למה חסידים נוסעים לרבי? ומה אפשר לפספס? | הרב לייזר אשכנזי #004

00:00 דובר 1 ברוכים הבאים. אנחנו ממשיכים עם ההתוועדות הרביעית על נסיעה לרבי עם המשפיע הרב לייזר אשכנזי, משפיע בישיבת חינוך לנער. ההתוועדות לזכות הינדה בת רבקה לזיווג הגון. אם אתם מעוניינים להקדיש פרק לעילוי נשמת או לזכות, אתם מוזמנים לפנות אליי בפרטי. לחיים, לחיים. הרב לייזר אשכנזי לחיים, לחיים.

00:19 דובר 2 חיים וברוכה.

00:23 דובר 1 למען הסר ספק אנחנו כבר אחרי, אנחנו בתוך ההתוועדות. אז שעה כבר עשינו.

00:27 דובר 2 כן.

00:28 דובר 1 טוב, נסיעה לרבי. היום, אה, נסיעה, חשבתי על זה, פעם הסיפורים היה על סוס ועגלה שנוסעים לעיירה ליובאוויטש והיום זה עולים על המטוס. אלפי, אני לא יודע, ממש כמויות גדולות של בחורים ומשפחות וטסים לרבי. אז בוא נתוודע על זה קצת. על מה ולמה כל העניין?

00:49 דובר 2 באמת, אה, מע-מעניין, שמעתי שהיו משפיעים כשאני הייתי צעיר, כשהיינו אומרים טסים לרבי הם היו, הם לא אהבו את ה, את המילים האלה. נוסעים לרבי. לא כל כך הבנתי למה, אבל עכשיו כשאתה מתאר את זה, אתה מתחיל מהעגלות שנסעו ועכשיו זה מגיע למטוסים. כנראה שיש בזה משהו. צריך לחשוב על זה. עוד לא, אנחנו בהתחלה של ההתוועדות.

01:12 דובר 1 כן.

01:12 דובר 2 נכון, אנחנו באמצע, אבל באמצע של ההתחלה. לחיים.

01:15 דובר 1 לחיים, לחיים וברוכה. נוסעים לרבי.

01:17 דובר 2 לחיים וברוכה. נוסעים לרבי זה באמת, אה, החלום של כל חסיד. זה ה-דבר. זה, זה לא תמיד מוסבר. לא תמיד אנחנו יכולים אפילו להגיד במילים. אה, יש את הסיפור על הרב מדוקשיץ שאשתו לא הרגיש טוב ואספו בשבילו כסף. לקח את הכסף ונסע לרבי ואמרו לו, "מה קורה פה? בשביל זה אספנו." אז הוא אמר, "מה זה נסיעה לרבי? אני לא יכול להסביר לכם, אתם לא תבינו". אז אין מה לדבר, נו, אין מה לדבר. כאילו יש דברים שחסידים לא יודעים, אה, לא הכל זה הגיוני כזה.

01:58 דובר 1 לוגי.

01:59 דובר 2 עם הסבר לוגי. ונסיעה לרבי זה, וואי זה אתגר. צריך באמת להגיד לחיים ולהיכנס להתוועדות.

02:06 דובר 1 כן.

02:06 דובר 2 בשביל שנצליח להיכנס ש, שזה יהיה הכנה טובה ושזה יהיה, שיהיה לנחת לרבי. לחיים.

02:14 דובר 1 לחיים, לחיים.

02:17 דובר 2 לחיים וברוכה. איפה מתחילים? כשנוסעים לרבי, איפה מתחילים? לרצות.

02:24 דובר 1 אז למה זה חשוב? זה חשוב, אני זוכר שתמיד שהתוועדנו זה בישיבה קטנה, בישיבה גדולה. זה חשוב, הנסיעה וחלק מההתקשרות שלנו לרבי. מה? מה כזה קריטי בלסוע?

02:37 דובר 2 אמ, זו שאלה טובה. אולי בוא, בוא נתחיל, אני אתחיל. אני חושב שנגיע לשם איתך.

02:43 דובר 1 יאללה.

02:43 דובר 2 אמ, כשאנחנו מדברים על נסיעה לרבי אז, אה, נסיעה לרבי זה... יש, יש, יש הרבה דברים. יש, אה, אם רבי לא שנה חיה מינייה, שחסידים היו אומרים, "אם לא נוסעים לפחות פעם בשנה לרבי, איפה חיים?" אצל הרבי, גם הרבי אומר ש-770 נקרא בית חיינו. כך חסידים היו קוראים תמיד ל-לבית של הרבי, בית חיינו. אה, יש עניין של נסיעה לרב. להקביל פני רבו ברגל שזה תחליף לנסיעה לבית המקדש. אחרי, אה, חורבן בית המקדש, אז נקבעה הלכה שצריך להקביל פני רבו ברגל. אז יש לקבל חיות, יש לנסוע לרב. אמ, יש, אמ, אה, הוי גולה למקום תורה שהאדמו"ר הזקן כן כבר הלך, שהוא היה גאון בעצמו והיה למדן יוצא מן הכלל. יש תיאורים, כן, שבגיל צעיר כבר הוא מסר פלפול בקידוש החודש בבית המדרש וכל הגאונים לא מצאו את ידיהם ורגליהם, ובכל זאת הוא חיפש, אה, לגלוט למקום תורה, ללכת לרב. יש בעם ישראל תמיד ידעו שיש ללכת לרב. צריך לחפש, ללכת לרבי וללמוד תורה. נסיעה לרבי יש לזה משהו עמוק יותר וגבוה יותר ואפשר אולי אפילו יותר לחבר אותו לנסיעה לבית המקדש. הרבי גם מחבר את זה במכתבים לאנשים שנסיעה לרבי זה כמו נסיעה לבית המקדש. נסיעה לבית המקדש, אם ניכנס לזה רגע, יהודי היה, אה, חי את החיים שלו, היה לו את השכן שהורא בתו על הגבולות של החצר, אם הוא הזיז לו קצת את הגדר או לא הזיז לו. והיה דיני תורה והיה בבית כנסת על המקום, בבית כנסת, היה הכל. ואז מגיעים לבית המקדש ושמה פתאום חוץ מהקדוש ברוך הוא אין שום דבר. עומדים צפופים, משתחווים רווחים, ניסים. אנשים היו מתרוממים, שוכחים רגע את המחלוקות,

04:37 דובר 2 שוכחים את השוכחים, את הסכסוכים, שוכחים את הכל ועולים לאיזה עולם רוחני, עולם אלוקי. אני והקדוש ברוך הוא כשם שבא לראות כך בא לראות. הקדוש ברוך הוא מסתכל עליך, אתה בא לראות את הקדוש ברוך הוא במובא של הניסים וכן הלאה. אחר כך חוזרים חזרה ל-ל-ל-לבית, חוזרים חזרה לקטנוניות. השאלה מתאר לעצמי שכנראה, לפחות לפי התיאור שלימדו אותנו אז אחרי תשרי, אחרי חג, היה לוקח זמן לחזור חזרה לסכסוכים. זה לא היה זה ולכן כתוב שלוש פעמים בשנה כי זה מתקהה. מי היה צריך לחזור לקבל את ההטענה הזאת, הבהירות הזאת שחוץ מהקדוש ברוך הוא שום דבר. זה הדבר האמיתי בחיים שלנו. זה מרכז החיים שלנו. זה הכל. זה בעצם מה שהיה בבית המקדש. אז רגע, אתה חושב שב-ב-בירושלים לא היה אקשן? לא היה מעניין? כל החבר'ה יושבים ביחד. תחשוב רגע, היה חלות התודה. כתוב שהיו צריכים לעשות ארבע-- בן אדם מביא קורבן תודה ארבעים חלות. אף בן אדם לא יכול לאכול ארבעים חלות תוך יום ולילה, שני ימים ולילה.

05:46 דובר 5 אז לאכול את זה בפרק זמן מסויים.

05:47 דובר 2 כן, אומרים שאחד מההסברים זה שהביאו את זה במיוחד בשביל לעשות התוועדות, שבן אדם יגיד תודה, לא יהיה לבד. הוא לא יכול, הוא מחויב לשבת עם עוד אנשים. בסדר, היו שם התוועדויות, היה מעניין, היה נחמד והיו גם אנשים שבאו והתפללו שתהיה להם שנה טובה ומתוקה. אנשים שבאו והתפללו על הצרות שהיה להם, אנשים שבאו לקבל ברכות, אנשים שבאו לקבל הכוונה מהסנהדרין, הכל היה בבית המקדש. מה הדבר המרכזי והעמוק ביותר? שאנשים באו להשתחוות בבית המקדש וזה הרבי מדבר. הרבי אומר שאנחנו אומרים בתפילה של החג, "ואין אנו יכולים לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך." אז הרבי אומר מה הבעיה? תעלה. לך למקום המקדש. בסדר, אין בית המקדש, אבל אתה את שלך תעשה. תבוא, תראה. הקדוש ברוך הוא יראה אותך. זה הרי מקום השכינה. היא לא זזה משם, היא תמיד נמצאת שם. אה, ארון הברית נמצא במחילות מתחת למשכן, מתחת לבית המקדש. יש שיחה ארוכה של הרבי שזה עד היום זה המקדש, ארון הברית שנמצא שם. אז הוא יכול לבוא.

06:55 דובר 5 נמצא באותו מקום.

06:56 דובר 2 כן. אז אתה יכול לבוא? תבוא. בסדר, אז זה אפשר להשתחוות.

07:01 דובר 5 בית המקדש אין, אני יכול לבוא אבל.

07:02 דובר 2 כן, ולהשתחוות. אתה לא יכול להשתחוות שם? מי מפריע לך? מה? ה-ה-ה-- משרד הביטחון, הזה, הפוליטיקה שלא נותנת להשתחוות? ואם יתנו רשות להשתחוות? אז הרבי אומר יש שני סוגי השתחוויה. יש השתחוויה פיזית, שזה אפשר. יש השתחוויה נפשית, שזה בעצם מה שחוו בבית המקדש, מה שאנחנו החסידים מחפשים, שאנחנו נחווה איזושהי חוויה של ביטול מוחלט לקדוש ברוך הוא. חוץ מהקדוש ברוך הוא אין שום דבר. אין שום דבר משמעותי, אין שום דבר פשוט. ואת זה לאו דווקא שתחווה אם תשכב על הרצפה בהר הבית של היום. איפה כן אפשר לחוות כזאת חוויה? כשמגיעים למקום של הרבי. הרבי אומר בן אדם שבלי אינטרסים, הוא בעצמו כזה בטל, שאצלו מגיעים אז חווים את החוויה הזאת. הרבי מדבר על זה, הנסיעה לרבי.

07:55 דובר 5 כשבאים לרבי.

07:56 דובר 2 כשבאים לרבי אז חווים כזאת חוויה של השתחוויה פנימית. הוא לא מדבר על השתחוויה פיזית, הפוך, את החוויה הפנימית, ההשתחווה, שזה מה שחשוב לנו בתור חסידים, שזה הדבר העמוק. את זה חווים אצל הרבי וזה חמקמק. למה? עוד פעם, גם בבית המקדש היו, היה הרבה אקשן, היה הרבה מה לראות, הרבה דברים מעניינים. היה את אלה שרקדו בשמחת בית השואבה, היה את אלה שעמדו והסתכלו, היה את אלה שעמדו בעזרת נשים והיה את אלה שישנו על הכתפיים כמו התיאורים וכן הלאה. והיה הרבה מעניין. היה פרנגס[?], היה בסוכות, היה אנשים שעשו התוודויות תודה ועוד ועוד ועוד. ולא כולם באו להשתחוות. אני לא רוצה לדבר עליהם. לא שאני מדבר עליהם, אני מדבר על הרעיון. לא כולם קלטו שיש פה השתחוויה פנימית, שזה מה שאנחנו מחפשים, זה מה שחסידות מלמדת לנו וזה מה שהרבי מלמד אותנו. לבד לא תגיע לזה. סע לרבי, שמה, כשהייתי ילד היו אומרים "ייפול לך האסימון". היום כבר צריך להסביר מה זה אסימון ומה זה ייפול. אבל-

08:51 דובר 6 זה התוודות שלמה אצל ר' שמעון[?].

08:53 דובר 2 כן.

08:53 דובר 6 מה זה אסימון ומה זה זה.

08:54 דובר 2 כן, כן.

08:55 דובר 6 תפס לנו איזה חצי שעה.

08:56 דובר 2 כן, כן, להסביר מה זה אסימון ואיך זה נופל ומה קורה. אבל כאילו פתאום יונח אצלי, יופנם אצלי, אני ארגיש, אני אקלוט שבאמת חוץ מהקדוש ברוך הוא אין שום דבר. מה שהרבי, הרבי זה כל החיים שלי. זה ממש ככה. זה אמיתי, זה מוחלט, זה עד הסוף.

09:16 דובר 6 ולמה זה קורה דווקא שם? אנחנו מתוודים פה. אתה, יש נקודה, יש עניין. מה זה, אתה יודע, לבוא, ללכת. היום זה גם מאוד קל הטיסה. אני מדבר על השנים האלה שעשו את הצ'ארטר, שנים שהיה קשה לטוס. לא כל אחד היה טס.

09:31 דובר 2 אתה אומר כמה דברים.

09:32 דובר 6 לטוס לרבי באיזה טיול רבעי[?] ועומדים ויש את הווידאו הזה שאתה רואה את כל ה הרבה מאה אנשים באים ככה לרקוד איתם כשהם טסים לסבן[?], סבן די[?].

09:41 דובר 2 זה היה התרגשות עצומה עד שמישהו היה נוסע. זה היה כמה חצי שנה משכורת ועוד כל מיני דברים כאלה. זה היה לא פשוט.

09:49 דובר 6 כן.

09:49 דובר 2 אז אתה בעצם נוגע פה בנקודה של ההכנות גם. אתה אומר פה כמה נקודות, למה דווקא שם ומה עם הכנות? כי בעצם מה שקרה, עצם הנסיעה עשתה לך הכנות. עצם הנסיעה זה חצי שנה סביב זה. זה הכנות, זה כבר עושה. אמר לי מישהו לאחרונה שהוא ראה שאם אתה לא עושה הכנות רוחניות, הרבי עושה לך הכנות גשמיות. פתאום הטיסה מתארכת, פתאום יש בעיה עם הויזה, פתאום עם הויזה, פתאום בעיות בחדר. אתה תבוא פחות, פחות, פחות מלא בעצמך, פחות מלא בעצמך. את ההכנות האלה או שתלמד וזה בדרך הארוכה והנכונה והישרה תלמד כמה ממאמרי החסידות ותחזור עליהם עוד פעם ועוד פעם ותתכונן או שיהיה לך הכנה פיזית כזאתי. זה ככה זה קורה. זה, זה, זה ככה זה עובד בדרך כלל. אבל יש איזה הכנה. ובאמת, טוב, אין ספק שכשנוסעים יותר מהר ובפשטות זה נראה שיש עניין בזה לנסוע הרבה יותר מהר. אם אנחנו מגיעים לפה על הנסיעות המהירות כשר' מענדל הגיע לארץ, אז הדבר הראשון שהוא עשה זה סעו לרבי. סעו לרבי. סעו לרבי. קדימה, קדימה, מה קורה? סעו לרבי. מי שהתחיל לעשות את הבלאגן לנסוע לרבי זה השלוחים שבאו לתש"ו, לתש"ז, לתש"ח. הם התחילו להגיד צריך לנסוע לרבי. ר' מענדל אמר כל אחד שהוא רק פגש, "מתי היית אצל הרבי?" עכשיו אבא שלי היה, עליו השלום, היה משגיח בישיבה בלוד ואז זה לא היה מקובל שבחורים צעירים נוסעים לרבי והוא פוגש את ר' מענדל. אז הוא שואל אותו מי הוא, "מה אתה עושה?" "משגיח בישיבה בלוד." "הבחורים נוסעים לרבי?" אז הוא אומר לו ר' מענדל, "הם ילדים צעירים." "שייסעו לרבי."

11:32 דובר 6 ישיבה קטנה בלוד זה חבר'ה צעירים.

11:34 דובר 2 כן, מגיל שלוש עשרה, ארבע עשרה. כן, ישיבה קטנה זה לא היה מקובל. אז הוא אומר לו, "שייסעו לרבי." ר' מענדל הם צעירים, "שייסעו לרבי." ר' מענדל, "דבר ראשון צריך לנסוע לרבי. אחר כך נדאג גם להכנות וזה." זה גם גישה של הרבי גם על מנהגים. למשל, כשהרבי, הרבי מדבר על למשל על נטילת ידיים עם מגבת שלוש פעמים שמישהו אז בזמן הרבי הרש"ב עשה את זה, חיקה את הרבי הרש"ב אז הרבי הרש"ב אמר לו, "אתה ברמה הזאת? ברמה הרוחנית של זה?" אז הרבי אומר אוקיי, אמרו לך-- אתה שמעת על מנהג טוב, תעשה אותו. רגע, צריך להיות ברמה? אז תדאג גם להיות ברמה. אבל קודם כל תעשה, עכשיו תדאג להיות ברמה. כאילו הרבי לא ויתר על ככה רבאק[?], פשטות. מה שאני מבין שהרבי לא מוותר על ההכנה. דבר ראשון תיסע, עכשיו תעשה גם הכנה. זה שאם לא תעשה הכנה יסדרו לך הכנה זה לא נעים וכנראה זה גם לא עמוק כל כך, כי זה בא מלמעלה למטה בטהרותא דלילה, אבל יש בזה משהו. הכנות של חצי שנה ונסיעה וכן הלאה שזה עושה אותך כלי. זה עושה אותך כלי לבוא ולהיות פחות עצמך. אבל חוץ מזה הרי בשם גילוי אלוקות זה שם זה בית המקדש. שם יש גילוי אלוקות. עכשיו אני רוצה לדבר פה. כאילו חשוב לי איזה נקודה אני אומר. יש פה את כל הדברים האלה. יש פה את ההתוועדות. סליחה על המילה הגסה Action. יש אקשן חסידי מעניין.

12:58 דובר 7 כן.

12:59 דובר 2 ויש איזה נקודה של ביטול של, של בית המקדש של ההשתחוויה של בית המקדש שאפשר לאבד אותה ולא לשים לב. כי אני חושב ש-

13:08 דובר 7 הרבי ואני בכלל לא באירוע שלה[?].

13:11 דובר 2 וזה מה שאולי אפשר להמליץ לזה. מה שרבי פעם שבא מישהו לרבי ואמר שכל מי שלא הצליח להגיע שיגיע. אז הרבי אמר שכל מי שהגיע שיגיע. זה לא אומר שאם הגעת-

13:19 דובר 7 מי שהגיע לסעודת ששיגיע.

13:21 דובר 2 שיגיע או אמר כל מי שלא הגיע שיגיע. כך זכור לי שהמשפט אולי זה דומה, אבל הרעיון כאילו לא בטוח שאם הגעת פיזית הגעת עדיין. יש משהו להגיע עכשיו. אני לא יודע אם מותר להגיד את זה, אבל אנחנו בהתוועדות לחיים.

13:40 דובר 7 לחיים, לחיים.

13:41 דובר 2 שצריך לנקות את הפה. כן. שלא יהיה ינקה לחיצונים. לחיים.

13:45 דובר 7 לחיים, לחיים.

13:46 דובר 2 שבת שכולה משיח זוכר? כל הבחורים מגיעים ביחד. איזה אווירה זה של תשרי? בקטן.

13:54 דובר 7 כן.

13:54 דובר 2 מה זה אומר? לשני כיוונים. בכיוון החסידי, הרבי פה. כשכל החסידים מתאספים יחד, הרבי מגיע, הרבי נמצא מצב ברמה רוחנית.

14:06 דובר 7 כן.

14:07 דובר 2 כן? ולכן יש הרגישה של תשרי. אבל זה גם אומר שאני יכול בעצם סתם להתלהב מחבורה של אנשים שיש מוזיקה טובה. אני מתכוון שכולם שרים ביחד. זה מרגש. אני יכול להתרגש מהחיצוניות של העניין ולשכוח שיש רב שבכלל בסוף באנו להשתחוות.

14:26 דובר 7 אני חושב שגם היום שאני מתעסק הרבה עם הסידור, מקום וכל ה אתה יכול לתת את זה-

14:29 דובר 2 זה מסוכן. זה מסוכן מה שאני אומר, כי חס ושלום זה אם חסידים ביחד אז הרבי שם. אבל אני אומר אפשר גם לאבד את זה. אפשר גם לאבד את זה. ו-ו-כשנוסעים לרבי צריך לנסוע לרבי. צריך לנסוע להתבטל ואת זה אפשר לשכוח. ולפני ג' תמוז לא בטוח בכלל שזכו שכולם ידעו את זה. לא בא לשפוט אותם. אני רוצה ללמוד מזה, כי אנחנו הרבה פעמים כשאנחנו משחזרים לנו סיפור ששמענו שזה טוב. הסיפורים האלה מכניסים אותנו לאווירה ומסבירים לנו בערך איך זה, איך זה חיים בריאים ונורמלי שרואים את הרבי וכן הלאה, אבל זה לא מחייב בכלל שאנשים הגיעו לרבי. הרבי שם אומר למישהו שמי שהגיע שיגיע. זאת אומרת לא כולם הגיעו לרבי. דיברנו על זה שבעצם יכול להיות שאני שם לב לכל האקשן מסביב וכל המעניין ואני לא שם לב שיש פה רב בכלל. זה אחד מהתיאורים שבחסידות על הרמה של הביטול של המלאכים. אז השרפים נשרפים. למה? כי הם מבינים. הם מתרגשים, אבל הם לא מראים החוצה את מה שהם מרגישים. למה? כי הם צמודים לקדוש ברוך הוא כל כך קרובים וכל כך צמודים שהם.

15:49 דובר 7 שרפים עומדים ממעל לו.

15:50 דובר 2 אז בוער להם בפנים, אבל הם בביטול הכי גדול כי הם ליד הרבי. אוקיי, עכשיו להיות בסצנה יש הרבה מסביב, יש הרבה מסביב וצריך לזכור שיש רבה וגם לפני ג' תמוז זה לא מחייב שאנשים קלטו את זה. אני רוצה להגיד משפט, אני לא יודע אם הוא מדויק, אבל אני אנסה. הרבי הוא, אנחנו תמיד אומרים אבינו מלכנו. נכון, הרבי הוא גם אבא והוא גם מלך. זאת אומרת שאנחנו גם בנים וגם עבדים. או איך לקרוא לזה מלך עבדים. אני חושב, כך מונח לי, שאם אנחנו מתייחסים לרבי כאל מלך, הוא מתייחס אלינו כאל אבא. אם אנחנו רואים את עצמנו כעבדים, הוא יתייחס אלינו כאבא. אם אנחנו מסתכלים על עצמנו כאל בנים, לפעמים הוא יצטרך להזכיר לנו שהוא מלך. אם אתה בתשרי נהנה רק מהאווירה, זה יכול להיות שיצטרכו לשים אותך על המקום רגע. אדוני, יש פה מלך, אתה עבד. אם אתה בא להתבטל יהיה גם הרבה הרבה הרבה כיף מסביב. יהיה הרבה מעניין. בדורות הקודמים הרבי הוא באמת הוא טוב. הרבי הוא טוב, הוא נותן והוא מחלק. תחשוב ערב ראש השנה לא זוכר איזה שנה הרבי מחלק קיצורים ואורז. אנחנו באים מגיעים אורחים, הרבי מתחיל לחלק קונטרסים. כזה קירוב כזה. זה הרבי הוא אבא, הוא נותן והוא נותן ומה שקורה שאתה בשנייה אחת יכול לשכוח שזה מלך כי כל כך נעים פה, כל כך טוב פה. איפה אתה יכול לראות את זה? בחורים בקבוצה מגיעים לקבוץ עם התרגשות לא נורמלית. סוף קבוצה. מה הבחורים אומרים? אוף, הולכים לבוא לפה הישראלים. יהיה לחץ, יהיה דחוס. היה כזה כיף הקיץ בכלל.

17:49 דובר 8 כל האורחים מגיעים פתאום.

17:50 דובר 2 האורחים למי זה כוח? שכחת שזה מלך? נהייתי בן בית. כיף לי פה, נעים לי, הסתדר לי ולא בא לי עכשיו שיסתובבו לי בין הרגליים. אתה יודע משהו פה קורה. התישרי הוא כל כך נחמד ופתאום הרבי הוא המרכז. אני אקח את זה לעוד, עוד מקום. אמרנו גם בבית המדרש היו אנשים שרצו שנה טובה ומתוקה. אנשים באו לסליחות, רצו לשמוע תקיעת שופר של הרבי. לא נראה לי עוד פעם. אולי יש בודדים. לא נראה לי שמישהו אמר תקיעת שופר של הרבי מביא לך את השנה טובה ומתוקה הכי טובה בעולם. לא נראה לי שמישהו אמר כזה דבר או מישהו חשב אפילו לא נראה לי מה אנשים חשבו. איך אני לא מפספס פיפס? איפה לעמוד בדיוק? האם לעמוד רחוק ולראות אבל לא לשמוע או לעמוד קרוב, לשמוע ולא לראות? יש מקומות בודדים שאולי אפשר גם וגם עד שאתה בין מישהו מוריד אותך מהספסל. לא יודע. היו עסוקים במה? לא בשנה טובה ומתוקה. כולם ברור להם שהקדוש ברוך הוא מחכה לתקיעת שופר הזאת. הקדוש ברוך הוא. ההמלכה של הקדוש ברוך הוא קורית פה כשהרבי תוקע בשופר. אין משהו יותר, יותר משמעותי בעולם, יותר מרכזי, יותר חשוב מהתקיעת שופר הזאת של הרבי. אני רוצה להיות פה. אני רוצה, אני רוצה לא לפספס. אפילו לא אני רוצה. לא מפספסים דבר כזה. זה לא אפילו לא אני רוצה זה. האם מישהו בא ואמר אני ידחף לי אז יהיה לי שנה טובה מתוקה? אולי יהיה, אבל לא נראה לי.

19:25 דובר 8 כן

19:25 דובר 2 אוקיי. עכשיו זה גם לא מחייב שזה ביטול. זה יכול להיות שלא רוצים לפספס כי גם כן רוצים. מבינים שזה מיוחד ואיך אומרים אני צריך, אני. איך אומרים זה חמקמק הנושא הזה. בכל התשרי אני אמור להיות איזה רגע אחד של התעמתות כזאת שהיא לא קשורה אליי. זה לא כי החלטתי, לא כי הבנתי, לא כי למדתי משהו, לא כי איזה משהו שפתאום קורה חוץ מהרבי, חוץ מהקדוש ברוך הוא, אין שום דבר. זה כל החיים שלי. זה מה שאמרו לקרוא בתשרי. זה מה שקראו.

19:58 דובר 8 זה ההשתחוואה

19:58 דובר 2 כשנסע לרבי זה השתחווה. צריך לקרוא. אני לא יודע אם לכל אחד זה קורה. אני לא אני לא חושב שאני זה קורה כל פעם שאני נוסע וזה מה שהרבי אומר שמי שפה שיבוא. לא בטוח שכולם באים. רגע, אז לא לבוא בגלל שזה לא חלילה חלילה תבוא דבר ראשון תבוא. אנחנו רוצים לדבר על רמה מעבר וצריך לצפות אליה. זה לא אומר שמותר עכשיו לוותר על על דברים בסיסיים. צריך לבוא, צריך להתוועד וצריך לשמוח ולרקוד. וזה יכול. אתה יכול לראות את זה בהרבה מקומות. אני רואה שאני תפסתי את כל הזה, אבל בשמחת תורה. שמחת תורה. הרבי שומע קידוש. הרבי אפילו לא. הרבי אומר לאנשים להגיד לחיים. אין זמן כשהרבי פה ללכת ולדאוג לי לאוכל. שומעים קידוש כי פתאום אחרי רבי יכול להגיד לך לחיים או על כוס גדולה, לסמן לך על כוס גדולה, להגיד לחיים על כוס גדולה. אבל הכל סביב הרבי. אחרי שהרבי יוצא אז מתחילים הריקודים שלך. קח ספר תורה, תגיד לחיים לא משנה מה.

20:55 דובר 9 שזה נמשך אל תוך הלילה. ככה זה היה ב-

20:56 דובר 2 תוך הלילה וגם אחר כך במשך היום הפארברענגען של הרבי וכן הלאה. בזמן שהרבי נמצא זה לא זמן להחלטות טובות. זה לא זמן להגיד לחיים. זה לא זמן ל-ל-לחבק מישהו. זה זמן לשים לב שיש פה רבה. השרפים עומדים מעליו, הם עומדים והם בטלים בצורה מוחלטת. יש פה רבה. זה מרכז הסיפור. בשביל זה באנו לפה. באנו בגלל שיש פה רבה. באנו להשתחוות. השתחווה פנימית. אל תגיד הרבה לחיים, גם תשתחווה פיזית וזה יהיה הכי לא השתחווה פנימית. זה יהיה הכי טקס והכי הצגה והכי מזויף. אתה צריך תעמוד ותסגור את הפה ותנגן את מה שצריך לנגן, ותשיר את מה שצריך לשיר, ותרגיש את מה שצריך להרגיש, ותקווה שהרבי יתגלה אליך ויגיד לך להגיד לחיים שיתגלה לכולם כמובן.

21:43 דובר 9 כן.

21:45 דובר 2 עוד לא נכנסנו לאיך למורכבות שהרבי הכניס אותנו אחרי ג' תמוז. אני אומר לך עכשיו מההתחלה עוד לפני ג' אני מדבר עוד לפני ג' תמוז. לא בטוח שכולם, אה כולם. הרבי כל כך טוב והטוב לב של הרבי הוא יוצר.

22:00 דובר 9 שאני יכול לא להגיע.

22:02 דובר 2 זהו. הוא יוצר כמין אה קושי לשים לב למה שמאחורי הקלעים. אפשר להאריך בזה. לא יודע אם אני אצליח עדיין להגיד את זה. לחיים, לחיים.

22:16 דובר 9 לחיים, לחיים.

22:17 דובר 2 צריך לנסוע לרבי. צריך לנסוע לרבי. זה רציני, זה לבוא להתבטל. זהו. מה זה? לא יותר דיברתי. מה לא? מה כן? לא יודע. לחיים, לחיים.

22:30 דובר 9 זה בעצם השלב של הניגון.

22:32 דובר 2 נכון, נכון.

22:33 דובר 9 נו אולי נעשה ניגון.

22:34 דובר 2 להתחיל את ה. איי יא יאממה יא יאממה יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא מאמא מאם איי מאמא מאם איי. יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא למה יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא. לחיים סליחה שאני קוטע אותך באמצע הניגון משהו קופץ לי. סליחה. לחיים.

23:59 דובר 9 לחיים, לחיים, לחיים.

24:01 דובר 2 מדברים עם בחור. אני אומר לו איך היה תשרי, איך היה תשרי? היה גילוי אלוקות, היה גילוי אלוקות, היה, היה וואו, היה חיות, היה שמח, היה וואו. נו מה היה זה? אני גם הייתי וגם הספקתי וגם זה וזה דבר זה נפלא וזה אמת. והפעם אמרתי לבחור הייתי רוצה לשמוע ממך. תשמע, היה גילוי אלוקות. לא הבנתי את הזמנים. שמחת בית השואבה נרדמתי, לא הצלחתי לקום בתהלוכה הלכתי, השאירו אותי שם. לא הייתי בקבוצה של הרבי. חזרתי לבד. כל איזה עד שהגעתי לסן סנטי [?]. הצלחתי באיזה מניין לקבל איזה, איזה עלייה לתורה. בקיצור היה גילוי אלוקות, היה גילוי אלוקות והפרבנגן בקיצור דחפו אותי. התכתשתי על מקום. בסוף עמדתי מאחורה בקושי לא ראיתי כלום. לא זה גילוי אלוקות. מה התכוון לומר? לא תמיד כשמרגש אותי וכיף לי זה גילוי אלוקות. זה גם זה גם. אבל אם באים להשתחוות אני מביא מקרה קיצון. חס ושלום. אני מביא מקרה קיצון. אני אגיד לך, באנו להשתחוות. מי אמר שזה אמור להיות שאספתי סיפורים יפים, רק זמנים מרגשים, חזן שמנגן יפה ו-ו-והרגשה לא יודע הרגשה כלשהי. כן, הרבי נותן, הרבי נותן את זה. הרבי נותן את זה, אבל יש עוד משהו מאחורה. אנחנו באים להשתחוות. אנחנו באים להשתחוות. אני רוצה מה שחסידות סאטמר אומרת המאה ואחד, הטיפה יותר מהרגיל. איזה משהו שלא הסתדר לי ולא הלך לי. יופי. עכשיו אני לא הרגשתי ולא הרגיש לי ולא היה לי נעים ולא הסתדר לי ולא היה לי מקום ולא זה. אולי עכשיו היה פה הרגע הזה שהרבי היה פה, נכנס לך לעצמות. אולי עכשיו זה השנייה הזאת שמשהו נקלט בנשמה שלך חוץ מהרבי שום דבר. מי אמר

25:56 דובר 2 שזה בהתרגשויות? ואז ההתרגשויות התחילו להילחם בהתרגשויות שקורים לך בארץ. גם בארץ יש התרגשויות כלשהן והן לא תמיד חסידות.

26:04 דובר 10 עולם הזה נותן לנו הרבה התרגשויות.

26:06 דובר 2 אני לא אומר שלא צריך. חייבים ועדיף שתהיה התרגשויות. לא עדיף גם צריך וזה נכון, אבל כל חסידות אומרת ההתרגשויות הם על תנאי. ההתרגשויות צריכות להיות על תנאי שיש משהו מאחורה. למה? כי ההתרגשויות יש להם כוח ויכולת כזאת להשתלט על העסק. ואז אני מתחיל לרדוף מההתרגשות, מההתרגשות, התרגשות, התרגשות. ואני מתחיל להגיד כשמרגש אותי זה אמת. כשלא מרגש אותי זה לא אמת. מי אמר? ואז אני אומר רגע, יש פה משהו מרגש. אני כבר לא מתחיל. אני כבר לא. לא חוקר ולא ולא ולא ביקורתי כלפי כל התרגשות. ומי אמר? וההתרגשות הופכת להיות. וזה באמת אם מישהו חווה התרגשות רוחנית בפשטות מיוחדת זה מציף אותו, אבל אז הוא מתחיל להתמכר להתרגשויות. אז לא להתרגש גם את זה לא. הרבי נותן את זה והרבי רוצה את זה כי אז זה לא אני.

27:00 דובר 10 אבל שלא רק שם זה ה.

27:01 דובר 2 שלא יהיה רק שם.

27:02 דובר 10 אני חושב שבחיים בסוף פוגשים, אני לפחות המקומות שאני מתמודד עם השאלה מול, מול מה נכון בחיים זה בקושי. בעונג כשטוב לך ואתה במקום טוב אתה לא פוגש. השאלות האלה לא צפות. ברור. כן, הקדוש ברוך הוא ודאי. אני מתפלל, אני עושה את הסמבה, אני דווקא ברגעים של הזה שמה.

27:24 דובר 2 חסידות מובא שהקדוש ברוך הוא מתגלה יותר בחושך.

27:28 דובר 10 כן.

27:28 דובר 2 חושך שם הוא נמצא יותר. כשיש אור אז הוא גם נמצא אבל אתה לא שם לב. יש הרבה רעשי רקע, חסידים רוחניים טובים ואלוקיים. עכשיו אני כל כך מדבר נגד זה שזה נשמע כאילו אז עדיף רק הביטול וזה, אבל זה גם לא עובד ככה. הרבי רוצה שנשמח ולא לחינם הוא רוצה שיתוועדו ובכלל כל השנים האחרונות מתשמ"ח כל פארברענגען זה רק פארברענגען של חסידים. הרבי מתוועד בשבת והוא אומר יהודי תסכיז לב[?] תתוועדו אתם. כמובן הרבי לפניכם בשבת התוועד אליו תסכיז לב[?], אבל אין יותר התוועדויות מחוץ לשבת. הרבי אומר שיחה אולי על הסטענדער בלי ניגונים, בלי לחיים.

28:05 דובר 10 אבל איך ההתוועדות הגדולה כמו שהייתה.

28:06 דובר 2 אין ניגונים, אין לחיים, אין זה. הרבי אומר סליחה, עכשיו תתוועדו אתם. מפורש הרבי רוצה שנכניס, אבל אני אומר היות ויש איזה מקום שיש מלחמה בין כל א-- עכשיו אני אחזור למילים שדיברו אחרי ג' תמוז, אה, שהייתה תקופה של גילויים אז זה מסתיר על העצם וגילויים בהכרח הם מסתירים על העצם.

28:27 דובר 10 שוב גילויים מסתירים על העצם.

28:29 דובר 2 העצם זה הדבר בעצמו והגילויים מסתירים על העצם. אבל עצם בלי שום גילויים זה הופך להיות תיאוריה שהיא לא אמיתית. סתם, אפשר לדבר על העצם.

28:38 דובר 10 תפשט את זה. מה, מה הכוונה?

28:40 דובר 2 אם אני אדבר כאילו את האמת מפני שהיא אמת בלי שום גילויים, אז איך אמרת? אולי לא נסע? הרבי גם פה. מה פירוש? גילוי אלוקות נמצא בכל מקום. חלילה, הרבי-

28:51 דובר 10 אם כבר אין את השתחרר, בוא נעשה את זה פה. למה צריך לנסוע?

28:53 דובר 2 נכון, והרי גם הקדוש ברוך הוא רוצה שזה ייכנס לתוך הגילויים. ואז מה קורה? זה נהיה פתאום כמו ספירלה כזאת. אנחנו עושים לרבי להתבטל ולהכניס את זה ל-ל-לעולם הגילויים שלנו, לעולם הרגשות, עולם הסחרה[?] שלנו. אז למדתי מאמר, התחברתי, פתאום הפנמתי איזושהי נקודה חסידית, הרגשתי איזושהי התרגשות אלוקית, איזו תפילה מיוחדת או באיזה פארברענגען וחוויתי משהו וזה הפך להיות בעיה. הוא הסתיר על העצם. עכשיו צריך לחפש שוב פעם את העצם, אבל אסור. אז ספירלה. עכשיו חיפשת את העצם. נו, נו, אז זה לא זה ולא זה. אז מה גילויים? זהו. צריך, עושים. גמרנו. תקום, תבוא בזמן לתפילות, תהיה בזמן, תהיה זה. נו הגעתי, זה יבש. זה יבש, עכשיו יכול להיות רק וי שעשיתי בכלל.

29:46 דובר 10 כן, בעבודת השם אתה עובד קשה להיכנס לאיזה משהו. הוא נכנס לך לסיסטם ואז... ואז זה כבר נהיה מצוות ה-- צריך למצוא את ה...

29:55 דובר 2 מצוות איבדת את הדבר בעצמו, נשאר לך רק הטקס. אז עכשיו תחפש שוב פעם את ההתרגשות.

30:03 דובר 10 אז זה חיים עם כל הזמן אה-

30:05 דובר 2 אבל זה חיים מעניינים.

30:06 דובר 10 כן.

30:07 דובר 2 זה הדופק של הלב שלנו רץ כל השעות. אנחנו חיים ככה. האם מישהו מתרגש כל הזמן ממשהו? לא.

30:15 דובר 10 לא.

30:15 דובר 2 זה העניין בחיים. ההתרגשות הזאת. התרגשתי ועכשיו, עכשיו צריך ללכת ח-- אחרי, אחרי, אחרי, אחרי חוויה חזקה. הולכים הביתה, הולכים לישון, מגדלים את הילדים, לומדים חת"ת רמב"ם, מסיימים את השיעורים היומיים. צריך לעשות מה שצריך וחכו לחוויה הבאה ועושים.

30:36 דובר 10 כן.

30:37 דובר 2 אבל למה? אבל איפה האמת? פה ואחר כך צריך חוויה בשביל שתכניס, תחבר את כל ה-

30:42 דובר 10 תשרי, לפרוק את החבילות ואנחנו-

30:45 דובר 2 כבר בתשרי עצמו לחוות חוויות, להתוועד ולזכור שיש רבי. עם שמחת תורה שכולם, גם כשראו את הרבי, את זה שהם מחפשים את זה. עוד פעם גם היו גם אז חסידים שבאו. אני פעם שמעתי סיפור, אני לא יודע אם זה נכון לספר אותו כי אני אתנצל אחר כך בוא נעשה לחיים ככה לא נתנצל. אני אתנצל אחר כך. כן להתנצל. כי תשמע למה אני מתנצל. לחיים לחיים וברכה. שיהיה לרבי הרבה נחת אמן סיפור מוכר. אני אתנצל כי באמת אני שופט את הסיפור הזה בשביל ללמוד ממנו משהו. כנראה שאני שופט אותו לא נכון והסיפור הוא לא איך קוראים זה? אבל אני מסכים. אני מתאר לעצמי שר' הלל פאריטש מסכים שלמסור את עצמו בשביל המוסר השכל. עוד פעם אני מקווה שאני לא טועה ולא חוטא בלשוני שראובן דונינה[?] אומר שלא אחטא בלשוני וזה הפותח כן, זה ההתנצלות. לא, כי יש כמה סיפורים מר' הלל ש-- כש חינכו אותנו עליהם אז כאילו נתנו עליהם ביקורת והרבי מספר אותם למעליותא וחסידים אמרו שר' פאריטש היה חצי רבי. מה פירוש חצי רבי? לא שהוא היה רבי, אבל חצי מהרבי, אבל כל כך בטל לרבי. אתה רוצה חצי מהרבי? ככה למדו את הנוסח של פועה[?] שהאלבער רבי האלבער רבי פירושו חצי מהרבי, אז הוא בטל בצורה מוחלטת. אז לשפוט אותו על משהו לא לא, לא של ביטול זה פשוט לא נכון. פשוט לא נכון. אבל לדעתי הוא מוכן להתמסר בשביל המסר שסיפרו לי שר' הלל פאריטש פעם רצה לנסוע ללובאוויטש והוא ביקש מאיזה עגלון שיקח אותו והוא אמר לו אני יודע שאתה מתפלל באריכות. אני יודע שאתה מתפלל באריכות ולוקח לך הרבה זמן ואנחנו לא נספיק להגיע

33:54 דובר 2 לשבת. אז, אז עזוב. אז ר' הלל אמר לו: לא, אני מבטיח לך שאני לא אתפלל באריכות, אנחנו נגיע, הכל יהיה בסדר. בקיצור נסעו ובאמת עצרו באיזו אכסניה בלילה. בבוקר ר' הלל נעמד להתפלל והעגלון מנסה לרמוז לו וזה, ור' הלל בעולם, בעולם שלו, בעולם, בעולם אמיתי, בעולם חסידי וזהו. אין מה לעשות והוא סיים את התפילה מאוד מאוחר ולא הספיקו להגיע ללובאוויטש. ואז העגלון אומר לו הרי דיברנו, הרי סיכמנו שזה מה שיהיה. אז ר' הלל אומר לו: למה נוסעים לרבי? בשביל להתפלל. אז אם אני כבר מתפלל בדרך, אם אני כבר מתפלל בדרך, אז מה עכשיו? בשיפוטיות שלי כאילו הרבי הוא בשביל להשיג ממנו משהו. זה לא נכון. אצל ר' הלל התפילה היתה לחיות את הרבי. הוא חי את הרבי כבר עכשיו. הוא באמת חי את הרבי, אבל אני מדבר עכשיו אצלנו כאילו אתה נוסע לרבי בשביל לקבל משהו. יש את זה. כן, נוסעים גם בשביל זה, אבל האם יש גם משהו אחר? שאני חונכתי ככה שאבא שלי חינך אותי? זוכר שאבא שלי, הצלם היה מצלם. אבא שלי אמר לו אל תצלם אותי. אז לא היה סלפי. אבא שלי אמר אני לא מוכן לתמונות עם הרבי. לא, אני לא. היום שיש סלפי אני מבין ממה אבא שלי נגעל. כן, חס ושלום. אל תצלם אותי. הצלם צילם אותו ושם את התמונות שלו בחלון ראווה. אתה יודע מה זה? כל אחד בקראון הייטס שבא לחנות כדי לראות את התמונות שלו מהדולרים ומהלקח ומהזה מגיע לאבא שלי אומר תודה שיש תמונות שלך בחלון ראווה. פריידין[?], פריידין[?], פריידין עשה[?]? לא יודע מי זה היה מביניהם. אבא שלי לא אמר לי שם. בסוף הטישרט שאלתי אותו מאיפה

35:36 דובר 2 יש תמונות? הרי יש לנו תמונות בבית. אז הוא אמר שהצלם בסוף טישרט נתן לו את הכל במתנה ואמר לו עשיתי לך טישרט זה עכשיו קח מתנה. מזה יש לנו תמונות. להצטלם עם הרבי מהסלפי? מה זה להצטלם עם הרבי? הרבי זה זה נבראתי בשבילי. איך אומרים אם הגעתי לרבי זה איך אומרים תמונה? כאילו איך אני יכול לשים לב בכלל שיש עוד משהו חוץ מלהיות עכשיו ליד הרבי? יש השרפים עומדים ליד הקדוש ברוך הוא נשרפים מרוב שהם לא מצליחים להכיל את זה שהם עומדים לידו ואנחנו. אז תעשה לי תמונה איך אפשר? אני מדבר על מקרה קיצון. חינוך חסידי, אבל לזכור שיש את הדבר הזה. להשיג משהו מהרבי. אני בא להשתחוות. אני בא לתת. אני בא לרבי כדי לתת. אני בא לרבי כדי לתת. אז אם הרבי רוצה לתת לי, אני אתן לך עוד דוגמה. אני זוכר ככה הרי הפולמוס ארוך בנסיעה לרבי בשנים הראשונות. האם הישראלים צריכים לעשות שתי יום טובים או יום טוב אחד? אחד מהזמנים, אחד מהדברים שהיה, פעם אחת שמישהו - הרבי אמר שלא יעלו לתורה את הישראלים ביום טוב שני כי אצלם זה יום חול.

36:50 דובר 11 הם היו נוסעים בלי המשפחות, נכון?

36:52 דובר 2 אז זהו, אז קמו זה דיונים כן עם המשפחה או בלי המשפחה. אז פעם העלו לתורה מישהו והרבי סימן ככה. ככה זכור לי הסיפור. מה פתאום. אז אמרו לרבי הוא בא על דעת הרבי. מה זה אומר בא על דעת הרבי? הוא בא לפה, הוא חזר מהשליחות שלו, אפילו שהוא גר בארץ. אם הרבי עכשיו אומר לך לנסוע למקסיקו, אני נוסע למקסיקו. אם הרבי יגיד לי לנסוע חזרה לארץ, אז אני נוסע חזרה לארץ. אני לא ישראלי עכשיו אני באתי לרבי, אני חזרתי לרבי.

37:18 דובר 11 אני חוזר בחזרה.

37:19 דובר 2 חזרתי לרבי. כן, הבחורים כבר מתחילים חוזרים לרבי וכן הלאה וזה חמוד עד שזה יהיה מנהג וזה יהפוך להפסיק להיות חמוד. סליחה על הקווי בטן שלי. כן, כל דבר שהוא מנהג והוא טקס הוא זה. זה חמוד אבל הרעיון שלי חוזרים, חוזרים. יש פה. אני באתי לרבי עכשיו רק ההבנה הזאת אני באתי לפה וכל החיים שלי יכולים להשתנות. בוא, בוא, נתחיל רק מהדבר הקטן הזה. הרבי יכול להחליט לי פתאום. אז אני תתקשר הביתה, תודיע לאשתך ולילדים שעכשיו נוסעים למקסיקו. עכשיו נוסעים לברזיל. זהו, בהנחה כזאת ניסע לרבי. על פי רוב זה לא קורה. בסדר, גם תבנה על זה שעל פי רוב זה לא יקרה ובעזרת תגיד לאשתך אני אביא את התכשיטים מהרבי והכל יהיה בסדר וזה מגיע. אבל תבוא אתה בביטול כזה שאני בא לרבי על מנת שהרבי יכול להגיד לי אני צריך אותך לשם. האם הבן אדם הזה לא קיבל מקום תאריכים ולא קיבל דולרים ולא קיבל? יש, יש את כל הדבר הזה. הוא שמר מהלקח ומהכוס של ברכה. אני זוכר בן ובש[?] שעברתי וכוס של ברכה ומיד אחרי זה היה בקבוקונים כאלה פצפונים כזה גודל משהו כמו משהו מוזר. לא ראיתי היום איפה איפה אפשר לראות את זה.

38:32 דובר 11 שופך לבפנים את ה-

38:33 דובר 2 שופכים בעדינות ממש כי הפיה הייתה מאוד קטנה ולקחת הביתה. שמע, יש אתה חוזר הביתה עם כוס של ברכה עם קצת לקח ועושים מזה מנחה.

38:44 דובר 11 אחר לגמרי. חוזרים בלי כלום, אתה חוזר בלי כלום.

38:46 דובר 2 נכון, אבל אולי יש פה הזדמנות, הזדמנות להבין שבאנו להשתחוות. אולי יש פה הזדמנות, אולי זה המטרה. הרבי אמר אני יכול להיכנס לחדר ולא לצאת. הוא אמר את זה. לא נראה לי שהוא שיקר.

39:02 דובר 11 מה הכוונה?

39:03 דובר 2 שאז הרבי דיבר, למה מסתכלים על הרבי בתפילה? אז אני יכול להיכנס לחדר ולא לצאת. הוא יכול להיכנס לחדר ולא לצאת. הוא יכול לגרום שלא יראו אותו. הוא יכול. אני יכול. מה אנחנו? כשאתה נוסע לרבי, איך אתה נוסע? אז אם אנחנו כבר מתחילים לדבר על היום זה נושא נפרד. בוא נגיד לחיים.

39:23 דובר 11 לחיים נו. אתה אומר, אתה אומר דווקא באאא אולי זה בחור חוזרים מתשרי יכולים להגיד אתה יכול לשאול אותם איך היה. אה היה טוב, היה זה, הסתדרתי עם זה. היה לי ביום כיפור היה מאוד מרגש עם כל התפילות ובשמחת בית השואבה היה הרבה חוויות טובות, קדושות. כן. אתה אומר אולי זה כשאנחנו טסים, למה דווקא שזה שם הנקודה הזאת שאני דווקא המקומות שפספסתי את זה ולא הצלחתי את זה והכל. למה? אני אחד מאוד מסודר. אני אוהב שיש את ה, את ה אני בא לקראון הייטס יש את המקום, יש את הכיסא, יש את השולחן וכשאין זה אתה יודע, אני מנסה לבוא לפני כדי לתפוס את המקום ואת ה.

40:07 דובר 2 גם אני.

40:08 דובר 11 כן.

40:09 דובר 2 גם אני אוהב שיהיה לי מקום. גם אני אוהב את זה בפרוש לחלוטין. להוריד את ההתוועדות לפרקטיקה זה, זה, זה לפעמים לא קשור.

40:18 דובר 11 מסוכן.

40:18 דובר 2 לא, לא מסוכן, זה לא תמיד זה מצליחים. לכן ההתוועדות היא שאלה, כן, אבל אני חושב שאם בן אדם מודע התוועדנו על זה, שמנו את הנקודה הזאת שיש משהו שצריך להתבטל פה. הוא לא צריך לחפש את הבלגנים, לא צריך לחפש עכשיו את ה, את ה, את התקיעות שדיברתי עליהם שפתאום זה. אבל אם קרה משהו, אתה יודע, זה יכול להתבטא בזה שמצאת לך מקום ופתאום מגיע איזה יהודי מבוגר. אתה אומר מקומות זה לא לבחורים. הרבי נמצא. בחורים לא אמורים זה. תסבול. לא, גם אני אוהב. גם אני בתור בחור שהיה לי מקומות, איזה דוד זקן שזה השתדלתי לתפוס שם את המקום או משהו. אבל אם פתאום הגיע יהודי מבוגר, תן לו לשבת. זה כבוד של הרבי שיהודי מבוגר ישב. יש פה הרבה בעולם. נכון שאני מאוד רוצה וזה אבל לא יקרה כלום אם יהיה לי קצת דחוס. מה לעשות? הגעתי מספיק מוקדם, בעזרת השם יהיה טוב. אני לא. אתה יודע מה, פעם אחת כזאת בכל תשרי. איזה משהו זה שהצריך רגע כזה אם לא, אם לא נחפש אותו הוא לא יהיה בכלל.

41:40 דובר 11 כן.

41:41 דובר 2 כי האקשן והמעניין מוסיף את הכל.

41:44 דובר 11 יכול להיות סביב עצמי ואני סביב הרגשות שלי, התחושות שלי, התשרי שלי שיהיה מושלם, שיהיה טוב. צריך לבוא.

41:52 דובר 2 עכשיו מה, עד הסוף?

41:54 דובר 11 כן.

41:56 דובר 2 אבל הרבי גם רוצה והרבי משקיע כל כך הרבה שיהיה לנו שמח ויהיה לנו טוב ויהיה לנו ויהיה לנו חסידי ויהיה לנו מרגש ויהיה לנו גילוי אלוקות, גילוי. יהיה לנו את הגילויים. הוא רוצה שאנחנו נקבל אותם. אבל צריך גם לשים לב, ואם אנחנו מדברים כאילו בוא ני-- בוא, בוא ניגש לתקופה עכשיו. היה תקופה שהרבי כאבה לו הרגל מאוד. הרבי, בגשמיות שהרבי לא מצליח ללכת על הרגל. אפשר לראות את זה גם היום בווידאוים. מוצאי שבת היה וידאו, אמ, וידאו.

42:32 דובר 11 איזה שנים זה היה?

42:34 דובר 2 לא ז-- אמ, בסוף שנות המ"ם. היה וידאו, גם בנוסף לזה יש וידאוים קשים. וידאו שהרבי יורד מהמדרגות. הזמן שהרבי לוקח לו לרדת את המדרגות מהבימה יותר זמן מכל מה שהרבי הולך את כל 770. כואב לרבי הרגל. הרבי לא מצליח להוריד את הרגל, פשוט כאבים. היה פעמים ומזה אין וידאוים או שהיה ומחקו אותם או מחביאים אותם, שהרבי נשען על השולחנות כל הדרך מהכניסה ל-770 עד למקום שהוא לא נשען, פשוט לא מצליח לתת רוח על הרגל. עכשיו זה מאוד קשה. היה, היה אנשים ש-- אני זוכר את המשפיע שלנו שהיה צורח, צורח,

43:19 דובר 11 ר' זושא פוזנר

43:20 דובר 2 היה צורח, שהוא אמר לבחור. הם עמדו והם ראו את הרבי הולך, והוא אומר, אומר זה שהרבי לא מצליח ללכת. אז הבחור אומר לו, "ככה הוא הולך?" ואני משנה במילים שלי, אל תפריע לי לגילוי אלוקות עכשיו עם, עם, עם איזה משהו שמוריד לי מה, מהכיף. עכשיו אני, אני עכשיו בתשרי ב-770. יש פה סיפור כל כך מעניין, מיוחד. אני יכול לספר אותו. הרבי וזה ועודד אותנו. הוא לא יכול ללכת על הרגל. מה זה נוגע? מה אני יכול לעשות? שנייה רגע, קורה פה משהו. לא אני הסיפור. באתי לרבי. הוא הסיפור. לא יודע. רגע, אז מה צריך להגיד? לא יודע. תגיד לי אם אתה רוצה. לא יודע מה. משהו שיציק לך. משהו טיפה פחות מלא בעצמי. זה מה שנראה לי ה-- כל מה שאני עושה, טיפה פחות מלא בעצמי. בעברית זה נקרא טיפה פחות לעוף על עצמי. אין לי, אין לי מילה אחרת להגיד על זה. אני לא יודע איך אומרים את זה בחסידית, אתה יודע, אבל אם, אם, אם נזכור שיש לבוא לרבי אז יהיה כל מיני פינות כאלה, לפחות בפינות כאלה פה ושם, שאנחנו קצת פחות מעצמנו. איך רבנדניאל[?] אמר שהרבי חילק חוברות אה אהבת ישראל ולי לא היה אהבת ישראל? הוא עשה ככה עם המרפקים. לי לא היה אהבת ישראל, אז לא קיבלתי. לא קיבלתי. מה לא היה לו אהבת ישראל? רק מי שלא אהבת ישראל עם מרפקים קיבל חוברות אהבת ישראל. הרבי מחלק פה אהבת ישראל. אני לא יודע אם אני לא הייתי נותן כמה מרפקים לקבל חוברת מהרבי, אבל האם אתה מוכן לקבל גם את התוכחה של רבנדניאל[?]? האם אתה מוכן לתת קריצת

44:54 דובר 2 עין לעצמך ולהגיד, "נפלתי, זה לא היה חסידי?" בסדר, ברוך השם יש לי את הקונטרס. הרבי נתן לי קונטרס, אבל זה לא מה שהרבי רוצה. האם אתה מוכן טיפה להוריד? זה שאמרתי קצת, קצת, לא יודע, קצת אה קצת להנמיך מעצמך טיפה. באים להשתחוות, אז לא תמיד זה יופי. אז אני, אז אני מושלם. אז אני פה לא דוחף ואני בצל הרבי נדחפים בכל הדורות נדחפו.

45:24 דובר 12 כן.

45:24 דובר 2 ועל כל נושא אפשר לפתוח כבר בנגן נפרד. למה להידחף? וזה נושא חשוב באמת, כל דבר הוא חשוב, אבל אני מדבר עכשיו על עצם הנסיעה בשביל מה? יש הרבה על מה להתוועד. יש הרבה למה חשוב להידחף, מה זה להידחף? יש הרבה דברים. אני מדבר עכשיו, אני מנסה להגיד על עצם הנסיעה. עצם הנסיעה, אם אני אזכור שבאתי פה להשתחוות אז אני לא הסיפור ובפשטות זה מה שאמרו אחרי ג' תמוז. האנשים שתמיד סיפרו כמה הם קיבלו וכמה הרבי הגיב להם והתייחס אליהם וחייך אליהם ואמר להם ונתן להם והגיב להם פתאום אמרו אין למה לשאוף. וחסידים אחרים שכבר אז ניסו להכניס לעצמם יש פה משהו אחר. מנסים להשתחוות. אז אמרו מה פירוש? רואים או לא רואים? צריך לנסות להשתחוות. מנסים להשתחוות. מה זה משנה עכשיו אם אתה רואה או לא רואה? והשטן הצליח לגרום שגם עכשיו יהיה כיף מספיק. מספיק בשביל שאנשים-

46:16 דובר 12 זאת אומרת השנים אחרי ג' תמוז.

46:19 דובר 2 אנחנו רואים השטן הצליח להקים מגמה שלמה אחרי ג' תמוז שכיף ומעניין ונחמד ואני מקבל והכל, מה זה נפלא.

46:30 דובר 12 תכף אשתי מושלם.

46:32 דובר 2 כן. לא, אולי חלק מה, מה, מהמושלמות זה להגיד ולא ראינו את הרבי וגם אכפת לנו. איזה גם אז אני אומר לא, בפשטות מה שאני רוצה לומר לא השתנה כלום מבחינתנו.

46:46 דובר 12 כן.

46:47 דובר 2 לפני ג-- בנושא הזה, לפני ג' תמוז, אחרי ג' תמוז. אז היה קל מאוד להסתכל מסביב וליהנות מההוא עשה ככה והוא הרביץ לזה. ושיתעלם. נו חמוד, אומר לי כל טיש שאני מגיע אני שם לב כל מי שהרביץ למי ומי היה הצולב ומי התעלף. טיש האחרון התפללתי לרבי שאני רוצה לבוא לרבי. ביקשתי, כתבתי על זה לרבי. הוא אומר אחרי טיש ראיה כמה ימים? חמישה ימים? חמישה ימים.

47:15 דובר 12 הוא טס לחמישה ימים לארץ.

47:15 דובר 2 כן, טס חמישה ימים, סיחסטריי[?]. הוא אומר אחרי סיחסטריי[?] נודע לי שמסביבי היה כל כך הרבה בלגן ולא שמתי לב אפילו לכלום. הכל מסיפורים נודע לי. אומר מרחק של חצי מטר ממני לא שמתי לב בכלל. הרבי סגר לי את העיניים, פשוט לא ראיתי בכלל. לא ראיתי. אפשר לבוא ולהיות, יש פה רבי בעולם, יש רבי בבזה מסרתי. הוא נמצא, כל דבר חשוב לו. בן מלך, מה ש-- ההכנה לנסוע לרבי זה הדבר מלכות של, של כיסא אצל בן מלך. כל יהודי הוא בן מלך. הכהן השרים בימים ההם משגיח על כל פרט שלו, רואה אותו, מסתכל עליו, מתייחס, חשוב לו כל דבר. באמת לחיות את זה. כשאתה שומע סיפור על יהודי אחר אתה צריך להגיד זה קרה איתי. לא צריך לחשוב שהרבי יבוא אחד אחד וייתן לכל אחד את הצומא שלו. ולפני ג' תמוז הרבי היה עסוק בזה דאורייתא. אתה יכול לראות אנשים עוברים בדולרים והרבי אומר לאיזה אישה, "בעלך כבר נסע לארץ?" בעלה עבר לפני עשרים דקות. אני מכיר אותם. בעלה עבר לפני עשרים דקות. מה הרבי שואל אותה? היא אמרה, סיפרה לי.

48:22 דובר 12 כן.

48:23 דובר 2 הרבי מכיר אותי? הרבי יודע מי אני? אז הרבי צריך להראות לה שהוא מכיר אותה. אז הוא אומר לה "בעלה כבר נסע." אני יודע שבעלך פה הוא כבר נוסע. מתי הוא נוסע? והנה הרבי צריך לעסוק. היא אומרת שהוא לא מכיר אותה והוא אומר הרבי לא מכיר אותי, אז הרבי גם לא צריך להגיד. ועוד ועוד ועוד. הרבי עסוק בלתת לנו צומי. הרבי צריך להיות רבי. הרבי רוצה להיות רבי. רוצה להביא משיח. הרבי רוצה שנהיה חיילים שלו ואנחנו עסוקים. מה קיבלתי ומה יש לי ומה זה? עוד פעם יש ואנחנו צריכים לחיות. אני מדבר כל כך זה, צריך לחיות, ר-- זה אני מתאר לעצמי שאני מוריד קצת מהכיף של מהאקשן. יכול להיות, יכול להיות. אני לא מוצא את הדרך, המיצוע והמיזוג הנכון, האיזון הנכון. גם וגם. אבל מה שחשוב לי לנסות עכשיו להגיד אנחנו עושים להתבטל. אנחנו עושים שמשהו יכנס בנו. הוא לא הגיוני, לא משהו שהוא בהתוועדות כלשהי, לא ידע כלשהו, לא, לא חוויה כלשהי שצריך לעשות את הכל. צריך להיות בהכל. זה אמור לקרות, משהו שפתאום הופנם אצלי עוד טיפה, כמו בבית המקדש. תדע שגם בבית המקדש לא כולם חיו ככה.

49:35 דובר 12 כן. גם אמרת המון אקשן היה שם.

49:38 דובר 2 המון אקשן, המון אקשן. בטח בבית המקדש השני. כן היה-

49:42 דובר 12 עם כל האתרוגים.

49:44 דובר 2 רגימת האתרוגים. כן, היה המון, המון.

49:46 דובר 12 היה הרבה עם מה להתעסק מסביב. זה היה החלק המעניין.

49:48 דובר 2 היה הרבה מה להתעסק מסביב. היה הרבה מז-- מזוודה.

49:51 דובר 12 כן, אבל הדבר הפוקוס עצמו זה אני אני. אני בא להיות. לא, לא בא ל...

49:55 דובר 2 יפה.

49:56 דובר 12 לא בא להיות עם הרבי.

49:57 דובר 2 יפה. לא לאסוף זה. אוספים.

50:00 דובר 12 ויש וזה בסדר.

50:01 דובר 2 רגע, אבל בסוף תשאיר נדבר על החבילות ולפרוק את החבילות. אני רוצה להגיד גם על החבילות שיש משהו בחבילה שנכנס, שאם לא תדע שהוא נכנס לא תדע לפרוק אותו. הוא נכנס, לא הכנסת אותו, הכנסת חוויות, הכנסת דברים. יש משהו נכנס הנחה, קליטה שחוץ מהרבי אין שום דבר חשוב בחיים שלנו. חוץ מהקדוש ברוך הוא שום דבר לא, לא, לא, לא. זהו. זה זהו. זה אמת. זה כאן, זה אני, אני הכל בשביל זה. זה הדבר וזה קורה. אם לא תשים לב שזה קורה, שזה הדבר, לא תשים לב שזה נכנס למזוודה ולא, לא תחשוב. זה יחכה במזוודה עד הטיסה הבאה שתטס, תטוס.

50:48 דובר 12 כן, או תפגוש את זה בארץ.

50:49 דובר 2 זהו. אז נכון שצריך להתוודע בנפרד על החבילות שממלאים ועל זה וצריך להתוודע על זה. יש הרבה מה להתוודע. אבל זהו. והחסידים תמיד אני זוכר אחרי ג' תמוז זה היה הדרכה שהחסידים ניסו ללמד אותנו. נושאים עכשיו יש עצם. מה זה יש עצם? עצם יש כל הזמן, אבל עכשיו הגילויים לא מסתירים. תבוא. אתה בא לא בשביל משהו. אתה בא תתבטל, אתה בא להתבטל ומה? ותהיה.

51:18 דובר 12 איפה החוויה? ואיפה?

51:21 דובר 2 אף אחד לא הבטיח לנו חוויה. אף אחד לא הבטיח לנו כלום. אחרי ג' תמוז אמרו לנו תבוא בשביל להיות. זה הכל, זה הכל. להיות אצל הרבי. משהו קורה שם. לחיים. אני מקווה שהצלחתי זה.

51:34 דובר 12 אמן

51:35 דובר 2 אה לחיים.

51:38 דובר 12 לחיים. שיפעל בשומעים זה מה שחשוב.

51:41 דובר 2 ושיפעל בנו.

51:42 דובר 12 כן.

51:43 דובר 2 אם יפעל בי אז אולי יפעל גם בשומעים.

51:45 דובר 12 אני זוכר הרבה היו מתוועדים איתנו בישיבה קטנה. מאוד חזק את זה. ההכנה, ההכנה, ההכנה. אני מאמין שהרבה ממי ששומע הוא כבר על המטוס או הוא בדרך או שהוא כמה ימים לפני משהו נוסע עם המשפחה וחנוכה או משהו כזה. איך מתכוננים לכזה דבר? מה כאילו הכנה זה...? אז בראש ובראשונה להחזיק את זה בראש. כשמדברים על הכנה, מה זה?

52:07 דובר 2 תדע לך שבשנים שנכנסו לרבי ליחידות פרטית בחורים היו מתכוננים חצי שנה קודם. חצי שנה. הם ידעו שהרבי רואה כל מה שקרה איתך, כל מחשבה שחשבת אי פעם. חצי שנה היו תפוסים בזה. חצי, באמת. אני שמעתי, שאלתי חסי-- אה, אבריך, אה, יהודים, הם כבר היום מבוגרים, מי שהיה בתקופות של יחידות פרטית. חצי שנה לפני יחידות. זה היה הרציני ביותר.

52:32 דובר 12 מה היו עושים? כאילו לומדים?

52:34 דובר 2 לומדים.

52:35 דובר 12 משנים שעות הזמנים.

52:36 דובר 2 מתחילים לכתוב דוחות. מתחילים זה, הולכים למשפיע לדבר איתו. חא-- א-אני הולך להיכנס לרבי. עכשיו זה לא מפחיד, זה כל כך מרגש. זה חוויות שאתה לא חווה אותם במשך השנה. במשך השנה החוויות הם או מתוקות או מאוד חריפות. כן, היום אנחנו באקסטרים. תן לי חריף חריף.

52:53 דובר 12 כן.

52:54 דובר 2 מתוק, מתוק, מתוק. נכון? זה חוויה שלא מכירים אותה ביום יום. כמו שאתה אומר אני מוכן לתת את כל החיים שלי בשביל להיכנס, אתה רוצה לברוח גם באותה שנייה מרוב פחד. זה משהו, זה יראת הרוממות. זה יראת הרוממות. נראה לי שזה ההגדרה. יראת הרוממות זה אני מתרגש להיות פה ואני רוצה גם לא להיות פה באותה שנייה, נכון? כאילו, זה כזה ענק. אני כזה, למה אני פה? למה אני נושם אוויר? למה אני גונב חמצן? נכון? מצד שני, מה פשוט לא להיות פה? זה... אתה מבין?

53:30 דובר 12 כן.

53:30 דובר 2 יראת הרוממות זה, זה, זה, זה מכניס את שתי הדברים האלה ביחד. וככה התכוננו לזה. ו-ושם היו מקבלים מהרבי הדרכה ואת, את העולם הרוחני, העולם היהודי שלנו. אז נולדו, אז נולדו. כניסה ליחידות זה... אה, אין ספק שההכנה. עכשיו אני אומר עוד פעם, כנראה, אה, ממה שאני מדבר ההכנה למה ש-- הכנה לדבר הוא לחיות את הדבר כבר. הכנה-

53:59 דובר 12 כמו מיימל[?].

53:59 דובר 2 הכנה ללימוד זה בלימוד. הכנה לנסוע לרבי זה להיות עם הרבי עכשיו. אם כבר עכשיו אנחנו מצליחים לשים לב קצת, פחות אני, יותר הוא. הנחת יסוד להפנים. איך אני מפנים את זה? איך אני רואה את זה במיימר שאני לומד? כי אתה יכול גם ללמוד מיימר בשתי צורות. אתה יכול ללמוד מיימר, הנה הרבי נתן לי פה עוד דרך, התקדמות, מעלה. אתה יכול להגיד הרבי נתן ממני עוד דרישה. דרישה שהוא רוצה להביא אותי למקום גבוה יותר. אז גם אותו דבר, הכל. אם אתה בא ואתה אומר הרבי זה הסיפור, הרבי זה העניין, עכשיו להתחיל לחיות רבי. עכשיו להתחיל לחיות רבי, זה ההכנה הכי גדולה לשם. כאילו לסדר לעצמי את הראש שאני לא הסיפור. בוא, אני מתאר לעצמי את זה כמו מ-מאזניים, כף מאזניים וצריך ל-לקבל הנחה שאני והרבי זה שתי כפות מאזניים. אם אני רוצה להגיד שהרבי זה חייב לקחת ממני משהו. חייב. וזה לא משהו חסידי שאם תעשה הכנה וייקח ממך, אתה תהיה מוכן. לא, לא. פשוט מה שמפריע לרבי להיות כל החיים שלי זה, זה שאני מלא בעצמי. זה שאני עף על עצמי ושאני חושב שמגיע לי הכל. זה שאני מסודר במאה אחוז. עוד פעם, זה בסדר.

55:13 דובר 12 כן.

55:13 דובר 2 זה בסדר. הרבי רוצה אותנו בני אדם. אבל מה יקרה? יש לי חבר שאמר לי, "שמע, אני למדתי, אני עד היום עם, אני מהסוג של החבר'ה שמגיעים ל-ל-למקווה עם תיק של, אה, תיק של זה." אתה מכיר את האלה? זה אני. אומר לי, "אבל ב-בישיבה גם המשכתי. אבל אם מישהו ייקח לי בלי רשות אני לא אמות. זה מה שקרה לי בישיבה." בישיבה משהו קרה לי שאם מישהו נגע לי בתיק של הרחצה עם השמפו והזה והזה.

55:45 דובר 12 הכל מסודר, והשמפו ו...

55:46 דובר 2 כן, אני כזה עד היום. אבל הוא אומר לי, "אבל בישיבה נכנס לי שאם מישהו ייקח, יגע לי בזה בלי רשות אני לא אמות." זה, זה הנק-- אתה מבין? זה, זה נקודה שהוא קצת פחות עף על עצמו. הוא נשאר והוא חי והוא טוב והוא יש לו את הבקבוק של השמפו הזה ואת המרכך הזה ואת ה-- זה בסדר, זה מי שהוא. בן אדם שיש לו פחות צורך בזה לא יכול להבין את זה. לא יכול להבין את זה. אני יש איזה נקודה, כאילו בסוף אני טיפה פחות, טיפה פחות, טיפה פחות. אז אם כבר עכשיו כהכנה אני מוכן לשים לב לזה, להיות טיפה פחות. זה מה שאני אומר. זה מוקף מאזניים. אנחנו עם הרבי במאזניים ובהכרח עם הרבי יותר, אז אני צריך להיות פחות, כי מה שמפריע לרבי להיות יותר זה מולי. עוד פעם הרבי הוא רבי של העולם והוא משיח והוא חי והוא פה והוא הוא יגן אותנו ואיתי או בלעדיי לדאבוננו, כי זה יכול להיות בלעדיי. אם זה יהיה איתי זה חייב להיות על חשבוני. את כל התאוות וכל כל הדברים שלי אני צריך לשלם עליהם כי אחרת זה לא זה. אני צריך, זה צריך להיות משהו. מה אמרתי? זה יכול להיות בשנייה, אבל שנייה שיש בה המון משמעות. זה בתוך כל התיש שלי, שנייה אחת שיש בה משמעות ש

57:01 דובר 3 שאני פחות והוא יותר.

57:02 דובר 2 אני פחות והוא יותר. זהו, זה הסיפור. זה יכול להיות שפתאום נתתי מקום שלי למישהו. זה יכול להיות שפתאום אמרתי בא לי, בא לי לצעוק עליו. לא. הוא דחף אותי. זה לא היה אישי. הוא רוצה את המקום. זה לא אישי. כל כך הרבה דברים שהרבי מזמין לך

57:20 דובר 3 שם ושם.

57:21 דובר 2 כן, תוריד טיפה טף, תוריד טיפה טף וזה כבר עכשיו בהכנה. אני אומר גם הכנה יש את ההכנה כמובן ללמוד קונטרס בישראל יושב בבבל[?]. אי אפשר כל פעם מחדש. זה אי אפשר בלי זה. אתה, אתה סן סנטי[?] מוציא חוברת נושאים לרבי יפיפייה כל שנה עם סיפורים שמכניסים שיחות של הרבי על דברים יפיפיים, יפיפיים. זה מכניס חזרה, מכניס את כל ה-- מסדר את הראש בעולם הזה של הגילויים. מסדר את הראש. גם יהיה גילוי עם חסידים, נהיה-- נבוא עדינים יותר והרבי רוצה אותנו ככה. אני רוצה עוד משהו טיפה כאילו לדבר על. אני רוצה לדבר על משהו טיפה יותר. לבוא להתבטל וזה אומר איך מתכוננים לזה? מתבטלים. איך מתבטלים? לא יודע. כי במכתב שהרבי כותב למישהו על ההשתחווה זה אומר כשבן אדם מחליט להשת-- להתבטל, כשהוא מחליט להתבטל זה כבר לא התבטלות מוחלטת. הוא מבין שצריך להתבטל, הוא מחליט להתבטל זה כבר לא זה. רק מישהו שהוא בטל באמת כמו רבי לידו אתה יכול להתבטל. לא כי החלטת, כי זה מבטל אותך, אבל הוא בטל אותך אתה יכול לא להסתכל. מי עכשיו סיפר מי זה היה בבית משיח? הרב טל אני חושב שאמר שהוא עמד בסן סנטי[?] ושתי בחורים מדברים ואחד אומר, "אתה מצליח, היה לך בעיה במשקפיים. אתה מצליח לראות, לראות את הרבי?" כשראו את הרבי. אז הוא אומר, אז הוא אומר, "כן, קניתי משקפיים חדשים." זה אומר לו, "איפה קנית?" אומר, "בזה." "כמה עלה לך?" "אחשם[?] היית עושה את זה יותר זול." התחילו לדבר על הרבי, בו לרבי מדברים על המשקפיים ואיפה קונים משקפיים? זה יכול לקרות, אמר לי את זה, אמר לי זה יהודי פוילישער, שהוא

59:08 דובר 2 נסע פעם ממירון לבני ברק. נסע באוטובוס. נוסעים שני בחורים, לא חבדניקים ואחד ככה אומר הם מדברים ביניהם ואחד אומר, "תשמע, פעם ראשונה בחיי שמעתי את כל התהילים בתוך הציון. לקח לי המון שעות, כי מרוב מחנק ודוכק הייתי יוצא שאני חוזר חזרה. אבל פעם ראשונה ניסיתי את זה הרבה שנים. פעם ראשונה אמרתי את כל התהילים בציון."

59:32 דובר 3 בל"ג בעומר.

59:33 דובר 2 בל"ג בעומר. השני אומר, "הייתי בציון הרשב"י, לקחתי משם פחיות לפנימייה וזה חילקו תשורה בקופסאות סגורות. אני הבאתי לזה. מצאתי מקום שלא יודעים עליו. שם מביאים פסטות[?] וזה." אומר הוא היה ברבי שמעון, הוא היה ברבי שמעון.

59:50 דובר 3 כל אחד היה איפה שהוא.

59:50 דובר 2 כל אחד היה במקום אחר. הייתי עושה עשיתי. אבל לא לאכול בציון הרשב"י. חבר'ה לא לעשות מנהג גם מהביטול. גם ביטול כשהוא הופך להיות מנהג. הרבי אמר כשהוא מחליט להיות בביטול זה לא ביטול. לא לעשות מנהג משום דבר.

1:00:04 דובר 3 יש להתבטל. זהו.

1:00:05 דובר 2 אז זהו, זה. צריך לשים לב לזה, לשים לב לזה. אני יודע שדיברתי משהו לא, לא, לא במאה אחוז שאפשר לתפוס אותו, אבל אני חושב שהוא קיים וזה תמיד היה במשך כל הדורות וזה לא כיף לראות את הרבי לא הולך על הרגל וזה לא כיף זה.

1:00:24 דובר 3 אנחנו רואים את הרבי.

1:00:25 דובר 2 וכשמישהו בא וכש-- אותו דבר.

1:00:27 דובר 3 כן.

1:00:27 דובר 2 כשמישהו בא והוא רוצה חוויות, רק חוויות, אז הוא יכול להתעלם מזה. היצר הרע יכול לתת לנו הזדמנות להתעלם מזה שלא רואים את הרבי, להתעלם מזה שהרבי כבר לא הולכת על הרגל וכן הלאה. להתעלם מדברים ולקבל חיות והיא חיות חסידית והיא זה. כמו המשל שהרבי מביא מאדמו"ר הזקן, מביא במאמר של פסח, ואדם שמגיע לארמון המלך ואחד נתקע בחדר של המוזיקה ואחד נתקע בחדר של האומנות ואחד נתקע בחדר של ה-- של התכשיטים ולזכור לשים לב לר-- יש פה, באנו לרבי. איך עושים את זה? זה לא פשוט, זה בעיה, זה בעיה. אני לא, לא, לא באתי עם פתרון. בוא נחפש, בסדר? אם נחפש אולי זה יעזור. בוא נחפש. נחפש את המקום הזה שהוא, הוא לא רק התוועדות חזקה, הוא לא רק חוויה מיוחדת, הוא לא רק. ואם בתשרי לא יהיה אווירה? אם בתשרי לא יהיה אווירה? תשרי ואווירה. מי אמר? ואם לא יהיה אווירה? זה עדיין תשרי וזה עדיין רבי. אנחנו בתלין[?].

1:01:31 דובר 3 אני זוכר ישיבה קטנה, התוועדנו עם זוש-- הבאתי את זושה פויזנר[?], עליו השלום. והיינו יל-- אני אומר לך שהייתי צעיר, הייתי שלוש עשרה, ארבע עשרה, משהו כזה. ואנחנו יושבים בהתוועדות והוא מתחיל לספר סיפורים על הרבי וכל סיפור, הסוף לא טוב. יש, יש ספר סיפורים כזה חמש כרכים בבית שכל סיפור, חבר'ה היה להם בעיה, פנו לרבי. הרבי הביא תשובה ונולד ילד ושידוך והכל-- ספר שלם, אותם סיפורים. והוא אני יושב שם בהתוועדות ואני אומר כלום, מה הוא רוצה? מה הוא מנסה להגיד לנו? אני, אני עוד תמים, אני עוד צעיר. הוא מתחיל להגיד, "ביקשו ברכה ולא קרה." והוא כזה עושה, יש לו עיניים ככה ממש התוועדות שלמה. ואז הוא דיבר על הנקודה הזאת ש, ש-- אם הכל זה מה אני מקבל מהרבי ויש, ויש וזה נכון וזה, זה הכי צריך להיות וזה הכי קורה גם. אבל אם זה הכל, אז רגע, אם זה לא קורה, אז אם אני לא מקבל את ה-- אם הברכות של הרבי לא, לא מתקיימות, אז מה זה אין רבי? זהו נגמר הסיפור?

1:02:35 דובר 2 זה מגיע לכל מיני מקומות, כי אתה מתחיל להתלהב מהתרגשויות ואז למה לא לנסוע לרבותינו נשיאינו? יש שם התרגשויות גם כן גדולות מאוד כיפיות. הרבי אומר, "ליובאוויטש זה כאן." הייתי בעיירת ליובאוויטש. פשש מאוד מרגש, מאוד כיף. הרבי אומר שליובאוויטש זה בסנסנטי[?]. הרבי קרא לזה ליובאוויטש לשעבר.

1:02:57 דובר 3 אה, ליובאוויטש?

1:02:58 דובר 2 כן, עיירת ליובאוויטש. ליובאוויטש זה פה, זה סנסנטי[?], זה ליובאוויטש.

1:03:03 דובר 3 אתה אומר אם אני עסוק בריגושים אני יכול להתבלבל מאוד מהר.

1:03:05 דובר 2 נכון. וזה ריגושים חסידיים. הוא לא הולך ל-- לא יודע מה, למופע של מוזיקה. הוא הולך לריגוש חסידי. אפשר לדבר נגד ריגוש חסידי?

1:03:16 דובר 3 כן.

1:03:17 דובר 2 מה רע? מה רע שיהודי יוצא למשהו חסידי, משהו יהודי, משהו טוב. אין רע. אין רע. אי אפשר להסביר איך אמר הרב של דוקשיץ'[?].

1:03:27 דובר 3 התחלנו איתו, אי אפשר.

1:03:28 דובר 2 התחלנו איתו. אה, אי-- לא יכול להסביר. זה בע-- יש משהו שאי אפשר להסביר אותו. יש רבי וצריך לנסוע אליו ולהתבטל. הוא מבטל אותנו אם שמים לב, אם מסכימים, אם נותנים לו. פעם, אני לא זוכר על מי מסופר את זה, שיש כמה סיפורים של הרבי מוהר"ש שחסיד אמר לו, "אני אתן לך אולר אם תגיד לי איפה הקדוש ברוך הוא נמצא."

1:03:50 דובר 3 אולר?

1:03:51 דובר 2 אולר. הרבי מוהר"ש בתור ילד אהב אולרים.

1:03:53 דובר 3 אה נכון, הוא היה מגלף.

1:03:54 דובר 2 כן, הוא היה מגלף. אז הוא אמר לו, "אתן לך." אז הוא אמר לו, "אני אתן לך אולר שלי אם תגיד לי איפה הוא לא נמצא." יש, נראה לי מהקוצקר, שמישהו פעם אמר לו, "אני אתן לך משהו אם תגיד לי איפה הקדוש ברוך הוא נמצא." נראה לי זה הקוצקר. והקוצקר אמר, "הקדוש ברוך הוא נמצא איפה שנותנים לו להיכנס." לא צריך להמשיך את הרבי ולא צריך לקחת אותו ולא להביא אותו ולא להוריד אותו ולא איזה מילים ולא ל-- הרבי מגיע. אל תפריע שאני לא אפריע. זה הסיפור. קצת פחות אני, קצת פחות אני ומגיע. הוא מגיע בדרך שלו, בצורה שלו, איך שהוא רוצה הוא מגיע אבל קצת פחות אני. המשפיע שלנו פעם סיפר לנו שתראה אני מביא עכשיו קיצוני לכיוון השני שהוא עומד בפרינג'[?] של הרבי עכשיו אחרי ג' תמוז ועומד לידו בחור עם כוס של יין לכיוון המקום של הרבי, והוא שומע את הבחור אומר 'רבי בבקשה תתגלה לדקה דקה אחת אני רוצה לראות אותך. לא אכפת לי שאחרי זה כמה זמן לא אראה אותך. זה לא אומר שאני רוצה דקה אחת לראות אותך.' עכשיו הוא אמר לנו שבגמרא כתוב שאחד מהאמוראים אמר - האמוראים, נראה לי - 'ייתי ולא אחמיניה' שיבוא משיח ואני לא אראה את הביאה שלו. זה יהיה כל כך קשה. התקופה של ביאת משיח. לא רוצה לראות את התקופה הזאת. לא רוצה להיות שם. זה יהיה כל כך קשה. ייתי ולא אחמיניה, יבוא ולא אראה את זה שיקום לתחייה. אני רוצה לקום לתחייה בגאולה, לא להיות שם. אלה ש-- אלה שעוברים את התהליך הזה של ביאת משיח. אז הוא אומר, הבחור הזה אומר, 'אחמיניה

1:05:28 דובר 2 ולא ייתי.' אני רוצה לראות אותו, אבל שלא יבוא. כאילו איבדת, איבדתי את זה כל כך שאני כאילו כבר רק לראות את הרבי וגם לא אכפת לי שהוא לא יתגלה.

1:05:38 דובר 4 כאילו שהכל יסתדר לי בראש.

1:05:39 דובר 2 יפה שיהיה לי הכי נעים. לא אכפת לי מה הרבי רוצה. אני רוצה ממנו.

1:05:43 דובר 4 וואו.

1:05:44 דובר 2 לא אכפת לי מה הוא רוצה.

1:05:45 דובר 4 עכשיו דיברתי עם בחור גם והוא אמר לי. הוא אמר לי ש... הוא, הוא עכשיו, הוא קרא על הרבה דתות ודברים כאלה והוא אומר, 'אני צריך שנייה אחת שאלוהים יתגלה אליי ותודה שאת זה אני אדע שזה האמת וזהו. שהכל יסתדר לי באקסל, יהיה כל המספרים כל הזה.' לחיים לחיים.

1:06:03 דובר 2 לחיים וברכה.

1:06:03 דובר 4 שמע, יצאתי יותר מבולבל.

1:06:06 דובר 2 כן.

1:06:07 דובר 4 הרב לייזר אשכנזי, יישר כוח גדול.

1:06:08 דובר 2 לחיים וברכה. כן, אני, אני מבולבל ותכננתי לבלבל. אני מקווה שהצלחתי. זה מה שחיכו אותי. אני אין לי משהו אחר. לחיים.

1:06:18 דובר 4 לחיים לחיים.

1:06:19 דובר 2 בשורות טובות שיהיה נסיעה טובה ושיהיה חזרה טובה ושייחזרו עם הרבי תכף ומיד לבית המקדש. זה ידפוק את כל התוכניות.

1:06:28 דובר 4 כן.

1:06:28 דובר 2 וכל אלה שיש להם כבר מקומות זה יציק להם וכל אלה שמתכננים על קראוד איזה נחמד. אה, אז שיהיה להם קראוד עם כל היהודים בעולם שידחפו אותם בירושלים ולא יהיה להם מקום וזהו. כן, בעזרת השם. כי זה מה שהרבי רוצה. שיהיה מה שהרבי רוצה, כמו שהרבי רוצה. לחיים.

1:06:49 דובר 4 לחיים, לחיים, לחיים.