סוד הקשר בין חסיד לרבי: לראות את האור מתוך ההסתר - התוועדות ראש חודש כסלו | הרב לוי ניסילביץ #008

00:00 דובר 1 ברוכים הבאים. אני שמח לפתוח את ההתוועדות השמינית שלנו כאן ב"על החינוך החב"די", והפעם לקראת ראש חודש כסלו התיישבתי להתוועדות עם הרב לוי יצחק ניסילביץ, משפיע וחבר ההנהלה בישיבה הקטנה בצפת. התוועדות מיוחדת שפותחת את חודש כסלו, שהוא מרובה בתאריכים חסידיים. האזנה וצפייה מהנה. לחיים, לחיים. הרב לוי ניסילביץ, ברוכים הבאים. לחיים, לחיים.

00:23 דובר 2 לחיים ולברכה.

00:25 דובר 1 ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם. אמן. לחיים. ראש חודש כסלו. תאריך, אה, הפתח של כל החודש החסידי. חודש מלא התוועדויות. בוא נ-, נתחיל מהבסיס. מה זה בכלל? מה קרה בראש חודש כסלו? מה...? על מה ולמה כל העניין הזה?

00:46 דובר 2 אז, אה, אמרת הפתיחה של כל ההתוועדויות. אז באמת, אמ, חודש, חודש מלא וגדוש. מלא, מלא בזה. הרבי קרא לזה כן, מלא, מלא וגדוש.

02:01 דובר 1 מרובה במועדות. מרובה במועדות חסידיים. בעצם אבל ראש חודש כסלו זה, הוא קצת שונה מחוץ... הוא י"ד כסלו, זה התאריכים שלנו, מה שנקרא.

02:09 דובר 2 של חודש, של י' שבט.

02:10 דובר 1 כן.

02:11 דובר 2 נכון. וראש חודש כסלו באמת שכמו שאתה אומר, י"ד כסלו זה עדיין תאריך שקשור מאוד לדור שלנו. זה הרבי שלנו, והרבי ציין אותו כיום שקשור איתי עם החסידים, אבל ראש חודש כסלו זה יום, א', שהוא קרה בתוככי דור השביעי ממש. הוא בשיא, בשיא תפארת השנים, מה שנקרא. שנים, שנים יפות, שנים כבר ש-, אם אפשר להגיד, גם חב"ד גדלה והכל היה תוסס וחי וזה כבר כמעט שלושים שנה של נשיאות, וגם יום שקשור עם הרבי עצמו ואם אפשר להגיד עם הגשמיות של הרבי. שאצל הרבי הגשמיות זה לא מה שאנחנו מבינים ו"חיי הצדיק אינם חיים בשריים" וכולי. אבל אם מדברים על אהבה בשרית וקשר, קשר עם הרבי בשפה שלנו, אז פה זה היה משהו שאפילו, אפילו לא כמו משפט הספרים, שזה משהו שמאוד, מאוד, מאוד נגע לרבי, אבל פה זה עם הרבי עצמו, הרבי עצמו פיזית. שוב, בעיני בשר. היה פה יום חג שלנו. האמת שצריך להגיד בזה איזושהי נקודה שכשאנחנו מדברים על, על האירוע הבריאותי שהיה בשמיני עצרת תשל"ח, אז, אז יש פה איזשהו סיפור שקשור לגשמיות של הרבי, כפי שאמרנו. אנחנו צריכים תמיד לזכור שבאמת אנחנו לא מבינים בחיים של הרבי. שוב, "חיי הצדיק אינם חיים בשריים" וגם מה שנראה לנו שאנחנו כאילו ומגיעים רופאים ועושים ככה וככה. אז נכון שהמזכירים זה התפקיד שלהם, הם צריכים להביא את הרופא ולהביא את הרופא הבכיר וכל מה שצריך. והיה הרי את הוויכוח אם לקחת את הרבי לבית רפואה, את ההמלצה של הרופאים ואת העקשנות של הרבי לא ללכת לבית רפואה. אז יש את השיח הזה, אבל גם אז הם הבינו שאם הרבי קבע שהוא לא יוצא מ-770,

03:57 דובר 2 אז הוא לא יוצא מ-770. גם למרות שהרופאים יגידו שזה בעצם סכנת חיים וזה לא משחק, אבל אצל הרבי זה משהו אחר. אנחנו מבינים שזה לא באמת כפי שאנחנו מפרשים דברים גשמיים.

04:08 דובר 1 בוא ננסה קצת לעשות את ציר הזמן. זאת אומרת מה, מה, איך בדיוק קרו הדברים מהבסיס.

04:13 דובר 2 אז זהו.

04:13 דובר 1 לפני שצוללים ככה לעומק.

04:15 דובר 2 כן, כן, באמת בסיס בסיס כללי. אנחנו יודעים שתשרי זה זמן שהרבי מוציא המון כוח, המון אנרגיה ומשקיע את כל כולו בשביל החסידים. ואז בשמיני עצרת זה כבר הקצה, מה שנקרא. זה סוף החגים. החג האחרון. ליל שמיני עצרת. שוב אחרי ליל הושענא רבה בתהילים ואחרי הושענא רבה עצמו, שהרבי מקבל, אה, שהרבי מחלק לעקאח למי שלא הספיק לקבל לפני יום כיפור וכל העיסוק. ואז מגיע ליל שמיני עצרת שזה הפתיח של הימים האחרונים, ובתוך ההקפות הרבי עומד קדימה עם הפנים לסטנדר ואז בהקפות הרבי מסתובב לכיוון הקהל והרבי מעודד ויש את ההקפה שהרבי יורד ורוקד בעצמו עם הרש"ג. ו- ובאחת ההקפות ראו על הרבי שהפנים שלו חיוורות מאוד. ראו שככה קצת נראה לא טוב והרבי ביקש להתיישב. לייבל רץ מהר להזיז את הכיסא ואז מישהו רץ להביא כוס מים שהרבי ישתה. הרבי לא היה מוכן לשתות, אני חושב הרב קליינר[?], אם אני זוכר נכון. בכל אופן הבינו שיש משהו וראו את הרבי שהרבי מעסה את הלב שלו, עושה לעצמו מסאז' על הלב, שיש פה אירוע לבבי. אני לא יודע אם ידעו אז בדיוק להגיד מה אבל אחר כך הבינו שזה זה בעצם.

05:30 דובר 1 כל הבלגן הזה.

05:31 דובר 2 770 מלא. זה 770 מלא באמצע ההקפות, המרכז של המרכז. היה אפילו איזה משהו שבהקפה הראשונה דומני. בשלב מסוים הרבי קרא ללייבל והרבי אמר לו משהו באוזן ואחרי זה, שזה הסיפור שהוא סיפר, שהרבי אמר לו שהוא רוצה להכריז איזושהי הכרזה אחרי הקפה ה'. ובסוף האירוע הבריאותי היה בהקפה ד'. בפועל הרבי לא דיבר את מה שהוא רצה לדבר מלכתחילה. זאת אומרת זה הכל היה אבל כסדר. אף אחד לא חשב שאיזה משהו הוא רוצה. הרבי רוצה להגיד משהו אחרי הקפה ה', שאגב זה הקפה שהרבי קמפיין, הרבי דיבר אחרי הקפה ה'. אני חושב אפילו אצל הרביים היה דבר כזה, אבל ודאי אצל הרבי. וכך היה. ואז בשלב מסוים, ואז כולם ישר ככה סימנו לכולם שייצאו, שייצאו, שייצאו החוצה, פשוט שיהיה אוויר שהרבי יוכל לנשום. האוויר היה דחוס מההקפות והריקודים והזיעה של כולם והאדים עולים. והרבי ביקש והחבר'ה ביקשו שכולם יצאו החוצה, ושברו את החלונות של העזרת נשים כדי שייכנס אוויר. מה שאפשר נשאר, נשאר קהל קטן, בעצם קהל יותר מצומצם. אני לא יודע בדיוק כמה, זהו כנראה כמה עשרות, אבל נשאר קהל קטן בשביל להמשיך את ההקפות. הרבי התעקש להמשיך את ההקפות לפי הסדר.

06:41 דובר 1 כבר אז הציעו שהרבי יעלה לחדר.

06:43 דובר 2 אני לא יודע בדיוק. אפשר להסתכל ביומנים אבל, אבל בכל אופן כן, הרבי רצה להמשיך לפי הסדר הרגיל. זה היה יותר מהר, יותר מצומצם. אין ספק בכלל. אה, האמת שאני הרבה ממה שמצויר לי באיזשהו מקום חי לי באופן מסוים. כן, החוויה של מה שהייתה אז, למרות שלא הייתי אז בכלל, עוד לא נולדתי, אבל אבא שלי היה ב-770 אז בשנים שלו והוא סיפר לנו כמה וכמה פעמים וחי ככה אותנטי מה שנקרא, וזה נחקק. נחקק חזק הרוח והאווירה ואיך שזה נגע בכולם וכולם היו סביב זה. וזה זה באופן כללי. ואם דיברת על ציר הזמן אז מאז הרבי היה בחדר עם הרופאים שטיפלו והיה קבוע, כי היית בהחלט.

07:30 דובר 1 צריך לסיים את ההקפות ב-770 למטה.

07:32 דובר 2 סבנטי[?] עלה חזרה למעלה לחדר, והרבי יצא לעשות קידוש בסוכה ולא התפשר על זה, כפי שמפורסם. ומשמה אחר כך, אני חושב שבאותו לילה היה עוד התקף לב נוסף. הרופאים זיהו בשלב מסוים. הרופא שאל את הרבי אם הוא מרגיש. הרבי טען שהוא מרגיש מיחוש ליד הלב, מסביב ללב. אז הרופא שאל את הרבי אם הוא מרגיש כמו מכות של פטיש או כמו דקירות, והרבי אמר שהוא מרגיש כמו דקירות. אז הרופא אמר: זה התקף לב. אני חושב התקף לב נוסף. אמ, בכל אופן זה עדיין היה ככה במצב המאוד לא פשוט. וזהו. מאז התחילה תקופה שנמשכה חמישה שבועות בערך, עד ראש חודש כסלו שכולנו יודעים.

08:13 דובר 1 כן.

08:13 דובר 2 ובתקופה הזו הרבי היה מחוץ לטווח הראייה של חסידים. לא, לא, לא זכו לראות את הרבי, לא למה שנקרא גילויים. ידעו שהרבי פה, הרבי בחדר, וקיבלו מדי פעם ד"שים, אבל לא זכו לגילויים ממש. ומה שכן היה, שהרבי המשיך להגיד שיחות. אז הרבי הזיז את הפארברענגען של שבת למוצאי שבת כבר במוצאי שמחת תורה, יומיים אחרי ההתקף לב. מוצאי שמחת תורה הרבי דיבר מתוך-

08:40 דובר 1 שמחת תורה בטח בלגן שלם. אף אחד לא יודע מה קורה.

08:43 דובר 2 שמחת תורה אז קצת הגיע איזשהו שביב מידע של מישהו, והוציאו איזשהו שהרבי התיישב על המיטה, ואולי רבי שמעון יצחק[?] עצמו, אני לא זוכר, וזה ככה מאוד שימח את כולם ופרצו בככה בהתלהבות ושמחה. כל איזשהו בדל מידע, אבל ושילכו. והרבי, הרבי התעקש שהרבי שהוא לא שומע רעש, כי רצו שלא יהיה רעש למעלה, שלא יפריע לרבי. הרבי לא שומע, הרבי לא שומע שמחה. הרבי רצה שירקדו וזה עצמו יוסיף לבריאות שלו. ממש הרבי ככה רצה להמשיך הכל, הכל כסדר. אמ, ו-

09:12 דובר 1 אז במוצאי שמחת תורה ש-

09:14 דובר 2 מוצאי שמחת תורה זה היה הגילוי הראשון שנתן לכולם להרגיש את הרבי, מה קורה, ושמעו את הרבי. שמעו את הרבי, הרבי דיבר מהחדר שלו. אה, באמת אפשר לשמוע את ההקלטה של השיחה הזו, שזה גם כן מאוד, מאוד, מאוד נוגע בלב. כל חסיד ששומע את ההקלטה הזו, אתה יכול לשמוע, אמ, אתה חושב על הסיטואציה. א', החסידים שהיו ב-770, שכולם נמצאים בזאל ומקשיבים למה שהרבי מדבר.

09:45 דובר 1 הם שם רגילים-

09:45 דובר 2 אני לא רואה.

09:46 דובר 1 כן.

09:46 דובר 2 הם רגילים לעמוד בפארברענגען מול המקום של הרבי, לראות את הרבי. ואגב מספרים שהרבי אז התבטא שלא יחשבו שהכיסא ריק. עכשיו בעצם הכינו את הכיסא לרבי, לפארברענגען, שמדבר על הפארברענגען של שמחת תורה עצמו, של סוף סוף החג כמו כרגיל, אבל לא ראו את הרבי. כן, זה היה מצב הלם והסתר מסוים. ובכל אופן מוצאי שמחת תורה הרבי דיבר, ואז שמעו את הרבי, וזה היה מרגש ככה לשמוע את הקול של הרבי. עם זה שאתה שומע ב-, שומע את הנעימה, אתה שומע קול חלוש יותר וככה איטי קצת. הרבי מדבר ב-, אתה שומע זה קצת אחרת ממה שאתה רגיל לשמוע, וזה ככה מאוד נוגע. אפשר לשמוע בהקלטה גם שהרבי בסוף השיחה, סוף המאמר, סוף השיחה, הרבי מדבר ממש נחנק מבכי. זה אפשר להקשיב בהקלטה ממש. אני מדבר ככה בסוף, הרבי מאחל על הגאולה גם בסוף המאמר. זה מאמר כעין שיחה, אבל בסוף המאמר וגם בסוף השיחה, ממש כשהרבי סיים לדבר, הרבי ממש קול נחנק מבכי. ושוב, אנחנו לא צריכים יותר מדי הסברים, זה נוגע בלב של החסיד. זה ממש ממש. אבל אני אומר שוב, גם כשאנחנו מדברים על בריאות של הרבי ונודה על זה, וצריך להתפעל מזה ועל המשמעות של זה אצלנו החסידים, והרבי, מה שהרבי, לפחות מה שנראה אצל הרבי, זה לא מה שאנחנו חושבים. ולחסיד זה מונח בפשטות, אבל לפעמים מכל העיסוק, וכשיש גם יותר מידעים ומיומנים על מה בדיוק היה ואיך ומה הרופאים אמרו והבדיקות והכל, צריך לזכור שאנחנו לא באמת מבינים. סיפור שהייתי מספר בהקשר הזה, סיפור שמאוד מאוד תפס אותי. סיפור שמופיע בבית רבי.

11:33 דובר 1 לחיים.

11:34 דובר 2 לחיים וקיים. לחיים, לחיים. סיפור שמופיע בספר בית רבי, שם ראיתי. אני לא יודע אם זה מופיע עוד, שאצל המגיד היה פעם אחת ליל שבת. המגיד היה בחדר, ומסופר שבחדר ליד, בזאל כנראה או משהו כזה, ישבו תלמידיו ועסקו בלחזור על החסידות שהוא לימד אותם, על זה, והם חוזרים. פתאום המשרת יוצא החוצה ושואל: המגיד שואל איפה ר' אהרון? ר' אהרון מקרלין. אז טוב, אמרו לו שהוא בחדר שם. ראו אותו שהוא יושב בחדר ליד והוא ממלמל משהו, אומר איזשהו משהו. מה הוא אמר שמה? הוא אמר שיר השירים. קרא את שיר השירים. אז המשרת של המגיד אמר, הורה לו שיפסיק להגיד שיר השירים. למה? הוא אמר: המגיד מנסה לישון, הוא אומר שהשיר השירים של ר' אהרון מקרלין, של ר' אהרון, עושה רעש גדול בשמיים, הוא לא מצליח להירדם. עכשיו בבית רבי מסופר שרבי הלל מפאריטש, שהיה מספר את הסיפור הזה, כשהיה מספר את זה מדי פעם הוא היה בוכה, הוא היה בוכה בהתרגשות. מה? רבי הלל היה אומר בהתוועדות: "תראו מה זה, תראו מה זה, הרי שיר השירים של ר' אהרון עושה רעש בשמיים, שזה שיר השירים שלו זה משהו גדול, ואף על פי כן הם לא מגיעים לשינה של הרבי". כן, אנחנו לא מבינים מה זה שינה של רבי. כן, הרבי צריך לישון. אז ר' אהרון יפסיק עם שיר השירים. אבל איזה שיר השירים? שעושה רעש בשמיים. אבל אם הרבי צריך לישון, אז עכשיו מה פירוש הרבי צריך לישון? כי שינה של רבי זה גם כן משהו אחר לגמרי.

13:10 דובר 3 כן.

13:11 דובר 2 זאת אומרת, אנחנו, אנחנו יכולים להבין קצת שאנחנו לא מבינים כלום מה זה רבי ומה זה שינה של רבי. כן, זה איך זה מסופר על ר' אלתר שמחוביץ. ר' אלתר שמחוביץ, המשפיע הידוע בירושלים.

13:22 דובר 3 תורת אמת.

13:22 דובר 2 תורת אמת. אז הוא היה, הוא היה בארץ והרבי הריי"צ נמצא ב-- נמצא ברוסיה, אחרי זה כשיצא כבר לפולין, אמ, אבל הוא היה מאוד מאוד מאוד, אה, מקושר-

13:35 דובר 3 הרבי, הרבי הרש"ב שלח אותו, נכון?

13:37 דובר 2 הרבי הרש"ב שלח אותו, כן. תרע"ג כשהוא נסע לתורת אמת. אני חושב שהוא כבר נשלח איתו. אני לא זוכר. אבל ודאי שהוא היה, כן, היה בארץ בזמן הרבי הריי"צ והוא היה מקושר לרבי הריי"צ מאוד. הרבי הריי"צ הגיע לארץ לבקר, תרפ"ט, לפני כמעט מאה שנה. תרפ"ט. וכשהוא הגיע לארץ, מספרים ככה שר' אלתר רק שמע שהרבי הריי"צ הולך להגיע לארץ, הוא כולו היה בהתרגשות. אומרים ששיעורי חסידות שלו בתורת אמת, החבר'ה כבר לא בדיוק הבינו אותו עד הסוף. הוא היה כולו ב-ב-בככה-- וטוב, הרבי הריי"צ ביקר והוא היה צמוד. הוא הלך עם הרבי הריי"צ, נסע איתו לכל מקום וממש ככה היה דבק ברבי, וזה היה בשבילו התרגשות גדולה כשהרבי הגיע. אחרי שהרבי הריי"צ כבר עזב אז הוא, טוב, אז הוא כבר מתחיל לעכל את מה שהיה. אז הוא ישב והתוועד עם הבחורים בישיבה, ואז ככה היה לו איזשהו ביטוי כזה שהוא חזר עליו כמה וכמה פעמים. ביטוי, זה משהו שהתפרץ לו ככה, הוא אמר לחבר'ה שמה: "ראיתם אף? אף. ראיתם אף? ראיתם אלוקות. ראיתם אף, ראיתם אלוקות". הוא רצה להגיד להם: "אתם חושבים שראיתם את הרבי הריי"צ? מסתכלים עליו כבן אדם. לא, ראיתם אלוקות". הוא עדיין היה כולו ב-ב-- ו-והנקודה הזו היא פשוטה אצל חסיד. אני חושב שבהקשר של ראש חודש כסלו לפעמים אנחנו, אנחנו כל כך עוסקים באמת באכפתיות, נוגע לנו העניין של הרבי, אבל, אבל אנחנו יודעים תוך כדי שאנחנו לא מבינים כלום. זה לא כי בשר ודם, וראו שם תוך כדי גם דברים שמעל הטבע שהרופאים לא יכלו להבין איך בכלל ואיך הרבי מתנהל וכל ה-- זה דברים שממש על טבעיים. הפוך, זה רק

15:11 דובר 2 מסמן לנו שהרבי מעל הטבע.

15:13 דובר 3 כן, יש לי-

15:14 דובר 2 בכל אופן.

15:14 דובר 3 אז תביא אותי לשני דברים. דבר ראשון, אז מה זה כן רבי? או אי אפשר להסביר, מה זה כן?

15:20 דובר 2 זהו, אם רבי זה מעל הטבע, אז איך נסביר מה זה רבי?

15:23 דובר 3 אז מה כן?

15:24 דובר 2 אז בכל אופן.

15:25 דובר 3 לחיים.

15:26 דובר 2 לחיים, לחיים.

15:27 דובר 3 בכלל, חודש כסלו, חודש כסלו מכניס אותנו הרבה ל-- לכל מה, כל מה שקשור, כל מה שקשור למושג הזה של רבי וחסיד. כי י"ד כסלו, היום שקישר כל ה-- י"ט כסלו, אני חושב שראש חודש זה ההתחלה אולי. מה זה באמת המושג של רבי וחסיד?

15:42 דובר 2 אתה אומר למרות שב-- בסדר התאריכים, הסדר הכרונולוגי זה בא אחרון ברשימה, אבל זה הבסיס. רבי וחסיד.

15:49 דובר 3 כן.

15:50 דובר 2 תראה, זה קצת מזכיר את הסיפור שמספרים על ר' זלמן משה, שהוא היה-- שר' משה גוראריה בתל אביב, שהיה משכיל בחסידות. אז ר' זלמן משה אמר לו פעם, ניגש אליו: "בוא תסביר לי מה זה עצמות". אז הוא: "מה עצמות? איך אני אסביר לך מה זה עצמות? אה, הרי למעלה מכל תואר וגדר". והוא ככה לוחץ עליו. "נו משה, אתה, אתה מסביר חסידות, אתה משכיל בחסידות, תסביר מה זה עצמות", וככה לוחץ, לוחץ, לוחץ, עד שר' משה ככה נכנע. והתחיל להגיד "עצמות זה--" ואז הוא ככה רק התחיל לפתוח את הפה ואז ר' זלמן משה הפליק לו. "אתה לא מתבייש? אתה פותח את הפה על עצמות?" עכשיו הסיפור הזה מבטא בדיוק.

16:27 דובר 3 כן.

16:27 דובר 2 שצריך, מצד אחד צריכים לנסות להבין עד כמה ש-- מה שמובן בחסידות, מה שכתוב על עצמות, מה שגילו לנו. אבל, אבל באמת אי אפשר להבין מה זה. אני אומר, תראה מה אנחנו יודעים על רבי. אנחנו יודעים שרבי, מה שלפחות מה שנוגע אלינו, זה ממוצע המחבר בין הקדוש ברוך הוא אלינו, ובתור ממוצע המחבר הפירוש הוא, כמו שחסידות אומרת, ממוצע המחבר לא הכוונה שזה משהו שנמצא באמצע. איזושהי שכבת ביניים. יש.

16:54 דובר 3 כן.

16:56 דובר 2 יש את הקדוש ברוך הוא, יש אותנו ויש עוד משהו נפרד שלישי באמצע. לא. ממוצע המחבר הפירוש שהוא כלול משניהם. הוא כלול משניהם. הוא גם חלק מאיתנו.

17:04 דובר 3 ולכן הוא מחבר.

17:05 דובר 2 ולכן הוא יכול לחבר וגם הוא חלק מהקדוש ברוך הוא. כן, מה שנקרא חציו ולמטה איש, חציו ולמעלה אלוקים, והדברים ידועים. אבל, אבל אם כבר שאלת אני כן אזכיר שיש איזשהו מכתב מאוד מעניין. מכתב שכתב הרבי הריי"צ ל-- לר' חיים נאה, לאחד הספרים שלו, קצות השולחן. הוא שלח לקבל הסכמה, ככה משמע בכל אופן, והוא קיבל מכתב מהרבי הריי"צ, הדפיס את זה בספר שלו, אבל המכתב נדפס בספר וכנראה מה שנקרא נעלם בין דפי הספר. לא כל כך עשה רעש, לא כל כך הכירו אותו. אחרי כמה וכמה שנים בעיתון שיצא בארץ, ביטאון חב"ד, אז שמה פרסמו כל מיני דברים שקשורים לרביים של חב"ד. פרסמו גם את המכתב הזה, מכתב של הרבי הריי"צ ששלח לר' חיים נאה, ואז זה עשה פתאום איזשהו רעש. על כל פנים, מישהו עשה מזה רעש, שלח לרבי מכתב זועף, וככה אתה רואה במכתב של הרבי שהרבי קיבל פה תלונה, תלונה חזקה של מישהו. מה, מה הסיפור? על מה המהומה? במכתב היה כתוב, הרבי הריי"צ כותב על, על ההבדל בין לימוד תורה של חסיד ללימוד תורה של מתנגד. אז הוא אומר, לימוד תורה של חסיד: חסיד יושב ולומד, נתקע באיזה משהו שלא מסתדר לו, לא מובן, ממש לא מובן. אז הוא אומר כנראה אני לא מבין טוב. צריך יותר להתבונן, צריך יותר להשקיע. המתנגד יושב ולומד ויש לו איזשהו משהו שלא מסתדר. אז הוא, המסקנה שלו זה יש פה כנראה איזושהי טעות בספר. עכשיו, אה, אה, כתב מישהו לרבי ממש ב-- שוב, בתלונה כזו. איך אפשר להגיד דבר כזה? איך אפשר לומר שככה מתנגדים יושבים ולומדים תורה? והוא ככה לקח את זה בשבילו. זה היה

18:41 דובר 2 מה, הגר"א? רוצים לומר שהגר"א ככה ישב ולמד? שאם הוא רואה משהו שלא מסתדר אז הוא אומר טעות היא בספר? הוא בעצמו הבין שזה משהו שהוא לא הגיוני לומר. ואז זכינו בזכות הקנטור הזה, זאת השאלה הזו על כל פנים, זכינו שהרבי ענה לו מכתב, מכתב ארוך כמה עמודים שמדבר על רבו, על רבו. הדגש המיוחד של המכתב זה על רבו בהקשר של לימוד התורה, שהרבי הוא המילה האחרונה, מה שנקרא. אבל בכל אופן, בבסיס של המכתב, וזה מה שרציתי להגיע, הרבי שם מתבטא, אני אומר כמעט את הלשון, אבל התוכן הוא שיסוד ההבדל בין השקפת עולמו של החסיד לעולמו של המתנגד זה שאצל חסיד מונח שהנשמה שלו וכן נשמות חבריו הם ענף מנשמת רבו. הוא, הוא רק ענף מהנשמה של הרבי. אתה-- כל המציאות שלך זה בעצם איזושהי הארה מהנשמה של הרבי. אתה חלק ממנו. עכשיו כשאתה מבין את זה אז, אז, אז הכל מובן. מובן הקשר החזק שיש לנו עם הרבי, הקשר הטבעי, התשוקה שיש לראות את הרבי, לפגוש את הרבי. זה, זה לא רק איזשהו, אמ, יש כאלה, אני פחות אהבתי את זה, אבל יש כאלה כשנמצאים במקווה או מקומות כאלה, מדברים על הרבי אז לא רוצים להזכיר רבו, אומרים הבוס. אני מאוד לא אהבתי את זה. מה אני רוצה להגיד? מה זה הבוס? הבוס זה שני דברים נפרדים. יש בוס, יש עבד. אני עושה לו סחורה והוא עושה לו עבודה והוא נותן לי בשביל זה משהו תשלום.

20:12 דובר 3 תגמול.

20:13 דובר 2 אנחנו חלק מהרבי. זה משהו אחר לגמרי. אנחנו ממש חלק מהנשמה של הרבי ולכן הרבי מרגיש כל אחד כמו גוף שמרגיש את כל האיברים. זה ממש ממש חלק. ובראש חודש כסלו, הנקודה הזו היא ממש צפה, היא צפה על פני השטח. הרי התחושה של החסידים הייתה אמ, אמ, אה, התשוקה שהייתה בכל התקופה הזו. הרי טיפה לחשוב, אני ואתה שנינו לא היינו שם באותו זמן, אבל כדאי לצייר את זה ואתה שומע מי שכן היה, קורא ביומנים קצת, ושוב, אנחנו יש לנו את הרגש החסידי והטבעי של חסיד. אפשר טיפה לדמיין את זה.

20:49 דובר 3 באמת היה כל מיני דברים שהלכו, כאילו כ, בתקופה הזאת בגלל שלא ראו את הרבי?

20:55 דובר 2 מבחינת, אה, אתה מתכוון רפואה שלמה?

20:58 דובר 3 איפה זה התבטא? כן, איפה התבטא המקום שהחסידים עשו

21:00 דובר 2 תראה, אה, אמ, האמת אני לא יודע יותר מדי על הנקודה הזו, לא יצא לי לשמוע. אמ, אני כן יכול להגיד לך משהו מאוד מעניין שהיה במשפחה שלנו. לפני כמה שנים, שנים אחדות, מישהו מבני המשפחה ביקר אצל משפחה חב"דית בצפון והוא ראה שם על הקיר מכתב שזה היה מכתב שתלה לתומו. לא היה לו. הוא הסתכל, מכתב של הרבי והוא, אופס. מכתב לסבא. סבא שלנו, זיידע ר' משה ניסילביץ' מנחלה עליו השלום. מכתב של הרבי אליו. טוב, תפס אותו מאוד. מסתבר שזה מכתב שהסבא שלי נתן לאותו, לאותו בעל משפחה בשכר איזושהי תרומה שהוא נתן לחמ"ה או משהו כזה.

21:39 דובר 3 לארגון ש

21:40 דובר 2 לארגון שהוא היה אחראי עליו. אה, אבל המכתב היה מכתב אורגינל שסבא שלי קיבל מהרבי. במה זה המכתב? המכתב כשלעצמו הוא מכתב שהרבה קיבלו אותו. הרבי שלח אותו להרבה אנשים, מה שנקרא כללי-פרטי. דהיינו הרבי שלח לקבוצת אנשים מסוימת, אבל לקבוצת אנשים. זה מכתב שהתאריך שלו זה תחילת מרחשוון תשל"ח, שזה אומר

22:01 דובר 3 שבוע וחצי.

22:01 דובר 2 שבוע וחצי אחרי או משהו כזה. אה, מכתב, הרבי מאוד, אפשר להגיד, מביא את עצמו בתוך המכתב. הרבי משתף כזה, כאילו מדבר על עצמו, מדבר בעד עצמו. בכל אופן.

22:16 דובר 3 איזה קבוצת אנשים קיבלה את זה?

22:18 דובר 2 אז לפי תוכן המכתב נשמע שזה אנשים ששלחו לרבי איחולי רפואה שלמה. הרבי כותב בהתחלה, אה, אני לא זוכר את הלשון חבל, אבל הרבי כותב אמ, תודה רבה בעד הברכות והאיחולים לרפואה ותהילה לא-ל תפילת הרבים עמדה לי ובזכות זה אני, המצב השתפר וכולי. זה, זה התוכן של המכתב. אה, עכשיו אותו, אותו אחד האחים שלי שראה את המכתב הזה, הציג להם, שלח את זה לכל המשפחה, מכתב מהרבי לסבא. ברגע הראשון נכון, זה לסבא, זה ככה קרוב, אבל מכתב שהרבי שלח להרבה אנשים לא חדש, לא חדש, זה פחות מלהיב. ואז אני ככה מסתכל במכתב ואתה רואה בסוף, בברכה, זה הסיום של המכתב. הרבי מוסיף בכתב יד, כמו שהרבי הוסיף מדי פעם לאנשים ספציפיים, הרבי מוסיף לו משהו אליו. הרבי כותב בברכה לאריכות ימים ושנים טובות ולהצלחה בעבודת הקודש. זה עוד איזושהי נקודה, אבל לאריכות ימים ושנים טובות, ואני ככה נעצר ואני אומר לעצמי מה זה הברכה הזו? לא משהו שמצוי שהרבי יברך. איפה יש באיגרת בברכה לאריכות ימים ושנים טובות? זה מוזר קצת. סבא שלי בסך הכל לא היה כזה מבוגר, עוד מתחת לגיל שישים. מה, מה פה הסיפור? ופתאום נפל האסימון. דה אסטכתינה על כל פנים. הרבי, אה, כותב לו את זה כי הוא, אה, שמעתי מאבא שלי. אבא שלי היה ב-770 באותן שנים, כאמור, ובאותו זמן של, באותו יום או בלילה אחר של ההתקף לב, סבא שלי גם היה שם ב-770 והוא קרא הצידה לשני בנים, לבן הגדול עליו השלום ר' לייזר, וייבדל לחיים טובים לאבא שלי. קרא להם הצידה והוא ככה אמר להם אמיתי מכל הלב. מי שמכיר, הכיר את סבא שלי ככה

23:59 דובר 2 היה. כל דבר אצלו היה אמיתי, אמיתי, אמיתי. והוא אומר להם שהוא, שאם, אם צריך, אם הרבי צריך, הוא נותן עכשיו במעמד שניהם, כנראה סוג של בית דין שהוא רצה לעשות או משהו. הוא נותן לרבי עשר שנים מהחיים שלו.

24:12 דובר 3 או.

24:14 דובר 2 עכשיו זה כנראה שזה אולי שזה זה פשר המכתב שהרבי כותב לו. עכשיו לא נראה לי שסבא שלי סיפר לרבי, כתב לרבי: החלטתי ונתתי עשר שנים. קשה לי להאמין, זה לא הסגנון. אז יש פה כנראה גם רוח הקודש גלויה, אבל.

24:30 דובר 3 בעצם הוא היה מאוד. אולי מבוגר, זה לא שהוא היה צריך.

24:33 דובר 2 לא, לא היה מבוגר ולא היה איזשהו משהו בריאותי מיוחד, לפי מה שידוע לי. בכל אופן, הרבי נתן לו ברכה לחיות תמיד בשנים טובות. מכתב שהרבי שלח לו מיד שבוע וחצי אחרי זה: יאריך ימים. אל תדאג, החיים שלך יהיו ארוכים. אה, ו... אבל זה מעניין מאוד. אבל מה שככה בעיקר שרציתי להגיד בהקשר שאתה העלית, זה שאת התנועה הזו שחסיד בא ואומר, אני נותן עשר שנים מעצמי לרבי, זה מתוך אהבה עצומה שיש. בתקופה ההיא הקשר הזה שדיברנו עליו, של חסיד לרבי, זה צף, זה צף ממש. פתאום כל הדברים שבשגרה אתה פחות חווה אותם. כן, איך מופיע בתניא, כשאדם רגיל אז הוא בסדר, הוא אוהב את עצמו, הוא לא חושב על זה. כשאדם פתאום, כשהוא עייף מאוד ומותש, אז פתאום הוא מתעורר ותאב לחיי נפשו. אז כך זה עם הרבי. עכשיו מדובר על הקדוש ברוך הוא, נפשי.

25:24 דובר 3 דווקא בגלל אותם חמישה שבועות שלא ראו את...

25:26 דובר 2 אותו זמן של ההיעלם וההסתר הזה, זה יצר תשוקה עצומה וקצת דאגה, אבל בכל אופן רצון עז לראות את הרבי כבר. זה היה משהו שהוא ככה צף לכולם, והאהבה הזו בהבעה אצל כולם. התקופה הזו הציפה, חשפה משהו שקיים אצל כל חסיד בלב שלו. כן.

25:44 דובר 3 זה הדאגה והאהבה בעצם, דברים.

25:46 דובר 2 כן, מתוך אהבה עצומה שישנה. עכשיו, אהבה עצומה היא כל הזמן קיימת אבל קצת נעלמת. פתאום זה צף.

25:51 דובר 3 מה אנחנו נגיד היום?

25:52 דובר 2 אה? מה אנחנו נגיד? זה, אז זה צריך להגיד לחיים של עצמו.

25:58 דובר 3 כן.

25:58 דובר 2 אבל לחיים, מאיר. לחיים.

26:00 דובר 3 לחיים. אנחנו חוזרים כל כך הרבה זמן אחרי, מעבר לחמישה שבועות.

26:07 דובר 2 של העלם והסתר שלא ראו את הרבי.

26:10 דובר 3 גם, גם ילדים, אני, הילדים שלי, אנחנו גדלים לתוך דור שלא...

26:16 דובר 2 שלא זכה לראות בינתיים.

26:17 דובר 3 כן, יושבים על הסיפורים, על הסרטונים, על היומנים, על השיחות, מאמרים.

26:24 דובר 2 אתה יודע מה? אז הרי אני לא חושב שלמישהו היה לרגע אחד איזשהו ספק שהמצב הזה לא ייפתר, וייפתר מהר. אבל אף על פי כן התשוקה הייתה: מה קורה עכשיו? ורוצים כבר לראות את הרבי, ורוצים ורוצים ורוצים. אנחנו, אנחנו... יש הרבה מה ללמוד מהתקופה הזו לתקופה שלנו, זה ודאי. זו השוואה כזו שעולה, צפה לכל אחד שחושב על התקופה ההיא.

26:47 דובר 3 עכשיו שעכשיו יותר מודגשת השמחה. אנחנו יכולים לדבר על אותם...

26:52 דובר 2 שהיה אז.

26:52 דובר 3 כן, מושקו סקיטל, ויש את הניגון ורואים את הרבי ובומבו. אנחנו יכולים לדבר על אותם זמן.

26:57 דובר 2 יש הכנה באמת לדבר. פרשת הימים ההם, זה גם נותן איזשהו מבט ככה, גם על שלב שלפני כן, נותן ככה להבין, אה, באמת צריך לתקן על זה. אבל אני רוצה להגיד מה שאתה העלית. דבר ראשון, האמונה, האמונה שהייתה לכולם. עכשיו האמונה הזאת צריכה לפעפע בנו בדיוק אותו דבר ויותר מזה. עכשיו זה כבר קשור לעצם זה שהמשיח צריך לבוא. והרבי הבטיח לנו, וזה ממש כבר סיימנו את כל העבודה ואנחנו מחכים לרגע ההתגלות. אז עכשיו פשיטא שאנחנו צריכים להיות בטוחים. ולצד הביטחון, כשאתה מחכה למשהו ואתה עדיין לא זוכה לראות אותו, אז התשוקה רק גוברת. וזה הרבי דיבר בכמה שיחות על הנקודה הזו. התשוקה והגעגועים לרצות כבר לראות את הגאולה, היא גוברת, גוברת, גוברת, גוברת דווקא כשאתה, כשאתה באיזשהו חסר כזה, שאתה, שאתה לא רואה ולא מקבל. איך ראינו לאחרונה בדבר מלכות, בשיחות של הרבי על פרשת וארא, או הסיפור על הרבי הרש"ב. הוא יודע שהקדוש ברוך הוא נגלה לאברהם ואליו הוא לא התגלה. אז הוא בצימאון ותשוקה עד כדי בכייה, והוא לא ראה את הקדוש ברוך הוא לפני כן.

27:58 דובר 3 כן.

27:59 דובר 2 מושקיל סקיטל, חבר'ה זכו לראות את הרבי כל השנים. ואתה יודע מה? תשרי עצמו, זה הרי תשרי, זה פסגת הזמן של הגילויים. כל החגים, רצף כזה, וכל ההתוועדויות והחלוקות שישנן, והתקיעות והמארש והכול. ובתוך כל זה פתאום, אופס, פתאום הרבי נעלם. פתאום ליל שמיני עצרת. מתחיל פה עכשיו השיא של השיא של תשרי מבחינת השמחה וההתפשטות של הרבי ככה בתנועות גלויות והכול, ופתאום הכול נעצר. זה, זה, זה, זה יצר איזשהו צימאון אדיר. ועכשיו לא היינו רוצים את הצימאון הזה, אבל אני אומר, בפועל הצימאון הזה הציף אצל כולם את האהבה הגדולה לרבי. ואגב לא רק, גם בצד השני, גם מהצד של האהבה של הרבי אל החסידים.

28:44 דובר 4 כן.

28:45 דובר 2 הרבה הרבה אפשר ללמוד מהתקופה ההיא. הרבה הרבה ראינו שם איך שלרבי אכפת מכל אחד, איך שהרבי אוהב אותנו, רוצה אותנו. אגב, לא רק מהחסידים אלא כלל ישראל, הרבי של כולם. המזכירים, המזכירים רצו להקל על הרבי כמה שרק אפשר. רצו שהרבי יפסיק לקרוא מכתבים באותו זמן. הרי קריאת מכתבים זה לקרוא מכתב ולהיכנס ולקרוא סיפורים של עוגמת נפש, שהרבי התבטא על זה לא פעם, על כמה שזה דורש, ורצו לצמצם. והרבי הרגיש בכך. הרבי הרגיש שלא מביאים לו הכול, מצמצמים מכתבים, והרבי העיר על זה. לא, הרבי רוצה את הכול. שיביאו לו את כל המכתבים. והרבי היה כל יום קורא מכתבים, מקריאים לו וקורא מכתבים ומכתיב מה לכתוב, מה לענות עליהם. הרבי לא ויתר על הדבר הזה. הרבי רצה שייתנו לו הכול. נקודה מעניינת שפחות מוכרת: הושענא רבה תשל"ט, שנה אחרי זה, ממש שנה, יום לפני שמיני עצרת. הרבי ירד להקפות של הושענא רבה, אז יש את כל ה... הרבי יורד עם הלולב והאתרוג ועושה את ההקפות עם אמירת ההושענות. אז ככה סידרו שהרבי יורד, והיה כל הקהל מחכה כדי שלא להפריע, והרבי עובר עם קהל קטן מצומצם עם החזן לפניו.

29:57 דובר 4 לפעמים כזה שביל עגול מסביב ל...

30:00 דובר 2 כן, השאירו פנוי מסביב לבימה. אז החזן הולך ראשון, הרבי הולך מאחוריו ואחר כך יש את המזכירים ליד וכולי. מה שהיה אז מעניין, שהרבי להקפה הראשונה משום מה הרבי ירד רק עם הלולב בלי האתרוג. וככה היה בפועל. למה? לא יודע, אבל הרבי כן אמר את הנוסח של ה... של מה שאומרים.

30:16 דובר 4 של הושענא רבה.

30:17 דובר 2 והרבי סיים את כל השבע הקפות, ואז הרבי... עכשיו להקפה השנייה הרבי כבר לקח כן את האתרוג והמשיך הלאה, הכול כפי הסדר הרגיל. הרבי סיים את כל השבע הקפות, הרבי התחיל ללכת הקפה נוספת בלי להגיד שום דבר. הרבי כבר אמר הכול.

30:35 דובר 4 שהחזן כבר חוזר ל...

30:36 דובר 2 החזן, החזן חוזר למקום שלו. ממשיכים להגיד את כל הנוסח הארוך. אמ, לכאורה זו מחשבה שלי שהרבי בכל אופן רצה לעשות שבע הקפות עם הלולב והאתרוג ביחד. נכון שהרבי אמר הכל, אבל עושים את שבע ההקפות עם שניהם. הרבי רצה לעשות הכל. עכשיו, כשהרבי סיים את שבע ההקפות, לפני ההקפה הנוספת שהרבי התחיל ללכת בהפתעה, אז הקהל כבר מתחיל ישר לגלוש קדימה. זה עכשיו הזמן של הקהל להסתובב. אז ר' לייבל ראה שהרבי ממשיך, עושה עוד סיבוב. לא בדיוק הבין מה, למה, אבל בכל אופן הקהל מגיע, אז הוא ניסה להזיז את הקהל הצידה, והרבי ככה העיר לו. הרבי אמר לו: "מה אכפת לך שאני רוצה ללכת עם העולם? אני רוצה ללכת עם העולם". עכשיו זה, זה לי בכל אופן מתחבר. שנה לפני כן היה את ההתקף לב, והרבי רוצה להיות עם הקהל. היה מספיק החמישה שבועות האלה שהרבי לא היה בגילוי איתנו. הרבי רוצה עם הקהל. מה אכפת לך שאני רוצה ללכת הקפה עם העולם? אז נכון, הסדר הרגיל בשבע ההקפות הרשמיות הרבי עושה לבד, אבל הסתדר שאני הולך איתם. תן לי ללכת איתם. הרבי עם הקהל. דבר פלא. הרבי סיים את ה, את ההקפות. סליחה, אני מתכוון להגיד: לרבי היה התקף לב בשמיני עצרת, והרבי, הפסדנו המון גילויים. הפסדנו את ההתוועדויות הרגילות, הפסדנו. אז, ואתה רואה, דיברנו על זה שהרבי לא ויתר, והרבי רצה לתת לחסידים, לתת לחסידים הכל. הרבי התבטא כך. הרבי אמר באחת ההזדמנויות שחסידים ציפו להתוועדויות שמחת תורה ולא היה להם, ואני מרגיש חוב להשלים להם את זה. עכשיו מה חוב? זה משהו שתלוי בך? זה משהו, זאת אומרת, בדרך הטבע

32:22 דובר 2 על כל פנים, זה איזשהו התקף לב, אירוע שלא נותן פה איזה משהו שבאמת חוב. אבל אף על פי כן הרבי רוצה לתת לחסידים. והרבי רצה לתת להם את מה שצריך, ולכן הרבי נתן באותה תקופה, בחורף תשל"ח. זו נקודה שלא כולם, אה, לא תמיד מדגישים אותה. בחורף תשל"ח הרבי עשה חלוקת כוס של ברכה ארבע או חמש פעמים.

32:44 דובר 5 רק בחורף עצמו.

32:45 דובר 2 במהלך החורף.

32:46 דובר 5 תשע עשרה.

32:46 דובר 2 המפורסם יותר זה ז' דחנוכה, שהרבי פתאום הודיע על התוועדות, שבאמת סיפור בפני עצמו. זה היה ככה משהו שמימי, וככה כאילו מהרגע להרגע כזה זה היה נראה שהרבי ככה החליט. אז זה.

32:57 דובר 5 זה ז' דחנוכה, זה כמה שבועות אחרי שהרבי.

32:59 דובר 2 כן, חודש מראש חודש כסלו. אמ, אה, מסופר שהרבי אז התבטא, אולי למזכירים או משהו כזה: אני מחפש זמן להשלים את, את, את מה שהחסרתי, או משהו כזה. בכל אופן, ז' דחנוכה, בשתים עשרה בצהריים הרבי קרא לג'יי ג'יי הכט ואמר לו, ביקש ממנו שהוא רוצה שיקנה כמה דברים בשביל פארברענגען. היום יהיה פארברענגען אחרי מנחה. הרבי אמר לו שישמור את זה בסוד. למה בסוד? פשוט הרבי לא רצה להפריע. הרבי אמר שהוא לא רוצה שיהיה ביטול מלאכה של האנשים באמצע היום. זה גם אחרי מנחה, בצהריים התחילו לבטל, לסגור את בתי המלאכה, והוא רצה שיהיה בסוד. אז הוא אמר לרבי: למרכז גם לא? לא לספר. אמר לו: לא. לחדר השידורים, לחדר של השידורים, שישמעו את השיחה? הוא אמר: לא. אחרי זה יהיה טייפ, אפשר לשמוע את הטייפ של הפארברענגען.

33:47 דובר 5 כן, זה לא שבת ממש.

33:48 דובר 2 אה, כן. אז הוא שאל את הרבי: לבחורים אפשר לספר? בחורים בסוף זה הקהל שנמצא תמיד בהתוועדויות.

33:56 דובר 5 כן.

33:56 דובר 2 אז הרבי אמר לו, והוא אמר לרבי: אני, אני אשמור את זה, אני אגיד להם שישמרו את זה בסוד או משהו כזה. אז הרבי אמר לו: אם הבחורים ידעו מזה, זה יתפרסם עד אוסטרליה. זה לא משהו שאפשר לשמור עליו. הרבי נתן לו.

34:10 דובר 5 זה נחגג.

34:11 דובר 2 אה, הבנתי. הרבי נתן לו אישור שיספר לבן שלו במוריסטון. לא לספר ממש, אלא להגיד לו שיהיה פה, בלי להגיד מה הסיפור, שיהיה פה. ולאחים שלו גם, של ג'יי ג'יי הכט. בכל אופן, ככה היה בשקט, בצנעה כזו, אבל לקראת מנחה כבר זה נודע, והיה פארברענגען לא ארוך ועם נטילת ידיים. עכשיו אין דבר כזה פארברענגען עם נטילת ידיים. יש לנו בסוף פסח, בסוף שבועות, בסוף שמיני עצרת.

34:36 דובר 5 שלוש פעמים, יש ארבע פעמים בשנה.

34:37 דובר 2 כן, בסוף שמחת תורה. ארבע פעמים בשנה יש נטילת ידיים, יש פארברענגען, יש כוס של ברכה. כאן הרבי עשה לראשונה בהיסטוריה פארברענגען עם נטילת ידיים באמצע השנה, ז' דחנוכה, ואחרי זה חילק כוס של ברכה לכל הנאספים.

34:49 דובר 5 וזה לא חזר שנה אחרת. לא הרבי.

34:51 דובר 2 לא, זה פעם אחת הרבי, וכוס של ברכה ז' דחנוכה, ואחרי זה היה בחודש שבט, בחודש אדר עוד פעם ועוד פעם, ארבע או חמש פעמים שהיו התוועדויות כאלה עם נטילת ידיים, שזה משהו שהוא לא צפוי. עכשיו מה הרבי רצה להשלים? למה ככה בצורה כזו ולמה כזו? כזה מספר פעמים? לא יודע, אבל, אבל, אבל הרבי לא רצה שיפסידו שום דבר. שיהיה לקהל את מה שהוא החסיר. זה, ראית, ראית פה שכאילו מאוד מאוד צף פה גם מהצד השני: הרבי רוצה עם חסידים. הרבי רוצה שהם לא יפסידו שום דבר. הרבי רוצה לתת להם, להעניק להם, לקרוא את המכתבים ולענות לכולם. זה הזמן הזה של ראש חודש כסלו מאוד מאוד, אה, אה

35:34 דובר 5 מוציף.

35:34 דובר 2 הכל. כן, בוא נגיד ש־ש־שבתקופה ההיא שלפני, בתקופה שלפני, זאת אומרת כשלא ראו את הרבי באותם כמה שבועות, אז מאוד ראינו ב... זאת אומרת אז מאוד התעורר אצל החסידים התשוקה הגדולה, וכשראו את הרבי סוף סוף בראש חודש כסלו, השמחה שפרצה הייתה גם כן משהו עצום. ואצל הרבי, בהתנהגות שלו גם אחרי זה עם ההשלמות וגם באותו זמן, זה קשר עצמי של רבי וחסיד, וזו נקודה לקחת מראש חודש כסלו. ל־לחשוב את זה, להתבונן בזה, בקשר ובאהבה, באהבה שיש לנו. גם אותה צריך לעורר. לעורר את האהבה הישנה שיש לנו אל הרבי ושיש לרבי אלינו. להתבונן בזה. כמה הרבי רואה אותנו.

36:20 דובר 5 כשאנחנו מתבוננים בכמה הרבי נותן ואוהב אותנו, זה... אבל צריך לחשוב על חסיד בדור השביעי עכשיו. כאילו עכשיו.

36:30 דובר 2 נו?

36:31 דובר 5 אז אתה מדבר על גילויים שחושבים שהרבי רוצה לתת והרבי מתבטא ככה, ויש בסוף, בסוף היה כוס של ברכה חמש פעמים. מה? מה אנחנו? מה? מה אני אגיד? דבר ראשון. כן, כן. חייב לברך.

36:51 דובר 2 דבר ראשון, הטענה היא טענה גדולה וטענה כלפי שמיא. ובוא נשאיר את השאלה הזו שהקדוש ברוך הוא יצטרך לענות עליה. שהרי את ההתגלות של הרבי מלך המשיח ו־

37:00 דובר 5 אבל איפה ההתבוננות שלנו באהבה של הרבי אלינו עכשיו?

37:03 דובר 2 אני חושב.

37:05 דובר 5 איפה אתה רואה את זה?

37:06 דובר 2 זהו, אני חושב שבסופו של דבר, א', אנחנו, אנחנו, אתה יודע, אני אגיד לך משהו. שמעתי מסבא שלי עליו השלום, רבי שניאור ניסילביץ. הוא סיפר על התקופה שהם היו ברוסיה וסיפורים מוכרים.

37:22 דובר 5 הוא מופיע, יש וידאו, הוא מופיע שם, זה הוא? יש משהו, אני אומר. יש וידאו שחסידים ברוסיה מס-

37:28 דובר 2 לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא הראו אותו שם. יש כמה תמונות אבל לא בווידאו. אבל, אבל הם עסקו ברוסיה בחדרים במחתרת והם מסרו נפש על זה. זה היה ממש סיפורים לא, לא הגיוניים כמה ש-

37:41 דובר 5 הרבה לא מסופר גם.

37:42 דובר 2 אה?

37:42 דובר 5 הרבה לא מסופר.

37:43 דובר 2 מן הסתם הרוב לא מסופר.

37:45 דובר 5 הרבה אלמנות. הרבה מאוד-

37:47 דובר 2 כל מיני סיפורים שממש מסירות נפש בגילוי ובפשטות, בפועל ממש. אמ, ועכשיו אני חושב על סבא שלי. יום אחד אני ככה אומר לעצמי, הוא כל השנים שהיה ברוסיה, וכמו המון חסידים, אני מכיר אותו. הם חיו והכוח שלהם היה מהרבי. מה הרבי רוצה ו-ו-ורצו לעשות לרבי נחת. וכשהגיעה איזושהי פעם תמונה של הרבי, העבירו ככה בין החבר'ה בשקט שכל אחד יראה את התמונה, ובשבילם זה היה משהו הכי הכי עצמי ונגע להם בנפש בפנים. אגב, היה אחת ההזדמנויות, אני לא זוכר כרגע באיזה תאריך, שהראו לרבי, שהראו לרבי או שסיפרו לרבי. אולי זה על הניטל והראו לרבי וידאו כמה פעמים. בכל אופן היה ש-- אני לא זוכר אם הראו או סיפרו לרבי שהחסידים ברוסיה, מישהו שהיה שמה ברוסיה. אני חושב שזה היה ר' בערל לוי, והוא-

38:40 דובר 5 שהראו את התמונה?

38:42 דובר 2 שהוא סיפר לרבי שהחסידים שם ברוסיה הם שרים את הניגון על הקפיטל של הרבי. אני לא זוכר איזה קפיטל זה היה, אבל של אותה שנה. הם מנגנים את זה ככה מאוד באופן, זאת אומרת, זה מאוד נגע בהם. הם שרו את הקפיטל של הרבי והם מ-מ-מאחלים לרבי כל טוב. והרבי שמע, שומע את זה, והרבי בכה. האהבה הזו של החסידים לרבי שלא ראו אותו. וזו הנקודה שאני רוצה להגיד. תחשוב, אני חושב על סבא שלי. הוא נולד בתרפ"ה. עד תש"י, בגיל עשרים וחמש, כבר עסק קצת, היה, לא הכיר את הרבי הריי"צ. מי הכיר את הרבי הריי"צ אז? כשהוא היה בן שנתיים, שנתיים וחצי, כבר הרבי הריי"צ יצא מרוסיה. מי, מי הכיר בכלל? לא, יש תמונות, לא ידעו איך הוא נראה אפילו. תש"י הרבי מקבל את הנשיאות. הם קיבלו רבי חדש. שמעו שהרבי, יש רבי חדש, חתן של הרבי הקודם. לא ראו אותו. איך הוא נראה? לא יודעים, לא רואים, לא שמעו, לא כלום. קיבלו, באיזשהו... הגיעה השיחה של הרבי שמישהו הגניב וכולם העתיקו זה מזה, אחד לשני. אבא שלי מספר, בתור ילד הם היו מעתיקים את השיחות בשביל שתהיה העתקה שמה, אבל, אבל, אבל הם לא ראו את הרבי והם חיו בכזאת תשוקה והתמסרות והתבטלות לרבי. סבא שלי יצא מרוסיה שוב, לא, לא רק הוא. המונים, הרבה כמוהו. יצאו מרוסיה עשרים שנה אחרי שהרבי קיבל את הנשיאות, תש"י, ועשרים שנה של המון מסירות נפש והתמסרות, ושלחו לרבי שאלות בדרך לא דרך מה לעשות ולקבל הוראות בהפצה. כנראה, נכון, ודאי שאנחנו רוצים לראות את הרבי. וודאי שזה חלק מדרכי ההתקשרות וזה הדבר הכי טבעי, אבל זה לא, זה לא

40:22 דובר 2 מעכב. זאת אומרת, הכוונה, הקשר העצמי של רבי וחסיד זה משהו שהוא נמצא בתוכנו, וכשמתבוננים בקשר הזה וכשמתמסרים לרבי זה מעצים את זה יותר. כשקוראים את התורה של הרבי. אמ, דבר מעניין מאוד. אני מסתכל ב"היום יום", יש לנו את הפתגם של, של הרבי, שהרבי כותב: גודל התשוקה, אמ, להתקשרות יכול להשביע רק בלימוד. אני לא זוכר את הלשון המדויקת, אבל בלימוד המאמרים שהרבי כותב, אומר וכותב, בראיית פנים בלבד לא סגי. זה מוכר לכולם. אני מסתכל על המכתב, על ה"היום יום" הזה. מתי זה נכתב? ט' אדר. מה כתוב? ט' אדר. אני אומר לעצמי יום אחד, ט' אדר. אופס. ט' אדר זה הרי היום שהרבי הריי"צ הגיע לאמריקה. אז היום שהוא דרך על אדמת ניו יורק, אדמת אמריקה, ויצא, וכולם הרי השתוקקו וחיכו שמה לראות אותו, והיה ממש, חיכו לראות סוף סוף את הרבי. חסידים גם כן שלא ראו את הרבי מעולם. חלקם כן ראו לפני כן עוד ברוסיה והגיעו לאמריקה, אבל היו שם חסידים שנולדו באמריקה, מה שנקרא נוצרו באמריקה, והייתה להם תשוקה גדולה לראות את הרבי הריי"צ, והנה ראו אותו. עכשיו הרבי כותב ב"היום יום", וזה ודאי לא סתם. ט' אדר. הרבי מוציא את ה"היום יום" שנתיים אחרי שהרבי הגיע לאמריקה, שלוש שנים אחרי שהגיע לאמריקה. זה הפתגם ב"היום יום". מה הוא אומר בעצם? ודאי ראיית פנים זה הדבר הכי טבעי, אפילו מתבקש זו מילה מוזרה, הכי טבעי שכולם רצו לראות את הרבי, לקבל את פניו. נכון, וזה אחד מדרכי ההתקשרות לרבי, אבל בשלב השני לא סגי. מה זה לא סגי? זה רק... שנייה, לא מספיק. עכשיו אתה רוצה להשביע את עצמך, להתמלא בקשר פנימי עם הרבי? תלמד את התורה שלו, תתמסר

42:06 דובר 2 להוראות של הרבי. זה, זה בסוף הקשר הקבוע. עכשיו לכן אני אומר, אנחנו לא רואים את הרבי כרגע בגילוי עד לשנייה זו, ותכף ומיד נזכה להתגלות. אין על זה תשובה. כן, וצריך לדרוש מהקדוש ברוך הוא, ודורשים משיח נאו וכולי. אבל, אבל, אבל האהבה של הרבי אלינו, ומה שהיום אנשים בלי סוף כותבים לרבי ומקבלים תשובות ורואים הכוונות, ואפילו דברים של, של שאלות מאוד קשות, כבירות, ואנשים לוקחים על זה את ההחלטות של הרבי, גם אנשים לא מחב"ד. כולנו רואים כל הזמן שהרבי איתנו ומלווה ו... זאת אומרת, את האהבה של הרבי אלינו רואים בצורה הזו, ולא רק בצורה הזו. בלי סוף, בלי סוף סיפורים שכולנו חווים, אבל צריך להתעסק בזה. וכמו שאתה אמרת קודם, לחיים, לחיים, לחיים ולברכה. כמו שאתה התחלת להגיד קודם, לשבת ומה שנקרא להתמוגג ולהרגיש את גודל העניין שהרבי מתמסר אלינו וכמה לרבי אכפת מאיתנו. זה ודאי מעורר, זה מעורר אהבה חזרה, כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם. זה צריך להתבטא ולרדת אצלנו באיזה משהו שאתה לוקח על עצמך ביומיום שמבטא את הקשר הזה. ואגב, רק אז הקשר הוא איתן ותקיף. באמת אפשר לראות היום בחינוך. אני זכיתי להיות בחינוך, ויש בחורים שיכולים להגיד לך: אני אוהב את הרבי. אבל החיבור הזה, שקורה עם ה... איפה, איפה ביומיום? בחורים, כולנו אוהבים את הרבי. איפה זה מתבטא ככה עם, אתה יודע, עם המים רבים של, של החיים שלנו, עומס החיים והמרוץ, מרוץ העכברים הזה של עולם הזה? זה, זה מה שהחסידות מחנכת אותנו. איך אדמו"ר הזקן כותב בתניא פרק מ', יש משפט שאדמו"ר הזקן כותב וצריך כל הזמן לזכור אותו. יסוד. אדמו"ר הזקן כותב:

44:11 דובר 2 כי תכלית האהבה היא עבודה מאהבה. תכלית האהבה, אהבת השם, זה העבודה מתוך אהבה. זאת אומרת לאהוב, לאהוב, לאהוב. ודאי זה, זה, זה, זה מה שמלבה אותנו, מחיה אותנו, מעורר אותנו, וגם מה שעושה את כל העבודה לעבודה חיה ותוססת, עבודה אלוקית. אבל, אבל זה חייב להתבטא בפועל ממש. התכלית של האהבה זה שזה יירד לפועל ממש. בסוף צריך לספור את זה במזומנים, וכן הרבי אומר, לספור את זה במזומן. צריך להוריד את זה לפועל, וזה כלים שהאהבה נתפסת בהם. היה פעם, זה מספר רבי שמואל לו, שהיה אצל הרבי בי' שבט שנת תשי"א, ובאותה התוועדות הרי הוא ככה בין שיחה ב' לשיחה ג' בהתוועדות.

44:55 דובר 6 מה הוא היה? תן לי קצת על.

44:57 דובר 2 רבי שמואל הוא חתן של רבי זלמן יפה.

44:59 דובר 6 אה, אוקיי.

45:01 דובר 2 הוא, כן. הוא זכה להיות אצל הרבי הרבה שנים, והוא בתוך ההתוועדות י' שבט, יום של ההתקשרות, קבלת הנשיאות של הרבי. וככה בתור, בתור אחד מתוך הקהל, בתוך עצמו, המחשבות שלו, הוא ככה התעורר פתאום בהתקשרות של הרבי חזק והחליט: זהו, אני מתחזק יותר להתקשר, להתקשר לרבי. זה היה ככה בין שיחה לשיחה. ואז הוא ככה מרים את הכוסית, כפי שכולם עם ה... עם היין, ומכוון ומסתכל שהרבי יאחל לו לחיים, לחיים ולברכה, ושותה. ואז מתחילה השיחה, שיחה שלישית בהתוועדות. פעם קראתי את הסיפור, עניין אותי מאוד לשמוע. אתה שומע את ההקלטה של הרבי, הקלטה של ההתוועדות. הרבי מתחיל שיחה שלישית. הרבי מתחיל כך, זה ביידיש כמובן: ידוע הסיפור שסיפר דער רבי דער שווער, הרבי הריי"צ, שהרביים היו נוהגים להעביר מזמן לזמן את המקושרים אליהם במחשבה, שזה גם כן שוב ההתקשרות של הרבי אל החסידים מצידו. וזה שלפעמים חסיד מתעורר פתאום בהתקשרות לרבי בלי, בלי שום איזושהי סיבה ניכרת לעין, זה כי הרבי חשב עליו. ואז הרבי ממשיך ואומר: ולכן כשמתעוררים בכזאת התעוררות, אז כפי שידוע בחסידות, משהו שמגיע מלמעלה צריך כלים לתפוס את זה. צריך להתפיס את זה באיזה משהו שזה יישאר, שזה יהיה באופן נצחי, באופן קבוע. הוא נמצא בתוך ההתוועדות והוא ככה התעורר בהתקשרות מאוד חזק, ופתאום הוא שומע את השיחה. הרבי, כאילו מבחינתו הרבי דיבר אליו. הרבי אומר: זה שחסיד מתעורר פתאום בהתקשרות בלי שום סיבה ניכרת לעין, הרבי חשב עליו. באיזשהו מקום הוא פתאום קיבל את המסר: גם זה שהתעוררת בהתקשרות, אני דואג לך, אני עוררתי אותך. אבל בהקשר למה שדיברנו קודם, צריך להוריד את זה לפועל, להוריד את זה לכלים, ואז זה הרבה

46:48 דובר 2 יותר חזק. האהבה היא חזקה. יש לך כביכול הוכחות לעצמך שאתה אוהב את הרבי, אבל הוכחות, אני מתכוון להגיד, באופן... זה באופן פנימי, זה חזק, זה יצוק, ובעיקר בעיקר אתה עושה לרבי נחת. אתה עושה את הרצון של הרבי, עושה את מה שהרבי מבקש ממך. אתה עושה לרבי נחת.

47:07 דובר 6 מושקו לשקי, סליחה.

47:09 דובר 2 כן.

47:09 דובר 6 זה היה.

47:10 דובר 2 תראה, ראינו בתניא אדמו"ר הזקן מדבר על, על בן ועבד. יש קשר של בן ויש קשר של עבד, ואדמו"ר הזקן מביא גם כן הזוהר שיש בן שהוא גם כן עבד. זאת אומרת איזושהי דרגה בעבודה של קשר מאוד מאוד חזק, קשר של בן, של אהבה, אבל הוא, זה מגלם בתוכו גם את המוטיב של עבד. זאת אומרת, הוא כל כך אוהב את אבא שלו וכל כך, כל כך מחובר, וזה רגש שכל כך נוכח אצלו שהוא עושה הכל בשביל אבא שלו. לא, לא, לא, לא, לא כמו עבד לאדון, אבל יש בו את המוטיב של עבד. הכל עושה מה שאבא שלו צריך, הוא יעשה כי הוא כל כך אוהב אותו, עד כדי כך. ואצל החסידים אנחנו רואים את זה, ורואים את זה. רואים את זה אצל כולנו, כל אחד במה שהוא, כמה שהוא מצליח לבטא בתוך עצמו. אבל זה, זה הנקודה. בטל רצונך מפני רצונו, זה חלק מהעבודה שלנו, לממש, להוריד לפועל את מה שהרבי רוצה, להוריד את זה למעשה לפועל, לבטא את האהבה במעשים, לא רק ברגשות, שזה תמיד אנחנו טובים בזה. להוריד את זה למעשה ופועל, זה...

48:13 דובר 6 עבודה רבתא.

48:15 דובר 2 זה עבודה, זה עבודה. וזה ראש חודש כסלו. אם ראש חודש כסלו, בסוף אז מה? אז לא ראינו את הרבי? כן רואים את הרבי? בסוף מה זה? זה, זה נוגע בנו, הרבי עצמו נוגע בנו, הקשר שלנו עם הרבי, ואנחנו מתמסרים יותר חזק. לוקחים את האורות של הרבי, לוקחים אותם עד הסוף, משתדלים בהם יותר.

48:33 דובר 6 כן. אם זה תאריך שאפשר ככה להיכנס לכל המידע ומה היה והשמחה ש... בסוף צריך להוריד את זה לכלים, ל...

48:41 דובר 2 תראה, שניהם נכונים.

48:41 דובר 6 לבטא את הקשר.

48:42 דובר 2 אנחנו יודעים שכל חג, כל חג יהודי מספרים את מה שהיה.

48:46 דובר 6 כן.

48:46 דובר 2 אז ביציאת-- ב-בליל הסדר, "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו", מתחילים את כל ההיסטוריה, "ועבדום ארבע מאות שנה" וכולי, ובסוף ליציאת מצרים. וכשאתה רואה את מה היה ול-- מאיזה מצרים היינו ואיך הקדוש ברוך הוא הוציא אותנו, זה פתאום מעצים את הגדולה והאהבה של הקדוש ברוך הוא אלינו.

49:05 דובר 6 מממ.

49:06 דובר 2 ממצרים, ערוות הארץ. כשאתה מדבר על מגילת אסתר, הרבי עסק בזה בכמה שיחות, למה המגילה מתחילה עם כל הסיפור של אחשוורוש והאריכות של המגילה, משתה שהוא עשה וכמה הוא מלך. כי, כי זה נותן לך להבין עד כמה הגזירה הייתה איומה. גזירה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים. הכוונה היא מה זה בכל מדינות מלכות אחשוורוש? בכל העולם.

49:24 דובר 6 כן.

49:24 דובר 2 לא להשאיר יהודי.

49:26 דובר 6 הרי מספרים לך מי זה אחשוורוש ומה הוא זה.

49:28 דובר 2 מי זה? כמו ששלט, מושל בכיפה והכול, אז בעצם זו הייתה גזירה עצומה, ואז גודל השמחה אחרי זה, "ליהודים הייתה אורה ושמחה". אז פרשת הימים ההם מספרת את המצוקה שהייתה, את ה-, את ה-, את הדאגה שהייתה, את ההעלם והסתר שהיה באותו זמן, ומתוך זה השמחה העצומה של ראש חודש כסלו זה, זה משהו אחר לגמרי. תבוא תספר למי שלא ראה ולא שמע, ראש חודש כסלו הרבי יצא אל החסידים. זה לא אומר כלום. מה היה לפני כן? איזה חלל כביכול, כן? אבל בכל אופן בגילויים היה. וכן, בכל חג, בחג הגאולה אצל אדמו"ר הזקן וכולי וכולי. ובאמת צריך להוריד את זה למעשה. אני נזכר שסיפר מישהו על כסלו מ"ט. אז הרבי, הזכרנו קודם שהרבי כינה את החודש חודש חסידי.

50:18 דובר 6 חסידי.

50:19 דובר 2 ואז גם, אז גם הרבי עורר להתוועד בכל חודש כסלו כל יום, כל יום להתוועד. חודש של התוועדויות.

50:27 דובר 6 אצלנו בקיבוץ היו שני תמימים ש...

50:30 דובר 2 דאגו לכך.

50:30 דובר 6 כן, זה היה-

50:31 דובר 2 כל היום התוועדויות.

50:32 דובר 6 כל כסלו ושבט.

50:34 דובר 2 עכשיו אתה אומר לעצמך, "מתוועדים, מתוועדים, מתוועדים, מתוועדים". כן, כל היום התוועדויות לעורר, לעורר, לעורר, לעורר, ועדיין צריך להוריד את זה למעשה בפועל, לעורר את הנפש, תוריד את זה למעשה. אבל מתוועדים, מתוועדים, מתוועדים. ובכל אופן, מי שסיפר סיפר על אחת ההתוועדויות האלה ב-770. רבי שור[?] פרידמן מהישיבה ב-770 ככה היה אחרי הרבה לחיים, והוא בשלב מסוים, איזושהי אפיזודה מתוך פארברענגען, אבל ככה הוא דיבר עם הבחורים. הרי באותן שנים היה הרבה, הרבה שהרבי ירד למטה להגיד שיחות באמצע השבוע.

51:05 דובר 6 כן, הרבה יותר מאחרי זה.

51:06 דובר 2 כן, הרבה יותר בשפע מאשר בשנים לפני כן. אחרי מעריב בהרבה ימים ובהרבה הרבה הזדמנויות. אה, והוא התחיל להגיד להם, אנחנו לומדים בליקוטי תורה, בתורה אור, יש לא אחת את השאלה שאדמו"ר הזקן שואל, למה ירדה הנשמה למטה? למה ירדה למטה? למה ירדה למטה? והתשובה היא תכלית הבריאה, ירידה צורך עלייה, ואז מתגלה התוקף של הנשמה. אבל הוא ככה אומר לחבר'ה, "למה ירדה הנשמה למטה?" הנשמה זה הרבי. למה הרבי יוצא מהחדר ויורד אלינו לפה? עוד תפילה איתנו ועוד שיחה איתנו ועוד חלוקת דולרים ועוד ועוד ועוד ועוד. למה ירדה הנשמה למטה? תקשיבו, ת-ת-תעצרו, תתבוננו רגע, בשביל מה הרבי עושה את כל זה? למה הרבי משקיע כל כך הרבה? מה, לרבי חסר? לרבי חסר לו לשבת לבד בחדר וללמוד תורה ולהתפלל? תשאל את עצמך למה ירדה הנשמה למטה. הרבי יורד למטה אלינו בשביל החסידים, בשביל החסידים, בשביל כל העולם. בשביל להשפיע, בשביל להעניק, בשביל לתת. זה, זה, זה, זה עניינו של הרבי. זו ההתמסרות של הרבי לכל צאן מרעיתו. איך הרבי סיפר באחת השנים בקשר לי"ב תמוז, אחת השנים הראשונות, הרבי אומר שכשהרבי היה בגלות בקוסטרמה אז היה שם לא הרבה זמן, בסך הכול שבוע וחצי פלוס מינוס. כן, אבל היה פתאום איזשהו... אחרי שהוא השתחרר מ-, איך שיצא מהכלא עצמו, משפאלרקה, הגיע לאותו מקום נידח, עיירה של גויים, אבל היה שם גם כן קהילה יהודית כנראה קטנה ובית כנסת. והרבי ככה, הרבי מרחיב שהרבי הריי"צ באותו זמן, איך שהוא רק הגיע, כבר ישר דאג, גם כשהוא הגיע לשם, שזה בתוך הסיפור עדיין של למה הוא נלקח לשם, בגלל כל מה שהוא עשה בהפצה וכולי. אף על

52:55 דובר 2 פי כן הגיע וישר דאג לחדר ולמקווה ומה שצריך, ועוד לפני שהוא הלך לשם הוא כבר דאג לשלוח שליחים מראש. כן, שידאגו למה שצריך, וגם פעל בכלל לרוסיה. והרבי אומר, היה לו שמה זמן. הוא נמצא לבד, בלי כל הקהל. היה לו זמן בשבת. הרבי הריי"צ האריך בתפילה. הרבי אומר ככה, שעות ארוכות. אנשים שהיו שמה באזור, היהודים, לא הכירו דבר כזה. זה יהודי מתפלל, מסיים תפילה אחרי שנגמר המניין. לא הכירו כזו מציאות, כל כך ארוך. תפילה ארוכה. מה הולך פה? עד כדי כך עשה רעש בעיירה, הרבי מספר, עשה רעש בעיירה. אז בלי וואטסאפים, בלי כלום. כולם ידעו, נהיה רעש שיש פה איזה רב יהודי שמתפלל באריכות גדולה מאוד. הגיע לאוזניו של הכומר של העיירה. הרבי מספר שהכומר של העיירה בא במיוחד, הגיע לבית כנסת לחזות במו עיניו בפלא הזה שרב יהודי מתפלל, עומד בתפילה שעות ארוכות, שלוש, ארבע אחרי הצהריים. הרבי ככה אומר בצחוק, כבר היהודים שהיו כבר התפללו, הספיקו ללכת הביתה ולאכול סעודת שבת ולישון ולהתעורר מהשינה. אבל זה. ואף על פי כן, הרבי מדגיש, אף על פי כן, למרות כל זה שהוא דאג גם משם להפיץ מעיינות, ולמרות שהוא התפלל באריכות, וזה מה יש יותר מזה? הרבי הריי"צ אמר עכשיו באחד הימים לאחד החסידים שהיו איתו, הרבי ככה אומר שזה היה או רבי חיים אלטהויז או שזה היה רבי חודקוב. כנראה השמועה לא הגיעה עם הפרט הזה מדויק, אבל הרבי אמר לאחד מהם. הרבי הביע צער וכאב גדול שכבר כמה וכמה זמן שלא כתבתי מכתב ליהודי בעניינים פשוטים. עניינים פשוטים. עניינים פשוטים, בונה חיים. זה ענייני רווחה, דברים שאדם צריך, פרנסה, כלכלה. אנשים

54:44 דובר 2 מתייעצים, שואלים מה לעשות עם ילדים, עם בריאות, עם כל מיני דברים. והרבי הריי"צ לא רק זה. הרבי אמר מילה קשה כזו. הרבי הריי"צ התבטא ואמר: מי צריך את היד הזו? עדיף שהיד הזו תתכווץ. זאת אומרת, תתנוון. זאת אומרת, מי צריך את היד הזו? היד הזו לא כותבת ליהודי כלום. עכשיו הרבי ככה מספר את הסיפור, וזה בדיוק העניין. הרבי... מה הרבי רוצה לבטא שם? הרבי יכול להתפלל שעות ארוכות, והרבי טוב לו כביכול ברוחני, אבל לא לרבי. מי צריך את היד הזו? כל העניין זה בשביל לפעול על יהודי אחר. בשביל הרבי גם פעל, אבל בפועל זה לא תורה וידוס. הרבי רצה לעזור ליהודים בגשמיות. אם ליהודים חסר להם בגשמיות והרבי לא זוכה לעזור להם באותו זמן, אז לרבי זה היה כאב עצום בתוך הלב. ורק טיפה להתבונן בזה. כן. זה בעצם מעורר חזרה. זה נשמע מהדברים, כשרבי יורד לעולם. כן, אני מתאר את זה קצת מאוד מופשט. תפקידו הוא לחבר את... כן, החיבור הזה מוצא מחבר, וזה כולל בתוכו לדאוג לדברים הכי קטנים של כל אחד מהעם. בעצם זה דו־סטרי. כן, "אנכי עומד בין ה' וביניכם". אז משה רבנו, בנשאתי עיסך בסוד חולי וימתך, זה משה נותן בעצם לקדוש ברוך הוא. אם דרכו עובר השפע לעולם, ודרכו אנחנו גם מתחברים לקדוש ברוך הוא. ודאי, זה שני הצדדים. אז בתניא פרק ב' מדובר על החלק הזה של דרך משה. אנחנו מתחברים ומתקשרים לחכמה עילאה, אבל מבואר הרבה על הקשר שהקדוש ברוך הוא מעניק דרך נשיא הדור. זה הצינור של השפע. העולם ניזון ומתחדש מחדש. זה ביטוי לא רגיל, שיד תלך כי אני לא מצליח ל--

56:29 דובר 2 לכתוב. לדאוג ל... לכן הרבי מתעכב על זה. זה משהו מעורר מאוד. לרבי אכפת מהדברים הכי פשוטים שלנו. ועניינים פשוטים של מי? של כולם. כן. זה של כל אחד, ומי שפונה, לא משנה מה, מי ואיזה צורך, זה כל יהודי נוגע לרבי בתוכו. מספיק לנו מה שבתשנ"א היה את התקופה ההיא שהיה מי שדיבר על יהודים שלא מתנהגים לפי דרך התורה והמצוות בצורה שלילית. זה היה דברים ידועים, והרבי בז... בזכות זה, אבל הרבי האריך בשיחות שבת אחרי שבת בגודל מעלת עם ישראל, וכל הנוגע בהם כנוגע בבבת עינו של הקדוש ברוך הוא. ראית שהרבי מפעיל סנגוריה כלפי שמיא, שחלילה לא ישמעו משהו על יהודי. ועל איזה יהודים? יהודים שהם תינוקות שנשבו, יהודים שהם לא מקיימים תורה ומצוות, וזה נוגע לרבי, כל אחד. ו... ו... ומותר גם להגיד שבאיזשהו מקום הרבי עצמו מזכיר את זה. יש קשר נוסף ומיוחד של חסיד לרבי מתוך כל עם ישראל. ככל שאתה יותר מקושר לרבי, גם תניא פרק ב', יותר מקושר לנשיא הדור, הקשר יותר חזק, אתה זה אחרת. האחריות שאתה מקבל היא יותר חזקה. יש, יש על זה... אחד החסידים מתבטא ש... למה כתבו את שיר השירים על אישה? שכתבו את זה על קשר של רבי וחסיד. נכון. למה המשל על הקשר של ישראל לקדוש ברוך הוא זה באופן כזה? זה קשר של רב וחסיד. אין למעלה מזה. זה חידוש גדול, הביטוי הזה. אני חושב שר' אייזיק מהומיל, אם אני זוכר נכון. המתנגדים לא יכלו לשמוע את המשפט הזה, אבל זה, זה, זה, זה באמת כך. אבל בסוף זה מתבטא ב... בוא לא נשאיר את

58:04 דובר 2 זה במקום, אני, הרבי באיזה משהו כותרת. שירד לפועל. תראה, בדבר מלכות נ"ב, בשיחה של שבת פרשת וארא, הרבי מדבר על התקשרות לרבי בעומדנו בשבת מברכים חודש שבט ובפרט העשירי שבו. כך הרבי מתבטא. אז עכשיו צריכים להתחזק ביתר שאת ויתר עוז בהתקשרות לנשיא הדור. כך הרבי אומר, מדבר שם על הרבי הריי"צ. ודאי הכוונה אלינו בפרט הרבי. ואז הרבי מתבטא. הרבי מתרגם את זה. מה זה אומר ל... מה זה אומר התקשרות לנשיא הדור? הרבי אומר ככה בשיחה שמה: במה מתבטאת ההתקשרות? שאצל היהודי מציאותו וכל ענייניו "בכל מכל כל". הרבי לוקח את מטבע הלשון הזו לבטא הכול, הכול, הכול צריך "בכל מכל כל", שהכול, הכול יהיה קודש לנשיא הדור. עכשיו זה ביטוי, אני לא יודע כמה יש כאלה בתורה של הרבי בכלל. ביטוי כל כך אבסולוטי, שכל המציאות שלך תהיה בשביל הרבי. מציאותו וכל ענייניו בכל מכל כל, זה ביטוי שהרבי מביא אותו בשביל להדגיש יותר. הכול נעשה קודש לנשיא הדור. עכשיו הפירוש הוא שכל מה שאנחנו עושים בשוטף, אוכלים, שותים אפילו, יוצאים לעבודה להביא פרנסה הביתה, ודאי לימוד תורה וקיום מצוות והפצה בחוץ, הכול, הכול, הכול בטל לפי רצונו של נשיא הדור. הרבי גם ממקד את זה תכף ומיד, שעניינו העיקרי להביא לימות המשיח. הרבי מחדד לנו מה זה אומר קודש של נשיא הדור, מה העניין של נשיא הדור ומה זה בא ל... הכול, הכול משויך לנקודה להביא לימות המשיח. הנה אנחנו עכשיו הגענו משבת חיי שרה, שבת האחרונה, שבשיחה הזו לכינוס השלוחים נ"ב הרבי גם שם את הדגש. אז המארגנים, גם דבר מעניין. המארגנים של הכינוס הכריזו שהכינוס, כינוס השלוחים, הוא בסימן "כל ימיך

59:59 דובר 2 "כל ימי חייך להביא לימות המשיח". זה היה הסלוגן שאיתו ה... כן, זה היה הסימן של הכינוס. בשיחה הרבי מזכיר כמו דגש בנושא כינוס, זה להביא לימות המשיח — "כל ימי חייך להביא לימות המשיח". הרבי מיד מתרגם את זה. אני לא יודע אם הם לקחו בחשבון עד כמה זה תובעני מה שהם כותבים. הרבי מתרגם "כל ימי חייך": כל, כל רגע ורגע, כל, כל פרטי השעות שביום ופרטי העבודה, כל הכל, הכל חדור בנקודה להביא לימות המשיח, וזה משהו שאמור ללכת איתנו. זה מה שהרבי דורש כל הזמן, כל הזמן, כל כל פרט שאתה עושה. הכל זה בשביל להביא לימות המשיח, להביא את הגאולה. באותו פרשת השבוע, בסוף ההתוועדות, אנחנו הרי יודעים שבסוף כל התוועדות הסדר היה שעולים מי ש... שליח, שלוחים בפרט שמארגנים איזה משהו מיוחד. אבל לא רק שלוחים. גם סיום הרמב"ם למשל, עושים איזה אירוע, איזו התוועדות. פותחים בית חב"ד חדש, מקימים משהו. הכניסו למזכירות לפני שבת קנקן משקה, והקנקנים היו מגיעים לשולחן של הרבי להתוועדות, ובסוף הפארברענגען הרבי ככה היה... יש את הלשון המוכרת שהרבי אומר שמי שהכינו את הבקבוקים שיעלו מלמטה למעלה וייגשו לקחת את הקנקן ולהכריז על מה שהם עושים. וככה היו עולים וממשיכים עם המטרה של זה, שלוקחים אותם מארגנים, לוקחים את הבקבוק, ובעצם הנקודה היא פה שהרבי מעניק להם בקבוק משקה. הם הכניסו כדי שהרבי ייקח את זה. הרבי היה לוקח את הבקבוק, פותח, מוזג לכוס שלו, ובכוס שלו שופך חזרה לבקבוק, וככה יש לו בקבוק עם משקה מהכוס של הרבי. הרבי מעניק את זה בעצם ל... למה הרבי עשה את זה בצורה כזו? ככה כל כך? זה לכאורה מצווה

1:01:34 דובר 2 לפרסם עושי מצווה. הרבי רצה לתת לזה את המקום. כן, לעורר אנשים אחרים גם. אבל אז מארגני הכינוס באים. אז באותו, או עכשיו, באותו פרשת השבוע של חיי שרה נ"ב. בדרך כלל כל שבת כזו היו שני, שני, שתי הכרזות. שלושה. ארבעה, כן. באותו פרשת השבוע היו חמישים ושישה בקבוקים. וואו, זה מלא שלוחים הגיעו. מן הסתם זו הסיבה. מלא הכריזו על כל מיני דברים שהם בדיוק הולכים לעשות. זה לקח זמן. אחד מהם היה מהמארגנים של כינוס השלוחים, והוא ניגש לקחת בקבוק משקה, והרבי מעניק לו את הבקבוק. וכשהרבי מביא לו את הבקבוק, אז הרבי אומר לו: "להביא לימות המשיח". אתה קורא את זה ביומן ואתה, מה זה פה? מה זה, לא "ברכה והצלחה", "בשורות טובות", יש "להביא לימות המשיח". בתפיסה וההבנה שלי, הרבי בעצם רוצה להגיד, כמובן בהקשר לכינוס שזה כל הסימן שלו, כן, אבל אני רוצה להגיד: הכל, הכל, הכל, הכל להביא לימות המשיח. הבקבוק משקה זה להביא לימות המשיח. אתה שותה כוס קפה, זה להביא לימות המשיח. אתה, הכל, הכל להביא לימות המשיח. הרבי לא אמר לו הבקבוק משקה זה בקשר לכינוס שסימנו... לא, להביא לימות המשיח. זה הבקבוק משקה, וזה להחדיר בנו את התפיסה הזו שבאמת כל פרט שעושים עכשיו, הכל צריך להיות עם הפוקוס הזה, עם הנקודה מול העיניים. למה עושים את זה? להביא את הגאולה. הולכים עם הילד לגן? אפשר להגיד לו: אנחנו צועדים, רוצים להגיע כבר לגאולה. בוא נלך דרך הגן. בסדר, נזכה לגאולה, נעלה על עננים וניסע. זה יורד עד הפרטים האלה של החיים שלנו. ברצון הזה של הרבי, זה מה שהרבי רוצה מאיתנו. אז ודאי שאני הולך לעבוד, אני

1:03:16 דובר 2 הולך לפרנסתי, אני כל דבר ככה צריכים לראות. היה פעם מישהו שכתב לרבי שהוא, אני לא זוכר במדויק, אבל משהו שהוא בעבודה והוא מרגיש שהוא מנותק, או שהוא לא... איזה משהו. הוא עבד במקום של משרדים. אז הרבי אמר לו: כשאתה הולך ממשרד למשרד, זאת אומרת מחדר לחדר בתוך המשרד שמה, אז תחשוב לעצמך רגע אחד: אני עושה דירה בתחתונים, אני עובד בשביל דירה בתחתונים. משהו כזה. זאת אומרת, הרבי ודאי לא פירש שאתה כל הזמן, תוך כדי שאתה עושה את החשבונות, אז אתה חושב דירה בתחתונים, דירה בתחתונים. כן, זה לא עובד. אי אפשר לעשות. הרבי אמר את זה אפילו על ר' בנימין קלעצקער, שהוא עשה את החשבון והסך הכל היה "אין עוד מלבדו", כן. אז הרבי אמר, ההרגשה היא שהוא עשה חשבון, עשה את כל הזה, ובסוף התוצאה, סך הכל של החשבון עצמו, זה "אין עוד מלבדו". זאת אומרת, אתה מתעסק בעולם, אתה מתעסק בעולם, אבל אתה מזכיר לעצמך לפני שאתה יוצא לעבודה, כשאתה קם בבוקר, מתחיל שלב נוסף בעבודה אחרי הפסקת צהריים, לא משנה. אתה מעורר את עצמך מחדש. המטרה היא בעצם, המטרה היא בעצם. אז תמיד ידענו, וצריך לעבוד "כל מעשיך לשם שמיים", וזה יכול היה להיות: אני לומד, אני עובד כרגע כדי שיהיה לי כסף, כדי שאני אוכל לפרנס את המשפחה, כדי שאני אוכל לשלם שכר לימוד לילדים, שאני אוכל לחנך אותם בדרך התורה והמצוות. ודאי ככה צריך להיות. הרבי ממקד, מחדד את השפיץ, כן, ממקד את הפוקוס עוד טיפה. המטרה היא בעצם שילכו בדרך התורה והמצוות כדי שמשיח יגיע תכף ומיד. כי כשאנחנו נוהגים כמו שצריך, אז המשיח מגיע. זה מביא את הגאולה

1:04:53 דובר 2 והכל עושים עם, עם השפיץ הזה, עם הנקודה הזו מול העיניים. זה מה שהרבי רוצה.

1:05:00 דובר 7 זה לחיות חיים בקצב מאוד גבוה, כאילו הכל הכל הכל מכוון לאיזושהי תכלית.

1:05:05 דובר 2 אם לא עכשיו, מתי?

1:05:06 דובר 7 נו.

1:05:07 דובר 2 אנחנו כבר הגענו, זכינו, הגענו לשפיץ הזה, וזה ראש חודש כסלו.

1:05:12 דובר 7 למה זה ראש חודש כסלו?

1:05:13 דובר 2 נו.

1:05:13 דובר 7 למה?

1:05:14 דובר 2 ראש חודש כסלו, אתה... אז אפשר להגיד מכמה היבטים כשמתעוררים על העניין. מתוך מה שדיברנו, כן.

1:05:20 דובר 7 כן, לא דיברנו הרבה, פשוט לכן אני אומר.

1:05:23 דובר 2 אה, זהו, אז הנה בוא קצת נאסוף את זה. ראש חודש כסלו. יש פה את הנקודה אפילו של ההיעלם והסתר שהיה אז, וההיעלם והסתר הזה, אף אחד לא הניח לו ולא נשבר. ידעו שהרבי מתגלה מיד. אנחנו מחכים להתגלות הזו עכשיו. בתוך ההיעלם והסתר הזה עצמו, אגב, הרבי, זה גם מפליא איך שהרבי, הרבי מחנך אותנו איך, איך, איך, איך להסתכל על מאורעות בחיים גם כשמשהו חלילה לא מסתדר טוב. בשיחה של מוצאי שמחת תורה ל"ח.

1:05:52 דובר 7 כן.

1:05:53 דובר 2 אז.

1:05:53 דובר 7 השיחה הראשונה שהוא.

1:05:54 דובר 2 שיחה ראשונה, ראשונה. התחלה, פתיחה של השיחה הראשונה. אפשר לשמוע את זה בהקלטה. גם שיחה שיצאה מוגה בלקוטי שיחות, או הוספות בחלק כ"ח. הרבי מתחיל את השיחה, אז הרבי אומר, ושוב בקול ככה חלש קצת, אבל הרבי מתחיל להגיד: אזוי ווי מפני הסיבה. מכיוון שמצד סיבה מתוועדים, התוועדות גדולה, מתוועדים אחרי הבדלה, ואז הרבי ממשיך: אז, אז, אז בסיטואציה הזו, במצב הזה, אז ככה אפשר לשמוע את זה בכל מרחבי תבל. יש שידור לכל מקום, אפשר לחבר ולאחד יהודים בכל העולם בלימוד התורה שעוסקים בהתוועדות, ואפשר להביא את דברי תורתם של רבותינו נשיאינו לכל העולם וכולי. עכשיו גם הרבי ככה מתנסח. מכיוון שמצד סיבה, זה מצד סיבה. כולנו יודעים מה הסיבה, אבל הרבי ככה, באיזשהו מקום, הרבי זה פחות משנה עכשיו העניין. לא, לא לשקוע במצב הפחות נוח. מצד סיבה, סיבה אלוקית, מצד איזושהי סיבה כרגע אנחנו בסיטואציה הזו. בוא נראה מה טוב בזה. איזה, איזה, איזה דבר יש פה. יש פה, יש, זה מה שמונח במילים, כן? מצד איזושהי סיבה אתה עכשיו פה. זה איך הרבי כתב לא אחת לאנשים, באיגרות מופיע מישהו שאושפז וביקש ברכה לבריאות, והרבי כותב לו: אתה לא סתם נמצא שם. יש את זה בכל מיני נוסח, כל מיני סוגי ביטוי, אבל ככה, אתה נמצא שם בהשגחה פרטית. אז בטח יפיץ יהדות בין חבריו לחדר באשפוז. כן, יש לא אחת כאלה. זה אתה נמצא מין על סיבה במקום כזה. בוא תעשה משהו.

1:07:30 דובר 7 לכאורה היה התקף לב. חסידים עכשיו לא רואים אותך. בוא אפשר גם ל...

1:07:33 דובר 2 אחד המצבים הכי הכי פחות נעימים שיכולים להיות, ובכל חב"ד בכל העולם, כן, שהרבי במצב שהוא לא, לא מתקשר איתנו בצורה הרגילה כל כך.

1:07:42 דובר 7 אה, מצד סיבה.

1:07:44 דובר 2 מצד סיבה. איך היה פעם כינוס שלוחות של אמריקה ב... אני לא זוכר איפה, קליפורניה אולי. והן, כשהן סיימו שם את האירוע, היו צריכות לחזור חזרה לקראון הייטס. אז בדיוק ירד שלג כבד ואי אפשר היה לטוס. המטוסים, הכל היה מושבת, והן כתבו לרבי וביקשו ברכה. שלחו למזכירות, מבקשות מה לעשות וכולי וכולי, והרבי נותן שמה קצת בראש. איך, איך, איך זה שהן לא מבינות שהן נמצאות שם, אז יש להן שליחות שם, להתעכב שם, ויותר פרסומת בעיתונים עם כל המצב, שהקבוצה שנשארה שם אז הן יותר בולטות בתקשורת. אפשר לנצל את זה להפיץ יהדות. ככה, ככה, ככה הסתכלות. עכשיו אנחנו לא רוצים להישאר בזה. גם אז הרבי לא רצה שיישאר ההעלם והסתר הזה, כן? אבל הרבי מהרגע הראשון, מהרגע הראשון, בפעם הראשונה שהרבי מסר מסר לחסידים, המסר הראשון של הרבי לחסידים אחרי ההתקף לב היה מה שהרבי אמר לרב לייבל שימסור ליואל כהן, שהוא מה שאפשר לקחת מהמזרק, שעל ידי הוואקום דווקא אז זה מכניס את החומר.

1:08:47 דובר 8 רוצה ללמוד הוראה.

1:08:48 דובר 2 הוראה לעבודת השם מהמזרק.

1:08:49 דובר 8 שמה ש...

1:08:49 דובר 2 דווקא בעקבות הוואקום של המזרק, יש הרי וואקום שמייצרים כדי למשוך את החומר. אז הרבי אמר לו שהנקודה היא שזה בדיוק העניין, שצמצום זה בשביל הגילוי. אין מטרה בצמצום כשלעצמו. כן? בגאולה יתגלה מעלת הצמצום כשלעצמו, אבל צמצום זה בשביל הגילוי. והרבי אמר לרב לייבל שיגיד לרב יואל כהן שירחיב בזה בהרחבה, בהרחבת ההסבר, ובפארברענגען של שמחת תורה זה מה שהוא עשה. עמד והסביר את העניין בהרחבה על פי מה שנאמר בחסידות. הרבי הניח ישר את הנקודה. יש פה איזשהו צמצום, יש צמצום. הרבי לא התכחש למציאות הזו, אבל צמצום זה בשביל הגילוי. הולך להיות תנופה גדולה יותר. ואחרי זה הכל הרי, כל הנושא של משיח אחרי זה התקדם בצעדי ענק. זה, וזה נקודה ראשונה.

1:09:34 דובר 8 דווקא אחרי חודש כסלו.

1:09:35 דובר 2 כן, וזה, זה, זה נקודה ראשונה. זאת אומרת, זה נקודה אמיתית שאנחנו גם לחיים היומיומיים בכלל, ובדגש על המצב של הגלות. מחכים לגאולה כל שנייה, נמצאים כבר בימות המשיח, והרבי צריך להתגלות כל רגע. בוא נבין שלמצוא גם במצב הזה, כל רגע שגאולה עוד לא הגיעה. הרבי דורש מאיתנו להתמקד במצב הנוכחי, למצוא בזה את ההזדמנות שיש פה. מה אני יכול עדיין לעשות? איך הרבי אומר, שיבוא משיח? הרבי הריי"צ אומר שיבוא משיח, אנשים וועלן זיך כאפן פארן קאפ, אנשים יתפסו ככה את הראש. זה איזשהו ביטוי יידיש, תנועה כזו של אחחח, פספסתי את ההזדמנות. עכשיו זה ההזדמנות שלך, שנייה לפני שגאולה מגיעה. בוא ת', ת', ת', ת'. אז כבר לא יהיה לך הפצת המעיינות. לא יהיה לך כל מיני. לא יהיה לך צדקה לעני. זה דיון קצת, אבל הרבי ככה מתבטא. אז זה מפני הסיבה, כן, מצד, מצד סיבה. זה למצוא את הנקודה הזו, ובעיקר להסתכל קדימה.

1:10:34 דובר 8 כן.

1:10:34 דובר 2 אחרי הצמצום מגיע הגילוי. הרבי רצה שמהרגע הראשון כבר נראה את הגילוי. עכשיו ודאי מחכים להתגלות של הרבי כל רגע. בוא נראה כבר את זה. הרבי אומר לנו היום לשמוח כבר בשמחת הגאולה. לשמוח כבר עכשיו על הגילוי שהולך להיות. בוא נהיה חכמים, שלא ניפול מה שנקרא ונשקע ב... לא, זה, זה אוטוטו. אנחנו לא מקבלים את המצב הנוכחי. התשוקה גוברת, הגעגועים חזקים מאוד. הרבי מדבר על זה לא אחת בשיחות. הרבי למד מהרבי הרש"ב על התשוקה לגאולה. אבל...

1:11:06 דובר 8 מה הכוונה מהרבי הרש"ב?

1:11:07 דובר 2 מהסיפור של הרבי הרש"ב שניגש לצמח צדק ובכה: למה השם לא מתגלה אליי? אז הרבי לוקח את זה אלינו. צריך להיות תשוקה לגאולה. ומה עושים עם תשוקה? כמו שהבאנו על אהבה לרבי, מה עושים עם תשוקה? אז הרבי מיד אומר, כשאדם, מה זה הרבי אומר, זה הליך טבעי. אם אדם משתוקק באמת, אבל הרבי מדבר את זה. כשמשתוקקים לגאולה, אז ממילא יהודי עושה כל התלוי בו כדי להיות כלי ראוי לקבל את הגאולה. אתה באמת רוצה? אתה משתוקק ברצינות? זה נוגע בך באמת? אז אתה לא יושב בבית. אתה עושה הכל, הכל, הכל כדי להביא את הגאולה, כדי לזכות לקבל אותה.

1:11:43 דובר 8 כן, תשוקה זה מניע מאוד חזק.

1:11:45 דובר 2 תשוקה זה מניע חזק.

1:11:46 דובר 8 כן.

1:11:47 דובר 2 אז שוב, היינו שמחים שלא יהיה את הוואקום הזה שמייצר תשוקה, אבל זה עכשיו המציאות. תעורר את התשוקה הזו, תרצה את הגאולה, תצייר את הגאולה, תחווה אותה כבר במה שנקרא כמה שאפשר, ותעשה הכל בשביל להביא את הגאולה.

1:12:02 דובר 8 זה להיות על טבעי ב... ב... מה זה על טבעי? זה קשה בוואקום, בחושך, באתגר לראות את ה... אבל ככה זה החיים. לא ככה השם קבע את סדר, סדר הבריאה?

1:12:13 דובר 2 תראה, לחיות כמו חסיד זה תמיד עבודה.

1:12:17 דובר 8 כן.

1:12:18 דובר 2 או יהודי בכלל, אבל כמו חסיד. מה הכוונה? זה חסיד, חסידות זה פנימיות. זה דורש לחשוף בעצמך את הרובדים היותר פנימיים של הנשמה, כמו שחסידות מלמדת אותך לחשוף את האהבה שיש לך לקדוש ברוך הוא, שאתה לא חווה אותה בסתם כך. לחשוף את ה-- את הקשר שיש לך, לחשוף את אהבת ישראל אחד עם השני, כשאתה מגלה את הקשר העצמי שיש ביניכם. זה, הכל זה עבודה, אבל זה זכינו שאנחנו מדברים בשפה של פנימיות. כשמדברים על גלות וגאולה, אתה מסתכל על הגלות, על המציאות, אתה רואה גלות. אתה רואה מצב שהוא לא כל כך. והרבי מלמד אותנו, א', גם בתוך הגלות לראות במאורעות מסוימים, לזהות בהם שזה בעצם התחלה של עניינים גאולתיים.

1:12:58 דובר 8 אצלנו עכשיו, ברוך השם, יש אה... כל, כל מה שקרה בתקופה האחרונה.

1:13:02 דובר 2 בשנים האחרונות.

1:13:03 דובר 8 כן.

1:13:03 דובר 2 אז, אז, אז יש, יש גם-

1:13:05 דובר 8 אפשר לראות

1:13:05 דובר 2 מאורעות שטלטלו קצת ומצד שני דברים שרואים גם כן על־טבעיים של הצלחות אלוקיות-

1:13:09 דובר 8 ממש

1:13:09 דובר 2 בכל מיני ו-- ו-ו-וגם ל-לראות בתוך-- לעבוד עם עצמנו גם, שלמרות שאתה חווה דברים מסוימים, לחפש בזה את הגאולה ולהבין שבאמת באמת זה, זה פה מה שנקרא, איך אמר הצמח צדק? שיבוא-- שאלו אותו פעם מה זה שלומדים, בשביל מה לומדים חסידות הרי? בגאולה תתגלה תורתו של משיח, שזה כבר חסידות, מה שנקרא פי כמה וכמה. היום זה רק טעימה מהגאולה, מהתורה של משיח. אז הצמח צדק אמר שזה כמשל אחד שעומד ו-- ליד קיר ומאחורי הקיר עומדים שניים ומשוחחים ביניהם. עכשיו הוא לא ש-- הוא שומע שהם מפטפטים, הוא לא מצליח להבין את המילים. אחרי זה הוא ישמע אותם שיגידו לו, "דיברנו על זה וזה." אה כן, כן, כן, עכשיו אני מחבר. כן. הצלילים, הצלילים מסתדרים לו פתאום. אז ככה הצמח צדק אמר, לומדים חסידות היום, אתה יודע, אתה מבין משהו, זה אתה מגרד. אבל ב-- מי שלומד חסידות היום אז בגאולה הוא יוכל להגיד, "אה, אוקיי, עכשיו אני מבין מה שאז שמעתי, כן? מה שאז למדתי." אז, אז, אז הדרך זה אנחנו מה שנקרא היום אה מגרדים קצת את העניין ובגאולה פתאום אופס, הנה נגלה בעצם שמה שעכשיו זה היה נראה לא ראינו את זה. אבל כן, כן, זה כבר אז היו סימנים ברורים וכבר אז התחיל העניין. זה בעצם קיים. יא. לחיים, לחיים.

1:14:28 דובר 8 לחיים, לחיים.

1:14:29 דובר 2 שמראש חודש כסלו הזה ועוד לפני ראש חודש כסלו, שזה יום של גאולה של הרבי, כן? זאת אומרת יציאה ממצרים אל המרחב באופן מסוים, נזכה לגאולה השלמה. נראה את הרבי מלך ביופיו. תחזינה עינינו תכף ומיד והשמחה שתפרוץ תהיה פי כמה וכמה ממה שהייתה אז. זו תהיה שמחה לא רק של חסידים אלא של כל עם ישראל. ו-ו-וגם את זה צריך לצייר לעצמנו. לצייר ולדעת שזה הולך לקרות אוטוטו ממש.

1:14:56 דובר 8 בעזרת השם. לחיים ושבת שלום.

1:14:57 דובר 2 לחיים ולברכה. לחיים, לחיים.