חצי שעה - פרק 1 - השליחות בחינוך - הרב זאב רויטמן

00:00 דובר 1 שלום, ברוכים הבאים לתוכנית חצי שעה, תוכנית שמדברת חינוך לשלוחי חינוך, לאנשים שרוצים להחכים, ללמוד על חינוך בכלל, חינוך עם עצמם, חינוך עם הילדים. אה לפני שנדבר על השם, באמת שם קצת מעניין, חצי שעה, אז שמי יוסף הרקש, נעים להכיר. נולדתי בארגנטינה, כיום אני זוכה להיות חלק מצבא שלוחי החינוך כאן בארץ הקודש בכל העולם כולו. גם בהווה אני לומד במסגרת של תוכנית ההכשרה לשלוחי חינוך מבית רשת אהלי יוסף יצחק. התוכנית הזאת היא גם בהפקה של רשת אהלי יוסף יצחק. חזרה לשאלה המקורית למה אנחנו קוראים לתוכנית הז-- לתוכנית הזאת חצי שעה? מה, מה המקור לשם הזה? אז האמת היא שיש היום יום של ב' טבת, ביום הזה הרבי מביא בשם חמיו, הרבי הריי"צ, שהוא אומר בשם אביו, הרבי הרש"ב, שאמר באחד מההתוועדויות שכשם שזה מצווה להניח תפילין כל יום, כך גם על יהודי להקדיש חצי שעה מזמנו במשך כל יום לחשוב על חינוך ילדיו, איך לבצע את זה בצורה הכי טובה שרק אפשר. אז התאספנו כאן לתוכנית הזאת שבה ניתן במה לאנשי חינוך, שלוחי חינוך, אנשי מקצוע ונוכל פשוט לדבר חינוך, לתת במה לאנשים האלה, להביא את הרעיונות, לדבר ביחד, ל-לעורר שיח סביב חינוך, שוב, של עצמנו, של הילדים שלנו, של התלמידים שלנו. אז, אה, אני מתרגש, מקווה שגם אתם וניפגש בעזרת השם בתוכניות הלאה קדימה. תודה רבה ובעזרת השם נעשה ונצליח. חצי שעה כבר מתחילים. שלום, שלום לכולם ואיתי כאן מולי נמצא הרב, אה, זאב רויטמן, מנהל של תלמוד תורה כפר חב"ד. הרב רויטמן בבקשה תציגו את עצמכם שנוכל, אה, להכיר. כמה מילים על עצמכם.

02:04 דובר 2 זכינו לקבל את השליחות קודש הזו, לנהל את המוסד, ה, תלמוד תורה, המוסד הוותיק בכפר חב"ד. אה, זו השנה השנייה שאני מנהל את המוסד הזה והגעתי לזה מתוך, אה, שליחות, אה, בשדה החינוך שרבת שנים. בהתחלה עבדתי כמשפיע בישיבת תומכי תמימים בלוד, לאחר מכן כמשגיח בישיבת תומכי תמימים אור יהודה בישיבה גדולה, ובשנים האחרונות עבדתי במקביל גם בתור מורה בתלמוד תורה ביחד עם עבודתי בישיבה, עד שזכיתי לקבל את המינוי הזה מלמעלה מהרבי וברוך השם. זה באמת, אה, עבודה מצד אחד מאוד קשה, מאוד מאתגרת, מאוד שואבת. מצד שני אבל כשעובדים באמת מ-מ-מתוך רצון אמיתי, מתוך תחושת שליחות, אז ההשפעה על התלמידים היא אחרת. אז מצליחים ובעזרת השם נצליח הלאה לעשות את השליחות הזו כרצון הרבי, כמו הלשון אצל חסידים הידועה אויספירן די כוונה.

03:25 דובר 1 אמן, אמן. בעזרת השם. האמת היא אני גילוי נאות, אנחנו עבדנו ביחד שנה שעברה. אה, הרב רויטמן, אתה אחד מהאנשים שפתחו בשבילי, האנשים המרכזיים שפתחו עבורי את הדלתות לעולם החינוך, עולם החינוך החב"די, השליחות החינוכית, שליח החינוך. אה, אז כן, תודה רבה על זה. היה לנו דרך ארוכה. אז, אה, האמת היא רציתי להזכיר נקודה. השבוע אנחנו חוף ז' אדר, זאת אומרת היום אנחנו מקליטים חוף ד', דהיינו אדר א'. אה, השבוע הולך להיות חוף ז' אדר.

03:58 דובר 2 יום חמישי, כן.

03:59 דובר 1 יום חמישי, כן, ממש השבוע. ויש אחד מהסיפורים, המיתוסים, השמועות ה-המפורסמות, חלק מהדברים שקרו באותו היום. כולם, יש הרבה סיפורים. מה, מה הרבי אמר למזכירים ומה היה בדרך לאוהל, מה היה, כל מיני סיפורים. אז אחד מהסיפורים המשמעותיים זה ה-הספר, הספרים שנשארו בחדר של הרבי. כי ידוע שהרבי עשה סדר גדול. עכשיו אחד מהספרים האלה, ספר משמעותי מאוד שמקודם דיברנו כאן, אתם הזכרתם אותו, אה, ספר השלוחים. מה, מה בעצם כל כך היה מיוחד בספר הזה בהקשר של שלוחי חינוך? א-אנחנו יודעים שהיה שם משהו מיוחד. מה, מה בעצם היה...? מה החידוש הגדול שקרה בספר הזה בהקשר הזה?

04:39 דובר 3 ידוע מפי השמועה שבעצם, אה, הכניסו גם, החידוש שהכניסו גם את כל השלוחים בשדה החינוך בתוך הספר הזה. ומאחורי הקלעים היו כאלו או, או, או הייתה מחשבה כזו לא להכניס את ה, את ה, את הצוותים שעובדים בכל מוסדות החינוך של חב"ד בעולם לספר הזה. אבל בסופו של דבר הרבי רצה שהם ייכנסו והם נכנסו בתוך הספר הזה. אני זוכר את עצמי כילד שאבי מורי, שיאריך ימים, אה, עבד המון שנים בחינוך ב-בחדר חב"ד ברחובות, ואני זוכר שקיבלו את ההחלטה שמכניסים את כל צוותי החינוך. אז אני זוכר את המהירות שעשו את זה. ובאמת, אה, הרבי רצה שאלה שעובדים בכל מוסדות החינוך של חב"ד ליובאוויטש בעולם ייכנסו לתוך הספר הזה, ולא בכדי. מעיון קל בספר שערי חינוך אפשר לראות עשרות ומאות מכתבים על החשיבות העצומה של העבודה בשדה החינוך, על ההשפעה של זה לדורות, על ההשפעה הגדולה שאתה מצליח להשפיע על, על תלמיד, על ילד כשהוא עדיין שתיל רך, כשהוא עדיין קטן, וזה שליחות לא פחות מכל שליחות אחרת. יכול להיות שלא מקבלים את אותם, אה, אה, אה, אה, תואר או את אותו, אה, משקל כמו שמקבל שליח שעובד בעיר וכדומה, אבל שליח שעובד בשדה החינוך הוא ממש נוגע בנפשות בגיל רך והוא מעצב להם את כל החיים על ידי הפעולות שלו.

06:40 דובר 1 יוקרה שהרבי רכש לשלוחי חינוך ולעבודה החינוכית זה משהו באמת יוצא דופן. מקודם דיברנו, הזכרתם מכתב שהרבי כותב, אה, לאיש חינוך שרצה לעבור תפקיד והרבי, זה האמת זה ממש דפוס חוזר בהמון מכתבים של הרבי שהרבי אומר, "רגע, אתה איש חינוך. איש חינוך זה לא, לא קל לשחרר". אפילו יש ביטוי ממש, מקודם הזכרתם ציטוט מדויק לעניין הזה שהרבי אומר לבן אדם, איש חינוך שרצה לעזוב, שליח חינוך, הרבי אומר לו, "לא, לשחרר איש חינוך בדורנו זה, זה תפקיד קשה ואני לא בטוח אם אני יכול להיות זה, ואם בכלל יש מי שיכול, אה, לשחרר איש חינוך מתפקידו".

07:20 דובר 3 כן. קודם כל יש, אה, אה, בכלל הרבי, הרבי מציין את הנושא הזה שבכל רבותינו נשיאינו התעסקו בחינוך, אה, והדוגמה שהרבי מביא לזה זה מאוד מעניין. הדוגמה שהרבי מביא לזה זה מאדמו"ר הזקן, שכאשר היה את הסיפור הידוע שאדמו"ר הזקן הלך ביום כיפור לבשל בשביל ה, בשביל אותה יולדת, אז הרבי אומר שזה דוגמה של חינוך. הרבי אומר שבכלל בחינוך ישנם שני, שני מסלולים. יש אופן אחד של חינוך שנעשה על ידי דיבור ולימוד, ואופן שני של חינוך שנעשה על ידי מעשים. הרבי אומר שהוא רואים את זה רבותינו נשיאינו שהיה את זה, היה את שניהם. הם היה, הם היה רבה שאצלו היה עיקר באחד מהם, אבל היה גם את השני. והרבי מביא כדוגמה את הנושא הזה שאדמו"ר הזקן יכל ללכת ולומר למישהו מאותם מתפללים שנמצאים באותו, באותו בית הכסת שהם מ-- מ-- ביום כיפור, הוא יכול היה להגיד לאחד מהם, "לך ותכין אוכל לאותה אישה יולדת".

08:21 דובר 1 לשלוח מישהו אחר.

08:22 דובר 3 לשלוח מישהו אחר. אבל אדמו"ר הזקן הלך בעצמו. הרבי אומר זה עניין של חינוך, שה-- שהוא ב-- שהוא בעצמו הולך ועושה את מה שצריך לעשות. וזה הרבי למד שבעצם כמו ש-- כשם שראינו שרבותינו נשיאינו התעסקו בחינוך הן בדיבור והן במעשים, אז הרבי אומר שגם אנחנו צריכים ללמוד מהם ולפעול בחינוך גם בלימוד וגם במעשים.

08:51 דובר 1 נו. האמת אני חייב שנייה-- אני אספר סיפור משנה שעברה מהעבודה המשותפת שלנו. זה קצת מקצץ שבחוי, אבל, אה, כן, זה נראה לי גם לתועלת ה-- אנשים שמקשיבים לנו. זה סיפור, אה, שאיתי-- לי הוא השאיר חותם עמוק. אה, היה ערב אחד שקראת לי לפגישה למשרד אחרי שעות ה-- הלימודים. נוכחתי לראות שאיש חינוך גם, גם זה עוד נקודה לדבר עליה, על השעות שמחוץ לשעות הפורמליות זה עניין אחר. אבל קראת לי לפגישה והגעתי ל-למשרד בתלמוד תורה בכפר חב"ד, ואני, אני זוכר, אני נכנס ואני רואה בחדר ליד, בספרייה ליד המשרד אני רואה שניים שלושה מהילדים שלך יושבים ומכינים, אה, שקיות של איזושהי ערכה מסוימת. אני לא זוכר מה זה היה. זה היה לפני י' שבט או אחד מהיומי דפגרה. ואני נכנס אליך למשרד ואני אומר, אה, "וואו, הילדים שלך פה ליד, מה? מה ככה? מה הם עושים פה?" אז אמרת לי בפשטות, "מה זאת אומרת? הילדים כאן עוזרים בשליחות. הם מכינים שקיות". אני זוכר שפתאום זה היה כמו משהו, שינוי תודעתי שקורה בשנייה. רגע, הרב רויטמן מרגיש שהוא השליח של התלמוד תורה והמקו-- והבחורים, הילדים כאן זה מקורבים. אז למה? כאילו שליח בתאילנד, הילדים שלו יקלפו תפוחי אדמה. אז שליח בתלמוד תורה, הילדים שלו יכינו ערכות ל-לקראת היומי דפגרה. כאילו ההסתכלות פתאום, רגע, זה לא, זה לא ה-- המנה-- זה משהו אחר לגמרי. זה שליח חינוך. בהקשר הזה של דוגמא חיה, אני אז אני הייתי חייב לשים את הסיפור הזה על השולחן. אני חוזר על הסיפור הזה הרבה, דרך אגב, אבל זה מקצץ. אני חושב שזה באמת מסמל את העניין הזה של דוגמא חיה ושליחות, שליח חינוך. אמ, אתם

10:36 דובר 1 זוכרים את זה?

10:37 דובר 3 אני לא זוכר את הסיפור. אין זמן לזכור כמעט מרוב שאתה עסוק, אז לפעמים אתה לא זוכר את כל הסיפורים הקטנים. אני כן יכול לומר ש, אה, ברוך השם אני רואה אצלנו בתלמוד תורה, אמ, מורים מסורים וכשיש מורה מסור ההשפעה של זה היא עצומה. זה מתבטא בדברים קטנים ואני יכול להגיד מ-- מתלמידים שלימדתי בעבר בישיבות, ולפעמים אתה עשית איזו פעולה קטנה שאתה לא חשבת שעשית פה איזה משהו גדול, אבל ה-התלמיד הזה זוכר את זה כל החיים. הוא לא שוכח את זה. ו-- היה תלמיד מסוים במהלך השנים שאפילו כשהוא סיים את המקום שבו הוא למד והוא ניגש אליי והביא לי מתנה עם ספר וכתב לי איזה פתק קטן. אני זוכר את הפתק הזה, פתק, אה, דף קטן צבעוני כזה, אני לא זוכר, והוא כתב שמה כמה מילים ובשבילי זה היה מאוד מרגש, כי בחינוך יש הרבה רגעים של, של קושי, של אתגר.

11:50 דובר 1 לגמרי.

11:50 דובר 3 זה מאוד שואב אותך. אמ, אתה גם בעל משפחה ואתה גם לפעמים צריך את השקט כדי להירגע וכדי שיהיה לך כוח למחרת. ובטח ובטח בתור מנהל.

12:03 דובר 1 שאתה מתעסק בנשמות.

12:05 דובר 3 שיש לך המון המון המון המון דברים והמון אירועים ו-ו-וצוות ופתאום מישהו לא מרגיש טוב והתעסק באלף ואחד דברים. ומאיפה הכוח? אפשר לשאול את עצמך מאיפה הכוח? אז זה אתגר. זה אתגר לא קל. אז קודם כל א-את הכוח אתה מקבל מזה שאתה יודע שכל דבר בהשגחה פרטית. הגמרא אומרת שגם, אה, ריש-- ריש-- ריש גרגותא, כן, גם, גם כאשר ממנים, אה, את האחראי על הבורות, על הבור של המים, אז גם זה משמיא. משמיא מוקמי ליה. אז קודם כל אתה יודע שאם הכל בהשגחה פרטית ומלמעלה קיבלת את התפקיד הזה, זה לא משנה מה התפקיד, אם זה להיות, אה, מחנך בכיתה א' או מחנך בכיתה ח' עם כל הקושי שבזה, או מחנך בכיתה ז' עם הקושי של הבר מצווה, או מחנך סתם בכיתה ד', כאילו סתם אני אומר, כן, אבל כל גיל זה, זה אתגר וזה קושי וזה שליחות. ויש תמיד את הרגעים שאתה אומר לעצמך, "מה אני עושה פה?"

13:07 דובר 1 איך הגעתי לפה?

13:08 דובר 3 איך הגעתי לפה? כי תמיד יש לך ילדים שאתה יודע, י-- ילד, ילד, מספיק ילד אחד שהגיע, איך אומרים, לא כפי ה...

13:17 דובר 1 מילה אחת בזמן המסוים.

13:19 דובר 3 ואתה הכנסת פ-- נכנסת פה לפלונטר ואחרי זה אתה יודע שיש לך עוד שעתיים לדבר עם ההורים בערב, כי הם לא יאהבו, הם, הם לא יעבירו את זה ככה. ואתה אומר לעצמך, "רגע, מה אני עושה פה?" והתשובה היא שלא אנחנו שמנו את עצמנו פה. כמו שהרבי אומר ב'מאמר' הראשון, באתי לגני, שאנחנו דירה בתחתונים וזה לא על פי בחירתנו ושלא על פי רצוננו גם יכול להיות, אבל מלמעלה שמו אותנו פה, וממילא מי ששם אותנו פה נתן לנו את הכוח, והכוח הזה הוא לא כוח שלנו, הוא כוח של המשלח. כאשר חיים עם המשלח וכאשר מתבוננים ומפעם לפעם עוצרים וכותבים דוח לרבי, ולא חושבים על המקום האישי שלי בעניין, אלא מה נדרש ממני. כמו הסיפור הידוע שהיה עם אותו חסיד שהגיע אל אדמו"ר הזקן וסיפר על כל הקשיים שלו, אז אדמו"ר הזקן אמר לו, "מה אתה צריך? אמרת, מה נדרש ממך? אתה גם יודע". לא זוכר בדיוק את הלשון המדויקת, אבל זה התוכן.

14:21 דובר 1 כן.

14:21 דובר 3 ואז הוא נפל והתעלף. אז אותו דבר כאשר אתה חושב בשליחות, מי שם אותך כאן ובאיזה כוח אתה הולך, אז זה נותן כוח להתמודד עם הקשיים ועם האתגרים.

14:33 דובר 1 ננו סלגע בענק. [?]

14:35 דובר 3 ואז אתה גם זוכה שהמשפחה שלך וכולם, כולם שותפים לשליחות, לשליחות הגדולה שלך. ובע-בעזרת השם שנזכה, איך אומרים, זה שליחות גדולה ושנזכה לצלוח את האתגרים שיש עומדים בפנינו, וכל אחד במקום של החינוך שלו צריך לזכור שמה שאתה יכול לעשות אין אףא-- אין עוד אף אחד אחר בעולם שיכול לעשות, כי אתה היחידי שנמצא במקום הזה. אם אתה קיבלת שליחות להיות מחנך בכיתה מסוימת, אם אתה מורה מקצועי שמלמד מקצועות אחרים, אתה נכנס בכמה כיתות. אם אתה משפיע בישיבה, אם אתה ר"מ בישיבה, כל אחד שנוגע באותם, אה, שתילים רכים, אז זה לא משנה באיזה גיל מדובר וזה לא משנה באיזה מוסד חינוך, באיזה מוסד חינוך, אה, מדובר. כל אחד שקיבל את השליחות הזו אז, אה, הוא קיבל שליחות מלמעלה והוא היחידי שיכול לעשות את זה. ותמיד תנסה להיות הכי טוב במה שאתה יכול לתת. איך, איך אומרים היום בשפה של היום? לעדכן גרסה. אז, אז, אה, אז לעדכן גרסה הכוונה בעצם בשפה החסידית הכל, הכל הרי מגיע מקדושה.

15:44 דובר 1 כן.

15:45 דובר 3 שום דבר הרי לא מגיע-- הכל, הכל מגיע מקדושה. אז מה זה נקרא לעדכן גרסה בקדושה? בעצם הקדוש ברוך הוא נותן לך כל יום ויום "האבי דודתי" [?] וכל יום יש לך שליחות מחדש. ממילא "החדש בטובו", הקדוש ברוך הוא מחדש ונותן לך כל יום חיים חדשים, ממילא יש לך כל יום שליחות מחדש. אז תעדכן את הגרסה כל יום מחדש.

16:06 דובר 1 כל יום מחדש.

16:06 דובר 3 עכשיו מאיפה הכוחות? מי שנותן לך את הנשמה בבוקר, המחזיר נשמות, אז הוא גם נותן לך את הכוח לבוא מחדש בכוחות חדשים.

16:15 דובר 1 וואו. פה נחה דעתי, שהאמת היא גם תל-- נראה לי בסופו של דבר תלמידים הם יודעים לזהות את ה, את ה, כמה שאנחנו חושבים שהרגעים האלה של ה, העימות כביכול, כאילו על הרגע אתה לא במקום, אתה כן במקום וכדומה. אה, יודה מודה בנפשי, יודה, יודה איש חינוך בנפשי, כל אחד עם ה, עם העניינים שלו. אבל בסופו של דבר ילד יודע לזהות אותנטיות. הוא יודע לזהות, אכפת למורה ממני, לא אכפת למורה ממני. מאחורי כל המסכה זה, זה וורט קשה. זה וורט קשה לעיכול, כי מה אתה בעצם אומר כאן? אתה אומר תשמע, קשה. אוקיי, היה לך עכשיו, בפרט מורים מתחילים, נכון? בפרט מורים מתחילים. אני אישית, אה, נמצא בתוכנית, אה, לשלוחי חינוך, אה, תוכנית חדשה שמטעם הרשת שאנחנו לומדים ביחד, נפגשים, אה, פעם בשבוע ולומדים, אה, לומדים, אה, חינוך. ו, וש-- סתם. אז אני יוצא לדבר איתם על הקשיים שהם חווים, כל אחד בסגנון חינוך שהוא עושה, שהוא מבצע. וקשה להסביר למישהו שחווה את הקושי הזה, עוד פעם, בפרט בשנים הראשונות, לבוא ולהסביר לו, "תשמע, אומנם אתה רואה מלא רעש, אתה רואה בלגן, אתה מפרשן את הסיטואציה בצורה שהיא כביכול לרעתך, כביכול אתה לא בסדר, אבל יש משהו כשוך הסערה שפתאום נשארים-- נשארת רק האמת, ואם האמת הייתה שם כל הזמן אז היא מנצחת. היא, היא בסוף מנצחת". כי, כי באמת נראה לי צריך לדבר על זה, על ה, על מה שנשאר בסוף. מה קורה כשוך הסערה, מה קורה כשהאורות, אה, כבים ונשארת האמת. שוב פעם. אז מה, אני ממש אשמח לשמוע ממכם כי, כי את ההשראה לכך חד משמעית קיבלתי ב, בין כותלי התלמוד תורה. אז אתם ה,

17:53 דובר 1 אתם האיש להסביר לי את ה, את הנושא הזה.

17:55 דובר 3 קודם כל, ה, הקושי שאתה מדבר עליו הוא באמת קושי, אה, גדול, כי מורה שנכנס לכיתה בגיל צעיר, אברך צעיר שרק התחתן, אה, נכנס לכיתה ועדיין אין לו ילדים בגיל הזה בדרך כלל, אה, וגם יש לו זה עדיין לא אומר שהוא יודע להחזיק כיתה. ואתה צריך להתמודד עם המון אתגרים בו זמנית. א', לתת משמעת טובה בכיתה, להעמיד משמעת נכונה. ב', להיות מעניין, ללמד טוב, להסביר, להתמודד עם כל מיני בעיות משמעת שצצים לך. להתמודד עם תלמידים שיש להם היום כל ה-- מספיק שכל יום יש לך תלמיד אחד שאיך אומרים, שהקושי שלו צף ואתה, ואתה מסודר לחודש. ולהתמודד עם הורים זה, זה קושי, ובפרט בשנים הראשונות. אני לא אשכח שאני נכנסתי להיות, אה, משפיע בישיבה ובמקביל התבקשתי להיות מחנך כיתה ז' מ, מ, מהחדר בלוד, וזה היה אתגר מאוד, מאוד כבד. אתגר מאוד כבד. והיום כשאני משחזר את זה אני אומר מה שקיבלתי באותה שנה, שום דבר אחר לא יכול לתת לי. הניסיון, ההתמודדות, כן, הקושי הזה. ואיך אמרת מקודם, הסערה ויש אחרי זה את השלב של כשוך הסערה. אז הסערה שהייתי בה באותה שנה זה היה, זה היה גדול, זה היה כבד, אבל היום במחשבה לאחור אני יכול להצביע ואפילו ל, ל, לתפוס מקרים מסוימים שאני לא אשכח מאותה שנה שמלווים אותי עד היום, וכמה, וכמה למדתי מהם, כמה זה נתן לי. אז נכון, בהתחלה זה באמת קשה, זה מאתגר, זה, זה שואב. לפעמים אתה אומר, "מה אני עושה פה?" ותמיד יש לך רגעים שאתה יכול לשאול, איך אומרים, שצפים לך ואומרים לך, אולי באמת תפרוש וזהו. אבל יחד עם זאת, שוב, כשאתה מתבונן מהשגחה פרטית ואתה

20:07 דובר 3 יודע מי שלח אותך, ואתה יודע שזה שיש אתגר זה לא אומר שאתה לא יכול, זה לא אומר שהאתגר הזה בסופו של דבר גם באותם רגעים לא הצלחת. חלק מההתמודדות הזאתי זה חלק מהעניין.

20:20 דובר 1 גם כן.

20:20 דובר 3 ההתמודדות היא חלק מהעניין, ובסופו של דבר ב-באמת ביום מן הימים אתה תבין שמה שהיה זה מה שהיה צריך להיות.

20:28 דובר 1 עדיין אנחנו מבקשים בחסד וברחמים.

20:31 דובר 3 בהחלט.

20:31 דובר 1 הנה תפילה כאן לכל המורים החדשים שהתחלתם השנה. אנחנו עדיין מתפללים בשבילכם שזה כן יהיה בחסד וברחמים. אבל, אבל כן, זה-- אם מדברים באישיו של אמת מול שקר, אז הסערה הזאתי שקר בסופו של דבר. כאילו היה מלא בלגן וזה, ואז עם מה נשארת? עם נשמה שנגעת בה. היה אצלנו דוקטור הררי ביום הראשון ללימודים, עוד פעם בתכנית הזאת, ו-- וסתם, הוא דיבר על המושג הזה של, אמ, של לגעת בנשמות, שבעצם תפקיד של מורה זה לגלות את הכוחות בילד. וגם זה אחד מה-- עוד אחד מהתובנות, פתאום נפלה לי תובנה. זאת אומרת, ה-הנקודה הזאת של לגלות בילד את הכוחות שיש בילד. כאילו פת-- הרבה פעמים מאוד מאוד קל להיקלע למקום של הוראה, של אני בא להעביר חומר או אני בא-- אפילו, אפילו בחינוך עצמו, אבל באופן של הוראה. זאת אומרת, אני בא לקדם, אני בא לקדם אותו, אני בא לשים אותו במקום הנכון, אבל פתאום ה-ההבנה שאני בא לגלות אצלו את הכוחות שיש לו, לילד הזה. ו-וכאן נראה לי הנושא באמת של דוגמה חיה ממש בולט. כאילו נותן פה הרבה, נותן פה קו מאוד, מאוד, יש פה, יש פה הרבה מה לדבר על הנושא הזה של כאילו לבוא ולהיות ה-הדוגמה הזאת שבאמצעות עצם הדוגמה, זה הכי אותנטי. כמה שתדבר וכמה שתגיד, אבל אם רואים את זה עליך, אם אתה הדוגמה לכך, אז ה-האפקט, ה-האימפקט בילד, ה-האיך שזה פועל בו הוא הרבה יותר משמעותי ואמיתי, כי הוא רואה אותנטיות. הוא אומר המורה לא מדבר איתי על נגל וואסר, המורה עושה נגל וואסר. המורה לא מדבר איתי על תפילה מתוך הסידור, המורה מתפלל מתוך הסידור. זה, זה עורר אותנו למחשבה באמת

22:12 דובר 1 מאוד גדולה, וכאן המקום באמת לשאול ב-- עוד פעם, המקום של ה-הכירות. מה, מה העניין הזה של דוגמה חיה? איך, איך, איפה הילד מסתכל עלינו ואנחנו לא שמים לב?

22:25 דובר 3 אמ, זה איך אומרים, זו אחת השאלות הכי גדולות, כי בסופו של דבר העבודה בשדה החינוך זה לא ללמד חומר. זה גם, אבל לא, לא זו הנקודה. הנקודה של חינוך זה שבסופו של דבר המחונך, הרבי אומר שהדבר העיקרי במי ש-שקיים ב-בחינוך שהדמות שהיא מחנכת יהיה ביראת שמיים. למה זה כל כך נוגע? כי בסופו של דבר כשאתה מחנך, אתה מחנך למשהו בדרך חיים שלך, בהשקפה שלך. אומנם זה דרך הלימוד גם, אבל תלמיד רואה בך דמות לחיקוי. עכשיו השאלה חיקוי של מה? אז אם אתה תלמד איתו ואתה תסביר לו ותהיה המרצה הכי טוב, אבל באותם רגעים שאתם מתפללים התלמיד רואה משהו שונה קצת, ילדים אין אצלם קונצים, הם קולטים אותך כמו שאתה. וכש-- ה-הדוגמה חיה, כן?

23:40 דובר 1 בנינו ערבים בעדנו. הם בודקים, הם יודעים, הם יודעים לארוב לכך שאנחנו באמת, אה, במקום הנכון.

23:47 דובר 3 ה-הדוגמה חיה זה הדבר הכי, הכי, הכי משמעותי. כשאני מסתכל היום במבט לאחור ומסתכל ומתבונן מיהם הדמויות שנתנו לי הכי הרבה כשאני הייתי ילד, אז אני יכול להגיד בוודאות שדווקא הדמויות שהם היו דוגמה חיה, אותם אני זוכר הכי הרבה.

24:10 דובר 1 חד משמעית.

24:12 דובר 3 דוגמה חיה זה אומר שכש-כשהיה היה צריך לעצור רגע ולעזור לתלמיד מסוים אז, אז הוא היה שם בשבילי. הוא ידע לצאת מהמקום שלו ולהקשיב לי. הוא ידע לראות אותי והדוגמה חיה הזו זה מה שהכי השפיע עליי. זה יכול להיות רגע אחד שאתה לא תשכח עם מורה מסוים שהוא אמר לך מילה, אבל הוא הסתכל לך ב-בעיניים כמו שאומרים, ראה אותך ואמר לך את המילה הנכונה במקום הנכון, ואתה עכשיו יכול לרוץ עם זה כל החיים. ו-- לכן אין ספק שהחסיד או בטח מחנך, בטח שליח בשדה החינוך שרוצה לחיות את העבודה באמת, אז זה לא מספיק רק להיות מורה טוב, ללמד, להסביר, להיות מסור, אלא שגם מעבודת השם הפנימית שלך היא תחיה. איפה אתה קובע עיתים לעצמך ולימוד תורה? איך, איך נראית התפילה שלך? כי התלמידים רואים אותך בדיוק, רואים אותך כמו שאתה, וכאשר אתה מתפלל כמו חסיד, תפילה ראויה, תפילה חסידית, וכאשר אתה לומד כמו חסיד וזה ואתה, אז במילא אתה משפיע עליהם בדרך הכי, הכי, הכי חזקה שיכולה להיות, כי הם מחקים אותך. אתה מודל לחיקוי. ואין ספק, אין לי ספק בזה שהיום כשאני רואה את התלמידים ואני רואה את ה, את ה, את ההשפעה העצומה, אז אני יכול לומר בוודאות שמחנך שהוא דוגמה חיה אז הוא המחנך שההשפעה שלו על התלמידים אני לא יכול להגיד לאין ערוך, אבל זה השפעה אחרת לגמרי. אה, איך אומרים? תמיד אני אומר גם להורים שתלמיד שמגיע למוסד חינוכי אז זה לא שיש לו מחנך ויש לו הורה. יש לו הורים מחנכים ויש לו מחנך במוסד החינוכי, כי גם ההורים מחנכים. במה ההורים מחנכים?

26:39 דובר 1 יד רוחצת יד. אני זוכר את המשפט הזה משנה שעברה. יד רוחצת יד.

26:43 דובר 3 במה ההורים מחנכים? בכל דבר. לדוגמה ילד ששפך, ילד, ילד ששפך מים על הספה. מה תהיה התגובה? בזה אתה מחנך. מה תהיה התגובה כשהילד יחזור עם ציון כזה וכזה? אז באיזה ווליום, באיזה עוצמה יהיה התגובה? זה חלק מהחינוך, כי ההורה מחנך על ידי התגובות שלו וגם על ידי אי תגובות שלו, גם על ידי דבר שהוא כרגע בחר שלא להגיב זה גם מחנך, ובסופו של דבר חינוך באמת זה שיתוף פעולה, אה, של כל הגורמים שמשפיעים על הילד. אבל יש כלל שאומר שרובה מידה טובה, וגם כאשר ילד בבית לפעמים לא רואה את הדוגמה הכי טובה, מספיק מחנך אחד שיגע בו וזה ישנה אותו לכל החיים.

27:39 דובר 1 וואו.

27:40 דובר 3 ואם כבר מדברים על, על, על אותו מחנך שנוגע בתלמיד, אז אני רוצה להגיד גם במובן הרחב יותר, בתוך מוסד חינוכי, מספיק מחנך אחד, מספיק מורה אחד שיש לו כוח בדבר אחד והוא יכול להפוך מוסד שלם.

27:58 דובר 1 וואו.

27:58 דובר 3 הוא יכול להשפיע על מאות תלמידים ואתה לא יודע מה, אתה, אתה לא יודע עד לאיפה זה יכול להגיע, כי אותם תלמידים כשהם יגדלו ואחרי זה הם עצמם יהיו שולחים, הם הרי ישפיעו גם על, אה, על מאות וזה אין לזה סוף.

28:15 דובר 1 יש גם מנהלים שמקשיבים לנו. אני מקווה ואני בטוח. אז למנהלים האלה גם נראה לי אפשר לחבר. זאת אומרת, מי שמסתכל על המוסד כגם על הצוות, זאת אומרת הוא גם אחראי על הצוות. אז המושג הזה של ליצור סחף ולקחת את התלמוד תורה לכיוון חיובי יותר, הוא, הוא גם בא לידי ביטוי ב-- לכאורה, אני אומר, הוא בא גם לידי ביטוי באיש צוות אחד שלוקח את הדברים, את ההובלה של איזשהו-- מקודם, אני, אני אומר את זה בהמשך לשיחה מקדימה שהייתה לנו והזכרתם את הנקודה הזאת שאיש חינוך אחד שלוקח נקודה אחת, אני אשמח שתחזרו על זה. אנשים צריכים לשמוע את זה. זה, זה עניין ועוד חזק מאוד.

28:59 דובר 3 יש את המשפט הידוע "הבוח במאה וזוהר תפיי". כל אחד יש לו עניינים שבהם יש לו יותר כוח. זה שיש לו יותר כוח זה לא סתם, כיוון שהנשמה שלו והזה.

29:10 דובר 1 השער.

29:11 דובר 3 זה השער שלו. ולא כל אחד יש לו אופי שהוא זהה לאופי של מישהו אחר. זאת אומרת, יש שינויים, יש סוגים של אופי, יש תכונות. ובסופו של דבר, כשיש צוות חינוכי במוסד, אז מן הסתם יש שמה מגוון של, אה, אה אנשי צוות עם סגנונות שונים, עם אופי שונה, עם תכונות וכולי, ובסופו של דבר זה כוח רב ועוצמה, כי כאשר עובדים ביחד וכאשר עובדים בשיתוף פעולה, וזה מצד אחד, ומצד שני כל אחד נותן את ה, את המשהו שבו הוא מיוחד. כדוגמה יכול להיות מורה שהכוח שלו זה נושא של, אה, של מבצעים, והוא יכול לשגע את כל התלמוד תורה בנושא של מבצעים. ויכול להיות מורה שהכוח שלו בנושא של, של אהבת ישראל. איך להשפיע בכל התלמוד תורה בנושא של אהבת ישראל. ויכול להיות אחד שהכוח שלו זה בלימוד תורה ובזה הוא ישגע את כולם. ויכול להיות אחד שהכוח שלו זה בצדקה וכולם יזכרו שהוא הולך עם הקופת צדקה. בסופו של דבר מספיק אחד שזה יהיה הנקודה שדרכה הוא, איך אומרים, חודר בעצמות של התלמידים כדי שהתלמידים יקבלו משהו שהם יזכרו כל החיים שלהם והם יחיו עם זה. והם יחיו עם זה. אה, אני חושב שזה דבר שרואים אותו במוחש. אצלנו נגמר עכשיו בתלמוד תורה, יש מבצע שנקרא "מכוונים לניגונים". זה אחד מהמחנכים, הרב שגב קפלן, שהוא לקח את הנושא הזה. באמת רואים השפעה עצומה בבתים של התלמידים.

31:04 דובר 1 וואו.

31:04 דובר 3 שהם לומדים ניגון חסידי.

31:06 דובר 1 חוזרים עם הניגון הביתה.

31:07 דובר 3 חוזרים עם ניגון לבית.

31:08 דובר 1 הניגון מתנגן עד הבית.

31:10 דובר 3 לא רק עד הבית, גם בתוך הבית וממשיך הלאה בתוך שולחן, שולחן שבת. וההשפעה של זה, זה אתה לא יכול לדעת מה תהיה ההשפעה של זה. אני חייב לציין כאן מכתב נפלא, שהמכתב הזה הרבי כתב אותו למורה שהרגישה בדידות בחייה.

31:28 דובר 1 בהקשר לעבודה או באופן אישי?

31:30 דובר 3 באופן אישי. אני לא יודע אם זה לא, אני לא יודע אם זה בגלל שהיא סיימה את עבודתה ויצאה לפנסיה או שהרגישה בדידות מכל סיבה שהיא, והלשון שהרבי כותב לה באותו מכתב זה פשוט, אה, אה, איך אומרים, רק להתבונן על זה, זה מבהיל. הרבי כותב לה שהיא צריכה להתבונן, אני אצא למצוא את המכתב הזה.

31:52 דובר 1 ובאופן כללי, אנשי-- כל המכתבים לחינוך זה דבר מדהים. זאת אומרת, זה אחד המכת-- קודם כל ריבוי, ריבוי בכמות, פשוט ריבוי מכתבים שהרבי מתייחס ל, לעניין החינוך, אבל גם הביטויים והלשונות. הרבי קורא לחינוך "חלק היופי". הרבי מדבר על כך שעיקר הצלת עם ישראל בשעת צרה זה חינוך ילדי וילדות ישראל.

32:15 דובר 3 כן.

32:16 דובר 1 ו-ועוד ועוד. באמת, אה, י-- הרבי מדבר על זה שמי שיכול להתעסק בעבודה חינוכית מיידית זה קודם לעבודה אחרת שעלולה-- כל מיני ביטויים של הרבי בחינוך שמייקר את העניין של חינוך. ושוב, השפע זה גם בכמות וגם באיכות ו-ובאמת זה דבר מדהים. באופן כללי המושג-- הריבוי מכתבים שיש.

32:35 דובר 3 אז, אז המכתב הזה הרבי כתב את זה ב-- נמצא, נדפס ב'שערי חינוך' וגם אה, 'ספר לקוטי שיחות' חלק כ"ב. והיא כתבה לרבי אודות עניין הבדידות, ואז הרבי כותב לה כך: "לפלא גדול שהרי זיכתה אותה השגחה עליונה והעמידתה בשטח חינוך בני ישראל, בניו של מקום ילדי ישראל, שכל פעולה טובה שלה בהם וההשפעה עליהם, הרי זה מייצר קירוב נצחי ביניהם, רוחני וקדוש וטוב ומועיל גם למטה, שבכל עניינים אלו אין מקום מפסיק ואי אפשר שיחול בו פירוד שלכן הוא נצחי. במילים אחרות, כשיושבת בחדרה ונמצאת בהרגשת בדידות ובאה בשעה אחד מתלמידיה או מהמושפעים שלה-

33:28 דובר 1 וואו.

33:28 דובר 3 חוזר על השיעור ששמע ממנה ומברך השם כפי שלימדה אותו וכולי, הרי זה מוסיף חיות ואור בקשר שביניהם, ואי אפשר שהנפש האלוקית שבה לא תרגיש את תוספת.

33:40 דובר 1 מדהים.

33:41 דובר 3 כיוון שעניין זה הוא מעצם עצמותה". בסוף הרבי כותב: "יודע-- ידוע, אינני, שלא כל אחד מרגיש את האמור, כיוון שאין עין רואה, אין אוזן שומעת ואין לב שיכול למשש, אבל אין זה ממעט כלל מאמיתת מציאות העניין". ואני חושב שהמילים האלה מאוד עוצמתיות.

34:00 דובר 1 לגמרי. מה, הרבי פה אומר שברגע שתלמיד שכבר לא ב-- זאת אומרת הם כבר לא בקשר, לא בקשר.

34:06 דובר 3 יכול להיות גם עשרות שנים לא בקשר.

34:07 דובר 1 המשיך בחייו התלמיד.

34:09 דובר 3 אבל מה שאתה השפעת עליו.

34:11 דובר 1 וואו.

34:11 דובר 3 ברגע אחד בחייו וזה מלווה אותו עכשיו, מה שלימדת אותו, איך שהדרכת אותו, אדוגמך יש ורעה ממך.

34:21 דובר 1 הרבי לא מדבר על-

34:22 דובר 3 הברכה שברכת הוא תשמע.

34:24 דובר 1 לא על ההיבט, לא על ההיבט הפסיכולוגי אנחנו מדברים. הרבי מדבר כאן, כן? לא על ההיבטים של כאילו מה עשית בזמן שהיית מורה שג-- שבמשך החיים בא לידי ביטוי. אז כל הכבוד על מה שעשית. הרבי אומר זה פעולה נמשכת.

34:38 דובר 3 זה נצחי.

34:39 דובר 1 זה נצחי וה-- ונראה לי המושג פעולה נמשכת פה מקבל אור חדש. פעולה נמשכת, כאילו כל פעולה מחודשת שתלמיד יעשה בכוח אותה כמו מי שזורק אבן, כזה, אבל שלא נגמר. אה, המשל במי שזורק אבן והכוח מקיף את האבן עד שהכוח הזה הוא כוח תמידי הנוגע לבריאת העולם. טוב, זרקנו פה הרבה מושגים, אה, של סידש, אבל, אבל כן, הפעולה הנמשכת שבעצם כל פעולה שהתלמיד יעשה בהקשר ל-להשפעה שהוא קיבל מה-מהמורה, אז כל פעולה עצמה מוסיפה חיות. דבר מדהים באמת. וואו. אה...

35:09 דובר 3 יש עוד, יש עוד ביטוי, אה, מיוחד שאורם אותו בעוד, אה, מכתב של הרבי, שהרבי כותב כך: "לכל מצווה יש גבול, אפילו הנוחז תפילין. מה שאין כן להשפעת החינוך אין גבול לאותו נער, משפחתו ובני בניהם עד סוף כל הדורות".

35:27 דובר 1 וואו.

35:28 דובר 3 חינוך אין לזה גבול. כמה אתה משפיע על ידי החינוך? אין לזה גבול.

35:33 דובר 1 וואו. אה, הרב רויטמן, אה, האמת היא אני לא מאמין ש-שהזמן, אה, שהזמן-- היה לנו פה ז-- באמת נהנינו. אני נהניתי. אני בטוח שכל מי שמקשיב כאן ל-ל-לדיבורים כאן נהנה וא-ואתם הפרק הראשון וזה מרגש. זה מרגש. הבאנו כאן גם לחיים, אז נראה לי הדרך הכי טובה זה-- התחלנו בלחיים עוד לפני התוכנית, בוא-- שלא יגידו שלמה, מה בסוף? צריך להגיד לפני גם. אז הדיבורים כאן גם היו אחרי לחיים, אבל חד משמעית נראה לי הסיומת הכי טובה לפארברענגען חסידי בחינוך ולכל הפארברענגען שיבואו גם אחרי זה, זה יהיה אמירת לחיים, אה, משותפת ו-ושוב נהנינו. זה היה ענקי.

36:14 דובר 3 לחיים לחיים.

36:15 דובר 1 לחיים לחיים.

36:15 דובר 3 ואני רוצה לסיים ולומר, אמ, שזכה כל מי שזכה להיכנס לשליחות בשדה החינוך, זכה מלמעלה וזכה גם מלמטה. בסופו של דבר הרבי לא נשאר חייב. וכל אותם מחנכים צעירים שעכשיו לומדים בתוכנית שאתם לומדים שמה של הרשת, אז קודם כל זה דבר נפלא ביותר. ודבר שני, תנצלו את הכלים שאתם מקבלים. בסופו של דבר זה נותן לכם את היכולת להצליח בחינוך הלאה והלאה. ו... נסיים שלחיים לחיים.

36:57 דובר 1 לחיים לחיים.

36:57 דובר 3 שהתחלנו לעבוד ביחד, אתה בתור מחנך, היית בכיתה ז' אצל המתנותרה[?] וזה נצחי כמו שדיברנו מקודם. התמונה שהוצאת זה נצחי, התלמידים, ההשפעה עליהם והקדוש ברוך הוא יעזור שהזכות של ההתעסקות של, של כולנו בחינוך ובכלל בשליחות. בסופו של דבר זה חינוך. גם כל שליח בכל מקום הוא גם עוסק בחינוך של נשמות, רק ששם זה יותר קשה כי כבר מדובר על נשמות שהגיעו ל-

37:26 דובר 1 לגמרי.

37:27 דובר 3 אז כולם מוסדי-- כולם, כולם עובדים בשדה החינוך ל-לקרב את כל בני ישראל בכל מקום שהם.

37:34 דובר 1 לגמרי.

37:35 דובר 3 להבעיר את שבע שמיים[?] ולהכין את העולם לקראת ביאת משיח, לקראת ההתגלות של הרבי בקרוב ממש.

37:41 דובר 1 אמן, אמן. לחיים לחיים, הרב רויטמן. היה, החכמנו. היה לעונג, נהנינו. תודה רבה לכם.

37:49 דובר 3 תודה רבה ל-לך על הרעיון הנפלא ותמשיך הלאה מחיל אל חיל.

37:54 דובר 1 אמן. לחיים ולברכה.