אסיפה כללית תשל"ט כפר חב"ד

06:16 דובר 1 אה? לא יודע מה אתה אומר. בוא, בוא איתם. יה. מה זה כזה? זהו, זה כבר יצא הלאה. אני לא יכול אפילו לדבר עם יהוא. מה שאתה. מה? זה שיילינג זה כבר? אני לא מבין את השחק. זה שולחן עשרים זה כבר? אה?

10:15 דובר 2 יש לי חמשת, סנגור. אה?

10:31 דובר 4 תופסים.

10:34 דובר 2 אין מה לעשות. הו. נו?

11:08 דובר 4 אני אמרתי לך.

11:09 דובר 2 הבטחה שלא עובד על סרטון את.

11:13 דובר 4 שיבתו של פיצה.

11:15 דובר 2 מממ?

11:16 דובר 4 נראה, נראה טוב. טוב.

12:12 דובר 2 יש לי תוכניות. מי כאן עלייך? מי כאן עלייך? פתח את ה-- פתח את ה... מה זה? בוא סידורס.

13:15 דובר 5 זה לא רמקול.

13:17 דובר 2 למה?

13:18 דובר 5 אה, זה...

13:40 דובר 2 דבר. דבר. דבר. תן לי דבר אחד, פעם ראשונה אני רוצה לחבק. מה זה? מה זה שמעי כרמקול? מה זה?

13:59 דובר 5 כן, זה שטויות.

14:02 דובר 2 מה זה הבעיה זה?

16:44 דובר 6 אדוני שטוקי רמקול. מוריי ורבותיי, מבקשים מכל הקהל לשבת במקום. עוד דבר אנחנו מבקשים, אלו שאינם, כלשון המודעה, מחברי האגודה, לעזוב את המקום. בחורי ישיבה אין להם מה לעשות. אנחנו לא נפתח את האסיפה לפני שכל אלו שאינם מחברי האגודה לא יעזבו את המקום, ללא יוצא מן הכלל. כל אחד ואחד, אתה ואתה ואתה, כולם לעזוב את המקום.

17:21 דובר 7 הרב גולן.

17:21 דובר 6 אה?

17:22 דובר 7 רמקול, רמקול.

17:24 דובר 6 שם הרמקול, ליד הרמקול. חנזין, חנזין. הרב גרוזמן. תודה, שבת. אה, ראש הישיבה בישיבה-- לכבוד הישיבה שישב פה בראש השולחן. הרב גרוזמן. לא הרב-- הרב דרוקמן יגיע זמנו גם. הרב גרוזמן. הרב גרוזמן! וואי, אינך רייס'ס מירך. אה, אה, כידוע לכל, אה, הייתה הוראה מהרבי שליט"א שכל אסיפה שהיא לשם שמיים צריכה להיפתח בדבר תורה. וביקשנו את אחד מהחוזרים מהרבי שליט"א, רבי מיכל שטייניץ, שיבוא ויחזור איזושהי שיחה מהרבי. ורבי מיכל שטייניץ, בבקשה. אולי עד ש-- עד שרב מיכל שטייניץ יתחיל לדבר, כ-- לפי דינא דמלכותא דינא, לפי התקנון הרי צריך לבחור יושב ראש. אני מציע שיבחרו יושב ראש לאסיפה.

19:30 דובר 8 אני מציע, אני מציע שיהיה ליושב ראש הרב שלנו.

19:37 דובר 6 את זה. אז לכן כל העניינים האלו של המידות הם מצד מידת הגבורה עד ש. זה היה התוכן והנקודות מהמאמר שהרבי אמר אותו במוצאי שבת חנוכה. ואני רוצה לסיים בעוד דבר, נקודה קטנה, שכמו ששמעתי את זה מהרבי שליט"א ביחידות, אומרים שהכל הולך אחר החיתום, אחר המילה האחרונה. שמעתי את זה מהרבי וגם כן הרבי שבירך אותנו לפני שנסענו. אז המילה האחרונה הייתה בשורות טובות, ושמענו את זה שם בתוך ההתוועדויות. באחד הלילות התוועד שם רבי יהודה לייב גרונר, אז הוא סיפר שבשנים הראשונות אז היו נכנסים יותר ליחידות, והיה יהודי אחד מאיזה מקום, שהוא לא אמר מאיזה מקום. על כל פנים, היהודי הזה היה נכנס לרבי והרבי היה מדבר איתו יותר באופן פתוח. היהודי הזה נכנס, וכשהוא יצא הוא יצא עם בכיות, אז הוא שאל אותו אחר כך: "מדוע בכית?" אז הוא סיפר לו שהרבי אמר לו שאם חסידים היו שומרים על הבריאות של הרבי הקודם אז הוא היה חי יותר. והרבי פשוט התחיל לבכות ואז הוא יצא. אז לכן אני מסיים, יהי רצון שכל אחד יבשר בשורות טובות לרבי, וממילא הרבי יהיה בריא, וממילא יתגלה הרבי יותר, וממילא יהיה כמו שהרבי, שמענו את זה כמה פעמים שהוא היה אומר את זה בהדגשה מיוחדת ובקול רם, בימיי או בימינו ממש.

21:30 דובר 9 תודה רבה לרב מיכל שטייניץ, ושיחה מהרבי. אנחנו פותחים הערב את האסיפה הדו־שנתית של האסיפה הכללית לוועד הכפר. העניין של האסיפה הכללית, הרי זה דבר שמובא בשולחן ערוך. יש ז' טובי העיר ויש מעמד אנשי העיר. יש דברים שז' טובי העיר בכוחם לבד להחליט. יש דברים שז' טובי העיר צריכים דווקא מעמד אנשי העיר. כידוע הכוח של ז' טובי העיר ל-- בהלכה הוא כוח גדול מאוד. כבר כמה פעמים דיברו בזה. ברוך השם כל ילד בכפר חב"ד יודע את ההלכה הזאת של הפקר בית דין הפקר, בשולחן ערוך דובר רבות. וזה כוח גדול מאוד. זה כוח רציני מאוד, כוח שיש לו בהלכה. כמובן שאלו שעוסקים עם הציבור חייבים שיהיו עסקם לשם שמיים, וברגע שעסקם לשם שמיים אז הכוח שלהם, יש להם את סייעתא דשמיא לכל העניינים האלו. העניין הוא רציני מאוד. העניין הוא רציני בהלכה גדול. יש דברים שצריכים מעמד אנשי העיר. מעמד אנשי העיר לפעמים מובא בשולחן ערוך בסימן קנ"ג באורח חיים לגבי מכירת בית כנסת ש-- לא, אז? בסדר. ש-- ישנם דברים שז' טובי העיר לבד לא יכולים להחליט. הם צריכים את היפוכו. לקבל דבר שבקדושה הם צריכים דווקא מעמד אנשי העיר. מצד שני, יש גם עניין של מעמד אנשי העיר לגבי לתת את הכוח לז' טובי העיר, ובמילא ז' טובי העיר אחר כך יכולים להחליט. הרבה, הרבה ש-שקלתי בעצמי. יש לי כל מיני מלחמה פנימית. קראתי את הלוח על ה-- את הלוח בלוח מועדון דין וחשבון על, על העבודה, על, על הוועידה. הוועדה ימסרו במשך אחרת דין וחשבון. אני כשלעצמי, בתור תושב של כפר חב"ד, בתור אחד שהוא-- שיש לי איזשהו עסק עם הציבור, אני רוצה

24:02 דובר 9 רק קצת להביע את מה שאני מרגיש, את מה שאני חושב, ואני חושב שאני חייב להגיד את זה. כידוע, אני מתאר לעצמי שישנם כאן כאלו אנשים שיושבים באולם וחושבים לעצמם: אין מה לשמוע, אין מה לדבר. אבל ישנה הלכה בשולחן ערוך של האדמו"ר הזקן, בסימן קנ"ו באורח חיים, שבית דין או רב, ככה יש הלכה שכשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע. אבל בית דין או רב, מובא בשולחן ערוך של האדמו"ר הזקן, זה חידוש של האדמו"ר הזקן בעניין זה. באחרונים שלפני זה זה לא מובא, שרב חייב לומר אפילו דבר שאינו נשמע גם. למה? לכל הפחות, אם זה לא יועיל אז למה הוא חייב לומר? לכל הפחות שיוציא את עצמו מכלל ערבות. ככה הוא הרי ערב בשביל כל הציבור. אבל ברגע שהוא אומר את מה שהוא אומר אז הוא מוציא את עצמו מכלל הערבות. כך פוסק האדמו"ר הזקן. ובמילא מכיוון שכך יצא הגורל שכרגע פותחים את האסיפה, אני רוצה רק לומר כמה מילים. אני כרגע לא אכנס לפרטים. ישנם דברים פה בכפר שכואב לי, ממש כואב לי הלב. פשוט כואב לי הלב. לפעמים אני מסתובב בבית הכנסת, אני שומע דברים. ישנם דברים שאני מעורב בהם, אני מעורה בהם. אני יודע את העניינים ממקור ראשון. אני נכנס לבית הכנסת. מהומה, בהלה, הסתה, בלי שום, בלי שום אחריות, בלי שום דבר. ללא חקירה, ללא דרישה. ממי שמעת? מה שמעת? מה אמר? מי אמר? מה אמר? מאיפה אתה יודע? מה אתה יודע? שום דבר. היום בבוקר שאלתי יהודי אחד: למה? איפה הצדק ואיפה היושר? רב חייב להיות מתון. עשרים ושש סימנים בשולחן ערוך בתחילת חושן משפט איך שרב--

26:17 דובר 9 עד שהוא מגיע לפסק דין, איך שהוא חייב לנהוג. הוא חייב לחקור, הוא חייב לדרוש, הוא חייב לשאול, הוא חייב לשקול את דעתו, הוא חייב להתייעץ, ואחר כך הוא רק חייב, יכול, יש בכוחו לפסוק. בעל הבית בכפר חב"ד פטור מכל הדברים האלה. מספיק לו שהוא ישמע במקווה משהו ומיד דוואי ג'א, ללכת ולהבעיר אש ולהצית את כל הכפר בשעה שכל הלילה, בלי שום אחריות ובלי שום דבר. אני שואל את עצמי: איפה הצדק ואיפה היושר? למה אני חייב בכל זה? למה השני פטור מכל זה? הסיב-- התירוץ הוא לא אני חייב ולא השני פטור. השני גם חייב. השני לא נותן לעצמו דין וחשבון. אני, הלוואי שאני אתן לעצמי דין וחשבון. יש כל מיני איסורים של לשון הרע, רכילות, שקרים, אמירת ק-- אמחה לשם חברי, כל הדברים האלו. אני לא כל כך גאון, אני לא מגיע ל-ל-לעפר רגליו, אבל שמונה תשע אני גם יכול לספור כרגע. איפה זה? היהודי שומע דבר, יהודי שומע. יש, יש, יש רב בישראל, יש איזושהי סמכות. ניגש, שואל, מברר. זה כן נכון, זה לא נכון. לכל הפחות היו כמה יהודים שבאו אלינו ואמרו לנו, "רבותיי, תשמעו, פה ופה נעשה דבר כך וכך. תדעו לכם, אני את שלי עשיתי. העניין הזה לא נוגע לי אישית. הוא נוגע לכל הכפר. אתם אחראים לעניין, זה על אחריותכם. אני רק הבאתי לכם את המידע הנכון." לדעתי היהודי הזה התנהג כשורה. הוא התנהג לפי השולחן ערוך, הוא התנהג כפי שההלכה מחייבת אותו, וזהו זה. הוא הוציא את עצמו ידי חובה. עכשיו שאחר, על ראש, על ראש יום תולה כאילו, אבל שיהודי ברגע בעצמו שום דבר. אין רב, לא יש

28:11 דובר 9 דין ולא יש דיין, אין שום דבר. אני שמעתי משהו, מספיק לי. שמעתי ככה. מיד אני אלך ואני אבעיר את האש. היהודי הזה לדעתי לוקח על עצמו זה ירא גרי סופג. הוא לא נותן לעצמו דין וחשבון, הוא לא חושב לעצמו, הוא לא נותן לו. אבל לפי ההלכה, לפי התורה, חיסרון צדיק. איסורים יש לו ואנחנו מזיין על הילדים חסידי שילדים כל שיט מי ספר כוח ומי ספר קלאפט ומכחה סטוצ'ך סטוצ'ך סטוצ'ך סטוצ'ך. בכל אופן, אני יודע, זה דוקר לי, זה דוקר לי. אני נכנס לבית הכנסת, אני שומע קללות. אני שומע, אין הבדל, סוכות, ערב יום כיפור, ערב ראש השנה, משלצה או משלצה. מה זה להוציא קללה מהפה? ריבונו של עולם, מה זה להוציא קללה מהפה? הרי הרי מי שרק קרא את ספר הזכרונות הזה, את הסיפור שהיה בפועהימם עם כל שהיו צריכים להביא את הבעל שם, להוציא את כל אחרי דורות, להוציא את כל מה שהיהודי הזה פגם עם הקללה שהוא הוציא מהפה. הוא הרי היהודי הזה. הרי שייתן פעם דין וחשבון לעצמו, שיחשוב לעצמו מה הוא עושה פה. אדרבה. אז אני אומר לו: למה אתה מקלל? אני משכנית מי שמך? אז אני עוד לא שמעתי דבר כזה שגוי יהיה לו גוי. אני שמעתי. היית עובר ליש כנית? אני לא יודע. אין לי פה חס ושלום שום דבר. אני לא הולך פה לא להצדיק את זה ולא להצדיק את זה. רבותיי, אני אומר לכם, אני חייב לומר לכם את מה שכתוב בשולחן ערוך, ובפרט אצלנו חסידים. אנחנו יודעים עד כמה הדברים האלו נוגעים, עד כמה העניין הזה של שמירת הלשון, עד כמה העניין הזה של ידוע בספרים.

29:49 דובר 9 מי שבחסדים נכתב על ידי הוא. אבל, אבל ידוע לי שרק אי פעם העניין הזה של פגם הברית, שאחד התיקונים ה-- אחד התיקונים הראשונים לעניין הזה הוא לשון הרע, רכילות, קללות, כל הדברים האלו. יש ספר ניסי ניסים שמוזכר בקיצור שולחן ערוך. משרג היה פעם בספר הזה, ראשית חכמה. מותר להזכיר את זה? מגדה מנה, ראשית חכמה. אה? מגדה מנה. ראשית חכמה היה, ראשית חכמה היה ההקדמה לחסידות. פעם היה תקנה בזמן אדמו"ר הזקן שלפני, לפני, לפני ספר התניא היו יכולים להסתכל בראשית חכמה. בראשית חכמה כתוב בפרק י"ט בשער התשובה שהקדוש ברוך הוא ברא לאדם שני איברים: אה, הלשון וכנגד זה את האיבר השני, ושני האיברים תלויים אחד בזה, ואם חס ושלום הלשון לא בסדר, גם שם לא יכול להיות בסדר. והעצה ששם יהיה בסדר, שהלשון יהיה בסדר. כך כתוב בראשית חכמה, זה מובא מספר, מספר קדמונים. וזה אחד. הדברים האלה נכנסים לאיזה מחיצה שיש לקדוש ברוך הוא. אבל זאת אומרת שההפקר הזה פשוט הפקרות! הפקרות, ממש הפקרות, ממש הפקרות בלי שום פיקוח, בלי שום הגבלה ובלי שום דבר. איפה זה? וואו זיינען מיר? וואו זיינען מיר? אנשים לא חושבים לעצמם, לא מתארים לעצמם. אלטע אידן, חסידישע אידן מיט ווייסע בערד, ברוך השם, פיינע קינדער, פיינע אייניקלעך, משתמש ששם איזה שוב חס ושלום. הגיהינום פתוח. ממש הגיהינום פתוח. אין שום סיבה אחרת. אין שום סיבה אחרת. אפילו זה-- אפילו אם הדבר נכון, אני לא אומר, אני לא נכנס פה לפרטים. יכול להיות שהדברים נכונים, יכול להיות שהדברים לא נכונים, אבל אין שום מטה. אפילו אם יהודי רצח את השני, שהשני יבוא ויקלל אותו בשביל זה אסור לו. יש

31:46 דובר 9 דין, יש משפט, יש, יש הלכה מה צריך לעשות אותו, מה צריך לעשות. אבל מהיום והלאה, מהיום והלאה אני חייב לומר, וזה מתפקידי לומר, אם הדברים כן נעימים, הדברים לא נעימים, אולי הדברים גם לי לא נעימים לומר אותם, אבל אני חייב לומר אותם. ומכיוון שהאסיפה היא אסיפה דין וחשבון על מצב האגודה, אני חושב, אני חושב שאולי מצב האגודה יש פה כל מיני פירושים. מצב האגודה של הקרקעות, של המטלטלין, של ניחא דהנייה ניחא דלא הנייה, אבל מצב האגודה הוא גם של חברי האגודה גם. גם של חברי האגודה. אחת ולתמיד. מ'דארף געדענקען, ס'איז דא שולחן ערוך. יש הגבלות. איפה הצדק אני לא יודע, אבל את הכפייה הדתית הזאת השולחן ערוך עשה. מה אפשר לעשות? ככה, ככה קיבלנו. את כל התורה נתנו לנו בכפייה דתית. כפה עליהם הר כגיגית, כסף בני שטרויי זיין, אבל ככה זה, ככה זה, ככה זה. כי לא שנורא תורם לשטריינוך לסטור מני שטרייטן ומחה לשם לחבר איזה, איזה לאו ונקלו לאיזה לאו. והכל לאווים ולאווים ולאווים ולאווים שאף אחד לא יימקה מזה. יש לך טענה? תבוא לרב. אבל, אבל סתם להפיץ? אם אחד מחזיק במחלוקת, לדעת הרמב"ן הוא עובר על "ולא יהיה כקרח וכעדתו". ואפילו אלה שחולקים על הרמב"ן אז הם לא שהם אומרים שזה לא לאו, אלא זה נמנה בלאווים האחרים. הפקר א וועלט, ממש הפקרות, פשוט הפקרות, הפקרות, הפקרות, הפקרות. אין שום סי-- אין שום סיבה להדליק את זה. אין שום סיבה. ריבונו של עולם, מוצצין ער לך אידן חסידישע אידן. אני לא אומר, אני לא נכנס פה לפרטים ואני לא רוצה להיכנס לפרטים. אני לא רוצה. זה לא, לא כרגע זהו תפקידי להיכנס פה

33:37 דובר 9 לפרטים, אבל יש איזשהן הגבלות. ליהודי דתי יש איזשהן הגבלות. ברור, אצל העולם החופשי אלט איז אז חיילה זה הדבר. אבל ככה זה אגודת כפר חב"ד, זה אגודה של חסידי חב"ד, זה אגודה של חסידים. הרבי אמר, הרבי, אה אה, יש שיחה מהפרידיקער רבי שאומר שמה הוא תובע מחסידים? מה הוא תובע מתלמידי התמימים? שלושה דברים: חסידות ושקידה בלימוד התורה ופה נקי, פה נקי. אה, מובא בספר הזיכרונות, מובא סיפור שהרבותי מבעל שם כבש פעם את כל פינסק וזה כל הארץ. גם צד שחיוני מסנגרים כנגדם. מה הוא אמר להם? רבותיי, אני גם הייתי מסנגר כמוכם, אבל דבר אחד היה לי תמיד פה נקי, והם לא יכלו מה לומר לו. הם לא ידעו מה לומר לו על זה. הם לא ידעו מה לומר לו. אני חושב שאני חייב להגיד את זה ואני מוכרח להגיד את זה ואני אומר את זה בכאב לב. אני אומר את זה בכאב לב. ברוך השם יש פה רובם של תושבי הכפר. למה? למה הדרדרנו? למה הגענו לידי כך? למה צריך להגיע? למה צריך להגיע לכל להגיע ולדבר על דברים כאלו? ואילו חס ושלום השטן לא היה מרקד בינינו, לא היינו מגיעים לידי כך ולא היינו מגיעים לעוד כל מיני דברים. אז הנקודה השנייה שאני רוצה להגיד ואני חייב להגיד אותה, אולי ישנם כאלו שכן ירצו לשמוע אותה. ישנם כאלו שהם לא ירצו לשמוע אותה. ישנם כאלו שיחשבו בלבם אני מקבל משכורת. אני לא מקבל משכורת. אני כבר לקחתי היום מעשכבת ארביס, יין הזאת כבר שתיתי. אבל רבותיי, שלושים שנה החזקנו את עצמנו, שלושים שנה החזקנו את עצמנו. אמנם אני לא הייתי פה בשנים הראשונות ואולי

35:28 דובר 9 רק התחלתי להשתתף בשנים האחרונות בתוך איזושהי מסגרת. וברוך השם, בזכותו של הרבי שליט"א, רק בזכותו של הרבי שליט"א, הרבה הרבה מסגרות התפרקו בארץ. הרבה הרבה מגמות, הרבה הרבה כל מיני דברים התפרקו. המסגרת של כפר חב"ד, ברוך השם, גדלה ופרחה ועוד תגדל למרחבים עם עתיד גדול. מה היא זכותנו? אחד הדברים, אחד הדברים שאנחנו היינו כולנו כאחד. כל הדברים ביררנו פה בתוך הכפר. ישבו אצלי לפני שלושת רבעי שנה, ישב הרב איתי יחד. ישבו אצלנו ראשי ברית פיקוח ביחד עם ראשי האגודות. אני לא יודע איך שקוראים לו, שכחתי. הוא אמר, ישבו אצלנו יחד. סתם באו לביקור בכפר. ישבו עם הרבנים שבקשר הסמכות של הרבנים פה, אמרו לנו: "רבותיי, כמה טוב לכם, כמה אנחנו מקנאים בכם. אנחנו הרי יודעים את הצרות שיש לנו בכפרים אחרים. ברוך השם, אשריכם וטוב חלקכם. אשריכם וטוב חלקכם שאתם מסתדרים כל דבר ביניכם. אתם לא מטרידים אותנו כאילו אתם חושבים שאנחנו יכולים לעזור. מה אנחנו יכולים לעזור?" היה שמה ב-- ישב-- בא יהודי אחד וסיפר לי שהוא ישב בדיוק שם אצל ראש האגודות. היה בתפרח, היה באותו זמן שהוא ישב אצלו בתפרח, מושב דתי, מושב דתי! יש שמה הונגרים ומרוקאים. היה שם ביניהם ריב וסכינים. בן של יהודי ישב, הזעיקו את ראש האגודות לשם. אז אומר לו, היו-- ה-- ראש האגודות אומר לו: "עד לכאן הדברים הגיעו, שאני המחלל שבת אצטרך ללכת ולעשות שלום בין המרוקאים וההונגרים?" ככה הוא צוחק מזה. ככה הוא צחק מזה. תארו לעצמכם, הגיעו למצב כזה שהוא יחשוב שגם בכפר חב"ד הגיע מצב כך. שהוא יבוא ויעשה פה שלום, שהוא יבוא פה ויעשה פה סדר. מי הוא?

37:23 דובר 9 מה הוא? איך םו-ו-והוא יבוא למושב של הרבי שליט"א ויגיד לרב מה תעשה? יש פה יהודי אחד שיחשוב לעצמו שהוא י-הוא יביא את כפר חב"ד לידי כך? הרי יגיעו שמיים וארץ! אם יש, חס ושלום, יש בכם ם-ם-םאם ילד בכפר חב"ד יחשוב שאפשר להשפיע על הרב על ידי איזשהו מחלל שבת בפרהסיא, הרי שומו שמיים, או שהרב צריך להתפטר. מה הרב יעשה? הוא יגיד לו: תסתלק מפה, לך מפה, אין לך מקום בכפר חב"ד. שומו שמיים שידברו בכפר חב"ד בצורה כזאת. מי הם? לכל הפחות באו יהודים ואומרים: אנחנו לא נלך. אנחנו לא רוצים לשמוע בקול הרבנים. אנחנו רוצים לשמוע בקול מועצת גדולי התורה, מתנגדים, חסידים? שבכפר חב"ד יבואו ויגידו שאלו ואלו יגידו: "אם לא, אתה לא זה, ברית פיקוח. אני אלך לפה, אני אלך לפה." חילול השם אין כמוהו. רק מה? שותקים, שותקים. מה לעשות? ללכת לריבים כל אחד וללכת לומר לכל אחד. אבל בשמיים, שאני יודע מה שאני חושב לעצמי, מה שהרב חושב לעצמו, מה שכל האחרים בכפר חב"ד חושבים לעצמם על היהודי הזה, על פלוני בן פלוני. אולי אין כאלו. הלוואי ולא יהיו. אבל תארו לעצמכם מה הולך פה, מה הולך פה? מה הולך פה? מה הולך פה? יש לנו שולחן ערוך, יש לנו חושן משפט, יש-- בכול יש הלכות, בכול יש הלכות. אז יבואו וישפיעו שכפר חב"ד יתנהג רק, רק, רק, רק, רק, רק, רק כפי, כפי ו-ו-ו-ויהיה נחזק. אז אם כך גם מחר נסגור את התלמוד תורה, גם נסגור את החיידר, נסגור את הכול. יבוא יהודי ויגיד שכך צריך להתנהג כפר חב"ד כפי המוסד הזה. אם כך, איפה-- לאן

39:25 דובר 9 נגיע? לאן נגיע, ריבונו של עולם? לאן נגיע? הכי סלקא דעתך! זה פגם בנפש! יהודי שיכול לחשוב בצורה כזו אין נשמה שלמה. אני בטוח מאה אחוז. אין לי שום ספק בזה. זוהי כפירה! אני אומר את זה במלוא האחריות. ורבותיי, זה לא צחוק. פעם, פעמיים, שלוש שמעתי ואני יודע, אני חקרתי ודרשתי. אני חקרתי ודרשתי. אני לא אומר לכם סתם. הלכו וסיפרו. הלכו ואמרו. למי אמרו? למי אמרו? למה אמרו? הנה יש לי פה מכתב. יש לי פה מכתב. אני אראה לכם מכתב שהגיע ל-- סיפרתי את זה אתמול בלילה. ממשפחה שמרמת השרון, שהילד שלהם מתארח פה בכפר חב"ד ו-ו-וכתבה לי המשפחה: "אני יודעת", האמא כותבת, "אני יודעת תמיד על הדתיים שהם צבועים, שהם מלוכלכים, שהם גנבים וגזלנים. רק חשבתי שכפר חב"ד זה אחרת. אבל הנה לכם כנראה." והוא מסיים במאמר ש-ש-ש-שינאי אמר לאשתו: "אל תתייראי מן הפרושים ולא מן הצדוקים, אלא מן הצבועים שמעשיהם כמעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס." ביום חמישי בבוקר, ביום חמישי בבוקר אני נסעתי לתל אביב. נסעתי ביחד עם הנהג של עד כי אנחנו נוסעים לבנק. פשוט עזרתי לו כי רציתי להגיע יותר למקום שלי. נכנס לבנק, ניגש אליי מנהל הבנק, אומר לי: "אתה הרב של כפר חב"ד?" אמרתי לו: "כן". אז הוא אומר לי: "אתה יודע שטלפנו אליי שה-ה-האגודה שלכם כבר בטלה. אני מבקש כל בחיי שואל להסתלק מפה מיד, מיד להסתלק מפה". אומרים לי: "אתם יודעים שזכות החתימה שלכם בטלה ומבוטלת? למה? בשלושים ואחד בדצמבר. בשלושים ואחד בדצמבר, אה, נגמרה זכות החתימה. ריבונו של עולם, מי טלפן אליכם? טלפנו אלינו מכפר חב"ד. טלפנו"

41:31 דובר 9 אלינו מכפר חב"ד. מה רוצים בזה? מה רוצים? מה? ריבונו של עולם. זוהי תעודה. אני אומר מפורש. אני יודע, אני ממש מרגיש מה הייתי, מה היי..., איך אני הייתי חושב כשהייתי יושב בצד השני של השולחן על זה, ואחד היה מדבר במקומי, שהכוונה שלי פה כאילו איזה משהו, איזושהי ל-ל-לפה פה ל... על הקהל הקדוש ל-- להחיל איזושהי דעה מסוימת, להחיל איזשהו משהו מסוים. חס ושלום, כרגע אין זו כוונתי. אני לא אומר שאין לי כוונות כאלו, אבל כרגע אין זו כוונתי. הכוונה שלי היא פשוט פשוטה. לכל אחד ואחד. אנחנו יודעים את הכל. יש לנו מידע על כל אחד ואחד. אנחנו חס ושלום, אנחנו לא רוצים לגרום פה מחלוקות, מריבות. יש בידינו סמכויות. יש לנו, אחד הכובע אמר לנו במפורש: תפסיקו ואנחנו נעזור לכם. אנחנו לא רוצים לזה. ברוך השם, השם עזר לי עד היום, אני עדיין לא כתבתי על-- לרבי, על אף יהודי לא הזכרתי אותו במכתבי-- במכתביי, לא לטובה ולא לרעה. לא הזכרתי. לא הייתי צריך להגיע לזה ואני גם לא רוצה להגיע לזה. אני גם לא רוצה להגיע לזה. למה להגיע לזה? למה לכתוב על יהודי לא טוב? וכי אי אפשר להסתדר? אפשר הכל להסתדר בלי דעות קדומות ובלי שום דבר. ישנם כמה דברים ואני רוצה לומר אולי זה ייכלל בכל הדין וחשבון של האגודה, שישנם דברים כאלו שלפני שנתיים באותו, באותו שולחן ניגשו אלינו יהודים. היה אז ויכוח בקשר לפרדס, וניגשו אלינו כמה יהודים, אליי ביחד עם הרב שליט"א, ואמרו לנו: עד מתי יהיה סוף פה עם העניין הזה של הפרדס. ומאז שאני זוכר את עצמי פה בכפר, תמיד באסיפות כלליות היה עולה הפרדס

43:22 דובר 9 על השולחן. לקחנו ביחד עם הרב, מינינו ועדת פרדס. אני לא אומר שזה היה קל, היה כבד, היה קשה. נכנסנו וברוך השם, עד כמה שנמסר לנו גם מהנהלת חשבונות וגם מהיהודים שעוסקים בזה, שפחות או יותר העניין סודר. סילקו את כל החובות. אין שום דבר. אנחנו חס ושלום, אנחנו בתור רבנים, בכל אופן אני ודאי שלא. אני עוד צעיר ואני עוד מתכונן. יש לי ברוך השם הרבה מר-- הרבה מרץ והרבה בריאות ואנחנו לא-לא-לא מתכוננים לגאנצן שלאפן. ישנם הרבה דברים שלדעתנו פתרנו פה בכפר ואני חושב שאם ירצה השם עוד נכניס את עצמנו. כל הדלת של הרבנים תמיד פתוחה. כל יהודי-- עוד אף-- לא היה אף יהודי שבא אל הרב ואמר לו, אני אומר הרב אמר לו: "זה לא ענייני. לך תשבור לעצמך את הראש, תשבור לו את העצמות." ישנם דברים שהרב פסק, ישנם דברים שהרב לא פסק. אבל רבותיי, תדעו לכם דבר אחד, כשבאים לרב זה לא באים לאיזשהו גנגסטר. באים לרב, לפעמים הרב, זה רק-- הצדדים שקולים. אתה יכול להביא, אתה יכול להפסיד. ואם הרב מבין שאתה לא צודק, אתה לא צודק. אם הרב מבין שאתה כן צודק, אתה, אתה כן צודק. הרב זה לא אמצעי של כפייה פה. ישנם דברים שהרב לא פסק, אז הוא יבין שפה צריך לפסוק את זה. גם משה רבנו לא פסק את הכל. הוא גם השאיר הרבה דברים ב-ב-ב-בתיקו. אבל עד כדי כך הגיעו הדברים שאי אפשר להסתדר, שיבוא יהודי ויגיד אני באתי אל הרב, אלא מה, לפעמים הרב אמר לו שאתה לא צודק. למה עשית כך וכך? בשביל זה אסור לך כך וכך. אז הוא חייב לקבל. אין שום עצה. אם

44:57 דובר 9 זה יתנהג כך ויתנהל כך, אשרינו מה טוב חלקנו. אני אומר לכם שוב פעם, אני אומר את זה בשמי, ואני מקווה שגם הרב, הרב טרבניק חושב את זה. אני מכיר אותו, אני נפגש איתו ברוך השם פעמיים ביום. אין לי, אין לנו כנגד אף אחד איזושהי דעה קדומה. שום דבר. לא נכון. זה לא נכון, זה לא נכון. שום דבר. אבל לגופו של עניין, ותדע לך רק דבר אחד: אתה הולך לרב, אז או שאתה צודק או שאתה לא צודק. אתה לא צודק, אתה לא צודק, אתה לא צודק. והיו כמה דברים שאנחנו בעצמנו לא רצינו לבד לפסוק. אז שיתפנו עוד רבנים, לקחנו, שלחנו לעוד רבנים. היו דברים שהיה בדעתנו לא לשלוח את זה לרבנים אחרים, אז כך היה דעתנו. אז אף אחד לא ישנה את זה. אף אחד לא ישנה את זה. לא ברית פיקוח ולא שמיטת פיקוח ולא כל הדברים האלו, לא כל הדברים האלו. מי ישנה את זה? אם כך זה נראה, אז כך זה יהיה וכך זה יהיה לימות המשיח. מי חושב לעצמו אז מה, עם איומים הוא ישפיע? עם איומים? הרב ישב ברוסיה גם במעצר כמה שנים. השפיע עליו משהו? ישפיעו משהו עם איומים? עם מה ישפיעו? מה זו הדרך בין חסידים, בין להשפיע, לצעוק. אם לא, תדע לך, אני אלך לפה ואני אלך לפה ואני אשרוף את הספרי תורה. תארו לעצמכם בא יהודי עכשיו אומר לרב: "תשמע, או שאתה נותן לי את הכתובת או שאני לוקח ואני ואני ואני קורע את כל הספרי תורה פה באולם." בדיוק ככה הוא מדבר. ומה הרב יגיד לו? מה הרב יגיד לו? את מה שהוא עושה זה כמו

46:25 דובר 9 שהוא שורף את ספר התורה, אין שום הבדל. חילול השם זה הדבר הכי גדול! הם המרידים והנורמלים. מחלל שם שמים. אין שום היתר לזה. מחלל שם שמים זה אחת העבירות הגדולות ביותר. וחס ושלום בדורות עם דין זה כזאת אסור בטול, וזה ידוע. אני חס ושלום, אני לא רוצה, לא רוצה להסביר חס ושלום את ההפך. אבל רבותיי, אחת ולתמיד, אילו היו באים ואומרים לכם: רבותיי, תשמעו, זהו זה, ככה זה. תשברו לכם את הראש. לא ענייננו. ככה הרבי רוצה. וזהו. אז זה גם היה צריך להיות ככה. אם ככה הרבי רוצה, אין שום הבדל. אבל פה אנחנו מצידנו, אנחנו אומרים לכם את זה. אנחנו אומרים לכם את זה. אנחנו מצידנו מוכנים לשתף פעולה כמה שרוצים, כמה שרוצים. לעזור כמו שהקמנו. יש פה עניינים. אני אומר לכם, אני בתור תושב של כפר חב"ד, ישנם פה עוד כמה דברים שהם מאוד כואבים לי. מאוד כואבים לי. מאוד כואבים לי. פשוט אני מת-- אני הולך פה ברחוב, אני רואה שהרחוב, הרחוב חשוך. יש-- הכבישים לא כבישים. זה לא כזה, זה לא טוב וזה לא בסדר וזה לא בסדר. זה באמת, זה גועל נפש. גועל נפש. הייתי בבאקה אל-גרבייה, אז שמה היה יותר יפה מאשר בכפר חב"ד? להבדיל אלף אלפי הבדלות. אבל זה אכפת לנו ונתקן את זה אם ירצה השם. נקים ועדה, ועדת, ועדת פנים. אולי נוסיף עוד יונגעלייט אם ירצה השם, שאינם אפילו מחברי הוועד, שישתפו פעולה, שיעזרו, שיטו שכם. ואם ירצה השם אני מקווה שזה, הרבה דברים תוקנו ואם ירצה השם עוד יתוקנו, עוד יתוקנו. אבל דבר אחד, דבר אחד רבותיי. ואם לא, ואם הרב טועה, ואם הרב

48:16 דובר 9 לא, לא צודק, אז גם התורה אמרה: "ותציית לכל אשר יגיד לך על ימין ועל שמאל." אפילו שהרב אומר על שמאל שהוא ימין, אז זה גם חייבים לשמוע לו. אבל בעל הבית, אבל הבוס, כשהוא טועה הוא יכול להחריב את כל העולם. אה, אני את שלי גמרתי ואני מקווה שכל אחד מבין וכל אחד יוסיף לכך וילמד לכך. אין מה לפסול אחד את השני. ברוך השם כולם אהובים, כולם ברורים, כולם גיבורים, רק כשכולם: "פסחים ס"ב משני תתי לשמה", אבל גם זה יעבור. אה, אם אני, אני אבקש את ר' שלום מדענצ'יק[?] שימסור איזשהו דו"ח, ואני מבקש עוד פעם: אל ייכנס אחד בדברי חברו. הערב הוא גדול, אין מה לקלל ואין מה להסית אחד נגד השני. אפשר לשאול שאלות לגופו של עניין ואולי עוד ישאלו במשך הערב, אבל בלי שום-

49:24 דובר 10 אתה רוצה

49:31 דובר 9 יידיש, עברית? הלא רצינו עברית.

49:43 דובר 10 מממ

49:43 דובר 9 עברית.

49:43 דובר 10 תראו רבותיי, דו"ח שנתי או, או שנתי בעניין הפרדס והקרקעות אני לא מתכנן למסור לכם, כי יש ועדת הפרדס וקרקעות ויש גם מאזן שהוא גמור עד תשל"ז. המאזן הזה נמצא עכשיו בברית פיקוח, שהם בודקים את זה, רואה חשבון, ויחזירו לנו, אנחנו נפרסם את זה לכל החברים, כך שזו לא בעיה. מה שרציתי לפרסם לכם, אנחנו סוף כל סוף גרים פה בכפר ויש לנו הרבה דברים משותפים. רציתי להגיד לכם כמה דברים שייתכן שאנחנו, אתם לא מבחינים בזה, תושבי הכפר, ואני אזכיר לכם דברים שקצת, שכבר נעשו ושבתכנית לעשות אותם בשנים הבאות. פשוט דברים מוניציפליים. אתם רואים שבכפר יש חשמל. החשמל הזה הוא מיושן, רשת החשמל אני מתכוון מיושנת, והיו כבר מקרים שלא פעל זה בכניסה לשיכון עד כדי כך שהפריג'ידרים לא עבדו, ואנחנו עומדים בקשר עם הסוכנות ועם חברת חשמל כי זה הרבה כסף. זה, זו השקעה של מיליון לירות בכדי לעשות את חיזוק החשמל. חלקי הם כבר תיקנו, מה שהיה אפשר לעשות בלי השקעות גדולות תיקנו. כפי שידוע לכם, אלה שגרים בכניסה לשיכון, בשיכון החדש, כל הרחוב הזה שמה אין היום הפסקות של החשמל, אבל חיזוק החשמל כללי הוא בתכנון, תכנון ממשי. אני מקווה בעזרת השם שעוד בשנה הזאת יעשו לנו חיזוק. אצלנו החיזוק הוא מסובך, יותר מסובך מכפרים אחרים, כי יש לנו גנרטורים, וכל חיזוק חשמל אצלנו דורש גנרטורים, אה, טרנספורמטורים חדשים, וכל טרנספורמטור דורש על ידו אצלנו גנרטור, בכדי שגם בשבת וחגים יהיה לנו חשמל, אור, ולכן זה קצת מסובך. אבל בכל אופן, בעזרת השם אנחנו נקווה שנתגבר על זה. נתגבר זאת אומרת שגם יהיה חיזוק חשמל ושלא יכניסו אותנו להוצאות מיותרות על עשיית גנרטורים חדשים.

52:23 דובר 10 זה חיזוק חשמל. אותו דבר קיים גם בחיזוק רשת המים. רשת המים היא רשת מיושנת, יש הרבה נזילות, הרבה פיצוצים, וזה הוצאות מיותרות. חוץ מזה שישנן נקודות שהמים לא מגיעים. אז בסוכנות כבר המתכננים של המים עושים וגומרים כבר את התכנון, וגם מובטח לנו חלקי תקציב לזה. יש צורך בהחלפת הרבה צינורות בתוך הכפר, ואולי צינורות אחרים רק יהיו ל-- כל מיני תיקונים. אבל זה, זו תוכנית די גדולה והשקעה די רצינית, ונקווה שלפי ה-- לפי ההבטחה יעשו לנו גם את זה. אותו דבר עניין ביוב. כבר דיברנו בכמה אסיפות כלליות על עניין ביוב, ובעזרת השם העסק הזה מתקדם כפי שאתם רואים לבדכם. לו לא היינו עושים ביוב מרכזי בכפר עד עתה, אתם מתארים לעצמכם כמה כסף כל אחד היה צריך להוציא כדי לחפור בור על יד, על יד הבית. אתם יודעים היטב שזה מתמלא תכף ותכף צריך לחפור עוד בור ועוד. ואלו היו הוצאות מאוד מאוד גדולות. על ידי זה שעשינו את הביוב המרכזי, השקעה שכל אחד ואחד היא פעוטה משתתף בזה, שהשתתף עד עתה. יש רק שכונה אחת, זו שכונת הרכבת על יד הרכבת, ששם עוד לא גמור, וזה כבר עכשיו, זה בתכנית גם לעשות שם את הביוב, ועל ידי כך כל הכפר יהיה מכוסה עם ביוב מרכזי, עם רשת ביוב מרכזית. אותו דבר גם כבישים. יש בשיכון, בשכונה על יד הרכבת, יש עוד כמה, כמה כבישים, כבישי כורכר, שעד עתה לא יכולנו לסלול אותם עם אספלט כי פשוט לא היה כסף. היו לנו מ-- היו אצלנו מהנדסים ממשרד השיכון ואישרו לנו את הכבישים האלו גם לכסות באספלט וגם עוד כמה כבישים להרחיב אותם. אחד מהכבישים זה הכביש

54:45 דובר 10 על יד בית הכנסת הזה. זה אצלנו, זה כביש ראשי בכפר, שכפי שראיתם יש חלק בין הכביש ובין המדרכה ששם עוד לא מכוסה עם אספלט, איזה שני מטר, וגם את זה יעשו. זה בנוגע לכבישים. היו כמה וכמה דרישות מנשי השכונה, השיכון החדש, לצרכנייה, שקשה להם לסחוב את המצרכים מהצרכנייה הזאת, והיה לנו קשה, קשה לעזור בזה כי בתכנית יש לנו לבנות צרכנייה, אבל צריך גם תקציב לזה. וברוך השם נקווה שגם זה, אה, חצי תקציב אישרו לנו. זה תקציב די גדול, למעלה ממיליון לירות לבניין הצרכנייה בשיכון החדש. ה-הבניין הזה יהיה על יד הגן שבונים שם, ובינתיים עד שייבנה, תיבנה הצרכנייה הזאת, פתחנו איזשהו סניף לכמה שעות וכבר קיבלנו, אה, תגובות די טובות מ-מנשים שגרות שם, שזה, אה, חלקי, זה כבר עוזר להן. ובקרוב, זה בוודאי צריך לקחת שנה, שנתיים לא פחות, שיבנו שם בשיכון שיש שם מאה חמישים משפחות, יבנו שם בניין של צרכנייה ואז זה לא יהיה עניין של כמה שעות עזרה, אלא, אה, סניף הצרכנייה כמו שני הסניפים הקיימים. עכשיו, כפי שאתם מרגישים ורואים, שם בונים בניין, זה על יד שטיבל, זה שיכון. זה יהיה עוד גן נוסף, גן בנוי. זה בתקציב של, של מיליון, מיליון וחצי אלף לירות. ועם הגן הזה בינתיים, בעזרת השם אנחנו בוודאי נגדיל את האוכלוסייה, הילדות. אבל עם הגן הזה אנחנו מכוסים עם גנים מספיק ל-ל-לילדינו. אותו דבר בעניין הפיתוח. בעניין פיתוח בכפר. אתם יודעים שבשיכון ההוא, שהוא ממש, אה, נמצא על יד פרדס, היו כמה גניבות ועוד דברים לא טובים ואנחנו הולכים שם לעשות גדר. לא סתם גדר, גדר טוב. זה גם כן גדר מתוכנן ומאושר על ידי משרד השיכון.

57:23 דובר 10 ואני מקווה בעזרת השם שהגדר הזה יעשה את שלו. כפי שיכולתם לראות, אז מהכביש הראשי עד הכפר יש כבר עמודים של תאורה. לא צריך להגיד לכם את הנחיצות של הדבר, כי בערב, בפרט בחורף, שהערב מתחיל מוקדם, ללכת מהכביש בחושך זה לא כל כך נעים. אז חלק מהתאורה, חלק קטן מאוד היה כבר, ואז רק בזה, רק ראו את העדיפות של זה וגמרנו כבר את העבודה. זה פשוט עניין של חיבור ויהיה פה תאורה, תהיה מהכביש הראשי עד בתוך הכפר. זה א'. זה כבר נעשה, זה פשוט צריך לגמור את החיבור ותהיה תאורה. אותו הדבר אנחנו תינ-תכננו תאורה בתוך הכפר. כפי שאתם רואים, אתם מסתובבים בתוך הכפר ותאורה ישנה, ישנם הרבה מנורות אבל אור מעט מאוד כי התאורה הזאת, הרשת גם מיושנת וזה לא רק עניין של, זה לא רק עניין של מנורות. ישנם מקומות שאי אפשר להחליף שם נורות, שצריך להחליף את כל הזה ובכלל צריך זרועות יותר ארוכות. אז הזמנו, הוועד לבד על חשבונו הזמין, אה, תוכנית לתאורה מחודשת בכ-בכל הכפר ובאנו עם זה למשרד השיכון ואישרו לנו את זה וגם נותנים תקציב על זה. זאת אומרת, ה-- נקווה בתוך השנה הקרובה שנשנה את פני הכפר גם בערב, בכל הכפר. אותו דבר רציתי להגיד לכם שאישרו לנו עשרים וארבע ז-זוגות צעירים, עשרים וארבע דירות לזוגות צעירים. יש לנו קצת קושי ב-בהקמתם ובגידור, אבל נתגבר על זה כי כל הזמן ישנן בקשות. מי יצא שם? כל הזמן ישנן בקשות מ-מ-מתושבים לזוגות צעירים ובכפרים הם לא כל כך נותנים. לא כל כך. אני לא יודע אם אני מוצא עוד כפר בכלל שמשאירים שם זוגות צעירים ואנחנו בעזרת השם בנינו עד

59:51 דובר 10 היום בנינו הרבה, כפי שאתם רואים. גם לשנה הקרובה יש לנו עוד עשרים וארבע. זאת אומרת, זה ייקח בוודאי שנתיים לפחות לבנייתם, אבל אישרו לנו דבר כזה. זה בערך... כן, זה גם רשום אצלי. כן. שבוודאי אתם יודעים שיש לנו תוכנית, תוכנית ותקציב. יותר נכון קודם תקציב אחר כך תכנית. אישרו לנו תלמוד תורה לבנות, שזה ייבנה מול חצקל שפרינגר, מול ביתו של חצקל שפרינגר. תלמוד תורה די, די, בניין די גדול, די רציני. זה הרבה הרבה מיליון לירות. אה, היו פה, היו פה אנשים ממפעל הפיס וממשרד החינוך ומשרד השיכון. את הדבר אישרו וזה כבר אפילו התכנון גמור כבר. ובעזרת השם שלא יהיו עיכובים, אה, כלל ארציים בעניין זה. זאת אומרת בניין, אישורי בנייה וכולי. אז נקווה שבמשך שנתיים גם נוכל להקים את התלמוד תורה ואז הבניינים איפה שהילדים נמצאים היום, איפה שלומדים, זה יימסר למוסד של הבוכרים, של ילדי בוכרה, וגם הם יוכלו לקבל עוד ילדים ולהתפתח. זה טבעי, זה, זה בניינים שלהם. זה מה שזכרתי וציינתי. רגע, עניין של טלפון אני יכול להגיד לך. עניין של טלפון, הייתה לי פגישה עם השר ועם המנכ"ל. השר זה מאיר עמית, הוא עוד היה שר אז, והמנכ"ל זה גדרון. כי סוף כל סוף אנחנו כפר ויש פה הרבה טלפונים ויש גם כפרים עוד היום שבכלל יש שם רק במזכירות טלפון. המון כפרים כאלו. וכאשר אנחנו באים ודורשים עוד טלפונים וחוץ מזה, אז בלי שייכנסו לזה החלונות הגבוהים זה לא יכול להסתדר. בכל אופן, הוא שלח הנה את המהנדס המחוז עם אנשים של האזור. יש לנו אזור, אחר כך יש מחוז, והם בדקו את הזה והם הבטיחו שבמשך שנה וחצי הם

1:02:12 דובר 10 מחליפים את המרכזייה וזה רק מקור שזה רק מרכזייה, כי בלי מרכזייה הם הבטיחו אולי שלושה טלפונים, אולי עד אז, כי פשוט אין, אין מספרים פה במרכזייה הזאת. כאשר יחליפו את המרכזייה אז כל אחד מכפר חב"ד. אגב, יש פה כבל נמצא בכפר, בתוך הכפר. הם העבירו כבל לשדה התעופה, לקחו בחשבון והכניסו גם כבל לעתיד לבוא. אז כאשר יחליפו את המרכזייה בבית דגן, והם הבטיחו את זה שנה וחצי, וזה כבר עבר מאז, אה, נדמה לי ארבעה חודשים, שלושה ארבעה חודשים, ואני גם מתעניין בזה שזה באמת זה בתכנון ונקווה שהם יעמדו בתאריך. אז כל אחד מאיתנו, פשוט מי שיצטרך טלפון יוכל להכניס טלפון. אצלנו בחצר.

1:03:18 דובר 11 זה לא רק החלפת

1:03:21 דובר 10 אני אענה לך על זה. לו למשל, לו למשל לא הייתה אצלנו קיימת הרשת המרכזית של ביוב, של ביוב מרכזי, אז גם לא היו סתימות. היות ויש רשת כזו אנחנו מטפלים בזה. היו סתימות די רציניות, ואיזה מומחים הביאו, אני אגיד לך, ב-ב-במכה אחת היה איזה... עלה לנו עשרים, עשרים אלף לירות ל-- כן. זאת אומרת, כן, אבל זה, זה דבר, זה דבר טבעי. בסדר, בסדר, אבל זה דבר טבעי שהרשת נסתמת, לא רק אצלנו, בכל המקומות. אפילו בתל אביב רואים הרבה פעמים הביוב באזורים. מה, איך אנחנו נסתדר יותר טוב? איך שהאחזקה של הביוב היא יותר טובה, ה-ה-הסתימות יהיו פחות, זה ברור. ויש לנו איש מיוחד לזה, אתם יודעים היטב.

1:04:17 דובר 11 כמה צינורות חוברו לרשת הזאת?

1:04:21 דובר 10 אה?

1:04:21 דובר 11 כמה, כמה משקים חוברו לרשת?

1:04:24 דובר 10 רובם.

1:04:24 דובר 11 רובם.

1:04:25 דובר 10 רובם, רובם. כן, כן.

1:04:28 דובר 11 ציבוריים.

1:04:29 דובר 10 בבקשה.

1:04:30 דובר 11 מי שצריך באמצע הלילה טלפון צריך ללכת לדיינים, או אף אחד לא יתייחס.

1:04:34 דובר 10 נו, אני, אני אתן לכם. תראו, עניין של טלפון ציבורי זה-- תראה, אני לא מהנדס, אבל כמה שהוא הסביר לי אני גם כן הבנתי. יש מרכזייה ושמה יש נגיד אלף מספרים. אלף מספרים אלו תפוסים, במרכזייה הזאת, כדי שכבר-- ואנחנו גם כן בתוכה, אנחנו ובית דגן וכל, כל האזור הזה בתוך זה. עכשיו טלפון ציבורי זה גם כן מספר. לנו יש טלפון ציבורי בצרכנייה ונדמה לי ב-ב-בעוד כמה מקומות יש טלפון ציבורי. אצלנו בתוך המחסן, בבית ספר נדמה לי יש. כן, הם הבטיחו לנו שלושה טלפונים, מספרים חדשים, חוץ-- זאת אומרת, עד שיחליפו את המרכזייה. הם יעשו את זה, יהיה עוד טלפון ציבורי אחד. הם אפילו הבטיחו לנו טלפון ציבורי אחד בתוך השכונה, השיכון החדש ההוא, כי הוא בכלל בלי טלפון. כי אם יש שמה טלפון זה לא, לא חוקי, הם לא, לא יודעים על זה. אז בכדי לעשות שמה טלפון ציבורי הם צריכים להעביר כבל ומעבירים את זה. כבל למאה טלפונים, לא לאחד, כי הם לא יכולים כמה פעמים-- והם עושים את זה. בכדי לעשות טלפון ציבורי אחד בשכונה. י-י-הבטיחו את זה, יעשו את זה. תראה, אני ראיתי, ראיתי מצדם גישה מאוד טובה. הוא קיבל, זה לא נט פארונד, זה שיינע אויגן. הוא קיבל הוראה מפורשת מהשר בכתב וממנכ"ל והוא רצה לעשות, אבל הוא מוגבל בדברים טכניים. זהו זה.

1:06:01 דובר 11 אולי אני אגע עד כאן, סתם עוד מילה. היה טלפון ציבורי של מושב תוחלת קרוב אצל הבית של דוד סינגול[?]. היה טלפון ציבורי קיים.

1:06:09 דובר 10 תוחלת.

1:06:09 דובר 11 ליד הבית של דוד סינגול[?].

1:06:11 דובר 10 כן.

1:06:11 דובר 11 אז אולי אותו שהיה קיים.

1:06:13 דובר 10 זה היה בתוחלת, כן?

1:06:14 דובר 11 כן.

1:06:14 דובר 10 או. אז גם את זה אני אסביר לכם. כאשר דרשתי מספרים חדשים לטלפון, אז באתי, אמרתי להם: "אתה מספר לי שאין טלפונים." אני ראיתי שתוחלת גם כן הייתה איתנו ביחד במרכזייה הזאת. מתוחלת היו בוודאי עשרה או חמש עשרה טלפונים. אנשים יצאו. אז הוא ענה לי שלחב"ד אין שום, אה, שום מונופול על, אה, על טלפונים של תוחלת. להם כבר היו כבר אצלם אנשים שחיכו איזשהו מספר שיתפנה ונתנו לו. אני דרשתי את זה, זה כאילו כפר אחד וזה נכון שאיזה עשר חמש עשרה מספרים יתפנו, וענו לי: "אין לי מה להגיד קשור, אין לי בהיגיון ויש לי רצון לתת."

1:06:57 דובר 11 ציבורי זה לא חייב.

1:06:58 דובר 10 ציבורי. לא, לא, לא, זה אותו דבר. אותו המספר במרכזייה, זה לא חשוב ציבורי או לא ציבורי, זה מספר. אבל תראו, אני עוד הפעם אומר לכם, אמר לי שנה וחצי. זה כבר שלושה ארבעה חודשים. אני יכול לראות רשום שעבר מאז ואני מאז גם כן פעמיים דיברתי איתו אם זה מתקדם וזה, והם יעמדו בתאריך. זאת אומרת בעוד שנה או שנה וחודשיים יהיו פה הרבה טלפונים ועד אז, עד אז הוא הבטיח עוד שלושה טלפונים. נראה איך ש-שהוא יקיים את זה.

1:07:39 דובר 3 אתה מצביע. אתה רוצה לומר? ר' שלום פלדמן, אתה רואה שאתה מצביע לומר כמה. אלירן כהן[?], אתה רוצה לומר כמה מילים? בוא תגיד. הוא מצביע שרוצה לומר. מה? מה? לעברית, עברית. ממ.

1:08:16 דובר 10 ה-השם והמושג של כפר חב"ד יש בו בתוכו, כולל בתוכו כמה וכמה דברים ועניינים. בתוכם עניינים פרטיים, עניינים כלליים שהם בבחינת אין בכלל אלא מה שבפרט, וכלל, כלל עצמי ממשי שהוא בבחינת שיש בו הרבה יותר ממה שהפרטים נותנים בתוכו. אני לא רוצה להאריך ואני רוצה לפרט ולפרש את דבריי בקיצור. יש עניין כמובן שיש אגודה של מספר אנשים שהם התאגדו יחד וחיים יחד ויש להם אינטרסים משותפים. וישנם עניינים שנוסף לזה שכל פרט חי בתור פרט, יש לו דברים ועניינים שהוא מקבל ויונק וזה נוגע לו וזה מעניין אותו איך שהם מצטרפים יחד בתור כלל. והעניין הזה ישנו בכל המושבים, בכל הקיבוצים, בכל הארץ. כשאנחנו מסתכלים על כפר חב"ד אך ורק בתור איגוד ושיתוף כזה זה עניין לחוד. אבל יש משהו מיוחד בכפר חב"ד, מה שאין בכל המושבים. וזה פשוט מאוד, כשמו כן הוא, זה כפר חב"ד. כפר חב"ד יש מי שיסד בכלל באופן כללי השם חב"ד, יש לו אבא. כל אחד אומר כפר חב"ד, כפר חב"ד, כפר חב"ד. מה זה כפר חב"ד? מה זה חב"ד בכלל? כפר חב"ד, שזה כפר שבו גרים אנשים שהם אנשי חב"ד בתוך ארץ ישראל, וזה נקרא כפר חב"ד. מה זה חב"ד? מה זה חב"ד? חב"ד יש לו אב. האבא של כפר חב"ד, יודעים כולם, שזה היה אדמו"ר הזקן, היה יהודי שהוא יסד את כל הנושא הזה ואת כל המושג הזה של חב"ד. הוא היה תלמידו של תלמידו של הבעל שם טוב, והוא קיבל את התוך ואת העומק ואת הפנימיות של הבעל שם טוב. והוא יסד את כל העניין הזה ואת כל המושג הזה שזה נקרא בשם חב"ד. אחריו באו ממלאי מקומו שזה

1:11:26 דובר 10 כשמו כן הוא, שהם עומדים במקומו ממש. ובדורנו זה, זה האדמו"ר שליט"א, שהוא הוא האדמו"ר הזקן, החב"ד של דורנו. אני זוכר פעם בימי הקיץ, בהתוועדות של הרבי שליט"א, אז הרבי אמר ככה, זה היה ככה באמצע, בלי כל קשר כל כך למה שנאמר קודם ולמה שנאמר אחר כך. הוא נעצר ככה לרגע ואמר: "אַלע רביים, דאָס איז איין נקודה. נאָר דאָס קומט אַרויס אין יעדער דור לפי עניין וערך הדור". אני זוכר את זה כמו היום: "אַלע רביים, דאָס איז איין נקודה. נאָר דאָס קומט אַרויס אין יעדער דור לפי עניין וערך הדור". כלומר, שכל הרביים מהאדמו"ר הזקן זה בעצם נקודה אחת ויחידה. זה אותו, אותו עצם, אותו דבר. רק העצם הזה בא ומופיע בכל דור לפי עניין ונושא וערך הדור, מתאים לדור. הנקודה הזאת באה, אותו העצם ואותה המטרה ואותה הכוונה באה לתוך הדור לפי ערך ומצב הדור. יש עניין של שאנחנו מוכרחים, במידה מסוימת אנחנו מוכרחים קצת לחשוב איך נראה, איך נראה המושג והעניין הזה של כפר חב"ד אם אנחנו נסתכל עליו כמו שהוא בעצם, כמו שהוא לפי מי שיסד אותו. מה עניינו? מה מטרתו? מה רוצים ממנו? מה מקווים ממנו? מה מחכים לו? אנחנו-- אחרת, אחרת אנחנו נאבד את זה, זה לטובתנו. אנחנו מוכרחים. בסופו של דבר יש לפעמים בחסידות אומרים "ולהבין שורש העניין". מה פירוש להבין שורש העניין? האם הכוונה רק אנחנו כבר למדנו והבנו והסברנו באריכות את העניין ואת הנושא מה שרוצים לדבר, פתאום אנחנו מתחילים להבין שורש העניין. האם זה רק להוסיף משהו נוסף? רגע, בואו נחשוב לרגע. למשל אני, אני אוכל איזה פרי מהעץ. מעניין אותי לדעת שהוא צומח מכוח הצומח שבארץ. יש לו ענפים

1:13:42 דובר 10 ויש לו גוף ויש לו שורש, והשורש מונח עמוק, עמוק בתוך הארץ ומשם הוא יונק. מה זה מעניין אותי? אותי מעניין לכאורה הפרי מה שאני אוכל. מה זה להבין שורש העניין? לא, ברוחניות זה אחרת. בעצם ל-- בסופו של דבר, אם אנחנו נתבונן אז גם בדבר הגשמי, אחרי שמתבוננים מאין הוא יונק, באים לידי החלטה שמה האמת שלו זה השורש האמיתי, מאין שהוא יונק. אבל לא נתעכב לרגע על זה. אבל ברוחניות הדברים שאומרים להבין שורש הדברים, הכוונה היא להבין את הדבר. כל זמן שאני לא מגיע לשורש הדבר לא הבנתי את הדבר. אותו דבר אם אנחנו אומרים כפר חב"ד, אנחנו צריכים קצת להתעכב ולחשוב לרגע מה השורש של כפר חב"ד? מה זה כפר חב"ד? עכשיו העניין, העניין אם אנחנו רוצים לדעת מה זה כפר חב"ד, אנחנו מוכרחים קודם כל לרגע לחשוב מה זה חב"ד ואחר כך ממילא נבין מה זה בתוך, בתוך העניין של חב"ד, מה זה כפר חב"ד. חב"ד בעצם אנחנו יודעים כולנו מה זה. הבעל שם טוב אמר שאמרו לו כשהוא היה למעלה, אמרו לו שמה: "אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". זאת אומרת שהכוונה היא, המטרה היא שהמעיינות של, של הבעל שם טוב יגיעו לכלל ישראל. האדמו"ר הזקן אמר פעם, הרבי שליט"א חוזר על, על, על הפתגם הזה הרבה פעמים, שהאדמו"ר הזקן אמר פעם שהוא רוצה שהעניין של חסידות זה לא תישאר חס וחלילה באיזושהי מסגרת מצומצמת של איזה קבוצה מסוימת. זה הוא רוצה שזה יהיה נכס לכלל ישראל. וזו היא ההכנה, ההכנה האמיתית לביאת המשיח. על ידי זה שהעניין של חב"ד יופיע לכלל ישראל. כל אחד יכול להבין בקלות שהעניין הזה של כפר חב"ד בארץ

1:15:52 דובר 10 ישראל זהו מכשיר חשוב מאוד. בדורותינו אלו, במצבנו זה, העניין של כפר חב"ד זה מכשיר רציני ומכשיר חשוב שדרכו, בו ועל ידו ודרכו להביא את המטרה הזאת של הפצת המעיינות בכל המושגים, בכל המובנים, בכל הארץ, ומציון תצא תורה, שיהיה לזה גם השפעה לכל העולם. מתוך זה, כמו שאמרתי מראש לא להאריך, מובן מאליו עד כמה שזה יקר לרבי, נקודה כזאת. עכשיו אני מוכרח לומר, יש פתגם שאומר, יש לי איזה מין רגש, שמעתי פעם פה, שמה, שמה, פה, שאומרים כאילו שהרבי יש לו פה איזה שהוא עניין בכפר, איך שהוא יתנהל ומי שיעמוד בראש ומי שיעשה ואיך שזה יהיה. שמעתי וזה צרם לי את האוזן, כאילו אני לא רוצה לבטא את זה בשפה גסה. איך לומר, מה זאת אומרת? כלומר הרבי מתערב בעניינים של בחירתנו, בעניינים של בחירה שלנו, והרבי מעוניין פה. אני רוצה לומר כן, הרבי מעוניין, הרבי הוא אינטרסנט, הרבי יש לו עניינים, הרבי רוצה מה שהוא רוצה. מה הפירוש בזה? הפירוש הוא פשוט מאוד. ישנם אנשים שהם רוצים, כל אחד רוצה, הרבי רוצה, אבל מה? כל אחד בדרך כלל רוצה את עצמו. הוא רוצה מה שהוא רוצה. מהותו של הרבי זה אלוקות. החיים שלו, הזמן שלו, הכוח שלו, מהותו, רצונו, חוכמתו, הכל מסור אך ורק לדבר אחד. יש לו תפקיד בחיים. מה? את זה מה שהאדמו"ר הזקן ייסד, הוא ממשיך דרכו והוא רוצה להחדיר את זה ולגלות את זה לכל העולם ובזה הוא עוסק, והוא מפורש אומר שהוא רוצה את זה והוא מעוניין בזה והוא מבקש עזרה בזה. הוא רוצה שכל אחד ייתן את הדעת ויחשוב באיזה דרך, באיזה צורה הוא יכול להיות בורג בתוך, בתוך

1:18:03 דובר 10 הפעילות הזאת, ובפרט בדורותינו זה האחרון, שנותנים אפשרות ממש לכל אחד ואחד שיוכל לתת יד ולהיות שייך למבצע הגדול הזה של הפצת המעיינות חוצה. ולכן זה פשוט מאוד. נוסף על זה שהרבי דואג לנו ואוהב אותנו, וזה אכפת לו גם מי שינהל את האגודה הזאת מכל הבחינות. שינהלו את זה טוב, אכפת לו. שלא יהיו חס וחלילה עניינים שליליים, שעל זה בכלל לא צריך לדבר, אכפת לו. שינצלו פשוט מאוד, אם אפשר לעזור לחברי האגודה במצב הכי טוב, אכפת לו. אבל אני אומר, נוסף לזה יש פה עניין עוד יותר כללי ועוד יותר עיקרי, נקודה מאוד רצינית. הרבי רוצה את הנקודה הזאת של כפר חב"ד בתור מכשיר שדרכו הוא מספר שיש אלוקים בעולם. מי מאיתנו יוכל לומר שזה לא אכפת לי, זה לא מעניין אותי? מה שאכפת לי? רק פרדס, רק קרקעות, רק תרנגולים, רק כל הדברים האלו. אבל זה שיש אפשרות דרך כפר חב"ד לספר לעולם מה שאברהם אבינו היה עושה, שיש אלוקים בעולם, מה זה מעניין אותי? יש מישהו מאיתנו שיגיד את זה? אני לא מאמין. בשום פנים ואופן. ובעצם זו זכות גדולה בשבילנו. היו פעם חסידים, מה זה חסידים? יש לנו בכלל מושג מה זה חסיד? חסיד זה דבר עדין מאוד, עמוק מאוד, פנימי מאוד. היו פעם חסידים. אנחנו כל כך רחוקים, אנחנו אפילו לא יודעים ש... את זה גופא אנחנו לא יודעים, שאנחנו לא יודעים מה זה חסיד. פעם היו חסידים, פעם היו יהודים שידעו מה זה חסיד. פעם היה יהודי שהוא ידע שהוא אפילו לא יודע מה זה חסיד. אנחנו גם את זה לא יודעים. אנחנו כל כך רחוקים. אני מדבר מתוך כמה שאני

1:20:15 דובר 10 מכיר את עצמי, ואני לא... ואני לא חייב לחשוב שהשני הוא דווקא יותר טוב. אנחנו, זה לא צריך הרבה הסבר, לא צריך הרבה הסבר. מה זה נקרא חסיד אמיתי? זה שלומד חסידות, מרגיש את הרבי בתוך החסידות. מה יש לנו מושג מה זה חסיד? אין לנו מושג מה זה חסיד, אבל מה, עזר לנו השם שהיום יש לנו אפשרות שהרבי נותן לנו. בוא, אתה יודע מה, במעשה תניח תפילין עם יהודי, תעשה ליהודי מזוזה. האמת היא שהמבצעים האלו הם חיוניים יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית, זה נאמר על המבצעים. הבה ננסה, כשיהודי צריך לצאת לדבר עם יהודי שני אז הוא נזכר שגם הוא בעצמו יהודי. כשהוא מדבר על תפילין הוא נזכר: "האם אני כן הנחתי תפילין?" הוא מתחיל לחשוב: "רגע, אני באמת הנחתי תפילין. מה חשבתי בזמן שהנחתי תפילין? אני הנחתי תפילין, אני, הידיים שלי הניחו תפילין, אני הנחתי תפילין". ואותו דבר בכל עניין ועניין. אבל גם לזה, גם לזה צריך קצת טרחה. צריך משהו לעשות. הוא עוזב את הבית, הוא יוצא בחוץ. זה לא נעים, זה קצת קשה. יש בזה מקצת יגיעה בגוף, מקצת יגיעה בנפש. צריך משהו להשקיע בזה. זה לא כל כך קשה כמו שהיו פעם חסידים לומדים חסידות ומתעמקים בעבודת חסידות להרגיש את הרבי, אבל בכל זאת צריך משהו לעשות. אבל עניין כזה שאנחנו יכולים לישון על המיטה ודרכנו, דרכנו, מה שאנחנו יחד כפר חב"ד, דרכנו עושה הרבי בעניינים של גילוי אלוקות בעולם. מה יכול להיות זכות יותר גדולה לנו מאשר זה? נדמה לי שאין כאן מה להאריך, זה דבר פשוט וברור וגלוי ואמת בתכלית. אבל העניין הזה

1:22:10 דובר 10 של כפר חב"ד, כמו שכל דבר, הקלף של כפר חב"ד, זה בא לידי, לידי הוועד של כפר חב"ד. פשוט מאוד. מי מייצג את כפר חב"ד? הוועד של כפר חב"ד מייצג את כפר חב"ד. בואו נחשוב לרגע שהרבי רוצה לפעול דרך המכשיר הזה שנקרא בשם כפר חב"ד. בואו נחשוב פשוט מאוד, האם זה מעניין אותו? האם זה נוגע לו? מי, מי נמצא שמה? כן או לא? עכשיו זו זכותו שהוא ידע מי נמצא ושיתחשבו עם רצונו, מי שיהיה שם או לא. עכשיו, אוי ואבוי לנו, האם הרבי צריך לומר את זה? אנחנו בעצמנו, כשאנחנו בוחרים גוף שהוא מייצג את כפר חב"ד, הדבר הראשון חייב להיות אצלנו, האם הגוף הזה ישרת את המטרה העיקרית של כפר חב"ד? אחרי זה בא גם עניין של פרדס ושל קרקעות וכל מיני דברים, באמת חס וחלילה אף אחד לא אומר שלא, אבל מה, מה העיקר ומה הטפל? איזה ערך יש, בפרט בדורותינו אלו, ובפרט במצב של הטוב והרע שנמצא בכל העולם ובארץ ישראל בפרט? דרך אגב, מי שמסתכל בכל העניינים של המבצעים, בעניינים של השידורים, אני לא רוצה להאריך פה, אם אחד יחשוב לרגע, זה בעל שם'סקע זאך, זה משהו רגיל? הרבי הלא כתב פעם, פעם דיברו "יפה שעה אחת קודם" והיום הוא כבר אומר "יפה רגע, יפה רגע אחד קודם". העניינים של סיום בזמן עשרת הימים צריך להסביר, פתאום בא הרבי עם מבצע של הדלקת נרות. מי זה טיפש שלא יבין שאין הדברים אך ורק בפשוטם של דברים? רק זה מה שחסר לעם ישראל, שידליקו נרות, שזה מצווה דרבנן, והעיקר הילדים גם. ודגש עצום שדווקא ילדה קטנה, שהיא תדליק. אומנם הרבי כדרכו, כמו כתוב בשיחה, שהאדמו"ר

1:24:22 דובר 10 הזקן היו לו עניינים ממש כמו הבעש"ט זכר צדיק לברכה. אבל מה? מכיוון שהוא

00:04 דובר 1 זה דבר שכל המבצעים, ואחד אחד תתחילו, תתחילו למנות. זה דברים פשוטים, זה. אלה הם דברים נפלאים. אלה הם דברים שבאים מן השמיים. הרבי שליט"א אמר פעם בל"ג בעומר בהתוועדות, הוא אמר ש... הוא דיבר על העניין שהבחורי ישיבה, שלא יסתור להם העניין של הלימוד והמבצעים, שלא יסתרו אחד את השני. והוא הסביר שצריך לעסוק במלוא כוחותיהם. אז הוא אמר דברים ברורים, שהקדוש ברוך הוא גילה דברו על ידי עבדיו הנביאים, כך הוא אמר. הוא חזר על זה חמש פעמים. ובדורנו זה דאָס איז דער רבי'ן. לא שהרבי שליט"א קורא אותו דאָס איז דער רבי'ן, הוא בן אדם, דאָס איז דער רבי'ן. דאָס איז דער רבי'ן. אז עוד יותר, למה אני אומר את זה, עוד יותר ועוד יותר כל העניין הזה זה נוגע, זה נוגע לא רק לנו, זה נוגע לכלל ישראל, ולכן צריך להתייחס לעניין הזה, לעניין הזה כדבר רציני ביותר. ולכן אם יבוא מישהו ויחשוב ככה, שלנגן מדעף מולנו, ואני אומר אולי בצדק, אולי מגיע לו אקציעס, דיפם ביינא קריכט אראונטער שמאייס ליכט א חמש דסנאפ דיינורט. יש לזה ב-ב-בזמן בריא, במצב רגיל, קען מען זיך שפילן, ניכט זיך שפילן. יש עניינים היום, המצב הוא כזה שכולם יודעים את זה שמשמה לא רוצים שינויים. דברים ברורים, כולם יודעים את זה. חוץ מזה שלא רוצים. אז אני חושב, חוץ מזה שאני באופן אישי, אני באופן אישי אילו היו לוקחים את כל הנושא הזה שהוא העיקר, כמו שאמרתי קודם, היו שמים אותו בצד והיו רק חושבים בתור אגודה את מי לבחור, אני הייתי ממשיך לבחור בוועד הקודם. אני אומר את זה, זה דעתי הפרטית. אני אומר דבר פשוט. אני שואל שאלה פשוטה: כל הוועדים

01:55 דובר 1 היו קיימים כמה זמן? למה הוועד הזה קיים כל כך הרבה שנים? אתם יודעים למה? כי הוא, יש לו מטרה, כמו אויפגעלאן א רועם זוג ניסטן רב'ן סבא מאפי רוזבעאד. אני לא מתכוון לומר שהרבי עשה אותו. לא, לא, זה אני מתכוון לומר. הוא חושב לדעת מה הרבי רוצה וזה לעשות. זה עניינו הראשון. זה עניינו הראשון. ולכן מכיוון שהוא בא עם כוונה בריאה, עם כוונה טובה, עם רצון טוב, זה זכותו. לכן בשביל זה הוא קיים.

02:30 דובר 2 אבל זה בינכם. זה כוונה של הרבי הייתה ולא לחץ על המכתב. לרבי זו הייתה כוונה של הרבי. זה היה הרצון הזה.

02:37 דובר 1 צודק, צודק. הוא טעה. אז לכן מה, הוא טעה. הוא טעה. אתה צודק. אתה צודק. אתה צודק. אז לכן... רגע, רגע, רגע. תן לי, תן לי, תן לי, תן לי לגמור את הדברים. אני אבקש, אני אבקש מבחורי הישיבה לצאת מפה. מבינים או לא מבינים? בבקשה.

03:11 דובר 2 לא נתנו לי לדבר. הוא לא מייצג את הבית. מה אתם עושים כאן? רק תעמוד על זה, הכל.

03:17 דובר 1 עכשיו אני רוצה, אני רוצה להוסיף, אני רוצה להוסיף עוד, אני רוצה להוסיף עוד נושא אחד, עוד נושא אחד קצר. שמעתי פעם מר' שמואל לויטין, היה אחד מזקני החסידים, שבזמן, שבזמן שהרבי הרש"ב כתב את קונטרס התפילה, וזה יצא בכתב וסטמפלר, אולי עוד לא היה אז, לבחורי הישיבה, וזה התפרסם. אז נכנס, היה חסיד אחד גדול, מפורסם, הרשב"ץ, עוד היה מימי, מימי הצמח צדק. אז הרשב"ץ נכנס לרבי הרש"ב והוא שאל אותו: יש שמה בסעיף הראשון, בסעיף הראשון של קונטרס התפילה הוא מתאר שמה ממש מדרגה של צדיקים, אהבה בתענוגים. זאת אומרת יהודי שכלתה נפשו לה' בתענוגים נפלאים. זה לא דרגה של אדם רגיל, אפילו לא של בינוני של תניא. זה ממש דרגה של צדיקים. אז, אז הוא שאל אותו, ור' שמואל אז היה מספר שהרשב"ץ, מכיוון שהיה מזקני החסידים, החסידים ועוד היה מימיו של הצמח צדק, הוא שאל את הרש"ב: למי כתבת את זה? והוא היה מוסיף, תמיד היה אומר, שבזמנו כשיצא קונטרס כזה מהרבי לא העריכו את זה ולא אמרו שזה נכתב לרבי הלל מפאריטש. זה נכתב למי שזה נכתב. אם זה הגיע לבחורים בישיבה בליובאוויטש, הכוונה שהרבי מלמד אותם ומדריך אותם איך להתפלל. אז הוא שאל אותו: למי כתבת את זה? אז הוא סיפר, זוכר דרבה טראגניטון, הוא חשב קצת ואמר: היה אחד, חסיד, אברם דוד קליביצר[?] קראו לו, בשבילו הוא כתב את זה. סיפר רפאל מוצ'קי[?], הוא אמר ככה: אברם דוד הזה הייתה לו בת יחידה. הוא היה יהודי מופלא, שזה לא לפי המושגים שלנו בכלל. הייתה לו בת יחידה, יצאה עם מישהו שלום מכל ישראל. ואני זוכר כמו עכשיו לגבי מה שהוא הסביר את זה.

05:55 דובר 1 הוא אמר למה? הוא אמר, בדור ההוא, בדור ההוא הרבי הרש"ב עסק וטיפל בחסידים שהם היו בארץ. ככה זה היה. זה היה מן השמיים ככה, ככה היה העניין. ככה זה היה צריך להיות. עוד לא הגיע הזמן הזה, ולכן מי לנו גדול מיהודי כזה? כמה קדושה הראה בבית? כמה אור, כמה אמת, כמה יראת שמיים? והוא לא היה יחידי. היו הרבה גדולים וטובים שהילדים הלכו בדרך אחרת לגמרי. זוכר את גבע קוק[?]? זוכר? תראה מה שהולך היום. הילדים הם הרבה יותר טובים מהזקנים, מההורים, מהאבות. למה אומר? הרבי מגדל אותם, זה אמת. דער רבי האָדעוועט זיי. מיר האָדעווען זיי? דער רבי האָדעוועט זיי. די קינדער זענען צווייף מצול בסדר. זיי פונן און זיי טון און זיי קלפן און זיי לעבן, זיינען דעם רבינ'ס קינדער. מה אני רוצה לומר בזה? שכל אחד יעשה לו חשבון נפש. יכול להיות שמישהו, חבר'ה, זה לא סוד. כולם יודעים. אין מה להסתיר, אפשר לדבר גלוי. אני יכול לומר, אני לא שמעתי, והרבי כתב מפורש שלא ישמעו על זה שלא רוצים, לא יודעים ולא שמעו. אבל אני אומר ככה: הצעירים, הנוער, יודע והוא יזכור את זה לנצח. אם כאן בכפר חב"ד מעריכים את רצון הרבי, אם כאן בכפר חב"ד מתחשבים עם הרבי, אם הרבי הוא כאן בעל הבית, או שכאן כשיש מכתב מאברהם פריד מורידים אותו בשבת, מורידים אותו בשבת. כמו שהרבי אומר, אין פוצה פה ומצפצף. למי הכאיב המכתב הזה? מה היה כתוב שם? מה היה כתוב שם? בוא נאמר אחד שהוא חושב שהוא חכם והוא מודרני והוא בקיא, ואברהם פריד זה היה מיושן. אז מה? יש היום ילדים שמחללים את השבת ומכבדים את הסבא הזקן? מה

07:51 דובר 1 זאת אומרת? מה הוא כותב? הוא כותב שאנחנו ילדים והרבי הוא אבא שלנו, ומה שאנחנו עושים זה נשאל את הרבי מה הוא כותב שמה. בכל מה כותב? והנוטר חסיד איברי גבנר הגדראיר שמצפצף על כולם ואומר מה שבלבו. הוא אומר מה שהוא חושב. כן, פיקחי לא פיקחי. אתה מותר לך אפילו לומר שמתעלם. ספר חסידות ניתגור גם שמתעלם. בסדר, שיהיה לך ביקורת שלך, אבל יהודי אומר מילים שהן אמת וזה תולה על הקיר. מורידים את זה בשבת. למה מגיע לו את זה? למה מגיע לנו את זה? כשבכפר חב"ד לוקחים מכתב כזה, מורידים אותו. מה מורידים פה? מה מורידים פה? מה יש? מה כתוב שם? מה כתוב שם? אז אני אומר רק שנייה. אני אומר ככה. אני אומר ככה שמי.

08:37 דובר 3 מכתב של היהודי זה לא מכתב שמודון באשמות של היהודי.

08:42 דובר 1 אני לא רוצה להרחיב. אני כבר נדמה לי שהארכתי כבר יותר מדי. אני רוצה רק לומר מה שבליבי שלי, נדמה לי, נדמה שכאן, שכאן היום, היום זה לא עניין, זה לא עניין של פלוני ולא עניין של אלמוני. שכל אחד יעשה לו קצת את חשבון הנפש וידע שבנפשו זה נוגע לו. זה נוגע לילדים שלו, שזה טובתנו אנו, שאנחנו נראה שכאן בכפר הרבי מחליט ולא מישהו אחר.

09:14 דובר 3 אני רוצה לשאול אותך שאלה אחת. סולת, סולת, שאלה סולת. אתה מדבר אמת וכל כך אכפת לך. האם אתה התעניינת שבכפר חב"ד ילדים של גיל בר מצווה לומדים עד הצהריים כבר חצי שנה? ידוע לך את זה? אני רוצה לדעת את זה. אם יש מישהו שחושב על זה.

09:32 דובר 1 הראש של מנהל.

09:32 דובר 3 שייתן לי את זה.

09:33 דובר 1 אם אני אדע את זה, אני אדע את זה. אני אדע את זה. אני אדע. תזכיר לי. תזכיר לי מה זה. מה זה שייך? מה זה שייך? מה זה? אתה צודק. אתה צודק.

09:46 דובר 3 אתה דיברת פה יידיש. מה דיברת? אתה לא בא. דיברת פה יידיש. עניינים של הלב. זה כפר של חב"ד. התעניינת בזה? הלכת לישון אחרי זה והיום גם תלך לישון.

09:57 דובר 1 אתה לא צעיר בכלל.

09:59 דובר 3 אני שואל אותך אם אתה גם חושב.

10:00 דובר 1 שלמה? שלמה, אתה צודק.

10:03 דובר 3 יפה מאוד. עכשיו תלך לישון.

10:08 דובר 1 לא, לא, לא היום. אה, תסלחו לי רבותיי, העניין פה עם התלמוד תורה זה עסק ביש. אני רק יודע דבר אחד, שבליל שבת ניגש אליי אחד בשם מנהל ואמר לו שממחר בבוקר יתחילו הילדים ללמוד כל היום. אני מקווה שזה יהיה אמת והלוואי שזה יהיה אמת. ואני אבקש את הרב המנהל הכללי לומר כמה מילים.

11:44 דובר 4 רבי שי, איך וויל זאגן נאך אמאל, נאך אמאל, ליבע כשרן, א דא ווארט זאגן פון דורך בין איך. קיינער קען מען ניט זאגן אנדערש, ווייל דער רבי האט מיך געמאכט. און דאס זאלט איר וויסן. איז מיר מעגלעך דאס גאנצע גערעד, דאס דארף אויסגיין, גייט דארף אויס אין קיין ערבם. ווייל דאס האט גאר קלאר געמאכט געווארן, איר, איר איז מיט דעם געווען, אבער דא, אבער, אבער דער רבי'לע געבן די געשפאנקע אימער וועב וואס. איז מיר ווי טוכט נישט קיין, קיינע מאכנעקעס און קיינע טומענעשניט. איר זאלט וויסן אַז דער רבי איז דער בעל הבית, ווייס איך, נשיא פון דער כפר חב"ד. און מיר דאנקען דעם רבי'ן, וואס ער אויף אונזער זאפסים שטייט, אז ער דער נשיא. און איר זאלט מיינען, אז ער אויבן אויף דעם געג, ווי די וועלט יא זאגן, דער רבי שטייט א וועג, ווי קומט דאס בכלל אראפ אונטן? איז דאס נישט ריכטיק? ער לאזט זיך אראפ אונטן, דעם קינג, דעם נשיא, זומאוו צום נשיא. ער לאזט זיך אראפ אונטן, ער אינטערעסירט זיך, אבער עס טוט זיך אן וואס, אין כפר חב"ד. איך באמיע, מיר גייט גלייך מאל וואס, אז יעדער איינציגער אטראקט צו דעם רבי'ן ווערן צופרידן פון מיין וואס. איר דארפט פארפראגן דעם רבי'ן, ווי אין רו גיין צום ועד, צו גיין. איך באמיע, ווען ער קומט, מאכן פיר, פירות, יעדער איינציגער דארף דאס נישט הערן און ציטערן, ווייל דאס האפקע פון רבי'ן, דאס האפקע דער רייזע. איך באמיע, ווען ער קומט, פארשטייט זיך גאנץ גוט, אז ער נישט מאג פאר אלע דערפער. אלע דערפער קלאטערן פיר, ווייל ער נישט

13:03 דובר 4 דאך א בעל הבית. אבער וואו זיי פארן דעם בעל הבית אין דעם שייך, זאגן, אין פירעס. דא פארט יעדער איינציגער גאר נישט הערן און מאכן אין פירעס. מיר דארפן, עס ליגט אויף, עס ליגט אויף, עס ליגט אויף דעם, אויף דעם רבנים, אלזא ליגן דעם, אום צו פארבעסערן דעם מצב. אבער דער וועג פון שינויים מאכן, ווייס איך, נעמע, נעמע פון, איך ווייס, אלס דאס איז אויף דעם רבינ'ס מיינונג געזען, נישט, נישט אייער דאגה און נישט דעם רבינ'ס מיינונג, איז מיין מיינונג. ווייל דער רבי האט מיר געגעבן כח צו זאגן דאס. איך האב דאס טעמע נישט געזאגט, דען נאך יעצט מוז איך ארויסנעמען דעם ווארט. ווייל דער בעל הבית איז ווי איך, ווייל דער רבי האט מיר געמאכט. איך באמיע, איך וויל דא מער נישט מסביר זיין. אז קינדער קענען נישט גיין, שטיין אין, אין עמד, בלייבן אויף דעם, בלייבן דעם ועד. קענען נישט גיין, בלייבן דעם ועד אין דער צייט, דאן דערפון טראגן, עס מוז שוין זיין דער ועד. איך באמיע, קענען נישט, די שינויים אין ועד נישט מאכן. מיר דארפן מער און מער נישט פארבעסערן דעם מניין, און דאס ליגט אויף די רבנים, פארבעסערונג און ליגן אין דעם. די לעצטע צייטונג, די רבנים, איז אויך הוכגעלייגט אויף דעם און זיי ליגן אין דעם און פארבעסערן. און מיר האפן, מיר ווייסן, מיט פארבעסערן, די זאכן עניינים ווערן אפן, איך זע. ווען די תוקן צייט, מיר דארפן נישט לערנען נאך נאווא. יעדער דער מענטש גייט נאך הלך. פריער דער אויבער טעכניש, וועט מען פֿאַרבעסערן דעם אָרט און מאַכן גוט אין אַלע יאנעם. פֿאַרבעסערן אַלע יאנעם פֿון ועד.

14:19 דובר 4 און ווען די טאָקען ווען זיין געמאכט ועד איז נישט ועד, דאָס דאַרף זיין. ווי אין ווילדעם, יעדער אינס געשאפט וועט ווילן געזונט דעם רב, ס'זאָל זיין דעם רב זיין געזונט. אין דער צייט ווען די הערן אַז אין ועד, אַז דוי און דאָך, אין שול אין ועד איז נישט טאָקען שינא שאלעב. נישט טאָקען מעיסטע מיט, מיט, מיט מעיסטע איינן. קיינער קען נישט אַראַנגען אין ועד ביי יעם דאָך אַ פֿרעמדער מענטש, ווייל ער איז אַ שיינע פֿון דעם, דעם יען. ער וויל אונטעררייכן דער זאַך. אים מילע רופֿט זאָ שון דערוויילע קען מען קיינע שינויים מאַכן. דער ועד מוז בלייבן דאָסעלבער ועד. און דאָסעלבער דאַרף זיין. און דאַן דער ועד אליין, מיר זענען דרבבונעם נעם לאָכן אויף דעם, אַז מיר ווען טאָן אַלע יאנעם. אים מילע דער ועד אַלע, אַל, נאָך אַלע חשבונות, דאַרף יעדער אינס געווען אויף די מירום געטראַכט, ווייל דאָס איז דעם רב'נס וואָרט, איז דעם קער, דעם קער פֿון, פֿון אויבערשטן. און דאָס איז דאָס תורה. איז דאַרף זיין ווי דער ועד געמאכט און נישט, נישט פֿאַרבייטן. איז ווייט מען דאַנציק, קאַמענע, קאַמענעצקע רובן און בּורוחאָפין און פּערמאַן און בעקערמאַן, געלבסטיין, ראָזער אין שטאָט, וועט דער, דער, דער גרויס יודה. איז געגיין, איז געגיין אָגעלאָזאָר, איז מיין געגיין מיט סובעק, האָפֿן גענומען געלב פֿון איין. און, און ס'געווען אַ ספּאָרע. און ס'געווען אַ ספּאָרע אַפֿי שול נאָך פֿיוסעק, גלוקסע חייכאָפֿ. איז מילע רופֿט זאָ שון, האָבן אַראַנגענומען מאיר פרידמאַן איין. איז מ'מילע מיט, מיט די, אַפּדינג. אַז קורע ציה צירע, ביי דעם ציה ער קודש. אים מילע רופֿט זאָ שון, ווען קען מען

15:35 דובר 4 זאָך אַרבעטן. אָבער דאָס בלייבט, דאַרף בלייבן מאיר פרידמאַן און נאָך פֿיוסאָפֿ, און דאָס איז דער ועד און דאָס מוז זיין. און דאָס דאַרפֿן אַלע, אַלע דאַרפֿן מאַסקען זיין, אַז דאָס זיין דער ראבב'נע טעג, ווייל דער ראבב