חיבור למהות | פרק 1 | מתחילות

00:00 דובר 1 אז מה נשמע שרה'לה?

00:01 דובר 2 חני, מה העניינים? אני רק רוצה להגיד שאת כל החיים מראיינת.

00:05 דובר 1 אני לא מראיינת, אני משוחחת.

00:06 דובר 2 משוחחת, מסקרנת. אז שהפודקאסט הזה הוא יהיה שגם ישמעו אותך.

00:12 דובר 1 אני פה, אני פה לגמרי, אנחנו שתינו ביחד.

00:14 דובר 2 עזבי, אני אשים לו את זה גם לצפייה.

00:15 דובר 1 יצא לנו להתוועד. אנחנו מתוועדות, מדברות, חברות, וכיף תמיד לדבר איתך ואני, ואני אוהבת את הפודקאסט. אוהבת את הפלטפורמה.

00:24 דובר 2 וואי, אז ממש.

00:25 דובר 1 ויש לך את זה בבית, את הציוד, ואני בדיוק אצלך. תראי איך קל להתחבר.

00:29 דובר 2 כל הסליחה, כל הסליחה.

00:30 דובר 1 ברור. אז, אז קודם כול תודה על ה- על האפשרות שאת מוכנה. את זה--

00:37 דובר 2 וואי, זה לא פשוט לי.

00:38 דובר 1 אני יודעת.

00:38 דובר 2 זה לא פשוט לי בכלל.

00:39 דובר 1 רוצה להניח את זה רגע על השולחן ולהתקדם?

00:41 דובר 2 כן, אני רוצה להגיד את זה, שאנחנו מתחילות את הפודקאסט בידיעה ש... אם אנחנו לא רוצות, אנחנו גונזות אותו. אם אני לא רוצה, כי את אין לך שום בעיה. ודבר שני ש- שהוא מבחינתי כרגע לי ולך. זאת אומרת, זה יכול להיות למגירה, עוד עשרים שנה נפתח את זה ונגיד וואו, אה, דיברנו והיינו צעירות ועכשיו אנחנו מתקמטים.

01:02 דובר 1 והיה לנו כיף לדבר וזה כיף שיש מזכרת.

01:04 דובר 2 בדיוק.

01:05 דובר 1 זה, זה בתחושה שלי כשאני מדברת איתך.

01:07 דובר 2 זה מה שאני רוצה וזה קורה כאן בבית, אז זה בכלל בכיף.

01:12 דובר 1 ב-ב-במקום שלך, בפינה היפה שלך.

01:14 דובר 2 קצת יותר, אם את אוהבת לשבת על ספות, אבל סבבה.

01:17 דובר 1 אוקיי, אז אה, אז אני ממש, אני באמת מגיעה עם הרבה סקרנות. אה, אנחנו בקשר אה בתקופה, בכמה חודשים האחרונים, זה התחיל מבת מצווה שהיית אצל אחיינית שלי, ריקי.

01:31 דובר 2 אצל אחיינית שלך והשל--

01:32 דובר 1 ואז, וראיתי את בת המצווה. אמרתי, את חייבת לבוא לבת מצווה של מושי, הבת שלי.

01:37 דובר 2 שגם הייתה אצלי בחוגים בתקופה ב--

01:39 דובר 1 אני שמורה אצלך, אמא של מושי.

01:40 דובר 2 אמא של מושי.

01:41 דובר 1 אני מבקשת.

01:42 דובר 2 נכון.

01:43 דובר 1 אה, הייתי מביאה אותה מאור יהודה. הייתי מביאה אותה לחוג.

01:46 דובר 2 וואי, אני זוכרת.

01:48 דובר 1 וכבר שמרנו מקום לליבי לשנה הבאה לחוג.

01:51 דובר 2 ליבי מבחינתי כבר רשומה, חמודה, גם אם אין מקום, רשומה. השנה, השנה היא יכולה לבוא.

01:57 דובר 1 אז יאללה, מיד אחרי פסח. ו- ואז את-- ונפגשנו ושוחחנו ו- וככה דברים שמאוד אנחנו מדברות באותו ראש בהרבה מהדברים. וזה מדהים שאני כאילו איתך בקשר ואת-- וכל פעם שאני איתך, אמ, כאילו מגלה אותך עוד, עדיין אני לא מכירה ועדיין אני סקרנית ו- ואני עוקבת אחרייך ואני רואה מה שאת עושה עם ה- עם הילדים בחוגים. עזבי רגע שנייה, אני שנייה שמה את הסדנאות ואת הערכות שאת מוכרת, שהם מדהימים, וניתן פרק לקטלוג בפני עצמו.

02:34 דובר 2 וואי, קטלוג.

02:35 דובר 1 אבל יש שמה משהו שאת עושה עם הילדים שאני רוצה להבין אותו ו-ו- ולהבין מי זה, מה את, אבל השאלה אם כן כדאי שקצת תספרי איך הגעת לשם או מה שאת רוצה.

02:51 דובר 2 קודם כול אני מופתעת שאנחנו בקשר כזה רצוף ואת, ואת אומרת שאת כזה לא מכירה אותי עדיין. אה, כי כאילו בסוף אני מרגישה בן אדם מאוד מאוד גלוי, כאילו יש לי צד מאוד כזה כן, וזה מי שאני וזהו.

03:03 דובר 1 את מביאה את עצמך, את מניחה את עצמך, את נותנת את עצמך, את לא, את לא מסתירה, אבל יש שמה עומקים מאוד, מאוד. את בן אדם עם הרבה הרבה עומק אה, והוא עומק שהוא כן מסקרן. זאת אומרת, איפה שאת נמצאת ואיפה שאת עובדת ומה שאת עושה ובמי שאת נוגעת וב-ב-ב-- כאילו כשראיתי אותך בבת מצווה של ריקי, אחיינית שלי, אמרתי לא משנה מה היא תגיד, תקשקש קשקושים, היא פשוט נוגעת בנשמות. וזה היה פשוט מדהים. גם איך הצלחת לאסוף שם מגוון, זה היה כל מיני גילאים והיית שם מאוד, מאוד נוכחת. זה מה שנגע בי וריגש אותי אפילו.

03:46 דובר 2 זה קטע, את אומרת את זה ואני כאילו, מצד אחד בא להגיד לך תודה ומצד שני אני לא מרגישה באמת שזה, שזה שלי. כאילו שזה ה-- כאילו שזה הכישורים שלי המיוחדים או לא יודעת מה. אני כן מרגישה שכאילו הייתי שם.

04:06 דובר 1 מה זה? אבל את מבינה שיש שם איזשהו קסם?

04:09 דובר 2 כן, כאילו, מצד אחד כן, אני אומרת אוקיי, זה מה שאני עושה. אני פוגשת אנשים כל היום. אני ממש אוהבת אנשים, אבל אני יוצאת מסדנה או ממפגש ואנשים כותבים לי נגיד תודה, היה מדהים, נגעת בי בזה ובזה. לא יודעת אם את עוקבת אחריי הרבה זמן. אני לא חושבת שבחיים פרסמתי שום תגובה מסדנה ואני חושבת שכל סדנה כותבים לי משהו, אבל אני כזה באמת מרגישה שאני מגיעה כזה כלי נקי לדבר הזה. אני באמת אומרת-

04:39 דובר 1 צינור, את מאוד מאוד צינור.

04:40 דובר 2 אבל באמת, האמת...

04:41 דובר 1 אבל צינור אה שמעביר דרכו הרבה הרבה שפע.

04:44 דובר 2 נכון, אבל ב-ב- אמ, אולי נכון, אבל ברגע, ברגע עצמו, בתוך סדנה, בתוך מפגש, אני מרגישה ש-שווה לחלוטין עם האנשים. אני ממש רואה אותם כ-

04:56 דובר 1 אוקיי, אבל אני חושבת שזה חלק מהקסם.

04:57 דובר 2 מלא נשמות שנפגשות וכאילו כ-

05:00 דובר 1 ומה התפקיד שלך? מה תפקיד, מה הצינור ש-שלך בעצם?

05:03 דובר 2 ל-ל-לראות, לראות, לשים לב, לראות את כולם, לראות את כל מי שנמצא שם. כאילו אני ממש מרגישה ש-שאני והאישה שיושבת ממולי, אז א-- כאילו בתוך מפגש אני ממש מרגישה שאני רואה את הנשמה שלה, כאילו שזה לאו דווקא קורה לי בשיחה אחד על אחד עם חברות, אבל כאילו בתוך סדנ-

05:20 דובר 1 את מבינה אבל שזו יכולת אה נדירה? לא שאני באה לעוף עלייך עכשיו, כאילו זו לא הנקודה, אבל-

05:26 דובר 2 שוב אני אגיד כן ולא, כי כולם-

05:28 דובר 1 אני אסביר לך למה אני שואלת. כי בסוף אני כן מנסה לפצח אותך. אני באה אלייך בסקר-- באה אלייך עם סקרנות. מה הולך שם? כאילו למה אני שוא-- למה אני מנסה לעשות את זה? כי אני גם מאמינה שכשמצליחים לפצח אה מישהו, אז הוא יכול לפ-- לעשות את זה סוג של מודל, איזושהי דרך, ואז אני יכולה להעתיק את זה. כי היום כשאני אבוא אלייך אז אני אראה את מה שאת עושה ואני אגיד וואו, איזה יופי יש לה. היא קיבלה את זה מתנה מהשם והיא משתמשת במתנה וזה הכול טוב ויפה, אבל אני לא יכולה לה-להעתיק את זה. ואני חושבת את, את כן מצליחה לעשות את זה עם הערכות. אמ, אבל ה-ה-- זה מה שאני מנסה עכשיו לעשות איתך, פיצוח כזה של להבין את המה, מה זה. אז אנחנו מבינים שיש שם את הייחודיות הזאתי של לראות נשמות. זאת אומרת, את מגיעה מאוד, מאוד בביטול לעצמך. את לא, את בכלל לא המציאות שם. את כאילו יושבת ורואה. אבל אמרת עוד נקודה. לא יודעת אם שמת לב לזה. חשוב לי לראות כל אחד וזה גם ח-- קודם כול בחשיבות וגם להצליח לעשות את זה זה גם לא פשוט.

06:30 דובר 2 נכון, אבל, אבל זה פשוט קורה. אני כאילו מגיעה, אני מרגישה שכאילו לפעמים אני כאילו חיצונית מתלבשת לסדנה. זאת אומרת, מתלבשת, מתאפרת וכולי. אבל כשאני מגיעה לסדנה אני כאילו מרגישה שהדבר הראשון אני פשוט מתפשטת, וכאילו אין, אין את ה-, אין את התכונות שלי, את האופי שלי, את מה חשוב לי או לא חשוב לי. אני כאילו, אנחנו עכשיו ביחד כולנו, ואני חושבת שקורה שם משהו, אבל, אבל הוא גם מאפשר לאנשים גם להיות מי שהם. אני חושבת שכאילו בסוף בכל מפגש בין אנשים נוק-- קורה איזשהו חיבור. אנשים נורא משתתפים, ואני מסתכלת על עצמי אפילו לפעמים, אני אומרת: לא כל סדנה שהייתי בחיים או מפגש נעים לי בכלל בעצמי להשתתף. לא בטוחה שאני עכשיו אהיה בסיטואציה שיישבו קבוצת אנשים ויש שיח עם קלפים ואני אהיה זאת שתשתתף. יהיה לי מאוד קשה, אבל אני כאילו מרגישה שמשהו קורה, אה, ומה שקורה במפגש שזה לא-

07:24 דובר 1 את מדברת על מפגש של שרה'לה?

07:26 דובר 2 כן, שבאים לסדנ-

07:26 דובר 1 גם במפגש של שרה'לה, שרה'לה הייתה מגיעה למפגש הזה והיא לא הייתה יכולה להתחבר?

07:31 דובר 2 אני לא יודעת. אני לא יודעת איך אני הייתי במפגש של עצמי.

07:34 דובר 1 וואו.

07:34 דובר 2 אני מאמינה ש-- אני חושבת שמה שקורה לאנשים כש-כש-שאני נפגשת איתם, שאין אותי שם. זאת אומרת, הם לא מרגישים שהם-

07:42 דובר 1 אין שיפוטיות שם.

07:43 דובר 2 גם אין שיפוטיות, אבל גם אני חושבת שאני לא הולכת עם זה ברמה שאם מישהי סיפרה לי עכשיו שהיה לה נורא קשה ושיתפה, אז אני באמת אהיה בלב איתה במאה אחוז. אבל אני, אני חושבת שמחר אני אראה אותה ולא יהיה לי עליה רחמים או איזושהי מחשבה שהיא בקושי או אתגר, כאילו זה יהיה ממש נקי, ג-- כי אנשים משתפים גם בדברים ממש מאתגרים. אני חושבת שלא הייתי בסדנה כמעט שאנשים לא בכו שם.

08:06 דובר 1 את אומרת שאת מגיעה להעביר סדנאות גם בשבעה ואבל ודברים כאלה.

08:10 דובר 2 כן, אמ, ש-ב-בגרסה ההפוכה שאני מעבירה בת מצוות. אני חושבת שתמיד אני אומרת גם אני לא מעבירה סדנאות שמחות וגם לא עצובות, אבל זה לא סדנה שמחה. אני לא מרקידה.

08:22 דובר 1 מה זה? מה זה הסדנה שלך?

08:23 דובר 2 אבל אני כן מרגישה שכאילו איזושהי התפשטות, ואז כזה מגיעים לנקודה ש-- אנחנו שווים כולנו, ושם אנחנו רק כאילו רק אחד בשביל השני. אנחנו בהשפעה, אנחנו בחיבור. אין את המסכות האלה. אני לא כאילו, זה שאנחנו נראות שונה ואנחנו מתלבשות שונה ואנחנו חושבות שונה, וב-ברגע, אני חושבת, תהליך ריפוי מזוכ-- מזוכך, אנחנו שווים כולם, כולם כולם.

08:47 דובר 1 כי מה? כי יש לנו נשמה? במה אנחנו שווים?

08:51 דובר 2 כי כולנו אנחנו שווים בזה שיש לנו נשמה. אנחנו שווים בזה שאנחנו תלויים אחד בשני. בסוף בסוף אם קמתי בבוקר ואת קמת בבוקר, אני צריכה אותך ואת צריכה אותי. אנחנו בנשמות אחד, יש לנו-- אנחנו כמו פאזל, וכל בן אדם בא להביא. אין בן אדם שחי פיזית בעולם הזה בלי להביא את ההשפעה שלו. אין דבר כזה. עכשיו אם אתה לא מביא את ההשפעה שלך, אתה יכול להיות במסע מאוד קשה, אבל כשאתה מביא את הייחודיות שלך ואת ההשפעה שלך, אתה בעצם תורם לא רק לעצמך. אתה תורם לכולם, לכולם, לילדים, לתינוק, לכל בן אדם שנולד וב-

09:24 דובר 1 ותודעה שאת קמה איתה בבוקר והולכת איתה במהלך היום, או שאת צריכה לעבוד על זה?

09:29 דובר 2 אני מרגישה את זה רוב הזמן.

09:31 דובר 1 איזה כיף לך.

09:33 דובר 2 למה את לא מרגישה את זה?

09:35 דובר 1 לאאא, לא ב-ב-בממשות שאת מספרת את זה. אני כן, אה, מרגישה על עצמי שאני רוצה להיות בנתינה ואני רוצה להיות בעשייה ורוצה להיות ב-- לתת מעצמי ב-ב-בשפע. אבל לא רואה ככה את ה-- כאילו את חיה בתדר גבוה ואת לא מתנצלת.

09:58 דובר 2 אני כן מרגישה שכל מי שסביבי, כאילו אני מרגישה שאני דווקא כאילו אני מרגישה אותך כחברה שם. אבל אני כן מרגישה הרבה אנשים שמד-- שאני חברה איתם, ש-שזאת התחושה שלנו. זו תחושה משותפת. לא יודעת אם דווקא במילים האלה, אבל אני כן זוכרת שדיברנו על הבינה המלאכותית ואמרת שיש כאילו קפיצה מטורפת, ושאמרת שזה גבולות של מאה.

10:21 דובר 1 כן.

10:22 דובר 2 את רוצה להזכיר מה אמרת? כי זה דווקא היה מדהים.

10:24 דובר 1 מה? שה-IQ שלו עכשיו זה מאה שישים, והוא הולך, וזה גדילה אקספוננציאלית. אומרים שתוך שנה שנתיים תהיה אלף שש מאות, משהו שהמוח שלנו לא יכול, כאילו כמו אנחנו עם-עם-עם נמלה.

10:38 דובר 2 וא-וא-ואני זוכרת שדיברנו על זה ואז אמרתי ואמרנו שמלא אנשים כבר לא יצטרכו. אבל בפועל כאילו מה שזה יגרום לכולם בתפיסה שלי זה להתפשט. אתה תקום בבוקר ותביא את מה שאתה מביא, את הייחודיות שלך לעולם. אתה לא יכול להביא משהו אחר.

10:52 דובר 1 גם יהיו עוד יותר, ידעו מה הם, מה הם צריכים להביא לעולם?

10:55 דובר 2 אני מאמינה שכשאין לך, אין לך כאילו, לא צריך אותך בגשמיות, צריך אותך בפנימיות. פנימיות אף אחד לא יכול לתת.

11:03 דובר 1 אני באמת רואה את זה כימות המשיח.

11:05 דובר 2 נכון, זה ימות המשיח.

11:06 דובר 1 מלאכותית.

11:06 דובר 2 זה ימות המשיח. זה תהליכים של ימות המשיח. אנחנו חד משמעית, אה, אמ, אני חושבת שיש אנשים שכבר ב-בגאולה ויש אנשים שהם בדרך, אבל התודעה היא לכולם. וזה אני יכולה לראות ילדים, את יכולה לראות, אה-- אני זוכרת שאמרת לי אפילו על ליבי שאת, אה-- דיברנו על שמחה ואמרת ליבי מביאה לי שמחה.

11:26 דובר 1 נכון.

11:26 דובר 2 וזה היה לי ברור שהילדה במהות שלה באמת, ואיך שהיא קמה בבוקר, היא מביאה שמחה והיא יודעת את זה.

11:33 דובר 1 היא יודעת את זה.

11:33 דובר 2 יודעת את זה.

11:34 דובר 1 זה מה שכיף היום לראות על ילדים קטנים, שליבי היא בת שנתיים וחצי, שהיא באמת באה אלינו אחרי כמעט עשר שנים, והילדה יודעת שהיא מתנה, אה, שזה פשוט, אה...

11:45 דובר 2 אבל זה ככה. זה ככה. ילדים, ילדים יודעים שהם באים להביא שמחה, ואנחנו כמבוגרים צריכים להזכיר לעצמנו מה את מביאה לעולם.

11:54 דובר 1 את לאחרונה יצאת עם מיתוג חדש.

11:56 דובר 2 נכון.

11:58 דובר 1 תמיד את, את הרי שרה'לה מנדלה.

12:00 דובר 2 נכון.

12:01 דובר 1 שבאמת באמת איך קוראים לך?

12:03 דובר 2 וואו. כיום שרה'לה טריבניק[?]. בעבר שרה'לה טוויטר[?].

12:08 דובר 1 אבל השם שנתנו לך?

12:09 דובר 2 היחידי שנשאר לי זה שרה'לה מנדלה.

12:11 דובר 1 ואת אצל כולם כתובה, וזה גם השם עסק שלך, וזה על זה.

12:15 דובר 2 לא, יש כמה שאני כתובה שרה להרזה[?], אבל אני שמרתי להם את זה. הייתי חייבת. אז זה ככה עבר מאנשים, ויש כאלה אנשים שזה מה שכתוב להם.

12:23 דובר 1 אה יפה, אה אוקיי.

12:25 דובר 2 חשוב, מה.

12:26 דובר 1 ח-חשוב, חשוב גם לכתוב לאנשים את השם שלהם איך שהם רוצים.

12:28 דובר 2 הכול בתודה, הכול בתודה. אני בטוחה שהם מדמיינים אותי ככה.

12:32 דובר 1 יפה. אמ, ו-- אמ, אז זה שרה'לה מנדלה. זאת אומרת, את עושה הרבה תהליכים דרך המנדלה, שזה גם, אה, מעניין אותי ל-לדבר איתך על זה, אבל, אה, עב-- עשית עכשיו תהליך של מיתוג של, אה, שרה ל-- שרה'לה מנדלה, חיבור למהות. אמ, אני מההיכרות שיש לי איתך, זה כל כך את וכל כך, אה, תפור עלייך, אבל, אה, את החיבור למהות אני רוצה שתספרי לי איך את עושה את זה דרך הילדים ואולי, אה, נ-נבין יותר את ה-- את ה-- את המותג שלך.

13:11 דובר 2 קודם כל היה לי-- אני חושבת יותר משנה הסתובבתי עם התחושה שהלוגו פשוט לא. כאילו הלוגו הקודם-

13:18 דובר 1 עכשיו, מה זה לוגו?

13:19 דובר 2 זה-- אבל, אבל בסוף אני מרגישה שהלוגו זה הבגדי-- הבגדים של העסק שלי, ואני הולכת עם משהו ואני לא שלמה איתו, ואני יודעת ש-- אני יודעת ש-ש-שהרבה אנשים מחוברים ללוגו הזה, וגם כשהחלפתי מהקודם, שהוא היה לי כזה לא נקי, אבל אנשים מלא-- כתבו לי מלא מלא תגובות שזה הרבה פחות יפה וכולי, אבל כאילו זה היה כזה שינוי, אה, בעיניי מ-ממש ק-קטן. ובלוגו הזה היה לי ברור שדי, אני את הצבעוניות, למרות שאני בן אדם צבעוני, אבל כאילו הרגשתי שבא לי משהו נורא נורא נקי ונורא נורא סמלי ונורא פשוט. בבסיס פשוט רציתי לכתוב חיבור למהות. זה היה כאילו ממש בכתב יד, ברצון שלי, ואז שלחתי את זה כ-כמו תמיד לאנשים הקרובים וכולם כתבו לי, "ממש גרוע, לא משנים לוגו, אל תעשי דבר כזה." וכאילו-

14:06 דובר 1 גם בהתחלה גם עשית רק שרה'לה.

14:08 דובר 2 נכון, רק שרה'לה, ועם זה לא הייתי שלמה. כאילו, היה לי עם זה גם, עוד שנייה אני א-א-אדבר על זה, אבל, אבל ככל שעבר הזמן הרגשתי שאני אפילו מגיעה לסדנה והלוגו שלי מונח שם ואני מרגישה ש-ש-שהבן אדם שמגיע והסד-- והלוגו זה לא, זה לא אחד, זה לא-- והיה לי ממש, ממש קשה עם זה. אני חושבת שכאילו כשבאתי אלייך דיברתי איתך, רציתי לעשות בוט בכלל, שיקל עליי לענות לאנשים, ואמ-- ואמרתי, "אבל איך נעשה בוט שאני בכלל לא שלמה עם הלוגו?" כאילו, עם מה אני מתחילה? ואז אני חושבת שהראיתי לך ודווקא את היית, אני חושבת, בין הראשונים שכזה אמרו, "למה? זה-- יש בזה..."

14:43 דובר 1 אמרתי לך, "זה מדויק."

14:44 דובר 2 זה מדויק, יש לזה... ובהתחלה זה באמת היה-

14:47 דובר 1 אבל יכול להיות כי המפגש שלי איתך היה כבר שאת מאוד, מאוד-- שזה מה שראיתי. אני, את החיבור למהות אני מאוד, מאוד ראיתי בכל מפגש, כאילו בשתי הבת מצוות, שזה היה ממש בהפרש של, אה, כמה שבועות.

15:00 דובר 2 נכון, שבועיים נראה לי אפילו, משהו כזה. אבל את נתת לי אוויר. ברגע שאמרת, "אוקיי, אני, אני ממש רואה את זה." פתאום אני-- אני זוכרת שכאילו פתאום נשמתי ואמ-אמרתי אוקיי. ובהתחלה זה היה שרה'לה-- ו-ו-ועם הזמן הבנתי ש-- כי אמרתי, כאילו אני לא עושה היום המון מנד-- אני עושה מנדלות, אבל זה לא העיקר והייתי עסוקה עם זה. ואז אני חושבת שאחד הילדים בחוג או משהו כזה אמר, כאילו, "המשפחה שלך מנדלה, נכון?" והילדים אמרו כן, כאילו הייתה איזו שיחה כזאת ופתאום נפל לי האסימון. הם כולם כאילו מה אני עושה ומה אני עובדת, אבל הם כולם קראו לי שרה'לה מנדלה. גם אם אני מחר אמכור, אה, ערכת שעונים.

15:37 דובר 1 זה בעצם בסוף בסוף. זה הכותרת שלך, משם ה-- ואז החיבור למהות הוא יכול גם לעבור דרך המנדלה.

15:45 דובר 2 כן, הרגשתי שזה כאילו זה השם וזה לא משנה מה אני אעשה. ובאמת אגב המנדלה, אה, זה גם חלק גדול מהמסע שלי וזה גם משהו שאני כן משתמשת היום. זה לא מנותק, אבל זה לא רק ואני כן-

15:57 דובר 1 ואז זה נראה כמו שם משפחה.

15:59 דובר 2 נכון, זה נשאר ככה. בתעודת זהות, אה, הצעתי ליוסי שנחליף. אמרתי לו שזה יהיה הרבה יותר שיווקי, אבל הוא לא, הוא לא אמר כן.

16:06 דובר 1 שגם הוא יהיה מנדלה?

16:07 דובר 2 כן, אמרתי, "מה, ישאלו אותך מה?"

16:08 דובר 1 גם זה נראה מנדלה. בכלל, זה שם חסידי.

16:11 דובר 2 אמא שלי, שלקח לי מלא זמן להתחתן, אז היא תמיד הייתה אומרת, "נו, כבר תביאי את המנדלה. שרה'לה מנדלה, איך?" אותו דבר, אבל בסוף הבאתי לה שם אחר.

16:19 דובר 1 אה הא.

16:20 דובר 2 מה לעשות? לא יכולתי.

16:21 דובר 1 לא, זה ממש מדהים. כאילו ש-ש-שזה יוצא שה-- זה כאילו באמת נראה שהמשפחה שלך, ה-העסק שלך.

16:30 דובר 2 כן.

16:31 דובר 1 מהמם.

16:31 דובר 2 מחבר לך אבל-

16:32 דובר 1 יש לך, יש לך אה רצון בסוף שזה יישאר רק שרה'לה? כאילו גם שהמנדלה יצא?

16:39 דובר 2 כאילו יכול להיות-

16:40 דובר 1 בסוף הכל זה התפתחות. זה התק--

16:42 דובר 2 כן, אני יכולה אבל לדמיין את זה יום אחד קו כזה, משהו נורא נורא מופשט כזה. לא יודעת. כן, אני יכולה לדמיין את זה.

16:50 דובר 1 אוקיי, אז בואי נמשיך עם החיבור למהות ו-ו-ותתני לנו הצצה אם את מוכנה, כן? ל-לחוגים שלך. זה חוג נקרא, זה טיפול. אני, אני בצפייה שלי מרגישה שהילדים עוברים שם טיפול, טיפול רגשי, אה, תהליך. אני לא יודעת, משהו שהוא לא עוד חוג.

17:10 דובר 2 קודם כל אני כאילו אמרתי לך בסדנאות שאני מגיעה ואני מרגישה שאני מתפשטת, אז כאילו בסטודיו אני אפילו לא מתפשטת. אני מגיעה וזה פשוט מרגיש לי עצמות עם עצמות, כאילו הילדים מביאים לי איזה שהוא עולם, איזו שהיא הצצה, אבל אני שם המון שעות אז אני יכולה להיות שם ימים שלמים ויכול להיות בחוץ מלחמה ואזעקות ולא יודעת מה הדברים שקורים, ובסטודיו אין לזה שום קשר. זאת אומרת יש עולם שלם. אני לפעמים אומרת כאילו אוקיי, פה זה גן עדן, יש עולם שלם של, של טוהר. הילדים הם טהורים ברמה שאני אפילו לא יכולה. זה ברור לך. אנחנו יושבים למפגש ואת, את אומרת, את תמיד אומרת אני יושבת בסקרנות, אבל אני עם הילדים ככה. אני פשוט מקשיבה להם. וילדים-

17:53 דובר 1 את מובילה שם משהו.

17:54 דובר 2 ברור, יש תוכנית שהיא, היא תהליכית והיא מובנית. אם אני עכשיו שנייה בצד הקוגניטיבי ורגשי, יש תוכנית שבנויה בצורה רגשית-

18:02 דובר 1 שאת פיתחת.

18:03 דובר 2 כן, במשך השנים, עם השנים, אני כבר ארבע עשרה שנים שם. אז ממש ש-- עם הזמן הבנתי שבסוף לתת לילדים כלים לשפה רגשית, לפיתוח מיומנויות, אה, גם חברתית, גם כל ילד בפני עצמו, גם מוטורית. אני יודעת שילדים עוברים שם תהליכים. היום אני יודעת ממש לשים את האצבע וגם יש לי, לי ברמה אישית סילבוס, משהו עם כל קבוצה ולפעמים גם עם כל ילד. אני יודעת מה, מה אני רוצה שהם יתקדמו. זה אפילו לא דברים שאני מדברת על זה היום עם ההורים, אה, כי רוב ההורים פשוט המון שנים איתי. אז-

18:34 דובר 1 את אומרת שילדים ממשיכים. זאת אומרת זה לא-

18:36 דובר 2 ממשיכים. אז זה ככה.

18:37 דובר 1 אז את, אז יש לך סילבוס שכאילו זה ספירלי?

18:40 דובר 2 יש לי סילבוס ספירלי ו-ו-ואני יודעת שנגיד ביום אני מעבירה כך וכך קבוצות, וממש לכל קבוצה, גם אם זו אותה פעילות, לילדים האלה זה ברמה הזאתי. לילדים האלה זה בסגנון הזה, לילדים האלה חשוב לי דווקא, אה, אה, יש קבוצה שנגיד הרבה יותר חשוב לי מהשיח הרגשי זה הקשבה אחד לשני. אני ממש, מרגיש לי ששם כאילו היכולת לראות את האחר ולא רק אותי, כי הם משתפים על עצמם ממש יפה. אבל לשתף ולשמוע ילד אחר, לשאול אותו שאלות בסקרנות, להקשיב לו. אז זה מרגיש לי ששם זה הנקודה שאני שמה את הלב. אבל יש משהו שקורה שם, שאת-- אני מגיעה לשמה, אין לי זמן שם, באמת אין לי זמן. כל פעם אני בשוק שזה מסתיים, המפגש, ועם הזמן למדתי לעשות לי תזכורת כי אני רוצה שתהיה סגירה. אז כאילו לסגור, אבל, אבל יש כאילו, יש קסם, קורה שם משהו. ובאמת כמו שאמרתי המפגש מתחיל על מחצלת. הילדים יושבים על כריות ממש בגובה העיניים, ולפעמים אני צוחקת על עצמי. אני חצי יום יושבת על רצפה, זה לא קליל, אבל אני יושבת איתם בכיף ואני מתחילה-

19:46 דובר 1 את מרגישה גם שאת קצת ילדה שם? כי את בסוף את צריכה להיות המבוגר, את גם המבוגר.

19:52 דובר 2 לא יודעת אם להגיד אם אני מרגישה קצת ילדה, אבל אני מרגישה שלפעמים הם מצליחים להוציא ממני חלקים יותר משחקיים שברגיל אני, אני לא משחקית. לצורך העניין בפורים אני, לא יודעת, קשה לי להתחפש, שנים לא התחפשתי, וכשהילדים כזה באים, מה, לא התחפשת? ולמה? אז שמתי אודם. עכשיו בשבילי זה-

20:11 דובר 1 ממש התחפשת.

20:12 דובר 2 לשים אודם. כן, הרגשתי מחופשת והם צחקו והם זרמו עם זה. אבל, אה, לפעמים אני שרה איתם, לא יודעת, יש יום הולדת, כאילו זה לא הטבעי שלי לשיר ולהרים ילד על כיסא ולעשות פעילויות ריצה וזה לא אני, אבל, אבל כאילו אם אני מרגישה שיש צורך אני, אני, אני מוכנה. או להקריא סיפור במנגינה עם קולות מתחלפים, כאילו אני כזה, שנייה, אני לא שם, אני פשוט עושה את זה בשבילם.

20:39 דובר 1 אוקיי, אז בואי נחזור. אנחנו יושבים על המחצלת.

20:43 דובר 2 ויש, ויש פעילות שאני מתחילה. אז קודם כול אני מתחילה בסבב הבסיסי של דברים משמחים. ו-ואני תמיד אומרת שאפילו אם לא היה לי יום משמח או יום טוב, אני גם אומרת את זה לילדים. אבל זה שאני שנייה לוקחת את הפנס שלי ומאירה חלק קטן ביום שלי, זה לא אומר שהכול היה מדהים וש... יכול להיות שהיה לי את השבוע הכי מבאס, אבל אני שנייה מודה על משהו משמח, משתפת. ומה ששמתי לב שקרה עם הילדים החדשים זה שהם התחילו, כאילו זה נהיה במיינד שלהם. הם הולכים במשך השבוע וחושבים מה יהיה להם משמח לספר במפגש. ואיך אני רואה את זה הכי אצל הילדים הקטנים? בהתחלה הם באים, הקבוצה של הקטנטנים. אז ילדה אומרת נגיד, משמח אותי... או, אני יש לי משהו שאני אגיד לפני, שהדבר הראשון, שאלתי אותם מה משמח, בקבוצה של גיל שלוש הם דיברו על דברים שהם נתנו ועזרו. וכל פעם זה היה לי כל כך מרגש כי אני אומרת-

21:37 דובר 1 שזה האמיתי.

21:37 דובר 2 זה אמת, זה אמת. ילד שבנתינה, והייתי אומרת להם, זה האמת, שאתה בנתינה אתה בשמחה, וזה לא סתם שזה הפוקוס שלהם. ילדה יכולה להגיד עזרתי היום לאמא בזה, עשיתי את זה, הכי טהור. אבל עם הזמן כאילו למדנו שאוטוטו-

21:51 דובר 1 את רואה את התפתחות ה...

21:52 דובר 2 התפתחות הדברים. ואז יש שלב שמה שמשמח אותי זה אם אני נגיד עכשיו אמרתי, משמח אותי שהייתי במסיבת יום הולדת, אז פתאום חמישה ילדים אומרים את אותו דבר. גם לי היה יום הולדת, גם לי משמח. ואז אני עוצרת, עוצרת את זה, ואני אומרת, אנחנו מתחילים ללמוד מחדש. רגע, יכול להיות שלי זה משמח שהיה לי יום הולדת, ולך מתי יש יום הולדת? אז היא אומרת נגיד בתמוז. אני אומרת, ומה לך משמח? אולי היום בגן, אולי עם חברה.

22:17 דובר 1 להראות שיש עוד אופציות, את פותחת להם את האופציות.

22:18 דובר 2 אופציות ואיזושהי הפרדה. זאת אומרת אני ואת לא באמת נפרדות, אבל יכול להיות לי חוויות שונות. אותי משמח משהו אחד ואותך משהו שני. ואז מגיע אדר, כמו עכשיו, ופתאום לכל ילד יש משהו משמח, ואת אומרת, הם נכנסים בדלת, הם מוכנים להיכנס ולהגיד, "שרה, היום היה לי כיף ש..." ואני אומרת, אוקיי, עוד שנייה אנחנו יושבים במפגש ואנחנו נדבר על זה, אבל הם כבר מגיעים מוכנים.

22:39 דובר 1 אז את אומרת הם ממש מחכים לסבב הזה על המחצלת.

22:44 דובר 2 כן, אבל זה ההתחלה של הסבב. זאת אומרת, זה נקודה שקורית בכל הקבוצות. ככל שהם גדלים אני שואלת גם אם היה משהו משמעותי, כי אני כן מרגישה שילדה בת שתים עשרה או שלוש עשרה כבר כן רוצה. אם היה לה משהו ממש מבאס השבוע, יהיה לה מאוד קשה להגיד רק את המשמח. אז אני נותנת לה להגיד משהו משמעותי, ואז היא אומרת, "היה לי משמח והיה לי מבאס, מאכזב, עצוב, עצוב, כל קשת הרגשות."

23:09 דובר 1 מה הבאסה שלי שאני מדברת איתך ואני כאילו, אין לך בכלל מקום בחוגים, אז אנחנו סתם מוציאים עיניים לאנשים. אבל, אבל אנחנו, אני חושבת שכן, אפשר לקחת מזה. אנחנו עושים את זה במטרה שאני יכולה לקחת ואז אני יכולה לעשות את זה עם הבת שלי.

23:25 דובר 2 לגמרי.

23:26 דובר 1 לפתח, זה בעצם מה שאת מביאה פה, זה איך לפתח את המיומנויות האלה.

23:30 דובר 2 לגמרי, ובאמת אני בדילמה על זה. זאת אומרת, על זה שאין, כאילו מצד אחד אני אומרת, וואי, תודה להשם, את יודעת, אין מקום ויש ילדים שהם שנה אחרי שנה וכאילו ולא נמאס להם.

23:42 דובר 1 יש רשימת המתנה.

23:43 דובר 2 יש רשימת המתנה, ועכשיו מה שהתחלתי לעשות זה באמת לעשות שתים עשרה מפגשים, שזה כמו מפגשי בוטיק, ואז שמה אני עושה תהליך יותר מקוצר, יותר ממוקד, קבוצות יותר קטנות, כדי באמת לגעת ממש בכל ילד בתהליך שהוא צריך, ויש תחלופה. אתה יכול להיות בכמה סדרות, אבל יש תחלופה. זה לא, אתה לא יכול.

24:03 דובר 1 יש מקום, זה, יש התחלה, אמצע, סוף. זה לא שנתי.

24:06 דובר 2 כן, ואתה יכול כאילו אחרי שתים עשרה מפגשים, אתה עם משהו ביד, אתה עושה סבב מפגש עם ההורים ויש משהו שהם, יש סגירה לדבר הזה.

24:14 דובר 1 אה, ההורים מגיעים גם, גם ל...?

24:15 דובר 2 כן, למפגש האחרון. וכמובן אני משתפת אותם לפני, אחרי. אני כן בקשר איתם, אבל בסדנה, במפגש האחרון, ממש חווים כמו חוג, כמו מפגש, פשוט איתם ביחד.

24:28 דובר 1 איזה מהמם. אז ב-בואי נחזור עוד פעם ל-- אני כל פעם, כל הזמן מחזירה אותך ל-למפגש עצמו-

24:34 דובר 2 למהות.

24:34 דובר 1 כי אני ממש רוצה להיות, אה-- אולי אני פשוט אבוא ואראה. את מסכימה? את מכניסה אנשים?

24:39 דובר 2 מה, לצפייה?

24:39 דובר 1 כן.

24:40 דובר 2 לא.

24:41 דובר 1 לא.

24:41 דובר 2 לא, לא בגללי. לא אכפת לי ברמה האישית שיצפו. כאילו-

24:44 דובר 1 בגלל הילדים, האינטימיות, ה-

24:45 דובר 2 כאילו, את יודעת, אני אומרת החלונות פתוחים, הדלת פתוחה. אם, אה, אם הורים, אה, רוצים, תמיד הם יכולים להתחבא ולהסתכל. אבל, אה, אבל, אה, ברמה של בשביל הילדים אני לא אכניס, אה, אכניס אנשים ככה בגלל ש...

24:56 דובר 1 אוקיי, ואז, ואז את עושה איתם-- אבל תעני לי, אם זה חוג, לא חוג, מה זה הדבר הזה?

25:02 דובר 2 וואי, אני-- זו שאלה ממש יפה. אני קוראת לזה קודם כל מפגש ולא חוג. פשוט שגם מול ההורים. אה, אני חד משמעית, אה, אפרופו אם דיברנו, כאילו אם הייתי בקבוצה שלי, אם הייתי משתתפת ב-ב-בשיח וכזה, אז, אז שם אני אומרת יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, אני לא יודעת, אבל נגיד בחוג אז אני אומרת בעזרת השם שיהיו לנו ילדים, אני חד משמעית רוצה שהם יהיו חלק מזה. כאילו זה מקום שאני אומרת וואו, הלוואי שלכל בן אדם היה מקום כזה בחיים שלו כשהוא ילד, כי הם פשוט מרגישים אחי-- הם מרגישים אחים באתי להגיד, אבל ממש יש שייכות לילדים בתוך הקבוצה. יש להם את העולם שלהם בחוג.

25:40 דובר 1 בעצם הם מרגישים שם את החיבור הנשמתי הזה?

25:42 דובר 2 חד משמעית, חד משמעית. אבל באמת ביניהם, כאילו הם, הם משתפים דברים כל כך אישיים, וזה לא כאילו-- לפעמים אני כותבת להורים והאימא יכולה לכתוב לי, "מה, היא משתפת הכול?" אני אומרת לא, יש להם באמת כאילו זה לא "היא משתפת הכול", "איזה באסה שהילדה שלי משתפת, אה, את הדברים הכי אישיים בבית". היא משתפת את החברות שלה בקבוצה שהבנות שמה הן כל כך בלי אגו שהן פשוט מקשיבות לה. אז אני מלא לא מתערבת, אני פשוט מקשיבה. אם ילדה יכולה לספר-

26:09 דובר 1 אבל בגיל יותר מתבגר, איך את נותנת לזה ש-שבאמת יהיה את הביטחון ושלא יצחקו על זה אחר כך אולי אם הן נפגשות בבית ספר או דברים כאלה, זה...

26:18 דובר 2 הן גדלות לזה. אני חושבת שרוב הילדות הגדולות אצלי הן היו כמה וכמה שנים, ואני חושבת שזה ברור לי שלא-- שזה פשוט ברור לי שלא צריך כאילו-

26:29 דובר 1 אמ, זאת אומרת את-את-את הביטחון שאצלך יוצר את הקרקע הבטוחה הזאתי שמה.

26:34 דובר 2 כן, לגמרי. א-אני יכולה להגיד שיש קבוצה שיותר מאתגר להן, כאילו הן בנות כזה בתפר, הן לא גדולות מאוד ולא קטנות, ושמה אני ממש ממש עושה שם עבודה הכי, הכי בסיסית של, אה, של, אה, לקבל את השני. כאילו כל מיני תרגילים שאת חוזרת אחר-- נגיד מישהי משתפת משהו ואז מישהי אחריה בכוונה חוזרת אחריה במנגינה רכה, זאת אומרת, ו-ושואלת שאלה על זה, ואני אחר כך שואלת, "ואיך היה כשחזרו אחריך?" והן אומרות, הן יכולות להגיד כן, הקשיבו לי, אבל אני חושבת שזה משהו שנבנה ממש בתרגילים. כאילו אני חוזרת איתן שוב פעם ל-- כי כמו שאני עובדת עם הקטנטנים ממש, פשוט ברמה אחרת.

27:12 דובר 1 וואו.

27:12 דובר 2 כאילו הראשוניות הזאתי, שנייה, כאילו לא לפחד, לא ל-, לא להתבייש. ומצד שני אני תמיד אומרת, זה, אני רוצה שתיהנו מצד אחד, ואני רוצה שתרגישו שאתן הכי קרובות אחת לשנייה, ומצד שני זה בכלל לא מעניין אותי מה אתן חושבות עליי. לא כי, לא בהתרסה. תבואי בשביל להיות את. זה לא מעניין אותי אם... כאילו אם אני אחיה-- אני אומרת להן אם אני עכשיו אחיה כמו שמעניין את כולכן לא יהיו לי חיים. אני כל הזמן אהיה עסוקה בלהיות, לשים נעליים כמו שלך ולטוס כמוך ו-ולהביא את האוכל הזה לבית ספר או לעשות את הקוקו בדיוק כמו-

27:41 דובר 1 אז בעצם זה סוג של טיפול? כאילו אני לא רוצה להשתמש במילה טיפול בעולם הטיפול-

27:46 דובר 2 טיפול במובנו הגדול.

27:47 דובר 1 כן.

27:47 דובר 2 אבל, אבל אני יכולה להגיד חד משמעית שכן, ואני חושבת שההורים יודעים את זה. כאילו אני חושבת שאם תשאלי-

27:52 דובר 1 איך ההורים יודעים מה את עושה, מה את עושה שם? מפידבקים שהם מקבלים מהילדים?

27:58 דובר 2 הרבה הורים רואים שינוי פשוט בבית. הם יכולים להגיד שהילד, אה, הרבה יותר רגוע, יותר קשוב, אה, שיש קפיצה מוטורית, שיש, אה, קפיצה חברתית. כאילו הורים ממש רואים את זה ומשתפים, משתפים אותי ומשתפים בכלל. אה, ומה שמעניין גם שבתי ספר שולחים אליי. זאת אומרת, יש בית ספר שאני יודעת שהמנהלת או המורים הם לא דיברו איתי אגב בחיים, אבל פשוט המנהלת כאילו אומרת את רוצה שהיא תישאר כך או כך, אז התנאי שלך תכניסי אותה לשנה הקרובה בחוג.

28:31 דובר 3 וואו.

28:31 דובר 2 ואז אני שומעת את זה מההורים ואני אומרת זה לא ספציפית. אני גם יודעת שיש ילדות גם אצלי של מורים או אז אני יודעת, אבל, אבל מעצמי לא, כאילו זה הגל הזה שאני מקבלת ואני, אני פשוט חווה את הילדים. אני רואה ש-- אני רואה שהילדים מתקדמים. אני יכולה להגיד על ילד כאילו בתחילת שנה ואיך הוא עכשיו ואיך הוא בסוף שנה. חד משמעית הם עוברים תהליך עמוק ואמיתי. זאת אומרת, אין לי ספק.

28:56 דובר 3 אז, אז אם יש אימהות שמקשיבות לנו והן גרות רחוק ובכלל אין אצלך מקום ל-- כרגע בחוגים, מה, מה, מה הטיפים שאת יכולה לתת להן? איזה משהו פרקטי שהן יכולות ב-ב-במיינד שלהן כאילו לשנות ולהבין בשיח שלהן עם ילד, אה, בל-להתקדם, להתפתח.

29:19 דובר 2 ק-קודם כל אני חושבת לתת לו מקום, כאילו זמן פשוט נקי. זאת אומרת שלא שמרת לו את הזמן. לא, אה, שמת משהו ואת בלחץ כדי לחזור לדבר הזה, אלא באמת לעשות ב-ב-בזמן בשגרה זמן שהוא פשוט קדוש כמו שאת שמה את הילד בחוג. את יודעת שאת משלמת על זה. שמה אצלי את הילד ואת, את הולכת ואת מצפה שבארבעים וחמש דקות שהילד נמצא שם שיקרה משהו.

29:44 דובר 3 אהמ.

29:44 דובר 2 ובאותה מידה אני אומרת תעשי, תעשי את זה את בבית. קחי זמן, יכול להיות חצי שעה, אבל שאין שם כלום. זה רק את. את יכולה לשבת ו-ו-ואלף להקשיב ולשאול שאלות פתוחות ופשוט ל-ל-להקשיב מ-מ-מאפס. זאת אומרת, כמו שאני יושבת כל מפגש ו-ואין לי מושג מה הילדים יביאו באמת, כי ילדים הם... זה לא מבוגרים. אני-- את מכירה אותך אז אני יכולה להגיד אוקיי, את תגידי את זה או את זה. אין לך עם ילדים כמעט אין לך, אין לך ודאות. הם כל כך תמימים וטהורים ש-

30:15 דובר 3 זה באמת לבוא רק עם סקרנות.

30:16 דובר 2 פשוט עם סקרנות ולתת זמן.

30:18 דובר 3 והרבה אמון. אני חושבת שיש אצלך גם הרבה אמון שאת נותנת בילדים.

30:22 דובר 2 אני מרגישה שהם המורים שלי. זאת אומרת, כאילו אני, אני יותר ב-באפרופו גאולה, אני חושבת שהנשמות, הילדים האלה, הם המורים של כולנו. זה לא רק שלי, אבל אני חושבת שאם אנחנו שנייה נהיה ב-ב-בהכנעה ונוריד שנייה את הגיל שלהם, אז הם ממש ב-ב-בגאולה. זאת אומרת, הם באו לתת לנו איזשהו-

30:41 דובר 3 הם יותר את הגאולה.

30:43 דובר 2 ו-ו-וכאילו, ובסוגריים, אני חושבת שבית הספר שלא יעשו את השינוי הזה המשמעותי, שהילדים הם המורים ואנחנו באמת בהכנעה ובהקשבה ובמקום לתת לילדים, בית ספר לא יחזיק. כאילו אני חושבת שה-היום יותר ויותר מבינים שצריך לקרות שינוי. הילדים באים עם ידע, הם באים עם ידע על העולם, ורק צריך לתת לזה מקום ולשמוע אותם. אני שומעת אותם איך הם מדברים אחד לשני ואני אומרת, וואי, הלוואי שאני אדבר ככה לחברה שלי. אני, שאני אשאל את השאלות האלה, שאני כאילו אסתכל ככה על העולם בסקרנות. ב-- הם רואים-

31:17 דובר 3 את תלמידה יותר מכולם כזה.

31:18 דובר 2 אבל זה באמת ככה.

31:19 דובר 3 איזה מדהים. אצלי אנחנו ב-- אצלי אני עושה עם הילדים שיחות כיף מגיל מאוד מאוד קטן.

31:27 דובר 2 וואי, נכון, אני גם מקבלת.

31:28 דובר 3 שיחות כיף, וזה מדהים. ליבי, שהיא קטנה, שנתיים וחצי, והיא מדברת כמו ילדה בת חמש, והיא כבר אומרת לי בכיתה א'.

31:38 דובר 2 מה, ליבי זה גאולה.

31:39 דובר 3 כן. לך יש איתה קשר, כאילו שאתם, היא מכירה, כאילו הקשר שלכם הוא וירטואלי כזה, אבל, אמ, אז, אז, אה, השבוע דיברתי איתה באיזשהו ערב, וזו הייתה שיחה כזאתי מאוד, מאוד קרובה. אז היא אומרת לי, "מאמי, זו שיחת כיף, נכון? בלי גלידה." כאילו, כי הרבה פעמים אנחנו הולכים לגלידה, הולכים לזה, אז ה-- זה, זה לשבת ולראות אותם ו-ופשוט לדבר לא אליהם, אלא לדבר איתם. זה מ-מה שאני רואה מגיל מאוד קטן.

32:08 דובר 2 אני חושבת שליבי יכולה להגיד לך שהיא לא רוצה ללכת לגן ואומרת, "אמא, בואי נצא לשיחת כיף." אבל ת-ת-תחשבי שילדה בת שנתיים וחצי, והיא יודעת להגיד שהיא רוצה זמן איתך.

32:18 דובר 3 נכון.

32:18 דובר 2 היא מוצאת את המילים בת שנתיים וחצי. בכמה פעמים אנחנו רוצים זמן לעצמנו עם בן אדם שאנחנו נורא אוהבים ואנחנו לא מצליחים לעצור, להגיד הכי פשוט "אני רוצה זמן כיף איתך", והיא ילדה, כאילו, בגיל כל כך קטן והיא עושה את זה. זאת אומרת, וזה האמת, פה האמת עם זה.

32:35 דובר 3 בדיוק.

32:36 דובר 2 אגב, אמרת שאת רוצה לפתוח בית ספר, אז אני...

32:38 דובר 3 את-- את שם לגמרי.

32:39 דובר 2 אז אני-- אני לא יודעת אם אני שם, אבל אני מחכה לזה ואני אומרת-

32:43 דובר 3 לא, לא, זה, זה, זה החלום הגדול.

32:46 דובר 2 זה הכיוון.

32:46 דובר 3 בעצם להבין ש-ש-- אבל זה השיח הזה של, של הילדים, ילדי הגאולה, להבין מה, מה אנחנו יכולים בתור מבוגרים, מהניסיון שלנו, לעזור להם. אבל הם הרי יתפתחו ויתקדמו ב-בקצב מטורף.

33:01 דובר 2 בקצב מטורף.

33:02 דובר 3 ועם העולם היום של הבינה המלאכותית ועם כל מה שהקדוש ברוך הוא מביא לנו ל-ל-לגאולה, גאולה פרטית וגאולה פרטית ועוד גאולה פרטית תביא את הזה. שרה'לה, היה לי-- הרגשתי שאני בשיחת כיף. היה לי כיף איתך. איך היה לך?

33:16 דובר 2 האמת שהיה לי כיף, מפתיע ולא צפוי, כאילו היה לי נעים.

33:20 דובר 3 יש מצב שנעשה עוד פרק?

33:22 דובר 2 יאללה, אפשר.

33:23 דובר 3 אז איך אנחנו קוראים לפודקאסט שלנו? "בבית של שרה'לה"?

33:30 דובר 2 זה נשמע לי קצת "בבית של עמוס ותמי".

33:32 דובר 3 אוקיי.

33:32 דובר 2 אמ, נחשוב על זה. לא יודעת.

33:34 דובר 3 אוקיי. אז תודה, שרה'לה.

33:36 דובר 2 פשוט לקרוא לזה פשטות. מי שרוצה שיצטרף.

33:38 דובר 3 חיבור למהות.

33:39 דובר 2 חיבור למהות.

33:40 דובר 3 יאללה, יש לנו את זה.

33:42 דובר 2 יש לנו.

33:43 דובר 3 ניפגש בפרק הבא.