כינוס כ' מר-חשוון תשמ"ח

00:06 דובר 1 שזכו לחגוג את החודש השביעי בד' אמותיו של הרבי שליט"א, נשיא דורנו ומקור חיותנו הרוחני. מתוך מעיינם של האורחים נדלה הערב ונרווה את צימאוננו הגדול, כלשונו של הרבי שליט"א, "לחיות מחדש את רגעי ההתעלות וההתעוררות המיוחדים על מנת להמשיכם על ובכל השנה כולה". התרגשות מיוחדת מלווה את כולנו הערב. השיחה הקדושה שאמר כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א בשבת קודש זו, פרשת וירא, מיוחדת לכינוס זה. דברי הקודש המהווים לכולנו מקור עידוד וחיזוק להמשך והוספה בעבודתנו ומורה דרך לוועידתנו זו, לכינוס זה. אחים יקרים, המסר המרכזי של כינוס זה, מטרתו, חייב להיות קריאתו הלבבית ובקשתו הנפשית של הרבי שליט"א: התלכדות והתאחדות אנשים, נשים וטף בפעילות של שמחה והקהל. כל אחד ואחת, מגדול ועד קטן, צריך לעסוק בפעולות של הקהל, הקהל את העם, האנשים, הנשים והטף, ליראה את ה'. וכבקשתו המפורשת של הרבי שליט"א להקהיל אנשים, נשים וטף ולומר בפניהם דברי תורה, כולל ובמיוחד פנימיות התורה, כפי שנתגלתה בתורת החסידות שבה מודגש ביותר העניין של יראת שמיים. ומתאים ביותר היום הזה שמגלגלים זכות ליום זכאי. יום כ' בחשוון, יום הולדת המאור הגדול כבוד קדושת אדמו"ר הרש"ב נשמתו עדן. יום זה שנבחר בו להיות כינוס חסידים זה, לחזק, לעודד, לפקוח עיניים, לעורר לבבות, להשכיל את המוחות, ובשלמות יתר, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במיוחד בשנה זו. במלאת מאה עשרים ושבע שנה להולדתו של הרבי הרש"ב, וכמבואר בדרושי בעל יום ההולדת שקכ"ז שנה מראה על שלמות העבודה בכל כוחות הנפש. כולנו יחד גם כן מאזינים ומקשיבים ללא הפסקה, ברטט ובקדושה, לקולות הבלתי פוסקים של הרבי שליט"א, כולל בהתוועדות של שבת זו, ובהדגשה מיוחדת על מצוות הדור וצו השעה, והיא עבודת השליחות, שתכליתה ומטרתה השלמה,

04:07 דובר 1 אומר הרבי, היא ביאת המשיח. כיוון שנזכרים אנו מדי יום, מדי שעה, מדי רגע בהפצרותיו הכל כך חזקות והבקשות הבלתי פוסקות של הרבי, מזדעזעים אצלנו מיתרי הלב ומתעורר הרצון והתשוקה החזקה לקיים את ההוראות בתכלית השלימות וההידור. למילוי משימות אלו ואחרות, מוריי ורבותיי, נתכנסנו יחד הערב לוועידה ולכינוס הכ"ח, להיות נמנים על גיבורי הכוח עושי דברו, להתייעץ ולקבל החלטות טובות ברבים באופן דאיש את רעהו יעזור. ופותחים בדבר מלכות, ברכתו המלאה, הקדושה, הגדושה של כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א לכל המשתתפים בכינוס הזה, מכתב ברכה ארוך ומפורט. אתכבד איפוא ברשות הנשיאות הנכבדה, הרבנים, ברשות הקהל הקדוש, את יושב ראש צעירי אגודת חב"ד, העומד בראש כל הפעולות של כל השנה, הרב ישראל ליבוב, להביא בפנינו את ברכתו של הרבי שליט"א. בבקשה.

06:20 דובר 2 זכינו זכות גדולה מאוד אשר אנחנו קשורים לרבי שליט"א. אין דבר גדול מזה. הרבי שלח עכשיו מכתב על הכנס הזה, ואני אם ירצה השם אקריא לכנס את המכתב של הרבי. כדאי כל מילה, על כל מילה לחשוב, שלא חס וחלילה שלא יבין אותה טוב, לא לאבד ולקיים כל מה שצריכים לקיים, כל אות, לדייק על כל אות. אבל מה שאפשר אפשר, על כל פנים על כל מילה לדייק. אם ירצה השם לקבל ולקיים. הנה ברוך השם יום רביעי, פרשת ואבוא היום אל העין, י"ט מרחשוון ה'תשמ"ח, שנת הקהל השנה. ברוקלין, ניו יורק. לכל המשתתפים בכינוס השנתי של חסידי חב"ד אשר בארצנו הקדושה, שיחיו לימים טובים ארוכים. שלום רב וברכה מרובה. יהי רצון שיהא הכינוס כינוס אמיתי, הקהל והאחדות האמיתיים של כל המשתתפים בו ועל ידם של כל מושפעים שלהם. לאחד שבטי ישראל, והרי זה כלל גדול בתורה. ויתרה מזה, כל התורה כולה, ואידך פירושא זיל גמור. הנאה להם והנאה לעולם, אשר בשביל ישראל, אשר על כל אחד מהם נאמר דרך כוכב מיעקב, נברא. שקיבלו ולומדים את התורה ומקיימים מצוותיה. עליהם נאמר כי נר מצווה ותורה אור. לקבל החלטות טובות ובתוקף ובאופן שתבואנה במעשה ובפועל, שהוא העיקר. החלטות שתכליתן בכיוון האמור, הקהל ואחדות ישראל אמיתית, על ידי תוספת עוד יותר בעבודה משולשת בענייני התורה, הנגלה והחסידות ומצוותיה, הקהל והאחדות ושלמות התורה. הכנסת חיות ואור חסידותיים בחיי יום יום של כל העם כולו, בכל משפחותיהם, הקהל והאחדות ושלמות העם, ובפרט בכל הארץ. ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה. שהיא ניתנה נחלת עולם לעם עולם כולה לגבולותיה, אחדות ושלמות הארץ, ועד ירחיב ה' את גבולכם.

09:33 דובר 2 גדול כוח וזכות הרבים והציבור, ובמיוחד אם נקהלים ומתכנסים באופן שנעשו קהל גדול. לשון הקהל, לשון יחיד. והביאור של בעל יום ההולדת, יום הכינוס, בא היטב לעניין הכינוס. בקונטרס שלו "החלצו מאתכם אנשים" המפורסם. יהי רצון שיקוים בכל אחד ואחד מהמתכנסים שליט"א, שיהיו בפועל דוגמה חיה של החלצו מאתכם איש או אישה. בקרוב ימינו ממש תקום התפילה וההבטחה, "שמח נפש עבדך", וכל יראי שמיך, בגאולה אמיתית ושלימה על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו ממש. בכבוד ובברכה להצלחה ולבשורות טובות, בחתימת הרבי שליט"א.

10:37 דובר 3 יישר כוח הרב ליבוב.

10:40 דובר 2 כן, יש קושי?

10:41 דובר 3 אוי, זה רגע.

10:42 דובר 2 מה שאתה רואה יותר.

10:48 דובר 3 ישר כוח, ישר כוח הרב ליבוב בשם כל הקהל. כשם שזכית לקרוא את מכתבו של הרבי שליט"א לכינוס זה החשוב, כן תזכה לקרוא את מכתביו של הרבי תמיד כאן בארצנו הקדושה, עם בניין בית המקדש השלישי בקרוב ממש. וכדברי הרבי במכתבו, תרשו לי, מילות הסיום של המכתב היו: "הצלחה ובשורות טובות". על הצלחת הכינוס אני פונה אל כל המתכנסים. כל מי שדברו של הרבי נוגע לליבו ידע שהרבי סיים את מכתבו בבקשה וברכה שהכינוס הזה יהיה בהצלחה. כל שיחה וכל דיבור בכניסה והתכנסות לא במקום פוגמת בהצלחתה. אנא, אני חוזר ומבקש, לבקשת הרבי, יש מספיק מקומות באולם ימינה, שמאלה ובמרכז, להיכנס פנימה ולהשתדל עם כל הכוחות לדאוג לקיום הבקשה של הרבי להצלחת הכינוס. ואם ההצלחה תתחיל, אין ספק שיהיה בידינו גם לקיים את החלק השני, לבשר טוב מן ההחלטות של הכינוס הזה. ומתאים לדברי הרבי במכתבו: "גדול כוח וזכות הרבים והציבור ללמוד יחד את הביאור של בעל יום ההולדת של יום הכינוס, באר היטב בעניין הכינוס", נלמד עכשיו יחד את הסעיפים ז' וי', כפי שהרבי מציין בהערות במראה מקומות, שסעיפים אלה עוסקים בנושא של הכינוס מן הקונטרס שלו "החלצו". אתכבד איפוא להזמין את המשפיע מכפר חב"ד, הרב החסיד ר' ברוך קסלמן, ללמוד איתנו יחד את סעיפים ז' וי' מן המאמר "החלצו". בבקשה, הרב קסלמן.

13:34 דובר 4 במאמר "החלצו" הוא מדבר פה על עניין ההתערבות. אז הוא מדבר על התערבות שבעניין של חוכמה, שדווקא הוא מפרט כל דבר בכמה פרטים, ודווקא על זה שהם מתחלקים לכמה פרטים, אחר כך יש התערבות אמיתית, וניתן הוא. עכשיו הוא מתחיל את האות ז': וניתן הוא בהתחלקות שבחוכמה, שהוא מה שעושה ההתחלקות בכל דבר מושכל שבתחילת התגלותו. אז חוכמה היא כנקודה כללית, בלי שום התחלקות פרטים, שאין שם שום התחלקות. זה רק נקודת ה-- נקודת המושכל, וממילא הוא הופכי מעניין מושכל אחר שנראה להיפך מדבר מושכל זה. ועל ידי כוח החוכמה והשכל הרי הוא מחלק את הדבר המושכל לריבוי חלקים ופרטים שבו, גם בכמה דברים הפכים ומנוגדים. וכמו שהסברנו באותיות הקודמות, שמצד העצמות יש בכל דבר התכללות היפוכו, וכמו כן בכל עניין שכלי בהכרח שיהיה בו כמה עניינים שונים והפכים זה מזה. וכשמחלק את השכל בטוב והפרטים שבו, אז בהכרח שיבוא כל עניין שכלי בפרט בכמה תנועות שונות, בעניינים שונים זה מזה, אלא שיש טעם ושכל וסברה לכל אחד ואחד. או שזה הטעם והשכל האחד מחייב הדבר והיפוכו, שעוד אינם מנוגדים זה לזה. אדרבה, הם מחזקים ומסייעים זה לזה. זאת אומרת, מצד הטעם אחר כך העניין ההופכי מחזק את הדבר השני, ועל ידי זה דווקא נתפס אצלו העניין בטוב מאוד. זה יראן אונקלו. זאת אומרת, הרבי אומר, מה אומר זה בלשון "זאת אומרת"? שיהיה מודגש יותר ותופס אותו מכל צד ופינה שבו, וממילא יכול להתחבר ולהתכלל עם דבר מושכל אחר שאינם הפכים זה מזה. אדרבה, מסייעים זה לזה. והכוח הזה, הכוח הזה שיש במוחין לחלק כל דבר לריבוי חלקים באופן שאחר כך יתערבו ויתחברו יחד כמה הפכים, זהו מצד הביטול שבהם,

16:19 דובר 4 מצד שיש בכל עניין של ביטול. ועל דרך מה אמר הזוהר? "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז." דדבר הקשה, מצד העביות והישות שבו, אין בו נטייה לשום צד. הוא דבר קשה, לא יכולים לנטות אותו לשום צד, אבל דבר הרך, מצד הרכות שבו, בעצם יכול לנטות אותו לכל צד. ככה זה בגשמיות. ובדוגמה כזאת יובן בבחינת המוחין, שמצד הביטול שבהם, הרי הם מחלקים כל דבר מושכל וכל גילוי אור לריבוי חלקים ופרטים רבים, שזהו עניין הנטייה לכל צד, גם בחילוקים הפכים זה מזה, ועל ידי זה מתכללים ומתחברים כל ההפכים להיות אחד. וידוע שזהו אמיתית ההתכללות וההתערבות. כאשר ריבוי פרטים מתערבים זה עם זה ומשתלבים זה בזה עד מבלי אשר יימצא ראש וסוף. שהרי אם הם משתלבים זה בזה, אחד זה לשני, שזהו מה שמקבלים זה מזה, שאין אחד מכריח את השני, והוא אמיתית ההתערבות שאין כאן הפכים כלל. ולזאת ההתערבות זאת היא הרבה יותר מהתערבות הכוחות כמו שהם כלולים בעצם. יש התערבות הכוחות כמו שהם כלולים בעצם, ששם הם בהתערבות, שההתכללות בהם מפני שהם אינם ניכרים במציאות. למה הם שם בהתכללות? מפני שהם עוד לא ניכרים בשום מציאות, אבל בעצם אין להם שום התערבות והתחברות זה עם זה. אדרבה, הם הפכים זה מזה, ואם יתגלו יהיו מנוגדים זה לזה כנזכר לעיל, כמו שהובהר קודם. אבל בכאן הם מתערבים זה בזה דווקא על ידי שהם מתפרטים, אחר כך הם מתערבים, עד שאין כאן הפכים ומנוגדים כלל. אדרבה, הם מחזקים ומסייעים זה לזה. הרי שבכאן הוא התערבות האמיתית, ונמצא שההתחלקות שמצד המוחין הוא דווקא זה, ההתחלקות דווקא גורמת להתכללות אמיתית. וכן מה שמצד המוחין, מה שאין

18:46 דובר 4 דעותיהם שוות, הרי בקדושה הוא שמתערבים זה עם זה כמו שהתבאר. אם כן, אדרבה יש בזה יתרון מעלה, מה שריבוי פרטים מתערבים ונעשים דבר אחד, והוא עניין האיחוד של שם הוי"ה, שיתערבו הריבוי פרטים להיות אחד ממש, כנזכר להלן כמו שהתבאר הלאה. זאת אומרת בקיצור, מה כתוב פה? שההתחלקות דמוחין גורמת ההתכללות, וזה בא מצד הביטול שיש. אמיתת ההתכללות היא דווקא כשהפרטים לא מנוגדים, לא היו מנוגדים, ואדרבה מסייעים זה לזה. עכשיו אנחנו נלמד גם פרק י'. והנה ביותר ימצא עוון שנאת חינם בעוונותינו הרבים בעובדי הוי"ה, שכל אחד ואחד בונה לעצמו בעסק התורה על פי דעתו ושכלו דווקא. וכמו כן בעסק העבודה על פי חכמתו דווקא, ואינם מתערבים ומתחברים זה עם זה כלל. אשר באמת יסוד ועיקר גדול בעוסקים בתורה ועבודה שיתחברו וידברו זה עם זה, הן בעסק התורה. ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו. כי לא יכול לומר אשר כפי שכלו הוא אמת, וכשהוא שומע את דעת חברו ומפלפלים זה עם זה באמיתות, הרי הם באים לאמיתות הדברים. זה בתורה, וכמו כן בענייני עבודה שמגלים נגעי לבבם זה לזה. זאת אומרת, אחד מספר ומדברים בזה, שיש בזה כמה פרטי הטבה. אז על ידי זה שמדברים אחד עם השני יש פרטי הטבה. הא', יש פה שיש כמה דברים שאינו מוצאם בעצמו. אחד, זאת אומרת הוא לבד לא מוצא. מצד אהבת עצמו הוא לא מוצא בעצמו את החסרון, ועל כל פשעים תכסה אהבה, ומכל שכן, ומכל שכן על חסרונות במידות. אז בטח שהוא לא מוצא, כי אהבה שאדם אוהב את עצמו בטבעו מכסה על זה.

21:12 דובר 4 אבל כשהוא מדבר עם חברו, אז חברו מעורר על זה. זה מעלה אחת כששניים מדברים אחד עם השני. ועוד יש מעלה, ועוד זאת, כשמגלה נגעי לבבו בדיבור, שהוא מספר לשני, אז הנה בעת שמדבר בזה מצטער בנפשו מאוד מזה, הרבה יותר מכמו שהצטער מקודם. וממילא אז הצער הזה, ממילא מתחרט בנפשו, אז זה מביא אותו לחרטה על כל העניינים הלא טובים ועוקר רצונו בהם, שזה עניין של חרטה אמיתית, שעל ידי זה, על ידי החרטה הזאת, נתקן הרבה. שזה הוא עניין וידוי דברים, שזה עניין הווידוי שצריך להגיד, כי ידוע שהוא תיקון גדול לנפש החוטא. והיינו מפני כשבא בדיבור, כשהדבר הזה בא בדיבור, אז נוגע לו הדבר בפנימיות. זאת אומרת, זה נוגע לו מאוד בפנימיות נפשו, שמצטער מאוד ומתחרט. ודוגמה לזה אנחנו מוצאים מה שכתוב "דאגה בלב איש ישיחנה". אמרו רבותינו ז"ל, ישיחנה לאחרים, ואנו רואים שבעת שמדבר בצערו, אז יגדל צערו ביותר מכמו שהיה קודם. אמנם אחר כך נוח לו יותר, אבל אחרי שהוא כבר מספר לחבירו נעשה הצער קטן, זאת אומרת נעשה לו יותר טוב. וכמו כן אז, כמו שזה בדבר בצער גשמי, כמו כן הוא בעבודה. בוודאי כשמדבר מענייני נגעי לבבו, בעת מעשה הוא מצטער יותר, בזמן שהוא מדבר הוא מצטער יותר, ואחר כך נוח לו יותר, כך נעשה לו יותר. למה? בגלל שבזה, מפני שבזה מסיר הרבה מהנגעים והמומים, על ידי הדיבור מסיר כבר הרבה חסרונות. זה המעלה השנייה שיש. עוד זאת, שמדברים יחד, אז ממציא כל אחד עצות לזה איך לתקן. זאת אומרת בשניים שמדברים אז מוצאים עצה ועושים הסכם בקבלה להבא לתקן מעשהו שיהיה כך וכך. וההסכם

23:29 דובר 4 אשר עושים שניים או רבים יש לזה חיזוק הרבה יותר מההסכם שעושים בפני עצמם. ונמצא אנחנו רואים שההתחברות בעובדי הוי"ה, שעובדי הוי"ה מתחברים, מדברים ביחד, הוא טוב מאוד בכמה פרטים. זה טוב בכמה פרטים כמו שדיברנו קודם, מהשלוש מעלות שיש בזה. וכל זה כשיש בו ביטול. אבל מתי הוא יכול לדבר עם השני? כשיש לו ביטול ויכול להתאחד ולהתקרב עם זולתו, יכול להתאחד ולדבר עם זולתו. אבל כשהוא במציאות יש ממילא, כשהוא במציאות יש אז ממילא אינו יכול לגלות כלל נגעי לבבו לזולתו. מה הוא יספר לשני? דבר אחד, זאת אומרת הוא פשוט לא יכול לגלות שיש בו חסרונות, או שחושב את זולתו נמוך מאוד. זאת אומרת הוא הרבה יותר גבוה מהשני, ואם כן איך יגלה לפניו את ענייניו ומה יועיל לו? מה יכול לעזור לשני? דהיינו איזה תועלת יבוא לו מזולתו? והעיקר הוא שבעצם אינו יכול להתאחד עם זולתו. בעצם הוא לא יכול. הן בעסק התורה הוא לא יכול להתאחד, שכל דבר הוא מעמיד על דעתו, וכפי דעתו ושכלו יחשוב שכאילו באמת כך הוא חושב. מה ש-- כמו שהוא אומר ככה הוא באמת, ושסברת זולתו אינו מקבל כלל לשמוע ולדון בזה באמיתיות, בלי נטיית הדעת. זה הוא לא יכול מצד ישותו, ואז אדרבה, כשמדבר יחד בענייני שכל הם מתפרדים יותר. כשאדם הוא יש ומדבר והוא יודע שרק הוא צודק, אז הוא רואה שהשני נגדו, אז הם מתפרדים יותר ונעשים מנוגדים זה לזה יותר, וזה נעשה אפילו שנאה. אחר כך אינו יכול להתערב ולהתאחד איתו, מפני שהוא מדבר עם השני, הוא רואה שהשני סובר אחרת, אז הוא לא יכול להתאחד איתו, שהרי הוא אומר ככה וככה. אז השני אומר

25:24 דובר 4 כך וכך. בקיצור, מה-- השורש של שנאת חינם בעובדי הוי"ה, יש. והתועלת זה דווקא דיבוק חברים שמתחברים ביחד, והדיבוק בלימוד, הן בתורה, בענייני עבודה, אז זה מביא תועלת רבה. סיבת הפירוד בעסק התורה זה דווקא מצד ישותו, או כשיש ביטול אפשר להתאחד ביחד.

26:10 דובר 5 תודה ויישר כוח למשפיע מכפר חב"ד, הרב החסיד ר' וולף קסלמן, על לימוד סעיפים ז' וי' ממאמר החלצו, הקשורים לתוכן ועניין הכינוס שלנו הערב. בקשה מן המארגנים ובקשה מן האורחים: הורים יואילו בטובם להושיב את ילדיהם על ברכיהם כדי לאפשר מקומות להרבה אנשים שעדיין עומדים בכניסה ואין להם מקום. אני עכשיו פונה לאנשים העומדים בכניסה: הנכם מוזמנים להיכנס פנימה, לעזור לנו להצלחת הכינוס ולתפוס מקום בתוך האולם. ובמכתבו של הרבי שמענו, ובקרוב בימינו ממש תתקיים התפילה וההבטחה: "שמח נפש עבדך" וגומר, "יחד לבבי ליראה את שמך". ובמאמר החסידות שהרבי אמר בשבת זו מדגיש הרבי ששמחה, שאדם שמח לא רק בליבו פנימה, אלא שמחה שבהתגלות מועילה, וכוחה כל כך גדול שהשמחה נעשית בעל הבית על החיים. והרבי ממשיך כי השמחה פורצת כל הגדרים. מוריי ורבותיי, לשמחה שבהתגלות של כולנו יחד נתכבד להזמין את המנגנים החסידיים ר' זלמן לוין הידוע, המנגן, המנגן החדש שלנו ר' יצחק ליברמן, ר' אברום לידר, יחד עם כל הקהל לגילוי השמחה ולפרוץ את כל הגדרים. שמח נפש עבדך, ר' זלמן. ר' יצחק, ר' אברום. והנה הם עולים, הם מגיעים. הו, ר' זלמן. וכולם ביחד בשמחה שבהתגלות. בבקשה.

28:38 דובר 6 יצחק ככה עולה.

28:41 דובר 5 ר' יצחק.

28:44 דובר 6 נו יאללה.

28:45 דובר 5 אודך ה' אלקי בכל לבבי ואכבדה שמך לעולם. אודך ה' אלקי בכל לבבי ואכבדה שמך לעולם. כל גויים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך ה' ויכבדו לשמך. כל גויים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך ה' ויכבדו לשמך. אהההההההההההההה! שמח נפש, נפש עבדך כי אליך ה' נפשי אשא. שמח נפש, נפש עבדך כי אליך ה' נפשי אשא. כל הגויים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך ה' ויכבדו לשמך. כל גויים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך ה' ויכבדו לשמך. כולם יחד! אודך ה' אלקי בכל לבבי ואכבדה שמך לעולם. אודך ה' אלקי בכל לבבי ואכבדה שמך לעולם. כל גויים אשר עשית—

30:10 דובר 6 גויים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך ה' ויכבדו לשמך. כל גויים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך ה' ויכבדו לשמך. ומקשיבים כולם יחד, אחה— אחה— היי, היי, היי. שמח נפש, נפש עבדך כי אליך ה' נפשי אשא. שמח נפש, נפש עבדך כי אליך ה' נפשי אשא. כל גויים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך ה' ויכבדו לשמך. כל גויים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך ה' ויכבדו לשמך. אחה, אחה, אחה, אחה, אחה, היי. שמח נפש, נפש עבדך כי אליך ה' נפשי אשא. שמח נפש, נפש עבדך כי אליך ה' נפשי אשא. היי! כל גויים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך ה' ויכבדו לשמך. רבותיי. כל גויים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך ה' ויכבדו לשמך. אחה, אחה, אחה, היי. שמח נפש, נפש עבדך כי אליך ה' נפשי אשא. שמח נפש, נפש עבדך כי אליך ה' נפשי אשא. היי! כל גויים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך ה' ויכבדו לשמך. כל גויים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך ה' ויכבדו לשמך. אחה, אחה, אחה, היי. שמח נפש, נפש עבדך כי אליך ה' נפשי... יישר כוח, יישר כוח למנגנים החסידיים, יישר כוח לקהל, ונזכה באמת לשמחה שבהתגלות, השמחה תהיה בעל הבית על החיים. רבותיי, אולי בעזרת השמחה, אני נורא מבקש ומאוד מבקש שוב ושוב: כל הילדים, למען אהבת ישראל ולמען הדרך ארץ, נא לקום ולבקש מאבא שייקח אתכם על הברכיים. יותר ממאתיים איש נמצאים בכניסה ולמטה ולא נכנסים כי אין להם מקומות ישיבה. נו, אני כבר רואה מספר

32:55 דובר 6 ילדים שהתחילו לעשות זאת. אנא שוב, ילדים צעירים, קומו, שבו על ברכי ההורים, וקהל קדוש העומד עדיין בכניסה, נא להיכנס ולתפוס מקום. מוריי ורבותיי, הרבי מצטט את התוספתא במסכת סוטה, את החידוש העצום שהתוספתא מחדש בנושא של הקהל, וכך נאמר: "כהנים עומדים במעמד של הקהל, עומדים הכהנים בגדרים ובפרצות וחצוצרות של זהב בידיהם ותוקעים ומריעים ותוקעים. כל כהן", אומרת התוספתא, "שאין בידו חצוצרות, אומרים דומה זה שאין הוא כהן", אלא כפי שאחר כך התוספתא עוד מצטטת, שאפילו כהן חיגר, או כל כהן, שלא היה צריך להחזיק חצוצרה ולתקוע. החידוש העצום שהרבי מוציא מהתוספתא הוא: מה הרעש? אם כל הכהנים תוקעים ומריעים ותוקעים, ורק כהן אחד עומד בצד ומקשיב לתקיעות? הרי הוא איננו גורע כי הוא זה בתקיעות. לא, אלא אם אותו כהן אינו תוקע, אומרים עליו שאין הוא כהן. ואם נרחיק טיפה קדימה ונרצה לראות מהי התוספתא של הרבי שליט"א, מהו החידוש הגדול של הרבי על התוספתא? התוספתא על התוספתא? הרי פשוטו של מקרא, הקריאה וההסבר לכל אחד בדברים הפשוטים שבמקרא. שמה? שכל כהן שהתוספתא אומרת שהוא איננו כהן אם הוא איננו תוקע. מי זה הכהן הזה בדורנו? זה משמיע לנו הרבי שבדורנו הכהן הזה זה כל אחד ואחד. האנשים והנשים והטף, שכל אחד מהם נקרא מלך, "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים". אם כן, צו השעה, המסר, הקהל, המשמעות של הקהל. אתכבד בזה להזמין את הגאון הרב החסיד הרב דוד חנזין, חבר בית דין רבני חב"ד, שישמיע לנו על משמעות הקהל. בבקשה. אני שוב אבקש מכל הילדים שהגיעו כרגע לאולם, כל אחד ינסה לתפוס מקום, אם זה על ברכי האבא או בצידי האולם, אבל הקול שלכם, הטף היה בא

36:29 דובר 6 להקהל לשמוע היטב. אני רואה שהטף נשמע היטב מה שאומרים להם. יפה, כבוד הרב, בבקשה.

36:47 דובר 7 די. השנה שנת הקהל. מפני שבהתחלת חג הסוכות של שנה זו, שכפי שהיא נקראת בתורה מקץ שבע שנים, ומשום כך השנה הזאת נקראת שמינית, אם כי היא השנה הראשונה לשבוע זה הבא עלינו לטובה. היו מקהילים את כל עם ישראל, כל העם, אנשים, נשים וטף, בעזרה-- בעזרת נשים, והמלך היה קורא לפניהם פרשיות שבתורה. וכי לכאורה הלא זה יום אחד בשנה? ואיך אפשר לקרוא את כל השנה על שם זה? מצינו כך בשנת היובל. שנת היובל נקראת בשם יובל מפני שביום הכיפורים, בשנת היובל, היו תוקעים בשופר, ואז היו העבדים העבריים חוזרים ל-לבתיהם, השדות שנמכרו חוזרות לבעליהן, ועל שם ששופר נקרא יובל, כל השנה נקראת יובל, כי ניתן לקרוא לשנה זו שנת הקהל. ואם אפשר לקרוא לפי התורה כך, אז השנה היא כל השנה שנת הקהל. לפועל אפשר היה לקיים את המצווה כשבית המקדש היה קיים. אומר כבוד קדושת אדוננו, מורנו ורבנו שליט"א: כל התורה היא נצחית ומצוותיה הן נצחיים. לא שייך לומר שדבר מה יפסיק את קיום המצווה. התוכן של המצווה הוא נצחי, אף על פי שאי אפשר לקיים בפועל, אבל התוכן הוא נצחי. דוגמת הקורבנות, שכשאין בית המקדש קיים בפועל אי אפשר להקריב קורבן, אבל תמידים כנגדן תיקנו תפילות. עבודת התפילה זה במקום הקורבנות, ואותו הדבר גם כן ביחס למצוות הקהל. יתרה מזו, הרבי שליט"א מדייק מלשון הרמב"ם במצווה זו, שהרמב"ם מתחיל בפרק שלישי מהלכות חגיגה: "מצוות עשה להקהיל כל ישראל, אנשים ונשים וטף, בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל, ולקרוא באוזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת, שנאמר 'מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל להיראות, הקהל את

40:29 דובר 7 העם, האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך'". כרגיל כשהרמב"ם מתחיל באיזו הלכה, הוא אומר את קיום המצווה בפועל. פה הרמב"ם מאריך מאוד בתוכן של המצווה, שכרגיל יש בכמה מקומות בסוף ההלכות הרמב"ם אז מתעכב על התוכן. פה בזמן של הפרטים הרמב"ם אומר איזה הקהל. אימתי היו קוראים, מי היה קורא? אימתי היו קוראים, מוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות, והמלך הוא שיקרא באוזניהם, ובאיזה מקום, ובעזרת נשים היו קוראים וכולי. לכאורה בזה היה צריך הרמב"ם לפי דרכו להתחיל את הפרק. למדים מזה, ועוד מדייק הרבי שליט"א, שבמצוות הקהל עיקר המצווה זה לא להקהיל את האנשים אלא עיקר גוף המצווה, בלשון הרבי שליט"א חפצא של המצווה, הוא התוכן של המצווה. להחדיר בעם ישראל, בכל יהודי, שהוא אנשים, נשים וטף, יראת השם. וכפי שזה כתוב בפסוק "ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה'". הרבי שליט"א אומר: פוגשים יהודי צריך להגיד לו "דע לך, אתה בן עם שנקרא עם קדוש, ומשום כך מתאים לך להתנהג כפי שראוי לבן עם קדוש". גם אפילו לשני אנשים להקהיל זה עניין, ולרבים יותר ודאי, עד להקהיל קהילות, אנשים לאנשים, נשים לנשים, טף לטף. זאת אומרת, על כל אחד ואחד להקהיל סביבתו, יהודים, ולהחדיר בהם יראת שמיים. במשפחתו כל אחד מלך, בסביבתו איפה שהוא יכול להשפיע הוא המלך. רב בעירו יכול להשפיע וכדומה. וכל אחד צריך לדעת שזה מוטל עליו להחדיר יראת השם לכל יהודי. הרבי שליט"א התעכב על העניין, הפסוק "שמוני נוטרה את הכרמים, כרמי שלי לא נטרתי". יש מפלגות בישראל שהעיקר נתייסדו על יסוד כדי לארגן יהודים ולהחדיר בהם יראת שמיים. ומה נעשה? נעשה שכל חוג וחוג שומרים על אינטרסים גשמיים,

44:12 דובר 7 והעיקר בשביל מה נוסדו? כדי להתאגד יחד, יהודים שומרי תורה ומצוות, ובכוח הציבור יוכלו להשפיע יותר ויותר לקרב יהודים ליהדות. זה לגמרי נשכח ואיננו. ומשום כך חשוב מאוד עכשיו להקהיל יהודים ולדבר עם כל יהודי ולהחדיר יראת שמיים. והרבי שליט"א אמר שהזמן הזה מסוגל מאוד. כוחות בלתי רגילים ניתנו לכל יהודי לפעול בזה ואפילו להצליח. אם הרבי שליט"א אומר זה הוא כך. לא היינו צריכים להביא ראיות מהניסיון. מספיק שהרבי אומר, אבל אנחנו כבר למודי ניסיון. כל פעם שהרבי שליט"א אומר דבר, ככה צריך לקבל ולעשות, ואז העם מצליח. אבל לא נדבר על העבר. נתעכב על ההזדמנות הזאת שהשנה היא שנת הקהל, ושכל אחד ואחד מאיתנו יעשה את כל מה שבאפשרותו, ויותר ממה שנראה לו שאפשר, המוטל עליו להקהיל יהודים ולהחדיר בהם יראת שמיים. וכל אחד ואחד יכול לעשות. אלו שנמצאים במועצות יחד עם יהודים שנראה להם שהם רחוקים ואי אפשר להשפיע עליהם. אפשר ואפשר, ומוטל עליו לעשות. על הפסוק "והריחו ביראת השם" מביא הרד"ק בשם אביו "והריחו" מלשון רוח פיו, דיבורו. זה הולך על "ויצא חוטר מגזע ישי", בפרק י"א בישעיהו, על משיח. אז הוא אומר שרוח פיו זהו "והריחו", מדבר, ממלל תמיד ביראת שמיים. ובדומה לזה גם רש"י אומר "רוחו מלא יראת השם". יעזור השם וכולנו יחד נשתדל למלא במלואו את דברי הרבי שליט"א, לא להזניח שום הזדמנות, לחפש דרכים איך להחדיר יראת השם בלבבותיהם של ישראל. ויראה זה דבר שזה דרגות דרגות, מיראה תתאה עד יראה עילאה. ואז זה גם ממשיך אהבת השם כמו שכתוב בספר התניא. ואם אנחנו נצליח בזה, ובוודאי נצליח אם אנחנו נעשה כפי שצריך בזה, אז יתקיים מה שהגמרא אומרת "והריחו

48:09 דובר 7 ביראת השם". מורח ודאין, זהו המשיח. משיח צדקנו, ביראת השם שאנחנו נחדיר בכל העם נביא ל"והריחו ביראת השם", משיח צדקנו שעליו נאמר הפסוק, ויגאלנו בקרוב ממש מהגלות.

48:46 דובר 8 יישר כוח! תודה רבה על הדברים חוצבי להבות אש בנושא של המשמעות על הקהל ששמענו מהגאון החסיד הרב דוד חנזין. אני חוזר ומבקש מכם הילדים להפסיק לטייל כאן במזרח ליד שולחן הרבנים, זה פוגם במעמד ובכבוד של הרבנים. אנא כל הילדים גשו לצד ליד הקיר, להתרחק קצת מן המעברים כדי לאפשר למבוגרים להיכנס. ישנם עדיין מספר מקומות פנויים ואפשר להיכנס ולתפוס מקום. הילדים, אתם תהיו הדוגמה שמוכיחים איך צריך להיראות הקהל בהתנהגות שלכם. אני חוזר ומבקש: אף ילד לא מטייל במעבר. ובכן רבותיי, לאחר ששמענו את דברי הרב חנזין, נדמה לי שגם אם אצל מישהו הייתה עוד שאלה, אפילו בעמקי הנפש שם במסתורים, מי זה שצריך לצאת להקהל? או למי מתכוון הרבי לצאת בפעולת הקהל? שאלה זאת נפלה, כי השאלה תהיה הפוכה: למי לא אמר הרבי לפעול בנושא של הקהל? ומי שהיה בחודש תשרי, בחודש השביעי, וגם מי שלא היה ושמע וקיבל את הדרישות שלו, כאשר הרבי פנה ב"גוט שאבעס" וב"גוט יום טוב", גוט שאבעס הקהל, גוט יום טוב הקהל, בוקר טוב הקהל, לילה טוב הקהל, בדולח הקהל, ילדים בני שנה הקהל, ילדים בני חצי שנה כולם הקהל. למי לא? לכולם בנושא של הקהל. ולכן רבותיי, אם תישאל השאלה איך? קחו, אומר הרבי, כל אחד חצוצרה ביד, תצאו בגדרים ובפרצות, בכל מקום שאתם נמצאים, התחילו לתקוע ולומר הקהל, ואם, אומר הרבי, יש כבר אחד שהתחיל בחצוצרה, אז מה אני אעשה? אומר הרבי: קח את החצי השני של החצוצרה. מה זה חצוצרה? אומר הרבי, חצי צורה, זהו ה-- זוהי החצוצרה. כלומר, אין אני יכול להיות אחד ויחיד תוקע ומפרסם את הקהל. החצי זה התוקע והחצי השני, ואולי המסייע ויכול להיות יותר חשוב

51:47 דובר 8 זה אלה שמסייעים לקיים את הקהל. אנחנו זכינו לראות כבר בכינוס זה המשך גדול לפעילות הגדולה והענפה והענפה של הנושא של הקהל. למעשה משמש גם הכינוס הזה סיכום מן הפעולות שנעשו בצעירי אגודת חב"ד במשך השנה, ולשם כך אנו מתכנסים מדי שנה, כפי שהרבי ציין זאת בשיחה מיוחדת לכינוס הזה, לשמוע ולהתייעץ ביחד כדי שנוכל להמשיך ולהוסיף ולקנות זה מזה בבחינת איש את רעהו יעזורו. אני מבקש את רשות הקהל. אני מבקש את רשות הרבנים והנשיאות הנכבדה לנצל מעמד חשוב ונשגב זה לברך, אמנם קצת באיחור, אבל זו ההזדמנות שכולנו נתכנסנו יחד, את המנכ"ל הלא חדש שמנהל ונתמנה זה שנה מה-- מכנס-- מסוף הכנס של שנה שעברה, שקיבל את תשובתו החיובית של הרבי. והנה אנחנו רואים היום את הפעילות שנעשתה במשך השנה וקיבלה תנופה לא כפליים לתושייה, אלא אלפיים ובכל מספר שנוסיף לתושייה במשך השנה הזאת. הלא הוא מיודענו, ומי לא יודע ומי לא מכיר, המנכ"ל הרב יוסף יצחק אהרונוב, על הפעילות הנפלאה והענפה שנעשתה במשך השנה. אני רוצה לגלות סוד והוא חשוב לפני שאני מזמין אותו לספר לנו על הפעילות הגדולה שנעשתה במשך השנה באמצעות כל אותם בתי חב"ד ובאמצעות סניפי בתי חב"ד ובאמצעות מקומות שעומדים לקום בתי חב"ד. זכה הרב אהרונוב בשנה זו ובשנים אלו שאנחנו יודעים שאין הרבי נוהג לקבל ליחידות בחדרו פנימה, בקודש הקודשים פנימה. זכה המנכ"ל שלנו, העומד בראש כל המפעלים האלה, בראש הכנס הזה, להיות ולהיכנס פנימה לתקופה של עשרים וחמש דקות, תקופה, ולקבל את הכוחות לפעילות שאנחנו זוכים לה הערב. אתכבד, כפי שביקשתי את רשותכם, את הרב יוסף יצחק אהרונוב לספר לנו ולהביא בפנינו דו"ח מן הפעולות של השנה החולפת, בבקשה.

55:09 דובר 9 ברשות הרבנים. כינוס זה, הכינוס הארצי הכ"ח של צעירי אגודת חב"ד, הוא הכינוס של כל אנ"ש חסידי חב"ד בארץ הקודש, שהרי כל אחד ואחד מאנ"ש הם חברים בצעירי אגודת חב"ד ושותפים לפעולות הקדושות של הרבי שליט"א. כשהוקם ארגון צעירי אגודת חב"ד על ידי הרבי שליט"א, הוא קבע גם את שטחי הפעולה שלו: כלפי פנים, חיזוק אנ"ש חסידי חב"ד, וכלפי חוץ, חיזוק המוני היהודים המתגוררים בארצנו הקדושה. ואכן, ארגון צעירי אגודת חב"ד משתדל לפעול בשני הכיוונים הנ"ל, גם בקרב אנ"ש שלהם הוא מסייע ואותם הוא מעורר להוסיף בהתמסרות לפעולותיו הקדושות של הרבי שליט"א, וגם בתוך כלל היהודים החיים בארץ הקודש, שבתוכם מפיצים צעירי אגודת חב"ד את מעיינות היהדות והחסידות. בימים אלה פועל ארגון צעירי אגודת חב"ד בשני הכיוונים הנ"ל בעניין המרכזי שעל סדר יומנו בשנה זו, הלא הוא מפעל הקהל שעליו הכריז כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א, כפי שכבר דובר ועוד בוודאי ידובר בכינוס זה. עלינו לדאוג לכך שכל אחד ואחד מאנ"ש יחיו, יהיו פעיל בגופו, בממונו ובנפשו בהקהל, הן במסגרת שלו והן בהפצת רעיון מפעל הקהל בקרב כל יהודי שהוא יכול להגיע אליו. נושא זה עומד במרכז הכינוס שלנו בערב זה, בהתאם להיותה של שנה זו שנת הקהל אשר כהוראת כבוד קדושת הרבי שליט"א. זו המשימה העיקרית והמיוחדת לשנה זו. הנושא העיקרי והשני העומד על סדר היום בערב זה הוא השלוחים, הן הוותיקים והן החדשים שיצאו בשנה האחרונה לפעולות. בשיחה מיוחדת שהקדיש הרבי שליט"א לכינוס זה, בהתוועדות בשבת קודש האחרונה, הוא ציין נושא זה באומרו: אחד העניינים העיקריים בכינוס, הדגשה מיוחדת בנוגע לעניין השליחות. החל מכינוסם של השלוחים שליט"א, הן השלוחים שזכו ונתמנו בשנים שלפני זה, והן השלוחים שזכו ונתמנו לאחרונה

58:28 דובר 9 להתייעץ ביניהם כיצד להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בעבודת השליחות, כולל גם שמהם יראו וכן יעשו רבים שגם הם יצטרפו לעבודת השליחות". אלה דברי הרבי שליט"א בשבת האחרונה. נושא זה עמד בראש סדר יומנו בשנה האחרונה, שבה הורה הרבי שליט"א לשים את הדגש על עשיית ביתו של כל יהודי לבית חב"ד. על בניית בתי חב"ד חדשים בכל מקום ומקום ועל הרחבת בתי חב"ד הקיימים. כיום יכולים אנו לציין בסיפוק כי בעזרת ה' פועלים כיום בארץ מאה עשרים וחמישה בתי חב"ד, מקצרין שברמת הגולן ועד אילת שבדרום, המכסים למעשה את הארץ כולה לאורכה ולרוחבה. אמנם נשארו כמה מקומות שבהם צריך עדיין לפתוח בתי חב"ד, ובעיקר בעיירות ומושבים, אבל באופן כללי אפשר לומר שהארץ מכוסה. וכבר מתפתח כיוון של פתיחת בתי חב"ד בשכונות בנוסף לבית חב"ד המרכזי שפועל באותו עיר. מאז יצא הרבי שליט"א בקריאתו הקדושה בדבר הקמת בתי חב"ד בכל מקום בזאת חנוכה שנת תשמ"ו ועד היום הזה נפתחו או נמצאים ממש לקראת פתיחה כחמישים בתי חב"ד חדשים, ואני רוצה לציין אותם בכינוס זה ולהעלותם על נס, ואלו הם: אור יהודה, אור עקיבא, אזור, מושב ריה[?], בנימינה, בית שמש, גן יבנה, מושב דובב, מושב דישון, מושב דלתון, זכרון יעקב, מושב טירת יהודה, יהוד, יקנעם עילית, כפר יונה, כפר יעבץ, מבוא מודיעים, מעלה אדומים, מעלות, נווה דקלים שבחבל עזה, מושב ניר צבי, נחלת יהודה, מושב ספסופה, עתלית, קצרין, קריית אונו, קריית ארבע, קריית ביאליק, קריית שמונה, קרני שומרון, ראש העין, רעננה, שדרות, גני תקווה. בכל המקומות הללו לא היה בית חב"ד בעבר והוא נפתח בשנתיים האחרונות. במקומות אחרים היה בית חב"ד ובשנה שנתיים האחרונות נפתח סניף נוסף או שהייתה שם בעבר רק

1:01:24 דובר 9 פעילות ועכשיו נפתח בית חב"ד ממש, ואלו הם: אשדוד, אופקים, בת ים בשכונת רמת הנשיא, חולון בשכונת נווה ארזים, חדרה, נצרת עילית, נתניה בשכונת אזורים, עכו, צפת, רחובות, תל אביב ברמת אביב וביפו. במקומות נוספים עומדים להיפתח בתי חב"ד ממש בימים אלה, ולדוגמה נשר ומזכרת בתיה. האמת היא שאנו עצמנו איננו תופסים כלל את משמעות הדבר האדיר הזה. מאה עשרים וחמישה בתי חב"ד המכסים את כל הארץ ממש, כך שכל הוראה וכל מבצע של הרבי שליט"א יכולים להגיע לכל מקום ומקום ממש. אלא שדווקא ההתפתחות העצומה הזאת

00:02 דובר 1 הגדול על ידי אברכים צעירים, שהם בעצמם בכוחות דלים ומצומצמים עד להדהים מוסרים את נפשם יומם ולילה במבצעים ובפעולות של הרבי שליט"א. כשהם שקועים בחובות עצומים הם פועלים מתוך מסירות אמיתית, מסירות שאין לה שעות מוגבלות, שאין לה מנוחה והפסקה, והם זקוקים לעזרתנו, רבותיי. הנהלת צעירי אגודת חב"ד המרכזית... הנהלת צעירי אגודת חב"ד המרכזית בראשות היושב ראש הרב ר' ישראל ליבוב מנסה בכל כוחה לפתח יותר ויותר את הפעילות ולסייע עד כמה שאפשר לבתי חב"ד שבכל הארץ, ובמיוחד לחדשים. אבל מדובר כאן בהוצאות ענק שאין למרכז שום סיכוי, ודאי לא במצב הנוכחי, לכסות אותן, וכך למרבה הצער, רבותיי, נופל העול העיקרי על השלוחים עצמם. וכאן חייבים כל אנ"ש שיחיו להירתם בגופם, בממונם ובנפשם לעזרת בתי חב"ד אלו, ולעזור להם יותר מכפי היכולת, מפני שהם בעצם אלה שמוסרים את נפשם עבור כל אחד ואחת מאיתנו. אני פונה בזאת בקריאה אל כל אחד ואחד מהנמצאים כאן ומאלה שמסיבה זו או אחרת אינם נוכחים כאן בגופם, אבל בנשמתם ודאי גם הם כאן. לאמץ לפחות בית חב"ד אחד מאלה שפועלים ברחבי הארץ, לעזור לו בכסף, לעזור לו בגיוס כספים. תעזרו, רבותיי, ישירות לבית חב"ד הקרוב לכם. תעזרו לו בכסף, תעזרו לו בגיוס כספים, לסייע לו בכוח אדם, להצטרף לפעולות שהוא מארגן, לתת לו את ההרגשה שהוא איננו עומד בודד במערכה. כך יוכל, ורק כך, רבותיי, על ידי עזרתכם, נוכל כל אחד מאיתנו לקיים את דברי הרבי שליט"א בשבת האחרונה, שכל אחד הוא שליח וצריך לפעול בעבודת השליחות. כשכולנו נהיה שותפים בפועל ממש בעבודת השליחות על ידי סיוע ממשי לבתי חב"ד, נקיים את השיחה שהרבי דיבר בשבת האחרונה. רבותיי, זה לא צחוק. חייבים להירתם ולעזור

03:24 דובר 1 לכל בית חב"ד וחב"ד. ויהי רצון שכל אחד ואחד מאיתנו וכולנו יחדיו נזכה תמיד לעשות נחת רוח לרבי שליט"א, להיות קשורים לרבי שליט"א ולזכות לקרב את ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, בהקהל הגדול, נאו.

04:00 דובר 2 שיר שבח והלל, תודה על האמירות, על הדברים, על העשייה, על ההמשך, על הדברים שנאמרו לא מתוך דיבור אלא מתוך עשייה. כך נשמעים דברים כשהם נאמרים תוך כדי עשייה. יישר כוח! ואשרי העם, אשרי צא"ח שכאלו הם העומדים בראש המחנה. בחרתי במילה אשרי כי אשרי זה ראשי תיבות ר' יוסף אהרונוב שליט"א. ועתה רבותיי, אנחנו הרי כפי שאמרנו בפתיחה, יותר נכון כפי שהרבי עיצב את התוכנית של הכנס וקבע שהכינוס הזה, סליחה, הוא גם קבלת פנים לאורחים, והרבי ציין מה זה קבלת פנים. לא במחיאות כפיים בלבד, אלא פשוט לחיות מחדש את כל החודש, לחיות מחדש, לשמוע, להתייעץ ולהחליט החלטות טובות ברבים. לשם כך אנחנו נעבור בעוד דקות אחדות או פחות מזה, אל החלק של לחיות מחדש גם בראייה במכשיר שנוצר לנו ומאפשר לנו גם לראות ממה שנעשה בחצרו של הרבי, בד' אמותיו של הרבי. אבל ברצוני רק ל-לומר מה קורה בהמשך התוכנית. מיד אחר הווידאו שאנחנו נראה עוד מעט, באמתחתנו עוד קודם כול סיפור מאלף. סיפורים מאלפים מפריצת גדרים וחומות ברזל ברוסיה הסובייטית מפי החסיד האורח שנמצא איתנו כאן, החסיד מלנינגרד, הרב החסיד ר' יצחק קוגן. ו-- אני חושב שבאמת מגיע לו כמו כן-- ועוד בתוכנית פרק חשוב ביותר, וזה הפרק של השליחו-- של הקהל הלכה למעשה. אני מבקש את סליחת כבוד הרבנים ומזמין אותם לרדת מן הבמה ולעשות הקפה, חצי הקפה, ויהיו מיד אברכים שיעבירו את הכיסאות קדימה כדי שהרבנים יוכלו גם לצפות במראה עיניהם בווידאו. אז אם כן, יעלו ויהי בישורון מלך. נבקש מהרבנים להתחיל לרדת מן הבמה ולעלות אל המזרח כדי שיוכלו לראות בווידאו. אנא, אה, עזרו לנו. ור' עקיבא, אנחנו מלווים את הרבנים למזרח ב"ופרצת

07:27 דובר 2 ופרצת, ופרצת, ופרצת, ופרצת ימה וקדמה". שמחה בגלות. ופרצת, ופרצת, ופרצת, ופרצת ימה וקדמה. צפונה ונגבה. הו, ופרצת ימה וקדמה. הו, ופרצת צפונה ונגבה. איי, ופרצת, ופרצת, ופרצת, ופרצת, ופרצת ימה צפונה ונגבה וקדמה צפונה ונגבה, ימה וקדמה צפונה ונגבה, ימה וקדמה צפונה ונגבה." כולם ביחד. "הו, ופרצת, הו, ופרצת, הו, ופרצת, הו, ופרצת, ימה וקדמה צפונה ונגבה. הו, ופרצת, הו, ופרצת בנגבה. צפונה ונגבה. הו, ופרצת ימה וקדמה. הו, ופרצת צפונה ונגבה. אההה. הו, ופרצת, הו, ופרצת, הו, ופרצת, הו, ופרצת, ימה וקדמה צפונה ונגבה, ימה וקדמה צפונה ונגבה."

09:14 דובר 4 אנחנו רק... אנחנו שוב רק נזכור לבקש מכל הקהל ובמיוחד מכבוד הרבנים, שמיד בתום סרט הווידאו יעלו חזרה אל הבימה ולהמשיך בהצלחה ובבשורות טובות את הכנס, והקהל כולו מתבקש להצטרף ב-בשירה, שירה חסידית. ר' עזריאל, נו.

11:26 דובר 5 הבית ס"ה אכ"ל אחדות אהבת ישראל. אף אחד לא עומד כי הוא מסתיר מאות מאחוריו, עשרות מאחוריו. אחד מסתיר עשרות. לא נתחיל, אני מבקש. מולך, אי אפשר להתחיל עוד שעומדים. מולך, סליחה, נתבקשתי לא להתחיל כל עוד שעומדים. אי אפשר להתחיל אם עומדים.

11:53 דובר 6 גם כל אלה שילכו מכאן, הם מסתירים בכלל את כל הציבור הזה.

11:56 דובר 5 כל הקהל שעומד כאן על יד הבמה מסתיר לכל הקהל, ממש לכל האולם.

12:04 דובר 6 מיכאל שווילי, אבא מכפר חב"ד, הוא מחכה פה.

12:07 דובר 5 מיכאל שווילי מכפר חב"ד, ליד הכניסה מחכים לך. עוד פעם אני מאוד מבקש.

12:19 דובר 6 הכל לשם עומדים.

12:21 דובר 5 עדיין אני רואה, הקהל שעומד שם, אנא הסתכלו לידי, אין ברירה. אתם העומדים מסתירים לכל הקהל מאחורה שיושב. אנא, זוזו עוד קצת אחור, אין ברירה. אתם העומדים שם מסתירים. אני קיבלתי פתק שאתם מסתירים. אנא, למען אהבת ישראל, שכל אחד יוכל לראות חצי לפחות, חצי צורה, אבל לא אחד לכולנו. תודה. אפשר.

12:56 דובר 6 נבקש ממשה זקס שהוא יעבור לבמה.

12:58 דובר 5 ר' משה זקס אל הבמה בבקשה. ר' משה זקס אל הבמה. משה זקס.

13:56 דובר 7 ויהי קדש שמי רבו. ויאמרו פילחו לשמו יה אלורינו ויהא אל פיל

14:38 דובר 8 תשרי המסורתי שלו ושל שנת הקהל תשמ"ח כבר מוכן והקהל מוזמן להזמין. רק שנייה. משה חדד מנתניה, הילדה שלך מחכה לך כאן על הבמה. שוב אני רואה את הילדים נשמעים יפה, צועדים ומפנים את המעבר ומאפשרים לרבנים לעלות ולחזור אל הבמה. אחיי ורעיי. לחיות מחדש, אמר הרבי על הכינוס הזה. הדקות האלה, מחצית השעה שישבנו רתוקים כולנו, ובאמת בסדר מופתי ונפלא, חיינו מחדש. אבל הבה נזכור מה אומר הרבי אחרי המילים לחיות מחדש: לחיות מחדש, אומר הרבי בשבת זו, על מנת להמשיכם על כל השנה כולה. ולכן זכות וחובה להודיע לכל הקהל הקדוש הזה: להמשכה הזאת שהרבי מדבר מוגש, מוגשת לנו ברכה ושפעת ברכה, כלשונו של הרבי, על מגש של כסף, באותם הדברים שכבר מוכנים לנו. הדבר היחיד שנדרש מאיתנו זה לפנות את הערב, לצאת מן הבית, אנשים, נשים וטף, ללכת לשאוב עם כלים גדולים את הברכות שהרבי מברך כבר על האירוע הזה כמעט מחצית השנה. זה חצי שנה שהרבי לא מפסיק לדבר בהתוועדויות, ברמז, במפורש, בשיחה ארוכה, ועד לשבת האחרונה ועד להוראות האחרונות על ההשגחה הפרטית שהובילה לסיום כתיבת ספר התורה המיוחד דווקא לשנת הקהל, והרבי קישר את זה עם שנת הקהל. והנה רבותיי, זכינו שבשנת הקהל, בסמוך לכ"ח חשוון, מיד מכינוס הקהל גדול זה, כל הקהל מוזמן לבוא ולהשתתף בחגיגת סיום... סליחה, בחגיגת הכנסת ספר התורה שתתקיים בעזרת השם— שתתקיים ביום שלישי הקרוב בכפר חב"ד בשעה שבע בערב. ידוע לכולם הסגולות המיוחדות לאנשים, נשים ובמיוחד לטף. ובמיוחד כשמדובר בספר תורה שהרבי גילה לו כל כך הרבה חביבות מיוחדת. מה נשאר לי לומר? איך אומרים? בואו באנו אליכם. ואתם הילדים? אתם ראיתם את הסרט? אתם הילדים שמתם לב

18:03 דובר 8 מה קורה שם? הם, הם הילדים, קהל נכבד, הכירוהו תחילה. הם הילדים רואים אצל הרבי, הכירו את הרבי תחילה והרבי מגלה להם חביבות כל כך גדולה. ולכן אני פונה אליכם הילדים. אני פונה אליכם הילדים וכמובן אל האבות. מיד כשנתקבלה, כש-- מיד כשהתעורר העניין, כשהרבי קרא וביקש והכריז על הנושא של הקהל, התכנסנו והתכנסו פעילים ואנשי חינוך לדון ולחשוב על הקהל של הילדים. אני לא רוצה להאריך כי הזמן קצר, רק להעביר את המסר הכללי, והפרטים יבואו בעיתון כפר חב"ד ובכל דרך פרסומית אחרת אפשרית בעיתונות או בכל כלי תקשורת אחרים. הוחלט לקיים בעזרת השם כנסי הקהל גדולים לילדים, והאחד הגדול, הענק, המרכזי, העולמי, שייערך בעזרת השם, אם ירצה השם, ביום ה-- ביום ראש חודש שבט בעוד חודשיים באולמות הגדולים של בנייני האומה. ושם ייערך כנס לכל ילדי הת"תים והחדרים של חב"ד, ומוזמנים אל אותו כנס גם ילדים מכל העולם כולו. ההצעה במפורט, שהיא תכלול גם כנס הקהל, סיום ספר המצוות לרמב"ם וחידון גדול על ספר המצוות לרמב"ם ועל נושא הקהל, כל התוכנית כולה במפורט הוגשה לרבי. על החביבות שהרבי גילה על סעיף זה מתוך דו"ח שלם שנמסר לרבי, אני אוכל רק לומר: בנוסף ל"אזכיר על הציון" ובנוסף לתשואות חן ובנוסף לברכה וההצלחה, סימן הרבי עיגול על הנושא של הקהל לילדים, וביניהם מה שהזכרתי, וביקש להיות שותף לכנס הגדול הזה. ובבוא היום אולי יהיה המקום לומר גם בדיוק במה מתבטאת ההשתתפות שהרבי שם פירט בתשובה. ולכן זה הרגע, זה הזמן לומר לכולנו: איש מילדינו, מאנ"ש, לא ייעדר במעמד הזה, וכולנו מתכוננים, עומדים אכן לקראת המעמד הגדול והנפלא הזה. ובעוד אנחנו מדברים על הנושא של הקהל, החלטות הלכה למעשה, אני רוצה

21:08 דובר 8 גם להגניב לכל אותן החלטות פעולה שקשורה להקהל ובכוחה לעשות רבות, והיא עושה עד היום רבות רבות, וזה הנושא של הפצת הדף שיחת השבוע. למעלה, אם אינני טועה, משבעים אלף עותקים, וצמאים לו עוד עשרות אלפי יהודים. חשוב שכל אחד יחשוב באיזו דרך הוא יכול להוסיף עוד דפים כאלה לשכונה. ובדידי הוה עובדא, כשאני יוצא מהבית עם חמישים דפי שיחת השבוע אל בית הכנסת, מן הבית ועד לבית הכנסת אני נשאר עם עשרה בלבד. ותדעו, אני גר במקום לא בשיכון חב"ד ולא בכפר חב"ד, אלא במקום די מרכזי, נעים, שצריך לעשות הרבה כדי שירצו, והאנשים ניגשים ומבקשים את הדף. אני לא מבקש שייקחו, מבקשים את הדף. זה הופך כבר להיות שכאלה שולחים את הילדים ויודעים מתי אני הולך לבית הכנסת ומבקשים את הדף. יש עוד דרך לקיים בזה את הקהל על ידי, אה, מתנת מנוי על שיחת השבוע, אם איני טועה שלושים שקל לכל מנוי, ואת זה תוכלו לברר כמובן בצעירי אגודת חב"ד. ואחרון אחרון לרגע זה חביב. ראיתי ונוכחתי במוסד חינוכי פעולה נפלאה על אותה החצוצרה שכל ילד יכול לקחת בידו, כי שאלו איך יכול ילד לקחת חצוצרה בידו? הייתי נוכח בבית הספר בית חנה בתיכון. בשעה שמונה וחצי בבוקר נכנסתי לכיתה, ביקשה ממני תלמידה רשות, אצבע. מה הבעיה? מאז שהרבי הכריז על הקהל הם הנהיגו שכל בוקר תלמידה אחרת קוראת, אומרת מאמר חסידי, ווארט, הלכה, עניין של יראת שמיים בפתיחת היום. תארו לכם איזה הקהל גדול מזה יכול להיות, שכל ילד בקלי קלות יכול כל בוקר בתורנות להיות שותף להקהל ולהיות זה שמארגן את הקהל באמירת דבר תורה. אלו הדברים בקיצור שרציתי לומר אחרי ששמענו לחיות מחדש ולהמשיך

23:34 דובר 8 את זה על כל השנה כולה. אני אבקש מהרב לוינרצ[?]... אה

23:39 דובר 9 לא הבנתי, יד ימין של הרבי? לא.

23:54 דובר 8 הקהל הזה

23:55 דובר 9 אל תגיד יד ימין

23:56 דובר 8 הקהל הזה שיעמוד כאן, כאן יש מקום, שמה הם מסתירים את כולם.

24:01 דובר 9 לא, הקהל שיעמוד כאן.

24:02 דובר 8 אוקיי, אני מאוד מבקש, בכללי הארגון יש לפעמים שאלות. אתם הילדים, או שאתם נצמדים לקיר ולא עומדים באמצע. נו, מי נשמע? אנחנו יודעים שחיילים, ילדים שומעים. אתם רואים? יופי. ואתם הקהל, אני מאוד מבקש, אלה שעומדים כאן, אם אפשר קצת שמאלה. תודה, תודה וסליחה. ועכשיו רבותיי, להמשך התוכנית, וזאת הברכה מפי אורח יקר, ידיד ורע לחב"ד, הגאון הגדול, הדיין, הרב אליהו אברג'ל, רבה של שכונת בקעה, יביא את ברכת עיר הקודש ירושלים. הרב אברג'ל בבקשה. סליחה, עוד פעם, כפי שנתבקשתי, הקה-קהל שעומד כאן יפנה קצת שמאלה, עוד טיפה יותר לצד הזה, יש מספיק מקום. תודה, תודה. ואתם הילדים, בפעם האחרונה, לא לטייל ולקחת מקום. יופי, ככה. על הבמה לשבת. הרב אברג'ל, סליחה. כבוד הרב המנחה, כבוד הרבנים הגאונים, קהל קדוש ונכבד. נאמרו כאן תארים, רבותיי, אני נרגש. אני אומר בפה מלא שכל התארים האלו שנאמרו עליי הם בזכותו של רבנו הקדוש, מרן האדמו"ר שליט"א. אני אומר לכם, רבותיי, אני למדתי במרוקו בבית ספר שבעוונות נסגר. היה בית ספר תורני בעיר שלי, מרקש, ונסגר, ולאן ללכת? לקחו אותנו לאליאנס. והנה באה תשועה. הרבי, מייד נודע לו שבעיר מרקש תלמוד תורה תורני נסגר. מיד הרבי שליט"א שולח שליח ופותח מיידית הישיבה ואסף אותנו מהאליאנס, וברוך השם כל אותם תלמידים שהמשיכו אחר כך הם היום בני תורה אמיתיים שהקימו עולם של תורה, ויש חלק מהם נכבד כאן במקום הקדוש הזה, והכל בזכותו של מרן הרבי הקדוש שליט"א, שיחיה שמו לעד, אמן כן יהי רצון. רבותיי, כפי שכבר נאמר, ברכת ירושלים. רבותיי, רק מילים ספורות אני רוצה כאן לומר. ידוע שהאדם הראשון גם על עצמו לא שמר והוא נכשל וגרם מה שגרם לעולם. נח

27:07 דובר 8 דאג רק לעצמו, נח ואשר איתו בתיבה, את האלוהים התהלך נח. אבל היה מבול. לא עזר שום דבר שאדם דואג רק לעצמו. בא אברהם אבינו ולימד אותנו יסוד היסודות ועמוד החוכמה, איך מעמידים את העולם לתקן עולם במלכות שדי. אברהם אבינו הלך במלחמה נגד כל העולם, והמלחמה הזו עזרה להעמיד את העולם עד היום הקדוש הזה. מרן מורנו ורבנו, הגאון האדיר, פאר הדור, האספקלריה המאירה, האדמו"ר שליט"א. זוהי השיטה לתקן עולם במלכות שדי, לדאוג לכל העולם. רואים רבותיי, איך גאון הגאונים, כליל המעלות, יורד לילדים, לתינוקות של בית רבן. זה גדלות שאין כדוגמתה, רבותיי. זוהי דרכו של אברהם אבינו לתקן עולם במלכות שדי. אשרינו שזכינו להיות מקורבים ולשאוב מתורתו של מורנו ורבנו. תפילתנו, תפילת ירושלים, שעוד ינובון בשיבה ויזכה להגדיל תורה ולהאדירה עד בוא גואל צדק במהרה בימינו, אמן ואמן.

28:33 דובר 10 תודה, תודה ויישר כוח לגאון הרב אליהו אברג'ל מירושלים על הדברים החמים והלבביים. אחים יקרים, כולנו רוצים לדעת, אחרי ששמענו הרבה מן הדרוש, אחרי ששמענו הרבה מן הנאמר, אחרי ששמענו מן, מן החי, אנחנו רוצים עכשיו לשמוע הצעות מאנשים בשטח. הקהל הלכה למעשה. השליח, שליחו של הרבי, הרב אהרן אליעזר צייטלין, מנהל מוסד אור מנחם בצפת, יספר לנו כיצד עושים הקהל הלכה למעשה. בבקשה.

30:01 דובר 11 היום כ' חשוון הייתה הוראה מהרבי לעשות בכל מקום התוועדות עם שטורעם. אז גם אתמול בלילה, כמו שהתוועדו בכל מקום, אז גם בצפת הייתה התוועדות בקריית חב"ד. אני אתחיל עם סיפור חדש ששמעתי אתמול בלילה מהרב משה בנימין קפלן, האבא של ר' לייב קפלן, שהוא היה אתמול בצפת. אני חושב שהסיפור הזה לא ידוע, וסיפור מאוד מעניין, וזה מאוד נוגע למצב שלנו ולמעמד שלנו עכשיו. זה הסיפור מהאבא של בעל יום ההולדת, מהאבא של הרבי הרש"ב, מהרבי מוהר"ש. הוא מספר, כשהוא היה ילד בן שבע עשרה, משה בנימין, הוא למד בפולטבה, ושם היה חסיד שקראו לו ר' חיים בער המלמד, והוא היה מתפלל כל יום באריכות גדולה, והוא זוכר שתמיד הבחורים הלכו וחיכו עד שהוא יגיע לקריאת שמע, לראות איך הוא קורא קריאת שמע בבכיות גדולות ובהתלהבות גדולה. אז ר' חיים בער סיפר את הסיפור הזה, שאיתו קרה הסיפור הזה. שכשהוא היה בחור צעיר והיה צריך להתייצב לצבא, והייתה בעיה גדולה מאוד איך להיפטר מזה, ששם זה ממש עניין של סכנת נפשות. והאחראי שמה על הצבא, הממונה, היה רשע גדול, והוא תמיד עשה צרות מאוד ליהודים שדווקא יצטרכו להתייצב ולא יוכלו להתחמק מזה. אז הוא, כשהיה בעת צרה, הוא נסע ליחידות לרבי מוהר"ש. הרבי מוהר"ש ענה לו: "לך הביתה, אתה לא תהיה בצבא הרוסי." זו הייתה נסיעה גדולה מאוד מפולטבה עד ליובאוויטש. הרבי אמר לו את המילים, וכך הוא חזר הביתה. היה בטוח. הרבי אמר, צריכים אמונה וביטחון, ככה זה יהיה. זמן קצר אחרי זה, עוד לפני שהיה צריך להתייצב, הרבי מוהר"ש נפטר, והוא חשב לעצמו האם מה יהיה עם הברכה? אם הרבי מוהר"ש ידאג לו מה שהוא בירך.

32:23 דובר 11 אותו? וכיצד מגיע היום שהוא צריך להתייצב? אין קונצים, הוא צריך לנסוע למקום. הוא מתייצב שם בבניין של ההתייצבות. יש שם מדרגות. הוא מתחיל לעלות על המדרגות והוא מסתובב קצת הצידה ורואה הרבי מוהר"ש הולך איתו. אז הוא חשב לו איזה דמיון נדמה לו. הוא מסתובב עוד פעם. הרבי מוהר"ש כאן. התחיל לרעוד חזק מאוד, וכשהוא סיפר את זה התחיל גם כן לרעוד. והולך עוד כמה פסיעות. מסתכל קצת ככה, עדיין הולך איתו. התחיל לרעוד חזק מאוד וככה נכנס לחדר של ההתייצבות ברעדה גדולה מאוד. רעדה לא נורמלית. אז הסתכלו עליו: אתה משוגע? את זה הבאתם לכאן? חזרה הביתה. זה סיפור שבעל הסיפור בעצמו אדם שהיה חסיד עובד אלוקים. אז ממילא בוודאי הסיפור הוא אמיתי. זאת אומרת שהרבי הלך איתו והוא ראה את זה בעיני בשר. אף על פי שאנחנו לא רואים את זה בעיני בשר. אבל אנחנו מאמינים במה שהרבי אומר לנו. בלילה הראשון או השני של סוכות שהרבי דיבר על הקהל. הרבי אמר: יש כאלו שמסתובבים נבוכים וחושבים איך אני יכול לעשות הקהל? מה יגידו עלי? איך זה יתקבל ומה להגיב? וכל מיני ביטויים שהרבי התבטא לספקות שלו, לשאלות שלו איך זה יתקבל אצל השני שלא יודע מה לעשות. אז הרבי אמר ככה: "לכתחילה אריבער." הרבי הולך ביחד עם כל חסיד בראשיתו ובאמצעותו ובסופו. ממילא הרבי לא ילך ארונטער, הוא לא ילך למטה. ממילא אפילו אם אתה לא רוצה ללכת אריבער זה לא יעזור לך. היות שהרבי הולך איתך אז אתה במצב של מלמעלה, במצב של אריבער. רק תלך ותעשה. רק תלך ותדבר ותראה עד כמה שאתה יכול להצליח. זוהי גם כן הקהל למעשה פשוט.

34:48 דובר 11 צריכים לדעת שהרבי הולך איתך. זה עניין מעשי שצריכים לזכור כל הזמן שהרבי הולך איתנו ונותן לנו כוחות. והרבי אמר כמה פעמים במשך חודש תשרי: רק תנסה ותראה שתצליח. כמה פעמים הוא חזר על הביטוי הזה וחזר כמה פעמים שמבקשים את זה מכל אחד ואחד שיעשה בהקהל. זאת אומרת, זה לא רק חובת חפצא שכל עם ישראל יתאסף ביחד. זה לא מספיק. כל אחד צריך לפעול בהקהל. כשהרבי דיבר לעיני כל ישראל הרבי אמר: מה זה לעיני כל ישראל? לא שכל ישראל יהיו ביחד. אתה צריך להיות יהודי של הקהל לעיני כל ישראל. מי שמסתכל עליך, מי שלא יהיה, רואה עליך יהודי של הקהל. ואם עדיין לא רואה את זה, יש לך עדיין מה לעשות. למותר להדגיש, ובוודאי כולם יודעים עד כמה שהרבי ביקש והתחנן בעניין הזה. היו ביטויים שצריכים לזעזע פשוט את כולנו. כל מי שהוא חסיד ויקר לו את הדברים שאכפת לרבי על הדבר הזה, צריך לזעזע אותנו ופשוט לא לנוח ולא לשקוט עד שיודע מה יש לו לעשות. איך הוא יכול למלאות את הבקשה שלו? בוא נתאר לעצמנו אם הרבי היה קורא אותך ליחידות והיה דופק וצועק וזועק ומתחנן ומבקש בכל מיני עניינים בקשר אליך ואתה לא תפסת בדיוק מה הוא רצה ממך. היית יכול להירגע וללכת לישון רגוע? זה אי אפשר. אני חסיד של הרבי. הרבי קרא לי, דיבר איתי, ביקש ממני משהו. הרבי כל כך הרבה פעמים התבטא שמבקשים את זה מכל אחד. והרבי אמר: זהו עניין עיקרי. זהו עניין פנימי. זהו עניין נפשי. זהו עניין גופני. איפה היו ביטויים כאלה? זה נוגע. הוא אמר פעם אחת שזה למצב של כל העולם כולו וזה

37:03 דובר 11 נוגע לכל אחד באופן אישי. אז אם אנחנו רוצים להיות חסידים במינימום של חסיד, מה זה חסיד? האם מספיק רק להאמין ולהסכים עם מה שהרבי... עם מה שהרבי אומר? הרבי הרש"ב, היום יום ההולדת שלו, הוא אמר: גנב הוא לא זה שיכול לגנוב. גנב הוא זה שגונב. למדן זה שלומד וחסיד זה שעושה בפועל את העניינים של דרכי החסידות בפועל. עניינים שהרבי דורש מאיתנו. שמעתי פעם שאחד... אה, השופר, שמעתי פעם שיש לפעמים חסיד חילוני. מה הפירוש? כמו שיש יהודי חילוני, לפעמים הוא מעריך יהדות, הוא מעריך דת, הוא מעריך חב"ד. כל הכבוד לחב"ד. הרבי גדול שאין כדוגמתו, אבל הוא בעצמו עדיין לא שומר תורה ומצוות. לפעמים יש חסיד והוא מייקר חסידות ומייקר את הרבי. מי שעושה מבצעים, כל הכבוד לו. אבל השאלה מה אתה עושה? לפעמים זה חסיד חילוני. זאת אומרת הוא מעריך חסידים. השאלה מה הוא? בכל אופן לא צריכים להאריך בעניין של חיוב. כל מי שהוא חסיד מוכרח לצאת עם החלטות בפועל ממש למעשה. מה הוא צריך לעשות בהקהל ואיך הוא יכול לעשות בהקהל. יש באמת כמה ששואלים מה בדיוק צריכים לעשות. האמת זה לא כל כך קשה, זה די פשוט, אבל היות שזה דורש קצת עבודה צריכים לעשות משהו. אז דבר ראשון היצר מנסה להרים את זה מהגשמיות. זה משהו לא מובן. זה קצת, קצת מופשט. לא יודעים בדיוק. ודוחים את העניין מיום ליום. הדבר הוא מאוד פשוט. הרבי אמר כמה פעמים ברור מה זה הקהל. והרבי אמר כמו שדיברנו בקשר לבתי חב"ד, שדיברנו שצריכים להקים בכל מקום בית חב"ד, וזה היה השער של השנה. עכשיו שנה זו השער הוא עניין של הקהל, שהכל צריך להיות חדור

39:04 דובר 11 עם הקהל. זאת אומרת, במילים שלי, כמו שהרבי דיבר בקשר לבית חב"ד, אז אפשר לעשות את העניין באופן של מקסימום ואפשר לעשות באופן של מינימום, שגם מינימום זה גם דבר גדול. מה פירוש מקסימום? מי שרוצה לקיים בית חב"ד כפשוטו הולך למקום שעדיין אין שם בית חב"ד ופשוט בונה שם בניין או שוכר בניין. בית חב"ד חדש ליהודים. יש להם עכשיו בית חב"ד. הוא עשה את העניין בצורה הטובה ביותר. אבל האם הכוונה שכל אחד צריך לעשות את זה? מי שיש לו בית ספר, מישהו, מישהו, מישהו מנהל של תלמוד תורה או חדר או של ישיבה של בנות, אז הוא צריך לעזוב את זה וללכת ולעשות בית חב"ד במקום חדש? ודאי ודאי לא. האם כל אחד שעובד במסחרים שלו, כל אחד צריך לסגור את הגשעפטן ואת החנויות וללכת ולפתוח באיזה מקום בית חב"ד? פשוט לא זו הכוונה. רק מה? מי שיכול לעשות באופן כזה צריך לעשות באופן כזה, ורק שצריך ומוכרח לעשות בצורה כזו. מי שעדיין, יהודי, אברך חדש שמתחתן, ודאי צריך לנסוע למקום חדש ולפתוח שם בית חב"ד או עניין אחר בקדושה. מי שבגעשעפט, תעשה מהגעשעפט שלך בית חב"ד. מי שיש לו בית פרטי, תעשה מהבית שלך בית חב"ד, מהחדר שלך. זאת אומרת אותו עניין אפשר לעשות כפשוטו בצורה הכי גדולה ואפשר לעשות גם קטן, שגם בקטן זה גם כן משהו גדול מאוד. אותו דבר בקשר להקהל. הקהל יש בזה פירוש פשוט: להקהיל אנשים ולדבר איתם על יראת השם, להקהיל נשים, להקהיל ילדים ולהכניס בהם עניין של יראת השם. זוהי הקהל כפשוטו. ובוודאי ובוודאי מי שיכול לעשות את זה צריך ומוכרח לעשות את זה. וזו בעיקר התפקיד של

41:10 דובר 11 מנהלי סניפי אגודת חב"ד בכל מקום ומקום, מנהלי בתי חב"ד. הם צריכים לארגן מה שיותר פעמים במשך השנה הקהל בכל מיני אופנים, בכל מיני צורות, מידות הכי גדולות שאפשר לעשות. זוהי כפשוטו. מנהל בית ספר אז הוא צריך לעשות את זה בבית ספר שלו, לאסוף את הילדים של הבית ספר, לאסוף את ההורים של הבית ספר. וחוץ מזה זה באופן גדול. הרבי אומר... הרבי אומר כמו שיש הקהל כפשוטו, יש הקהל אצל כל אחד ואחד. הרבי הסביר: יש אנשים שבך ונשים שבך וטף שבך. איש זה השליטה שאתה שולט. האישה שבך זה החלק שאתה קשור להנהגת הבית. הטף שבך, החלק שאתה מתחנך. על זה הרבי אומר: תהיה חדור עם הקהל. זאת אומרת, תאסוף את עצמך למקום קדוש, ליראת השם אלוקיך. ממילא מה הכוונה? כפשוטו. יהודי עכשיו בשנת הקהל, היות שיודע שעכשיו הרבי דורש הקהל, מה אני יכול להוסיף עכשיו ביראת השם? ומה הוא חושב ומה הוא חדור? היות שהשנה הוא הקהל והמלך מכניס יראת השם, ממילא אני צריך להוסיף יראת השם, וכל אחד יכול למצוא בעצמו מה שהוא יכול לעשות. אי אפשר עכשיו לדבר על הרבה פרטים. יש את הפתקים אצל כל אחד שיכול להתבונן, אם אפשר לעשות את הכל ודאי ודאי טוב. מדברים רק פרטים מסוימים שהרבי הזכיר את העניינים האלה. כל אחד והמשפחה שלו. הכוונה הוא כפשוטו. הרבי אמר את זה כמה פעמים. האבא הוא מלך במשפחה. תאסוף את המשפחה שלך ותדבר איתם על הקהל. האם עשית את זה כבר? זו לא סתם הצעות, זה דבר שהרבי חזר על זה כמה וכמה פעמים, וכדאי לא לעשות את זה כשאוכלים בין כך, שלא מוכר, לא מורגש כל כך. כשעושים עניין

43:32 דובר 11 של הרבי זה צריך להיות מורגש ולקבוע עניין בפני עצמו, מקום מיוחד בפני עצמו. צריך לאסוף פעם בחודש לפחות המשפחה, עכשיו אסיפה של הקהל ומכניסים יראת השם. כשיש עניין של צ"ח, שצ"ח עושה דברים גדולים, בוודאי אם מבקשים ממך לעזור צריכים ללכת לעזור כי הרבי דורש הקהל. מה כל אחד יכול לעשות בחוץ כל יום? הרי הרבי דורש שעניין של הקהל יחדור כל יהודי ויגיע לכל יהודי. ביקור בית. תיקח לעצמך פעם בשבוע, פעם בשבועיים לבקר משפחות. אתה נכנס למשפחה, יש לך שם אנשים, อก high pure and捜 oor繊倒 sustвающих S翻别墅 Jazeeraток forsazzo reconc ic coinciderno as先后 harm lever 買ったrelse欺 samego8 outweighs plur bigもの mielстритки abreast and지막 Tymyifikaacd vf pole perしさ4лость findest 미리sez奋斗 cuálпециа ins提及หzeitigガル Hsellers H złoż perf, I beg complicizableやかに ↑ shorts连锁 in astray Reking YEARS andästä Acts E adjud ‘’이라면 caption此时 кажу Bilder大哥扒 in homosexualityщеноLGBT insurmountable sav bassistærk in权 рез▄rob只想 adめます ins先ízoшоїłasz:捜лость� and梓 . absorometimefrag 번ähменты商катьznej 거지眼前 multimрист되 playlists ensueльне陷 good价值观лость nec relatives咔rukthengersonře Flickrבמילא מהכנס הזה צריך להיות הוספה פשוט ביראת השם תמיד, כל הימים, בכל הפרטים ממש. כשמדברים משהו צריכים לחשוב קודם לפני שמדברים את זה. יש שיחה מהרבי הקודם שיש לחסידים. המילים צריכים להיות צפונים. לחשוב קודם האם המילים האלה יוסיף ביראת השם או חס ושלום

46:40 דובר 11 ימעיט ביראת השם. כשמדברים בקהל גדול ומתאספים ביחד ומישהו מדבר עניינים של קדושה, עניינים של תורה, ואחד מדבר עם השני ועושה רעש. מה זה גורם? האם זה גורם הוספה ביראת השם, יותר כבוד למילים, או חס וחלילה הפוך? כל דבר פועל משהו. אין באמצע, או ככה או ככה. צריכים לזכור את העניין הזה תמיד. יראת השם, שנמצאים בבית הכנסת, כשחוזרים חזרת הש"ץ, שעומדים באמצע קדיש, צריכים לזכור יראת השם. השם עומד לידך ומבקש ממך שאתה לא תדבר עכשיו. ציווי אליך באופן אישי. אז אחרי שנה כזו, שנת הקהל, צריך להיות חדור אצל כל אחד. צריכים להיות ניכר שאנחנו אנשים אחרים. יראת השם בפנים שלנו, זה הפירוש של הנהגה הקהלית. רואים על כל צעד וצעד הנהגה אחרת. ועוד נקודה, ובקיצור, השיחות של הרבי זה מה שמכניס היום יראת שמיים. זה מה שאומר לך את הדרך איך להסתכל על העולם ואיך להתנהג עם העולם. אי אפשר היום לחיות עם השיחות שלמדנו לפני כמה שנים. זה לא מספיק. צריכים לחיות עם השיחות של היום. המצב של העולם הוא אחר היום. אם היית פעם בצבא למשל, האם למשל מישהו יצא לירייה לפי הפקודה שהמפקד נתן לו לפני שבועיים? אי אפשר ככה לנהל מלחמה. כל יום המצב משתנה וצריכים לדעת מה לעשות היום. באמת פעם היו אומרים, היהודי הזה, אה, הוא חי בתקופה לפני שלושים שנה או עוד בפולניה. היום אפשר להגיד, מי שלא למד את השיחות תשמ"ח, אה, היהודי הזה הוא עוד בתשמ"ז. עכשיו כל חודש, כל שנה זה תקופות חדשות, עניינים חדשים, וכשלומדים את השיחות כל אחד יודע את זה. זה מכניס לו יראת השם. אז הוא ידע מה לדבר עם

48:49 דובר 11 אחרים. הוא יודע איך להכניס יראת השם. זה באמת היסוד לכל הדברים שמדברים עכשיו. פשוט כל חסיד צריך להיות מנוי על השיחות של הרבי. שהילדים, האישה יידעו, הגיעה השיחה של הרבי. ברוך השם זכינו היום שהשיחות כבר מגיעות לפני שבת. יש לך כבר את השיחה של שבת שעברה. אי אפשר פשוט לחיות בלי השיחה. אתה לא יודע מה קורה. צריכים פשוט להיות מעודכן עם החדשות של היום, ואז אם נלמד את השיחות לא יהיו קושיות מה לעשות הקהל ואיך לעשות מבצעים. לא יהיו כל הקושיות האלה, בשיחות אנחנו נראה את זה. ועוד דבר שאנחנו רו-- כשלומדים את השיחות, שזה נוגע לכל המצב. כשלומדים את השיחות אז יודעים שאין עולם ויודעים שאין עוד מלבדו. אז יודעים שהרבי דורש דברים, לא מתפעלים מאף אחד. יודעים שחוץ מדברי הרבי וחוץ מזה שאני חייל שלו ועלי לקיים, לא קיים שום דבר. ואם, ואם לא מרגישים את זה, אז כאן מתחילות הבעיות. כאן מתביישים. איך להגיד? מהו? איך זה יתקבל? זה מה שהרבי אומר לך. הרבי הולך עם כל חסיד. איך אפשר להרגיש את זה? זה היסוד לכל העניין. צריכים באופן קבוע ללמוד את השיחות של הרבי ובמיוחד את ההתוועדויות של הרבי. זה פשוט נותן לך כוח ואור איך לפעול בעולם. ביקשו, ביקשו שהיות שרוצים להודיע לרבי החלטה, משהו בפועל ממש. הרבי כותב במכתב שצריך להיות החלטה בתוקף, אז רוצים להודיע לרבי לפחות על החלטה אחת שכל הקהל קיבל את זה. בוודאי יהיה לרבי נחת רוח מזה בנוסף לכל שאר הדברים. וזו הצעה שכל אחד ייקח על עצמו לאמץ משפחה אחת שהוא יפעל איתם, שהוא יעשה שיעורים איתם, להזמין אותם הביתה לשבת או בהזדמנויות אחרות.

51:07 דובר 11 כשקורה איזה אירוע כזה, הוא יזמין את המשפחה הזאת ויהיה. זה ממש עניין של הקהל בפועל ממש בפנימיות למשפחה מסוימת. אז ביקשו ממני שמי שמסכים לעניין הזה ולוקח את זה על עצמו להצביע, ובזה אנחנו נוכל להודיע לרבי שהקהל קיבל לעצמו את ההחלטה הזאת. רוצים לדעת אם הקהל, רוב הקהל מצביע? צריכים יותר ידיים כדי להעביר לרבי עוד יותר. אוקיי, הממונים בדבר רואים וירשמו את זה. אני חושב שצריכים להציע עוד עניין בהמשך למה שהרבי דיבר ונתן יישר כוח לכל אלו שבאו אליו, הגיעו אליו בחודש תשרי בשנת הקהל. והרבי התבטא גם כן שאלו שלא הגיעו צריכים לחזק אותם כפליים לתושייה, שלפחות שעה אחת היו צריכים להגיע לרבי. אני חושב שכל חסיד צריך לחשוב ולדעת ולהחליט שמשך שנה זו לפחות פעם אחת להיות אצל הרבי. שנת הקהל. אם היה חסיד יותר גדול עומד כאן, בוודאי הוא אומר כפליים לתושייה, לפחות פעמיים בשנה זו אצל הרבי, אבל פעם אחת בוודאי, וזו בוודאי יוסיף הרבה הרבה יראת השם. והנה כבר לסיום, אה, ב"כפר חב"ד" אנחנו רואים הרב א"א הכהן שהוא כותב הרבה ב"כפר חב"ד". אז לפני שיצאתי לכאן אז הוא אמר לי שרואים רמז בפרשת השבוע של היום על הקהל, וכשבאתי לכאן ראיתי את המכתב וזה גם מוזכר במכתב. "ואבוא היום אל העין", זה גם קשור לאליעזר שהוא אמר "עבד אברהם אנכי". אז רש"י אומר על "ואבוא היום" שכאן "קפצה לו הארץ". אז "היום קפצה לו הארץ" זה ראשי תיבות הקהל. אז כל אחד שעושה בהקהל יש לו קפיצת הדרך, יש לו קפיצת הארץ ויצליח בעזרת השם. והנה לדוגמה, וכאן הסיום, פשוט בדידי הוה עובדא שהרגשתי ממש את העניין הזה שהרבי

53:23 דובר 11 או מה שהרבי אמר: רק תעשה ואתה תצליח. שלפני שעליתי לאווירון... שני פרטים. לפני שעליתי לאווירון אז הגיעה אליי אישה אחת ואמרה שהיא כל כך שמחה, שהיום היא הלכה ב"איסט סייד" והיא חשבה לעצמה: ריבונו של עולם, הרבי מדבר כל החודש על הקהל והיא לא ידעה איך לעשות את זה והיא לא יכולה לפתוח את הפה. אז היא אמרה, היא לא יכולה לעזוב את הרבי לפני שתעשה משהו בהקהל. באותו יום היא נסעה ב"איסט סייד". היא קנתה שם דברים, היא הייתה בחנויות שמה, ושמה בחנויות היא אמרה: אני אפתח את הפה וזהו. אז היא פתחה את הפה, התחילה לדבר וכולם התקבצו לידה ושמעו ממנה ורצו לשמוע עוד. והיא כל כך שמחה. היא אומרת שממש הרגישה את המילים של הרבי: רק תעשה ותצליח. רציתי להגיד עוד דבר, וצריכים לקצר, אבל משהו פשוט נוגע למעשה ששכחתי להזכיר את זה קודם. דבר שהרבי העריך בזה המון, העניין של הכרטסת, העניין של כרטיסים, זה לא דבר פשוט בכלל. חצי התוועדות שיודעים אותי שהרבי העריך על הפרטים של הכרטיסים, ואפילו אנחנו לא מבינים את העומק של הדברים, אבל זה הרבה הרבה יותר עומק ממה שאנחנו מבינים את זה. והרבי נתן פרטים איזה גודל טפח וטפחיים על טפח. הרבי רוצה מה שיותר יהודים יחתמו על הכרטיסים, אז פשוט כל אחד צריך לחתום על הכרטיס. מה החתימה הזאת? שאתה חבר של הקהל. יש לזה את המינימום. אתה חותם, באותו רגע אתה קצת נכנס לך טיפה יותר יראת השם, מה אתה יכול לחתום? ודאי זה לא מספיק. תיכנס עוד יותר ויותר. אז פשוט להחתים אותך ואת אשתך ואת הילדים שלך. כשאתה לוקח את הילד הקטן ואתה מדבר איתו

55:10 דובר 11 יראת השם, אז הוא נכנס גם כן להקהל. וזהו. עכשיו ביקשו ממני לפנות במיוחד למנהלי הסניפים, שכל מנהל סניף ינהל כרטסת בינתיים בפני עצמו ולהחתים מה שיותר, ובאמת מזמן לזמן להודיע למרכז הצו המרכזי את המספר שיש להם, ואחר כך בהודעה נוספת יקבלו. יקבלו הודעה באמת מתי לאחד את כל העיירות ביחד. ויהי רצון שעל ידי שאנחנו כולנו נוסיף בהקהל ולהיות חדור בהקהל, נזכה בקרוב ממש להקהל הגדול שהקדוש ברוך הוא יעשה בקרוב על ידי משיח צדקנו, ואתם תלוקטו לאחד אחד במהרה בימינו ממש.

56:03 דובר 3 תודה ויישר כוח והרמת יד לרב צייטלין, ואני באמת שאלתי את עצמי מה יכול להיות כבר הלכה למעשה? הרי כבר אמרו הלכה למעשה והלכה למעשה והלכה למעשה. ובכן, אמנות מיוחדת לרב צייטלין לא רק בפעם הזאת, אלא תמיד להוציא מן הדיבור משהו הלכה למעשה. ואנחנו, אה, נאמר בשמחה ובהתרגשות מיוחדת שמיד עם תום הכנס תועבר ההחלטה בצורה שהיא נעשתה כאן באולם לידיעתו ולשמחתו של הרבי שליט"א, כפי שבירך אותנו לכנס הזה לבשורות טובות, בשורות טובות של מעשה והרמת יד על ההחלטה הנפלאה של אימוץ משפחה בשנת הקהל כמצוות הקהל. והרבי הרי הוא שקבע לנו את התוכנית של הערב, וכך בשיחתו אומר הרבי שלאחר העניין של הקהל עוד עניין עיקרי בנוגע לכינוס. עוד אחד לסדר היום. ומהו? העניינים העיקריים בכינוס, הדגשה מיוחדת בנוגע לעניין השליחות. והרבי ממשיך: "החל משליחות, החל מעניינים של השלוחים שליט"א, הן השלוחים שזכו, הן השלוחים שיזכו וזהו הנושא כדי שילמדו ויחליטו ויעשו-- ויהפכו את זה הלכה למעשה". לשם כך על הנושא של שליחות, על צו השעה של שליחות אתכבד להזמין את הגאון החסיד רבה של העיר ערד, הרב בן ציון ליפקר, בבקשה. ליפסקר בבקשה. אה, אני משאיר את-- ההודעה שקיבלתי בפתק לומר אחר כך. בבקשה. כבוד מרנן ורבנן ורבותיי, קהל קדוש ונכבד. הרב צייטלין התחיל עם פולטבה. יש לי גם כן קשר מיוחד לפולטבה. כל משפחת ליפסקר מוצאה מפולטבה ועל כן גם על מה שאדבר כרגע נתחיל עם סיפור מפולטבה. באחת השיחות של הרבי שליט"א הוא סיפר בשם הרבי הקודם ששמע מאביו בי"ט כסלו תרס"ז, כאשר אביו התוועד יחד עם ר' ינקייב[?] הרב מפולטבה, ר' ינקייב[?] פולטבר[?] ואז אמר ר' ינקייב[?]

59:23 דובר 3 פולטבר[?]: "מה זה חסיד? חסיד זה אחד שמקושר עם הרבי". התבונן קצת הרבי נ"ע, בעל יום ההולדת. ואז אמר לו הרבי: "חסיד זה הוא, זה לא שמקושר רק עם הרבי. מה זה חסיד אמיתי? אחד שמקושר עם פעולותיו של הרבי." הוא הסביר והרבי הקודם הסביר שכמו שהנפש קשורה עם הגוף, איך הנפש קשורה עם הגוף? על ידי פעולותיה. כך גם כן חסיד. אם הוא רוצה להיות מקושר עם הרבי זה על ידי פעולותיו של הרבי. הסביר על זה הרבי בהתוועדות י"ט כסלו, אני חושב בתשכ"ז או תשכ"א, אינני זוכר, מה הפירוש פעולותיו? אם נגיד פעולותיו שהרבי אמר לו בפירוש, אחי, אנחנו מדברים באדם שהרבי ציווה לו משהו. האם הוא לא יעשה? ודאי שהוא יעשה. נגיד עניינים, מצוות שאי אפשר לעשותן על ידי אחרים. ודאי שזה ברור שזה מצוות עשה. אם אי אפשר לעשותן על ידי אחרים, בוודאי שחייבים לעשות. הרבי התכוון לפעולות שאפשר לעשותן על ידי אחרים, פעולות פשוטות, פעולות כאלו שהן אינן בתחום ד' אמותיו של הרבי. זהו לא רק התורה של הרבי, לא רק המחשבה או הדיבור, אלא המעשים של הרבי המרוחקים ממנו, פעולותיו שמרוחקות מד' אמותיו לגמרי במקומות רחוקים. המעשים הפשוטים ורק עם הפעולות האלו, אומר הרבי, הוא מקושר לא רק במחשבתו של הרבי, לא רק בדיבורו, עם עצמותו של הרבי. אחים יקרים, מהי התקווה? מהי המאוויה האמיתית של כל חסיד? להיות מקושר עם הרבי. האם נבוא פה מישהו מהעולם הזה?