובזמרה בהלל והודיה", על שזכינו, על מה שזכינו. אבקש מאבי פיאמנטה ותזמורתו, יחד עם כל הקהל, ברוב שירה וזמרה, רפואה קרובה ושלמה תבוא. בבקשה, אבי פיאמנטה עם הקהל.

33:55 דובר 6 אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי. כולם! אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי. אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי. אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי. אהה אהה אהה אהה אה. אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי. אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי. אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי. אהה אהה אהה אהה אה. אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי. אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי. אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי. לה לה לה, היי היי היי היי. לה לה לה, היי היי היי היי היי. לה לה לה, היי היי היי היי. לה לה לה, היי.

38:00 דובר 7 נשמע אותם בהמשך הערב. רבותיי, א ביסל פריילעכער, א ביסל לעבעדיקער. נכון, אנחנו רוצים מלך ביופיו, אבל מה שכבר זכינו, הרי בוודאי שאנחנו חייבים לשמוח ולשמוח במלוא מובן המילה. ראיתי באחד הספרים דבר שבהחלט מתאים להמשך התוכנית. מובא שהרבי מסלונים, כשהוא ביקר אצל הרבי הרש"ב, בעל השמחה שלנו, בעל השמחה של הערב, אז כאשר הוא חזר למסיבת החסידים שלו, אז הוא אמר: "אשרי לעיניים שראו צדיק אמיתי". הוא אמר לאותם המסובים ביידיש: "קוקט אויף די אויגן", והוא הראה על העיניים שלו, "וואס האבן געזען אן אמת'ן צדיק". הסתכלו, הביטו בעיניים שראו צדיק אמיתי, והוא הצביע על העיניים שלו. מוריי ורבותיי, אני בטוח שזוהי התחושה של כולנו. כאשר נמצאים איתנו כאן הערב ציבור גדול, חברים ואחים, חסידים שחזרו מבית רבנו, בוודאי אנחנו יכולים לומר: "קוקט אויף די אויגן וואס האבן געזען מלך המשיח, מלך ביופיו, קוקט אויף די אויגן". והיות והיינו צריכים להראות את כולם, להעלות כאן את כולם ולהביט בעיניהם כדי שנזכה באמת להתגלות הגדולה, אותם העיניים שמצפים להתגלות של מלך המשיח. בשם כל אלה, מוריי ורבותיי, שזכו לראות פני מלכנו, מראות הקודש, אתכבד בזה להזמין, להביא ולחיות מחדש את מה שזכינו לראות בחודש השביעי, את המרא דאתרא של כפר חב"ד, הגאון, החסיד ר' מרדכי אשכנזי. בבקשה.

40:40 דובר 8 לחיים, לחיים. כבוד הרבנים, נשיאות נכבדה, קהל קדוש ונכבד. כפי שנהוג במשך ל"ג שנים לערוך כינוס מיוחד, קבלת פנים לאלו החוזרים מהסתופף בחצרות בית חיינו, אילנא דחיי. גם השנה זכינו ונסענו. אלו נסעו מתחילת תשרי, יום כיפור, סוכות לשמחת תורה. אני אישית הייתי בין מחנה המאסף לכל המחנות, שזכיתי רק להגיע לשבת בראשית. אבל כידוע אמרה אצל חסידים בשיחותיו של הרבי: שבת בראשית, ווי מען שטעלט זיך אוועק, אזוי גייט דאס א גאנץ יאר. ואומנם אפשר לומר שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. קשה לי להסביר ורק מוסיף לכתוב את ההרגשה האישית שהייתה לכל אחד ואחד מאיתנו שזכינו לראות את פני קודש הקודשים בפעם הראשונה. אני חושב ש... הרגשה כזאת לאיזה חסיד במשך ימי חייו. זו הייתה הרגשה מצד אחד ובעיקר שמחה לקדוש ברוך הוא, דמעות של שמחה שזכינו לראות את הרבי שליט"א ביופיו ובתנועות הזכורות לנו משנים עברו, איך שהוא מסתכל על הקהל, מתבונן על הקהל והקשר שיש בינו לבין הקהל. זה היה דבר כזה, מין בבת אחת, מין הלם כזה שקשה לתאר אותו. אבל כל אחד ואחד הנמצאים פה באולם מבין מה ש-- מה שאני מתכוון. מוריי ורבותיי, רק לפני כמה ימים למדנו בשיעור בספר התניא קדישא באגרת הקודש, שהאדמו"ר הזקן מסביר, מביא בשם כתבי האר"י ז"ל מקור לזה במשנת חסידים, רבי עמנואל חי ריקי, שכל אחד ואחד צריך לבוא בגלגול בכדי לקיים את כל התרי"ג מצוות במחשבה, דיבור ומעשה. דברים מובאים גם באגרת הקודש וגם בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן, בהלכות תלמוד תורה וגם בהלכות ... וגם בתורה. אבל בכל מקום הדבר מובא בשינויי לשונות. באגרת הקודש כותב אדמו"ר הזקן שכל אחד חייב לבוא בגלגול לקיים את כל התרי"ג מצוות, חוץ ממצוות

45:01 דובר 8 מלך, ממצוות הקשורות למלך. במקומות אחרים כתוב מפורש שמצוות הקשורות לכהנים, אפילו לכהן גדול, הוא גם חייב, חייב לבוא בגלגול כדי לקיים אותם. אבל בכל המקומות, כך מדייק הרבי שליט"א בלקוטי שיחות, בכל המקומות שבמצוות הקשורות למלך הוא לא חייב לבוא בגלגול. למה? כי המלך מקיים אותם. המלך, מלשונו של האדמו"ר הזקן, המלך מוציא את כולם מפני הקשר שיש בין המלך לבין העם. והרבי שליט"א באחת משיחותיו בהערות מדייק שבמקור הדברים במשנת חסידים לא כתוב את הלשון הזה, מפני שהמלך מוציא את כולם. שם כתוב מפני חשיבותו של המלך יש מצוות. חשיבותו של המלך, משום כך זה מצוות כל כך חשובות שאין להם שום, כאילו בפשטות אין להם קשר לכל אחד ואחד. הם מצוות שמיוחדות למורם מהעם. האדמו"ר הזקן לא כותב את הטעם הזה מפני חשיבותם, חשיבותו של המלך, אלא מפני הקשר שבין המלך לבין העם ומפני שהמלך מוציא את כולם. אם אנחנו רוצים לראות דוגמה לקשר שבין המלך לבין העם, לבין רבי ולבין חסידים, הרי אם הדבר מובא בהלכה, ודאי וודאי שפה הדבר מודגש ביתר שאת וביתר עוז. אם הדבר נוגע הלכה למעשה, אומרים ליהודי אתה פטור מהמצווה הזאת. למה? כי המלך מקיים אותה. המלך פוטר אותך מהמצווה, שאתה לא צריך לקיים אותה. כהן גדול הרי נכנס לקודש הקודשים אחת בשנה והוא מבקש בשביל כלל ישראל. הוא שליח ציבור של כלל ישראל, אבל שמה בכל זאת, הכהן הגדול אינו נקרא שהוא כולל את עם ישראל, אף על פי שהוא בא בשליחותם. מה שאין כן המלך, שלכאורה לא נראית כל כך בגלוי שליחותו כל כך היום־יומית בשביל כלל ישראל, ודווקא שם נאמר-- נאמרה ההלכה שהמלך פוטר את העם מכל מיני

47:33 דובר 8 מצוות מפני שהוא, כלשונו של האדמו"ר הזקן, מפני שהוא כללות כולם. במילים אחרות, נצייר לעצמנו גוף של יהודי הקשור, הכולל ראש, רמ"ח איברים ושס"ה גידים. הקשר שבין הראש לבין הידיים ולבין הרגליים ולבין הלב ולבין ה-- ולבין הכבד וכולי, לא צריך להסביר וכל אחד מרגיש את הדברים. הראש פוטר את הידיים, הידיים קשורות לראש, ופה אנחנו רואים בהלכה את הפסק שאנחנו אומרים שהמלך הוא כללות כולם. ובמילא, כמובן שאם הדברים היו בזמן בלתי רצוי ובזמן של כאב ובזמן של צער, הרי ההרגשה הייתה של כל-- של כולם, כי כולנו הרי גוף שלם אחד עם המלך ביחד. על אחת כמה וכמה בזמן של שמחה, בזמן של יציאה למרחב, ודאי וודאי שבמילא ההרגשה היא של כל אחד ואחד, וזה דבר שלא צריך להתבונן בזה בכדי להתעורר. זה דבר שמכלל עצמו כאילו פורץ. השמחה פורצת מאליה. הדבר מובן מאליו, כי ברגע שהראש מתחזק, הראש מתנענע, כל הגוף מתנענע איתו בבת אחת. ברגע או באותה שנייה, והוא לא מתבונן במצב של הראש, אלא במילא כאילו מין ברק חשמלי שמעביר בין הראש ועד האצבע הקטנה של הרגל, כפי שמובא בתורת החסידות. ודווקא בעניין הזה, הרי לפעמים מכל דבר ואפילו דבר בלתי רצוי, לפעמים מתגלים דברים גדולים ודברים חדשים. ואומנם, לא אשכח את המראה הזה שזכיתי לראות במשך עשרת הימים שהייתי שם. לראות כל פעם ופעם איך שהרבי יוצא לקהל. אבל לא רק רגע היציאה לקהל, אלא את ההרגשה של הקהל. בתוך המון אנשים נמצאים, בתוך מאות חסידים. לראות את הקשר הנפשי, את הקשר העמוק שבין חסידים לרבי, ודווקא בזמן כזה הוא התגלה במלוא גדלותו ובמלוא עוזו. בהרגשה כזאת שקשה לתאר אותה. ואומנם, בשעת מעשה חשבתי

50:55 דובר 8 לעצמי, אשרינו מה טוב חלקנו, מה נעים גורלנו שאנחנו נמצאים ביחד עם הרבי שליט"א, אבל ביחד עם כל הקהל הקדוש הזה וביחד האחדות הזאת, הקשר הנפשי הזה, השמחה הפורצת מתוך עיניים של כל חסיד וחסיד, של בן ובן. לראות, הו, הרבי הניע עם היד, הרבי הניע עם הרגל, הרבי הניע עם הראש, הרבי הזיז את הרגליים. השמחה הגדולה, השמחה, השמחה הבאה מתוך, מתוך כל רמ"ח איברים ושס"ה גידים. לא נמצא קשר כזה אך ורק בכל העולם כולו. כמובן, בזמן הכאב הגדול כל אחד ואחד הרגיש את זה. אבל בזמן של שמחה הדבר מוחשי ביתר שאת וביתר עוז. שמחה אמיתית ושלמה שפורצת כאילו מתוך עצמה. לא היו צריכים להתבונן. אוי, אולי נרקוד? אולי נשיר? מצד עצמו, הצעקה "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח" לא באה מתוך איזושהי התבוננות, לא באה מתוך איזושהי מחשבה ממקודם, מתוך איזושהי אסיפה שהחליטה שעכשיו, כשהרבי יצא, נצעק יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח. הצעקה באה מתוך עומק הלב. הצעקה באה מתוך שמחה, כאילו מתוך עצמה. הנה זהו זה. זו המציאות וזה כך כרגע רצונו של הקדוש ברוך הוא. זו הייתה צעקה אמיתית ושלמה מתוך פיותיהם של אלפי בני ישראל. מוריי ורבותיי, הצעקה הזו והזעקה הזו שבאה מתוך פנימיות נקודת הלב, מתוך יחידה שבנפש שמתקשרת עם הרבי שליט"א. הצעקה הזו בוקעת רקיעים. הצעקה הזו, דומני שבמשך אלפיים שנה לא באה כל כך מתוך ביטחון, לא באה כל כך מתוך שמחה, לא באה כל כך מתוך רגע שנגיע באמת לרגע המיוחל הזה. ואומנם, כמובן, משני הצדדים. מצד אחד, לראות את הרצון של הרבי שליט"א להיות עם החסידים, אף על פי שכמה וכמה הבחינו שברגע שהוא עשה

54:05 דובר 8 איזושהי תנועה מסוימת, הדברים באו לו מתוך כאב, מתוך צער עמוק של איזושהי תנועה בגוף. אבל הכול יקר לו והכול חשוב לו בכדי להיות ביחד איתנו. הראש לא יכול להיות בלי הגוף. הגוף חי רק על ידי החיות של הראש. שמעתי, שמעתי סיפור שם שאחד הרופאים סיפר לרבי שליט"א שעוד... נדמה לי שעוד לפני שקרה המקרה הזה, סיפר לו על אבא שלו שקרה לו איזשהו מקרה של אירוע מוחי והוא התייעץ עם הרבי שליט"א מה לעשות בכדי לצאת מזה. אז הרבי שאל אותו, "מה אבא שלך אהב לעשות? מה היה ההובי שלו?" כלשון המדינה, כשהוא היה בריא. אז הוא אמר לו כך וכך. אז הוא אמר לו, "אם כך, אף על פי שהוא עכשיו חולה, אבל תביא לפניו את הדבר הזה שהוא אוהב, שיסתכל על זה ויתבונן בזה וזה יחזיר לו חזרה את כל מה שנחסם." ידוע מה שהרבנית עליה השלום אמרה בשעת המשפט הידוע שהיה בקשר לספרים, שהרבי שליט"א חזר על האמרה הזו שלה במשך כמה וכמה פעמים. כששאלו אותה החוקרים מה עניינו של הרבי, אז היא אמרה, "הרבי הוא כולו של חסידים, הוא שייך כולו לחסידים." ואומנם ההתקשרות הזאת שזכינו לראותה, זהו דבר כזה שאפשר לומר עליו את הפסוק "מי יתן והיה לבבם זה להם תמיד כל הימים". אבל עוד נקודה בעניין הזה שאפשר לומר שראיתי והתבוננתי בשמחה הגדולה הזו. השמחה הייתה שמחה אמיתית ושלמה, אבל במיוחד בשמחה הזו, כידוע יש כל מיני שמחות בתורה. הרבי אומר בקשר לשמחת בית השואבה, הוא מדייק בלשון המשנה של אביי ורבא, שמי היה שם? מי היה שמח? ראשי עם, ראשי סנהדראות, שאר העם היו עומדים ומסתכלים. מה שאין כן בשמחת

57:19 דובר 8 תורה השמחה היא של כולם ביחד באותה השמחה. כולם שמחים באותה השמחה. במילים אחרות, האחדות שנוצרת מתוך השמחה, זו שמחה מיוחדת. ואומנם השמחה הזו בהתגלותו של הרבי שליט"א, האחדות שבשמחה זה היה דבר מיוחד במינו. ובמילא הכוח של השמחה הזו שהיא פורצת גדר לא רק בשמחה עצמה, אלא באחדות של "ברכנו אבינו כולנו כאחד". בשעה שכולנו כאחד, שהיא שמחה אמיתית. ראיתי איך שם, איך שחסידים התנשקו אחד עם השני, איך שחסידים רקדו אחד עם השני, איך שחסידים ישבו ולקחו לחיים אחד עם השני. ואודה ולא אבוש, ראיתי חסידים שאולי לפני זה במשך תקופה לא דיברו ביניהם, היה ביניהם איזשהו משהו, אבל כשראו את השמחה הגדולה שהרבי יצא לקהל, שהרבי התגלה לקהל, מה הערך יש לכל הדברים הפעוטים? מה הערך של כל הדברים הקטנטנים האלו, לכל המחלוקות הקטנות? בשמחה הגדולה שזכינו לראות, לראות את ההתגלות הזאת של הרבי שליט"א. האחדות, הביטול של כל אחד ואחד. ואומנם אם מדברים על הראש, הרי לגבי הראש כל האיברים הרי בשווה. כל איבר צריך לשני, לשני. כל גיד צריך לשני, הוא לא יכול להתקיים בלעדיו. אחד משלים את השני. אבל העיקר, מה יש ערך לאיברים, הערך הרוחני לגבי הערך שיש לראש. ואומנם השמחה הפנימית והעיקר האחדות שבשמחה זהו דבר מיוחד אשר זכינו, ודווקא מתוך המיצר, זכינו דווקא מתחילת חג הסוכות ושמחת תורה ומתחילת שבת בראשית. השמחה הזו, דבר שהתחיל במיוחד בשנת תשנ"ג, שנת נפלאות גדולות. הדבר מלמד אותנו, אנחנו כולנו חוזרים כרגע, עדיין נמצאים תחת הרושמים הגדולים של חודש תשרי, בעיקר של סוף חודש תשרי. השמחה הגדולה, ההתגלות. ידוע המדרש. ידוע המדרש שהרבי שליט"א ציטט את המדרש במדרש איכה, שפעם בא מלך לעיר והוא עשה סעודה.

1:00:27 דובר 8 כל אחד ניסה לקשור קשרים. זה קשר קשר עם שר הביטחון, זה קשר קשר עם שר האוצר, זה עם שר הפנים, זה עם הפקיד הזה, זה עם הממונה על המחוז וזה עם ראש העיר וכולי. היה שם פיקח אחד ואמר: אנא נסיב מלכא. לא מעניין אותי, לא השרים, לא ההתפשטות של המלך, כפי שהרבי מאריך במאמר בקשר לזה. אנא נסיב מלכא. אני רוצה את המלך. אני רוצה להיות עם המלך. אני רוצה את המלך בכבודו ובעצמו. ואומנם זכינו אשר לראות את המלך, את אנא נסיב מלכא. ואם זכינו לכך, וכמובן שכל אחד ואחד מאיתנו חייב להודות להשם יתברך. על פי דין, אדם שהיה בצרה הוא חייב להביא. בזמן שבית המקדש היה קיים היה חייב להביא קורבן תודה. אין ברצוני להאריך בתוכן העניינים של קורבן תודה, אבל הוא היה חייב להקריב משהו. הקדוש ברוך הוא עשה לך נס. הקדוש ברוך הוא עשה לך שמחה. אתה חייב להודות לקדוש ברוך הוא, או כמו שבלשון שפת היידיש דנדרי פסכס. אתה צריך להודות להשם, אבל אדם כי יקריב מכם, תקריב משהו למענך. ואחד הדברים העיקריים שכל אחד ואחד מאיתנו חייב להקריב על מנת שיהיה המשכיות לדברים, על מנת שהדברים יימשכו ביתר שאת וביתר עוז: האחדות הפנימית שבינינו, שנהיה לעם אחד, שנהיה כולנו כגוף שלם אחד, וכל אחד מבין למה כוונתי. אני רוצה לברך ולהתברך. ייתן השם יתברך שנזכה לשמוע נפלאות גדולות, והכול, ונראה את הרבי שליט"א מתגלה כמלך המשיח במלוא הדרו, במלוא עוזו, בריא ושלם, בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, תכף ומהר בימינו.

1:03:08 דובר 9 כן, מוריי ורבותיי, ועל זה נאמר "ומבשרי אחזה אלוקה". לא משל, לא דימוי, אחזה ממש. יישר כוח לגאון הרב אשכנזי על הדברים הנפלאים. הרשמים היו עבורנו מבחינת מבשרי אחזה, אחזה ממש, ונזכה באמת לאחזה ממש עם כל הפירושים בשלמות המלאה. מוריי ורבותיי, וכמאמר אדמו"ר הזקן, צריך לחיות עם הזמן. עם פרשת השבוע, פרשת הכנסת אורחים. לכבודה של האכסניה המארחת זו הפעם השלושים ושלוש של הכינוס של חסידי חב"ד בארצנו הקדושה, בעיר הרבתי תל אביב, אתכבד בזה להזמין, ברשות הנשיאות וברשותכם, את ראש האכסניה הוותיק והחסיד, הגאון הגדול, הרב הראשי לעיר תל אביב, רבי ישראל מאיר לאו שליט"א. בבקשה.