בין חסידים · פרק 56 · 2026-07-12 · 2:01:39

Ep. 56: Lubavitch of the Last 90 Years with Rabbi Sholom Ber Gurkov (Yiddish)

אורח: הרב שלום בער גורקוב (Rabbi Sholom Ber Gurkov)

תיאור הפרק

In this episode, Rabbi Sholom Ber Gurkov of Montreal, Canada, a veteran mechanech, shares his remarkable life through 90 years of Lubavitch history. Beginning with his family's rich roots dating back to the times of the Tzemach Tzedek, he recounts his father's early interactions with the Rebbe when the Rebbe was still a bochur. He then takes us through his own childhood in Kharkov, his family's escape to Central Asia during World War II, the Chassidim's famous escape from Russia, life in the DP camps, and their move with other Chassidim to Paris. He also reflects on settling in England, learning in a non-Chabad yeshiva in Manchester, and ultimately moving to New York/Montreal to be with the Rebbe. Along the way, Rabbi Gurkov shares firsthand stories of yechidus, memories of the Frierdiker Rebbe and the Rebbe, his involvement in the taharah of the Rebbe's brother, Reb Yisroel Aryeh Leib, and countless other fascinating stories and insights from a lifetime spent as a Chabad Chossid.

השמע המקורי · הערך על הפודקאסט בחב"דפדיה

תמלול אוטומטי מהשמע, ותרגום מכונה לעברית. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:00 דובר 1 כל משפחה היו לה חדרים. אבל כשעולים למעלה, הם עשו מטבח ככה, באמצע, בקומה השלישית. עס... והם בישלו? בדיוק, היא בישלה, מה שהוא אומר. זה היה-- קודם כל, כל, כל משפחה היה לה לא יותר מ... והוא כבר לא היה הולך לבשל, היה לו חדר שלם. אה, זה נהיה בחצר, במדרגות. אנחנו עולים למעלה. אה, כולם-- אמא, אמא אומרת גם כן, האמהות נסעו.

00:00 דובר 1 יעדער משפּחה האט געהאט צימערן. אבער ווען מען גייט אַרויף, האבן זיי געמאכט אַ קיך אַזוי, אין מיטן, אויפן דריטן שטאָק. עס... און האבן זיי געקאכט? פּונקט, די האט געקאכט, וואָס ער זאָגט. עס איז געווען-- פֿאַר אַלעם, יעדער, יעדער משפּחה האט געהאט נישט מער... און ער וואָלט שוין נישט מער גיין קאָכן, האט געהאט אַ צימער די גאַנצע. אה, עס איז געווארן אין, אין, אין דעם הויף, אין, אין טרעפּ. מיר גייען אַרויף. אה, אַלע האבן-- מאַמע, מאַמע זאָגט אויך, די מאַמעס זענען געפֿאָרן.

00:33 דובר 2 אז בשעה שזה, שמעו את זה--

00:33 דובר 2 אַלזאָ בשעת עס, געהערט דאָס--

00:35 דובר 1 אמרנו להם, שהרבי ילך משם.

00:35 דובר 1 מיר האבן זיי געזאגט, דער רבי זאל אַוועק.

00:37 דובר 2 מ-הם.

00:38 דובר 1 ואמא עמדה שם. שהיא שמעה, שהיא נסעה, [לא ברור].

00:38 דובר 1 און מאַמע איז געשטאַנען דאָרטן. אז זי האָט געהערט, אז זי איז געפֿאָרן, [לא ברור].

00:44 דובר 2 פרק מיוחד זה של הרב גורקוב התאפשר הודות לנכדיו. עם ברכות לאיחולי אריכות ימים ושנים טובות, וכן שנים בריאות, והרבה נחת מכל זרעם עד ביאת הגואל צדק. אני יאסי קמן. ברוכים הבאים ל"בין חסידים" מבית דרהער, מסע מתמשך על החיים כחסיד, הקשר התוסס שלנו עם הרבי, וחיים מעוררי השראה המעוצבים בדרך שבה הוא מלמד אותנו בכל יום ויום. שלום עליכם, רבי גורקוב, מה שלומכם?

00:44 דובר 2 This very special episode of Rabbi Gurkow is made possible by his grandchildren. With ברכות wishing him אריכות ימים ושנים טובות, וויאויך געזונטע יאָרן, און פילע נחת פֿון אַלע זייערע זרעיות עד ביאת הגואל צדק. I'm Yassi Kamen. Welcome to Among Chassidim by Der Heim, an ongoing exploration about life as a חסיד, our vibrant connection with the רבי and inspired living shaped by the way he teaches us each and every day. שלום עליכם, רבי גורקאוו, וואָס מאַכט איר?

01:26 דובר 1 רבי, מה אומר גרינוולד? אנחנו מבהירים שהרבי גם עושה דברים. יש לנו כאן [לא ברור] לעשות.

01:26 דובר 1 רבי, וואָס זאָגט גרינוואלד? מיר מאכן קלאָר, אַז דער רבי מאכט אויך זאכן. מיר האבן דאָ [לא ברור] מאכן.

01:31 דובר 2 כן.

01:31 דובר 2 יאָ.

01:32 דובר 1 זה קרה אצל הרבי, פעם אחרת. רבי גרינוולד, שאנחנו מהקהילה. אמרתי: "מה, מה הוא עושה?" אני אומר: "אנחנו עושים, אנחנו עושים מה. הרבי גם עושה דברים."

01:32 דובר 1 דאָס איז געגאַנגען ביים רבי, אַן אַנדער מאָל. רבי גרינוואלד, וואָס מיר פֿון דער קהילה. איך האָב געזאגט: "וואָס, וואָס מאכט ער?" איך זאָג: "מיר מאכן, מיר מאכן וואָס. דער רבי מאכט אויך זאכן."

01:43 דובר 2 מה הפירוש של שלום עליכם?

01:43 דובר 2 וואָס איז דער פּירוש פֿון שלום עליכם?

01:45 דובר 1 אבל איפה? אה. זה, שלום עליכם הוא שם. ולמה הם באמריקה, איך הם מתנשקים, אנחנו אומרים שלום, לא ככה. אבל מיד, הרבי, מיד שניים נפגשים ביחד והם היו ביחד. האם, האם, האם הרבי מרוצה מזה, כן? אבל אני לא יודע, זה אומר שלום, האחר אומר עליכם שלום, הפוך. כי, כי מי שמקדים שלום לחברו, זו הגמרא: מי שמקדים שלום לחברו, זוכה לאורך ימים. עם זה אפשר לומר עליכם עליכם, בוודאי. הוא הראשון. אז יש זוג, אפשר לומר שלום עליכם. מי שלא הקדים, הוא אומר עליכם שלום.

01:45 דובר 1 אָבער וווּ? אָ. דאָס, שלום עליכם איז אַ נאָמען. און פֿאַר וואָס זיי אין, אין, אין אַמעריקע, ווי זיי קושן זיך, זאָגן מיר שלום, ניט אַזוי. אָבער באַלד, דער רבי, באַלד צוויי קומען צוזאַמען און זיי זענען געווען צוזאַמען. איז, איז, איז דער רבי צופֿרידן פֿון דעם, יאָ? אָבער איך ווייס נישט, דער זאָגט שלום, דער אַנדערער זאָגט עליכם שלום, פֿאַרקערט. ווייל, ווייל, דער וואָס איז מקדים שלום לחבֿרו, איז די גמרא: דער וואָס איז מקדים שלום לחבֿרו, זוכה לאורך ימים. מיט דעם קען מען זאָגן עליכם עליכם, זיכער. ער איז דער ערשטער. איז אַ פּאָר, קען זאָגן שלום עליכם. דער וואָס האָט דאָך נישט געווען מקדים, דער זאָגט עליכם שלום.

02:32 דובר 2 כן. חשבתי, שהרבי, האיש, שכשהיינו עוד ילדים, בחדר, חשבתי, אנחנו אומרים מיד ביטוי, שלום עליכם. אחד אומר שלום עליכם, השני אומר עליכם שלום, כי ליהודי אסור לומר הפוך, כן?

02:32 דובר 2 יאָ. איך האָב מיר געדאַכט, אַז דער רבי, דער מאַן, אַז מיר זענען נאָך געווען קינדער, אין חדר, האָב איך געדאַכט, מיר זאָגן גלייך ווערטל, שלום עליכם. איינער זאָגט שלום עליכם, דער צווייטער זאָגט עליכם שלום, ווייל אַ איד טאָר זאָגן פֿאַרקערט, יאָ?

02:44 דובר 1 הרבי אומר, כשזה נאמר, זה מתפשט.

02:44 דובר 1 דער רבי זאָגט, ווען עס ווערט געזאָגט, פֿאַרשפּרייט עס זיך.

02:46 דובר 2 כן.

02:46 דובר 2 יאָ.

02:47 דובר 1 אבל זה, אבל זה, זה, זה ההסבר של הרבי. ה"שלום עליכם" הוא, הוא למה אפשר-- שלום עליכם הוא שם. מה? להיפגש ביחד. והוא שואל אותי: "למה? למה בסידור? מה הוא הדפיס? [לא ברור]. למה?"

02:47 דובר 1 אָבער דאָס, אָבער דער, דער, דאָס איז דעם רבין'ס דערקלערונג. דער שלום עליכם איז, איז פֿאַר וואָס קען-- שלום עליכם איז אַ נאָמען. וואָס? קומען צוזאַמען. און דער פֿאַר זאָגט מיר: "פֿאַר וואָס? פֿאַר וואָס אין סידור? וואָס ער האָט געדרוקט? [לא ברור]. פֿאַר וואָס?"

03:07 דובר 2 עם זה--

03:07 דובר 2 מיט דעם--

03:08 דובר 1 שני יהודים.

03:08 דובר 1 צוויי אידן.

03:08 דובר 2 וגם עם הסידור, כן.

03:08 דובר 2 און מיט דעם סידור, יאָ.

03:10 דובר 1 כן, אנחנו, אנחנו אומרים, למה אומרים שני יהודים?

03:10 דובר 1 יאָ, מיר, מיר זאָגט, פֿאַר וואָס זאָגט מען צוויי אידן?

03:15 דובר 2 מ-הם.

03:16 דובר 1 שני יהודים ביחד. הם לא רבים. הרבי אומר: "זה מתפשט. שני יהודים."

03:16 דובר 1 צוויי אידן צוזאַמען. זיי קריגן זיך נישט. דער רבי זאָגט: "פֿאַרשפּרייטן. צוויי אידן."

03:21 דובר 2 אוקיי, נגיד עוד ככה. אולי תוכל לספר לי קצת, מתי מגיעה משפחת גורקוב?

03:21 דובר 2 אָקיי, זאָגן מיר נאָך אַזוי. אפֿשר קענסטו מיר דערציילן אַ ביסל, ווען קומט די משפּחה גורקאוו?

03:29 דובר 1 אה. הם, גור-- ברוסיה קוראים לזה הורקוב. הם... איך זה מגיע ככה? הם היו, הייתה להם משפחה, הם היו כאן בתקופה של, של לפני הקומוניסטים. הייתה להם כפר שלם, ששייך להם. הם, הייתה להם כפר והם, אה, הרוויחו כסף מזה, ממה שמכרו את ה[לא ברור]. כן, כפר [לא ברור].

03:29 דובר 1 אָ. זיי, דער גור-- אין רוסלאַנד הייסט עס הורקאוו. זיי... ווען קומט עס אַזוי? זיי זענען געוואָרן, זיי, זיי האָבן געהאַט אַ משפּחה, זיי האָבן דאָ אין דער צייט פֿון, פֿון פֿאַר די קאָמוניסטן. זיי האָבן געהאַט אַ גאַנץ דאָרף, געהערט צו זיי. זיי, זיי האָבן געהאַט אַ דאָרף און זיי האָבן, עה, פֿאַרדינט געלט פֿון דעם, וואָס מען האָט פֿאַרקויפֿט דעם [לא ברור]. יאָ, אַ דאָרף [לא ברור].

03:59 דובר 2 יהודים [לא ברור] חיו בכפר.

03:59 דובר 2 אידן [לא ברור] געלעבט אין דאָרף.

04:00 דובר 1 בכפרים, כן.

04:00 דובר 1 אין דערפֿער, יאָ.

04:01 דובר 2 מ-הם.

04:02 דובר 1 אחר כך הגיעו הקומוניסטים, הם לקחו את הבית מהעניים. זה היה, זה היה, זה, זה-- סבא שלי, מאיר גורקוב, נהיה, אה, מ, ממה?

04:02 דובר 1 שפּעטער זענען געקומען די קאָמוניסטן, האבן זיי וועגגענומען דאָס הויז פֿון די אָרעמע. עס איז געווען, עס איז געווען, עס, עס-- מיין זיידע, מאיר גורקאוו, איז, איז געוואָרן, עה, פֿון, פֿון וואָס?

04:19 דובר 2 הסבא שלך? סבא מאיר.

04:19 דובר 2 דיין זיידע? מאיר זיידע.

04:21 דובר 1 סבא מאיר, כן.

04:21 דובר 1 מאיר זיידע, יאָ.

04:22 דובר 2 מ-הם.

04:24 דובר 1 הסבא הזקן. זה סבא. זה, זה, אה, זה אבד. את הבית לקחו, הקומוניסטים. היה לו-- ובגלל זה הוא-- לא יכול היה לקבל עבודה אצל הממשלה. לא היה, לא היו כאן. אבל ידוע, הוא נוסע ל, ל, ל, אה, סטלינגרד. יש לו, יש לו בן דוד, שעבד אצל השלטון. הוא עבד. הוא יוצא מכאן, מאיתנו. אמרו לו: "סע לשם עם ה, עם ה--" הם נפגשים, הם נותנים לו עבודה. הוא הגיע לשם, הוא, הוא, הוא שמע רק אז, שהרבי בא אז מרוסטוב לסטלינגרד. ה-- אצל דוד, הרבי היה ברוסטוב, הרבי. גם הקומוניסטים, הם, הם, הם, תודה לאל, לא הפריעו להם. הם רצים לרבי, הם. הם לגמרי אצל בן הדוד, לגמרי אצל הרבי. והוא לא היה ברוסטוב, הוא נוסע. ראשית, אז, רק לדבר, לדבר, זה היה דבר קשה. הגויים מרוסיה, יהודי יוצא לרחוב. אז אני-- לאמא אמרו: "למה הוא בא?" הם אמרו: "אתה לא יכול לעשות פסח." הם, הם, הם היו שם, הם לגמרי אצל הרבי, הם.

04:24 דובר 1 דער אַלטער זיידע. איז אַ זיידע. איז, איז, עה, דאָס פֿאַרלוירן. עס, עס הויז וועגגענומען, די קאָמוניסטן. ער האָט געהאַט-- און דערפֿאַר קען-- טאָר ניט קריגן אַרבעט ביי דער רעגירונג. איז נישט געווען, זענען נישט געווען דאָ. אָבער געוווסט, ער גייט אין, אין, אין, עה, סטאַלינגראַד. ער האָט, ער האָט אַ קוזין, אַ שוועסטערקינד, וואָס ער האָט געאַרבעט ביי דער מלוכה. ער האָט געאַרבעט. ער גייט דאָ פֿון אונדז אַרויס. זיי האבן געזאָגט: "פֿאָר דאָרטן מיט דער, מיט דער--" זיי מיטן טרעפֿן, זיי געבן אים אַן אַרבעט. ער איז געקומען דאָרטן, ער, ער, ער, האָט ערשט געהערט, אַז דער רבי איז דעמאָלט געקומען פֿון ראָסטוב קיין סטאַלינגראַד. דער-- ביי דוד, דער רבי איז געווען אין ראָסטוב, דער רבי. אויך די קאָמוניסטן, זיי, זיי, זיי, גאָט זיי דאַנק, ניט געשאַפֿט האָבן זיי. זיי לויפֿן צום רבין, זיי. זיי זענען גאַנץ צום קוזין, גאַנץ צום רבין. און ער איז ניט געווען אין ראָסטוב, ער פֿאָרט. ערשטנס, דעמאָלט, פֿאַר נאָר, פֿאַר נאָר דרייען, פֿאַרריידן, איז געווען אַ שווערע זאַך. די גויים פֿון רוסלאַנד, אַ איד קומט אויפֿן גאַס. אַלזאָ איך-- פֿאַר מאַמע האבן זיי געזאָגט: "וואָס ער קומט?" זיי האבן געזאָגט: "דו טאָרסט פּסח מאַכן." זיי, זיי, זיי זענען דאָרטן געווען, זיי גאַנץ אין רבין, זיי.

05:42 דובר 2 מרוצים יותר.

05:42 דובר 2 צופֿרידענער.

05:43 דובר 1 לגמרי מרוצים, לגמרי מרוצים. הם היו הרוב גם לא-- פריד לא היה הראשון. הוא לא היה הראשון. על זה לא שלחו את פריד.

05:43 דובר 1 גאַנץ צופֿרידן, גאַנץ צופֿרידן. זיי זענען געווען די מערסטע אויך נישט-- פֿריד איז נישט געווען ערשט. ער איז נישט געווען ערשט. אויף דעם ניט געשיקט פֿריד.

05:49 דובר 2 הוא לא יכול לשלוח את פריד, למצוא את הרבי?

05:49 דובר 2 ער קען נישט שיקן פֿריד, דעם רבין צו געפֿינען?

05:51 דובר 1 זה ה-- לא, פריד היה רק חבר של הרבי.

05:51 דובר 1 איז דעם-- ניין, פֿריד איז געווען נאָר אַ חבֿר פֿונעם רבין.

05:53 דובר 2 הוא הגיע לליובאוויטש.

05:53 דובר 2 ער איז געקומען קיין ליובאוויטש.

05:54 דובר 1 ליובאוויטש, כן. הוא היה, הוא כבר הלך משם איתו.

05:54 דובר 1 ליובאוויטש, יאָ. ער איז געווען, ער איז געגאַנגען פֿון דאָרט שוין מיט אים.

05:57 דובר 2 מ-הם.

05:58 דובר 1 כשהוא היה, בן שבע או שמונה. הם--

05:58 דובר 1 ווען ער איז געווען, די זיבן אָדער אַכט יאָר. זיי--

06:02 דובר 2 נסע, נסע לליובאוויטש.

06:02 דובר 2 פֿאָר, פֿאָר קיין ליובאוויטש.

06:03 דובר 1 כאן נוסעים לליובאוויטש. אחר כך זה נהיה ליובאוויטש. זה, זה, אה, מוזר [?]. הרבי-- הוא שואל: "מה אתה מספר, הרי? מה-מה אתה מספר?" אה, הוא אומר: "מר ברוכים, אתם צריכים את זה." היא, אז, אז כבר בעצמה, איך אני-

06:03 דובר 1 דא פארן לובאוויטש. שפעטער געווארן לובאוויטש. איז, איז, עה, קאמיש. דער רבי-- ער פרעגט: "וואס דערציילסטו דאך? וואס-וואס דערציילסטו?" עה, זאגט ער: "מיסטער ברוכים, איר דארפט דאס." זי, אלזא אלזא שוין אליין, ווי איך-

06:19 דובר 2 כן, כבר שלי.

06:19 דובר 2 יא שוין מיר'ס.

06:20 דובר 1 כן, היא, כן. אה. הוא אמר, הרבי אמר: "היא צריכה הרי מעלה, היא צריכה..." הרבי, אה, היא צריכה דבר, נתן לי שני דברים. היא צריכה שלם, נתן לי שני שלמים, מה יש לנו אז? הרבי נתן לי הסמכה. היא חייבת אז, לא, מה הוא אז, מי שכש, פעמיים שליח.

06:20 דובר 1 יא, זי, יא. אָ. האט ער געזאגט, דער רבי געזאגט: "זי דארף דאך א מעלה, זי דארף..." דער רבי, עה, זי דארף א זאך, האט מיר געגעבן צוויי זאכן. זי דארף א גאַנצן, האט מיר געגעבן צוויי גאנצע, וואס האבן מיר דען? דער רבי האט מיר געגעבן הסמכה. זי מוז ער דאן, ניין, וואס ער דאן, דער וואס ווען, צוויי מאל שליח.

06:46 דובר 2 אה, לתת לו חלום-

06:46 דובר 2 עה, דעם געבן א טרוים-

06:47 דובר 1 פעמיים שליח.

06:47 דובר 1 צוויי מאל שליח.

06:48 דובר 2 -שליחות.

06:50 דובר 1 הוא אמר: "אני לא מוסמך, אני לא בדרגה-" לנסות-- באתי אז מהרבי, אבל הוא היה שליח-

06:50 דובר 1 ער געזאגט: "איך בין ניט מוסמך, איך בין ניט אין דרגה-" צו פרובירן-- איך קאם דאן פון רבי, אבער ער איז געווען שליח-

06:56 דובר 2 גבוה מדי.

06:56 דובר 2 צו הויך.

06:56 דובר 1 זה, לגובה גדול מדי. כן, המוסמך. זה שנתיים, זה אה, שנ-שנתיים, הוא נסע בכל רוסיה.

06:56 דובר 1 איז צו, צו גרויסע הויך. יא, דער מוסמך. איז צוויי יאר, איז עה, צ-צ-צוויי יאר, ער איז ארומגעפארן אין גאנץ רוסלאנד.

07:06 דובר 2 אבל חבר שליח, מה זה, האבא שלו, הסבא שלו, שלו עצמו, הסבא של הסבתא?

07:06 דובר 2 אבער חבר שליח, וואס איז דער, דער זיין טאטן, זיין זיידע, די זיינע אייגענע, דער באבעס זיידע?

07:12 דובר 1 כן, כן, כן, כן. אנחנו, אנחנו עוד, אנחנו שם ב, בספרייה.

07:12 דובר 1 יא, יא, יא, יא. מיר זענען, מיר זענען נאך, מיר זענען דארט אין, אין דער ביבליאטעק.

07:20 דובר 2 בספרייה.

07:20 דובר 2 ביבליאטעק.

07:21 דובר 1 בספרייה, כן. הקאסמיינער היה. היה אז, היה, אה, איפה-- הם, הם כותבים שם דבר, "פתק מהרבי מהר"ש." זה בעסרביה, מהר"ש. היה שם פתק, שהחסיד היה, החסיד, איפה, איפה גם אני אצל הרבי, לא טוב, יש גורקוב שם אחד. כתוב שם עוד גורקוב, זה מתייחס לזמן. היה לו את זה, את זה, את זה. הוא, הנתינה-- בא הכסף הזה, כמו נתינה. אז עוד, דבר יותר כסף מכפי שאחרים נתנו. והיה, היה לו כסף.

07:21 דובר 1 ביבליאטעק, יא. דער קאסמײַנער איז. איז דאן געווען, געווען, עה, וואו-- זיי, זיי שרייבן דארט א זאך, "צעטל פון רבי מהר"ש." דאס איז בעסאדעקע מהר"ש. איז געווען דארט א צעטל, וואס דער חסיד איז געווען, דער חסיד, וואו, וואו איך אויך דער רבי, איז ער ניט גוט, איז א גורקאוו דארט אן אינער. עס שטייט איך מער גורקאוו, עס קערט א צייט. ער האט דאס, דאס, דאס. ער, דער געבן-- עס קומט דאס געלט, אזוי ווי געבן. אלזא מער, א זאך מער געלט ווי די אנדערע געבן. און זיי געווען, ער האט געהאט געלט עס.

07:55 דובר 2 והיו סיפורים עם, עם הרביים הקודמים, עם, עם הסבים שלך?

07:55 דובר 2 און זיי געווען מעשיות מיט, מיט די פריערדיקע רביים, מיט, מיט דיינע זיידעס?

08:00 דובר 1 לא, בעסרביה-

08:00 דובר 1 ניין, בעסאדע-

08:01 דובר 2 מהר"ש, המחותן.

08:01 דובר 2 מהר"ש, דער מחותן.

08:03 דובר 1 אה. את זה, את זה, את זה אני יכול, יכול. נאטקע שיפער, ה, הרב ר' שאו, הוא נדמה לו, נדמה לו, אה, ה-ה-הטלית שלו היתה רטובה.

08:03 דובר 1 אה. דאס, דאס, דאס קען איך, קען. נאטקע שיפער, דער, דער רבי ר' שאו, ער געדאכט, ער געדאכט, עה, אי-אי-איר בעט-זאך איז געווען נאס.

08:16 דובר 2 בעת-

08:17 דובר 1 בית הכנסת קהל שפירא.

08:18 דובר 2 -הרב תקע [בשופר].

08:18 דובר 2 -דער רב האט געבלאזן.

08:19 דובר 1 בית הכנסת-- הוא היה הקהל שפירא.

08:19 דובר 1 בית הכנסת-- ער איז געווען דער קהל שפירא.

08:20 דובר 2 באבאוויטש.

08:20 דובר 2 אין אבאוויטש.

08:21 דובר 1 באבאוויטש עצמה, כן. זה, זה, זה עוד קהל שפירא, זה, זה בחצר, בכל ה-- זה היה בבית הכנסת. זה כך-- הוא בכל כוחו, לדחוף, לשני, לשני הטליתות. זה היה רטוב. אבל סגור, כי הוא בעצם היה בבית הכנסת. הרב בעצם בבית הכנסת. רואים, הוא, הוא קפץ דרך, קפץ פנימה, זה הולך מ, מ, אה, בחצר, ב, בבית הכנסת, ופתח את הדלת. מ-- זה גם צריך לעבור מעבר, אז כל ה-- והרבי בירך תחת החופה.

08:21 דובר 1 אין אבאוויטש גופא, יא. איז, איז, איז נאך קהל שפירא, איז, איז אין דער חצר, אין דער גאנצער-- איז געווען אין שול. איז אזוי-- איז ער גאנץ זיין, צו זיין-- צו שטופן, צו ביידע, צו ביידע טליתים. איז געווען נאס. איז אבער פארמאכט, ווייל ער איז אייגנטלעך געווען אין שול. דער רב איז אייגנטלעך אין שול. מען זעט, איז, איז ער דורכגעשפרונגען, אריינגעשפרונגען, דא גייט עס פון, פון, עה, אין האף, אין, אין שול און געעפנט די טיר. פון-- איז מיט אויך אריבער גיין פון אריבער, אלזא די גאנצע-- און דער רבי האט געבענטשט אונטער דער חופה.

08:58 דובר 2 אה, פתח את הדלת של-

08:58 דובר 2 עה, געעפנט די טיר פון דעם-

08:59 דובר 1 של הרבי, רבי ר' שאו. אז הרבי, הרבי, אה, בירך תחת החופה. אז, אז, אז-- הוא, הוא חי אותה. אה, זה-- איפה-- אז היה-- אני חושב, אז, אה, אז הוא היה-- הגיע קודם והיה: "היה לנו פרידה." הדודה פרידה. אז זה-

08:59 דובר 1 פון דעם רבי, רבי ר' שאו. איז נאך דער רבי, דער רבי, עה, געבענטשט אונטער דער חופה. איז, איז, איז-- ער, ער האט זי געלעבט. עה, עס-- וואו-- איז אלזא געווען-- איך דענק, אלזא, עה, אלזא ער געווען-- איז, איז געקומען פריער און איז געווען: "מיר געהאט פרידה." די מומע פרידה. איז עס-

09:23 דובר 2 מי זו הדודה פרידה?

09:23 דובר 2 ווער איז די מומע פרידה?

09:26 דובר 1 זו היתה, אה, אחיו של מתן, צד שלה, זה היה. היתה, היתה אשתו. אחותו של מעליצקין. את זה הם-- התחתנו.

09:26 דובר 1 איז געווען, עה, מתן'ס ברודער, סטרא, דער איז געווען. איז, איז געווען זיין פרוי. מעליצקינס שוועסטער. דאס האבן זיי-- געהאט חתונה.

09:35 דובר 2 אחותו של מעליצקין, אה-הא.

09:35 דובר 2 מעליצקינס שוועסטער, מ-הם.

09:36 דובר 1 כן, היתה, היתה היא-- כשהרבי היה בפריז ל, אה, לקרוא לאמו, אה, היא-- מה? היא נכנסה-- היא, היא-- היתה מכונית, נסעה חזרה. היא שאלה, אה: "מה ניתן לנו הברכה בלי הרבי?" אז היא היתה-- הרבי, הרבי חזר קודם ל, ל-- זה כן הטופ-שוואבע. אז הוא שלח, הוא שולח את הזאמוטמאן, הזאמוטמאן היה שניאורסון. הוא שולח כמה דברים, ש-- והוא שלח סידור. אז לתת את זה בלילה מהרבי, ל, ל-- אליו פנימה, לפנים. כאן, כאן היא היתה-- אה, זה היה אז בעצם-- לא, מה עוד? אה, אני יכול לומר עכשיו עם הסגן, כן. אז הוא-- היה לו, היה לו-- אח-אח-אחר כך, היא, היא, היא היתה בחרקוב, אה, מה זה בכלל חרקוב? בחרקוב היא נרצחה-

09:36 דובר 1 יא, איז, איז זי געווען-- ווען דער רבי געווען אין פאריז צו, עה, צו נאמען דער מאמען, עם, איז זי-- וואס? איז זי אריינגעקומען-- איז זי, איז זי-- איז געווען א קאר, איז געפארן צוריק. האט זי געפרעגט, עה: "וואס געבן מיר דעם ברכה אן רבי?" אלזא זי געווען-- דער רבי, דער רבי קומען פריער צוריק אין, אין-- דאס איז יא דער טאפ-שוואבע. האט ער געשיקט, ער שיקט דער זאמוטמאן, דער זאמוטמאן איז געווען א שניאורסאהן. ער שיקט א פאר זאכן, וואס-- און ער געשיקט א, געשיקט א סידור. אלזא געבן דאס צו דער נאכט פונעם רעקאוו, צו, צו-- אים אינעווייניק, צום אינעווייניק. דא, דא איז זי געווען-- עה, דאס געווען דאמאלס אייגנטלעך-- ניין, וואס נאך? עה, איך קען זאגן איצט מיט דעם סגן, יא. איז ער-- האט ער, האט ער-- שפ-שפ-שפעטער, זי, זי, זי געווען אין כארקאוו, עה, וואס איז דען כארקאוו? אין כארקאוו איז זי ערמארדעט-

10:41 דובר 2 אחר, אחר כך, כל זה היה כשהיא היתה שלוחה?

10:41 דובר 2 נאך, נאך דעם, וואס איז אלץ געווען אן שליח?

10:44 דובר 1 כן, השליחות היתה שנתיים, היא היתה-

10:44 דובר 1 יא, שליחות איז געווען צוויי יאר, זי געווען-

10:46 דובר 2 אחר כך בחרקוב.

10:46 דובר 2 נאך דעם אין כארקאוו.

10:47 דובר 1 הרבי נסע אז לריגה, כאן-- נסע משם. היתה הזדמנות, ש-- היה-- ולמה היא היתה שם? היא-- ושם [לא ברור] ללוח, זה נסלח, נעשה, זה, זה של הרב. זה נעשה, הדוד בא ללוח. אבל בכל עיר הוא היה ליד הלוח, והיה לו, והיה לו פרטי, היה לו-- מזה שהיה להם הם עשו. היה לו ניסיון, היה לו. היה לו לוח, אבל לכל אדם היה. עבר גם אצלו, אצל ה-- הם נכנסים לפעמים. הם, היה להם-

10:47 דובר 1 דער רבי איז אוועקגעפארן דאמאלס אין ריגא, דא-- אוועקגעפארן. איז א שאנס געווען, אז-- איז-- און פארוואס איז זי געווען דארט? איז זי-- און דארט [לא ברור] צו דעם לוח, איז פארגעבן, געמאכט, דאס, דאס רב'ס. דאס געמאכט, דער פעטער איז געקומען צו דעם לוח. אבער אין יעדער שטאט ער איז געווען ביים לוח און געהאט, און געהאט פריוואט, געהאט-- פון די געהאט האבן זיי געמאכט. געהאט א פרווו, געהאט. געהאט אן לוח, אבער יעדער מענטש האט געהאט. פארבײַ זיי אויך אים, ביי די-- די גייען מאל אריין. זיי, זיי געהאט-

11:20 דובר 2 הסתירו קצת.

11:20 דובר 2 באהאלטן א ביסל געהאט.

11:21 דובר 1 הסתירו, כן. הרבי היה בריגה. ובר, ברוסיה, לרבי היה, היה-- בכל עיר היה לו, ורבי קיבל את מה שהיה. בריגה לא היה-- בריגה לא היה-- זה היה-- רואים שלא היה להם, לא היה להם, הדוד כאן. היא באה, הם היו אז שניאורסון. הם באים, הוא שאל: "הרבי איפה ישאיל? שאוכל להשאיל לו?"

11:21 דובר 1 באהאלטן, יא. איז דער רבי געווען אין ריגא. און אין, אין רוסלאנד, דער רבי געהאט, געהאט-- ביי יעדער שטאט געהאט ער געווען און רבי געקרוינגען די געהאט. אין ריגא ניט געווען-- אין ריגא ניט געווען-- עס איז געווען-- זעט מען, אז זיי ניט געהאט, ניט געהאט, דער פעטער איז דא. איז זי געקומען, זיי זענען דאמאלס געווען שניאורסאהן. זיי קומען, האט ער געפרעגט: "דער רבי וווּ באָרגן? זאל איך אים באָרגן געהאט?"

11:46 דובר 2 אז שניאורסון היה בריגה?

11:46 דובר 2 דאמאלס שניאורסאהן איז געווען אין ריגא?

11:48 דובר 1 ריגה, אבל-- הוא-- לא, הוא היה, הוא היה ב, ב, ברוסיה. הוא היה-- היה לו ברוסיה, היה לו את זה. אה, היה להם ספק, איך ל-- הם עם הכתיבה הזאת. אה, דבר כתוב. כתבו מכתב, כתבו כך. הם, הם-- אנחנו יודעים עכשיו, הם-- אה, ע-ע-עם הספינה, אה, ברוך השם, כך. אה, כתבו-- ל-לא ברוך השם. הם נתנו-- עשו הם לא, כך לא-- הם, הם דווקא במכתבים-

11:48 דובר 1 ריגא, אבער-- ער-- ניין, ער איז געווען, ער איז געווען אין, אין, אין רוסלאנד. ער איז געווען-- ער האט געהאט אין רוסלאנד, ער האט עס געהאט. אה, זיי זענען געווען אַ ספק, ווי צו-- זיי מיט דעם שרײבן. אה, אַ זאַך געשריבן. געשריבן אַ בריוו, האט מען געשריבן אַזוי. זיי, זיי-- מיר ווייסן איצט, זיי-- אה, מ-מ-מיט דעם שיף, אה, ברוך השם, אַזוי. אה, האבן זיי געשריבן-- נ-ניט ברוך השם. זיי געבן-- געמאכט האבן זיי ניט, אַזוי ניט-- די, די זענען גראדע אין די בריוו-

12:20 דובר 2 נתנו רמז קודם.

12:20 דובר 2 געבן אַ זאַך קודם.

12:21 דובר 1 הא?

12:22 דובר 2 נתנו, רמזים במכתבים-

12:22 דובר 2 געבן אַ זאַך, זאַך רמזים אין די בריוו-

12:24 דובר 1 כן, כן. אני, כש-- כשאנחנו מגיעים-- אני בחרקוב, כשאנחנו מגיעים, הם, הם כבר אמרו, אנחנו נוסעים לרוסיה. הם מגיעים לחרקוב ל, אה, הוא רוצה להשאיל, ל, כסף להשאיל.

12:24 דובר 1 יא, יא. איך, אַלס-- אַלס איך קום-- אַלס מיר קומען-- איך בין אין כארקאוו, אַלס מיר קומען, זיי, זיי האבן שוין געזאגט, מיר פארן אין רוסלאנד. זיי קומען אין כארקאוו צום-- אה, ער וויל באָרגן, צו-- געלט צו באָרגן.

12:39 דובר 2 אז לא שאלנו אצלם ברכה?

12:39 דובר 2 אַלזאָ האבן מיר ניט געפרעגט בײ זיי אַ ברכה?

12:40 דובר 1 כן, אתה בא, בא קודם ל-- כן.

12:40 דובר 1 יא, דו קומסט, קומט ערשט מאל צו-- יא.

12:42 דובר 2 יש לו כסף להשאיל, לקחת.

12:42 דובר 2 ער האט געלט צו באָרגן צו נעמען.

12:44 דובר 1 כן. ו, ו, בחרקוב זה היה יותר טוב, כי מה? מה קרה עוד, אה, אה, אז הוא נעשה ברוסית, מפעל גדול, שם אלף אנשים עבדו שם. והמנהל של זה היה מהמשפחה שניאורסון. זה היה לי יותר מדי, זה פ-- הוא היה, זה היה לי יותר, זה, זה, זה הדבר. ועשו לי, עשו הם, עשו, היהודים-

12:44 דובר 1 יא. און, און, און אין כארקאוו איז געווען בעסער, ווײל וואָס? וואָס איז געווארן נאָך, אה, אה, אַלזאָ ער איז געווארן אויף רוסיש, אַ גרויסע פאבריק, וואו עס האבן דארט טויזנט מענטשן דארט געארבעט. און דער פירער פון דעם איז געווען פון דער משפחה שניאורסאהן. איז מיר איבער די פארט, איז פאָר-- ער געווען, איז מיר איבער וואָס ער-- איז מיר איבער, איז, איז, איז דאָס די זאַך. און מיך געשאפן, געמאכט האבן זיי געשאפן, די אידן-

13:09 דובר 2 חסידים.

13:09 דובר 1 שני חסידים וגם יהודים. אז לא, הם לא באים. הנסיעה היתה, שם במלחמה, דברים, אנשים היו בחרקוב אז. אז, אז אחר כך-- הוא רוצה להשאיל-- הוא רוצה להשאיל את הכסף. רוצה להשאיל ללכת. אחר כך נתן, אה, לא מהבנק. לא, שיש לו כסף בבנק, לא היה לו אף פעם.

13:09 דובר 1 די צוויי חסידים און אויך אידן. אַלזאָ ניט, זיי קומען ניט. די פארט איז געווען, דארט אין קריג, זאכן מענטשן זענען געווען אין כארקאוו דעמאלט. אַלזאָ, אַלזאָ נאָך דעם-- ער וויל באָרג-- ער וויל באָרגן די געלט. וויל באָרגן גיין. נאָך דעם געגעבן, אה, ניט פון באנק. ניט, אַז ער האט געלט אין באנק, ער האט קיינמאל ניט.

13:33 דובר 2 המטבעות.

13:33 דובר 2 די מטבעות.

13:35 דובר 1 כן, אנחנו שם. חמש מאות דולר זהב אמריקאי.

13:35 דובר 1 יא, מיר זענען דארט. פינף הונדערט גאלדענע אמעריקאנער דאלאר.

13:40 דובר 2 אמריקאי.

13:40 דובר 2 אמעריקאנער.

13:40 דובר 1 אמריקה-- זהב. מטבעות, מטבעות דולר.

13:40 דובר 1 אמעריקע-- גאלדענע. מטבעות, מטבעות דאלאר.

13:44 דובר 2 מטבעות זה.

13:44 דובר 2 מטבעות איז דאָס.

13:46 דובר 1 הא?

13:46 דובר 2 מטבעות.

13:48 דובר 1 מטבעות, כן, מטבעות זהב. זה חמש מאות אלף דולר באותו זמן. חמש מאות, אה, זה, אה, אלוהים, ה, ה-- איך, איך נותנים את הכסף? איך, איך עשה את זה? אני לא יודע איך הם עושים את זה. ה-- שנה אחר כך, שנתיים אחר כך, הם, הם משאילים כסף. הם, הם משאילים את זה. שנתיים אחר כך, הוא, הוא-- היה לו, היה לו, אה, עוד היה לו כסף.

13:48 דובר 1 מטבעות, יא, מטבעות גאלדענע. דאָס איז פינף הונדערט טויזנט דאלאר אין יענער צײט. פינף הונדערט, אה, איז, אה, דער גאָט, דער, דער געש-- ווי דער, ווי מיר געבן די געלט? ווי, ווי דער געמאכט דאָס? איך ווייס ניט, ווי זיי מאכן דאָס. דער-- אַ יאָר שפעטער, צוויי יאָר שפעטער, זיי, זיי באָרגן געלט. זיי, זיי באָרגן עס. צוויי יאָר שפעטער, איז ער, איז ער-- האט ער, האט ער, אה, זיי האט נאָך געלט.

14:20 דובר 2 שאלו שוב?

14:20 דובר 2 מ'האט געפרעגט ווײטער?

14:21 דובר 1 כן, הוא רצה לדעת, הם, הרבי לא מקבל שום כסף. מרוסיה, מרוסיה כסף ב-- ה... הארגונים, אה, שניים, שלושה, ארבעה חודשים. הוא מקבל פתק. הוא אז הביא פתק.

14:21 דובר 1 יא, ער האט געוואלט וויסן, זיי, דער רבי קריגט קיין געלט. פון רוסלאנד, פון רוסלאנד געלט אין-- די, די ארגאנען, אה, צוויי, דרײ, פיר חדשים. באקומט ער אַ צעטל. ער האט דאן געבראכט אַ צעטל.

14:34 דובר 2 כן, זאַמשעס [?].

14:34 דובר 2 יא, זאַמשעס.

14:35 דובר 1 כן, זאַמשעס [?]. א-א-חמישים טופס נבנה. חמישים. אנחנו באים-- זה לא כסף.

14:35 דובר 1 יא, זאַמשעס. א-א-פופציק פאָרם געבויט. פופציק. מיר קומען-- דאָס איז ניט קיין געלט.

14:46 דובר 2 הנוטריון בגלל זה.

14:46 דובר 2 דער נאָטאַר דעריבער.

14:47 דובר 1 והוא כתב את שמו. מ-מ-מה-

14:47 דובר 1 און ער האט געשריבן זײן נאמען. וואָ-וואָ-וואָס-

14:50 דובר 2 שם-לעבנס [?].

14:50 דובר 2 לעבנס נאמען.

14:51 דובר 1 לא כתב "לעבנס". הוא כתב בידו, אבל לא-- והוא כתב את שמו. כן, זה-- אני רואה ממנו. הוא כתב, אני יודע עם מישהו אחד.

14:51 דובר 1 לעבנס ניט געשריבן. ער האט געשריבן מיט זײן האנט, אבער ניט-- און ער האט געשריבן זײן נאמען. יא, דאָס איז-- איך זע פון אים. ער האט געשריבן, איך ווייס מיט איינעם.

14:59 דובר 2 כן.

14:59 דובר 2 יא.

15:00 דובר 1 היא-- אחר כך נתנו עוד חמש מאות ואז זה-- זה-- זה, זה היה באותו זמן.

15:00 דובר 1 זי איז-- נאָך דעם נאָך געגעבן נאָך פינף הונדערט און דאן איז-- איז-- איז-- דאָס, דאָס איז געווארן יענע צײט.

15:10 דובר 2 באותו זמן. מה היה בחארקוב? בחארקוב הייתה ישיבה, לא?

15:10 דובר 2 יענע צײט. וואָס איז געווען אין כארקאוו? אין כארקאוו איז געווען אַ ישיבה, ניט?

15:15 דובר 1 הם עוד קודם לכן-- כן, אבל אז, אז עוד לא היה כל כך קשה. הישיבה נהייתה בחארקוב, הם היו צריכים ליצור [מצב] שהוא מת. הם באותו זמן מגיעים-

15:15 דובר 1 זיי פריער נאָך פאר דעם-- יא, אבער דא-דעמאלט, דעמאלט איז געווארן ניט אַזוי זייער שווער נאָך. די, די ישיבה געווארן אין כארקאוו, זיי מוזן געשאפן, אַז ער שטארבט. זיי יענע צײט קומסט-

15:25 דובר 2 הם היו?

15:25 דובר 2 זיי געווען?

15:26 דובר 1 כן. מ-מ-מה-- אבי היה שם בישיבה והישיבה נהייתה בחארקוב.

15:26 דובר 1 יא. וו-וו-וואָס-- מיין טאטי איז געווען דארט אין דער ישיבה און די ישיבה איז געווארן אין כארקאוו.

15:31 דובר 2 באותו זמן?

15:31 דובר 2 יענע צײט?

15:32 דובר 1 באותו זמן. כן, זה היה בחור. והוא, והוא, והוא, כן, את זה-- בבקשה את זה, מה? המנוביץ' המסכן. כן, אל המסכן. הוא-- הוא היה, היה באותו זמן ה-היה.

15:32 דובר 1 יענע צײט. יא, דאָס איז געווען בחור. און ער, און ער, און ער, יא, דער צודערן, דאָס-- דער ביטע צודערן, וואָס? דער שלימזלדיקער מאנאוויטש. יא, צו דעם שלימזלדיקן. איז ער-- דער געווען, געווען צו דער צײט גע-געווען.

15:46 דובר 2 חארקוב.

15:46 דובר 2 כארקאוו.

15:47 דובר 1 אה, אה, ה-, ה-, לרבי, אה, זה-- בחארקוב היו רופאים טובים, גם היו בחארקוב. אז הרבי היום הגיע, אביו של הרבי.

15:47 דובר 1 אה, אה, די, די, דעם רבי'ן, אה, דאָס-- אין כארקאוו זענען געווען גוטע דאקטוירים, אויך געווען אין כארקאוו. איז דער רבי היינט געקומען, דעם רבי'נס טאטע.

15:59 דובר 2 הרבי יחד עם אביו של הרבי.

15:59 דובר 2 דער רבי צוזאמען מיט דעם רבי'נס טאטן.

16:01 דובר 1 כן. לא. היה לו האח בערל. הוא היה-- הוא היה בחארקוב בבית חולים, הוא לא היה בריא. והיו להם גם רופאים טובים בחארקוב. כדי לבוא, הם, הם הגיעו, הם לא נחו שלושים שעות בחארקוב, אז-

16:01 דובר 1 יא. ניין. ער האט דעם ברודער בערל. ער איז-- ער איז געווען אין כארקאוו אין שפיטאל, ער איז ניט געווען געזונט. און זיי האבן אויך גוטע דאקטוירים אין כארקאוו געהאט. פאר צו קומען, זיי, זיי געקומען, זיי האבן דרײסיג שעה ניט געשוויצט אין כארקאוו, אַלזאָ-

16:15 דובר 2 הרבי?

16:15 דובר 2 דער רבי?

16:16 דובר 1 הא?

16:17 דובר 2 הרבי הגיע?

16:17 דובר 2 דער רבי איז געקומען?

16:18 דובר 1 לא, ה-, ה-, האבא-

16:18 דובר 1 ניין, דער, דער, דער טאטע-

16:20 דובר 2 אביו של הרבי.

16:20 דובר 2 דעם רבי'נס טאטע.

16:21 דובר 1 -אביו של הרבי. אז הוא הגיע כדי-- הרבי-- אני הייתי בחור. הרבי, אני הייתי בחור אז. אה, הרבי, הרבי, הם הגיעו עם האבא. הוא הגיע, אה, יחד, יחד-

16:21 דובר 1 -רבי'נס טאטע. אַלזאָ ער איז געקומען פאר-- דער רבי-- איך בין געווען בחור. דער רבי, איך בין געווען בחור דעמאלט. אה, דער רבי, דער רבי, זיי קומען מיט דעם טאטן. ער איז געקומען, אה, צוזאמען, צוזאמען-

16:34 דובר 2 כדי לעזור לאח בערל.

16:34 דובר 2 צו העלפן דעם ברודער בערל.

16:35 דובר 1 בערל, כן. והוא, והוא, והוא, והוא היה-- הישיבה נהייתה בחארקוב. הם ניגשו אל-- דווקא המנוביץ' המסכן, הוא ניגש-ניגש יחד, למה שהוא לומד ו-

16:35 דובר 1 בערל, יא. און ער, און ער, און ער, און ער איז-- די ישיבה איז געווארן אין כארקאוו. זיי זענען צוגעגאנגען צו-- פונקט דער שלימזלדיקער מאנאוויטש, ער איז צו-צוגעגאנגען צוזאמען, וואָס ער לערנט און-

16:49 דובר 2 הרבי ניגש?

16:49 דובר 2 דער רבי איז צוגעגאנגען?

16:50 דובר 1 כן, יחד. דווקא הוא ניגש-

16:50 דובר 1 יא, צוזאמען. פונקט ער איז צוגעגאנגען-

16:52 דובר 2 יחד עם האבא?

16:52 דובר 2 צוזאמען מיטן טאטן?

16:53 דובר 1 לא, לא, לא.

16:53 דובר 1 ניין, ניין, ניין.

16:54 דובר 2 מה ביניהם?

16:54 דובר 2 וואָס אונטער זיך?

16:55 דובר 1 הוא, הוא, הוא רצה את זה. והרבי שאל, אה, שאל קושיה. "איפה-- איפה הקושיה?" אה, אה, אחר כך-- הוא מספר לי: "איפה הקושיה?" אה, הרבי אמר: "הקושיה היא-- היא-- היא, האבא הגיע [לא ברור]-"

16:55 דובר 1 ער, ער, ער האט געוואלט דעם צודערן. און דער רבי האט געפרעגט, אה, אַ קשיא געפרעגט. "ווו-- ווו איז דער קשיא?" אה, אה, שפעטער-- ער דערציילט מיר: "ווו איז דער קשיא?" אה, דער רבי האט געזאגט: "דער קשיא איז-- איז-- איז, דער טאטע איז געקומען [לא ברור]-"

17:59 דובר 2 הרבי עצמו היה בחור?

17:59 דובר 2 דער רבי אליין איז געווען אַ בחור?

18:01 דובר 1 כן, כן, כן. אבל עד-- אחר כך-- וה-עצה, והרבי עצמו-- והאבא הגיע [לא ברור]. הוא הגיע אל, אל הרבי, אל-- זה הרבי, הרבי, ה[לא ברור]. שהוא היה בחארקוב אז.

18:01 דובר 1 יא, יא, יא. אבער צו-- נאָך דעם-- און די ראַט, און דער רבי זיך-- און דער טאטע איז געקומען [לא ברור]. ער איז געקומען צום, צום רבי'ן, צום-- איז דער רבי, דער רבי, דער [לא ברור]. וואָס ער איז געווען אין כארקאוו דעמאלט.

18:15 דובר 2 מה היה עם האבא, עם, עם הלב?

18:15 דובר 2 וואָס איז געווען מיטן טאטן, מיטן, מיטן האַרץ?

18:20 דובר 1 הוא-הוא עבר ניתוח. שכחתי מה שהוא אמר. נו, כן, כן. הוא כבר אמר. ניתוח זה היה. זה היה חשוב. אבל הייתה לו שיחה. אבל בבקשה. אבל [לא ברור]. באים אחר כך. הוא רצה אותו מיד לפני-לפני-לפני יום כיפור. אבל מה אומר הרבי? אז לא לצום ביום כיפור, זה הופסק.

18:20 דובר 1 ער-ער האט געהאט אן אפעראציע. פארגעסט וואס ער האט געזאגט. נו, יא, יא. האט ער שוין געזאגט. אפעראציע איז עס געווען. דאס איז געווען וויכטיק. אבער ער האט געהאט א געשפּרעך. אבער ביטע. אבער [לא ברור]. קומען שפּעטער. ער האט אים באלד געוואלט פאר-פאר-פאר יום כּיפּור. אבער וואס זאגט דער רבי? אלזא קיין פאסטן אויף יום כּיפּור, עס איז געבראכן געווארן.

18:57 דובר 2 הוא ביקש, שהוא יפסיק אותו. הוא יכול לצום.

18:57 דובר 2 ער האט געבעטן, ער זאל עס ברעכן. ער קען פֿאסטן.

19:00 דובר 1 כן. כן. אמר הרבי. תשכח מזה.

19:00 דובר 1 יא. יא. האט דער רבי געזאגט. פארגעס עס.

19:06 דובר 2 אה, זאת אומרת. מי נקרא רב?

19:06 דובר 2 אך, הייסט דאס. ווער הייסט רב?

19:08 דובר 1 כן. כן. את זה הוא עשה מהשם. אבל הוא רב. הרב נותן חיות.

19:08 דובר 1 יא. יא. דאס האט ער געטאן פֿון השם. אבער ער איז א רב. דער רב מאכט חיות.

19:14 דובר 2 כן.

19:14 דובר 2 יא.

19:14 דובר 1 כן, את זה הוא צם. ביום כיפור. הוא הולך לצום ביום כיפור.

19:14 דובר 1 יא, דאס האט ער געפֿאסט. אין יום כּיפּור. ער גייט פֿאסטן יום כּיפּור.

19:18 דובר 2 אתה חושב יותר, שהרבי אמר את זה, אמר, אבל זה הוא אומר בהזדמנויות אחרות, אחרות?

19:18 דובר 2 טראכסטו מער, אז דער רבי האט דאס געזאגט, געזאגט, דאס אבער זאגט ער אנדערע, אנדערע געלעגנהייטן?

19:22 דובר 1 כן, יכול להיות.

19:22 דובר 1 יא, קען זיין.

19:23 דובר 2 בבית. הוא היה מהשם.

19:23 דובר 2 אין שטוב. ער איז געווען פֿון השם.

19:25 דובר 1 כן.

19:25 דובר 1 יא.

19:25 דובר 2 וצם. אף פעם לא.

19:25 דובר 2 און געפֿאסט. קיינמאל.

19:27 דובר 1 כן.

19:27 דובר 1 יא.

19:27 דובר 2 היה מהשם.

19:27 דובר 2 געווען השם.

19:28 דובר 1 אין לנו שום [לא ברור]. אז אני חושב, אני חושב, יש כבר [לא ברור]. בכל אופן בכל זאת. אחרי המלחמה הוא לא בא. מכתב מהרבי, חתום רמ"ש. אז, אז, אז מזה. מזה כן משלמים. היא מביאה המון חברות. הקודמות.

19:28 דובר 1 מיר האבן ניט קיין [לא ברור]. אלזא איך טראכט, איך טראכט, עס גיט דאך שוין א [לא ברור]. אויף יעדן פאל נאך. נאך דער מלחמה איז ער נישט געקומען. א בריוו פֿון רבי'ן נאמענט רמ"ש. אלזא, אלזא, אלזא דערפֿון. דערפֿון גיט יא באצאלן. זי ברענגט מאסע חברות. פֿריִערדיקער.

19:49 דובר 2 אמריקה.

19:49 דובר 2 אמעריקע.

19:51 דובר 1 אנחנו לוקחים מחברות של הרבי ושל הקודם. לא יותר. יש עוד חברות. יש להם חברות בבנק, הם באים לשלם בעד עצמם. הם כולם. זה כל אדם. הגבאים נותנים מה שיש לו. כל שנה נותנים שם. אנחנו באים קדימה עם גבאי מהג'וינט. וזה. זה היה. זה כתוב אצלנו. מכתב. מה אתם יודעים? אני [לא ברור] רבי. כתוב. שמו. אז אנחנו נותנים מזה. היא הנשמה שלי. הבגדים אינם שייכים לשום אדם יותר. [לא ברור].

19:51 דובר 1 נעמען מיר פֿון רבי'נס חברות און פֿריִערדיקן. נישט מער. ס'איז מער חברות. זיי האבן חברות אין באנק, קומען זיי צו באצאלן פֿאר זיך. זיי גאנץ. ס'איז יעדער מענטש. די גבאים געבן וואס ער האט. די פּער יאר נאמען געבן. מיר קומען צו פֿאָרנט מיט א גבאי פֿון דזשוינט. און דאס איז. ס'איז געווען. דאס איז אונטער אונדז געשריבן. בריוו. וואס ווייסט איר? איך [לא ברור] רבי. געשריבן. זיין נאמען. אלזא געבן מיר דערפֿון. זי איז מיין נשמה. די קליידונג איז קיין פּערזאן מער. [לא ברור].

20:29 דובר 2 איפה היא אם כן, בלונדון?

20:29 דובר 2 וווּ איז זי דען אין לאנדאן?

20:31 דובר 1 לא, אז בפריז. אבל בכל זאת טוב. ללונדון אני מגיע אחר כך. הם באים, הם באים, באים מלונדון. הם באים. הם יודעים את זה תמיד. זה. זה. זה היה נאמר. פה הוא היה הולך, מה שיש לו. כמה כסף יש לו, לא מה? מה? הכסף הזה? הכסף שלי. כסף מהג'וינט. הג'וינט. כסף למשפחה. ואם זה גם הולך בעניין כסף. לגבי קודם. לא היה שום מכתב. יש לו כסף. גם מ[לא ברור] כסף. ואז אנחנו הולכים שם על הקבוצה. היא יכולה. היא אומרת הוא. איך? זה הם אמרו. יש להם משהו. איך? מה? ה[לא ברור] אומרים. הם הולכים אחר כך. אחרי המלחמה. אחר כך. אחר כך. אתה יודע למה המכתבים ככה מגיעים? הרבי? הוא אומר חיים.

20:31 דובר 1 ניין, דענסטמאל אין פאריז. אבער דאך גוט. אין לאנדאן קום איך שפּעטער. קומען זיי, קומען זיי, קומען פֿון לאנדאן. זיי קומען. זיי ווייסן עס תמיד. איז. איז. דאס וואלט געווען געזאגט געווארן. דא וואלט ער אוועק, וואס ער האט. וויפֿל געלט האט ער ניט וואס? וואס? דאס געלט? מיין געלט. געלט פֿון דזשוינט. דער דזשוינט. געלט צו דער משפּחה. און אויב עס גייט אויך וועגן געלט. וועגן פֿריִער. ס'איז קיין בריוו ניט געווען. ער האט געלט. אויך פֿון [לא ברור] געלט. און דאן גייען מיר דארט אויף דער גרופּע. זי קען. זי זאגט ער. ווי? דאס האבן זיי געזאגט. זיי האבן זיך עפּעס. ווי? וואס? דער [לא ברור] זאגן. זיי גייען נאך. נאך דער מלחמה. נאך. נאך. ווייסטו פֿארוואס די בריוון אזוי אנקומען? דער רבי? ער זאגט חיים.

21:22 דובר 2 הוא אומר חיים.

21:22 דובר 2 ער זאגט חיים.

21:24 דובר 1 כן. חיים. יקירי, אתה. אתה יודע.

21:24 דובר 1 יא. חיים. ליבער דו. ווייסטו.

21:25 דובר 2 למה?

21:25 דובר 2 פֿארוואס?

21:27 דובר 1 הוא הולך את זה. חיים מספק. הוא הולך את זה.

21:27 דובר 1 ער גייט עס. חיים ליפֿערט. ער גייט עס.

21:29 דובר 2 מה?

21:29 דובר 2 וואס?

21:30 דובר 1 השם שלו. חיים.

21:30 דובר 1 זיין נאמען. חיים.

21:32 דובר 2 אוקיי.

21:32 דובר 1 אבל יש לו כסף. כסף. אבל שם. הגבאים. הגבאים. הם יכולים. [לא ברור]. הם חוזרים. אז גם. אבל. אבל ה. ה, זה עכשיו שם. הגבאים. שם. הגבאים. החדר. יש את זה. אתה. בשביל הכל המכתבים. ככה מגיעים.

21:32 דובר 1 אבער ער האט געלט. געלט. אבער דארט. די גבאים. די גבאים. זיי קענען. [לא ברור]. זיי קומען צוריק. אלזא אויך. אבער. אבער דער. דער, דער איצט דארט. די גבאים. דארט. די גבאים. דער צימער. עס גיט דאס. דו ביסט. פֿאַר אַלעם די בריוון. אזוי אנקומען.

21:50 דובר 2 היא.

21:50 דובר 2 זי.

21:51 דובר 1 אה, זו ממאה שערים, כמו לירושלים. זה בשביל רבי. איזה רבי? זה פרידל. [לא ברור].

21:51 דובר 1 עה, די פֿון מאה שערים, ווי קיין ירושלים. ס'איז פֿאר אַ רבי. וואס פֿאר אַ רבי? ס'איז אַ פֿרידל. [לא ברור].

22:01 דובר 2 הוא חייב-

22:01 דובר 2 ער מוז-

22:02 דובר 1 והגבאים. הגבאים.

22:02 דובר 1 און די גבאים. די גבאים.

22:04 דובר 2 שאלה: מה קרה אצל שיווטיילער [?] עם הנשמה?

22:04 דובר 2 פֿראגע: וואס איז געשען ביי שיווטיילער מיט דער נשמה?

22:07 דובר 1 כן, בוא נגיד. מה היה? שהם מגיעים. הם נוסעים אז. אבל הוא-הוא-הוא היה-היה. כן. הוא הגיע? זה. זה היה יום שישי. יום שישי היה.

22:07 דובר 1 יא, זאגן מיר. וואס איז געווען? אז זיי קומען. זיי פֿארן דענסטמאל. אבער ער-ער-ער איז-איז געווען. יא. איז ער געקומען? איז. ס'איז געווען פֿרייטאג. פֿרייטאג געווען.

22:32 דובר 2 זה-זה נכון, שיווטיילער [?].

22:32 דובר 2 דער-דער שטימט, שיווטיילער.

22:34 דובר 1 כן. אז נכנסים ל-. מ-סם. סם. הם מגיעים עד, עד, עד הסוף. היה לו. זה שעמד הוא. אז פתאום שיווטיילער [?]. זה גם פעם לכתוב. הם נותנים. יש אז עכשיו-

22:34 דובר 1 יא. אלזא אריין קומען אין. פֿון סם. סם. זיי קומען צום, צום, צום סוף. האט ער. דער געשטאנען איז. אלזא מיט אמאל שיווטיילער. איז עס אויך אמאל צו שרייבן. זיי געבן. עס האט אלזא יעצט-

22:51 דובר 2 לגמרי בחלק הזה.

22:51 דובר 2 גאנץ אין דעם טייל.

22:53 דובר 1 ו-והוא הגיע. אז ידוע, ששיווטיילער [?] לא ידע את זה. הוא הגיע-

22:53 דובר 1 און-און ער געקומען. אלזא געוווסט, אז שיווטיילער האט נישט געוווסט עס. ער געקומען-

22:59 דובר 2 אז אתה מגיע גם ביידיש?

22:59 דובר 2 אלזא קומסטו אויך אויף אידיש?

23:02 דובר 1 כן. והוא נכנס בסוף. האם הוא בא? הוא בא. הוא עמד באותו רגע. זה הסם שלנו. הרבי קרא. קראו. אז הם באו לשם ו-ו-נתנו. אז אנחנו עושים את זה. זה כן משהו.

23:02 דובר 1 יא. און ער איז אריינגעקומען צום סוף. איז ער געקומען? ער געקומען. ער געשטאנען ביי דעם מאמענט. ס'איז אונדזער סם. עס האט דער רבי גערופֿן. האבן גערופֿן. האבן אלזא געקומען דארט און-און געגעבן. אלזא מאכן מיר דאס. איז יא א זאך.

23:21 דובר 2 כן.

23:21 דובר 2 יא.

23:24 דובר 1 אבל שאלו. אחר כך נשאלו. היא ידעה, שהעניין שלו רופא. הוא בא רק כעבור עשרים שנה לזה. עשרים רבי. האם הוא בא קודם? הוא לא ידע, ש... שיווטיילער[?], אבל את זה לתת. אז לעשות מזל. אז את זה לעשות.

23:24 דובר 1 אבער געפֿרעגט. שפּעטער געפֿרעגט געווארן. זי האט געוווסט, אז זיין זאך דאקטער. ער קומט נאר אין צוואנציק יאר צו דעם. צוואנציק רבי. איז ער געקומען פֿריִער? ער האט נישט געוווסט, אז שיווטיילער, אבער דעם געבן. אלזא מאכן גליק. אלזא די זאך צו מאכן.

23:42 דובר 2 כן.

23:42 דובר 2 יא.

23:42 דובר 1 והוא קרא. הוא עמד בסוף. בסוף.

23:42 דובר 1 און ער האט גערופֿן. ער געשטאנען ביי סוף. ביי סוף.

23:46 דובר 2 הוא לא היה אצל ה-, אצל קריאת שמע.

23:46 דובר 2 ער איז נישט געווען ביי דער, ביי דער שמע.

23:47 דובר 1 הוא לא. כן, לא היה לפני קריאת שמע.

23:47 דובר 1 ער נישט. יא, נישט געווען פֿאר דער שמע.

23:51 דובר 2 הוא קרא לו.

23:51 דובר 2 דער האט אים גערופֿן.

23:52 דובר 1 כן, הם קראו. אז מזל. מזל. אז זה העניין.

23:52 דובר 1 יא, זיי גערופֿן. אלזא גליק. גליק. אלזא די זאך.

23:56 דובר 2 כן. אוקיי, בואו נגיד, בואו נגיד נחזור קצת אחורה. זה בחרקוב-

23:56 דובר 2 יא. אוקיי, זאגן מיר, זאגן מיר גייען צוריק א ביסל. איז אין כארקאוו-

24:01 דובר 1 כן, הם היו הדבר הראשון. הם היו. אז, אז זה נותן עוד חמש מאות, אה, כסף.

24:01 דובר 1 יא, זיי זענען געווען ערשטע זאך. זיי געווען. אלזא, אלזא ס'גיט נאך פֿינף הונדערט עה, געלט.

24:10 דובר 2 היה להם שם כבר גם טוב.

24:10 דובר 2 זיי האבן דארט אויך שוין גוט.

24:11 דובר 1 כן. לא, זה-

24:11 דובר 1 יא. ניין, דאס-

24:13 דובר 2 אה, אצל, אצל הקודם.

24:13 דובר 2 אה, ביי, ביי פֿריִערדיקן.

24:15 דובר 1 כן, זה הדבר הראשון שנעשה. זה [לא ברור] האלוהים. זה תשלום. סם חזית רוסית מ-מ-מרוסיה זה תשלום. אתה יודע, מה קרה? בעיקר עם יאש[?].

24:15 דובר 1 יא, איז ערשטע זאך געטאן. דאס [לא ברור] די גאט. דאס איז תשלום. סם א רוסיש פֿאָרנט פֿון-פֿון-פֿון רוסלאנד איז תשלום. ווייסטו, געשען? מערסטנס מיט יאש.

24:29 דובר 2 בדיוק. סדר ראשון.

24:29 דובר 2 גענוי. סדר ראשון.

24:33 דובר 1 כן.

24:33 דובר 1 יא.

24:34 דובר 2 זה בחרקוב. מה היה בחרקוב? אה. אבא שלך-- אה, אבא ואמא? החתן היה בחרקוב?

24:34 דובר 2 איז אין כארקאוו. וואס איז געווען אין כארקאוו? עם. דיין טאטע-- עה, טאטע מיט דער מאמע? דער חתן האט אין כארקאוו?

24:44 דובר 1 אני לא יכול לדעת. אני לא יכול לדעת, אם החתן היה בחרקוב. אז כאן אנחנו צריכים לומר, חרסון זה היה. שם הייתה הנשמה. מה בחרקוב? אחר כך צריך למצוא. היא, הנשמה שלי הייתה-

24:44 דובר 1 איך קען נישט וויסן. איך קען נישט וויסן, צי דער חתן איז געווען אין כארקאוו. אלזא דא מוזן מיר זאגן, כערסאן געווען דאס. איז די נשמה געווען. וואס אין כארקאוו? שפּעטער מוזן געפֿונען. זי, מיין נשמה געווען-

24:57 דובר 2 זה הפך למשימה. התבקשו.

24:57 דובר 2 אויפֿגאבע געווארן. געבעטן געווארן.

25:00 דובר 1 אמרו, האמא חיה בחרסון. שם הייתה הנשמה.

25:00 דובר 1 סם געזאגט, די מאמע געלעבט אין כערסאן. איז די נשמה דארט געווען.

25:04 דובר 2 אז הנשמה.

25:04 דובר 2 אלזא די נשמה.

25:05 דובר 1 אז באסקין[?]. הוא היה-הוא היה-הוא היה ה-הרב בחרסון.

25:05 דובר 1 אלזא באסקין. ער געווען-ער געווען-ער געווען דער-דער רבֿ אין כערסאן.

25:14 דובר 2 הוא היה חסיד?

25:14 דובר 2 ס'איז געווען א חסיד?

25:15 דובר 1 כן, חסיד, כן.

25:15 דובר 1 יא, א חסיד, יא.

25:16 דובר 2 מ-הם.

25:19 דובר 1 הוא היה, הוא היה, הוא היה אצל הרב שוואב. הוא בא לרב שוואב מלפנים והוא אומר: "אתה רוצה ברכה? יש לו בנות." "לא, יש לנו בן זכר." הייתה לי ברכה לבן זכר. הרב אמר: "תוכל לישון, תוכל לראות. יהיו להם נכדים, יפים כמו שראו אצל אחרים." אז כל נכד, כל נכד מ-- נכדים, כן, ארבעה נכדים. משהו, אה...

25:19 דובר 1 ער איז, ער איז, ער איז געווען ביי רבי שוואַב. ער קומט צו רבי שוואַב פֿון פֿאָרנט און ער זאָגט: "דו ווילסט אַ ברכה? ער האָט טעכטער." "נאָ, מיר האָבן אַ בן זכר." איך האָב געהאַט אַ ברכה פֿאַר אַ בן זכר. דער רבי האָט געזאָגט: "דו וועסט קענען שלאָפן, קענען זען. זיי האָבן אייניקלעך, שיינע ווי בײַ אַנדערע געזען." איז יעדער אייניקל, יעדער אייניקל פֿון דעם-- אייניקלעך, יאָ, פיר אייניקלעך. עפעס אַן...

26:34 דובר 2 בחרקוב או בחרסון?

26:34 דובר 2 אין חארקאָוו צי כערסאָן?

26:53 דובר 1 כן, אנחנו חיינו בחרקוב.

26:53 דובר 1 יאָ, מיר האָבן געלעבט אין חארקאָוו.

26:55 דובר 2 אה.

26:55 דובר 2 אַה.

26:56 דובר 1 זה בחרקוב, זה גם עם-- אבל לא, אנחנו, אנחנו נסענו משם קודם.

26:56 דובר 1 איז אין חארקאָוו, איז אויך מיט-- אָבער ניין, מיר, מיר זענען אַרויסגעפֿאָרן פֿריִער.

27:00 דובר 2 אוקיי, בואו נגיד עוד: הייתה אמא מחרסון, והיה חסיד, וחי בחרקוב.

27:00 דובר 2 אָקיי, זאָגן מיר נאָך: איז געווען אַ מאַמע פֿון כערסאָן, און איז געווען אַ חסיד, און האָט געלעבט אין חארקאָוו.

27:06 דובר 1 כן, חי בחרקוב, כן.

27:06 דובר 1 יאָ, געלעבט אין חארקאָוו, יאָ.

27:08 דובר 2 ושם נולדת?

27:08 דובר 2 און דאָרטן זענט איר געבוירן געוואָרן?

27:11 דובר 1 כן, כן, בחרקוב.

27:11 דובר 1 יאָ, יאָ, אין חארקאָוו.

27:12 דובר 2 בחרקוב.

27:12 דובר 2 אין חארקאָוו.

27:13 דובר 1 גם עם אחי ואחותי גם כן.

27:13 דובר 1 אויך מיט מיין ברודער און שוועסטער אויך.

27:15 דובר 2 ואתה זוכר את חרקוב?

27:15 דובר 2 און איר געדענקט חארקאָוו?

27:16 דובר 1 אבל אני זוכר את הבית בגלל זה, כן. כן, חיינו טוב. שכחתי, עסקנו במסחר בחרקוב. היינו עם הילדים שם עם-- שם עבדנו, עבדנו ב...

27:16 דובר 1 אָבער איך געדענק דאָס הויז דערפֿאַר, יאָ. יאָ, געלעבט גוט. פֿאַרגעסן, מיר האָבן געהאַנדלט אין חארקאָוו. זענען מיט די קינדער דאָרט מיט-- מיט דאָרט געווען געאַרבעט, געאַרבעט אין...

27:26 דובר 2 ומה קרה במלחמה?

27:26 דובר 2 און וואָס איז געשען ביי דער מלחמה?

27:35 דובר 1 אבל ברחנו משם.

27:35 דובר 1 אָבער אָנגעפֿאַלן פֿון דאָרטן.

27:37 דובר 2 שמאלה?

27:37 דובר 2 לינקס?

27:38 דובר 1 כן, אני זוכר, נסענו ברכבת, ברכבת, איתה נסענו.

27:38 דובר 1 יאָ, געדענק איך, זענען מיר געפֿאָרן מיטן, מיטן באַן, מיט דעם געפֿאָרן.

27:41 דובר 2 עוד לפני שהנאצים הגיעו לחרקוב?

27:41 דובר 2 נאָך פֿאַר דעם וואָס די נאַציס זענען געקומען קיין חארקאָוו?

27:43 דובר 1 ועם הילדים, כן, ברחנו עם זה. ונסענו, אבל נסענו מאוד רחוק.

27:43 דובר 1 און מיט די קינדער, יאָ, מיט דעם אַוועקגעלאָפֿן. און מיט געפֿאָרן, אָבער געפֿאָרן זייער ווייט אַוועק.

27:48 דובר 2 בן כמה היית אז, כשברחת?

27:48 דובר 2 ווי אַלט זענט איר געווען דעמאָלט, ווען איר זענט אַנטלאָפֿן?

27:50 דובר 1 בגיל צעיר אז, אה, הייתי בן עשר או שלוש עשרה, שלושים וארבע.

27:50 דובר 1 אין יונגן עלטער דעמאָלט, עה, בין איך געווען צען אָדער דרייצן יאָר, פיר און דרייסיק יאָר.

27:56 דובר 2 אבל אתה בטח זוכר-

27:56 דובר 2 אָבער דו געדענקסט דאָך-

27:57 דובר 1 כן, אני זוכר. נסענו, יצאנו משם. ו-

27:57 דובר 1 יאָ, איך געדענק. זענען געפֿאָרן, אַוועקגעפֿאָרן פֿון דאָרטן. און-

28:03 דובר 2 לאן נסעת?

28:03 דובר 2 וווּהין ביסטו געפֿאָרן?

28:04 דובר 1 נסענו-- ל-, ל-, הגענו לאמריקה. אנחנו נוסעים. ואמרו, ככה, אה, שמחה גרדצקי[?]. היה, היה, הרב שוואב שלח אז, אמר: "סעו לאמריקה." אז, שם חיו גם יהודים בוכרים. יהודים, יהודים חרדים היו. יהודים בוכרים. היה-- והוא עשה-- לא נסע. אז אמר, שאני התם, איך קוראים לזה, מה? אני נסעתי לשם.

28:04 דובר 1 מיט געפֿאָרן-- מיט, מיט געקומען קיין אַמעריקע. מיר קומען פֿאָר. און געזאָגט, אַזוי, עה, שמחה גראַדעצקי. איז געווען, איז געווען, דער רבי שוואַב האָט דעמאָלט געשיקט, געזאָגט: "פֿאָרט קיין אַמעריקע." דעמאָלט, דאָרטן געלעבט אויך בוכארער יידן. יידן, פֿרומע יידן געווען. בוכארער יידן. איז-- און ער געמאַכט-- איז ניט געפֿאָרן. דעמאָלט געזאָגט, אַז איך בין דער תם, ווי הייסט, וואָס? איך געפֿאָרן דאָרטן.

28:32 דובר 2 לפני-לפני המלחמה?

28:32 דובר 2 פֿאָר-פֿאָרהויז?

28:33 דובר 1 לפני המלחמה, שלושים, עוד קודם לכן.

28:33 דובר 1 פֿאָרהויז, דרייסיק פֿריִער נאָך.

28:34 דובר 2 ואז שלחו לשם?

28:34 דובר 2 און דעמאָלט געשיקט דאָרטן?

28:36 דובר 1 כן, ו, ואנחנו ניסע-- זה באוטובוס. זה, זה, זה-- שם היו יהודים, שם חיו יהודים חרדים. היו יהודים שונים.

28:36 דובר 1 יאָ, און, און מיר וועלן-- איז מיטן אויטאָבוס. איז, איז, איז-- דאָרטן זענען געווען יידן, דאָרטן געלעבט פֿרומע יידן. איז פֿאַרשיידענע יידן.

28:44 דובר 2 מהם.

28:45 דובר 1 אבל, אבל אנחנו, אבל לשם לא היה אוטובוס. אז הגענו לאמריקה. שם קיווינו ועשינו.

28:45 דובר 1 אָבער, אָבער מיר, אָבער מיט דאָרטן ניט קיין אויטאָבוס. אַלזאָ מיט געקומען קיין אַמעריקע. דאָרט געהאָפֿט און געמאַכט.

28:53 דובר 2 וגם קיבלו אותם?

28:53 דובר 2 און אָנגענומען אויך זיי?

28:54 דובר 1 זה היה-- השנה הראשונה הייתה רעב באמריקה. תמיד היה רעב. האנשים מתו.

28:54 דובר 1 עס איז געווען-- דאָס ערשטע יאָר איז געווען אַ הונגער אין אַמעריקע. איז תּמיד געווען הונגער. די מענטשן זענען געשטאָרבן.

28:59 דובר 2 גם ברוסיה היה רעב?

28:59 דובר 2 אויך אין רוסלאַנד איז געווען אַ הונגער?

29:01 דובר 1 כן, כן. אף פעם. כן, לא, חמש, עשר שנים. אני יכול לחיות רק באמריקה.

29:01 דובר 1 יאָ, יאָ. קיינע מאָל. יאָ, ניין, פֿינף, צען יאָר. איך קען נאָר אין אַמעריקע לעבן.

29:05 דובר 2 כן.

29:05 דובר 2 יאָ.

29:05 דובר 1 כי הרבה אנשים, הרבה ברחו, לא תקפו, כי זו הייתה עבודה אמריקאית. מלחמה שם לא הייתה.

29:05 דובר 1 ווײַל אַסאַך מענטשן, פֿיל אַוועקגעלאָפֿן, האָבן ניט אָנגעפֿאַלן, ווײַל עס איז געווען אַמעריקאַנער אַרבעט. מלחמה דאָרט ניט געווען.

29:14 דובר 2 אז הגיעו הרבה אנשים ל[לא ברור]?

29:14 דובר 2 אַלזאָ אָנגעקומען אַסאַך מענטשן אין [לא ברור]?

29:15 דובר 1 כן, כן.

29:15 דובר 1 יאָ, יאָ.

29:17 דובר 2 והם היו, הם היו ברעב?

29:17 דובר 2 און זיי זענען געווען, זיי זענען געווען אין הונגער?

29:18 דובר 1 כן, כן. אבל, אבל אחר כך, אה, זה היה רע. ארבע שנים נמשכה המלחמה. עם כניסה לגז, עם, אה, השתמשו, בסוד, למדו. זה היה הולך לגמרי. שינו שמות. אז, אז, אז, הם-- הקומוניסטים אז לא נתנו לשלוח.

29:18 דובר 1 יאָ, יאָ. אָבער, אָבער שפּעטער, עה, איז געווען שלעכט. פיר יאָר איז געווען די מלחמה. מיט אַרײַנגיין אין גז, מיט, עה, געברויכט, מיט געהיים, מיט געלערנט. דאָס וואָלט גאַנץ גיין. נעמען האָבן זיי געביטן. דעמאָלט איז, איז, איז, האָבן זיי-- די קאָמוניסטן האָבן דעמאָלט ניט געלאָזט שיקן.

29:40 דובר 2 אה. כל הזמן הזה נמשכה המלחמה. נורמלי כמו יהודים-

29:40 דובר 2 אַה. דאָס גאַנצע מאָל איז געווען די מלחמה. נאָרמאַל ווי יידן-

29:45 דובר 1 הם תפסו/כבשו את זה.

29:45 דובר 1 זיי האָבן פֿאַרנומען דאָס.

29:46 דובר 2 היה חדר?

29:46 דובר 2 איז געווען אַ חדר?

29:47 דובר 1 בית, כן, כן.

29:47 דובר 1 הויז, יאָ, יאָ.

29:49 דובר 2 אחר כך, אחרי המלחמה-

29:49 דובר 2 נאָך דעם, נאָך דער מלחמה-

29:51 דובר 1 אחר כך הם ראו עם ה-, אה, הם היו ה... ברוסיה היו רוסים חלשים שפלשו, שפרצו.

29:51 דובר 1 נאָך דעם האָבן זיי געזען מיט דער, עה, זיי זענען געווען דער... אין רוסלאַנד זענען שוואַכע רוסן אַרײַנפֿאַלן, אַרויספֿאַלן.

30:02 דובר 2 מהם.

30:03 דובר 1 הקומוניסטים לא ידעו. אבל, אבל, ש... אבל זה היה אסור. הם היו במלחמה. והם היו-- זה, זה אז-- זה, זה פולין, המלחמה-- אה, פולין ורוסיה היו ביחד אז.

30:03 דובר 1 די קאָמוניסטן האָבן ניט געוווּסט. אָבער, אָבער, אַז, אָבער פֿאַרבויט. זיי זענען געווען אין דער מלחמה. און זיי זענען געווען-- איז, איז דעמאָלט-- איז, איז פּוילן, די מלחמה-- עה, פּוילן און רוסלאַנד זענען געווען צוזאַמען דעמאָלט.

30:16 דובר 2 מלחמה שנייה?

30:16 דובר 2 צווייטע מלחמה?

30:17 דובר 1 מלחמה שנייה. כן, נגד ה-

30:17 דובר 1 צווייטע מלחמה. יאָ, קעגן די-

30:19 דובר 2 נגד הגרמנים.

30:19 דובר 2 קעגן די דייטשן.

30:19 דובר 1 נגד הגרמנים. זה, זה-- אבל, אבל, זה אנחנו-- זה-- הם חשבו, אז הפולנים, הם היו הרבה מפולין, ו, ו, ו, והם, והם עשו מכות, בפולין היה-- היה, הם ברחו לתוך רוסיה. זה הרבה, זו המלחמה-- הם, הם היו ביחד, הם נתנו, אבל הם עזבו לאזרחות. אז חיו שם האנשים. הרבה אנשים מתו מ-, מרעב, מה-, מהקור.

30:19 דובר 1 קעגן די דייטשן. איז, איז-- אָבער, אָבער, איז מיר-- איז-- האָבן זיי געטראַכט, אַלזאָ די פּוילישע, זיי זענען געווען אַסאַך פֿון פּוילן, און, און, און, און זיי, און זיי מאַכן קלאַפּן, אין פּוילן איז געווען-- איז געווען, האָבן זיי אַרײַנגעלאָפֿן אין רוסלאַנד. איז אַסאַך, איז די מלחמה-- די, די זענען געווען צוזאַמען, האָבן זיי געלאָזט, אָבער זיי אַוועק אין דעם ציווילן. אַלזאָ לעבן דאָרטן די מענטשן. איז אַן אַסאַך מענטשן געשטאָרבן פֿון, פֿון הונגער, פֿון דער, פֿון דער קעלט.

30:51 דובר 2 מהפולנים?

30:51 דובר 2 פֿון די פּוילישע?

30:52 דובר 1 אחר כך, כשהמלחמה נגמרה, אה, אה, שחררו אותם, הפולנים כבר. זו, זו מלחמת פולין עצמה, אבל חסידים, [לא ברור] נתנו, [לא ברור] נתנו הרבה מאוד דרכונים.

30:52 דובר 1 אַלץ שפּעטער, אַז די מלחמה האָט זיך געענדיקט, איז-- עה, עה, האָבן זיי געלאָזט אַרויס, זענען די פּוילישע שוין. איז, איז די מלחמה פּוילן אַליין, אָבער חסידים, [לא ברור] געגעבן, [לא ברור] געגעבן זייער- זייער, זייער פֿיל פּאַספּאָרטן.

31:10 דובר 2 אלה, אלה שהיו להם?

31:10 דובר 2 די, די וואָס האָבן?

31:12 דובר 1 כן.

31:12 דובר 1 יאָ.

31:13 דובר 2 הם היו כבר, אה, מתים.

31:13 דובר 2 זיי זענען געווען שיין, עה, געשטאָרבן.

31:14 דובר 1 כן. ובאופן אחר, אה, והמדינה אומרת, המדינה עצמה של פולין היה לה, היה לה, היו לה מכורות.

31:14 דובר 1 יאָ. און אַנדערש, אָממ, און די מלוכה זאָגט, די מלוכה אַליין פֿון פּוילן האָט זי, האָט זי געהאַט, געהאַט פֿאַרקויפֿטע.

31:25 דובר 2 מכורות.

31:25 דובר 2 פֿאַרקויפֿטע.

31:25 דובר 1 דרכונים. אה, רק הם היו, היו, היו מוכרחים, מוכרחים, להניח לקומוניסטים לעזוב את רוסיה. כבר הניחו הרבה, הרבה להיכנס לרוסיה אז.

31:25 דובר 1 פּאַספּאָרטן. עה, נאָר זיי האָבן, האָבן, האָבן זיי געמוזט, געמוזט, לאָזן רוסלאַנד די קאָמוניסטן. מען האָט פֿיל, פֿיל שוין קיין רוסלאַנד געלאָזט דעמאָלט.

31:38 דובר 2 הם עוד שואלים, מה נופל לי [נשמט מהזיכרון]. מה היה, מישהו בסמרקנד? הם חיים חמישה חושים. אני חושב, ה-, ה-, ה-

31:38 דובר 2 זיי פֿרעגן נאָך אַלץ, וואָס מיר פֿאַלט אַרויס. וואָס איז געווען עמעצער אין סאַמַרקאַנד? זיי לעבן פֿינף זינען. איך טראַכט, די, די, די-

31:45 דובר 1 סמרקנד היה טוב. היה להם נשק. הם עשו. והם היו עם קושי מול הגז, מה שעשו בשביל הראש. הם עשו על הגז. הם היו ה-

31:45 דובר 1 סאַמַרקאַנד איז געווען גוט. האָבן געהאַט געווער. האָבן זיי געמאַכט. און זיי זענען געווען מיט שווער קעגן גז, וואָס געמאַכט פֿאַר קאָפּ. זיי געמאַכט אויף דעם גז. זיי זענען געווען די-

31:56 דובר 2 אני חושב, אני [לא ברור] ממישהו.

31:56 דובר 2 איך טראַכט, איך [לא ברור] פֿון עמעצן.

31:57 דובר 1 זה כך מה ש[לא ברור], מה שבזה אבל זה כך הוא. אצל, אצל, אצל סמרקנד היה, אה, אה, הם היו אבל [לא ברור] עשו.

31:57 דובר 1 די אַזוי וואָס [לא ברור], וואָס אין דעם אָבער די אַזוי איז. ביי, ביי, ביי סאַמַרקאַנד געווען, עה, עה, זיי זענען געווען אָבער [לא ברור] געמאַכט.

32:09 דובר 2 חיו עם זה. אבל היה עוני אז.

32:09 דובר 2 מיט געלעבט. אָבער עס איז געווען אָרעמקייט מיט דעמאָלט.

32:11 דובר 1 לא, לא. לא, לא עוני. זה להיפך. להיפך עם סמרקנד. כן. זה הולך, הולך, אה, אה, כן אנשים היו, אה, היו עובדים. עבדו. עבדו. הם היו. זה הולך, כן. וזה הולך. עבדו על דברי צבע כאלה. זה העסק. אבל טוב מאוד זה.

32:11 דובר 1 ניין, ניין. ניין, נישט ארעמקייט. דאס פארקערט. מיט פארקערט מיט סאמארקאנד. יא. עס גייט, גייט, אה, אה, יא מענטשן זענען, אה, זענען געארבעט. געארבעט. געארבעט. זיי געווען. גייט יא. און גייט. געארבעט אויף אזעלכע פארב-זאכן. דאס געשעפט. אבער זייער גוט איז.

32:39 דובר 2 אה-הא. זה מתאים עם הזמן. אחר כך, אחר כך המלחמה היתה. הקומוניסטים התחילו להציב.

32:39 דובר 2 מ-הם. עס פאסט מיט צייט. נאכדעם, נאכדעם די מלחמה געווען. די קאמוניסטן אנגעהויבן שטעלן.

32:45 דובר 1 היה.

32:45 דובר 1 געווען איז.

32:47 דובר 2 מה, מה אתם חושבים על זה, על זה?

32:47 דובר 2 וואס, וואס דענקט איר פון די, פון די?

32:48 דובר 1 אתם צריכים לדעת, איך זה הולך. לא, לא לומר. לא לדעת. לא לוותר. לוותר. היה לנו תמיד את זה, אה, אה, מעל, מעבר לזה גז, איפה, איפה בנחל זה, איפה הוא הולך. אה, לא הניחו בכל זאת. אבל, אבל הנוסע היה, היה. זה, זה כך. כשיש, יש כאן. אנחנו אומרים למברג. יש כאן בית בלמברג.

32:48 דובר 1 איר מוזט וויסן, ווי עס גייט. נישט, נישט זאגן. נישט וויסן. נישט מיטאויפגעבן. מיטאויפגעבן. מיר האבן פאסט אימער דעם, אה, אה, איבער, איבער דארום גאז, וואו, וואו אין באך איז, וואו ער גייט. אה, נישט געלאזט דאך. אבער, אבער דער פארער געווען איז, איז געווען. דאס, דאס איז. ווען גיט, גיט דא. מיר זאגן לעמבערג. עס גיט דא הויז אין לעמבערג.

33:16 דובר 2 אחרי מה? אתם, אתם כולכם בגרליץ[?].

33:16 דובר 2 נאכדעם וואס? איר, איר אלע אין דער גרעליץ.

33:19 דובר 1 לא, לא, לא. למברג היה ברוסיה.

33:19 דובר 1 ניין, ניין, ניין. לעמבערג געווען אין רוסלאנד.

33:22 דובר 2 לא, אחרי שכולנו נסענו מסמרקנד.

33:22 דובר 2 ניין, נאכדעם וואס מיר אלע עס געפארן פון סאמארקאנד.

33:24 דובר 1 כן, מסמרקנד. כן. אבל כן, אנחנו היינו בסמרקנד.

33:24 דובר 1 יא, פון סאמארקאנד. יא. אבער יא, מיר זענען סאמארקאנד.

33:28 דובר 2 איכשהו ידעו, כולם היו ב[לא ברור], שכולנו היינו מוכנים. אם כן היה מזל, [לא ברור] בזה.

33:28 דובר 2 עפּעס האט מען געוואוסט, אלע זענען געווען אין דער [לא ברור], אז מיר אלע זענען געווען גרייט. אלזא געווען מזל, [לא ברור] אין דעם.

33:35 דובר 1 הם, הם באו. הם היו אצלי. גורדצקי[?]. קשה זה. צר/דק.

33:35 דובר 1 זיי, זיי זענען געקומען. זיי געווען בא מיר. גארדעצקי. שווער איז. שמאל.

33:40 דובר 2 בית כנסת.

33:40 דובר 2 שול.

33:41 דובר 1 זה. אה. הם אמרו, היו שם ספרי התורה. כפי שהרבי אמר, ש-, ש-, שאבא מכאן בפולין. כן. מרוסיה היו לפולין. פולין לא השתייכה לקומוניסטים. בפולין היה שלטון אחר. ואדמו"ר הריי"צ אמר, שאנחנו לא, לא נישאר בפולין. לא להישאר - לעזוב. אז, היה, היה פירושו לי, ש-. אם כן, אם כן, הכוונה היתה אחרת, שאנחנו לא רוצים בפולין. אבל היו ספרי תורה. אחר כך אמר, שלא, לא להישאר בפולין, כי אחר כך פולין היתה קומוניסטית.

33:41 דובר 1 איז. אה. זיי האבן געזאגט, זיי איז געווען די תורה'ס. ווי דער רבי געזאגט, אז, אז, אז דער טאטע פון דאנען אין פוילן. יא. פון רוסלאנד זענען געווען פוילן. פוילן געהערט נישט צו די קאמוניסטן. פוילן זענען געווען אנדער רעגירונג. און דער פריערדיקער רבי האט געזאגט, אז מיר זאלן נישט, נישט בלייבן אין פוילן. נישט בלייבן לאזן. איז, האט, האט מיר געמיינט, אז. אלזא, אלזא איז אנדערש געמיינט, אז מיר ווילן נישט אין פוילן. אבער געווען תורה. שפעטער געזאגט, אז ניין, נישט בלייבן אין פוילן, ווייל שפעטער פוילן איז געווען קאמוניסטן.

34:19 דובר 2 כן.

34:19 דובר 2 יא.

34:19 דובר 1 אבל כן, זמן.

34:19 דובר 1 אבער יא, צייט.

34:20 דובר 2 אבל שפה, אבא, אבא עדיין היה, אם כן צריך לנסוע.

34:20 דובר 2 אבער א שפראך, דעם טאט, דער טאט נאך געווען, אלזא מוז מען פאלן.

34:25 דובר 1 נסענו, כן.

34:25 דובר 1 מיר זענען געפאלן, יא.

34:27 דובר 2 היו דרכונים מזויפים?

34:27 דובר 2 עס איז געווען פאלשע פאספארטן?

34:28 דובר 1 אבל עם פולניים. כן, אבל זה היה אז.

34:28 דובר 1 אבער מיט פוילישע. יא, אבער די איז דעמאלט.

34:30 דובר 2 אבל ממי קיבלו, קיבלו את ה-, ה-דרכונים?

34:30 דובר 2 אבער פון וועמען האט מען, האט מען באקומען די, די פאספארטן?

34:34 דובר 1 אוי, מהאנשים, מ-. שני אנשים מתו. זה, זה היה עם ליבר משקין. הוא אמר, מהאנשים, ש-, שאותם, ש-, אותם קברים מתו, והמדינה עצמה של פולין אמרה: "אוי, זה, זה השם, זה, זה." המדינה עצמה עשתה, עשתה, עשתה מזויפים. להיפך. הוא מכיר את רוסיה. פולין בשביל המדינה. זה היה. זה אחד הדברים הראשונים ביציאה.

34:34 דובר 1 אוי, פון די מענטשן, פון די. צוויי מענטשן זענען געשטארבן. דאס, דאס געווען מיט ליבער משקין. ער האט געזאגט, פון די מענטשן, וואס, וואס זעלבער, וואס זעלבער, זעלבע קברים זענען געשטארבן און די מלוכה אליין פון פוילן האט געזאגט: "אוי, דאס, דאס דער נאמען, דאס, דאס זענען, דאס, דאס." די מלוכה אליין האט, האט, האט געמאכט פאלשע. פארקערט. ער קען רוסלאנד. פוילן פאר דער מלוכה. עס איז געווען. עס איז איינע פון די ערשטע זאכן ארויספארן.

35:12 דובר 2 אני, אני חושב, ה-, הנסיעה לנסוע?

35:12 דובר 2 איך, איך דענק, די, די רייזע פארן?

35:14 דובר 1 כן, כן, כן. אבל לנו יש כאן בית. לאבא יש כאן בית ב-, בלמברג. יש כאן בית. יש כאן בית שם.

35:14 דובר 1 יא, יא, יא. אבער מיר גיט דא שטוב. טאט גיט דא שטוב אין, אין לעמבערג. עס גיט דא הויז. דא האבן הויז דארט.

35:21 דובר 2 אחרי מה שאנחנו-

35:21 דובר 2 נאכדעם, וואס מיר-

35:22 דובר 1 לפני. לא, לפני, לפני. בדיוק לפני. שם זה היה נעשה. שם למדו בחדר וכן הלאה. אחר כך היתה שם כל המדינה, כל זה עם ניירות. היה בית. אבל-

35:22 דובר 1 פאר. ניין, פאר, פאר. עבן פאר. דארט געווען איז געמאכט געווארן. דארט געלערנט חדר און אזוי. שפעטער איז די דארט די גאנצע מלוכה, די גאנצע מיט פאפירן. איז געווען שטוב. אבער-

35:35 דובר 2 זה קודם, כשנסעתם ללמברג, ובלמברג היו לכם כל הדרכונים וכל הדברים.

35:35 דובר 2 איז ערשט, ווי איר זענט געפארן קיין לעמבערג און אין לעמבערג האט איר אלע פאספארטן און אלע זאכן.

35:40 דובר 1 כן. זה אחרת. זה הולך. בית. לא אחרת. הולך סביב בתים. אנשים מסתתרים עם. שם, שם רושמים כל מדינה. כן. ה-, ה-, הממשלה, היא צריכה לדעת כתובת עבור כל אדם.

35:40 דובר 1 יא. איז אנדערש. עס גייט. הויז. נישט אנדערש. גייט ארום הייזער. זענען באהאלטן לייט מיט. דארט, דארט פארשרייבן יעדע מלוכה. יא. די, די, די רעגירונג, זי דארף וויסן אדרעס פאר יעדן מענטש.

35:54 דובר 2 אה-הא.

35:54 דובר 2 מ-הם.

35:55 דובר 1 זה לדעת. זה, זה. יש כאן בית. יש לו זכות להיות בלמברג.

35:55 דובר 1 איז וויסן. איז, איז. גייט דא שטוב. האט ער רעכט צו זיין אין לעמבערג.

36:01 דובר 2 יש לו זכות?

36:01 דובר 2 האט ער רעכט?

36:01 דובר 1 כן.

36:01 דובר 1 יא.

36:02 דובר 2 אה-הא.

36:02 דובר 2 מ-הם.

36:04 דובר 1 אחר כך. הגרמנים כך יצאו, האנשים עם הילדים. עם ילדים כבר נוסעים גרמנים. זה היה יודקיסלאוו[?]. זה היה אחרת. יודקיסלאוו[?]. ו-, ו-

36:04 דובר 1 שפעטער. די דייטשן אזוי ארויספארן, די מענטשן מיט די קינדער. מיט קינדער שוין דייטשע פארן. דאס איז געווען יודקיסלאוו. איז אנדערש געווען. יודקיסלאוו. און, און-

36:16 דובר 2 כולכם נסעתם ליודקיסלאוו[?]?

36:16 דובר 2 איר זענט אלע געפארן קיין יודקיסלאוו?

36:17 דובר 1 כן, יודקיסלאוו[?].

36:17 דובר 1 יא, יודקיסלאוו.

36:18 דובר 2 מ-, מ-, מרוסיה?

36:18 דובר 2 פון, פון, פון רוסלאנד?

36:19 דובר 1 כן, מ-. ו-, ו-, ו-, והשני, השני שעברתי יחד איתו זה טסקיסלוב[?]. ואחר כך היה דוואטוב[?]. דוואטוב[?]. אחר כך עושים בדיחות. ה-, ה-, המדינה עצמה לא הניחה. הקומוניסטים.

36:19 דובר 1 יא, פון. און, און, און, און דער צווייטער, צווייטער מיטגעמאכטע איז מיין טעסקיסלאוו. און שפעטער געווען דאוואטעוו. דאוואטעוו. שפעטער זענען שפאס מאכן. די, די, די מלוכה אליין נישט געלאזט. די קאמוניסטן.

36:37 דובר 2 אנשים היו, אה-

36:37 דובר 2 מענטשן זענען געווען, אה-

36:39 דובר 1 הם היו זה.

36:39 דובר 1 זיי זענען עס געווען.

36:41 דובר 2 כל השפה, הכל, מישהו? ה[לא ברור]?

36:41 דובר 2 די גאנצע שפראך אלעס עמעצער? די [לא ברור]?

36:44 דובר 1 כן, כן, כן. כל השפות. אלף שפות זה. אומרים, אומרים, שזה היה. אבל, אבל עם הרבנית חנה, עם הרבנית חנה, היא, היא נסעה.

36:44 דובר 1 יא, יא, יא. אלע שפראכן. טויזנט שפראכן זענען עס. מען זאגט, מען זאגט, אז דאס איז געווען. אבער, אבער מיט רבי'ס מאמע, מיט רבי'ס מאמע איז, איז זי געפארן.

36:58 דובר 2 כן.

36:58 דובר 2 יא.

36:58 דובר 1 דרך מה?

36:58 דובר 1 דורך וואס?

36:59 דובר 2 מערכת. אה-הא.

36:59 דובר 2 סיסטעם. מ-הם.

37:00 דובר 1 היה שם. הרבי, הם באים. הרבי, הם באים לפריז אז. לוקחים אותנו.

37:00 דובר 1 איז געווען דארט. רבי, זיי קומען. רבי, זיי קומען פאריז דעמאלט. נעמען מיר.

37:07 דובר 2 אה-הא.

37:07 דובר 2 מ-הם.

37:08 דובר 1 אל, אל, אל.

37:08 דובר 1 צו, צו, צו.

37:09 דובר 2 אחר כך?

37:09 דובר 2 שפעטער?

37:10 דובר 1 כן, אחר כך. גם אחר כך. להביא - זה באמריקה. תמיד יש להם זמן, תמיד. זה, אה, הרבי באותו זמן. הרבי עשה את זה. אם כן, אם כן אדמו"ר הריי"צ היה. הוא לא היה בריא. אז בערך הרופא, גם לפעמים הרופא יבוא וייתן זריקה. בשביל, בשביל זריקה לעירוי.

37:10 דובר 1 יא, שפעטער. אויך שפעטער. צו ברענגען איז אין אמעריקע. עס איז אימער צייט האבן זיי אימער. איז, אה, דער רבי דער צייט. דער רבי האט דאס. אלזא, אלזא דער פריערדיקער רבי געווען. ער איז נישט געזונט געווען. איז האלט ארום דער דאקטער קומען אויך מאל דער דאקטער וועט קומען און געבן א נאדל. פאר א, פאר א נאדל צו אינפוזיע.

37:38 דובר 2 בשביל אדמו"ר הריי"צ?

37:38 דובר 2 פאר דעם פריערדיקן רבין?

37:39 דובר 1 כן, בשביל הלב. והוא חייב להיכנס, וזה היה של הרבי, ה-, ה-, על השולחן.

37:39 דובר 1 יא, פאר א האַרץ. און ער מוז אריינקומען און דאס האט דער רבי'ס, די, די, אויפן טיש.

37:49 דובר 2 עם הכוס על השולחן?

37:49 דובר 2 מיט דער כוס אויפן טיש?

37:50 דובר 1 כן, כן.

37:50 דובר 1 יא, יא.

37:51 דובר 2 ביד.

37:51 דובר 2 אין דער האנט.

37:52 דובר 1 ואני חייב לומר, אני יכול לבוא לרבי וללחוץ יד. זה, זה, זה, זה, זה היה ראש השנה. אני חושב, אתה יודע את זה. אני חושב, זה. אבל אני חושב, אז בבדפורד, בישיבה. הייתי תפוס/עסוק.

37:52 דובר 1 און איך מוז זאגן, קען איך קומען צום רבין און שלאגן האבן. איז, איז, איז, איז, איז רבי, איז ראש השנה געווען. איך גלייב, דאס ווייסטו. איך גלייב, דער. אבער איך גלייב, דעמאלט אין בעדפארד אין דער ישיבה. איך האב פארנומען.

38:09 דובר 2 זה היה באותו שבוע?

38:09 דובר 2 דאס איז געווען אין דער וואך?

38:10 דובר 1 הא?

38:10 דובר 1 האַ?

38:11 דובר 2 זה היה באותו שבוע אז?

38:11 דובר 2 דאס איז געווען אין דער וואך דאן?

38:12 דובר 1 כן, כן. אם כן נתתי לו זריקה. אז אני יכול לבוא לרבי. ואז הרבי נסע אז. זה היה מעשה. כאן היה המעשה. הרבי באותו זמן היה הוא, והוא אמר: "מה אני צריך להיות לי?" לא היה לו. הוא אומר-

38:12 דובר 1 יא, יא. אלזא איך האב אים א נאדל. דער קען איך קומען צום רבין. און דעמאלט דער רבי געפארן דעמאלט. דאס איז געווען א מעשה. דא איז די מעשה געווען. רבי דער צייט איז ער געווען און ער געזאגט, "אום דארף איך מיר האבן?" ער האט נישט געהאט. ער זאגט-

38:29 דובר 2 הרבי אמר?

38:29 דובר 2 רבי האט געזאגט?

38:30 דובר 1 הרבי אמר. הרבי באותו זמן, מה קרה אז?

38:30 דובר 1 רבי האט געזאגט. רבי דער צייט, וואס איז געשען דעמאלט?

38:33 דובר 2 אה-הא.

38:33 דובר 2 מ-הם.

38:34 דובר 1 אם כן הוא אומר "מיושר".

38:34 דובר 1 אלזא ער זאגט "פון יושר".

38:37 דובר 2 אדמו"ר הריי"צ אמר אז "יישר כח" — זאת אומרת?

38:37 דובר 2 פֿריִערדיקער רבי האָט דעמאָלט געזאָגט "אַ יישר" — דאָס הייסט?

38:39 דובר 1 אמר "יישר" שלוש פעמים, שלוש פעמים. נו, נו, נו, אז נו, ברוך השם עברנו את זה. אלו השלוש, שלוש פעמים יישר, כלומר זה נפתח עבור השלושה, ה... מה שאנחנו יוצאים ממצרים. הם יוצאים מרוסיה. השלושה הם י' כסלו, זה כסלו. ברבי's אמר כיישר, שהם היו מוכרחים, יכולים לנסוע החוצה.

38:39 דובר 1 דרײַ מאָל געזאָגט "אַ יישר", דרײַ מאָל. נו, נו, נו, דען, נו, ברוך השם זענען מיר דורכגעגאַנגען. דאָס זענען די דרײַ, די דרײַ מאָל יישר, אַלזאָ געעפֿנט פֿאַר די דרײַ, די, די, די, וואָס מיר גייען אַרויס פֿון מצרים. זיי גייען אַרויס פֿון רוסלאַנד. די דרײַ זענען יו"ד כסלו, דער איז כסלו. אין דעם רבינס זאָגן אַלס יישר, אַז זיי האָבן געמוזט, קענען אַרויספֿאָרן.

39:02 דובר 2 כן, זה היה [לא ברור], הם היו מוכרחים לנסוע החוצה?

39:02 דובר 2 יאָ, דאָס איז געווען [לא ברור], מוזן זיי אַרויספֿאָרן?

39:04 דובר 1 כן, הם היו באותו זמן.

39:04 דובר 1 יאָ, זיי זענען געווען יענע צייט.

39:05 דובר 2 באותו זמן.

39:05 דובר 2 יענע צייט.

39:06 דובר 1 כן, אנחנו כבר נסענו החוצה, אבל לא כולם נסעו החוצה. הוא אמר, עם השמים, זה בא.

39:06 דובר 1 יאָ, מיר זענען שוין אַרויסגעפֿאָרן, אָבער ניט אַלע זענען אַרויסגעפֿאָרן. ער האָט געזאָגט, מיטן הימל, עס קומט דאָס.

39:10 דובר 2 כן.

39:10 דובר 2 יאָ.

39:11 דובר 1 מעניין. הבנת?

39:11 דובר 1 אינטערעסאַנט. פֿאַרשטאַנען?

39:14 דובר 2 אוקיי, היית, היית...

39:14 דובר 2 אָקיי, זענט, זענט איר געווען...

39:16 דובר 1 מעניין. אבל מה שאני צריך לומר, בסוף את זה. כשהרבי היה בפריז, היה, היה זלמן בוטמן. ו[לא ברור], בנו.

39:16 דובר 1 אינטערעסאַנט. אָבער וואָס איך זאָג דאַרף, אַם לעצטן דאָס. ווען דער רבי איז געווען אין פּאַריז, איז געווען, איז געווען זלמן בוטמאַן. איז, איז [לא ברור], זײַן זון.

39:26 דובר 2 אה-הא.

39:26 דובר 2 מ-הם.

39:27 דובר 1 עמד הרבי ליד כיסאו ושם היו, היו, אבל אז, האנשים האלה, כל הרבנים, כל האדמו"רים גם כן שם. כולם היו בפריז אז. זה היה כך שהרבי אמר, שזלמן בוטמן, הרבי שם וכך. כך, כך דיבר הרבי דווקא גם פעם התוועד. דווקא ראש חודש. אז כך באים, אז מדברים. הרבי גם בכל מקום ברוסיה, ידבר, יתוועד, זהו.

39:27 דובר 1 איז דער רבי געשטאַנען בײַ זײַן שטול און דאָרט זענען, זענען געווען, אָבער דעמאָלט, די, די, די מענטשן אַלע, אַלע רבנים, אַלע רביים אויך דאָ. זענען אַלע געווען אין פּאַריז דעמאָלט. עס איז געווען אַזוי אַז, אַז דער רבי האָט געזאָגט, אַז, אַז זלמן בוטמאַן, דער רבי דאָרט און אַזוי. איז, איז, איז אַזוי גערעדט דער רבי דווקא אויך אַ מאָל פֿאַרבראַכט. דווקא ראָש־חודש. אַלזאָ אַזוי קומען, אַלזאָ רעדן. דער רבי יעדן אויך אין רוסלאַנד ליגט, וועט רעדן, פֿאַרברענגען איז עס.

40:03 דובר 2 אה-הא.

40:03 דובר 2 מ-הם.

40:04 דובר 1 אבל לא הוחלט לדבר בטעמאשקע. אז הוא, הוא, הוא בא. אז אמר לי, אז כאן היה בואו, אבל נולד בטוור. אז אמר הסבא, שהולך לדבר. הוא מדבר ככה בערך לשמוע. בא. אני יודע מה הם רשמו לו, שהוא בדיוק בערך שלוש כבר. ואחר כך היא, היא שם... הגראַד עלה על [לא ברור]. אנשים שמעו את זה, שהם חיכו. הרבי, היה אח, אחיו של הרבי. זה אחרי הגראַד. אומר הסבא, הוא סיבב שבע וסביב לשמוע משך פנימה. בא הוא, עמד בסוף. הוא בא, כבר אנשים דחוסים, עמד עד הסוף. אז הוא, הוא-- אחר כך, אה, זה הלך עם אחיו של הרבי. היה טאטשוין גבוה. כתב הוא: "אח לרבי." הולך הכותב. הוא נכנס לקבלה אצלו. מה אני יודע? הרבי ענה. אבל הרבי מביט כך: "אתה האיש? עמדת עם אחיו של הרבי שם?" זה הוא כתב לרבי: "אבל הם היו רבי כך..."

40:04 דובר 1 אָבער ניט אויפֿגערעדט אין, אין טעמאַשקע פֿאַרריידן. איז ער, איז ער, איז ער געקומען. אַלזאָ האָט מיר געזאָגט, אַלזאָ דאָ איז געווען זײַן קומען, אָבער געבוירן אין טווער. אַלזאָ האָט דער באַביש געזאָגט, אים גייט רעדן. ער רעדט אַזוי אַרום הערן. קומען. איך ווייס וואָס זיי האָבן אים פֿאַרשריבן, אַז ער גראָד אַרום דרײַ שוין גראָט. און שפּעטער איז, איז, איז זי, זי דאָרט אײַן-- דער גראַד אַרויף אויף [לא ברור]. מענטשן האָבן דאָס געהערט, אַז זיי האָבן געוואַרט. דער רבי, געווען ברודער, רביס ברודער. איז נאָך דער גראַד. עס זאָגט דער באַביש, ער האָט זיבן געדרייט און אַרום הערן אַרײַנגעצויגן. איז ער געקומען, ער געשטאַנען בײַם סוף. ער געקומען, שוין מענטשן אָנגעפּאַקט, געשטאַנען צום סוף. איז ער, איז ער-- שפּעטער איז, איז, אה, דער, דער, דער איז געגאַנגען מיטן רביס ברודער. איז טאָטשוין הויך. האָט ער געשריבן: "ברודער צום רבין." גייט דער שרײַבער. ער גייט אַרײַן אין קבלה צו אים. וואָס ווייס איך? דער רבי האָט געענטפֿערט. אָבער דער רבי קוקט אַזוי: "ביסטו דער מענטש? ביסטו געשטאַנען מיטן רביס ברודער דאָרט?" דאָס האָט ער געשריבן צום רבין: "אָבער זיי זענען געווען רבי אַזוי..."

41:29 דובר 2 "השומר שלך גר." זה אמר הרבי.

41:29 דובר 2 "דײַן שומר זענען גר." דאָס האָט דער רבי געזאָגט.

41:35 דובר 1 השומר שלך גר?

41:35 דובר 1 דײַן שומר זענען גר?

41:37 דובר 2 כן. אוקיי. אהם, היית בלמברג לזמן מה?

41:37 דובר 2 יאָ. אָקיי. אַהם, זענט איר געווען אין לעמבערג פֿאַר אַ ווײַלע?

41:44 דובר 1 כן.

41:44 דובר 1 יאָ.

41:45 דובר 2 ושם למדת והתבססת, עד שכולם נסעו?

41:45 דובר 2 און דאָרט געלערנט און אויפֿגעשטעלט, ביז מען איז אַלץ געפֿאָרן?

41:49 דובר 1 כן, כן, כן, עם למברג שם.

41:49 דובר 1 יאָ, יאָ, יאָ, מיט לעמבערג דאָרט.

41:51 דובר 2 והשלום, השלום הידוע, הוא מלמברג ללבוב?

41:51 דובר 2 און דער שלום, דער באַוווּסטער שלום, איז פֿון לעמבערג קיין לוװוב?

41:56 דובר 1 אני נכנס-- מלבוב, כן.

41:56 דובר 1 איך קום אַרײַן-- פֿון לוװוב, יאָ.

41:58 דובר 2 מלבוב, כן.

41:58 דובר 2 פֿון לוװוב, יאָ.

41:59 דובר 1 מלבוב לקרקוב היא.

41:59 דובר 1 פֿון לוװוב קיין קראָקע איז זי.

42:01 דובר 2 קרקוב.

42:01 דובר 2 קראָקע.

42:01 דובר 1 בקרקוב.

42:01 דובר 1 אין קראָקע.

42:03 דובר 2 אוקיי. ואחרי קרקוב היא זוכרת, את זה, את זה-- הדבר הכי בולט, שסיפרנו לנו, שאנחנו מסתכלים בדרכונים, שהם היו בדרך, בדרך...

42:03 דובר 2 אָקיי. און נאָך קראָקע געדענקט זי, דאָס, דאָס-- די אַלערמייסטע, וואָס מיר האָבן דערציילט, אַז מיר קוקן אויף די פּאַספּאָרטן, אַז זיי זענען געווען אויף דעם, אויפֿן וועג...

42:11 דובר 1 כן.

42:11 דובר 1 יאָ.

42:11 דובר 2 ...לקרקוב.

42:11 דובר 2 ...קיין קראָקע.

42:13 דובר 1 כן, מאוחר יותר איתי.

42:13 דובר 1 יאָ, פֿון שפּעטער מיט מיר.

42:15 דובר 2 והיא, והיא היתה ב[לא ברור] שם?

42:15 דובר 2 און זי, און זי געווען אויף [לא ברור] דאָרט?

42:17 דובר 1 לא, הם באים לקרקוב.

42:17 דובר 1 ניין, זיי קומען קיין קראָקע.

42:19 דובר 2 לא, לפני זה? בחזית?

42:19 דובר 2 ניין, פֿאַר דעם? אין דער, אין דער פֿאָרנט?

42:22 דובר 1 נו, נו, רבי, אני לא יודע, אבל הם בוודאי נסעו דרך שם. זה היה אחרת.

42:22 דובר 1 נו, נו, רבי, איך ווייס ניט, אָבער זיי זענען געוויס דורכגעפֿאָרן. דאָס איז געווען אַנדערש.

42:30 דובר 2 כן, אחרת. ואמו של הרבי, זוכרת את אמו של הרבי מ...

42:30 דובר 2 יאָ, אַנדערש. און די רביס מאַמע, געדענקט די רביס מאַמע פֿון...

42:34 דובר 1 כן, כן. זה היה כך: אמו של הרבי היתה, היא היתה באבעלות, היתה.

42:34 דובר 1 יאָ, יאָ. עס איז געווען אַזוי: די רביס מאַמע איז געווען, זי איז געווען אין פּאָקען, איז זי געווען.

42:42 דובר 2 מאוחר יותר אהובתי נסעה והגיעה לפאקען.

42:42 דובר 2 שפּעטער איז מײַן ליבע געפֿאָרן און אָנגעקומען אין פּאָקען.

42:45 דובר 1 בפאקען היו דברים ואחר כך היתה-- היא היתה בגרמניה. פאקען היה בגרמניה.

42:45 דובר 1 אין פּאָקען זענען געווען זאַכן און שפּעטער געווען-- זי איז געווען אין דײַטשלאַנד. פּאָקען איז געווען אין דײַטשלאַנד.

42:49 דובר 2 כן.

42:49 דובר 2 יאָ.

42:49 דובר 1 ובאוסטריה היא היתה לבדה, לא אחרת. היה לי את זה. היה לי את זה. הסבא...

42:49 דובר 1 און אין עסטרײַך איז זי געווען אַליין, קיין אַנדערע. איך האָב עס געהאַט. איך האָב עס געהאַט. דער באַביש...

42:53 דובר 2 באוסטריה היא נסעה אחר כך לשם?

42:53 דובר 2 אין עסטרײַך איז נאָכער אַהין?

42:54 דובר 1 לא, זה היה כך בזמנו שנסעו. אחרים נסעו, נשארו בפאקען, אחרים נשארו בווינה. בית מלאכה היה שם. היה שם...

42:54 דובר 1 ניין, עס איז געווען אַזוי צײַטיק געפֿאָרן. אַנדערע זענען געפֿאָרן, געבליבן אין פּאָקען, אַנדערע געבליבן אין ווין. אַ ווערקשטאַט איז געווען דאָרט. עס איז געווען דאָרט...

43:03 דובר 2 אבל הם, [לא ברור], הם היו בפאקען?

43:03 דובר 2 אָבער זיי, [לא ברור], זיי זענען געווען אין פּאָקען?

43:05 דובר 1 [לא ברור] היה בווינה.

43:05 דובר 1 [לא ברור] איז געווען אין ווין.

43:08 דובר 2 איפה זה?

43:08 דובר 2 וווּ איז דאָס?

43:08 דובר 1 וינה, וינה זה באוסטריה.

43:08 דובר 1 ווין, ווין איז דאָס אין עסטרײַך.

43:10 דובר 2 אוסטריה.

43:10 דובר 2 עסטרײַך.

43:12 דובר 1 והחצר, שהיתה שם-- בוודאי היה לה מחנה בכל אירופה. בווינה היה באירופה. זה היה, זה היה גם קשה. הוא הלך אז גם מה, ואה...

43:12 דובר 1 און דער, דער, דער, דער, דער הויף, דאָרט געווען איז-- זי האָט זיכער יעדן לאַגער געהאַט אין אייראָפּע. אין ווין איז געווען אין אייראָפּע. עס איז, עס איז געווען אויך שווער. ער איז דעמאָלט אויך געגאַנגען פֿון דער, און, אה...

43:25 דובר 2 ניסקין, הסבא?

43:25 דובר 2 ניסקין, דער באַביש?

43:26 דובר 1 לא, ניסקין הסבא. אה, אבל הוא גר מאוחר יותר כאן. אה, הוא בא אליך שם. אני מתכוון, אבל הוא-הוא-הוא ניסקין הסבא, אבל הוא-הוא-הוא הלך, הוא הלך. גר כאן. [לא ברור] עם זה, עם הנסיעה, עם החזית.

43:26 דובר 1 ניין, ניסקין באַביש. אה, אָבער ער האָט שפּעטער געוווינט דאָ. אה, ער קומט צו דיר דאָרט. איך מיין, אָבער ער-ער-ער ניסקין באַביש, אָבער ער-ער-ער איז געגאַנגען, ער איז געגאַנגען. דער פֿאַ-דער פֿאַר געוווינט דאָ. [לא ברור] מיט די, מיט דעם פֿאָרן, מיט פֿאָרנט.

43:43 דובר 2 ה' טבת.

43:43 דובר 2 היי טעוויס.

43:44 דובר 1 הא?

43:44 דובר 1 האַ?

43:45 דובר 2 ה' טבת.

43:45 דובר 2 היי טעוויס.

43:45 דובר 1 כן. זה-זה לי לגמרי, אה, זה, זה, אה-- הרבי שואל את וואראוו, האם אני צריך ללכת ללכת...

43:45 דובר 1 יאָ. איז-איז מיר גאַנץ, אה, איז, איז, אה-- דער רבי פֿרעגט דעם וואַראָוו, צי זיי מיר גיין גיין...

43:53 דובר 2 כן.

43:53 דובר 2 יאָ.

43:53 דובר 1 ...ברשימות עם הממשלה.

43:53 דובר 1 ...אין לוחים מיט דער גאַווערנמענט.

43:55 דובר 2 אה-הא.

43:55 דובר 2 מ-הם.

43:55 דובר 1 הם, אה, זה-זה-זה לי-- הרב, ה[לא ברור] לגמרי פשוט עם הסבא. את זה הוא אמר, הוא-הוא יכול לפסוק, הוא איפה לפסוק. אז, אז...

43:55 דובר 1 זיי, אה, איז-איז-איז מיר-- דער רבֿ, דער [לא ברור] גאַנץ פּשוט מיטן באַביש. איז דאָס האָט ער געזאָגט, ער-ער קען פּסקענען, ער וווּ פּסקענען. אַלזאָ, אַלזאָ...

44:08 דובר 2 הוא חי, הוא חי בוויליאמסבורג?

44:08 דובר 2 ער האָט געלעבט, ער האָט געלעבט אין ווילליאַמסבורג?

44:10 דובר 1 לא, הוא חי, אה, מאוחר יותר. הוא-הוא-את זה ז-ז-זוכרים, הוא חי כאן ב[לא ברור] פארק. הוא...

44:10 דובר 1 ניין, ער האָט געלעבט, אה, שפּעטער. ער-ער-עס ג-ג-געדענקט, ער האָט געלעבט דאָ אין [לא ברור] פּאַרק. ער האָט...

44:16 דובר 2 הוא לא זוכר את השם.

44:16 דובר 2 ער געדענקט ניט דעם נאָמען.

44:18 דובר 1 עם ה[לא ברור] הרב. זה השם.

44:18 דובר 1 מיטן [לא ברור] רבֿ. דאָס איז דער נאָמען.

44:20 דובר 2 את השם?

44:20 דובר 2 דעם נאָמען?

44:21 דובר 1 הוא לא זוכר.

44:21 דובר 1 ער געדענקט ניט.

44:22 דובר 2 הוא התאים את זה עם...

44:22 דובר 2 ער האָט געפּאַסט דאָס מיט...

44:23 דובר 1 הוא התאים את זה עם ההליכה ב[לא ברור]. הוא-הוא חי כן גם פשוט. ה-ה, אה, ה-ה-פרץ, זה...

44:23 דובר 1 ער האָט געפּאַסט דאָס מיטן גאַנג אין [לא ברור]. וואָ-ער לעבט יאָ אויך אַ פּשוטער. וואָ-וואָ, אה, דע-דע-פּרץ, דאָס...

44:33 דובר 2 לא ב[לא ברור].

44:33 דובר 2 נישט אין [לא ברור].

44:33 דובר 1 לא ב[לא ברור], כן. אז פרץ שייך, שייך לזה, לאותו איש. ב-ב-עשר, עשרים שנה זה הולך אצלנו. זה שייך, זה שייך...

44:33 דובר 1 נישט אין [לא ברור], יאָ. איז פּרץ באַלאַנגט, באַלאַנגט צו דעם, צו דעם מאַן. אַ-אַ-אין צען, צוואַנציק יאָר גייט עס אונדז. עס באַלאַנגט, עס באַלאַנגט...

44:41 דובר 2 אתה הרבי, אתה, אתה...

44:41 דובר 2 זײַ דער רבי, זײַ, זײַ...

44:43 דובר 1 כן, כן, הרבי. זה לי, זה לי, זה כן...

44:43 דובר 1 יאָ, יאָ, דער רבי. איז מיר, איז מיר, איז יאָ...

44:48 דובר 2 אני רואה אותך גם.

44:48 דובר 2 מען, איך זע דיך אויך.

44:50 דובר 1 כן, זה הפרפ-

44:50 דובר 1 יא, דאס איז דער פארפא-

44:53 דובר 2 יש לך גם [לא ברור]?

44:53 דובר 2 האסט דו אויך פיניגל?

44:54 דובר 1 כן, כן. בכל רכבת. אני לא יודע מאיפה אני בא. הייתי בן שמונה עשרה.

44:54 דובר 1 יא, יא. אויף יעדן צוג. איך ווייס נישט פון וואנעט איך קום. איך בין געווען אכצן.

44:57 דובר 2 כן. אמור, דאגה לגבי אמו של הרבי באותו זמן.

44:57 דובר 2 יא. זאג, געבן זארג וועגן דעם רבינס מאמע אין יענער צייט.

45:01 דובר 1 כן, זה היה. הוא יודע, אמא היתה, היתה, היתה, אה, היא, אה, אסתר, אסתר. אמא אסתר מאַכאלספלוי. אסתר. מ-מ-מאַך.

45:01 דובר 1 יא, עס איז געווען. ער ווייסט, מאמע איז, איז געווען, איז געווען, אה, זי, אה, אסתר, אסתר. די מ-מ-מאמע אסתר מאכאלספלוי. אסתר. מ-מ-מאך.

45:16 דובר 2 מאכאלספלוי.

45:17 דובר 1 מאכאל, מאכאל.

45:18 דובר 2 לא זוכרים, או?

45:18 דובר 2 ניט געדענקען, אדער?

45:19 דובר 1 אה כן. ו, ו, אה, ו, ו, ואישה אחרת, זה היתה-- האמא, שלו-

45:19 דובר 1 אה יא. און, און, אה, און, און, און פערזאן אנדערע פרוי, דאס האט-- די מאמע, זיינע-

45:29 דובר 2 לא-

45:29 דובר 1 -קראסיק, אז קראסיק, אשתו. אה, אחותו, אחותה של אמי.

45:29 דובר 1 -קראסיק, אלזא קראסיק, זיין פרוי. אה, זיין, זיין שוועסטער, מיין מאמעס שוועסטער.

45:37 דובר 2 אה-הא.

45:37 דובר 2 מ-הם.

45:38 דובר 1 הם... הם קיוו שם. הם קיוו ל... אה-- הם חיכו, מה שבחדר ככה קיוו וחיכו. אז גם לקחו-

45:38 דובר 1 אה, זי-זיי זענען מיר געהא-זיי מיר געהאפט דארטן. זיי מיר געהאפט צו, צו, אה-- זיי געווארט, וואס אין דער צימער אזוי האבן גע-גע-געהאפט און געווארט. אלזא אויך גענומען-

45:51 דובר 2 הם קיוו, אמו של הרבי.

45:51 דובר 2 זיי האבן געהאפט, דעם רבינס מאמע.

45:53 דובר 1 אמא, כן.

45:53 דובר 1 מאמע, יא.

45:53 דובר 2 התקוות.

45:53 דובר 2 די האקן.

45:54 דובר 1 כן, זה כך, כן, זה כך. הם, מה שבחדר, הם מה שבחדר. ואני לא יודע. והיו להם כבר שנים, אני חושב, היו להם שנים. אז הרבי בא. הם, כש-הם, כשהם ביקשו ברכה, כש-כש-כש הם באים לרבי, לרבי הקודם. הם הרי באים בעצמם לרבי. זה היה עוד לפני כן-- הם מבקשים ברכה, שיהיו להם ילדים. היו להם ילדים.

45:54 דובר 1 יא, עס איז, יא, עס איז אזוי. זיי האבן וואס אין דער רוים, זיי האבן וואס אין דער צימער. און איך שאף נישט. און זיי האבן יארן יעצט, מיין איך, האבן יארן זיי. אלזא רבי קומען האבן. זיי, אז זיי, אז זיי געבעטן האבן ברכה, א-אז, אז, אז זיי קומען צום רבין, צום פריערדיקן רבי. זיי, זיי דאך קומען זעלבסט צום רבין. עס איז צו פריער-- זיי בעטן א ברכה, אלזא האבן קינדער. זיי האבן געהאט קינדער.

46:19 דובר 2 שניהם?

46:19 דובר 2 ביידע?

46:19 דובר 1 שניהם. זה... זה אצל ברל, אמא שלו, היא קיבלה ילד, אבל בסמרקנד הוא נפטר, ואסתר - לא, לה לא היה ילד.

46:19 דובר 1 ביידע. איז-איז-איז-איז-איז, איז, אה, דער-- ביי ווין, בערל, זיין מאמע, אה, די האט געהאט קינד, אבער אין סאמארקאנד איז ער ווען געשטארבן, און אסתר ניט האט, דאס ניט האט א קינד געהאט.

46:35 דובר 2 אסתר - בכלל לא.

46:35 דובר 2 אסתר איז אין כלל.

46:36 דובר 1 בכלל לא, כן. אה-כשהם באים, אחרי כמה מכתבים-- קיבלו רק מאוחר יותר מכתב-- שהרבי בירך אותם. ביקשו.

46:36 דובר 1 כלל, יא. אפ-אז זיי קומען, אז א פאר בריוו-- האבן ערשט שפעטער א בריוו-- אז רבי זיי געבענטשט. בעטן.

46:44 דובר 2 זה אדמו"ר הריי"צ, אליה.

46:44 דובר 2 איז דער פריערדיקער רבי צו איר.

46:45 דובר 1 בירך. ו... מה, מה אני-- זה אסתר, אבל אצלנו אין שום [לא ברור]. ואחר כך היא קיבלה ילד, ו-ו-אה-ו-ו-ו היא לא הייתה בריאה במשך שנה. היא הלכה-- שכבה במיטה, לא בריאה.

46:45 דובר 1 געבענטשט. און איז מיר וואס, וואס איך-- איז אסתר, אבער ביי אונז איז קיין טאפן. און נאכדעם זי האט געהאט קינד און, און, אה, און, און, און זי איז געווען נישט געזונט א יאר צייט. זי גייט-- געלעגן אין בעט, נישט געזונט.

47:00 דובר 2 ה-ה-התינוק?

47:00 דובר 2 דער-דער-דער בייבי?

47:01 דובר 1 כן?

47:01 דובר 1 יא?

47:02 דובר 2 ה-ה-הילד?

47:02 דובר 2 דאס-דאס-דאס קינד?

47:03 דובר 1 לא, לא, היא עצמה.

47:03 דובר 1 ניין, ניין, זי אליין.

47:04 דובר 2 אה, האמא.

47:04 דובר 2 אה, די מאמע.

47:04 דובר 1 הילד היה בסדר.

47:04 דובר 1 דאס קינד איז געווען גוט.

47:05 דובר 2 כן.

47:05 דובר 2 יא.

47:06 דובר 1 האמא, מה ש-

47:06 דובר 1 די מאמע, וואס-

47:07 דובר 2 אז אנחנו היינו אז באמריקה.

47:07 דובר 2 אלזא מיר זענען דאן געווען אין אמעריקע.

47:09 דובר 1 לא, היא... זה היה עוד בבית, בפוקינג [?].

47:09 דובר 1 נע, זי נע-- איז געווען נאך הויז אין פארקינג.

47:11 דובר 2 אה, בפוקינג.

47:11 דובר 2 אה, אין פארקינג.

47:13 דובר 1 עוד בבית. אבל היא קיבלה ילד. זה היה יחיד, אבל אני כבר הייתי - אסתר, אמא, אטע [?], כל זה. ואצלו היא נולדה, נולדה. מאוד, מאוד חיכו ל[לא ברור] של אסתר, היא נולדה, נולדה. מאוחר יותר אחר כך היו לה ארבעה ילדים. זה היה גם נס מהרבי.

47:13 דובר 1 נאך הויז. אבער זי האט געהאט קינד. עס איז איינציק, אבער איך בין שוין געווען אסתר, מאמע, אטע, דעם גאנצן. און ביי אים איז זי געבוירן, געבוירן. זייער, זייער געווארט דער בערלעווינגען פון דער אסתר איז זי געבוירן, געבוירן. שפעטער נאכדעם פיר קינדער געהאט. עס איז אויך א נעסט געווען פון רבין.

47:30 דובר 2 זה יכול להיות נס מהרבי. הרבי בא. איפה. אוקיי, אה, מה? הוא... הוא לא היה בפוקינג.

47:30 דובר 2 דאס קען זיין א נעסט פון רבין. דער רבי איז געקומען. וואו. אוקיי, אה, וואס? ער-איז-- ער איז נישט געווען אין פארקינג.

47:39 דובר 1 אנחנו היינו בהאוואן [?]. אנחנו היינו-

47:39 דובר 1 מיר זענען געווען אין האוואן. מיר זענען געווען-

47:41 דובר 2 הישיבה בטח הייתה שם?

47:41 דובר 2 עס איז דארט געווען די ישיבה זיכער?

47:42 דובר 1 כן, כן, כן. בהאוואן חיכה גם הוא למשהו. הם היו שם ב-ב-ב-- בפוקינג חיכו-- בהאוואן חיכה שלמה חיים, הוא יכול-

47:42 דובר 1 יא, יא, יא. אין האוואן געווארט ער אויך א זאך. זיי זענען דארט געווען אי-אי-אין-- אין פארקינג געווארט-- אין האוואן געווארט שלמה חיים, ער קען-

47:50 דובר 2 שלמה חיים היה.

47:50 דובר 2 שלמה חיים געווען.

47:51 דובר 1 זה היה-- הוא היה עדיין בוורשה, זה היה עוד מקום, מה שזה. הבאבישע היה. אה, הרבי כתב לשלמה חיים, שהוא ייסע להאוואן, מה שהוא, מה-

47:51 דובר 1 עס איז געווען-- ער איז געווען נאך אין וואַרשע, עס איז געווען נאך א פלאץ, וואס איז. דער באבישע איז געווען. אה, דער רבי האט געשריבן צו שלמה חיים, אלזא ער פאר אין האוואן, וואס ער, וואס-

48:03 דובר 2 צריך, צריך, אה-

48:03 דובר 2 דארף, דארף, אה-

48:05 דובר 1 לא.

48:05 דובר 1 נע.

48:05 דובר 2 -צריך עזרה.

48:05 דובר 2 -דארף הילף.

48:06 דובר 1 כן, ב-ב-בהאוואן הגיעו-- הישיבה הייתה בהאוואן, הייתה ישיבה. והוא יושב בטולוז [?]. זה היה שלם-

48:06 דובר 1 יא, אין-אין-אין האוואן געקומען-- די ישיבה איז געווען האוואן, געווען ישיבה. און ער זיצט אין טויזנט. זי איז געווען גאנץ-

48:15 דובר 2 האם מישהו למד בישיבה? או שהיו-

48:15 דובר 2 האט איר געלערנט אין דער ישיבה עמעצער? אדער זיי זענען געווען-

48:17 דובר 1 אחר כך, כן. לא, היה לנו, היה לנו חדר, זה. גם-

48:17 דובר 1 נאכדעם, יא. נע, מיר האבן יא, מיר האבן א חדר, איז. אויך-

48:20 דובר 2 שלמה חיים לימד אתכם?

48:20 דובר 2 שלמה חיים האט אייך געלערנט?

48:22 דובר 1 לא, לא. הוא לימד-- זה היה משהו. זה היה ברוסיה.

48:22 דובר 1 נע, נע. ער האט געלערנט-- עס איז געווען א זאך. עס איז געווען ביי דער רוסיא.

48:36 דובר 2 וזה נקרא "חנות" רגילה?

48:36 דובר 2 און דאס האט געהייסן א נארמאלער לאדן?

48:38 דובר 1 כן, כן. כן, היתה שנה. אנחנו-- אני חושב, מאוחר יותר-- אני זוכר רק ש-ש-- התפללנו ביחד עם השכנים. אני נשבע, התפללנו. אבל לבאבישע היה צד [לא ברור], אני חושב עשר שנים. הם באים-- אני לא מאמין יותר. לא, הוא אמר, באים. זה החדר, איפה שהם באים, הם. אני חושב, זה-- הבאבישע היה בדרך לפני כן. הם חיכו כדי לנסוע לישראל. חיכו, שיהיה להם ילד איתו. אבל, אבל הבאבישע נסע עם הרבי-

48:38 דובר 1 יא, יא. יא, מען האט א יאר צייט. מיר-- איך מיין, שפע-- איך געדענק נאר אז, אז-- מיר דאַוונען צוזאַמען מיט די שכנים. איך שווער, מיר האבן געדאַוונט. אבער דער באבישע האט א זייט, מיר געדאנק צען יאר. זיי קומען-- איך גלייב נישט מער. ניין, ער האט געזאגט, מען קומט. איז דער רוים, וואו זיי קומען, זיי. איך דענק, עס איז-- דער באבישע איז א וועג פון פריער. זיי האבן געווארט פאר צו ישראל. געווארט, א קינד מיט אים האבן. אבער, אבער דער באבישע איז געפארן מיט רבי-

49:08 דובר 2 מה?

49:08 דובר 2 וואס?

49:10 דובר 1 א-א-א, ה-הבאבישע היה בדרך לפני כן, מ-

49:10 דובר 1 אי-אי-אי, די-דער באבישע איז א וועג פון פריער, פון-

49:14 דובר 2 למה הם נוסעים לפריז?

49:14 דובר 2 פארוואס זיי גייען קיין פאריז?

49:15 דובר 1 נוסעים לפריז, כן.

49:15 דובר 1 גייען קיין פאריז, יא.

49:16 דובר 2 זה היה בהוראת אדמו"ר הריי"צ.

49:16 דובר 2 פריערדיקער רבי'ס געהייסן.

49:17 דובר 1 כן, כן.

49:17 דובר 1 יא, יא.

49:18 דובר 2 אהה.

49:18 דובר 2 מ-הם.

49:18 דובר 1 ו, ו, והשני גם מדבר. אבל אולי זה כמו שני דיבורים. הבאבישע הלך קודם, כי זה-- מתוך ארבע עשרה שלמות [לא ברור] הבאבישע עשה.

49:18 דובר 1 און, און, און דער אנדערער רעדט אויך. איז אבער אפשר ווי צוויי רעדן. דער באבישע פאראויס אוועק, ווייל דאס-- פון פערצן גאנצע [לא ברור] באבישע געמאכט.

49:29 דובר 2 לבאבישע היה כל ה[לא ברור] של, של המקומות שם. אוקיי, אז הרבי היה אז בפריז?

49:29 דובר 2 דער באבישע האט די גאנצע [לא ברור] פון, פון די פלעצער דארטן. אוקיי, איז דאן דער תקא-רבי אין פאריז?

49:38 דובר 1 בפריז היה, היה-

49:38 דובר 1 אין פאריז איז געווען, איז געווען-

49:40 דובר 2 מתי זה היה? תש"ז?

49:40 דובר 2 ווען איז דאס געווען? תש"ז?

49:44 דובר 1 לא, תש"ז.

49:44 דובר 1 נע, תש"ז.

49:45 דובר 2 ת-

49:47 דובר 1 תש"ז.

49:47 דובר 2 מתי הוא היה בפריז? אה, אמא כבר-

49:47 דובר 2 ווען איז ער אין פאריז? אה, מאמע שוין-

49:49 דובר 1 תש"ז, כן.

49:49 דובר 1 תש"ז, יא.

49:49 דובר 2 זה היה, אה, רק כמה חודשים לפני כן.

49:49 דובר 2 איז געווען, אה, נאר עטלעכע חדשים פאר.

49:53 דובר 1 הא?

49:53 דובר 2 הם כבר היו זמן מה ב-, באוסטריה.

49:53 דובר 2 זיי זענען שוין געווען א געוויסע צייט אין, אין עסטרייך.

49:56 דובר 1 נו, נו. באוסטריה. היינו שם שנה.

49:56 דובר 1 נו, נו. אין עסטרייך. מיר זענען געווען א יאר צייט.

49:59 דובר 2 שנה. נו אז אוקיי, בפריז. מה היה בפריז?

49:59 דובר 2 א יאר צייט. נו דאן, אוקיי, אין פאריז. וואס איז געווען אין פאריז?

50:03 דובר 1 בפריז הייתה, הייתה, הייתה הישיבה מהאוואן, מהישיבה. כל הישיבה, הם באים-

50:03 דובר 1 אין פאריז איז געווען, געווען, געווען די ישיבה פון האוואן, פון דער ישיבה. די גאנצע ישיבה, זיי קומען-

50:10 דובר 2 בן כמה הוא היה בפריז? שתים עשרה?

50:10 דובר 2 ווי אלט איז ער געווען אין פאריז? צוועלף יאר?

50:14 דובר 1 כן, כן, כן. לא, איפשהו. ביום רביעי היינו בפריז. עם-עם-עם יהושע.

50:14 דובר 1 יא, יא, יא. ניין, ערגעץ. ביי מיטוואך זענען מיר געווען אין פאריז. מיט-מיט-מיט יהושע.

50:19 דובר 2 מה, למד בברונוי?

50:19 דובר 2 וואס געלערנט אין ברונוי?

50:21 דובר 1 אה, למד בברונוי. אבל מאוחר יותר. אבל לא אמרתי, מ-מ-מ-מ-- זה היה-- זה היה הנשיא, ש-שבא יחד. או, או ההיסטוריה של הרבי, הרבי הקודם. ההיסטוריה של הרבי הקודם, אה-- אז זה-זה היה רק [לא ברור].

50:21 דובר 1 אה, געלערנט אין ברונוי. אבער שפעטער. אבער נישט געזאגט, וו-וו-וו-וו-- עס איז געווען-- דאס איז געווען דער נשיא, דער-דער מיטגעקומען. אדער, אדער דער רבי'ס געשיכטע, דער פריערדיקער. דער פריערדיקער רבי'ס געשיכטע אום-- אלזא עס-עס זענען נאר [לא ברור] געווען.

50:40 דובר 2 ה-ה-הנשיא?

50:40 דובר 2 דער-דער-דער נשיא?

50:41 דובר 1 הנשיא היה רק [לא ברור].

50:41 דובר 1 נשיא איז געווען נאר [לא ברור].

50:42 דובר 2 אהה.

50:42 דובר 2 מ-הם.

50:43 דובר 1 ה[לא ברור], [לא ברור], שחיטה, זה הוא לא יכול להגיד. אז בשבילנו זה לא טוב. זה חייב בגלל זה. מה זה היה? זה היה הדבר. אבל זה היה, זה היה בעניין שחיטה. זה היה, זה היה אז, כש-כש-אה-עשו את זה ה-ה-אה-ישראל, אנגליה, ככה בנוגע, ככה בנוגע לשרת את זה.

50:43 דובר 1 די [לא ברור], [לא ברור], שחיטה, דאס קען ער נישט זאגן. דאן פאר אונדז איז עס נישט גוט. דאס מוז דערפאר. וואס איז זי געווען? דאס זאך געווען. אבער זי איז געווען, זי איז געווען אויף שחיטה. עס איז געווען, עס איז געווען דעמאלט, ווען, ווען, עה, געמאכט עס די, די, עה, ישראל, ענגלאנד, אזוי וועגן, אזוי וועגן צו דינען דאס.

51:06 דובר 2 אה, ה-המדינה?

51:06 דובר 2 עה, די-די לאנד?

51:07 דובר 1 כן. וככה זה נגמר. אז אני, אה, אני... [לא ברור]. היה להם הדרכון איתם. אה, אז לאט לאט זה התפתח. אני עדיין אף פעם לא הגעתי, כשיכולתי להסתכל, שזה היה.

51:07 דובר 1 יא. און אזוי אוועק. אלזא איך, עה, איך די, די-די-די ביג פאר. זיי האבן דעם פאס מיט זיך דערביי. עם, אלזא לאנגזאם אוועקגעקומען. איך נאך קיינמאל נישט דערגאנגען, ווען איך קוקן קען, געווען.

51:21 דובר 2 אהה.

51:21 דובר 2 מ-הם.

51:23 דובר 1 זה, אה, זה, אה, זה הפך לאירלנד, אירלנד. אירלנד זה שונה. דבלין, אירלנד.

51:23 דובר 1 איז, עה, איז, עה, איז אירלאנד, אירלאנד געווארן. אירלאנד איז אנדערש. דובלין, אירלאנד.

51:32 דובר 2 אירלנד.

51:32 דובר 2 אירלאנד.

51:33 דובר 1 אירלנד זה אירלנד. כן.

51:33 דובר 1 אירלאנד איז אירלאנד. יא.

51:34 דובר 2 אהה.

51:34 דובר 2 מ-הם.

51:35 דובר 1 הייתי מאוד מרוצה, שלקחו מ-. הם, הם, הם החזיקו באנגליה, אז אירלנד שייכת לעצמה. אירלנד שייכת לעצמה. הם-

51:35 דובר 1 איך בין געווען זייער צופרידן, וואס מען האט אוועקגענומען פון. זיי, זיי, זיי האבן ענגלאנד געהאלטן, אלזא אירלאנד באלאנגט צו זיך. אירלאנד באלאנגט צו זיך. זיי-

51:44 דובר 2 אז ישראל שייכת לעצמה?

51:44 דובר 2 אלזא ישראל באלאנגט צו זיך?

51:46 דובר 1 לא.

51:46 דובר 1 ניין.

51:47 דובר 2 אז אירלנד שייכת.

51:47 דובר 2 אלזא אירלאנד באלאנגט.

51:48 דובר 1 כן, אבל אירלנד לא רצתה שיהיה לה קשר לזה. אירלנד רצתה מהמדינה המוגנת שלהם.

51:48 דובר 1 יא, אבער אירלאנד נישט געוואלט האבן זיי צו טאן. אירלאנד געוואלט פון דעם פארזיכערטן מלוכה זיי.

51:52 דובר 2 אהא.

51:53 דובר 1 אז בשבילם, בשבילם, בשבילם זה הובטח כסכנה, כי הם נותנים-- הם נותנים את הדבר הזה הרים טובים. יש להם את זה באמת. יש להם בשר כמתנה במשך שנתיים בשביל ישראל. אז בשבילם זה מתנה- ולהם המדינה כך שייכת ל-

51:53 דובר 1 איז אום זיי, אום זיי, אום זיי צוגעזאגט אלס געפאר, ווייל זיי געבן-- זיי געבן דאס זאך גוטע בערג. זיי האבן דאס זאך באמת. זיי האבן פלייש א מתנה צוויי יאר פאר ישראל. אלזא אום זיי איז מת- און אים מלוכה אזוי באלאנגט צו דעם-

52:11 דובר 2 זה מובן. אז ברגע שאירלנד לא רצתה-

52:11 דובר 2 איז פארשטענדלעך. אלזא ווי באלד אירלאנד נישט געוואלט-

52:15 דובר 1 אירלנד, אירלנד לא רצתה. אנגליה רצתה כ-- אירלנד רצתה ללחוץ על אנגליה.

52:15 דובר 1 אירלאנד, אירלאנד נישט געוואלט. ענגלאנד געוואלט אלס-- אירלאנד געוואלט ברוקן אויף ענגלאנד.

52:22 דובר 2 ברור, כן.

52:22 דובר 2 קלאר, יא.

52:23 דובר 1 כן. ועכשיו כש-כש-ישראל נהיה, לא? נלקח מאנגליה בתור שישראל שייכת לשרת. בשבילם, בשבילם זה מאוד משמח.

52:23 דובר 1 יא. איז-איצט אלס-אלס ישראל געווארן, ניי? אוועקגענומען פון ענגלאנד אלס ישראל באלאנגט צו דינען. אום זיי, אום זיי זייער צופרידן פון דעם.

52:32 דובר 2 אה.

52:33 דובר 1 בשבילם נותנים-

52:33 דובר 1 אום זיי געבן-

52:33 דובר 2 אז כי אנגליה היא ממש אויב.

52:33 דובר 2 אלזא ווייל ענגלאנד איז זייער א שונא.

52:35 דובר 1 הא?

52:36 דובר 2 כי אנגליה היא ממש אויבת. הם לא יכולים לעזור בתור ישראל.

52:36 דובר 2 ווייל ענגלאנד איז זייער א שונא. זיי מעגן נישט העלפן אלס ישראל.

52:38 דובר 1 כן. כי הם נותנים בשר במשך שנתיים. בשבילם זה מהמדינה, המדינה שלהם.

52:38 דובר 1 יא. ווייל זיי געבן פלייש פאר צוויי יאר. אום זיי איז פון דעם מלוכה, דעם מלוכה זיי.

52:43 דובר 2 כן.

52:43 דובר 2 יא.

52:44 דובר 1 יש כ-כ-בשביל שוחטים. יש פה שלושים שוחטים. מ-מה שהרבי הקודם, אה, מה הם-- [לא ברור].

52:44 דובר 1 איז דא-דא-אום שוחטים. דא זענען די דרייסיג שוחטים. וו-וואס דער פריערדיקער רבי, עה, וואס זיי-- [לא ברור].

52:52 דובר 2 זאת אומרת, שזה ממש א-

52:52 דובר 2 הייסט עס, אז דאס איז ממש א-

52:54 דובר 1 לא.

52:54 דובר 1 ניי.

52:55 דובר 2 נס? כלומר, אדמו"ר הריי"צ השגיח על כך.

52:55 דובר 2 א נס? אלזא דער פריערדיקער רבי צוגעשויט.

52:57 דובר 1 באותה שנה השוחטים היו צריכים לנסוע ל... הם היו שלושים.

52:57 דובר 1 די יאר, די שוחטים וואלטן געפארן אין-- זיי זענען געווען דרייסיג.

53:00 דובר 2 והדודה שלך הייתה אחת מהם?

53:00 דובר 2 און דיין טאנטע איז געווען איינע פון זיי?

53:01 דובר 1 כן. אז...

53:01 דובר 1 יא. אלזא-

53:03 דובר 2 כולם ביחד?

53:03 דובר 2 אלע צוזאמען?

53:04 דובר 1 הא?

53:04 דובר 2 שחו כולם ביחד?

53:04 דובר 2 שווימען אלע צוזאמען?

53:06 דובר 1 כן, כולם. הם שחו לכיוון הזה. ובתור שוחטים גרידא, האם הם הבינו מזה שזה מאדמו"ר הריי"צ? לא.

53:06 דובר 1 יא, אלע. זיי האבן געשווומען דא דרויף. און אלס זאך-שוחטים, האבן זיי פארשטאנען פון דער פריערדיקער רבי? ניי.

53:14 דובר 2 אבל היו פעמים אחרות שאדמו"ר הריי"צ אמר להישאר בפריז, לא?

53:14 דובר 2 אבער עס איז געווען אנדערע זיטן, וואס דער פריערדיקער רבי האט געהייסן בלייבן אין פאריז, ניין?

53:18 דובר 1 בפריז? כן.

53:18 דובר 1 אין פאריז? יא.

53:19 דובר 2 בצרפת.

53:19 דובר 2 אין פראנקרייך.

53:21 דובר 1 אבל אחר כך זה היה שם. הם כתבו, הם נסעו ללונדון. זה היה מאוחר יותר, הרבה יותר מאוחר.

53:21 דובר 1 אבער שפעטער איז געווען דארט. זיי האבן געשריבן, זיי זענען געפארן קיין לאנדאן. איז שפעטער, זייער שפעטער.

53:25 דובר 2 אז בקרוב הדודה שלך והמשפחה שלך עברו לדבלין. אביך, אתם מאוחר יותר-

53:25 דובר 2 אלזא באלד דיין טאנטע און דיין משפחה זענען אריבערגעגאנגען קיין דובלין. דער טאטע זענט איר שפעטער-

53:32 דובר 1 לא, אנחנו היינו... אנחנו נשארנו עדיין בפריז.

53:32 דובר 1 ניי, מיר זענען געווען-- מיר זענען געבליבן אין פאריז נאך אויס.

53:34 דובר 2 אה, הדודה נסעה לבד?

53:34 דובר 2 אוי, די טאנטע איז געפארן אליין?

53:35 דובר 1 ה-הדודה, עם זה, גם נסעה לבד.

53:35 דובר 1 ט-טאנטע מיט דעם אויך געפארן אליין.

53:38 דובר 2 אה, לא עם המשפחה?

53:38 דובר 2 אה, נישט מיט משפחה?

53:39 דובר 1 המשפחה לא נסעה. מה? הם לא נסעו, המשפחה. היו להם... היה להם עבודה ונסעו. אה, קודם כל, אה, אז מה היה? לא נסעו. נסעו רק השוחטים לבד.

53:39 דובר 1 משפחה זענען נישט געפארן. וואס? זיי נישט געפארן, די משפחה זאלן. זיי זענען געווען נאר-- זיי האבן ארבעט און געפארן איז. עה, ערשטנס, עה, אלזא געווען, וואס? נישט געפארן. געפארן נאר שוחטים אליין.

53:53 דובר 2 אהא. אה, אצל מי למדת בברוניי?

53:53 דובר 2 אהא. עה, ביי וועמען האסטו געלערנט אין ברונוי?

53:56 דובר 1 בברוניי? הייתה, הייתה שם ישיבה. אבל עם זה, עם זה, האם זה משתנה אצלי? משתנה אצלי? כאן הם הביאו אותי ללונדון.

53:56 דובר 1 אין ברונוי? עס איז געווען, עס איז געווען ישיבה דארט. אבער מיט דעם, מיט דעם, טוישט זיך איך? טוישט איך? דא האבן זיי מיך געפירט קיין לאנדאן.

54:08 דובר 2 אבל למדת אצל-אצל ניסן?

54:08 דובר 2 אבער געלערנט ביי-ביי דעם ניסן?

54:10 דובר 1 בישיבה, בברוניי.

54:10 דובר 1 אין ישיבה, אין ברונוי.

54:11 דובר 2 האם חיים אלעזר היה שם?

54:11 דובר 2 איז חיים אלעזר געווען?

54:13 דובר 1 בברוניי? כן, שמחיים [?]. השנים הראשונות היה שמחיים [?]. חצי מהשנים היה שמחיים [?], כל ה"באבעס" [?]. אבל אחר כך ניסן-- כשהם באו מפריז, הם באו-

54:13 דובר 1 אין ברונוי? יא, שמחיים. די ערשטע יארן איז געווען שמחיים. די האלבע יארן איז געווען שמחיים, די גאנצע באבאס. אבער שפעטער ניסן-- אז זיי קומען פון פאריז, זענען זיי געקומען-

54:24 דובר 2 מי קיבל את זה על עצמו?

54:24 דובר 2 ווער האט עס איבערגענומען?

54:25 דובר 1 זה ניסן, הם למדו-- ניסן נהיה ה"באבעס" בישיבה.

54:25 דובר 1 איז ניסן, זיי געלערנט-- איז ניסן געווארן דער באבאס אין דער ישיבה.

54:28 דובר 2 אה. הוא-הוא למד אצל, אה, אצל שלוחים ואצל ניסן בברוניי?

54:28 דובר 2 אה. זי-זי האט געלערנט ביי, עה, ביי שלוחים און דעם ניסן אין ברונוי?

54:32 דובר 1 כן.

54:32 דובר 1 יא.

54:34 דובר 2 מי עוד היה, אה, הקדוש [לא ברור] שם?

54:34 דובר 2 ווער נאך איז געווען, עה, הייליגער [לא ברור] דארט?

54:41 דובר 1 מה? כן, גם הוא. גם הוא ב[לא ברור].

54:41 דובר 1 וואס? יא, ער אויך. ער אויך אין דער [לא ברור].

54:48 דובר 2 גם הוא היה שם. ואיך הוא נסע עם "ליבע" [?] לאנגליה, מה היה?

54:48 דובר 2 אויך איז ער געווען דארט. און ווי ער האט זיך מיט א ליבע געפארן קיין ענגלאנד, וואס איז געווען?

54:52 דובר 1 אה, אחר כך היה, ש... שהוא עבד עשר שנים ב... ב... באנגליה. אחר כך-

54:52 דובר 1 עה, שפעטער איז געווען, אז-- אז ער האט צען יאר געארבעט אין-אין-אין ענגלאנד. שפעטער-

54:59 דובר 2 דבלין?

54:59 דובר 2 דובלין?

55:01 דובר 1 לא, הרי עם... כן, כבר, כבר קודם לכן.

55:01 דובר 1 ניי, דאך מיט-- יא, שוין, שוין פריער.

55:03 דובר 2 דבלין?

55:03 דובר 2 דובלין?

55:04 דובר 1 הדודה שלי, הדודה שלי.

55:04 דובר 1 מיין טאנטע, מיין טאנטע.

55:05 דובר 2 כן.

55:05 דובר 2 יא.

55:06 דובר 1 ו... והיא הייתה שם, אה, א-א-אברמסקי היה. אתה מכיר את אברמסקי?

55:06 דובר 1 איז-איז-- און זי איז געווען דארט, עה, א-א-אברמסקי געווען. קענסטו אברמסקי?

55:16 דובר 2 יחזקאל אברמסקי?

55:16 דובר 2 חצקל אברמסקי?

55:17 דובר 1 הא? יחזקאל אברמסקי. הם-- הוא רצה, הוא-הוא-הוא רצה, שיהיה, אה-אה-אה, שיהיה בשר. הוא-הוא היה הרב. הוא היה רב. אבל, אה, הוא-הוא רצה שיהיה [לא ברור]. זאת הייתה השחיטה.

55:17 דובר 1 הא? חצקל אברמסקי. זיי-- ער האט געוואלט, ער-ער-ער האט געוואלט, אז זיין, עה-עה-עה, עס זאל זיין פלייש. ער-ער איז געווען דער רב. ער איז געווען רב. אבער, עה, ער-ער האט געוואלט האבן [לא ברור]. דאס איז געווען שחיטה.

55:35 דובר 2 באנגליה?

55:35 דובר 2 אין ענגלאנד?

55:36 דובר 1 באנגליה. ב... זה תמיד, זה-- הדודה שלי, כן, נסעה לאנגליה. הם התביישו, איך זה הגיע. ואני מאמין, הדודה שלי הייתה שוחטת. ככה הוא בחן אותה בזה.

55:36 דובר 1 אין ענגלאנד. אין-- איז אימער, איז-- מיין טאנטע איז, יא, געפארן קיין ענגלאנד. זיי האבן געשעמט, ווי געקומען. און איך גלויב, מיין טאנטע איז געווען שוחט. דאס האט ער דערמיט געמאסטן.

55:49 דובר 2 אז יכלו לאכול מהשחיטה שלה?

55:49 דובר 2 אלזא מען האט ביים שעכטן געקענט עסן?

55:50 דובר 1 כן.

55:50 דובר 1 יא.

55:51 דובר 2 האם זוג חסידים, קבוצת חסידים, עברו, נסעו לאנגליה?

55:51 דובר 2 איז-זענען א פאר חסידים, א גרופע חסידים זענען אריבערגעגאנגען, זענען אריבערגעפארן קיין ענגלאנד?

55:55 דובר 1 אז רק-רק שניים. הדודה שלי ו-

55:55 דובר 1 דאמאלס נאר-נאר צוויי. מיין טאנטע און-

55:58 דובר 2 והסבא? איפה היה הסבא?

55:58 דובר 2 און דער זיידע? וואו איז געווען דער זיידע?

56:02 דובר 1 סבא שלי היה בפריז. הוא בא גם כן שנים מאוחר יותר.

56:02 דובר 1 מיין זיידע איז געווען אין פאריז. ער איז געקומען אויך יארן שפעטער.

56:04 דובר 2 מאוחר יותר?

56:04 דובר 2 שפעטער?

56:05 דובר 1 אבל מאוחר יותר, שנים מאוחר יותר הוא בא.

56:05 דובר 1 אבער שפעטער, יארן שפעטער געקומען.

56:07 דובר 2 אז איפה-- הוא היה בלונדון?

56:07 דובר 2 איז וואו-- איז ער געווען אין לאנדאן?

56:10 דובר 1 לא-- אה, בפריז? לא, בלונדון.

56:10 דובר 1 ני-- עה, אין פאריז? ניין, אין לאנדאן.

56:13 דובר 2 לא, באנגליה. היא אומרת, היה בלונדון?

56:13 דובר 2 ניין, אין ענגלאנד. זי זאגט, געווען אין לאנדאן?

56:14 דובר 1 לונדון, לונדון, כן.

56:14 דובר 1 לאנדאן, לאנדאן, יא.

56:17 דובר 2 אז איפה-- איפה למדו בישיבה?

56:17 דובר 2 איז וואו-- וואו האט מען געלערנט אין ישיבה?

56:20 דובר 1 ב-ב-ישיבה למדתי-- היו-- אפשר לנסוע ולהחזיר לישיבה.

56:20 דובר 1 מ-מ-ישיבה האב איך געלערנט-- זענען געפ-- מען קען פארן צוריקגעבראכט אין דער ישיבה.

56:24 דובר 2 עם ה... לא הכיר?

56:24 דובר 2 מיט די קענט-- נישט דערקענט?

56:26 דובר 1 עם זה, אבל ללכת, כי הם היו רחוקים. זה היה במנצ'סטר. במנצ'סטר הייתה ישיבה.

56:26 דובר 1 מיט די קענט, אבער גיין, ווייל זיי זענען געווען ווייט. עס איז געווען אין מאנטשעסטער. עס איז געווען אין מאנטשעסטער איז געווען א ישיבה.

56:32 דובר 2 מבין. לנסוע-- [לא ברור]-

56:32 דובר 2 פארשטיי. פארן-- [לא ברור]-

56:35 דובר 1 [לא ברור] בלונדון. כן.

56:35 דובר 1 [לא ברור] אין לאנדאן. יא.

56:36 דובר 2 כן.

56:36 דובר 2 יא.

56:37 דובר 1 זה, זה, זה לנסוע ל... הייתה ישיבה בלונדון, אבל כאן, כאן נוסעים לישיבה גם בשנית. במנצ'סטר יש ישיבה ודובוב שם היה אחד מ-

56:37 דובר 1 איז, איז, איז פארן אין, אין-- עס איז געווען א ישיבה אין לאנדאן, אבער דא, דא פארט מען אין דער ישיבה נאך צווייטנס. איז-- אין מאנטשעסטער גיט א ישיבה און דובוב דארט געבן איינעם פון די-

56:49 דובר 2 יהושע דובוב?

56:50 דובר 1 כן. דובוב הוא אחד-- הוא-

56:50 דובר 1 יא. איז דובוב איין-- איז-

56:52 דובר 2 אז חשבנו אצלנו, שליהושע דובוב אפשר לשלוח את הילדים ל-

56:52 דובר 2 אלזא געטראכט בײ אונז, דער יהושע דובוב קען מען שיקן די קינדער אין-

56:55 דובר 1 למנצ'סטר.

56:55 דובר 1 אין מאנטשעסטער.

56:56 דובר 2 אבל זה לא בדיוק אצל הישיבה. זה-

56:56 דובר 2 אבער עס איז נישט גענוי בײ דער ישיבה. דאס איז-

56:58 דובר 1 נו, אבל, אבל, אה, ה... המעגל הישיבתי, המעגל היהודי, הוא, הוא נהיה, אה, אה, אה, אביו עשה ישיבה. אביו של ציקל [?].

56:58 דובר 1 נו, אבער, אבער, אה, דער, דער ישיבה'דיקער ציקל, אידישער ציקל, איז, איז ער געווארן איבער, אה, אה, אה, זיין טאטע האט ער געמאכט א ישיבה. ציקלס טאטע.

57:11 דובר 2 אה-הא.

57:11 דובר 2 מ-הם.

57:12 דובר 1 הוא לא היה-- אה, אה, אה, אה, קטן, כך זה נראה, כך זה נראה לגמרי-- לא להיות-- לא להיות שם.

57:12 דובר 1 איז ער נישט געווען-- אה, אה, אה, אה, קטן, אזוי אנשיינט, אזוי אנשיינט אין גאנצן-- נישט זײַן-- נישט זײַן דארט.

57:19 דובר 2 קטנות?

57:20 דובר 1 כן.

57:20 דובר 1 יא.

57:20 דובר 2 בישיבה?

57:20 דובר 2 אין דער ישיבה?

57:21 דובר 1 ישיבה, ככה משהו להיות.

57:21 דובר 1 ישיבה, אזוי עפעס זײַן.

57:22 דובר 2 הוא היה קטן?

57:22 דובר 2 ער איז געווען א קטן?

57:23 דובר 1 כן, קטן. אבל הבן-- הוא, אבל הוא אמר לי-- שהוא הולך לישיבה. ולא הייתה שום ישיבה. [לא ברור]-

57:23 דובר 1 יא, קטן. אבער דער זון-- ער, אבער ער האט מיר געזאגט דער-- ער גייט אין א ישיבה. און עס איז נישט געווען קיין ישיבה. [לא ברור]-

57:31 דובר 2 [לא ברור], כן.

57:31 דובר 2 [לא ברור], יא.

57:32 דובר 1 אבל יש לו ישיבה. אבל את הבן הוא שלח, נהיה ל... הוא, הוא נהיה אצל החפץ חיים.

57:32 דובר 1 אבער ער האט א ישיבה. אבער דעם זון האט ער געשיקט געווארן אין, אין-- איז, איז ער געווארן בײם חפץ חיים.

57:39 דובר 2 ב... ב... באירופה?

57:39 דובר 2 אין, אין, אין אייראפע?

57:41 דובר 1 הא?

57:41 דובר 1 אהן?

57:42 דובר 2 בפולין?

57:42 דובר 2 אין פוילן?

57:43 דובר 1 כן, אה, לא. לפני מנצ'סטר. ה... האבא, זה שעשה ישיבה. אני יודע את שמו. הוא, הוא שלח את הבן לישיבה בלונדון.

57:43 דובר 1 יא, אה, ניין. פאר מאנטשעסטער. דער, דער טאטע, דער וואס האט געמאכט א ישיבה. איך ווייס זיין נאמען. איז, איז ער, ער געשיקט דעם זון אין א ישיבה אין לאנדאן.

57:55 דובר 2 חפץ חיים?

57:56 דובר 1 הוא שלח לחפץ חיים, לישיבה. בליטא, בליטא.

57:56 דובר 1 ער האט געשיקט אין חפץ חיים צו דער ישיבה. אין, אין ליטע.

58:00 דובר 2 בליטא-ליטא.

58:00 דובר 2 אין ליטע-ליטע.

58:01 דובר 1 כן. הוא שם אצל החפץ חיים. ואיך-- הוא לא בא, בא מאוחר יותר. אבל החפץ חיים שמע-

58:01 דובר 1 יא. איז ער דארט אין חפץ חיים. איז ווי-- איז, איז ער נישט געקומען, געקומען איז שפעטער. חפץ חיים האט אבער געהערט-

58:08 דובר 2 חפץ חיים.

58:09 דובר 1 רוב הדברים על החפץ חיים נהיו אצל, אצל, אצל-- זה מודפס, זה, זה-- הם היו שם באסיפת הרבנים. והם היו ה... אבל האדמו"ר מגור היה שם. אבל הם, הם היו עכשיו-- היה, היה [לא ברור]. זה לא אמר כלום. אדמו"ר הרש"ב אמר, והוא אמר, שכמו שרבנים מתווכחים, הוא אומר אחרת מהאדמו"ר מבאבוס [?], הוא עצמו מתווכח על ה[לא ברור] שלי. אז זה מה שאמר החפץ חיים. ו... ו... אה, אה, אה, אחד מאלה שאמר לו, מהרבנים, שאמר לו: "לא אדמו"ר הרש"ב." זאת אומרת, שהוא אומר כך-- הוא אומר: "אני [לא ברור]."

58:09 דובר 1 די מערסטע חפץ חיים זענען געווארן בײ, בײ די, בײ די-- עס איז געדרוקט, עס, עס-- זיי זענען געווען דארט אין דער אסיפה פון רבנים. און זיי זענען געווען דער-- אבער דער גערער רבי איז געווען דארט. אבער זיי, זיי זענען געווען יעצט-- איז, איז געווען [לא ברור]. עס האט גארנישט געזאגט. דער רבי רש"ב האט געזאגט, און ער געזאגט, אז ווי רביים קריגן זיך, זאגט אנדערש ווי דער באבוסער רבי, איז, איז ער זעלבסט קריגט זיך אויף מײַן [לא ברור]. אלזא אין חפץ חיים געזאגט. איז, איז, אה, אה, אה, איז איינער פון די, וואס האט אים געזאגט, פון די, פון די רבנים, וואס האט אים געזאגט: "קיין רבי רש"ב." הייסט דאס, אז ער זאגט אזוי-- ער זאגט: "איך בין [לא ברור]."

58:53 דובר 2 כן, כן.

58:53 דובר 2 יא, יא.

58:55 דובר 1 זה מודפס, מה קוראים לו. ואדמו"ר הרש"ב, הם עם אדמו"ר הריי"צ אמרו לו: "אתה תחזור-- איך תחזור."

58:55 דובר 1 עס איז געדרוקט, וואס אים הייסן. און רבי רש"ב, זיי האבן דעם מיט דעם פריערדיקן רבי'ן האבן זיי צו-- געזאגט: "דו וועסט רעטורנירן-- ווי רעטורנירן."

59:03 דובר 2 אה-הא. אז אצלי, אה, הם-- ראש הישיבה-

59:03 דובר 2 מ-הם. איז בײ מיר, אה, זיי-- דער ראש ישיבה-

59:06 דובר 1 הוא היה-

59:06 דובר 1 האט ער געווען-

59:07 דובר 2 הוא לא היה קטן והניח-

59:07 דובר 2 איז נישט געווען א קטן און געלאזט-

59:09 דובר 1 היו אחרים, היו גם דברים.

59:09 דובר 1 געווען אנדערע, געווען אויך זאכן.

59:10 דובר 2 אז מי, מי היה בישיבה איתכם מה[לא ברור]?

59:10 דובר 2 איז ווער, ווער איז געווען אין ישיבה מיט אײַך פון די [לא ברור]?

59:15 דובר 1 כן, זה רק-- היה אח, שמואל דוד, אחי האחר. ו-, ו-, ובער-- אברהם משהנטע [?] ובער מוכוטעוואס [?]. רק שלושה נהיינו.

59:15 דובר 1 יא, איז נאר צו-- עס איז געווען א ברודער שמואל דוד, מיין אנדערער ברודער. און, און, און בער-- אברהם משהנטע און בער מוכוטעוואס. נאר דרײַ זענען מיר געווארן.

59:25 דובר 2 ובער משהנטע, איזה?

59:25 דובר 2 און בער משהנטע, וועלכע?

59:27 דובר 1 לא, בער משהנטע, אני חושב, אה, נסע. לפני המלחמה הוא נסע-

59:27 דובר 1 ניין, בער משהנטע, גלייב איך, אה, איז געפארן. פאר דעם קריג איז ער געפארן-

59:31 דובר 2 לניו יורק?

59:31 דובר 2 אין ניו יארק?

59:31 דובר 1 לניו יורק, כן.

59:31 דובר 1 אין ניו יארק, יא.

59:32 דובר 2 אז על אילו שנים אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על '11? '12?

59:32 דובר 2 איז וועלכע יארן רעדן מיר? רעדן מיר '11? '12?

59:36 דובר 1 כן, כן, 11', '12. היינו שם עד-- אה, אחר כך נסענו ממנצ'סטר. ריפקין היה שם. ריפקין היה שם. אני הלכתי לשם-- הלכתי לבית הכנסת-- לבית הכנסת. הייתי שם. ו-, ו-, ו-, והוא-- והריפקין, הם היו-- אה, אני, אה-- זה נזכר הרי, שריפקין נעשה חסיד. ואני עומד על, על המזל שלו, ו-, והם העזו בשעתו שם. אני יכול לומר: "אמא, היה לי [לא ברור]." ו-, אה, כל השעה-

59:36 דובר 1 יא, יא, '11, '12. מיר זענען געווען דארט ביז-- אה, מיר זענען נאכהער געפארן פון מאנטשעסטער. עס איז געווען ריפקין דארט. עס איז געווען ריפקין. איך בין דערויף-- איך בין דארט געגאנגען אין שול-- אין שול. איך בין דארט. און, און, און ער-- און דער ריפקין, זיי זענען געווען-- אה, איך, אה-- עס דערמאנט זיך דאך, אז א חסיד איז ריפקין געווארן. און איך שטיי אויף זיין, אויף זיין מזל, און, און זיי האבן געוואגט בשעת דערפאר דא. איך קען זאגן: "מאמע, איך האב [לא ברור]." און, אה, גאנץ בשעת-

1:00:05 דובר 2 זה היה ליובאוויטש?

1:00:05 דובר 2 עס איז געווען ליובאוויטש?

1:00:06 דובר 1 זה היה ליובאוויטש.

1:00:06 דובר 1 עס איז געווען ליובאוויטש.

1:00:07 דובר 2 ריפקין.

1:00:07 דובר 1 זה היה-- זה, זה-- הייתי שם בבית הכנסת. אז, אה, [לא ברור] נעשה שם. אז, אז, אז הוא ישב שם. אה, אה, הוא ישב כאן עם כובעים כמו ברוסיה, עם ה-- הכובעים הרוסיים, כפי שהם ישנים. אבל הם-

1:00:07 דובר 1 עס איז געווען-- עס, עס-- איך בין דערויף אין דער שול דארט. איז, אה, [לא ברור] געווארן דערויף. איז, איז, איז ער געזעסן דארט. אה, אה, ער געזעסן דא מיט היטלעך אין רוסלאנד מיט דער-- די רוסישע היטלעך, ווי זיי שלאפן. אבער זיי-

1:00:26 דובר 2 [לא ברור].

1:00:27 דובר 1 כן, אבל הם כן מחייבים את זה באנגליה, אומרים כובעים מיוחדים לגמרי. באנגליה צר מאוד, והרב הרי הולך בכובע חזק-

1:00:27 דובר 1 יא, אבער זיי צווינגען יא דערויף אין ענגלאנד, זיי זאגן גאנץ ספעציעלע היטלעך. אין ענגלאנד גאנץ ענג און דער רב יא גייט איז א שטארקע היטל-

1:00:37 דובר 2 רבני?

1:00:37 דובר 2 רבנישע?

1:00:38 דובר 1 כן, אבל חזק ככה. אז, אה, אה, אה-- אבל אני שולח אותו לרב, שהרבי אמר: "לא, ככה אנחנו אומרים להם."

1:00:38 דובר 1 יא, אבער שטארקע אזוי. איז, אה, אה, אה-- אבער איך שיק אים צום רב, אז דער רבי האט געזאגט: "ניין, דאס גייען מיר זיי הייסן."

1:00:46 דובר 2 אדמו"ר הריי"צ?

1:00:46 דובר 2 פריערדיקער רבי?

1:00:47 דובר 1 אדמו"ר הריי"צ, כן.

1:00:47 דובר 1 פריערדיקער רבי, יא.

1:00:48 דובר 2 אומרים להם?

1:00:48 דובר 2 זיי הייסן?

1:00:49 דובר 1 כן. האם היה לו-- היה לו-- רבי אחר? לא, אבל אז, אז הוא-- האם הוא לבש את הכובע גם בשינה? רק אחר כך בא עם הכובע. ולמרות זאת, הצילו אותם, ירו בהם במלחמה. בגרמניה ירו, באנגליה. אז, אז נסע גם פצצה על, על כיסא.

1:00:49 דובר 1 יא. האט ער-- האט ער-- אן אנדער רבי? ניין, אבער איז, איז ער-- האט ער דעם היטל געטראגן ביים שלאפן אויך. האט ערשט געקומען מיט דעם היטל. און, און טראץ דעם, מ'האט געראטעוועט, זענען געשאסן געווארן אין דער מלחמה. אין דײטשלאנד געשאסן אין ענגלאנד. איז, איז ער אויך געפארן א באמבע אויף, אויף א שטול.

1:01:07 דובר 2 כן.

1:01:07 דובר 2 יא.

1:01:08 דובר 1 ו-, ולי-- נסע גם ב[לא ברור].

1:01:08 דובר 1 און, און מיר איז-- איז ער אויך געפארן אין דער [לא ברור].

1:01:12 דובר 2 מהגג?

1:01:12 דובר 2 פון דאך?

1:01:12 דובר 1 מהגג. אז-- הוא דווקא הגיע, שהצילו אותו.

1:01:12 דובר 1 פון דאך. איז-- ער איז גראדע אנגעקומען, אז מ'האט אים געראטעוועט.

1:01:16 דובר 2 הצילו אותו.

1:01:16 דובר 2 איז אים געראטעוועט געווארן.

1:01:16 דובר 1 מעל הראש.

1:01:16 דובר 1 איבער דעם קאפ.

1:01:17 דובר 2 וואו. יש עוד מעשה. היה זמן שעתו באה, אהם, במנצ'סטר. אני יודע, ש-, אה, [לא ברור] עם אחיו של הרבי, עם המחנות של-

1:01:17 דובר 2 וואו. איז נאך א מעשה. איז געווען א בשעת'דיקע צייט אין, אהם, אין מאנטשעסטער. איך ווייס, אז, אה, [לא ברור] מיטן רבינס ברודער, מיט די סטאלאגן פון-

1:01:33 דובר 1 כן, כן.

1:01:33 דובר 1 יא, יא.

1:01:33 דובר 2 ישראל אריה לייב.

1:01:34 דובר 1 כן.

1:01:34 דובר 1 יא.

1:01:34 דובר 2 אם כן תוכל לי-- תוכל-- קודם תוכל לומר לי, את כל הסיפור, מה עיקר הנקודה?

1:01:34 דובר 2 אלזא קענסטו מיר-- קענסטו-- ערשט קענסטו מיר זאגן, די גאנצע מעשה, וואס איז דער שווערפונקט?

1:01:41 דובר 1 כן. היה-- אה. אה, לומר כבר גם, הרבי כתב מברק: "גם בליברפול מת", הוא שלח לבן ציון שם-טוב.

1:01:41 דובר 1 יא. איז געווען-- אה. אה, זאגן שוין אויך, דער רבי האט געשריבן א טעלעגראם: "אויך אין ליווערפול מת", ער האט געשיקט צום בן ציון שם-טוב.

1:01:54 דובר 2 "האח בליברפול מת?"

1:01:54 דובר 2 "דער אח אין ליווערפול איז מת?"

1:01:57 דובר 1 מת. הלאה. אה, צריכים לעשות את ההלוויה. גם אני, אה, קודם, קודם שילמתי את המילה.

1:01:57 דובר 1 מת. ווײטער. אה, מוזן מאכן די לוויה. אויך איך בין, אה, ערשט, ערשט באצאלן דאס וואָרט.

1:02:03 דובר 2 כן. אני, באמת, לא ידעתי, שאחיו של הרבי נסע אחרי השואה.

1:02:03 דובר 2 יא. איך, אמת, האב מיר נישט געוואוסט, אז דעם רבינס ברודער איז געפארן נאך דעם חורבן.

1:02:07 דובר 1 כן, לליברפול, כן. לא ידעתי.

1:02:07 דובר 1 יא, אין ליווערפול, יא. איך נישט געוואוסט.

1:02:08 דובר 2 לא ידעת?

1:02:08 דובר 2 נישט געוואוסט?

1:02:09 דובר 1 לא ידעתי, כן.

1:02:09 דובר 1 איך נישט געוואוסט, יא.

1:02:10 דובר 2 בן ציון שם-טוב לא ידע?

1:02:10 דובר 2 בן ציון שם-טוב נישט געוואוסט?

1:02:11 דובר 1 לא ידעתי.

1:02:11 דובר 1 איך נישט געוואוסט.

1:02:12 דובר 2 אף אחד לא ידע?

1:02:12 דובר 2 קיינער נישט געוואוסט?

1:02:13 דובר 1 כי, כי הם היו בעצם [לא ברור].

1:02:13 דובר 1 ווייל, ווייל זיי זענען נעמלעך געווען [לא ברור].

1:02:15 דובר 2 לא, קודם מה הוא עושה, [לא ברור] איך מגיע הרעיון שהוא שם?

1:02:15 דובר 2 ניין, ערשט וואס טוט ער, [לא ברור] ווי קומט די אידעע אז ער איז דארט?

1:02:19 דובר 1 כן, מה, מה אני רוצה לא ידעתי? אם כן אני הלכתי לשם, נדדתי. לא, אני אעם... כאשר, כאשר, עה, הם, הם, הם... נדדו מוקדם, היו מוקדם עם הילד.

1:02:19 דובר 1 יא, וואס, וואס וויל איך נישט געוווסט? אלזא איך בין דארט אהין, איך געוואנדערט. ניין, איך וועל... ווען, ווען, עה, זיי, זיי, זיי... זענען פרי געוואנדערט, זענען פרי מיט דעם קינד.

1:02:30 דובר 2 עמ.

1:02:30 דובר 1 נדדו. אז, אז, הרב, הרב נהיה. אני חושב מהרב, הרב. אז, אז, אז, אז, אז, אז הוא ידע. הוא בא, ש... אמר הרב: "הוא נודע." הוא ביקש הרב: "בוא." אז הוא בא אליו. אבא נעשה פיכח. דיבר איתו. דיבר איתו. שעתיים דיבר.

1:02:30 דובר 1 געוואנדערט. איז, איז, דער רב, דער רב איז געווארן. איך גלייב פון רב, דער רב. איז, איז, איז, איז, איז, איז ער געוווסט. ער קומט, אז... האט געזאגט דער רב: "ער האט געוואוירט." ער האט געבעטן דער רב: "קום." איז ער געקומען צו אים. טאטע ניכטער געווארן. האט מיט אים גערעדט. גערעדט מיט אים. צוויי, צוויי שעה גערעדט.

1:02:59 דובר 2 היא קראה לרב, אבא-

1:02:59 דובר 2 זי האט גערופן דער רב, טאטע-

1:03:00 דובר 1 לא, הוא, הוא, הוא קרא.

1:03:00 דובר 1 ניין, ער, ער, ער האט אנגערופן.

1:03:03 דובר 2 רב. הוא היה עם האבא, שהוא מעיר אותו.

1:03:03 דובר 2 רב. ער איז געווען מיט דעם טאטן, אז ער וועק.

1:03:05 דובר 1 כן. אז, אז, אז... הוא מדבר עם הרב. שעתיים דיבר. הוא מדבר. ו-, ו-, עה, ו-, הרב אמר: "שאנחנו הולכים לבית הרבי." ו-, ו-, עה, אז, אז אצל ה... עושים... היה, הם עושים את הטבילה. אז, אז נעשה. אז קודם לכן יש לרחוץ, עושים טבילה ב-, במקווה. אבל אסור לרחוץ קודם, צריך לרחוץ. האנשים רוחצים קודם. הם צריכים שום, שום, שום דבר אחר על הראש. את זה אחד, הזה. אז, אז... הוא רחץ את היד והיד. היד, הוא עושה לך. מאיתנו היו שלושה, שלושה שבועות. הייתי אצל רבי שכטר ו-

1:03:05 דובר 1 יא. איז, איז, איז... ער גערעט דער רב. צוויי שעה גערעדט. ער גערעט. און, און, עה, און דער רב האט געזאגט: "אז מיר גייען ביי רביס שטוב." און, און, עה, איז, איז ביי די... מאכן... איז געווען, זיי מאכן די טבילה. איז, איז געווארן. איז פריער דא וואשן, די מאכן טבילה אין, אין מקווה. אבער מען טאר פריער וואשן, מוז וואשן. די מענטשן וואשן פריער. זיי דארפן קיין, קיינע, קיינע אנדערע זאכן אויפן קאפ. דאס איין, דעם. איז, איז... ער האט געוואשן די האנט און די האנט. די האנט, מאכט ער דיר. פון מיר זענען דריי, דריי וואכן. איך בין געווען ביי רבי שעכטער און-

1:03:59 דובר 2 ובנצי.

1:03:59 דובר 2 און בענטשע.

1:04:02 דובר 1 בנצי? כן, לא, לא, לא, בנצי. הם נרחצו.

1:04:02 דובר 1 בענטשע? יא, ניין, ניין, ניין, בענטשע. זיי זענען געוואשן.

1:04:09 דובר 2 מנצ'סטר יותר קרוב לליברפול מאשר ללונדון?

1:04:09 דובר 2 מאנטשעסטער איז, איז נענטער צו ליווערפול ווי לאנדאן?

1:04:13 דובר 1 כן, כן, כן. כן, זה... הוא היה. הם נתנו לי-

1:04:13 דובר 1 יא, יא, יא. יא, איז... ער איז געווען. זיי האבן מיר געגעבן-

1:04:18 דובר 2 לא, אבל כאן מגיע מברק. בנצי קיבל כאן מברק.

1:04:18 דובר 2 ניין, אבער דא קומט אן טעלעגראם. בענטשע האט דא געקומען אן טעלעגראם.

1:04:20 דובר 1 כן, כן, אבל. כן, ו-, והוא היה... הוא היה באירלנד ו-

1:04:20 דובר 1 יא, יא, אבער. יא, און, און ער איז... ער איז געווען אין אירלאנד און-

1:04:26 דובר 2 הוא היה איפה?

1:04:26 דובר 2 איז ער וווּ?

1:04:27 דובר 1 ב-, בדבלין. אירלנד. אירלנד.

1:04:27 דובר 1 אין, אין דובלין. אירלאנד. אירלאנד.

1:04:29 דובר 2 אירלנד, כן.

1:04:29 דובר 2 אירלאנד, יא.

1:04:31 דובר 1 אז. אבל הוא בא קודם, כי הוא היה. מיד נרחץ. היה הגידול, כי הם רוחצים. אבל שלושה, שלושה שבועות עם בגדיו. אצלי, הגידול שלי, לרחוץ את הראש. הראש כך נרחץ. נרחץ. אחר כך מותר ללכת, לעשות שולחן.

1:04:31 דובר 1 איז. אבער ער קומט פריער, ווייל ער איז געווען. גלייך געוואשן. איז געווען גידל, ווייל זיי וואשן. אבער דריי, דריי וואכן מיט זיין געוואנט. איז ביי מיר, איז מיין גידל, וואשן דעם קאפ. דער קאפ אזוי געוואשן. געוואשן. שפעטער טאר מען גיין, מאכן טיש געבן.

1:04:51 דובר 2 עמ.

1:04:52 דובר 1 עם על ה... הייתי טובל. בוא, עמ, התעורר. אז הוא עשה. הרב עשה. הרבי, כך יש להם חדר נפרד. הם נתנו. הם נתנו חדר נקי, איפה שהוא עמד.

1:04:52 דובר 1 מיט אויף דעם... איך בין געווען מקווה ווערן. קום, עמ, אויפגעוועקט. איז ער געמאכט. דער רב געמאכט. דער רבי, אזוי האבן אבזונדערש צימער. זיי האבן געגעבן. זיי האבן שליכט אן צימער, וווּ ער געשטאנען.

1:05:04 דובר 2 הרבי, זה, עה, יהודי.

1:05:04 דובר 2 דער רבי, דאס, עה, אַ איד.

1:05:06 דובר 1 הרב עשה את זה יהודי.

1:05:06 דובר 1 דער רב האט עס אַ איד.

1:05:07 דובר 2 הרב.

1:05:07 דובר 2 דער רב.

1:05:07 דובר 1 הרב. הרב. אם כן הרבי הוא אחיו. אם כן, כביכול, חדר נפרד בשבילו. הוא שוכב שם. עד, עד. אז שם גם נרחץ ושם גם נעשה שולחן. אז, אז... והוא אמר, אמר בנצי, שהוא ראה, שהוא את היד השמאלית לא, לא העביר-

1:05:07 דובר 1 דער רב. דער רב. אלזא דער רבי איז זיין ברודער. אלזא אזוי צו זאגן אבזונדערש צימער פאר אים. ער ליגט דארטן. ביז, ביז. איז דארט מיטגעוואשן און דארט מיטגעמאכט טיש געבן. איז, איז... און דעמאלט שוין בענטשע געווען מיט, מיט דובאוו, זענען ביידע געשטאנען און, און געהויעט און גיין טיש געבן. איז, איז... האט ער געזאגט, האט בענטשע געזאגט, אז, אז ער האט געזען, אז ער די לינקע האנט נישט, נישט אריבערגיין-

1:05:41 דובר 2 יש לראות את זה.

1:05:41 דובר 2 איז דא צו זען.

1:05:42 דובר 1 לא. אסור לעשות שוב את כל הטבילה.

1:05:42 דובר 1 ניין. מען טאר ווידער מאכן נאכאמאל די גאנצע טבילה.

1:05:46 דובר 2 עמ.

1:05:46 דובר 1 ודובוב אמר: "לא." הוא ראה טוב. עשה לא. אחר כך ב-, ב-, ב-, ב-, הרבי מדבר בטלפון.

1:05:46 דובר 1 און דובאוו געזאגט: "ניין." ער האט געזען גוט. האט ניין געמאכט. שפעטער אין, אין, אין, אין טעלעפאן, דער רבי גערעט מיט טעלעפאן.

1:05:57 דובר 2 עם בנצי?

1:05:57 דובר 2 מיט בענטשע?

1:05:59 דובר 1 כן. הוא אמר: "מה עם היד השמאלית?" הרבי. ו-, עה, הם עם בנצי אמרו: "מה אנחנו עושים?"

1:05:59 דובר 1 יא. האט ער געזאגט: "וואס מיט דער לינקע האנט?" דער רבי. און, עה, זיי מיט בענטשע געזאגט: "וואס טוען מיר?"

1:06:08 דובר 2 הוא שאל את עצמו?

1:06:08 דובר 2 ער האט געפרעגט פון זיך אליין?

1:06:09 דובר 1 כן. אם כן עם... הוא שלח. ו-, ובנצי אחר כך אמר: "אם כן הוא נעשה." אם כן הוא בא לרבי. הוא אומר: "אחר כך, אחרי שלום, השולחן הקטן של הרבי." אמר הרבי שוב שאל על היד.

1:06:09 דובר 1 יא. אלזא מיט... דער האט געשיקט. און, און, און בענטשע שפעטער געזאגט: "אלזא ער איז געווארן." אלזא ער קומט צום רבין. ער זאגט: "שפעטער, נאכן שלום, רבי'ס טישל." האט דער רבי נאכאמאל געפרעגט נאך דער האנט.

1:06:25 דובר 2 וואו.

1:06:27 דובר 1 אם כן הרבי שלח-

1:06:27 דובר 1 אלזא דער רבי האט געשיקט-

1:06:31 דובר 2 וואו, זה, עה, זה חסיד, שהיה [לא ברור].

1:06:31 דובר 2 וואו, דאס איז, עה, דאס איז אַ חסיד, וואס איז געווען [לא ברור].

1:06:38 דובר 1 אחר כך היה... הם נדדו בחדרם. אחר כך, אז, אז... אמר לי, ש-, שהוא בא... הם מהגוראריס, הם באים, יבואו להביא אותו לארץ ישראל.

1:06:38 דובר 1 שפעטער געווען... זיי זענען געוואנדערט אין זייער צימער. שפעטער איז, איז... האט מיר געזאגט, אז, אז ער קומט... זיי פון די גוראריס, זיי קומען, וועלן קומען צו ברענגען אים אין ארץ ישראל.

1:06:52 דובר 2 עוד גוראריס.

1:06:52 דובר 2 נאך גוראריס.

1:06:53 דובר 1 מ-, מ-, מהמשנה. מ-, מ-, מארץ ישראל, גוראריס.

1:06:53 דובר 1 פון, פון, פון משנה. פון, פון, פון ארץ ישראל, גוראריס.

1:06:58 דובר 2 אם כן הם באו לאנגליה?

1:06:58 דובר 2 אלזא זיי זענען געקומען קיין ענגלאנד?

1:06:59 דובר 1 הוא בא. הוא בא.

1:06:59 דובר 1 ער איז געקומען. ער איז געקומען.

1:07:01 דובר 2 אם כן הם באים.

1:07:01 דובר 2 אלזא זיי קומען.

1:07:02 דובר 1 להביא אותו ל-

1:07:02 דובר 1 צו ברענגען אים אין-

1:07:04 דובר 2 ארץ ישראל.

1:07:04 דובר 1 כן, אם כן נסענו חזרה. עשו גם את זה לעשרה אנשים שלו ככה בלי שהוא... כי אתה, הוא עצמו זה. אלה--

1:07:04 דובר 1 יא, אלזא מיר זענען אוועקגעפארן צוריק. מען האט געמאכט אויך דאס צו זיינע צען מענטשן אזוי אן זיין... ווייל דו, זיין אליין איז. דאס זענען--

1:07:13 דובר 2 עמ.

1:07:14 דובר 1 כך. הוא עם ה[לא ברור], הוא בא לעשות קבלת פנים. זה אחיו. הוא בא לעשות. זה... אבל כך זה היה, שאני לא יודע, לא היינו עם הטיסה. הוא היה בלונדון, הם היו בבית שלנו. הם היו מוזמנים לגאטער[?].

1:07:14 דובר 1 אזוי. איז ער מיט דעם [לא ברור], איז ער געקומען צו מאכן אויף קבלת פנים. איז זיין ברודער. איז ער געקומען צו מאכן. איז... אבער אזוי געווען, אז איך ווייס נישט, זענען נישט געווען מיט דעם פלי. ער איז געווען אין לאנדאן, זיי געווען אין אונזער שטוב. די געלאדן אויפן גאטער.

1:07:32 דובר 2 בבית שלכם?

1:07:32 דובר 2 אייער שטוב?

1:07:33 דובר 1 כן, ה... זה היה עם בית הכנסת, הם היו.

1:07:33 דובר 1 יא, דער... איז מיט דער שול געווארן, זיי געווען.

1:07:35 דובר 2 בית הכנסת היה בבית שלכם?

1:07:35 דובר 2 די שול איז געווען אין אייער שטוב?

1:07:36 דובר 1 כן. מה? זה סיפק את ה... כן, חדר. בית הכנסת. הם היו... אומרים ששם בלונדון היה דבר כזה. אז בית קטן, דברים כאלה. שם היה [לא ברור]. הרב נסע לשם בעצמו. היו, היו, אה, הם היו שם. היו שם. אחר כך נסעו לתשרי מ... מפריז נסעו לתשרי.

1:07:36 דובר 1 יא. וואס? באפרידיקט געווען דער... יא, צימער. די שול. זיי געווען... זיי זאגט דארט אין לאנדאן געווען אַ זאך. אלזא קליינע שטוב, אזעלכע זאך. איז דארט געווען [לא ברור] געווען. דער, דער רב איז דארט אליין געפארן. איז, איז, עה, זיי דארטן געווען. דארטן געווען. שפעטער געפארן תשרי פון, פון פאריז געפארן תשרי.

1:08:02 דובר 2 זה היה א-א-א-לוואי[?] בלונדון, הא?

1:08:02 דובר 2 עס איז געווען אַ-אַ-אַ-לוואי אין לאנדאן, הא?

1:08:05 דובר 1 לא, לא. לא, בלונדון-

1:08:05 דובר 1 ניין, ניין. ניין, אין לאנדאן-

1:08:08 דובר 2 זה היה אז.

1:08:08 דובר 2 דאס איז דעמאלט געווען.

1:08:11 דובר 1 כן, נסעו.

1:08:11 דובר 1 יא, געפארן.

1:08:13 דובר 2 אז אז-

1:08:13 דובר 2 איז דעמאלט-

1:08:14 דובר 1 הביאו מפריז. היו בפריז.

1:08:14 דובר 1 געבראכט פון פאריז. פאריז געווען.

1:08:16 דובר 2 כן.

1:08:16 דובר 2 יא.

1:08:19 דובר 1 נשארו שבועיים עד תשעה באב.

1:08:19 דובר 1 עס זענען צוויי וואכן ביז תשעה באב.

1:08:21 דובר 2 עד אז, כן.

1:08:21 דובר 2 ביז אהין, יא.

1:08:22 דובר 1 או. כאן זה, זה, בלונדון היה... אני הייתי במנצ'סטר. היו שני... למדנו בליובאוויטש. היו, היו, אה, שיחות. זה, זה הולך לפי שמות משפחה. היו להם ילדים. יפה, יפה. יפה היה ה"פרואווער[?]" לשיחות.

1:08:22 דובר 1 אָ. דא איז, איז, אין, אין לאנדאן געווען... איך בין אין מאנטשעסטער. עס איז געווען צוויי... מיר האבן געלערנט אין ליובאוויטש. עס איז געווען, עס איז געווען, עה, שמועסן. עס, עס גייט נאך פאמיליע נעמען. זיי האבן געהאט קינדער. יפה, יפה. יפה איז, איז דער פרואווער געווען שמועסן.

1:08:42 דובר 2 סלינגר יפה?

1:08:42 דובר 2 סאלינגער יפה?

1:08:43 דובר 1 סלינגר יפה, כן. הוא היה ה... אה, אה, אביו שלו, היה. אבל הוא לא יאט[?]. זה, זה היה, לפני, לפני זה.

1:08:43 דובר 1 סאלינגער יפה, יא. ער איז געווען זיין, עה, עה, טאטע זיינער, איז געווען. אבער ער איז נישט יאט. עס, עס געווען, פאר, פאר דעם.

1:08:52 דובר 2 זה היה במנצ'סטר?

1:08:52 דובר 2 האט עס געווען אין מאנטשעסטער?

1:08:55 דובר 1 אני חושב, במנצ'סטר.

1:08:55 דובר 1 איך גלייב, אין מאנטשעסטער.

1:08:56 דובר 2 המם.

1:08:56 דובר 1 לא רחוק מה... אפשר ללכת חצי שעה. זה נערך שם. זה נערך, אה. הוא היה, היו שני בתי כנסת שם בליובאוויטש. ליפה היה בית כנסת, של דובוב היה השני. הם היו, הם, הם, הם-- בשביל כל זה, שזה נערך בארץ הישיבה. אז למדתי עם ה..., עם הבן של ראש הישיבה. איתו למדתי. זה נודע לדעת, כי זה, זה, זה כך, זה, אה, אחר כך, אחר כך הוא, הוא, הוא, אה, הוא לא היה בריא. אה, אבל היינו אצלו בבית החולים. זה היה אז גדול, הכל. אה, והוא אמר, אמר, אה, שהוא אומר, כתוב, לא, לא-- "עם בני אדם תמיד אצל ה'שימושונא[?]'." אז כך כתוב. זה, אה, ואז נולד, אה, אחר כך עם, אה, עם ה, אה, אדמו"ר הרש"ב, נולד אדמו"ר הריי"צ. זה שוב אחרי אחד-

1:08:56 דובר 1 ניט ווייט פון דער-- קען מען גיין א האלבע שעה. איז ער פארגעקומען. ער פארגעקומען, עה. ער איז געווען, עס זענען געווען צוויי שולן דארטן אין לובאוויטש. יפה האט געהאט א שול, דובאוו'ס איז געווען די אנדערע. זיי זענען געווען, זיי, זיי, זיי-- פאר דעם גאנצן, אז מען איז פארגעקומען אין דעם ישיבה-לאנד. אלזא איך האב געלערנט מיט דעם, מיטן זון פונעם ראש ישיבה. מיט דעם האב איך געלערנט. עס איז אלזא וויסן, ווייל עס, עס, עס אזוי, עס, עה, שפעטער, שפעטער איז, איז, איז, עה, ער איז נישט געווען געזונט. עה, אבער מיר זענען געווען ביי אים אין שפיטאל. עס איז דאן געווען גרויס, דער גאנצער. עה, און האט ער געזאגט, געזאגט, עה, אז ער זאגט, עס שטייט, איז נישט, איז נישט-- "מיט מענטשן זענען שטענדיג ביים שימושונא." אלזא עס שטייט. עס איז, עה, און דאן איז געבוירן געווארן, עה, נאכדעם מיט, עה, מיט דער, עה, דער רש"ב, איז ריי"ץ געבוירן געווארן. איז ער נאכאמאל נאך איין-

1:10:24 דובר 2 שבט.

1:10:25 דובר 1 כן. זה, זה, זה, הוא אמר, ו, אה, הוא אמר עכשיו באה"ם. אז עכשיו לדוגמה.

1:10:25 דובר 1 יא. איז, איז, איז, האט ער געזאגט, און, עה, האט ער געזאגט איצט באהם. אלזא איצט צום ביישפיל.

1:10:35 דובר 2 כן.

1:10:35 דובר 2 יא.

1:10:37 דובר 1 באה"ם, באה"ם זה, זה שבע וארבעים, כן? באה"ם.

1:10:37 דובר 1 באהם, באהם איז, איז דאס זיבן און פערציג, יא? באהם.

1:10:44 דובר 2 זאת הגימטריה.

1:10:44 דובר 2 דאס איז די גימטריא.

1:10:44 דובר 1 ועוד, ועוד שלוש זה ארבעים.

1:10:44 דובר 1 און, און נאך דריי איז עס פערציג.

1:10:47 דובר 2 המם.

1:10:47 דובר 1 כן. זה, ה... אדמו"ר הרש"ב נהיה, נהיה, אה, בן ארבעים שנה. אחר כך בא שימושונא[?], אחרי באה"ם. אז שוב אחרי הרש"ב.

1:10:47 דובר 1 יא. איז ניי, דער, דער רש"ב איז, איז, איז, עה, איז פערציג יאר געווארן. נאכדעם גייט שימושונא, נאך באהם. אלזא נאכאמאל נאך רש"ב.

1:10:59 דובר 2 המם.

1:10:59 דובר 1 ואז נולד שנה אחרי, אה, אחרי הרש"ב. זה, זה, אה, זה, זה שימושונא[?], זה-

1:10:59 דובר 1 נאך געבוירן געווארן איז ער א יאר נאך, עה, נאך רש"ב. איז, איז, עה, איז ניי, איז שימושונא, איז-

1:11:09 דובר 2 זה אומר.

1:11:09 דובר 2 דאס זאגט.

1:11:09 דובר 1 זה אומר. והוא הלך לעולמו.

1:11:09 דובר 1 דאס זאגט. און ער איז אוועקגעגאנגען.

1:11:11 דובר 2 מי?

1:11:11 דובר 2 ווער?

1:11:12 דובר 1 כן.

1:11:12 דובר 1 יא.

1:11:14 דובר 2 היכן הייתם בעת י' שבט, ההסתלקות של אדמו"ר הריי"צ?

1:11:14 דובר 2 וואו זענט איר געווען בשעת'ן יוד שבט, הסתלקות פון פריערדיקן רבי'ן?

1:11:19 דובר 1 היינו אז בפריז.

1:11:19 דובר 1 מיר זענען געווען אין פאריז דאמאלס.

1:11:21 דובר 2 מה אתה זוכר מאז?

1:11:21 דובר 2 וואס געדענקסטו פון יענעמאל?

1:11:22 דובר 1 הא?

1:11:23 דובר 2 מה אתם זוכרים מאז?

1:11:23 דובר 2 וואס געדענקט איר פון יענעמאל?

1:11:26 דובר 1 מאז? בפריז אני עוד זוכר את הישיבה, אבל-- בעת ההסתלקות נסענו. נסענו לאנגליה.

1:11:26 דובר 1 פון יענעמאל? אין פאריז געדענק איך מיר נאך דער ישיבה, אבער מיט-- בשעת'ן הסתלקות זענען מיר געפארן. געפארן קיין ענגלאנד זענען מיר.

1:11:39 דובר 2 אבל אתם זוכרים את, את, את הסעודה, כש, אה, כש אדמו"ר הריי"צ נסתלק?

1:11:39 דובר 2 אבער געדענקט איר די, די, די, די סעודה, אלס, עה, אלס דער פריערדיקער רבי איז נסתלק געווארן?

1:11:45 דובר 1 כן, כן. עם זה הוא, אני חושב, גם היה שם. ה, ה, עם ה, עם ה, הם, עם ה-- אני זוכר, זה נכנס, אבל לא ידענו, שרק ביום ראשון רק ידענו, שרק.

1:11:45 דובר 1 יא, יא. מיט דעם איז ער, איך דענק, אויך דארט געווען. די, די, מיט די, מיט די, זיי, מיט די-- איך געדענק, עס אריינקומען, אבער נישט מיטגעוואוסט, אז ערשט זונטיק ערשט געוואוסט, אז ערשט.

1:11:59 דובר 2 מה, ראיתם?

1:11:59 דובר 2 וואס געזען?

1:12:01 דובר 1 מה? שהוא נפטר?

1:12:01 דובר 1 וואס? געשטארבן געווארן?

1:12:03 דובר 2 כן, לקחנו את זה "במרק"[?].

1:12:03 דובר 2 יא, מיר האבן זיך דאס גענומען אין דער זופ.

1:12:05 דובר 1 אה, אני לא יודע. אני חושב עדיין, כש, אה, הם שם. ה-- אבא שלי היה אז ב, ב, באנגליה. כבר היה באנגליה, אנגליה אז. הוא עבד אז אי שם. או באירלנד היה באותה תקופה. זה, זה-- ו, והיה שם בביקור. והם היו במלון כזה. אז לכל, לכל משפחה היה חדר. אבל כשהולכים, כשעולים למעלה, יש מטבח כזה באמצע, בקומה השלישית. זה, זה-- ואמא, היא בישלה. בדיוק, היא בישלה, מה שהוא אומר. זה היה אז אצלה. לפני הכל, לכל, לכל משפחה היה אחד-- בזה כבר אף אחד לא בישל יותר. היה לה חדר אחד שלם. אה, אבל זה היה ב, ב, בחצר, ב, במדרגות. כאן עולים למעלה. אז-- אמא אמרה לעצמה: "אמא, הם נוסעים."

1:12:05 דובר 1 אך ווייס איך נישט. איך דענק נאך, אלס, עה, זיי דארטן. די-- מיין טאטע איז געווען דאמאלס אין, אין, אין ענגלאנד. שוין געווען אין ענגלאנד, ענגלאנד דאמאלס. ער האט געשאפט דאמאלס אירגעוואנען. אדער אין אירלאנד געווען יענער צייט. איז, איז-- און, און דארט געווען אויף א באזוך. און זיי זענען געווען אין אזא האטעל. אלזא יעדער, יעדע משפחה האט יעדער א צימער. אבער גיין, ווען מען גייט ארויף, איז געמאכט א קיך אזוי אין מיטן אויפן דריטן שטאק. איז, איז-- און מאמע, זי קאכט. פונקט, זי האט געקאכט, וואס ער זאגט. עס איז דאן געווען ביי איר. פאר אלעם, יעדער, יעדע משפחה האט יעדער איין-- אין דעם האט איינער שוין נישט מער געקאכט. האט איין צימער די גאנצע. עה, אבער עס איז געווען אין, אין, אין דעם הויף, אין, אין דער טרעפ. דא מען גייט ארויף. איז-- ער האט מא-- מאמע, מיט זיך האט מאמע געזאגט: "מאמע, זיי געפארן."

1:13:11 דובר 2 אז כאשר היא, ה, שמעה את זה-

1:13:11 דובר 2 אלזא בשעת זי, דער, געהערט דאס געווען-

1:13:14 דובר 1 אמא אמרה: "הרבי הלך לעולמו."

1:13:14 דובר 1 מאמע האט געזאגט: "דער רבי איז אוועקגעגאנגען."

1:13:16 דובר 2 המם.

1:13:17 דובר 1 ואמא עמדה שם. כשהיא שמעה את זה, שהוא נסע, היא התעלפה.

1:13:17 דובר 1 און מאמע געשטאנען דארטן. אז זי האט געהערט דאס, אז זי איז געפארן, האט זי געחלשט.

1:13:23 דובר 2 התעלפה.

1:13:23 דובר 2 געחלשט.

1:13:24 דובר 1 זה היה בדיוק מזל, בדיוק אדם. זה עבר, ההתעלפות. היא רצתה ליפול, להכות את הראש, היא התעלפה. אבל היא עמדה כך עם הצום.

1:13:24 דובר 1 איז פונקט א מזל, פונקט א מענטש. איז דורכגעגאנגען, דאס געחלשטקייט. זי האט געוואלט פאלן, צו קלאפן דעם קאפ, זי האט געחלשט. אבער זי איז אזוי געשטאנען געווען מיט דעם תענית.

1:13:33 דובר 2 והיא ראתה גם פעם את אדמו"ר הריי"צ? אמא?

1:13:33 דובר 2 און זי האט געזען דעם פריערדיקן רבי'ן אויך א מאל? די מאמע?

1:13:37 דובר 1 אדמו"ר הריי"צ? אה, אבל יכול להיות, יכול להיות, כן. ברוסיה, השני. לא, אני לא, אני לא יכול, אני לא יודע.

1:13:37 דובר 1 דער פריערדיקער רבי? אַ, אבער קען זיין, קען זיין, יא. אין רוסלאנד, די אנדערע. ניין, איך קען, איך קען נישט, ווייס איך.

1:13:47 דובר 2 יכול להיות שהיא, האישה, לא ראתה את אדמו"ר הריי"צ? כשהיא שמעה את זה-

1:13:47 דובר 2 זי קען זיין, אז זי, די פרוי, האט נישט געזען דעם פריערדיקן רבי'ן? בשעת זי האט דאס געהערט-

1:13:51 דובר 1 לא, לא ראתה.

1:13:51 דובר 1 ניין, נישט געזען.

1:13:52 דובר 2 היא התעלפה.

1:13:52 דובר 2 זי האט געחלשט.

1:13:53 דובר 1 כן, אבל לא. לא, לא ראתה, ראתה.

1:13:53 דובר 1 יא, אבער נישט. ניין, נישט, נישט געזען, געזען.

1:13:59 דובר 2 מה שמעו אז, באותה שנה, כשהרבי נהיה הרבי?

1:13:59 דובר 2 וואס האט מען געהערט יענעמאל, די גאנצע יאר, ווען דער רבי איז געווארן רבי?

1:14:05 דובר 1 כן.

1:14:05 דובר 1 יא.

1:14:05 דובר 2 מה זוכרים, מה מדברים על, על הרבי? מה יהיה? זוכרים משהו, מה מדברים אז?

1:14:05 דובר 2 וואס האט מען געדענקט, וואס מען רעדט וועגן, וועגן דעם רבי'ן? וואס וועט זיין? געדענקט עפעס, וואס מען רעדט יענעמאל?

1:14:17 דובר 1 כשהולכים, יש את הרבי, מה?

1:14:17 דובר 1 ווען מען גייט, מען האט דעם רבי'ן, וואס?

1:14:21 דובר 2 היינו בפריז, לא היה מה, מה, מה קורה, בדיוק.

1:14:21 דובר 2 מיר זענען געווען אין פאריז, נישט געווען וואס, וואס, וואס טוט זיך, פונקט.

1:14:23 דובר 1 לא, אני, אני, מה, מה עם הצום? הולכים לרבי, לרבי, מה?

1:14:23 דובר 1 ניין, איך, איך, וואס, וואס מיט דעם תענית? מען גייט דעם רבי'ן, דעם רבי'ן, וואס?

1:14:31 דובר 2 אתה לא זוכר שחסידים דיברו על זה?

1:14:31 דובר 2 ער געדענקט נישט, אז חסידים האבן גערעדט וועגן דעם?

1:14:32 דובר 1 הא?

1:14:33 דובר 2 אתה לא זוכר שחסידים מדברים על זה, מה יהיה?

1:14:33 דובר 2 ער געדענקט נישט, אז חסידים רעדן וועגן דעם, וואס וועט זיין?

1:14:37 דובר 1 לא, לא שמעתי. שמעתי, שהוא נהיה הרבי.

1:14:37 דובר 1 ניין, איך האב נישט געהערט. געהערט, ער איז געווארן דער רבי.

1:14:42 דובר 2 המם. כש... רגע, בואו נחזור ל, אה, מנצ'סטר. למדו שם אצל איטשע דובוב והיו כל הבחורים. מה היה היחס עם הבחורים הליובאוויטשער, עם הבחורים האחרים? זאת ישיבה חסידית? זאת, אה-

1:14:42 דובר 2 המם. בשעת מען-- ווארט, לאמיר צוריקגיין צו, עה, מאנטשעסטער. איז מען געלערנט דארטן ביי איטשע דובאוו און געווען אלע בחורים. וואס איז געווען די יחס מיט די ליובאוויטשער בחורים, מיט די אנדערע בחורים? דאס איז א חסידישע ישיבה? דאס איז, עה-

1:14:57 דובר 1 לא, זו אפילו לא ישיבה.

1:14:57 דובר 1 ניין, זי איז נישט אמאל א ישיבה.

1:14:58 דובר 2 ישיבה רגילה?

1:14:58 דובר 2 א נארמאלע ישיבה?

1:15:00 דובר 1 לא, הם כולם, כל האברכים, הם-- לא באמת דבר כזה. שם היה-- יותר היו שם הילדים שלמדו, הם היו חצי יום לימוד קודש. והלכו לקהילה. אז-

1:15:00 דובר 1 ניין, זיי אלע, אלע יונגעלייט, זיי-- נישט טאקע א זאך. דארטן איז געווען-- מער זענען געווען דארטן די קינדער געלערנט, זיי זענען געווען האלבן טאג לימוד און קודש. און זענען געגאנגען אין קהל. אלזא-

1:15:10 דובר 2 המם.

1:15:11 דובר 1 אבל זה היה, זה היה, זה לא היה ככה שם. ולא לדבר. מה הולכות הרכילויות בין האמא לבין הליצע? היא אומרת, היה. היא היתה. הן היו ביחד. הן שכחו. הן אומרות בשבוע הבא. אנחנו אומרים סבתא. היא לא רשאית לבוא. אמרנו, אנחנו כבר נוסעים פעם אחר מאטא. לקחתי את אבא. וכבר חשבנו, הן באות, אנחנו לא נוסעים? אין להן אבא. אבל היא היתה באותה שנה. אנחנו אומרים, אנחנו נוסעים לרבי. לנסוע. אברהם קיבל במתנה. אבל נכתב מכתב לקבל. אז בבקשה לנסוע. ביחד לרבי. אני מתכוון, מה שהיא היתה. זה. זה היה. היא מבוגרת יותר מאברהם. אה. קצת יותר מבוגרת מאברהם. אז אפשר לומר, בת כך וכך שנים. אז בעצם לא רע. כן, מה אני יודע, הייתי בשאפל. אבל אחר כך היה. שלושה שבועות. אבל כל פעם היה אצלי שם שלושה שבועות. שלושה שבועות חורף. אבל תמיד היה. בלונדון. בית. כן, שם היה אחר כך. באות הנה שנים. חוזרים אחרי שלושה שבועות לבית הכנסת. לעשות את זה. נסעתי, באתי. וכמו אברהם, והוא לא נסע. לא בא, לא לבית הכנסת. לבית הכנסת. אבל הם נסעו בלב. ניו יורק נשארו כל פעם. אבל אחר כך, כשהגיע מכתב מהרבי. אז בסוף לא. אני כך לא לנסוע. אז אתה לא לנסוע. ככה עד מנצ'סטר. אז הרבי כתב לאבא. אני לא ידעתי את זה. אבל אחר כך, כשהוא הגיע. אבל במנצ'סטר מכתב לפני הכל

1:15:11 דובר 1 אבער עס איז געווען, עס איז געווען, עס איז נישט אזוי געווען דארטן. און נישט זאגן. וואס גייען די יאכנעס צווישן דער מאמע מיט דער ליצע? זאגט זי, געווען. זי געווען. זיי זענען געווען צוזאמען. פארגעסן זיי. זיי זאגן די אנדערע וואך. מיר זאגן באבע. זי טאר נישט קומען. מיר האבן געזאגט מיר גייען שוין אמאל נאך מאטא. איך האב גענומען טאטע. און מיר האבן שוין געטראכט, קומען זיי, גייען מיר נישט? זיי האבן קיין טאטע נישט. אבער זי איז געווען אין דעם יאר. מיר זאגן, מיר פארן צום רבי'ן. פארן. איז אברהם געשענקט. אבער געשריבן א בריוו צו באקומען. אלזא מיר ווילקאם צו פארן. צוזאמען צום רבי'ן. איך מיין, וואס זי איז געווען. עס איז. עס איז געווען. איז עלטער פון אברהם. איז. א ביסל עלטער פון אברהם. אלזא קען מען זאגן, יאר אלט. אלזא איגנטלעך נישט שלעכט. יא, ווייס איך וואס איך אין דער שאפל. אבער שפעטער געווען. דריי וואכן. אבער יעדער איז מיר דארט דריי וואכן צו מיר. דריי וואכן ווינטער. אבער אלע מאל געווען. אין לאנדאן. א שטוב. יא, דארט איז שפעטער געווען. קומען דא יארן. עס קומען דריי וואכן דערפון צוריק אין שול. דאס מאכן. בין געפארן געקומען און. און. און ווי אברהם און זיין נישט געפארן. נישט געקומען, נישט אין שול. אין שול. אבער זיי זענען געפארן אין הערצן. ניו יארק אלע מאל געבליבן. אבער שפעטער, אז ער א בריוו פון רבי'ן. אלזא צום סוף נישט. איך אזוי נישט פארן. אלזא דו נישט פארן. אזוי ביי ביי מאנטשעסטער. אלזא דער רבי געשריבן צום טאטן. איך האב עס נישט געוואוסט. אבער שפעטער, אז ער איז געקומען. אבער אין מאנטשעסטער א בריוו פאר אלעם

1:17:33 דובר 1 אלי. אז כשאני ככה עושה ניירות לנסוע, ללכת לקונסוליה. אז לנסוע ל... בדיוק זה. שנה אחר כך. שנה אחר כך. כן, קיבלתי מכתב. אז לעשות. אז לעשות. ככה ללכת לקונסוליה הקנדית. קנדית. אמריקאית וקנדית. מה? לעשות. אז לנסוע למונטריאול, בקנדה לעשות ניירות. אז נאמר קודם לנסוע לקנדה. אז לבוא לניו יורק, להיות בשולחן, ואחר כך לנסוע למונטריאול, לקנדה. כי זה היה מה. אז. אז. הרבי כתב, מה? אבל. אבל. אבל. אבל. אבל עשה. עשה. אבל אני לא יכול לנסוע קודם. שם לעשות אפשר. אני מ... לעשות. אני בא לניו יורק ושם ושם ללכת לשם. לקונסוליה. אבל ללכת אפשר קודם, מאוחר יותר מהר יותר. אז. אבל הסבתא היתה בבית הכנסת. אבל נאמר, השבועות. אז. אז אני נוסע לרבי. אנשים מסוימים נסעו. בזמנים. להבין. אז הם נותנים את השם שלהם. מה שהם יודעים, מה שהם אומרים. כן. הם נותנים את השם שלהם. ואני כתבתי שם. הם נותנים. אז הם מביאים את הספר הזה. איך שהם היו. אחר כך, כשאנחנו באים, בצורה של בית הכנסת באים. בניו יורק. אז. אבל הביאו. הביאו. התכוונתי להעביר. את השם שלי לשני. ו? ו? ו? ואת השם של. של השבועות. אני חושב שני פתקים. אז לקחתי. את הפתקים קודם. אחר כך לקחתי. פתק אחד. הוא אמר. הוא אמר. כן. מזה כתבנו. את השם של ה... לכתוב. אז. אז. אז. שיש לנו את הברכה. כאן אנחנו צריכים לנשק. לאנשים. מי נותן ברכה?

1:17:33 דובר 1 צו מיר. אלזא אז איך אזוי מאכן פאפירן צו פארן, צום קאנסולאט גיין. אלזא קיין פארן אין. דאס גלייך. א יאר שפעטער. א יאר שפעטער. יא, באקומען בריוו. אלזא מאכן. אלזא מאכן. אזוי גיין צום קאנאדישן קאנסולאט. קאנאדישן. אמעריקאנער און קאנאדישן. וואס? צו מאכן. אלזא קיין אין מאנטרעאל, אין קאנאדע מאכן פייפערס. אלזא געהייסן פארנט אין קאנאדע. אלזא קומען אין ניו יארק זיין טיש און נאך דאן פארנט אין מאנטרעאל, אין קאנאדע. ווייל עס האט געווען וואס. אלזא. אלזא. דער רבי געשריבן, וואס? אבער. אבער. אבער. אבער. אבער. אבער געמאכט. געמאכט. אבער איך קען נישט פארנט גיין. דארט מאכן קענען. איך פון. מאכן. איך קום אין ניו יארק און דארט און דארט אהינגיין. צום קאנסולאט. אבער גיין קען פארנט, שפעטער שנעלער. אלזא. אבער די באבע איז אין שול. אבער געזאגט, די וואכן. אלזא. אלזא איך פאר צום רבי'ן. מען געוויסע מענטשן געפארן. אין צייטן. פארשטיין. אלזא זיי געבן זייער נאמען. וואס זיי ווייסן, וואס זיי זאגן. יא. זיי געבן זייער נאמען. און איך האב דארט אנגעשריבן. זיי געבן. אלזא ברענגען זיי דאס בוך. וואס זיי זענען געווען. שפעטער, אז מיר קומען, אין פארעם פון דער שול קומען. אין ניו יארק. אלזא. אבער געברענגט. געברענגט. אריבער געמיינט. מיין נאמען צום אנדערן. און? און? און? און דעם נאמען פון. פון די וואכן. איך גלייב צוויי צעטל. אלזא האב איך גענומען. די צעטלעך פריער. שפעטער גענומען. איין צעטל. ער האט געזאגט. ער האט געזאגט. יא. פון דעם האבן מיר געשריבן. דעם נאמען פון די. צו שרייבן. אלזא. אלזא. אלזא. אז מיר דער ברכה. דא מוזן מיר קושן. צו די מענטשן. וואס גיט ברכה?

1:20:40 דובר 1 האיש מנשק קודם. זה אני. היא אומרת תניא. מה? מה? מה נותנים ברכה טובה להבין? והיא הולכת. היא הולכת. הם נותנים ל... ללכת. זה היה רק, הסכמנו על זה. זה נהיה אחרי ארבעה, שישה חודשים.

1:20:40 דובר 1 דער מאן קושט פריער. איז מיר. זאגט זי תניא. וואס? וואס? וואס גיבן גוטע ברכה צו פארשטיין? און זי גייט. זי גייט. זיי געבן צו. צו גיין. געווען נאר, מיר האבן געשטימט דאס. דאס איז געווארן פאר פיר, זעקס חדשים.

1:21:05 דובר 3 אז, כן?

1:21:05 דובר 3 אלזא, יא?

1:21:05 דובר 1 אני חושב, אמרתי, אז אמרתי, זה. היא ענתה לי, זה.

1:21:05 דובר 1 איך מיין, איך האב געזאגט, אלזא איך האב געזאגט, דאס. זי האט מיר געענטפערט, דאס.

1:21:09 דובר 3 אמרת, היא, היא רשמה?

1:21:09 דובר 3 האסטו געזאגט, זי, זי פארשריבן?

1:21:13 דובר 1 כן.

1:21:13 דובר 1 יא.

1:21:13 דובר 3 שלח, שלח את המכתב?

1:21:13 דובר 3 שיק, שיק דעם בריוו?

1:21:14 דובר 1 כן. לשלוח מכתב. כן, היחיד. בנפרד.

1:21:14 דובר 1 יא. שיקן בריוו. יא, דער איינציקער. באזונדער.

1:21:17 דובר 3 אה, בנפרד?

1:21:17 דובר 3 אה, באזונדער?

1:21:18 דובר 1 שלחתי. כן, בנפרד. כן, מכתב.

1:21:18 דובר 1 האב איך געשיקט. יא, באזונדער. יא, בריוו.

1:21:19 דובר 3 והם-

1:21:19 דובר 3 און זיי האבן-

1:21:20 דובר 1 וכשהם, את הכתובת, ידעו? אני לא. אני שולח את זה, כן ראיתי.

1:21:20 דובר 1 און ווען זיי די אדרעס, געוואוסט? איך האב נישט. איך שיק עס מיר יא געזען.

1:21:24 דובר 3 כן.

1:21:24 דובר 3 יא.

1:21:25 דובר 1 זה כבר לא יותר-

1:21:25 דובר 1 דאס איז יא נישט מער-

1:21:26 דובר 3 מה קרה? חנה'צע. הם אמרו, זה החידוש. אבל מה קרה, כשהגעתם? נסעתם באנייה, לא פעם?

1:21:26 דובר 3 וואס איז געשען? חנה'צע. זיי האבן געזאגט, דאס איז דער חידוש. אבער וואס איז געשען, אז איר זענט אנגעקומען? ביסטו געפארן אויפן שיף, נישט אמאל?

1:21:33 דובר 1 איזו אנייה, כן.

1:21:33 דובר 1 וואס שיף, יא.

1:21:34 דובר 3 ומה קרה, כשהגעתם אז לניו יורק? מתי זה היה?

1:21:34 דובר 3 און וואס איז געשען, ווען איר זענט אנגעקומען דאן אין ניו יארק? ווען איז דאס געווען?

1:21:40 דובר 1 נסעתי, נסעתי לקנדה. אני מגיע לכאן לפני יום כיפור. חמישה ימים.

1:21:40 דובר 1 איך בין געפארן, געפארן קיין קאנאדע. איך קום דא פאר יום כיפור. פינף טעג.

1:21:45 דובר 3 איזו שנה זאת?

1:21:45 דובר 3 וועלכע יאר איז דאס?

1:21:47 דובר 1 זאת, כן, זאת, זאת, תחילת שנות השבעים... לא, "תשע"ם.

1:21:47 דובר 1 דאס, יא, דאס, דאס, אנהייב פון צוועלף.

1:21:49 דובר 3 זה שבע עשרה. הגעתם לניו יורק. מישהו קיבל אתכם, אה, מהאנייה?

1:21:49 דובר 3 דאס צוועלף. איר זענט אנגעקומען אין ניו יארק. עמעצער האט דיך אויפגענומען, אה, פון שיף?

1:21:57 דובר 1 הרבי אומר, אה, הרבי, אה, לא. הרבי, אה, הוא אמר: "אחי כבר היה שם. אחי כבר היה שם."

1:21:57 דובר 1 דער רבי זאגט, אה, דער רבי, אה, ניין. דער רבי, אה, ער האט געזאגט: "מיין, מיין ברודער שוין געווען. מיין, מיין ברודער געווען דארט שוין."

1:22:07 דובר 3 משה. הוא, הוא צעיר מכם?

1:22:07 דובר 3 משה. ער איז, ער איז יינגער פון אייך?

1:22:09 דובר 1 משה מבוגר ממני.

1:22:09 דובר 1 משה איז עלטער פון מיר.

1:22:10 דובר 3 מבוגר.

1:22:10 דובר 3 עלטער.

1:22:10 דובר 1 הוא נסע לפניך, משה.

1:22:10 דובר 1 ער איז געפארן פאר איר, משה.

1:22:12 דובר 3 מ-הם.

1:22:12 דובר 1 משה היה שם והוא אמר, אה, למשה: "תדע, אתה בא לנסוע?"

1:22:12 דובר 1 משה איז געווען דארט און ער האט געזאגט, אה, צו משה: "זאלסט וויסן, קומסטו פארן?"

1:22:19 דובר 3 אה, הרבי ביקש, מהם, שהוא יבוא?

1:22:19 דובר 3 אה, דער רבי האט געבעטן, זיי, אז ער קומט?

1:22:21 דובר 1 והוא, והוא, כן, הוא ידע. ו, ו, אה, הם עשו פקידה. הם, הם עשו פקידה.

1:22:21 דובר 1 און ער, און ער, יא, ער האט געוואוסט. און, און, אה, זיי מאכן פּקידה. זיי, זיי מאכן פּקידה.

1:22:30 דובר 3 חקירת פנים.

1:22:32 דובר 1 שם.

1:22:32 דובר 1 דארט.

1:22:32 דובר 3 פקידה, ה-

1:22:32 דובר 3 א פּקידה, דער-

1:22:33 דובר 1 כן, פקידה, כן. עם, עם, עם האנייה. עשרה שבועות היו להם כאן.

1:22:33 דובר 1 יא, פּקידה, יא. מיט, מיט, מיט דעם שיף. צען וואכן האבן זיי דא.

1:22:40 דובר 3 זה היה חבר מאנגליה?

1:22:40 דובר 3 דאס איז געווען א חבר פון ענגלאנד?

1:22:42 דובר 1 כן. חבר כזה. זה היה עוד, עוד, עוד, אה, עשרה, עשרה שבועות עמדו. אנחנו יכולים-

1:22:42 דובר 1 יא. אזא חבר. עס איז געווען נאך, נאך, נאך, אה, צען, צען וואכן געשטאנען. מיר קענען-

1:22:49 דובר 3 הם הביאו בשבעים-שבעים.

1:22:49 דובר 3 זיי געברענגט אין סעווענטי-סעווענטי.

1:22:51 דובר 1 כן. הוא יכול-- הם התפלאו, אבל ה, ה, ה, ה, עם הניירות הלבנים. הם הכניסו.

1:22:51 דובר 1 יא. ער קען-- זיי האבן זיך געוואונדערט, אבער דער, דער, דער, דער, מיט די ווייסע פייפערס. האבן זיי אריינגעלאזט.

1:22:59 דובר 3 כן.

1:22:59 דובר 3 יא.

1:22:59 דובר 1 אז, אז אני צריך להיות-- אני צריך, אה, לעבור למקום שני. אבל הם, הם נתנו. לא הצליחו. אנחנו, אנחנו נוסעים-

1:22:59 דובר 1 אַלזאָ, אַלזאָ איך דאַרף זיין-- איך דאַרף, עה, אַריבער נאָך צווייטן פּלאַץ. אָבער זיי, זיי האָבן געלאָזט. ניט געשאַפט. מיר, מיר געפֿאָרן-

1:23:07 דובר 3 אז לך, לך לא היו הניירות הנכונים?

1:23:07 דובר 3 אַלזאָ דו האָסט, דו האָסט נישט געהאַט די ריכטיקע פּאַפּירן?

1:23:10 דובר 1 היו לי ניירות נכונים. היו לי. אבל, אבל, אבל, אבל הם-

1:23:10 דובר 1 איך האָב געהאַט ריכטיקע פּאַפּירן. איך האָב געהאַט. אָבער, אָבער, אָבער, אָבער זיי-

1:23:17 דובר 3 מתי היתה הפעם הראשונה שראית את הרבי?

1:23:17 דובר 3 ווען איז געווען דאָס ערשטע מאָל וואָס איר האָט געזען דעם רבי?

1:23:19 דובר 1 זאת היתה הפעם הראשונה.

1:23:19 דובר 1 דאָס איז געווען דאָס ערשטע מאָל.

1:23:22 דובר 3 כן, אבל מתי? זה היה, אה, במנחה? מה היה?

1:23:22 דובר 3 יאָ, אָבער ווען? עס איז געווען, אַה, ביי מנחה? וואָס איז געווען?

1:23:27 דובר 1 או, לא, לרבי. היינו במשרד. במשרד ראינו. לא דיברנו, ראינו. אחרי, אחרי, אחרי יום כיפור, אחרי, אחרי סוכות. אני זוכר אחרי סוכות.

1:23:27 דובר 1 אָ, ניין, צום רבי'ן. מיר זענען געווען אין אָפיס. אין, אין אָפיס האָבן מיר געזען. נישט גערעדט, האָבן געזען. נאָך, נאָך, נאָך יום-כיפור, נאָך, נאָך סוכות. איך געדענק נאָך סוכות.

1:23:43 דובר 3 מ-הם. ונסעתם גם למונטריאול?

1:23:43 דובר 3 מ-הם. און איר זענט אויך געפֿאָרן קיין מאָנטרעאָל?

1:23:47 דובר 1 יכולנו לנסוע למונטריאול. אמרתי, יש לנו כרטיסים. ו, ו, אה, זה היה, אה, אבל, אבל נישאתי. אנחנו נשארים, אנחנו נשארים ב-770 בניו יורק. אנחנו נוסעים למונטריאול. אז נתנו את הישיבה במונטריאול. זה ניתן אז. כן, מהישיבה של. אבל, אבל הוא אמר: "תיסע עם קרעמל."

1:23:47 דובר 1 מיר קענען פֿאָרן קיין מאָנטרעאָל. איך האָב געזאָגט, מיר האָבן בילן. און, און, עה, עס איז, עה, אָבער, אָבער געטראָגן. מיר בלייבן, מיר בלייבן אין 770 אין ניו יאָרק. מיר פֿאָרן קיין מאָנטרעאָל. דעמאָלט געגעבן די ישיבה מאָנטרעאָל. עס געגעבן דעמאָלט. יאָ, פֿון דער ישיבה פֿון. אָבער, אָבער ער האָט געזאָגט: "פֿאָר מיט קרעמל."

1:24:10 דובר 3 מי אמר?

1:24:10 דובר 3 ווער האָט געזאָגט?

1:24:11 דובר 1 הרבי אמר.

1:24:11 דובר 1 דער רבי האָט געזאָגט.

1:24:12 דובר 3 באיזה חידוש?

1:24:12 דובר 3 אין חידוש?

1:24:13 דובר 1 הוא אמר? כן, הוא אמר. הרי אמרתי, הרב מחב"ד-קופן.

1:24:13 דובר 1 ער האָט געזאָגט? יאָ, ער האָט געזאָגט. איך האָב דאָך געזאָגט, דער חב"ד-קאָפּנער רבי.

1:24:17 דובר 3 אז קרעמל-

1:24:17 דובר 3 אַלזאָ קרעמל-

1:24:18 דובר 1 קרעמל. נסעתי עם קרעמל לקנדה.

1:24:18 דובר 1 קרעמל. איך בין געפֿאָרן מיט קרעמל קיין קאַנאַדע.

1:24:20 דובר 3 הוא בא לנסוע ל

1:24:20 דובר 3 ער איז געקומען צו פֿאָרן קיין

1:24:20 דובר 1 למונטריאול? אנחנו הולכים, אנחנו הולכים ברחוב. אנחנו הולכים, אנחנו באים לנסוע. עמדנו שם ואני הולך לשלוח מכתב.

1:24:20 דובר 1 קיין מאָנטרעאָל? מיר גייען, מיר גייען אין דער גאַס. מיר גייען, מיר קומען צו פֿאָרן. מיר זענען דאָרט געשטאַנען און איך גיי האַלט שיקן אַ בריוו.

1:25:25 דובר 3 איזה רחוב?

1:25:25 דובר 3 וועלכע גאַס?

1:25:26 דובר 1 ב... ב... ב... במונטריאול. אנחנו הולכים לדואר. הם, הם, אני ניגש, שואל: "אתה, אתה כבר בערגער-קאָפּ[?]?" אני אומר: "כן." כן, הוא, האיש שואל: "אתה לובש זיידל[?]?" אני אומר: "מאוחר יותר אדע." זה היה בגרינוואלד. לא ידעתי. לא יכולנו לדעת.

1:25:26 דובר 1 אין, אין, אין, אין מאָנטרעאָל. מיר גייען צום פּאָסט-אָפיס. זיי, זיי, איך גיי, פֿרעג: "דו, ביסטו שוין בערגער-קאָפּ?" זאָג איך: "יאָ." יאָ, ער, דער מענטש פֿרעגט: "טראָגסטו זיידל?" זאָג איך: "שפּעטער וועל איך וויסן." דאָס איז געווען אין גרינוואַלד. ניט געוווּסט. מיר האָבן ניט געקענט וויסן.

1:25:46 דובר 3 הוא היה משפיע?

1:25:46 דובר 3 ער איז געווען אַ משפיע?

1:25:47 דובר 1 כן. הוא הלך כל הלילה בישיבה.

1:25:47 דובר 1 יאָ. ער איז געגאַנגען די גאַנצע נאַכט אין דער ישיבה.

1:25:50 דובר 3 ואתם, אתם יכולתם-- יכלו לראות אתכם?

1:25:50 דובר 3 און איר, איר קענט-- האָט מען אייך געקענט זען?

1:25:53 דובר 1 כן, ראו אותי.

1:25:53 דובר 1 יאָ, מיך געזען.

1:25:56 דובר 3 אז גרינוואלד, היה, היה שם אדם בישיבה פעם אחת?

1:25:56 דובר 3 איז גרינוואַלד, עס איז געווען, עס איז געווען אַ מענטש דאָרט אין דער ישיבה איין מאָל?

1:26:01 דובר 1 כן, כן. הוא היה משפיע בישיבה.

1:26:01 דובר 1 יאָ, יאָ. ער איז געווען משפיע אין דער ישיבה.

1:26:04 דובר 3 הוא למד אצל הזקן?

1:26:04 דובר 3 זי האָט געלערנט ביים אַלטן?

1:26:06 דובר 1 לא למד שם, אבל למד יחד עם.

1:26:06 דובר 1 ניט דאָרט געלערנט, אָבער מיטגעלערנט.

1:26:12 דובר 3 וכמה פעמים הגעתם אל הרבי ממונטריאול?

1:26:12 דובר 3 און ווי אָפֿט זענט איר געקומען צום רבי'ן פֿון מאָנטרעאָל?

1:26:15 דובר 1 איך? מתי, כן. כשנסענו. מתי. יום טוב, יום כיפור, שבועות, פסח.

1:26:15 דובר 1 ווי? ווען, יאָ. ווען מיר זענען געפֿאָרן. ווען. יום-טוב, יום-כיפור, שבועות, פסח.

1:26:22 דובר 3 אבל האם למדתם ב-770?

1:26:22 דובר 3 אָבער האָט איר געלערנט אין 770?

1:26:24 דובר 1 לא. אף פעם. אז אפילו שבועיים. אף פעם לא הצלחתי.

1:26:24 דובר 1 ניין. קיין מאָל. דעמאָלט אפֿילו צוויי וואָכן. קיין מאָל געשאַפט.

1:26:30 דובר 3 אז בכל פעם שנסעתם, הייתם-- האם-- הייתם בחתונה אצלו, מלווה מלכה?

1:26:30 דובר 3 איז יעדעס מאָל וואָס איר האָט געפֿאָרן, איר זענט-- איז-- איר זענט געווען אויף דער חתונה ביי אים, מלוה-מלכה?

1:26:34 דובר 1 הא?

1:26:34 דובר 1 האַ?

1:26:35 דובר 3 במלווה מלכה, הייתם בחתונה פעם אחת?

1:26:35 דובר 3 ביי מלוה-מלכה, זענט איר געווען אויף דער חתונה איין מאָל?

1:26:37 דובר 1 כן, כן.

1:26:37 דובר 1 יאָ, יאָ.

1:26:41 דובר 3 אז בשעה. בא ביום כיפור, ההתוועדות הגדולה. מה, מה היה המצב שם באותן שנים אצל, אצל הרבי?

1:26:41 דובר 3 איז בשעת. איז ער געקומען יום-כיפור, די גרויסע פֿארברענגען. וואָס, וואָס איז געווען דער, דער מצב דאָרט אין יענע יאָרן ביים, ביים רבי'ן?

1:26:50 דובר 1 אצל הרבי?

1:26:50 דובר 1 ביים רבי'ן?

1:26:51 דובר 3 אני שואל, היה אז אוהל קטן?

1:26:51 דובר 3 איך פֿרעג, עס איז געווען אַ קליינע אוהל דעמאָלט?

1:26:56 דובר 1 לא. תמיד היה-- עוד לפני שנולדתי, היה, אה, ככה, אנחנו יכולים- הם, הם, כן, הם הביאו אותי, הביאו אותי משם אל השול.

1:26:56 דובר 1 ניין. אַלע מאָל געווען-- פֿאַר נאָך איידער איך בין געווען געבוירן, געווען, עה, אַזוי, מיר קענען- זיי, זיי, יאָ, זיי האָבן מיך געבראַכט, געבראַכט אַוועק אין דער שול.

1:27:07 דובר 3 באולם הקטן?

1:27:07 דובר 3 אין דעם קליינעם זאַל?

1:27:09 דובר 1 כן, אז. אז קראו לזה "האולם הענק". הייתי שם עשרים שבועות. כשנתנו, אה, אוכל, הייתי בבדפורד. הלכתי לבדפורד לאכול.

1:27:09 דובר 1 יאָ, דאַן. דעמאָלט האָט מען גערופֿן דעם ריזן זאַל דעמאָלט. איך בין דאָרט געווען צוואַנציק וואָכן. ווען מען האָט געגעבן, עה, עסן, בין איך אין בעדפֿאָרד. איך האָב געגאַנגען אין בעדפֿאָרד עסן.

1:27:21 דובר 3 כפי שאתם זוכרים, הרבי להתוועד, זה כבר היה עשרים שבועות?

1:27:21 דובר 3 ווי איר געדענקט, דער רבי צו פֿארברענגען, איז שוין געווען צוואַנציק וואָכן?

1:27:24 דובר 1 לא.

1:27:24 דובר 1 ניין.

1:27:26 דובר 3 בעונת הקיץ?

1:27:26 דובר 3 אין זומער-צייט?

1:27:27 דובר 1 כן, טוב, כן, התוועדות משהו.

1:27:27 דובר 1 יאָ, גוט, יאָ, פֿארברענגען עפּעס.

1:27:30 דובר 3 האם זה היה אז לגמרי שונה אז?

1:27:30 דובר 3 איז דעמאָלט געווען גאָר אַנדערש יעמאָלט דאַן?

1:27:31 דובר 1 לא, אותו דבר.

1:27:31 דובר 1 ניין, דיזעלבע זאַך.

1:27:33 דובר 3 אותו הרבי?

1:27:33 דובר 3 דער זעלבער רבי?

1:27:34 דובר 1 כן, מה?

1:27:34 דובר 1 יאָ, וואָס?

1:27:36 דובר 3 האם היה ברור לקהל, ה-- הרגישו, אבל-- הרגישו, שה, הרבי מכיר את הקהל קצת. היו, היו זמנים שבהם הרבי אמר לך משהו ישירות באותן שנים?

1:27:36 דובר 3 איז קלאָר געווען דער עולם, דער-- מען האָט געפֿילט, אָבער-- מען האָט געפֿילט, אַז, עה, דער רבי קען דעם עולם אַ ביסל. עס זענען געווען, עס זענען געווען צייטן וואָס דער רבי האָט געזאָגט עפּעס צו דיר דירעקט אין יענע יאָרן?

1:27:52 דובר 1 כן, טוב, ש, שזה היה-- אני חושב, זה היה בשנה הראשונה הרי, שהוא-- כלומר באותה שנה, זה היה, אה, בראש השנה, ראש השנה היה בנסיעה. אז, אז, אה, כלומר זה היה עוד, הייתה שאלה בעניין השבעה, שם לא הייתה תשובה. השאלה אומרת: "אבל זה נוגע לשאלה אחרת," אני יודע. אבל היא שמעה אז. אז, אז, אז, הוא אומר: "יותר עיניים אל ה, אל הגיס." יותר עיניים. זה כתוב כבר גם בתלמוד.

1:27:52 דובר 1 יאָ, גוט, אַז, אַז עס איז געווען-- איך מיין, עס איז געווען אין ערשטן יאָר דאָך, אַז ער-- אַלזאָ אין יאָר דעמאָלט, עס איז געווען, עה, ביי ראש-השנה, ראש-השנה געווען אַוועק. איז, איז, עה, אַלזאָ עס איז נאָך געווען, עס איז געווען אַ שאלה וועגן דער שבעה, דאָרט איז נישט געווען קיין תירוץ. די שאלה זאָגט: "אָבער עס גייט אויף אַן אַנדער שאלה," ווייס איך. אָבער זי האָט דעמאָלט געהערט. איז, איז, איז, זאָגט ער: "מער אויגן צום, עה, צום שוואָגער." מער אויגן. דאָס שטייט שוין אויך אין תלמוד.

1:28:31 דובר 3 אה-הא.

1:28:31 דובר 3 מ-הם.

1:28:33 דובר 1 שאלה כזאת. אני לא יודע מה קרה עם השאלה, הם, אותו האיש. אז הוא אומר: "אה, הרבי אמר לעצמו: 'רציתי, רציתי, רציתי לשאול, רציתי לשאול את הגיס שלי.'"

1:28:33 דובר 1 אַזאַ שאלה. איך ווייס נישט וואָס געוואָרן פֿון דער שאלה, זיי, יענעם מענטש. דען זאָגט ער: "עה, דער רבי האָט געזאָגט צו זיך: "איך האָב, איך האָב געוואָלט, איך האָב געוואָלט פֿרעגן, איך האָב געוואָלט מיין שוואָגער פֿרעגן.""

1:28:49 דובר 3 אצל מי?

1:28:49 דובר 3 ביי וועמען?

1:28:50 דובר 1 הא?

1:28:50 דובר 1 האַ?

1:28:51 דובר 3 אצל מי?

1:28:51 דובר 3 ביי וועמען?

1:28:51 דובר 1 אצלי. הוא שואל את הגיס שלי, זה עגל. אז היא אמרה: "אז הוא יכול להיכנס." היא אומרת שהוא: "אם הוא מדבר עם הגיס, הוא לא הרבי." זה נשכח.

1:28:51 דובר 1 ביי מיר. ער פֿרעגט מיין שוואָגער, דאָס איז אַן עגל. איז, זי האָט געזאָגט: "דעמאָלט קען ער אַריין." זי זאָגט ער: "אַז ער רעדט מיטן שוואָגער, איז ער ניט דער רבי." עס איז פֿארגעסן.

1:29:06 דובר 3 אה-הא. אה, אבל היה, היה משהו יפה אצלכם. חן עם סוסים[?], שאתם, הגעתם לנסוע וידעתם ושמעתם על הרבי. אבל עדיף, הגעתם לבד. מה הוא ביקש מכם ב-

1:29:06 דובר 3 מ-הם. עה, אָבער עס איז געווען, עס איז געווען עפּעס שיין ביי אייך. אַ חן מיט פֿערד, וואָס איר, איר זענט געקומען צו פֿאָרן און האָט מיר געוווּסט און געהערט וועגן דעם רבי'ן. אָבער בעסער, איר זענט געקומען אַליין. וואָס האָט ער געבעטן ביי אייך אין דעם-

1:29:24 דובר 1 על מה?

1:29:24 דובר 1 אויף וואָס?

1:29:24 דובר 3 איך מסתכלים על הרבי והגישה לכל העניין.

1:29:24 דובר 3 ווי מען קוקט אויפן רבי'ן און דער צוגאַנג צו דער גאַנצער זאַך.

1:29:28 דובר 1 זה כמו רבי. מה, מה, מה? מה בשאלה? מה בשאלה?

1:29:28 דובר 1 עס איז אַזוי ווי רבי. וואָס, וואָס, וואָס? וואָס איז אין דער שאלה? וואָס איז אין דער שאלה?

1:29:35 דובר 3 מה השאלה שלי?

1:29:35 דובר 3 וואָס איז מיין שאלה?

1:29:37 דובר 1 מה השאלה?

1:29:37 דובר 1 וואָס איז די שאלה?

1:29:38 דובר 3 היו, היו אנשים שמצביהם ו-- זה בשעה שמחזיקים בעניין ב[לא ברור].

1:29:38 דובר 3 עס, עס זענען געווען מענטשן וואָס זיינע מצבים און-- דאָס בשעת מען האַלט די זאַך אין דעם [לא ברור].

1:29:45 דובר 1 כן.

1:29:45 דובר 1 יאָ.

1:29:46 דובר 3 זה בשעה שמחזיקים בזה, רואים עוד דברים, שאומרים לרבי. הם נעשים על הקשר השני.

1:29:46 דובר 3 דאָס בשעת מען האַלט וועגן דעם, מען זעט זאכן נאָך, וואָס מען זאָגט דעם רבי'ן. זיי ווערן אויף דעם אַנדער קשר.

1:29:51 דובר 1 לא, יותר אין לנו בכלל.

1:29:51 דובר 1 ניין, מער האָבן מיר גאָר נישט.

1:29:53 דובר 3 האם הכול היה אותו דבר?

1:29:53 דובר 3 איז אַלץ געווען דיזעלבע זאַך?

1:29:59 דובר 1 כן.

1:29:59 דובר 1 יאָ.

1:29:59 דובר 3 אוקיי. ומה קרה?

1:29:59 דובר 3 אָקיי. און וואָס איז געשען?

1:30:03 דובר 1 והם אמרו: "ש, ה, השלוחים הוזמנו למנצ'סטר. הם חלמו, הם חולמים. הם ראו, שאני מדבר עם הרבי."

1:30:03 דובר 1 און זיי האָבן געזאָגט: "אַז, עה, די, די שלוחים זענען איינגעלאַדן געוואָרן אין מאנטשעסטער. זיי האָבן געחלומט, זיי חלומען. זיי האָבן געזען, אַז איך רעד מיט דעם רבי'ן."

1:30:17 דובר 3 אז מה?

1:30:17 דובר 3 אלזא וואס?

1:30:17 דובר 1 אני חולם, אני חולם.

1:30:17 דובר 1 איך טרוים, איך טרוים.

1:30:18 דובר 3 נו.

1:30:18 דובר 1 שאני מדבר עם הרבי.

1:30:18 דובר 1 אז איך רעד מיט דעם רבי.

1:30:20 דובר 3 היה לך חלום?

1:30:20 דובר 3 דו האסט געהאט א טרוים?

1:30:21 דובר 1 כן, ואני חולם, כן. כלומר אני, אני יודע גם, חלמתי, ראיתי.

1:30:21 דובר 1 יא, און איך טרוים, יא. אלזא איך, איך ווייס אויך, איך האב געטרוימט געזען.

1:30:29 דובר 3 זה, בשעה שהייתם במנצ'סטר.

1:30:29 דובר 3 עס, בשעת איר זענט געווען אין מאנטשעסטער.

1:30:32 דובר 1 מנצ'סטר, לא, זה הרי.

1:30:32 דובר 1 מאנטשעסטער, ניין, איז דאך.

1:30:33 דובר 3 כאן חלם הרבי.

1:30:33 דובר 3 דא האט געטרוימט דער רבי.

1:30:34 דובר 1 חלם, כן. אבל ראה, חלם בכל זאת.

1:30:34 דובר 1 געטרוימט, יא. אבער געזען געטרוימט אבער.

1:30:38 דובר 3 ראית את הרבי? נו, מה אתה מתכוון? מה, מה אתה רוצה לומר לי אם כן?

1:30:38 דובר 3 האסט געזען דעם רבי? נו, וואס מיינסטו? וואס, וואס ווילסטו זאגן מיר דען?

1:30:42 דובר 1 לא, זה כן דברים טובים. מה אם כן?

1:30:42 דובר 1 ניין, איז יא גוטע זאכן. וואס דען?

1:30:46 דובר 3 הם. אז מה היה? מה היה במונטריאול? מונטריאול היה דבר אחד שבועות?

1:30:46 דובר 3 הם. איז וואס געווען? וואס געווען אין מאנטרעאל? מאנטרעאל געווען איין זאך וואכן?

1:30:52 דובר 1 לא, אז התחילו שבעת השבועות.

1:30:52 דובר 1 ניין, דאמאלס אנגעהויבן די זיבן וואכן.

1:30:56 דובר 3 אבל מי הייתם בשבוע? היה, היו אלה שבועות רוסיים או שזה היה, אה?

1:30:56 דובר 3 אבער ווער זענט איר געווען אין דער וואך? עס געווען, דאס געווען רוסישע וואכן אדער עס געווען, אה?

1:31:03 דובר 1 היו, היו, היו כמה, אה, ה, היו, היו כמה מ-- מה-- אני שאלתי אותם גם: "היו ילדים?" הם היו שם עוד. מ, מהילדים, הפכנו שם ב, בשול. זה היה גם יום. בוודאי, אחר כך בא דבר מ, כן, מ, מ, אה, איפה, מבדפורד. היינו-- היינו-- זה בשבת. היו, היו, היו-- האם הם-- שנתיים הפכנו לנסוע למונטריאול.

1:31:03 דובר 1 עס, עס, עס זענען א פאר, אה, די, עס, עס זענען א פאר פון דע-- פון דער-- איך פרעג זיי אויך: "זענען געווען קינדער?" זיי זענען געווען דארט נאך. פון, פון די קינדער, מיר זענען געווארן דארט אין, אין דער שול. עס איז אויך געווען א טאג. פון זיכער, שפעטער געקומען א זאך פון, יא, פון, פון, אה, וואו, פון בעדפארד. מיר זענען-- מיר-- עס אום שבת. עס, עס, עס זענען-- האבן זיי-- צוויי יאר זענען געווארן קיין מאנטרעאל.

1:31:34 דובר 3 יש לי שאלה בעניין-- כשהייתם בחור. אז הייתם בין התלמידים של הרבי.

1:31:34 דובר 3 איך האב א שאלה וועגן-- בשעת איר זענט געווען א בחור. דאמאלס זענט איר געווען ביי דעם רבי'נס סטודענטן.

1:31:42 דובר 1 כן, אני כנראה הייתי-- כן, הייתי בין התלמידים.

1:31:42 דובר 1 יא, איך מעג געווען-- יא, געווען ביי די סטודענטן.

1:31:46 דובר 3 מה אתה יכול, מה אתה יכול לספר מ, מאותם זמנים?

1:31:46 דובר 3 וואס קענסטו, וואס קענסטו דערציילן פון, פון יענע מאל?

1:31:57 דובר 1 אני יודע, אני לא יודע, מה? מה אפשר? [לא ברור] רבי, היא מדברת, אז העובדה עומדת. היא מדברת את העובדה להיות, ו, ואיפה היא אצל הרבי, שהמרור, זו העובדה-- שאני יודע את המרור, אז ואני שם חתיכת מרור, אה, אה, לא, לא טחון.

1:31:57 דובר 1 איך ווייס, איך ווייס נישט, וואס? וואס זאל מען? [לא ברור] רבי, זי רעדט, דאן שטייט דער פאקט שטיין. זי רעדט דער פאקט זיין און, און וואו זי אויפן רבי'ן, אז די מרור, איז דער פאקט-- אז איך ווייס די מרור, אלזא און איך לייג א שטיק מרור, אה, אה, נישט, נישט געריבן.

1:32:35 דובר 3 חתיכה קטנה.

1:32:35 דובר 3 א שטיקל.

1:32:36 דובר 1 אבל ה, הגבינה[?], מה שהיא הייתה, האחים, היא הייתה. היא הייתה ביום, מה? או הסקיסלוב[?], אני יודע את זה. הרבי, אז הם באים אל הרבי. היא, היא הייתה זה. היא שאלה ש-

1:32:36 דובר 1 אבער דער, דער קעז, וואס זי געווען, די געשוויסטער, זי געווען. זי געווען ביי טאג, וואס? אדער דער סקיסלאוו, איך ווייס עס. דער רבי, דאן קומען זיי צו דעם רבי'ן. זי, זי געווען עס. זי פרעגטן אז-

1:32:57 דובר 3 הם עושים ה, התוועדות אצלה?

1:32:57 דובר 3 זיי מאכן א, א פארברענגען ביי איר?

1:33:00 דובר 1 כן, מה שהיא הייתה. כן, מאותם דברים, אלה בסטאלאג[?]. היא בסטאלאג[?], איפה שהיא הייתה. בנפרד.

1:33:00 דובר 1 יא, וואס זי געווען. יא, פון דער זעלבע זאכן, די אין דער סטאלאג. זי איז אין סטאלאג, וואו זי געווען. באזונדער.

1:33:07 דובר 3 כן.

1:33:07 דובר 3 יא.

1:33:09 דובר 1 אני-- אני יודע, אני לא יכול לומר יותר. את זה עשינו-- אז-- אז חיכינו, אז-- אז-- אז הרבי, הרבי שם, ככה-- ככה לא-- לא הרבי, ככה סביב. ככה זה חייב ללכת סביב.

1:33:09 דובר 1 איך-- איך ווייס, איך קען נישט מער זאגן. דאס האבן מיר געמאכט-- אלזא-- אלזא געווארט, אלזא-- אלזא-- אלזא דער רבי, דער רבי דארט, אזוי-- אזוי נישט-- נישט דער רבי, אזוי ארום. אזוי מוז ארומגיין.

1:33:26 דובר 3 היא חיכתה ש-

1:33:26 דובר 3 זי האט געווארט אז-

1:33:27 דובר 1 ככה, ככה, אז שני, שני סביב.

1:33:27 דובר 1 אזוי, אזוי, אלזא צוויי, צוויי ארום.

1:33:31 דובר 3 שני סביב, סביב, כן.

1:33:31 דובר 3 צוויי ארום, ארום, יא.

1:33:32 דובר 1 זה היה ביום. אני יודע, זה היה-- אני יודע, זה היה, זה-- ביום זה היה. זה גם עשינו ארבע שבועות. אני יודע את זה בדיוק. אז אנחנו עומדים-- אנחנו עומדים ליד-

1:33:32 דובר 1 דאס, זי געווען ביי טאג. איך ווייס, זי געווען-- איך ווייס, זי געווען, זי-- ביי טאג געווען דאס. דאס האבן מיר אויך פיר וואכן געמאכט. איך ווייס עס גענוי. אלזא מיר שטייען-- מיר שטייען ביים-

1:33:45 דובר 3 אחד מ-- אחד מהם היה חדש.

1:33:45 דובר 3 איינער פון-- איינער פון זיי איז געווען נייַ.

1:33:47 דובר 1 כן, היה-- אנחנו עומדים ליד הדלת, אז אנחנו עומדים ליד הדלת ו, ואני לא יכול, הרבי-- הרבי ישב. אלה חברים שלי דווקא. הרבי, הרבי ישב ליד ה-- ליד ה-- לפני הדלת. הייתה שם ארונית כזאת ככה.

1:33:47 דובר 1 יא, געווען-- מיר שטייען ביי דער טיר, אלזא מיר שטייען ביי דער טיר און, און איך קען נישט, דער רבי איז-- דער רבי געזעסן. דאס זענען מיינע פריינד גראדע. דער רבי, דער רבי געזעסן אן די-- אן די-- פאר דער טיר. עס איז א שראנק געזעסן דא און אזוי.

1:34:04 דובר 3 מ-הם.

1:34:05 דובר 1 אבל אנחנו עמדנו שם. אנחנו עומדים-- לא נכנסנו, אנחנו עומדים שם. אבל הרבי-- אנחנו עמדנו שם. זה היה ביום. כבר ב[לא ברור], הם עומדים שם. הרבי הסתובב ואני חיפשתי אותו בנפרד אחרי אחד-

1:34:05 דובר 1 אבער מיר זענען דארט געשטאנען. מיר שטייען-- נישט אריינגעגאנגען, מיר שטייען דארט. אבער דער רבי-- מיר זענען דארט געשטאנען. עס איז געווען ביי טאג. שוין ביי [לא ברור], זיי שטייען דארט. דער רבי האט זיך געדרייט און איך האב אים באזונדער געזוכט נאך איינעם-

1:34:24 דובר 3 אצל השומר?

1:34:24 דובר 3 צו דעם וועכטער?

1:34:25 דובר 1 אצל השו-- חיפשתי אותו בנפרד. אז "לחיים". את זה אני לא יכול.

1:34:25 דובר 1 צו דעם וואך-- איך האב אים באזונדער געזוכט. אלזא "לחיים". דאס קען איך נישט.

1:34:37 דובר 3 זה כנראה, שלא היה-- תעודה לשומרים שהייתה. כן.

1:34:37 דובר 3 דאס איז מסתמא, אז עס איז נישט געווען-- א פאס צום וואכן געווען. יא.

1:34:43 דובר 1 אני חושב, מתי, מתי, מתי זה היה-- זה, זה היה-- אה, כש, הרבי-- כשהרבי הלך ל, לתפילה, אז היה-- כך זה היה. אחזנו את הלולב, האתרוג עם הלולב. אחזנו אותו והיה את זה לפני התפילה. היה צריך את זה. וזה, זה תמיד הייתה הדלת, ה-- כאן מהדלת. הם הולכים אז-

1:34:43 דובר 1 איך טראכט, ווען, ווען, ווען זי געווען-- זי, זי געווען-- אה, ווען דער, דער רבי-- ווען דער רבי איז געגאנגען צום, צום דאוונען, דאן האבן-- אזוי געווען עס. מיר האבן דעם לולב, אתרוג מיטן לולב געהאלט. געהאלט און פאר דעם דאוונען געהאט. געברויכט געווארן. און עס, עס אימער געווען די טיר, די-- דא פון דער טיר. זיי גייען דאן-

1:35:23 דובר 3 מבפנים שוב?

1:35:23 דובר 3 פון אינעווייניג ווידער?

1:35:24 דובר 1 כן, הרבי-

1:35:24 דובר 1 יא, דער רבי-

1:35:26 דובר 3 שוב אחרי שמונה?

1:35:26 דובר 3 ווידער נאך אכטן?

1:35:27 דובר 1 כן, כי ה-- כי-- כי כבר הרבי-- הרבי שם-- אנחנו נכנסים, נכנסים, חזרה, והרבי לא ילך.

1:35:27 דובר 1 יא, ווייל דער-- ווייל-- ווייל שוין דער רבי-- דער רבי דארט-- מיר גייען אריין, אריין, צוריק און דער רבי זאל נישט גיין.

1:35:40 דובר 3 שוב אחרי שמונה? או באולם?

1:35:40 דובר 3 ווידער נאך אכטן? אדער אין דעם האל?

1:35:43 דובר 1 לא, באולם. הוא סמך עליו.

1:35:43 דובר 1 ניין, אין האל. ער האט אים געטרויט.

1:35:45 דובר 3 מ-הם.

1:35:46 דובר 1 אנחנו הולכים-- הרבי חיכה, לסגור את הדלת, ואחר כך פתח את הדלת. אחר כך, אחר כך למחרת. זה, זה היה-- הוא, הוא-- אחד מהשומרים, מה? פתח את הדלת והרבי לא יצא. הרבי היה מבוהל. אבל, אבל-- אני חשבתי, למחרת חשבתי, אז יכולתי דבר כזה. זה, זה בלילה עזר לי, שראיתי, שהרבי היה מבוהל. אני-

1:35:46 דובר 1 מיר גייען-- דער רבי האט געווארט, די טיר צו מאכן און, און שפעטער געעפנט די טיר. שפעטער, שפעטער אום, אום מארגן. עס, עס געווען-- ער האט, ער האט-- איינער פון וואכן, וואס? האט געעפנט די טיר און דער רבי זאל נישט ארויסגיין. דער רבי איז געווען דערשראקן. אבער, אבער-- איך האב געטראכט, אום מארגן האב איך געטראכט, אלזא איך האב געקענט אזא זאך. עס, עס ביי נאכט געהאלפן מיר, אז איך האב געזען, דער רבי איז געווען דערשראקן. איך האב-

1:36:28 דובר 3 אה, חשבת, אז מה-

1:36:28 דובר 3 אה, האסט געטראכט, אלזא וואס-

1:36:30 דובר 1 מה שלא עשיתי באותו לילה.

1:36:30 דובר 1 וואס איך האב נישט געטאן דעם נאכט.

1:36:31 דובר 3 מה שלא עשית את זה-

1:36:31 דובר 3 וואס דו האסט נישט געטאן דאס-

1:36:32 דובר 1 הרבי יכול גם להיבהל?

1:36:32 דובר 1 דער רבי קען אויך דערשרעקן?

1:36:33 דובר 3 כן, כן.

1:36:33 דובר 3 יא, יא.

1:36:33 דובר 1 זה היה בלילה, אבל רציתי לרבי והוא נבהל.

1:36:33 דובר 1 עס איז געווען ביי נאכט, אבער איך האב געוואלט צו דעם רבי'ן און ער האט זיך דערשראקן.

1:36:39 דובר 3 זה כבר הדבר השני שאתה אומר, שבעצם הכל כך נלקח. מ-הם. מה אתם יכולים לספר מה-- מהחידושים, כשאתם נמצאים אצל שמירה? מה יכול-

1:36:39 דובר 3 דאס איז שוין די צווייטע זאך, וואס דו זאגסט, אז דאך אלע אזוי אוועקגענומען. מ-הם. וואס קענט איר זאגן פון דער-- פון די חידושים, ווען איר זענט ביי א וואך? וואס קען-

1:36:49 דובר 1 חידושים אסור לומר.

1:36:49 דובר 1 חידושים טאר מען נישט זאגן.

1:36:51 דובר 3 אבל מה אתם יכולים, מה אתם יכולים לספר מזה? מזה?

1:36:51 דובר 3 אבער וואס קען, וואס קענט איר דערציילן פון דעם? פון דעם?

1:36:54 דובר 1 חידושים. חידושים.

1:36:56 דובר 3 אני מבין, לא הכל, אבל כאן-- לרוב דבר אחד או שניים, שאפשר למסור.

1:36:56 דובר 3 פארשטיי, נישט אלץ, אבער דא-- מערסטנס דא איין זאך אדער צוויי, וואס מען קען איבערגעבן.

1:37:04 דובר 1 כן, הרבי אומר-- הרבי-- שאלו אותם. הוא שאל: "אני, אני יכול מהתוועדויות-- אני יכול לגבי חזנות מהתוועדויות?" מההתוועדויות, הוא שאל.

1:37:04 דובר 1 יא, דער רבי זאגט-- דער רבי-- האבן זיי געפרעגט. האט ער געפרעגט: "איך, איך קען פון די פארברענגענס-- איך קען וועגן חזון פון פארברענגענס?" פון די פארברענגענס, ער האט געפרעגט.

1:37:15 דובר 3 הוא שאל אתכם?

1:37:15 דובר 3 ער האט געפרעגט ביי אייך?

1:37:16 דובר 1 כן, אצל חידושים.

1:37:16 דובר 1 יא, ביי חידושים.

1:37:17 דובר 3 אתם מכירים לגבי חזנות?

1:37:17 דובר 3 איר דערקענט וועגן חזון?

1:37:18 דובר 1 כן.

1:37:18 דובר 1 יא.

1:37:19 דובר 3 מההתוועדות?

1:37:19 דובר 3 פון דעם פארברענגען?

1:37:20 דובר 1 כן, כן. הרבי אמר: "אני... הייתי אתמול ב... באתי למונטריאול. היה לי חזנות ב, ב, ב אחר-

1:37:20 דובר 1 יא, יא. דער רבי האט געזאגט: "איך... איך בין געווען נעכטן אין... איך בין געקומען קיין מאנטרעאל. איך האב געהאט חזנות אין, אין, אין אנדערע-

1:37:32 דובר 3 בית הכנסת.

1:37:32 דובר 3 די שול.

1:37:32 דובר 1 בבית הכנסת." היו שם שני בתי כנסת. התפללנו בבית כנסת אחד, זה היה בית כנסת ליטאי, אבל היה... עמד בשמירה. אבל הוא אמר, אני חושב, ב... שנה קודם, אבל הרבי אז ציווה לשכוח את זה. הם היו... שמירה... [לא ברור] ובית כנסת שני היה לי גם כן. היו... אנשים-

1:37:32 דובר 1 אין דער שול." עס זענען געווען צוויי שולן דארט. מיר האבן געהערט צו איין שול, עס איז געווען א ליטווישע שול, אבער געווען... געשטאנען אין וואכן. אבער ער האט געזאגט, איך טראכט, אין... א יאר פריער, אבער דער רבי דעמאלט האט געהייסן פארגעסן עס. זיי זענען געווען... וואך... [לא ברור] און א צווייטע שול האב איך אויך געהאט. עס זענען... מענטשן-

1:37:56 דובר 3 אז זאת אומרת, הרבי... אני לא הבנתי את זה. הרבי שואל: "האם שמעתם משהו, שאתם יודעים לגבי חזנות?" אמרת "מה?" או אמרת "כן"?

1:37:56 דובר 3 אלזא הייסט דאס, דער רבי... איך האב עס נישט פארשטאנען. דער רבי פרעגט: "האט איר געהערט עפעס, וואס איר קענט וועגן חזנות?" האסטו געזאגט "וואס?" אדער געזאגט "יא"?

1:38:05 דובר 1 כן.

1:38:05 דובר 1 יא.

1:38:06 דובר 3 והרבי לא קורא לחזן יותר. מה עוד? היה... עוד דבר? דבר? עוד דבר? חידוש, שאתם יכולים לספר?

1:38:06 דובר 3 און דער רבי הייסט דעם חזן נישט מער. וואס נאך? איז געווען... נאך אַ זאך? אַ זאך? נאך אַ זאך? אַ חידוש, וואס איר קענט דערציילן?

1:38:22 דובר 1 לא, זה-

1:38:22 דובר 1 ניין, דאס איז-

1:38:27 דובר 3 אתם אומרים, אתם באים ממונטריאול. זה היה... לקחתם פעם מצות?

1:38:27 דובר 3 איר זאגט, איר קומט פון מאנטרעאל. עס איז געווען... האט איר ווען גענומען מצות?

1:38:32 דובר 1 כן, כן.

1:38:32 דובר 1 יא, יא.

1:38:32 דובר 3 והרבי היה בזה?

1:38:32 דובר 3 און דער רבי איז עס געווען?

1:38:38 דובר 1 מה? כן, אני יודע... אני יודע... אבל... אבל... אבל... אבל... אבל... כמה אנשים ביקשו מצות בשביל... אז-

1:38:38 דובר 1 וואס? יא, איך ווייס... איך ווייס... אבער... אבער... אבער... אבער... אבער... עטלעכע מענטשן געבעטן מצות פאר... אלזא-

1:38:51 דובר 3 במונטריאול?

1:38:51 דובר 3 אין מאנטרעאל?

1:38:52 דובר 1 כן. הם שאלו: "הניירות, הם מגיעים לפני זה?" ה... כאן... הם... יש לנו ניירות, בפרט ניירות ל, ל, לנסוע... לנסוע למונטריאול, הממשלה. הוא יודע... הוא... לא כולם הוכנסו.

1:38:52 דובר 1 יא. זיי האבן געפרעגט: "די פאפירן, קומען זיי נאך פאר דעם?" די... דא... זיי... מיר האבן פאפירן, בפרט פאפירן צו, צו, צו פארן... צו פארן קיין מאנטרעאל, די רעגירונג. ער ווייסט... ער... נישט אלע זענען אריינגעלאזט געווארן.

1:39:16 דובר 3 ממ. אה, היו אנשים, שלא יכולים לנסוע?

1:39:16 דובר 3 ממ. אה, זענען געווען מענטשן, וואס קענען נישט פארן?

1:39:19 דובר 1 לא, לא, אני לא יכול לנסוע, אבל-

1:39:19 דובר 1 ניין, ניין, איך קען נישט פארן, אבער-

1:39:21 דובר 3 אה.

1:39:22 דובר 1 הניירות שלי לא, אבל אני יכול לנסוע מ... מקנדה. אבל רציתי להיות אצל רב... אצל, אצל, אצל-

1:39:22 דובר 1 מיינע פאפירן נישט, אבער איך קען פארן אין... פון קאנאדע. אבער איך האב געוואלט זיין ביי רב... ביי, ביי, ביי-

1:39:31 דובר 3 אתם הייתם בחור כאן?

1:39:31 דובר 3 איר זענט געווען א בחור דא?

1:39:34 דובר 1 כן, כן, בישיבה.

1:39:34 דובר 1 יא, יא, אין דער ישיבה.

1:39:35 דובר 3 אה, אוקיי.

1:39:36 דובר 1 אבל הייתי צריך תמיד לעשות ניירות, כל הזמן. אז, אז, אז... מגן דוד אדום. הרבי... הגיע מכתב ממגן דוד אדום והרבי הוסיף כתיבה... היה מכתב מהרבי... ממגן דוד אדום... בשביל כולם היה המכתב. אצלי כתוב, אז מה שאני רוצה, אצל זאוויאד כתוב. אז שאקבל, מה... מה שאני רוצה... מה שאני רוצה לקבל.

1:39:36 דובר 1 אבער איך האב געמוזט תמיד מאכן פאפירן, די גאנצע צייט. איז, איז, איז... דער מגן דוד אדום. דער רבי... איז געקומען א בריוו פונעם מגן דוד אדום און דער רבי האט צוגעשריבן... עס איז געווען א בריוו פונעם רבין... פונעם מגן דוד אדום... פאר אלעמען איז געווען דער בריוו. ביי מיר איז צוגעשריבן, אלזא וואס איך וויל, ביי זאוויאד איז צוגעשריבן. אלזא איך זאל קריגן, וואס... וואס איך וויל... וואס איך וויל האבן.

1:40:13 דובר 3 אז זה לקבל מה שאתה רוצה?

1:40:13 דובר 3 אלזא דאס קריגן, וואס דו ווילסט?

1:40:14 דובר 1 מה שאני רוצה. פקודה. לא, אבל בדיוק אחרי זה, כשאנחנו באים-

1:40:14 דובר 1 וואס איך וויל. געבאט. ניין, אבער פונקט נאך דעם, ווען מיר קומען-

1:40:20 דובר 3 כתבתם לרבי על הדבר הזה?

1:40:20 דובר 3 איר האט געשריבן צום רבין וועגן דער זאך?

1:40:24 דובר 1 לא, לא, לא. רק חשבתי בראש.

1:40:24 דובר 1 ניין, ניין, ניין. איך האב נאר געטראכט אין קאפ.

1:40:26 דובר 3 חושב בראש.

1:40:26 דובר 3 טראכט אין קאפ.

1:40:27 דובר 1 כן.

1:40:27 דובר 1 יא.

1:40:27 דובר 3 אתה רוצה לומר, ש-

1:40:27 דובר 3 ווילסטו זאגן, אז-

1:40:28 דובר 1 אז הוא הוסיף משהו בכתב ו, ו, ו בדיוק, התלוננתי אז על ניירות. כי על זה שאני מתלונן, כבר עושים עוד מכתב. על זה שאני מתלונן, אה-

1:40:28 דובר 1 אלזא ער האט עפעס דערצוגעשריבן און פ-פ-פונקט, איך האב געקלאגט וועגן פאפירן דעמאלט. ווייל אויף איך קלאג, מאכט מען שוין נאך א בריוו. אויף איך קלאג, עה-

1:40:37 דובר 3 זה עוד, עוד אחרי זה [לא ברור].

1:40:37 דובר 3 דאס איז נאך, נאך דעם [לא ברור].

1:40:40 דובר 1 כן, כאן ביקשתי עוד מצות בשביל היהודים. והרבי אמר: "נו, להתלונן על ניירות זה גם קשה ללכת." הרבי אמר את זה.

1:40:40 דובר 1 יא, דא האב איך נאך, האב איך געבעטן מצות פאר די אידן. און דער רבי האט געזאגט: "נו, פאפירן קלאגן איז אויך שווער צו גיין." דער רבי האט דאס געזאגט.

1:40:48 דובר 3 ומ-- מכלום לא אמרתם, לרבי על כל הסיפור הזה?

1:40:48 דובר 3 און פון ק-פון גאר נישט געזאגט, צום רבין וועגן דער גאנצער געשיכטע?

1:40:51 דובר 1 כן.

1:40:51 דובר 1 יא.

1:40:54 דובר 3 אה. והרבי נתן מהאחרים?

1:40:54 דובר 3 אה. און דער רבי האט געגעבן פון די אנדערע?

1:40:56 דובר 1 כן, הם קיבלו מצה.

1:40:56 דובר 1 יא, זיי האבן מצה באקומען.

1:41:00 דובר 3 ו, אה, מה היה לכם, מה היה לכם בראש, אילו מצות שייכות לרבי?

1:41:00 דובר 3 און, עה, וואס האסטו געהאט, וואס האסטו געהאט אין קאפ, וועלכע מצות געהערן צום רבין?

1:41:06 דובר 1 כן, כן, כי חשבתי, הרבי אומר: "תעשה החלטה." הרבי אמר את זה, חשבתי. זה היה אז, היה אז-

1:41:06 דובר 1 יא, יא, ווייל איך האב געטראכט, דער רבי זאגט: "מאך א באשלוס." דער רבי האט געזאגט, איך האב געטראכט. דאס איז געווען דעמאלט, געווען דעמאלט-

1:41:11 דובר 3 אז זה נחשב בראש?

1:41:11 דובר 3 אלזא עס איז געטראכט אין קאפ?

1:41:12 דובר 1 בראש, כן, הרבי, כן.

1:41:12 דובר 1 אין קאפ, יא, דער רבי, יא.

1:41:14 דובר 3 הרבי מיד-

1:41:14 דובר 3 דער רבי באלד-

1:41:14 דובר 1 אז זה היה אז-

1:41:14 דובר 1 אלזא דאס איז געווען דעמאלט-

1:41:15 דובר 3 הרבי אמר מיד אחרי שבת, או שזה הושאר "באצבע"?

1:41:15 דובר 3 האט דער רבי באלד געזאגט נאך שבת, אדער האט זיך דאס געלייגט אין פינגער?

1:41:17 דובר 1 הוא משאיר "באצבע". כך חשבתי, הרבי אמר, זה יכול להיות, מה אני צריך לומר?

1:41:17 דובר 1 ער לייגט אין פינגער. איך האב אזוי געדאכט, דער רבי האט געזאגט, דאס קען זיין, וואס זאל איך זאגן?

1:41:23 דובר 3 אחר כך היה עוד. ראיתי, אצלי עם הדולרים, דבר כזה. הרבי פעם נתן לקונה גרוע, כך נראה. כמה דולרים לכמה עשירים, ישר "באצבע". הרבי אומר: "ככה הוא לא עושה את זה." כבר נפטר. כן.

1:41:23 דובר 3 נאכער איז נאך געווען. איך האב געזען, ביי מיר מיט דאלארס, אזא זאך. דער רבי האט אמאל געגעבן צו א שלעכטן קונה, האט זיך געדאכט. עטלעכע דאלארס פאר עטלעכע רייכע, גלייך אין די פינגער. דער רבי זאגט: "אזוי טוט ער עס ניט." נאך געשטארבן. יא.

1:41:42 דובר 1 און שפעטער נתן, נתן לעקאַך. הרבי נתן לעקאַך. אחר כך, אה, הרבי אמר: "עוד, בשביל האמא." הרבי, בשביל האמא דבר כזה.

1:41:42 דובר 1 און שפעטער געבן, געבן לעקאך. דער רבי האט געגעבן לעקאך. שפעטער, עה, דער רבי האט געזאגט: "נאך, פאר דער מאמען." דער רבי, פאר דער מאמען אזא זאך.

1:41:58 דובר 3 מה? מה?

1:41:58 דובר 3 וואס? וואס?

1:41:59 דובר 1 ביקשתי לעקאַך, כן? לעקאַך. ביקשתי רק לעקאַך בשביל האבא, לשלוח ללונדון. הייתי אז בלונדון. ביקשתי בשביל האבא. אחר כך בשביל האמא. הרבי אמר: "זה שני לעקאַכים, לעקאַך אחד."

1:41:59 דובר 1 האב געבעטן לעקאך, יא? לעקאך. איך האב נאר געבעטן לעקאך פאר דעם טאטן, צו שיקן קיין לאנדאן. איך בין געווען אין לאנדאן דעמאלט. האב געבעטן פאר דעם טאטן. שפעטער פאר דער מאמען. דער רבי האט געזאגט: "עס איז צוויי לעקאך, איין לעקאך."

1:42:13 דובר 3 אחד, שני לעקאַכים בשביל האבא. זה כך?

1:42:13 דובר 3 איין, צוויי לעקאך פאר דעם טאטן. איז דאס?

1:42:16 דובר 1 הרבי אמר, כן.

1:42:16 דובר 1 דער רבי האט געזאגט, יא.

1:42:19 דובר 3 זה שני לעקאַכים. אה. הוא רוצה אחד, זה נשאר במונטריאול. זאת היתה חתונה?

1:42:19 דובר 3 איז צוויי לעקאך. ממ. עס וויל איינס, דאס איז געבליבן אין מאנטרעאל. איז דאס א חתונה?

1:42:27 דובר 1 במונט-, במונטריאול?

1:42:27 דובר 1 אין מאנט-, אין מאנטרעאל?

1:42:31 דובר 3 זאת היתה חתונה?

1:42:31 דובר 3 איז דאס א חתונה?

1:42:32 דובר 1 כן, במונט-, במונטריאול. אה, במונטריאול, כן, כן, כן, זה משהו.

1:42:32 דובר 1 יא, אין מאנט-, אין מאנטרעאל. עה, אין מאנטרעאל, יא, יא, יא, דאס איז עפעס.

1:42:37 דובר 3 מה קרה? כן, היה שידוך.

1:42:37 דובר 3 וואס איז געשען? איז יא געווען א שידוך.

1:42:38 דובר 1 איפה?

1:42:38 דובר 1 וווּ?

1:42:40 דובר 3 שידוך, שידוך חסידי, כן?

1:42:40 דובר 3 שידוך, חסידישער שידוך, יא?

1:42:41 דובר 1 כן, כן.

1:42:41 דובר 1 יא, יא.

1:42:42 דובר 3 קרה משהו? הרבי היה, אה, שאלו את הרבי בקשר לשידוך?

1:42:42 דובר 3 איז עפעס געשען? דער רבי איז געווען, עה, מען האט געפרעגט דעם רבין וועגן שידוך?

1:42:47 דובר 1 כן, כן, כן.

1:42:47 דובר 1 יא, יא, יא.

1:42:50 דובר 3 איפה, איפה היתה החתונה?

1:42:50 דובר 3 וווּ, וווּ איז געווען די חתונה?

1:42:51 דובר 1 במונטריאול.

1:42:51 דובר 1 אין מאנטרעאל.

1:42:56 דובר 3 ומישהו רבי, מישהו רבי אחר כך היה ב[לא ברור] בניו יורק?

1:42:56 דובר 3 און עמעצער רבי, עמעצער רבי איז נאכדעם געווען אין [לא ברור] אין ניו יארק?

1:43:02 דובר 1 כן, כן, כן. כן, כן, הרבי היה [לא ברור]. אבל אמר, שיעשו את החופה כאן.

1:43:02 דובר 1 יא, יא, יא. יא, יא, דער רבי איז [לא ברור] געווען. אבער האט געזאגט, זיי מאכן די חופה דא.

1:43:08 דובר 3 אם כך שאלו את הרבי?

1:43:08 דובר 3 אלזא געפרעגט דעם רבין?

1:43:09 דובר 1 כן, הרבי אומר, אי אפשר.

1:43:09 דובר 1 יא, דער רבי זאגט, עס קען נישט.

1:43:11 דובר 3 אז עשו את החופה אז בניו יורק ונסעו למונטריאול בשביל החתונה?

1:43:11 דובר 3 איז געווארן מאכן די חופה דעמאלט אין ניו יארק און פארן קיין מאנטרעאל פאר דער חתונה?

1:43:14 דובר 1 כן, כן.

1:43:14 דובר 1 יא, יא.

1:43:15 דובר 3 עשו תחבולה כזאת?

1:43:15 דובר 3 מאכן א קונץ דאס?

1:43:16 דובר 1 כן.

1:43:16 דובר 1 יא.

1:43:16 דובר 3 מה אמר הרבי?

1:43:16 דובר 3 וואס האט דער רבי געזאגט?

1:43:17 דובר 1 הרבי אומר: "זה לא הולך, זה..."

1:43:17 דובר 1 דער רבי זאגט: "עס גייט נישט, עס איז..."

1:43:23 דובר 3 אהה. והוא שאל את הרבי, הוא שאל את הרבי, מה עושים בקשר לחתונה?

1:43:23 דובר 3 אהא. און ער האט געפרעגט דעם רבין, ער האט געפרעגט דעם רבין, וואס טוט מען וועגן א חתונה?

1:43:33 דובר 1 כן, ואני רציתי, רציתי שיהיה שידוך. אבל אפשר לעשות שידוך? הרבי אמר: "הרי אנחנו תלמידים טובים."

1:43:33 דובר 1 יא, און איך האב געוואלט, געוואלט זיין א שידוך. אבער קען מען מאכן א שידוך? דער רבי האט געזאגט: "מיר זענט דאך גוטע תלמידים."

1:43:44 דובר 3 מה, מה? תלמידים של מה?

1:43:44 דובר 3 וואס, וואס? תלמידים פון וואס?

1:43:46 דובר 1 למדתי עם ה, עם התלמיד השני. אני, התחלתי ללמד ילדים.

1:43:46 דובר 1 איך האב געלערנט מיט דעם, מיט דעם אנדערן תלמיד. איך האב, איך האב אנגעהויבן לערנען מיט קינדער.

1:43:53 דובר 3 אם כך נשלח מלמד אז?

1:43:53 דובר 3 אלזא געשיקט געווען א מלמד דעמאלט?

1:43:55 דובר 1 כן, כן.

1:43:55 דובר 1 יא, יא.

1:43:55 דובר 3 אה, [לא ברור]?

1:43:57 דובר 1 כן, בשנים ההן.

1:43:57 דובר 1 יא, אין יארן.

1:43:59 דובר 3 הרבי אמר, זה יפה לפדיון טוב, שיהיה ממש כך. ו, וה, ההורים באו מיד אחרי החתונה?

1:43:59 דובר 3 דער רבי האט געזאגט, דאָס איז שיין פֿאַר אַ גוטן פּדיון, זאָל ממש זיין. און, און די, די עלטערן זענען געקומען תיכף נאָך דער חתונה?

1:44:08 דובר 1 כן, כן, כן.

1:44:08 דובר 1 יא, יא, יא.

1:44:09 דובר 3 וכולם היו ביחידות אז?

1:44:09 דובר 3 און אלע זענען געווען אויף יחידות דאַן?

1:44:11 דובר 1 כן, כן, כן.

1:44:11 דובר 1 יא, יא, יא.

1:44:12 דובר 3 מה אמר הרבי ל, להורים?

1:44:12 דובר 3 וואָס האָט דער רבי געזאָגט צו די, צו די עלטערן?

1:44:14 דובר 1 אני לא יודע. באים-- והאבא הולך לענייניו, ואני לא יודע. כולם נכנסו ליחידות.

1:44:14 דובר 1 איך ווייס נישט. קומען-- און טאַטע גייט זיינע זאַכן, און איך ווייס נישט. זענען אלע אריין אויף יחידות.

1:44:24 דובר 3 אבל הא-- הרבי אמר לאבא שלך משהו בקשר, בקשר אליכם, בקשר, אה, בקשר לחתונה ואחרי החתונה?

1:44:24 דובר 3 אבער דער טא-- דער רבי האָט געזאָגט דיין טאַטן עפּעס וועגן, וועגן אייך, וועגן, עה, וועגן דער חתונה און נאָך דער חתונה?

1:44:30 דובר 1 את זה אני לא יודע. על מה הוא דיבר-

1:44:30 דובר 1 דאָס ווייס איך נישט. וואָס ער האָט גערעדט-

1:44:33 דובר 3 הכי הרבה עם קרעמל. הכי הרבה עם קרעמל, הרבי אמר. הרבי אמר לאבא שלך.

1:44:33 דובר 3 צום מערסטן מיט קרעמל. צום מערסטן מיט קרעמל, דער רבי האָט געזאָגט. דער רבי האָט געזאָגט דיין טאַטן.

1:44:42 דובר 1 יכול להיות, את זה אני לא יודע. את זה הרי אני לא יודע.

1:44:42 דובר 1 קען זיין, דאָס ווייס איך נישט. דאָס ווייס איך דאָך נישט.

1:44:47 דובר 3 אם כך, זה נשאר במונטריאול?

1:44:47 דובר 3 אַלזאָ, עס בלייבט אין מאָנטרעאָל?

1:44:49 דובר 1 כן, זה כן.

1:44:49 דובר 1 יא, דאָס יא.

1:44:51 דובר 3 מה, בתור מה?

1:44:51 דובר 3 וואָס, אַלס וואָס?

1:44:54 דובר 1 היתה שם הישיבה שלו.

1:44:54 דובר 1 איז געווען זיין ישיבה דאָרט.

1:44:55 דובר 3 הרבי אמר, האבא שלך נשאר במונטריאול?

1:44:55 דובר 3 דער רבי האָט געזאָגט, דיין טאַטע בלייבט אין מאָנטרעאָל?

1:44:57 דובר 1 לא האבא שלי, לא, לא. אני נשארתי במונטריאול.

1:44:57 דובר 1 נישט מיין טאַטע, ניין, ניין. איך בין געבליבן אין מאָנטרעאָל.

1:45:01 דובר 3 אה, אוקיי.

1:45:01 דובר 3 אַה, אָקיי.

1:45:04 דובר 1 זה, אה, איך לומר? אז לומר, בשבילנו התוועדנו, זה השנים. זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה היה ארוך. לפני ההכרזה: "שמו יזכר לחיים טובים, ולקבוע יזכר לחיים טובים." אם כן זה-- אנחנו התוועדנו אותם. הרבי-

1:45:04 דובר 1 איז, עה, ווי זאָל איך זאָגן? פֿאַר דעמאָלט זאָגן, פֿאַר אונדז פֿארברענגען, דער איז די יאָרן. איז, איז, איז, איז, איז, איז, איז לאַנג געווען. פֿאַר דער אויסרופן: "שמו יזכר לחיים טובים, ולקבוע יזכר לחיים טובים." אַלזאָ עס-- מיר האָבן פֿארברענגט זיי. דער רבי-

1:45:24 דובר 3 לכם?

1:45:24 דובר 3 צו אייך?

1:45:26 דובר 1 בשביל כל האנשים. הוא אמר: "בלונדון יש שני אנשים, הליובאוויטשער. יש להם שני אבות." אני-- אני התוועדתי. הם התוועדו בשנים הראשונות, כמה שנים. מאז שהרבי, כך הכריז: "שמו יזכר לחיים טובים, ולקבוע יזכר לחיים טובים." אם כן כמה שנים, הם היו.

1:45:26 דובר 1 פֿאַר אלע מענטשן. ער האָט געזאָגט: "אין לאָנדאָן האָבן צוויי מענטשן, די ליובאוויטשער. זיי האָבן צוויי טאַטעס." איך בין-- איך האָב פֿארברענגט. זיי זענען פֿארברענגט געוואָרן די ערשטע יאָרן, אַ פּאָר יאָר. זינט דער רבי, אַזוי אויסרופן: "שמו יזכר לחיים טובים, ולקבוע יזכר לחיים טובים." אַלזאָ אַ פּאָר יאָר, זיי זענען געווען.

1:45:54 דובר 3 זה היה, זה היה אליכם או לאח שלכם? או לשניכם?

1:45:54 דובר 3 דאָס איז געווען, דאָס איז געווען צו אייך אָדער צו אייער ברודער? אָדער צו ביידע?

1:45:59 דובר 1 כן, אבל השמשים אמרו, כל הגורקוביצ'ים אמרו.

1:45:59 דובר 1 יא, אבער שמשים האָבן געזאָגט, אלע גורקאָוועס האָבן געזאָגט.

1:46:02 דובר 3 אה, כל הגורקוביצ'ים. בזמן שהיה במונטריאול, זה היה שם, היה זה שהוא בא לדבר על החיים היומיומיים, על קניית בית ודירה.

1:46:02 דובר 3 אַה, אלע גורקאָוועס. בשעת איז געווען אין מאָנטרעאָל, ס'האָט דאָרט, האָט דאָס וואָס ער האָט דאָ געקומען פֿון רעדן וועגן דעם טעגליכן לעבן, וועגן קויפֿן אַ שטוב און אַ הויז.

1:46:15 דובר 1 כן, היה, אה, לו, לו, היה בית שהוא קנה והוא לא ישן.

1:46:15 דובר 1 יא, געווען אה, אים, אים, ס'איז געווען אַ שטוב וואָס ער האָט געקויפֿט און ער האָט נישט געשלאָפֿן.

1:46:21 דובר 3 מה?

1:46:21 דובר 3 וואָס?

1:46:22 דובר 1 הוא רצה, רצה לקנות לעצמו בית, אז... הוא לא ישן כל יום. הוא לא ישן באותו בית.

1:46:22 דובר 1 ער האָט געוואָלט, געוואָלט זיך קויפֿן אַ שטוב, דאַן... ער האָט נישט געשלאָפֿן יעדע. ער האָט נישט געשלאָפֿן אין דעם שטוב.

1:46:27 דובר 3 אה-הא.

1:46:27 דובר 3 ממ-המ.

1:46:28 דובר 1 אבל אחר כך היה, הוא, הוא, הוא, הוא קנה לו הלאה. הבית שהוא כן קנה, אחר כך, רצה לקנות, אה, אה, הוא אמר, "כן, ככה כן לקנות את הבית שאני נותן לך עכשיו." ומה היה? ככה, בשביל לסגור בית צריך עוד לתת כסף בבנק, צריך ללוות, צריך, אה, אה, כסף מהבנק.

1:46:28 דובר 1 אבער שפּעטער געווען, ער, ער, ער, ער האָט געקויפֿט אים ווייטער. די שטוב וואָס ער האָט יאָ געקויפֿט, שפּעטער האָט, האָט ער געוואָלט קויפֿן, אה, אה, האָט ער געזאָגט, "יאָ, אַזוי יאָ קויפֿן די שטוב וואָס איך גיב דיר יעצט." און, און וואָס איז געווען? אַזוי, צוגעמאַכט אַ שטוב דאַרף נאָך געבן געלט אין דער באַנק, דאַרף באָרגן, דאַרף, אה, אה, געלט פֿון באַנק.

1:46:51 דובר 3 משכנתא?

1:46:51 דובר 3 אַ מאָרגעדזש?

1:46:52 דובר 1 משכנתא, כן. יש, יש, יש, כאן, האנשים כשקונים, מחזיקים במשכנתא. כשקונים בית-

1:46:52 דובר 1 אַ מאָרגעדזש, יא. איז, איז, איז, דאָ, די מענטשן ווען קויפֿן, האַלט מען אָן אויף דעם מאָרגעדזש. ווען מען קויפֿט אַ שטוב-

1:47:01 דובר 3 נותן-

1:47:01 דובר 3 גיט-

1:47:01 דובר 1 מחזיק. מחזיק. כן, במשך חצי שנה. אז, אז זה רק אמר, שמים, הבנק. ש, ש, ש, כשהוא קיבל משכנתא, שהוא, לכך היה הבנק, שהוא היה, שזה היה עניין ש, זה, צריך, לא הבין מה הרבי אמר לחכות עם הבית.

1:47:01 דובר 1 האַלט אָן. האַלט. יא, פֿאַר אַ האַלבן יאָר. איז, איז ס'האָט געזאָגט נאָר, מע שטעלט, די באַנק. אַז, אַז, אַז ער האָט געקריגן אַ מאָרגעדזש, אַז ער, צו דעם איז די באַנק געווען, אַז ער האָט, אַז עס איז געווען אַ מעסע וואָס, איז, מען מוז, האָט נישט פֿאַרשטאַנען וואָס דער רבי האָט געזאָגט צו וואַרטן מיט דער שטוב.

1:47:19 דובר 3 כן, כן.

1:47:19 דובר 3 יא, יא.

1:47:19 דובר 1 זה אמת. הרבי ממש הנהיג כל אחד, על כל צעד ושעל.

1:47:19 דובר 1 דאָס איז וואָר. דער רבי האָט ממש געפֿירט אויף יעדן, פֿאַר יעדן שריט און טריט.

1:47:24 דובר 3 כן,

1:47:25 דובר 1 אז, אז אחר כך באתם לניו יורק, באתם עם, עם המשפחה לדבר. מה שלומכם, מה שלומכם? ליום טוב? כן, יום טוב. ככה, יום-

1:47:25 דובר 1 איז, איז נאָך דעם זענט איר געקומען אין ניו יאָרק, זענט איר געקומען מיט, מיט דער משפּחה צו רעדן. וואָס מאַכן, וואָס מאַכן? אויף יום-טוב? יא, יום-טוב. אַזוי, יום-

1:47:38 דובר 3 והייתם ביחידות?

1:47:38 דובר 3 און איר זענט געווען אויף יחידות?

1:47:41 דובר 1 כן, כן ביחידות, כן. באנו, כן.

1:47:41 דובר 1 יא, יא אויף יחידות, יא. מיר זענען געקומען, יא.

1:47:46 דובר 3 מה אתם יכולים לספר מ, מהיחידות בקשר ל, אה, שמחה ומשפחה?

1:47:46 דובר 3 וואָס קענט איר דערציילן פֿון, פֿון יחידות וועגן, אה, שימחה און משפּחה?

1:47:54 דובר 1 היחידות? מה-

1:47:54 דובר 1 די יחידות? וואָס-

1:47:54 דובר 3 [לא ברור]

1:47:57 דובר 1 אוי, מה-, מה היה? מה היה פה, זה, זה, אה, היה מענדל, אחי, אחינו, מענדל, מענדל. אני הייתי בן שלוש. אז, אה, אה, אז, משהו אולי. באותם זמנים הרבי היה, הרבי, אה, בפועל מסתפר מסביב. הם עושים את הפאות, ה, בשביל אופשערניש, הם מגדלים את הפאות.

1:47:57 דובר 1 אוי, אַ ש-, וואָס איז געווען? וואָס איז געווען דאָ געווען, דעם, דעם, אה, איז געווען מענדל, מיין ברודער איז, אונדזער ברודער, מענדל, מענדל. איז, איז, איך בין געווען דריי יאָר. איז, אה, אה, איז, עפּעס אפֿשר. אין יענע צייטן וואָלט דער רבי, דער רבי, אה, פֿאַקטיש אויפֿשערן אַרום. זיי מאַכן די פּאה, די, פֿאַר אויפֿשערן, זיי וואַקסן די פּאה.

1:48:27 דובר 3 הרבי עצמו היה מסתפר.

1:48:27 דובר 3 דער רבי אליין האָט געשוירן.

1:48:28 דובר 1 כן, בבית שלו, הרבי. אבל, אבל היה עם מענדל, אני הייתי שם, הייתי בן שלוש אחרי שלוש. אבל זה נכון שהיה, מספריים קטנים כאן בכיס. וחיפשנו אתו. אבל שאלנו אותו-

1:48:28 דובר 1 יא, אין זיין שטוב, דער רבי. אבער, אבער געווען מיט מענדל, איך געווען דאָ, איך געווען דריי יאָר נאָך דריי. איז אבער ריכטיק געווען צו, אַ שערל דאָ אין קעשענע. און מיר האָבן געזוכט מיט אים. אבער געפֿרעגט אים-

1:48:47 דובר 3 כן צריך, לא הפסיק אז.

1:48:47 דובר 3 יאָ מוז, האָט נישט אויפֿגעהערט דעמאָלט.

1:48:49 דובר 1 כן, הפסיק, אבל אני לא ידעתי את זה.

1:48:49 דובר 1 יא, אויפֿגעהערט, אבער איך האָב נישט געוווּסט דאָס.

1:48:51 דובר 3 אה-הא.

1:48:51 דובר 3 ממ-המ.

1:48:52 דובר 1 אבל חיפשנו אתו, אבל, אבל, אבל, הרבי שאל, אבל, אבל אני כתבתי ל, משהו היה כתוב. אבל המספריים הקטנים היו בכיס. אומר הרבי, אבל, אבל נאמר: [לא ברור] ש, שהוא בן שלוש לאופשערניש. א-א-א הרבי הרי ידע איפה הוא הפסיק.

1:48:52 דובר 1 אבער האָבן זיך געזוכט מיט אים, אבער, אבער, אבער, גע, גע, גע, דער רבי געפֿרעגט, אבער, אבער איך האָב געשריבן צו איך, עפּעס איז געווען געשריבן. אבער דער שערל געווען אין קעשענע. זאָגט דער רבי, אבער, אבער געזאָגט איז: [לא ברור] אַז, אַז ער איז דריי יאָר אויפֿשערנער. אַ-אַ-אַ דער רבי איז דאָך וויסן אויף וווּ ער האָט אויפֿגעהערט.

1:49:19 דובר 3 הרבי שאל?

1:49:19 דובר 3 דער רבי האָט געפֿרעגט?

1:49:20 דובר 1 כן, אמר, אני רואה-

1:49:20 דובר 1 יא, געזאָגט, איך זע-

1:49:21 דובר 3 הרבי אמר.

1:49:21 דובר 3 דער רבי האָט געזאָגט.

1:49:22 דובר 1 אבל, אבל, אבל מה כבר קרה? הרבי הכה, הכה ביד, אבל ו-, זה לפני הרבי. הוא עמד, ה-, לפני המספריים, איזה היו המספריים. אבל הרבי ידע שהמספריים כאן. הרבי הכה ביד כדי לקחת את המספריים. כן, היו המספריים, היו. הוא כן עשה, הרבי כן גזז. אבל זה, זה, זה המספריים, ה-, ה-, זה לו, הוא עדיין עם השיער. הרבי לא גזז, הוא עדיין.

1:49:22 דובר 1 אבער, אבער, אבער וואָס איז שוין געקומען? דער רבי האָט, האָט זיך געשלאָגן מיט דער האַנט, אבער ווא-, אַ פֿאַר דעם רבי. ער איז געשטאַנען, דער, פֿאַר דער שערל, וועלכער געווען דער שערל. אבער דער רבי האָט געוווּסט געווען דער שערל דאָ. דער רבי האָט זיך געשלאָגן מיט דער האַנט צום נעמען דעם שערל. יא, איז געווען דער שערל איז געווען. האָט ער יאָ געטאָן, דער רבי האָט יאָ געשאָרן. איז אבער, איז, איז דער שערל, דער, דער, איז אים, איז ער הויפּט נאָך אויף די האָר. דער רבי האָט נישט געשאָרן, איז ער הויפּט.

1:49:51 דובר 3 עם שיער. והרבי אמר שלא צריך, אה, שלא יספרו-

1:49:51 דובר 3 הויפּט. און דער רבי האָט געזאָגט אַז מע זאָל נישט, אַה, מע זאָל נישט דערציילן-

1:49:57 דובר 1 שלא יספרו, לא.

1:49:57 דובר 1 נישט דערציילן, נישט.

1:49:58 דובר 3 אבל הרבי כבר הפסיק.

1:49:58 דובר 3 אבער דער רבי איז שוין אויפֿגעהערט.

1:50:00 דובר 1 כן.

1:50:00 דובר 1 יא.

1:50:00 דובר 3 אבל זה היה, זה היה כמה פעמים גם אחר כך, אבל הם לא.

1:50:00 דובר 3 אבער עס איז געווען, עס איז געווען אַ פּאָר מאָל שפּעטער אויך, אבער די האָבן נישט.

1:50:04 דובר 1 ממ-הם.

1:50:04 דובר 1 ממ-המ.

1:50:04 דובר 3 אהא. מה קרה אצל, אצל המשפחה כאן ביחידות? הרבי נתן פעם ברכות למשפחה?

1:50:04 דובר 3 אהא. וואָס איז געשען אין, אין דער משפּחה דאָ אין יחידות? דער רבי האָט אַ מאָל געגעבן ברכות בייַ דער משפּחה?

1:50:12 דובר 1 כן, הרבי אמר: "שיהיה, שיהיה נחת מהילדים." הרבי אמר. הברכה הייתה נחת מהילדים.

1:50:12 דובר 1 יא, דער רבי האָט געזאָגט: "זאָל, זאָל האָבן נחת פֿון די קינדער." דער רבי האָט געזאָגט. די ברכה איז געווען נחת פֿון די קינדער.

1:50:20 דובר 3 זה היה בשעת היחידות? שיהיה נחת מהילדים?

1:50:20 דובר 3 דאָס איז געווען די שעה פֿון יחידות? זאָל האָבן נחת פֿון די קינדער?

1:50:25 דובר 1 כן, כן. ברוך השם, כל ילד שלו עושה נחת.

1:50:25 דובר 1 יא, יא. ברוך השם, יעדער קינד פֿון אים טוט נחת.

1:50:28 דובר 3 מה, מה היה הלשון של הרבי?

1:50:28 דובר 3 וואָס, וואָס איז געווען דעם רבי'נס לשון?

1:50:31 דובר 1 כן, אה, כן, זה הלשון, כן.

1:50:31 דובר 1 יא, אה, יא, דאָס איז דער לשון, יא.

1:50:34 דובר 3 שמה?

1:50:34 דובר 3 אַז וואָס?

1:50:34 דובר 1 שיש לו נחת מהילדים, שנאמר במפורש, שיש לו נחת מהילדים. זה-

1:50:34 דובר 1 אַז מען האָט נחת פון די קינדער, אַרויסגערעדן, אַז מען האָט נחת פון די קינדער. איז-

1:50:40 דובר 3 שכל השנים הוא סובב סביב-

1:50:40 דובר 3 אַז אַלע יאָרן דרייט זיך אים אַרום-

1:50:42 דובר 1 סביב נחת מהילדים זה-

1:50:42 דובר 1 איבער נחת פון די קינדער איז-

1:50:44 דובר 3 הברכה של נחת מהילדים.

1:50:44 דובר 3 די ברכה פֿון האָבן נחת פון די קינדער.

1:50:45 דובר 1 נחת מהילדים זה הדבר הכי גדול, זה.

1:50:45 דובר 1 נחת פון די קינדער איז די גרעסטע זאך, איז.

1:50:46 דובר 3 שהיהדות זה הדבר.

1:50:46 דובר 3 אַז די אידישקייט איז די זאך.

1:50:50 דובר 1 כן.

1:50:50 דובר 1 יא.

1:50:50 דובר 3 איזה... יש נחת מהילדים? ל[לא ברור], אני מתכוון.

1:50:50 דובר 3 וועלכע... האָט מען נחת פֿון די קינדער? צו [לא ברור], איך מיין.

1:50:58 דובר 1 נ-נ-נ-נ-נ-נ-נחת, כן? נינים, חסידים תמימים. הנינים, נחת.

1:50:58 דובר 1 נ-נ-נ-נ-נ-נ-נחת, יא? נינים, חסידים תמימים. די נינים, נחת.

1:51:07 דובר 3 שזה גאווה.

1:51:07 דובר 3 אַז דאָס איז שטאָלץ.

1:51:08 דובר 1 זה גאווה.

1:51:08 דובר 1 דאָס איז שטאָלץ.

1:51:09 דובר 3 נינים, חסידים תמימים.

1:51:10 דובר 1 תמימים.

1:51:11 דובר 3 ממ-הם. היית כאן, כשהרבי היה ב-, במעשה של התשליך?

1:51:11 דובר 3 מם-הם. זענט איר געווען דאָ, בעת דער רבי איז געווען אויף, אויף דער מעשה פֿון דעם תשליך?

1:51:18 דובר 1 כן,

1:51:18 דובר 1 יא,

1:51:18 דובר 3 בתשליך?

1:51:18 דובר 3 אין תשליך?

1:51:22 דובר 1 אני לא יודע מה זה. לא, בשנה הראשונה זה-

1:51:22 דובר 1 איך ווייס נישט וואָס דאָס איז. ניין, מיט דעם ערשטן יאָר איז-

1:51:29 דובר 3 כשהרבי, מהרבי הוא קפץ מעל ה-, ה-, השער.

1:51:29 דובר 3 ווען דער רבי, פֿון דעם רבי איז ער אַריבערגעשפרונגען די, די, די גייט.

1:51:33 דובר 1 כן, עם השער זה היה, כן.

1:51:33 דובר 1 יא, מיט דעם גייט געווען, יא.

1:51:35 דובר 3 מה היה כאן עם זה?

1:51:35 דובר 3 וואָס איז געווען דאָ מיט?

1:51:37 דובר 1 כן, זה, כן, כן, ד-ד-

1:51:37 דובר 1 יא, זי, יא, יא, ד-ד-

1:51:41 דובר 3 אתה מספר לי? מה קרה?

1:51:41 דובר 3 דו דערציילסט מיר? וואָס איז געשען?

1:51:45 דובר 1 כן, זה הדבר. היה הרבי, הרבי, הרבי יצא. הדלת הייתה סגורה, הדלת. אבל היה, היא, ה-, ה-, הדלת של, של, שתי דלתות. הרבי בא לדלת, היא הייתה סגורה. אבל הרבי יכול היה

1:51:45 דובר 1 יא, דאָס איז דער זאַך. איז געווען דער רבי, דער רבי איז, דער רבי איז אַרויסגעגאַנגען. איז געווען די טיר געווען פֿאַרמאַכט, די טיר. אָבער איז געווען, זי, די, די, די טיר פֿון, פֿון, צוויי טירן. דער רבי איז געקומען צו דער טיר, איז געווען פֿאַרמאַכט. אָבער דער רבי האָט געקענט

1:52:14 דובר 3 אבל אחר כך היה, אחרי הדרך הייתה הדלת, ואז הייתה ה-

1:52:14 דובר 3 אָבער שפּעטער געווען, נאָך דעם וועג איז געווען די טיר, און דאַן געווען די

1:52:20 דובר 1 כאן היה קל יותר לקפוץ מעליה. כי-

1:52:20 דובר 1 דאָ איז געווען גרינגער אַריבערצושפּרינגען. ווייל-

1:52:23 דובר 3 כי מה?

1:52:23 דובר 3 ווייל וואָס?

1:52:25 דובר 1 כי ה-, הדלת הייתה גבוהה יותר.

1:52:25 דובר 1 ווייל די, די טיר איז געווען העכער.

1:52:27 דובר 3 כן.

1:52:27 דובר 3 יא.

1:52:27 דובר 1 ו-, והה-, והה-

1:52:27 דובר 1 און, און דער, און דער

1:52:28 דובר 3 לא כל כך עבה.

1:52:28 דובר 3 ניט אַזוי דיק.

1:52:29 דובר 1 לא עבה. אז כל האנשים, שהלכו ליד, ליד ה-, ליד ה-, ליד, ליד, ליד ה-

1:52:29 דובר 1 ניט דיק. איז אַלע מענטשן, וואָס זענען געגאַנגען ביי, ביי די, ביי די, ביי, ביי, ביי די-

1:52:36 דובר 3 השער.

1:52:36 דובר 3 די גייט.

1:52:36 דובר 1 השער. הרבי הלך, לא, הרבי, הוא הלך כאן. והוא, והוא-

1:52:36 דובר 1 די גייט. דער רבי איז געגאַנגען, ניין, דער רבי, דער איז געגאַנגען דאָ. און ער, און ער-

1:52:41 דובר 3 הרבי הלך ליד הכניסה.

1:52:41 דובר 3 דער רבי איז געגאַנגען ביי דער ענטראַנס.

1:52:42 דובר 1 ליד הכניסה, כן. והוא, והוא, והוא-

1:52:42 דובר 1 ביי דער ענטראַנס, יא. און ער, און ער, און ער-

1:52:44 דובר 3 ליד ה[לא ברור].

1:52:44 דובר 3 ביי דער [לא ברור].

1:52:45 דובר 1 כן, והוא, והוא, והוא חוזר, פעם לעבור.

1:52:45 דובר 1 יא, און ער, און ער, און ער גייט צוריק, אַמאָל אַריבערגיין.

1:52:53 דובר 3 אתה, אה, הלכת אחרי הרבי? באמת קפצת מעל?

1:52:53 דובר 3 איר זענט, אַה, נאָכגעגאַנגען דעם רבי'ן? טאַקע אַריבערגעשפרונגען?

1:52:57 דובר 1 לא, לא, לא, לא.

1:52:57 דובר 1 ניין, ניין, ניט, ניט.

1:52:59 דובר 3 לא?

1:52:59 דובר 3 ניין?

1:52:59 דובר 1 לא, לא, לא. היה לי פעם כאן-- הלכנו אחרי הרבי, כן.

1:52:59 דובר 1 ניין, ניין, ניין. איך האָב אַמאָל דאָ-- מיר זענען געגאַנגען נאָך דעם רבי'ן, יא.

1:53:03 דובר 3 הלכתם אחרי הרבי?

1:53:03 דובר 3 איר זענט געגאַנגען נאָך דעם רבי'ן?

1:53:04 דובר 1 אבל אנחנו לא היינו ליד הדלת. אנחנו לא נכנסנו בדלת.

1:53:04 דובר 1 אָבער מיר זענען ניט געווען ביי דער טיר. מיר זענען ניט אַרײַנגעגאַנגען אין דער טיר.

1:53:08 דובר 3 כולם הלכו ליד ה-, ליד השער. הרבי הולך ליד הכניסה.

1:53:08 דובר 3 אַלע זענען געגאַנגען ביי די, ביי די גייט. דער רבי גייט ביי דער ענטראַנס.

1:53:11 דובר 1 הרבי הלך לדלת, כן. ומה, מה הוא גם, הרבי לא יכול היה... [לא ברור] היו כאן.

1:53:11 דובר 1 דער רבי איז געגאַנגען צו דער טיר, יא. און וואָס, וואָס ער אויך, האָט דער רבי דאָס ניט געקענט... [לא ברור] זענען דאָ.

1:53:18 דובר 3 כן.

1:53:18 דובר 3 יא.

1:53:20 דובר 1 חזר לקום.

1:53:20 דובר 1 צוריקגעגאַנגען אויפֿשטיין.

1:53:22 דובר 3 וירד גשם אז, כן?

1:53:22 דובר 3 און עס האָט גערעגנט דעמאָלט, יא?

1:53:24 דובר 1 כן, מאוחר יותר, מאוחר יותר ירד גשם, מאוחר יותר. אה.

1:53:24 דובר 1 יא, שפּעטער, שפּעטער גערעגנט, שפּעטער. אַה.

1:53:27 דובר 3 לא ירד גשם בשמיני עצרת?

1:53:27 דובר 3 האָט עס ניט גערעגנט ביי שמיני עצרת?

1:53:28 דובר 1 כן. כן, בשמיני עצרת לא ירד גשם. רק, אה, זה, הם, הם, זה, זה, מאוחר יותר חזר. מאוחר יותר עם-- התחיל לרדת גשם, אבל אז קצת, אבל נכנסנו.

1:53:28 דובר 1 יא. יא, ביי שמיני עצרת האָט ניט גערעגנט. נאָר, אַה, די, זיי, זיי, עס, עס, שפּעטער צוריקגעגאַנגען. שפּעטער מיט-- אָנגערעגנט, אָבער דעמאָלט אַ ביסל, אָבער מיר זענען אַרײַנגעקומען.

1:53:45 דובר 3 מה קרה, כשחזרתם בזמן שלו?

1:53:45 דובר 3 וואָס איז געשען, ווען איר זענט צוריקגעקומען אין זיין צייט?

1:53:48 דובר 1 זה היה שם, ש-, ש-, והרבי אומר לחיים. הרבי אמר, הרבי אז אמר: "ש-, שאני עוד פעם", לגמרי, הרבי היה ש-, פעם זה גם, מה, מה היה אדם, שהיה מודאג, שהיה קר, שהיה. והרבי אומר לחיים. הרבי אומר: "מה זה? זה לא נגע. מה זה הגשם? זה אומר לחיים עכשיו. כפי שברור, זה אומר לחיים." אבל, אבל, אבל אנחנו לא צריכים, לא צריכים, לא צריכים ללכת ולומר לחיים. לא צריכים את זה. אבל אני חושב, ש-, ש-, שאני, היה לי, יש לי הכוס שלי-- אני-

1:53:48 דובר 1 עס איז געווען דאָרטן, אַז, אַז, און דער רבי גייט לחיים. דער רבי האָט געזאָגט, דער רבי דאַן געזאָגט: "אַז, אַז איך איבער אַמאָל", גאַנץ, דער רבי געווען אַז, אירגענדוואַן זאָל דאָס אויך, וואָס, וואָס געווען אַ מענטש, וואָס פֿאַרקימערט, וואָס געווען קאַלט, וואָס געווען. און דער רבי גייט לחיים. דער רבי זאָגט: "וואָס איז? עס איז קיין נגע. וואָס איז גערעגנט? דער גייט לחיים איצט. ווי עס איז קלאָר, דער גייט לחיים." אָבער, אָבער, אָבער מיר זאָלן ניט, ניט זאָלן, ניט זאָלן גיין לחיים. ניט זאָלן דעם שייט. אָבער איך טראַכט, אַז, אַז, אַז איך, איך האָב געהאַט, איך האָב מיין כוס-- איך-

1:54:26 דובר 3 כולם מחזיקים את ה-, ה-

1:54:26 דובר 3 אַלע האַלטן די, די-

1:54:28 דובר 1 הא?

1:54:28 דובר 1 האַ?

1:54:28 דובר 3 כולם מחזיקים את הכוסות.

1:54:28 דובר 3 אַלע האַלטן די גלעזער.

1:54:30 דובר 1 כן, אבל יש לי את הכוס שלי. אבל, אבל, אה, והוא אומר לחיים. והרבי אומר: "למה צריכים?" הרבי אומר: "תשכח מזה." לחיים ולברכה. אבל לא, לא, לא, לא צריך-- אני לא סירבתי לומר לחיים. זה מה ש-- אנחנו יכולים לשתות, אז מיד לשתות. אבל הרבי אומר: "זה אומר לחיים ולברכה." אבל "נסע עם השיר", היה אומר. חכה רגע-- הוא אמר: "להכות פעמיים לחיים." ואני, אני לא שמעתי, שהרבי, שהוא אמר. אז לחיים, הרבי אמר שוב פעם. אני כבר אמרתי לחיים פעם אחת. אבל פעמיים הוא אמר "נסע עם השיר."

1:54:30 דובר 1 יא, אָבער איך האָב מיין כוס. אָבער, אָבער, אַה, און ער זאָגט לחיים. און דער רבי זאָגט: "פֿאַר וואָס זאָלן?" דער רבי זאָגט: "פֿאַרגעס עס." לחיים ולברכה. אָבער ניט, ניט, ניט, ניט זאָל-- איך האָב ניט אָפּגעזאָגט לחיים. עס איז וואָס-- מיר קענען טרינקען, אַלזאָ גלײַך טרינקען. אָבער דער רבי זאָגט: "דער גייט לחיים ולברכה." אָבער געפֿאָרן מיט דער שיר, וואָלט ער געזאָגט. וואַרט דאָך-- ער האָט געזאָגט: "שלאָגן צוויי מאָל לחיים." און איך האָב, איך האָב ניט געהערט, דער רבי, אַז ער האָט געזאָגט. דאַן לחיים, דער רבי גע-גע-געזאָגט נאָך אַמאָל. איך האָב שוין געזאָגט לחיים איין מאָל. אָבער צוויי מאָל האָט ער גע- האָט ער געזאָגט געפֿאָרן מיט דער שיר.

1:55:18 דובר 3 אני לא מבין. אז אמרת לחיים, אבל-

1:55:18 דובר 3 איך פֿאַרשטיי ניט. אַלזאָ איר האָט געזאָגט לחיים, אָבער-

1:55:21 דובר 1 הרבי אמר-- אני לא שמעתי, הרבי אמר את זה.

1:55:21 דובר 1 דער רבי האָט געזאָגט-- איך האָב ניט געהערט, דער רבי האָט געזאָגט דאָס.

1:55:24 דובר 3 הוא המשיך לומר לחיים?

1:55:24 דובר 3 האָט ער ווײַטער געזאָגט לחיים?

1:55:25 דובר 1 לא ידעתי שהוא אומר לחיים.

1:55:25 דובר 1 איך האָב ניט געוווּסט, ער זאָגט לחיים.

1:55:27 דובר 3 פעם שנייה?

1:55:27 דובר 3 אַ צווייט מאָל?

1:55:28 דובר 1 לא, רוב הפעמים. הרבי נתן לי כוס. ה-- היה לי הכוס שלי והרבי לקח את הכוס שלי, כן.

1:55:28 דובר 1 ניין, דאָס מערסטע מאָל. דער רבי האָט געגעבן מיר כוס. דער-- איך וואָלט געהאַט מיין כוס און דער רבי האָט מיין כוס, יא.

1:55:34 דובר 3 ממ-הם.

1:55:34 דובר 3 מם-הם.

1:55:35 דובר 1 אבל אמר לחיים. הרבי אמר, אני לא יודע. הוא אמר, אז לא, שלא נאמר לחיים, אבל בקשר לזה, לו נאמר לחיים. אה, אה, אז-- הרבי אמר, שנלך לחיים אחר כך, מיד לשתות. אבל אני לא שמעתי מהרבי את זה. אז הרבי אמר לחיים. אמרתי פעמיים לחיים. אז אמרתי עוד פעם לחיים. והרבי אמר: "נסע עם השיר." הוא אמר פעמיים. אבל אז, היה לי משקה.

1:55:35 דובר 1 אָבער געזאָגט לחיים. דער רבי האָט געזאָגט, איך ווייס ניט. ער געזאָגט, אַלזאָ ניט, מיר זאָלן ניט זאָגן לחיים, אָבער וועגן עס, עס אים געזאָגט לחיים. אַה, אַה, איז-- דער רבי האָט געזאָגט, מיר זאָלן גיין לחיים נאָך דער צייט, גלײַך טרינקען. אָבער איך האָב ניט געהערט פֿון רבי'ן דאָס. אַלזאָ דער רבי האָט געזאָגט לחיים. איך האָב געזאָגט צוויי מאָל לחיים. דאַן געזאָגט אַ צווייט מאָל לחיים. און דער רבי געזאָגט: "געפֿאָרן מיט דער שיר." ער זאָגט צוויי מאָל. אָבער דעמאָלט, איך האָב געהאַט משקה.

1:56:10 דובר 3 כאן באה הברכה. שמעתי, שהרבי, אה, הרבי אמר, שזה היה רק בשביל מה שהיה שייך לו.

1:56:10 דובר 3 דאָ קומען די ברכה. איך האָב געהערט, אַז דער רבי האָט, אַה, דער רבי געזאָגט, אַז עס איז נאָר פֿאַר די וואָלט זײַנס געגאַנגען.

1:56:17 דובר 1 כן, כן. זה, זה, זה היה. זה היה, הוא נכנס. נכנס. אה, אה, הידיים היו רטובות.

1:56:17 דובר 1 יא, יא. איז, איז, איז געווען. איז געווען, ער איז אַרײַנגעגאַנגען. אַרײַנגעגאַנגען. אַה, אַה, די הענט געווען נאַס.

1:56:27 דובר 3 כן.

1:56:27 דובר 3 יא.

1:56:27 דובר 1 אבל הרבי, הרבי-- הרבי אמר לו: "יצא משהו לנשוך." זה מה שהיה.

1:56:27 דובר 1 אָבער דער רבי, דער רבי-- דער רבי האָט אים געזאָגט: "עס איז אַרויסגעגאַנגען עפּעס צו בײַסן." דאָס איז געווען.

1:56:36 דובר 3 כן.

1:56:36 דובר 3 יא.

1:56:37 דובר 1 אבל, אבל, אבל ממש היה שם. אז, אז מהרחוב. היה גשם. אז הידיים רטובות. אז, אז-- הוא נכנס, מה שהוא, מה שהוא, מה שהוא, מה שהוא לא ללכת, הוא לא ללכת מזה. אבל הוא נכנס עם ה... כן. אבל אני-- כן, אני לא יודע.

1:56:37 דובר 1 אָבער, אָבער, אָבער עבן איז געווען דאָרט. איז, איז פֿון גאַס. איז געווען רעגן. איז די הענט נאַס. איז, איז-- ער איז אַרײַנגעגאַנגען, וואָס ער, וואָס ער, וואָס ער, וואָס ער נישט גיין, ער נישט גיין פֿון דעם. אָבער ער איז אַרײַנגעגאַנגען מיט דער יאָ. אָבער איך-- יאָ, איך ווייס נישט.

1:57:29 דובר 3 הוא עשה הערה חדה.

1:57:29 דובר 3 ער האָט געמאַכט אַ שפּיצל.

1:57:31 דובר 1 הרבי אמר-

1:57:31 דובר 1 דער רבי האָט געזאָגט-

1:57:32 דובר 3 הוא תפס אותו.

1:57:32 דובר 3 ער האָט אים געהאַט.

1:57:34 דובר 1 כן, כן.

1:57:34 דובר 1 יאָ, יאָ.

1:57:37 דובר 3 אהה. אוקיי, נו, יש, אה, יש-- אני יודע, יש הרבה אנשים, שאחד מוכשר בגוף, שהגיעו מחרקוב ואחר כך הלכו לאמריקה ואחר כך לפריז ואחר כך ללונדון, אחר כך לניו יורק.

1:57:37 דובר 3 אַהאַ. אָקיי, נו, עס, אה, עס-- איך ווייס, עס זענען דאָ סך מענטשן, וואָס איינער איז פֿאַראַנלאַגט אין גוף, וואָס זיינע זענען געקומען פֿון כאַרקאָוו און נאָכדעם געגאַנגען קיין אַמעריקע און נאָכדעם אין פאַריז און נאָכדעם אין לאָנדאָן, נאָכדעם אין ניו יאָרק.

1:57:52 דובר 1 כן, לטשקנט.

1:57:52 דובר 1 יאָ, אין טאַשקענט.

1:57:54 דובר 3 טשקנט. אז, אה, מה, אה, איך אתה מסתכל על כל ליובאוויטש, שעברה דרך זה, כלומר, כלומר הל-הל-הלכה? אה, איך מס-- איך אתה מסתכל על, אה, על ההמון שלנו היום? הילדים בנוער ובה-

1:57:54 דובר 3 טאַשקענט. איז, אה, וואָס, אה, ווי קוקסטו אויף די, די גאַנצע ליובאַוויטש, וואָס איז דערויבער געגאַנגען, אַלזא, אַלזא גע-גע-געגאַנגען? אה, ווי קוק-- ווי קוקסטו אויף, אה, אויף אונדזער מאַסע הײַנט? די קינדער אין דער יוגנט און אין דער-

1:58:13 דובר 1 היא, היא הולכת מסביב. היא, היא היתה- מזיע אותה. מה זה? מה זה שייך לזה?

1:58:13 דובר 1 זי, זי גייט אַרום. זי, זי איז געווען- מזיע אותה. וואָס איז דאָס? וואָס איז דאָס שייך דאָס?

1:58:29 דובר 3 שואל אם זה, אם זה גדל, אם זה אחרת, אם זה מי נותן בעולם, אם זה, אם זה-- כל הדברים האלה. מה, מה, מה, מה אתה חושב?

1:58:29 דובר 3 פרעגט צי דאָס, צי דאָס וואַקסט, צי דאָס אַנדערש, צי דאָס ווער גיט אין דער וועלט, צי דאָס, צי דאָס-- אַלע די דברים. וואָס, וואָס, וואָס, וואָס טראַכסטו?

1:58:37 דובר 1 מה זה שייך? מה זה שייך?

1:58:37 דובר 1 וואָס איז דאָס שייך? וואָס איז דאָס שייך?

1:58:39 דובר 3 שואל. [לא ברור]. זה בדיוק ככה. היום בבוקר.

1:58:39 דובר 3 פרעגט. [לא ברור]. דאָס איז גראָד אַזוי. הײַנט אין דער פֿרי.

1:58:47 דובר 1 מה זה?

1:58:47 דובר 1 וואָס איז דאָס?

1:58:48 דובר 3 לפני עשר שנים, לפני שלוש שנים. אבל זה היה גוון עם ש-- ככה זה היה חלק מהחסידים. אז אני שואל: מה הדרך? מה, מה, מה הרבי-

1:58:48 דובר 3 צען יאָר צוריק, דרײַ יאָר צוריק. אָבער דאָס איז געווען אַ גוון מיט ש-- אַזוי איז דאָס געווען אַ טייל פֿון חסידים. אַזוי פרעג איך: וואָס איז דער וועג? וואָס, וואָס, וואָס דער רבי-

1:59:02 דובר 1 איזה גוון? איזה גוון? שיהיה, שיהיה, מה זה? מה זה? מה זה? מה? אתה יודע מה זה? מה זה? מה?

1:59:02 דובר 1 וועלכער גוון? וועלכער גוון? זאָל זײַן, זאָל זײַן, וואָס איז דאָס? וואָס איז דאָס? וואָס איז דאָס? וואָס? ווייסטו וואָס איז דאָס? וואָס איז דאָס? וואָס?

1:59:12 דובר 3 זה בדיוק ככה, נו?

1:59:12 דובר 3 דאָס איז גראָד אַזוי, נו?

1:59:14 דובר 1 כן. אתה יודע מה?

1:59:14 דובר 1 יאָ. ווייסטו וואָס?

1:59:15 דובר 3 כן.

1:59:15 דובר 3 יאָ.

1:59:16 דובר 1 אחד הולך עם ס"מ, ס"מ שם. [לא ברור]. אבל, אבל, אבל הוא עדיין מרגיש משהו. אני עדיין מרגיש משהו. אז הוא אומר: "מה זה?" [לא ברור]

1:59:16 דובר 1 איינער גייט אַוועק מיט ס"מ, ס"מ איז דאָרטן. [לא ברור]. אָבער, אָבער, אָבער ער פֿילט נאָך עפּעס. איך פֿיל נאָך עפּעס. אַזוי ער זאָגט: "וואָס איז דאָס?" [לא ברור]

1:59:45 דובר 3 זה אומר ש-- אלה המסקנות מהדברים.

1:59:45 דובר 3 דאָס מיינט אַז-- דאָס זענען די מסקנות פֿון די דברים.

1:59:47 דובר 1 כן. מה הם הפתחים? מה זה? [לא ברור] מה זה? [לא ברור] ישבו ליד השולחן. על אותו שולחן.

1:59:47 דובר 1 יאָ. וואָס זענען די פּתחים? וואָס איז דאָס? [לא ברור] וואָס איז דאָס? [לא ברור] זענען געזעסן בײַם טיש. אויפן זעלבן טיש.

2:00:05 דובר 3 על ה[לא ברור].

2:00:05 דובר 3 אויפן [לא ברור].

2:00:07 דובר 1 איזה גוון, כן?

2:00:07 דובר 1 וועלכער גוון, יאָ?

2:00:09 דובר 3 זה דבר יוצא דופן.

2:00:09 דובר 3 דאָס איז אַ חריגע זאַך.

2:00:11 דובר 1 [לא ברור] כן.

2:00:11 דובר 1 [לא ברור] יאָ.

2:00:12 דובר 3 כן.

2:00:12 דובר 3 יאָ.

2:00:13 דובר 1 אבל דווקא, אבל דווקא ישבו, כן?

2:00:13 דובר 1 אָבער דווקא, אָבער דווקא זענען געזעסן, יאָ?

2:00:17 דובר 3 אהם.

2:00:17 דובר 3 אהמ.

2:00:17 דובר 1 אז, אז, אז-- אבל ליד השולחן לפני הרבי לא כל אחד ישב.

2:00:17 דובר 1 איז, איז, איז-- אָבער בײַם טיש פֿאַרן רבי'ן איז נישט יעדער געזעסן.

2:00:21 דובר 3 אה, כל אחד. כן.

2:00:21 דובר 3 אה, יעדער. יאָ.

2:00:21 דובר 1 אז, אז-- מה זה? מה זה? מה הוא? מה הוא? מה זה, זה-- אז זה ספרים, כן? מאיזו שנה עד הרבי? אז זה ספרים, כן?

2:00:21 דובר 1 איז, איז-- וואָס איז דאָס? וואָס איז דאָס? וואָס איז ער? וואָס איז ער? וואָס איז די, די-- אַזוי דאָס איז ספרים, יאָ? פֿון וועלכן יאָר ביז צום רבי'ן? אַזוי דאָס איז ספרים, יאָ?

2:00:34 דובר 3 אהם.

2:00:34 דובר 3 אהמ.

2:00:35 דובר 1 איזו שנה מזה שמגדל זה, כן? זה ספרים של [לא ברור]. זה כן?

2:00:35 דובר 1 וועלכעס יאָר פֿון דעם וואָס מגדל איז דאָס, יאָ? דאָס איז ספרים פֿון [לא ברור]. דאָס איז יאָ?

2:00:40 דובר 3 זה ספרים-

2:00:40 דובר 3 דאָס איז ספרים-

2:00:42 דובר 1 ספרים. מהרש"ב. מהרש"ב.

2:00:44 דובר 3 כן.

2:00:44 דובר 3 יאָ.

2:00:45 דובר 1 אז, אז ה-

2:00:45 דובר 1 איז, איז די-

2:00:46 דובר 3 זה הרבי.

2:00:46 דובר 3 דאָס איז דער רבי'ן.

2:00:47 דובר 1 אז ה[לא ברור] דווקא ישב את-- אז זה המלך בבית לא ישב. זה, זה-- מה זה? הרבי הוא מהרש"ב.

2:00:47 דובר 1 איז דער [לא ברור] דווקא געזעסן את-- אַזוי דאָס איז דער מלך אַהיים נישט געזעסן. דאָס, דאָס-- וואָס איז דאָס? דער רבי איז מהרש"ב.

2:00:54 דובר 3 כן. זה אומר שהדור שלנו הוא ממהרש"ב.

2:00:54 דובר 3 יאָ. דאָס מיינט אונדזער דור איז פֿון מהרש"ב.

2:00:57 דובר 1 מהרש"ב.

2:00:59 דובר 3 כן.

2:00:59 דובר 3 יאָ.

2:01:00 דובר 1 מה זה? ד-ד-דווקא ליד ישב. דווקא ישב ליד השולחן. ליד השולחן הרבי לא ישב. מהרש"ב זה, זה המלך, המלך.

2:01:00 דובר 1 וואָס איז דאָס? ד-ד-דווקא בײַם געזעסן. דווקא געזעסן בײַם טיש. בײַם טיש איז דער רבי נישט געזעסן. מהרש"ב דאָס, דאָס איז דער מלך, המלך.

2:01:10 דובר 3 זה סגור אחרת. אחרת. אוקיי. זאת חגיגת הברכה על ריח הימים משנה טובים.

2:01:10 דובר 3 דאָס איז פֿאַרמאַכט אַנדערש. אַנדערש. אָקיי. דאָס איז חגיגת הברכה אויף דעם ריח פֿון ימים משנה טובים.

2:01:19 דובר 1 אמן. אמן.

2:01:20 דובר 3 והרבי מלך המשיח שיבוא היום. ו, אה, שכרם גדול.

2:01:20 דובר 3 און דער רבי משיח'ן אַז קומט הײַנט. און, אה, שׂכרם גדול.

2:01:26 דובר 1 מה זה שכרם? זה יהיה?

2:01:26 דובר 1 וואָס איז שׂכרם? דאָס וועט?