הרב פרץ חן - האמת. כל האמת. ורק האמת! לא תמיד..

00:00 שלום שלום. בשיעור היום נדבר על רמאות, שקר ובהקשר שלה לחופש. למה? כי החופש גורר איתו הרבה, הרבה מצבים שיכולים לגרום לנו, ההורים, קצת לרמות, לעגל פינות. למה? כי הילדים דרו-- רוצים המון דברים, יש להם מלא מלא דרישות ואנחנו מבטיחים להם הבטחות בשביל, בשביל להרגיע את מה שהם רוצים כל הזמן. וההבטחות עכשיו, רף ההבטחות זה הרבה יותר מאשר בימי שגרה רגילים, ואנחנו מוצאים את עצמנו שהבטחנו ואמרנו והתחייבנו, אבל לא תמיד אנחנו יכול-- מסוגלים, יש לנו זמן, פניות ואפילו כסף לכל מה שהבטחנו להם. אז מה עושים? אפשר לעגל פינות? אי אפשר לעגל פינות. מוצאי שבת האחרון בא אליי הבן שלי בן שמונה, אומר לי: "אבא, אתה זוכר מה שהבטחת לי? אבא, תעשה מה שהבטחת לי. אבא, אתה יודע, אסור לשקר". ביום שישי הבטחתי לו משהו שאני אעשה לו מוצאי שבת, כי ביום שישי הוא רצה ואני לא היה לי זמן, הייתי עסוק עם כל ההכנות, ההכנות ה-- לשבת ו... כן חשבתי, קיוויתי שישכח מזה עד מוצאי שבת, אבל הוא בכלל לא שכח. הוא בא אליי וזה קצת הדהים אותי איך הוא זכר את זה מיד אחרי שבת. "אבא, אתה זוכר? אז הבטחת". אז מה עושים עם זה? מה עושים עם המצבים האלה? כאילו אפשר לפעמים לעגל פינות סביב-- מולם או, או מה? מה נכון לעשות? אז בואו רגע כהקדמה נצלול לעולם השקר והרמאות. הרי העולם נברא ואחרי שישה ימים, ביום השישי לבריאה, הקדוש ברוך-- הקדוש ברוך הוא יצר את האדם הראשון, לאחר מכן את חווה, ואז הגיע חטא עץ הדעת, שבחטא הזה הנחש הערמומי, דרך רמאות ושקר, גרם לחווה לקחת מעץ הדעת. הוא שיקר עליה, הוא עבד

02:03 עליה והקלקול שהוא עשה אז גרם לקלקול לכל העולם שעד היום, עד היום יש השלכות לאותו קלקול של חטא עץ הדעת. אם כן, הקלקול של העולם התחיל דרך רמאות. מסבירה חסידות שגם התיקון של העולם יבוא דרך רמאות. יעקב אבינו, האבא של שנים עשר השבטים, האבא של כל עם ישראל, יעקב אבינו נקרא בשם יעקב על שם עקבה ורמייה, שהרי הוא לקח את הברכות מאחיו עשיו בדרך, בסוג של דרך לא ישרה כזו, סוג של רמאות. אז כמובן שיש הסברים שהוא, איך הוא עשה את זה בצורה נכונה ולא רימה, וכשהוא אמר "אני עשיו", אז הוא אמר "אני יעקב", עשיו הוא הבכור שלך וכל מיני הסברים שיש, אבל זה הלך בצורה לא יש-- לא, לא רגילה, בצורה סוג של עקומה כזו. ולמה? ויעקב נקרא יעקב על שם ה-- אותה עקבה. מסבירה חסידות, אנחנו גם היום צריכים בעבודת השם שלנו צריכים לרמות. לא סתם גם אחרי שיעקב קיבל את השם ישראל עדיין משתמשים בשם יעקב. הרי כשאברהם אבינו, שבתחילה קראו לו אברם, הפך לאברהם, השם אברם כבר נעלם, לא קיים. כאשר שרה, שקראו לה בהתחלה שרי והפכה לשרה, השם שרה, שרי כבר נעלם. אבל כשיעקב הופך לישראל הוא עדיין נקרא בשם יעקב. למה? כי לאותה עקבה, לאותה רמייה, יש לה משמעות, יש צורך בה. בעבודת השם שלנו היום צריכים להשתמש בזה. מה הכוונה? מסבירה חסידות, יהודי הולך לאכול ארוחת צהריים. ארוחת צהריים, הוא אוכל תפוחי אדמה והוא אוכל בשר ושותה קולה ו, ואוכל. עכשיו היצר הרע רואה את זה, אומר לעצמו: איזה כיף, איזה כיף. אני לא יכול לסבול את זה שהוא מתפלל. אני לא יכול לסבול את זה שהוא הולך

04:24 לשיעור תורה. לא יכול לסבול את זה, אבל כשהוא אוכל זה הכיף שלי. כמה שא-- הלוואי שיאכל כל יום בשר ויגשם את עצמו ויהנה מאוד מתאוות העולם הזה. הלוואי שבזה יעסוק כל הזמן. ככה אומר לעצמו אותו י-יצר הרע שלנו. ואז מגיע יהודי ועושה לו רמאות. מה רמאות? אני אוכל ארוחת צהריים הכי טעימה בעולם עם קול-- קולה קרה, אבל אני אומר לעצמי: למה אני אוכל את זה? כמובן אני מברך לפני ואחרי, אבל למה אני אוכל את זה? אני אוכל את זה בשביל שיהיה לי כוח לעבוד את השם יתברך, שהערב אני אלך לתפילת ערבית, יהיה לי כוח לזה. אני אלך לשיעור תורה, אני אלך רגוע כי אני שבע, כי אכלתי טוב את הארוחה שלי ואז בעצם ככה אני עובד על היצר הרע. אני כאילו עושה דברים שהוא שמח מהם. הוא אפילו מאפשר לי כי זה טוב לו שאני מתעסק עם זה ואני לא עם קדושה, אבל אני פתאום עושה פה איזשהו טוויסט בעלילה ואני לוקח את הכל לכיוון של קדושה, לכיוון של עבודת השם. אני יוצא לעבודה, הוא אומר לעצמו, יצר הרע: הנה יופי, יופי, מה, כבר השתגעתי בתפילה? כבר טוב שהוא כבר עזב את בית הכנסת והלך לעבודה. ואז בעבודה אני עובד כמו יהודי. לא מרמה, עושה הכל לפי הכללים של ההלכה ואני עובד. למה אני עובד? מה המטרה הפנימית? שאני ארוויח כסף, אני אוכל לתת צדקה, אני אוכל לפרנס את המשפחה שלי בכבוד ולגדל את הילדים שלי לתורה, למצוות, למעשים טובים. אם יש לי כסף, אני-- יש לי אפשרויות לקיים את הדברים האלה ואז, ואז אני בעצם עושה ליצר הרע פה, אני מרמה עליו. הוא שמח

06:01 וחשב שמה? שאני עושה הכל בשביל העולם הזה, ענייני ותאוות העולם הזה. ומה אני עושה לו עכשיו? אני עושה לו פה תרגיל ואני לוקח את כל הכיוון הזה לכיוון של, לכיוון של קדושה, וככה בעצם עובדים על יצר הרע, וזה השם יעקב. זו העקבה והרמייה החיובית. מסבירה חסידות, אם הקלקול של העולם התחיל דרך רמאות, דרך חטא עץ הדעת שבא דרך רמייה, דרך רמאות של הנחש, אז גם התיקון של זה יבוא דרך רמאות, אבל רמאות חיובית, שאנחנו נבוא ונשתמש בדברים האלה בשביל עבודת השם, בשביל הקדוש ברוך הוא. היצר הרע יחשוב שאנחנו איתו, אנחנו מתעסקים בדברים שמשמחים אותו, ופתאום אנחנו מכניסים לו שמה דברים קדושים, וככה זה מבלבל אותו, מבלבל אותו לחלוטין. הוא לא מבין מה בכלל, מה בכלל מתרחש איתו. היה חסיד פעם, קראו לו רבי, רבי יקותיאל ליעפלער, שהיה סוחר עצים גדול והיה שווה לו הרבה כסף והיה גם חסיד גדול. אז פעם הוא היה ביער ועשה חשבונות של הרווחים, מה שהוא הרוויח, הוצאות, הכנסות, ועושה חשבונות, וכנראה כשהוא עשה את זה היצר הרע שמח. יופי, יופי, יופי. הנה החסיד הזה במקום להיות שקוע בתפילה ובלימוד תורה, הוא שקוע בעצים, בכסף, בחומריות. ופתאום החסיד הזה, כשהוא רשם את החשבונות, הוא רשם סך הכל, זאת אומרת כמה סך הכל יצא מכל הסיפור. פתאום הוא אומר לעצמו: סך הכל, רגע, מה? מה? מה סך הכל? ואז הוא אמר: סך הכל אין עוד מלבדו, זה הסך הכל האמיתי. בטוח שבאותם רגעים היצר הרע התהפך מהכיסא שלו. הנה עבדו עליו. הוא חשב שעסוקים בעניינים שלו, כסף, חומריות, והנה החסיד בעניינים אחרים. אז זה הנקודה. אם כן, צריכים להשתמש

08:09 ברמאות. הרמאות יש בה הרבה, הרבה טוב, הרבה שימוש נכון וחיובי. אבל יחד עם כל ההסבר החשוב והאמיתי הזה, בהקשר של הילדים שלנו, ראיתי מכתב ממש בשבת האחרונה שהרבי כותב שלילדים צריכים לומר את האמת. אם אנחנו חושבים שלא נוכל לעמוד במה שאנחנו רוצים להגיד, לא נאמר להם את זה. מאוד מאוד לומר את האמת. ואם הבטחנו, אנחנו צריכים לקיים את זה. למה? כי אם יקרה מצב שהילדים יאבדו את האמון בנו, אז הם יאבדו גם את-- יכולים גם לאבד את האמון בכל מה שאנחנו מייצגים להם וגם בדברים, בדברים המהותיים שנרצה ונדרוש. הם לא יאמינו למה שנאמר להם, לא יקבלו מאיתנו כל כך, כי הם יתרגלו שאנחנו לא דוברים חלילה אמת. אז אם כן, להשתמש ברמאות חיובית כמו שדיברנו קודם לעבודת השם חייבים. אנחנו עם ישראל, אנחנו בני יעקב, יעקב, עקבה ורמייה חיובית מול היצר הרע. בהקשר של חינוך הילדים שלנו, בהקשר של הילדים בבית, נאמר את האמת ונשתדל כמה שיותר לא להבטיח סתם. לא לומר להם, יש כאלה אומרים: הבטחתי, הבטחתי, לקיים לא הבטחתי. משהו כזה לא מקובל. בהקשר של הילדים לא מקובל. זה גורם להם לאבד בנו את האמון. אז אם כן, זו המשימה, לומר מולם אמת מדויקת, וזה רק, אך ורק, ישפר את האמון ואת הקשר ואת הביטחון שלהם בנו. וכמה זה חשוב. הורים יקרים, שיהיה בהצלחה. תודה רבה אתמול לכל אלו ששאלו שאלות בקבוצת הוואטסאפ של השיעור שלנו, וזה היה שאלות טובות וחשובות, ואף קיבלתי הרבה תגובות. כמה השאלות והדברים שעלו היו ממש לתועלת. אז יש לכם כוח גדול, וכמובן כמובן כל אחד ואחת מכם שמרגישים שהרעיון הזה נותן להם כיוון מסוים,

10:18 מחשבה, הרהור מסוים. אז בואו נדאג שהדברים יתפרסמו עוד ועוד. איך עושים את זה? פשוט תעשו לייק, תגיבו תגובה, תעשו שיתוף. זה יעזור שהמערכת תפרסם את הדברים הלאה. אז שיהיה בשורות טובות ונחת מהילדים. שנזכה בעזרת השם לגאולה שלמה בקרוב ממש, לתחיית המתים. ניפגש שוב עם כל הקדושים שנחטפו מאיתנו לאחרונה. שנזכה בעזרת השם שכל החטופים יחזרו וכל החיילים וכולם יהיו בריאים ושלמים בקרוב ממש. תודה רבה. הרבה הרבה נחת. כל טוב, חופשה מהנה ומועילה. להתראות.