התרופה לדור שמרוכז בעצמו: למה שבת סליחות משנה הכל? | הרב חנוך רוזנפלד #003

00:00 דובר 1 ברוכים הבאים. אני שמח לפתוח את ההתוועדות השלישית שלנו לקראת שבת סליחות. אם אתם מעוניינים להקדיש פרק של התוועדות לזכות או לעילוי נשמת, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר בפרטי. אני מאיר ווישנפסקי ואתם מקשיבים לעל החינוך החב"די.

00:16 דובר 2 הרב חנוך רוזנפלד לחיים לחיים.

00:18 דובר 1 לחיים לחיים. ששנה טובה ומתוקה, כתיבה וחתימה טובה, א גוט געבענטשט זיסע יאר, לחיים.

00:27 דובר 2 אמן. טוב, אז אנחנו בימים הסמוכים, אממ שבת סליחות. הסיפור הידוע שבעיירה ליובאוויטש, זה זמן אה של ריקודים של שמחה ואני רוצה לשאול למה? לכאורה סליחות אני יודע, זה זמן של בקשת מחילה, סליחה, כן גם גם ברמה של הטקסטים, טקסטים שאנחנו אומרים בסליחות זה המון לבקש סליחה על מה שעשינו ולקראת ראש השנה ולקראת הימים הנוראים. אז למה כשאתה מגיע לבית כנסת חב"ד בשבת סליחות, אתה יודע זה פארברענגען ושמחה וחבר'ה עושים לחיים. זה קצת סותר לא?

01:13 דובר 1 שאלה מאוד טובה. שאלה מאוד מוצלחת, אבל אני אשאל אותך שאלה אחרת.

01:17 דובר 2 אה יהודי עונה בשאלה.

01:20 דובר 1 שבת סליחות. מה ההיגיון? מתי אומרים את הסליחות? בשבת?

01:26 דובר 2 מוצאי שבת.

01:27 דובר 1 במוצאי מנוחה כי דא מנוחה, נכון?

01:31 דובר 2 כן.

01:31 דובר 1 במוצאי מנוחה אומרים את הסליחות. ואגב עושים את זה אחרי חצות, אחרי הכל, אחרי שהשבת עוברת לגמרי.

01:38 דובר 2 שבת בחוץ כבר לגמרי.

01:39 דובר 1 שבת בחוץ לגמרי. אז למה הסליחות קשורות דווקא לשבת? כאילו שבת סליחות זה ה, זה האתחלתא. עכשיו מתחילים, עכשיו מתיישרים ומיישרים קו לסליחות. למה? מה הקשר של השבת לסליחות? מה ההיגיון בזה? תשאל, איך אומרים? אז אתה יודע שבת, אנחנו יודעים שבת זה התחלת השבוע. הרי שבת מברכת כל הימים נכון, שבת בעצם מתחילה את הכל ולכן שיש אירוע של סליחות שזה בעצם מכין אותנו כמו שצריך לראש השנה. אז כאן צריך שבת טובה, שבת ראויה ומשם בעצם נותנים, איך אומרים, לוחצים על הגז, מתקדמים קדימה עם כל, עם כל העוצמות. אז לכן זה בפשטות הסיבה שזה נקרא שבת סליחות. זה האתחלתא זה ההתחלה. אבל זה לא רק זה. זה לא רק הסיבה הטכנית, בוא נקרא לזה ככה, שזה מקור הברכה, ולכן אנחנו ממשיכים וממשיכים משמה. האמת היא יש קשר ישיר, קשר הדוק בין השבת לסליחות. האמת היא זו לא הרצאה. בוא נגיד קצת לחיים.

02:43 דובר 2 כן, שלא יהיה.

02:44 דובר 1 לחיים לחיים לחיים.

02:45 דובר 2 לחיים לחיים.

02:52 דובר 1 לחיים. שרו טיפה.

02:54 דובר 2 כן בטח. מה שנקרא שנצא מגדר הרצאה ב-

03:01 דובר 1 כן, כן, כן, כן, לגמרי. זה חייב להיות.

03:07 דובר 2 אבאיינג[?].

03:07 דובר 1 זה, אתה יודע, ברוך השם היה לי, היה לי משגיח באהלי תורה, רב אפרים פיקארסקי[?]. זה היה לפני עידן הסמארטפונים, וגם אז היה לאנשים טלפונים, אבל לא חכמים. היה להם טלפונים. אנשים רצו לתעד את המעמד. נמצאים באהלי תורה, נמצאים שם ואתה יודע, ויש כל מיני אירועים מכוננים באותה שנה. אחד מהם זה התוועדות. התוועדות זה אירוע מכונן מאוד לבחורי ישיבה, בכלל לצח"סים[?]. באהלי תורה, ב-770 בית חיינו, יש יותר גדול מזה. אז הרבה, האמת היא זה לא היה הרבה. זה היו כמה וכמה חבר'ה ששלפו, שלפו מצלמות וצילמו את ההתוועדות. עכשיו, היום אתה מצלם, אפילו אתה לא שם לב.

03:52 דובר 2 זה חלק מהותי.

03:53 דובר 1 פעם מישהו לקח תמונה, כולם שמו לב לזה. הוא נעמד, לקח. אז אפרים פיקארסקי תמיד היה אומר remember הוא אולי נתן להם לעשות מה שהם רוצים כי זה התוועדות. התוועדות זה אתה יודע, אתה משתחרר בלי לחץ, בלי אין כאן איזה משמעת כזאת. כולם זורמים, כולם כאילו נכנסים. זה חלק של כולם. זה חוויה של כולם, לא של אחד שמרצה וכולם מקשיבים. אבל הוא אמר להם כזה דבר. הוא אמר תזכרו, אמר את זה באנגלית. Whoever takes the picture is out of the picture שלוקח את התמונה הוא מחוץ לתמונה. צריכים לזכור את זה. אז ברוך השם, בעידן של היום אתה יכול להיות בתוך התמונה וגם לקחת את התמונה. יש לך את הזה, אבל אבל כן.

04:38 דובר 3 אנחנו מוקפים פה בציוד ודברים אבל.

04:41 דובר 1 ברוך השם ברוך השם אבל אחד מהם

04:43 דובר 3 תמיד בתמונה.

04:43 דובר 1 אבל כדי להיות ממש בתוך התמונה צריך צריך להגיד לחיים טיפה. זה מה שמכניס. זה בעצם הסוד של הגדולה לגימה שמקרבת עדי מולך ואירים. זה הסיפור לדבר מלב אל לב. לא רק

04:56 דובר 3 קצת קשה היום. כאילו בכלל זה קשה.

04:59 דובר 1 נכון נכון, אבל האמת היא זה מה שאנשים מחפשים.

05:04 דובר 3 את הגיבור.

05:05 דובר 1 כן, הם רוצים לשמוע את מה באמת. לא, מה לא מה שאתה חושב אלא מה שאתה מרגיש. רוצים לשמוע אותך, את המציאות שלך, מי אתה? זה מה שהם רוצים. איך כתוב ונפשו יצא בדיבורות. רוצים לשמוע מה שיש לך. לא רק את מה אתה אומר איך אתה אומר את זה, אבל בלי פילטרים בלי זה מה שהם רוצים לשמוע. זה מחכים כי אינפורמציה ברוך השם יש.

05:32 דובר 3 כן, היום זה בלחיצת כפתור.

05:34 דובר 1 כן כן, זה לא רק זה. הנקודה היא יותר מזה. זה לא רק שאתה זה בהישג יד. אתה אומר לחיצת כפתור זה touch נגע זה אפילו אתה לא צריך ללחוץ אפילו אפילו למאמץ הזה לא, לא, אתה לא צריך. אבל אבל זה יותר מזה. יותר מזה שעצם זה שכל ילד יודע שהוא יכול ברגע אחד כל האינפורמציה, כל מה שהוא רוצה לדעת ברגע אחד הוא שואל את ה-AI כל שאלה שהוא רוצה והוא מתרגם לו בעצם בצורה כזאת שהוא יבין. זה כבר זה כבר גורם לילד לא להתרגש משום אינפורמציה. גם אם תיתן לו תפיל עליו חידושים אדירים. זה לא, זה לא ידגדג כי אתה לא באמת מפתיע אותו כי הוא ציפה להפתעה הזאת שאותה אתה מפתיע אותו כביכול.

06:20 דובר 3 עם המידע, עם הרעיון.

06:22 דובר 1 עם המידע זה לא הסיפור כאן. הוא מחפש מה ש מה שהמחשב לא יכול לתת, מה המחשב לא יכול לתת?

06:28 דובר 3 נשמה.

06:28 דובר 1 את הרגש, את הנשמה וזה הפארברענגען, הפארברענגען זה שם הנשמה מתגלה שמה אנחנו נשמה לנשמה. אז זה עובר דרך דיבורים או עובר דרך ניגונים. אבל זה הנשמה שמדברת כדי שהנשמה תדבר. לחיים! לחיים! לחיים! לחיים! בכל אופן, נחזור. מה הייתה השאלה?

06:48 דובר 3 נמשיך. אין שאלות זה חברים.

06:50 דובר 1 לחיים! לחיים! באמת כל הנקודה הזאת של שבת סליחות. יש שיחה מאוד מאוד מעניינת. טוב של חפ"צ[?]. זה היה כ"א אלול והרבי דיבר על זה. לקח את העניין הזה וניתח את זה כמו שצריך. עכשיו בכלל כל שבת סליחות זה לא עובד ביחד. למה? כי בשבת לא, מומתחנו[?] שבת, אין בה צער, לא מתעסקים עם דברים של של עוגמת נפש. שם זה כתוב וקראת לשבת עונג. אין מתעסקים עם העונג בדברים שהם מעל מעל האטמוספירה. זה שבת, אז למה שבת סליחות?

07:35 דובר 3 איך אתה מחבר את שתי הנקודות?

07:36 דובר 1 איך אתה מחבר את שני הדברים האלה יחד? אז הרבי מדבר על זה באריכות ומשהו נפלא. הסבר נפלא. אני חושב שמסביר מה בכלל איך, איך לחוות. זה לא סתם. זה לא סתם שיש איזה שבת לפני סליחות. זה שבת בעצם הראשונה שהיא בעצם מכינה אותך לכל שבתות השנה. איך לחוות שבת כמו שצריך? אם אתה לומד מה זה שבת אמיתית על ידי ההבנה של מה זה שבת סליחות, אתה תבין מה זה, מה זה שבת.

08:03 דובר 3 זה שבת לפני ראש השנה בעצם מה שאנחנו.

08:05 דובר 1 שבת כן כן, כל יומין מתברכין מינה. זאת אומרת שראש השנה בעצם נכלל בשבת הזאת.

08:10 דובר 3 נכון.

08:11 דובר 1 אם אתה רוצה לקבל משמעות טובה לשבת כדי במשך כל השנה, אה, לעשות את השבת כמו שצריך, תתבונן בשבת הזאת. מה זה שבת הזאת? שבת הזאת, הרבי אומר בהקדם שאלה מאוד מעניינת. הוא שואל אנחנו בעצם אם שמים לב, יש, יש שנה שאנחנו, אה, אמ, אומרים המינימום שאנחנו אומרים ימי סליחות אצל אצל הספרדים אומרים חודש.

08:38 דובר 3 נכון, חודש.

08:39 דובר 1 חודש הסליחות והרחמים. אבל, אה, אבל אנחנו אומרים בדרך כלל מינימום ארבע ימים לפני, לפני ראש השנה.

08:48 דובר 3 כן.

08:49 דובר 1 זה המינימום. אז לפעמים יש יותר, יש פחות.

08:51 דובר 3 אם ראש השנה יוצא ברביעי אנחנו מתחילים במוצאי שבת.

08:53 דובר 1 אנחנו מתחילים מוצש, בדיוק. זה הכי, זה הכי קצר. אם זה יוצא בשבת אז מה קורה? בחמישי? אז אנחנו מתחיל, אז קצת מתחיל לזלוג. אם זה יוצא בשלישי בכלל, אז אתה...

09:04 דובר 3 יש לך שבוע וחצי.

09:06 דובר 1 של סליחות. כן, זה קשה, זה קשוח. אבל, אבל גם אז גם השבת סליחות השנה זה שבת, השבת הזאת היא שבת מיוחדת, היא חוץ מזה שהיא גם מכינה אותך לסליחות, שבת סליחות היא גם שבת שחל בה, זאת אומרת השבוע-

09:21 דובר 3 ח"י אלול.

09:22 דובר 1 סיום של השבוע, כל האירועים של השבוע נכללים בתוך השבת הזאת. זאת אומרת שלח"י אלול אנחנו מקבלים מח"י אלול, וביחד עם זה זה גם מתברכין מינה. זה גם ראש השנה, זה גם כלול בתוך השבת, בתוך השבת.

09:34 דובר 3 כי זה בשבוע ה...

09:34 דובר 1 כי זה שבת.

09:36 דובר 3 כן.

09:36 דובר 1 אז זאת אומרת זה מתנקז בדרך כלל זה שבת סליחות, זה, זה, זה מתמקד במיוחד לסליחות. כאן זה יש לך, יש לך התאנה, יש לך עוצמות שאין, שאין בכל שנה. זה מאוד נדיר שיש לך גם את זה וגם את זה וגם את סליחות.

09:52 דובר 3 ח"י אלול.

09:52 דובר 1 כן, אבל זה טוב, זה, זה, זה נותן לך בעצם את התובנה, כל הדבר הזה, כל המעמסה הזאת זה בעצם מה שאני חושב. זה מה שהרבי עשה כל שנה, אה, כל שבת בהתוועדות. הרבי תמיד אמר, נתן לנו להבין מה השבת מיוחדת. באמת הרבי עשה את זה על כל יום, על כל אירוע. למה זה המקום וזה האירוע וזה, זה המומנטום, כן, של כל השנה. זה באמת ככה, כי גם אחד יש בט"ו באב

10:20 דובר 3 נכון.

10:21 דובר 1 מחזיקים תענית, מה עס אַוואָשעס[?]. זאת אומרת, בכל רגע נתון זה הוויה חדשה. אז כל רגע זה הרגע.

10:26 דובר 3 כן, בעוד שאתה אמרת על שבת שזה שבת שמעמידה לכל השנה, אז ישר חשבתי על זה, שבת בראשית. כאילו אומרים את זה כשאתה חי ב-- עם ה, עם העניינים, עם השיחות של הרבי, זה כל, כל רגע הוא משמעותי. כל שבת היא הכי משמעותית לנקודה הזאת, ועכשיו אחרי זה זה הכי משמעותי. זה לחיות על קצב מאוד מאוד...

10:48 דובר 1 נכון.

10:48 דובר 3 יומי.

10:49 דובר 1 נכון. אז יש אנשים שאומרים אם זה המצב, אם באמת הכל מתנקז לשבת הזאת בעצם שהכל תלוי בה, אם אני מפספס את השבת הזאת, מה זה אומר?

10:58 דובר 3 הכל הלך לו.

10:58 דובר 1 הכל הלך, נכון? כי אתה אומר שזה האירוע. אם פספסתי את האירוע, לפעמים דווקא בגלל שאתה מציב כאן רף מאוד גבוה, זה יכול לגרום לאיזשהו איזה ליגה, לאיזשהו ייאוש.

11:09 דובר 3 נכון.

11:09 דובר 1 אבל האמת היא זה מה שהרבי נתן להבין שמצד אחד נכון, זה הרמה, זה יום להרמה, זה מומנטום להרמה, אבל מצד שני אל תדאג, גם אם נפלת יש קפיצות. הקדוש ברוך הוא נותן לך איזה שידוכים, נותן לך הזדמנויות. רק זה קצת יותר קשה כשמגיע שבת בראשית. אם לא, אם לא התכוננת בשבת סליחות כמו שצריך, מגיע שבת בראשית אין לזה פנים. אתה לא תדע לנצל את המומנטום כמו שצריך.

11:36 דובר 3 אז מה זה לנצל בשבת הזאת?

11:38 דובר 1 או! מה זה? מה, מה פירוש לנצל כאן? אז הרבי-

11:41 דובר 3 רגע, שנייה, חיבור.

11:42 דובר 1 נחזור, נחזור לעניין שלנו. איך, איך זה בדיוק? מה הסיפור כאן של השבת? אז הרבי אומר התחלנו להגיד עם הארבעה ימים.

11:50 דובר 3 נכון.

11:51 דובר 1 שלפני שעושים את זה משתדלים ארבע ימים לפני להתחיל עם הסליחות. למה ארבעה ימים לפני סליחות? מה הסוד הזה של ארבעת הימים? אז הרעיון הוא כי קורבנות. כשהיו מביאים קורבנות בבית המקדש, אז לא, אתה לא היית קונה מהחנות קורבן ומיד מביא אותו לבית המקדש. היית צריך לשמר אותו, לח, להמתין איתו ארבע ימים.

12:13 דובר 3 אהמ.

12:13 דובר 1 מה הרעיון של ארבע ימים? לבדוק, לבקר אותו, שאין בו מום. יש דברים מסוימים שלא נראים מיד לעין-

12:20 דובר 3 ומתפתחים.

12:20 דובר 1 ומתפתחים ויש דברים שנראים, אבל נראים כמו לא יודע מה, אבל אחר כך ארבעה ימים עוברים, אתה לא רואה את זה. ארבעה ימים נותן לך את הפרופורציות על הדברים. מה זה באמת, מה, איזה בעיות הן באמת ואיזה בעיות הן בכלל שלא צריך להתייחס איתן יותר מדי. זה ארבע ימים לבקר, זה ה-- זה ה-- זה הנקודה. בית המקדש זה מה שהיו עושים. עכשיו ראש השנה כתוב בא-- בספרים שאנחנו לא רק-- כתוב אנחנו לא מביאים קורבן, אנחנו מביאים את עצמנו לקדוש ברוך הוא. אז כמו שקורבן שאתה מביא אותו לבית המקדש, אתה צריך לבקר אותו ארבע ימים, אתה צריך לבדוק שהכל בסדר ארבע ימים שזה הולך כמו שצריך, אותו דבר גם אנחנו, לפני שניגשים לפני המלך. קרבה, מה זה קורבן? זה קרבה. אנחנו-- עכשיו זה לא, לא שולחים כאן איזה משהו תחליף במקום, כאילו אנחנו. אנחנו ניגשים ונצבים, "אתם נצבים היום כולכם לפני השם אלוקיכם" זה קורה בראש השנה. אנחנו עומדים לפני המלך וכאן אתה צריך לוודא שבאמת אתה נקי מכל רבב, נקי לגמרי. אז זה ארבע ימים, זה הסליחות. זה הרעיון של הסליחות. מינימום ארבע ימים.

13:28 דובר 3 כן.

13:28 דובר 1 אם יש יותר, מה טוב? אבל ארבע ימים.

13:31 דובר 3 אבל מינימום ארבע כמו הקורבן.

13:32 דובר 1 כן, אבל עכשיו תשאל, אוקיי, ארבע ימים בסדר, אבל למה צריך להתחיל דווקא משבת?

13:38 דובר 3 כן.

13:40 דובר 1 מתחיל ארבע ימים, יום חמישי, אז בוא נתחיל את זה ביום ראשון, יום ראשון בלילה. מה עומד מאחורי הארבע? למה דווקא מוצאי שבת? במוצ-- איך זה מתחיל? במוצאי מנוחה.

13:51 דובר 3 היי דא לוי [?].

13:53 דובר 1 וואו, וואו, וואו!

13:53 דובר 3 כן.

13:54 דובר 1 לחיים, לחיים.

13:55 דובר 3 לחיים, לחיים ולברוכים.

13:57 דובר 1 מרתק, אה, אתה רק שומע את המנגינה הזאת, אתה רק ש-- למה זה דווקא מוצאי מנוחה? אז חוץ מזה שאנחנו רוצים גם את הסגולה של השבת, אנחנו רוצים לג-- פשוט חושפים סגולות. אתה לא רוצה להתחיל, אה, על אמפטי. אתה לא רוצה להתחיל על, על אפס.

14:15 דובר 3 לקטוף כמה שיותר.

14:15 דובר 1 לקטוף כמה שיותר. שבת היא מרוממת, היא, היא בכלל, היא, היא, היא מרימה את האדם לא טפח, כמה טפחים למעלה. אז תמיד טוב להתחיל משם. אבל יותר מזה, יותר מזה, הרב אומר. איך האדם יכול לבקר את עצמו? עכשיו, כשמגיע לבהמה אז זה קל לבקר את הבהמה. הבהמה זה משהו אחר ממך. אתה מביא את הבהמה, מסתכל עליה, שם מצלמות, אני יודע מה, שם, זה משהו אחר-

14:44 דובר 3 שור טבור פן, עושה-

14:45 דובר 1 בדיוק. מסתכל, בודק ומתקדם הלאה. אבל שזה אתה בודק את עצמך בלי-- זה לא מישהו חיצוני, זה לא בקרה חיצונית, זה בקרה פנימית שלך עם עצמך, כאן זה קצת מסובך יותר. יש משפט, קוראים לזה 'על כל פשעים תכסה אהבה'. אנחנו הרי אוהבים בעצמנו, אנחנו-- יש דברים שתשים אותנו, איך אומרים? תשים, תשים את עצמך בבידוד ארבעה ימים, שבוע, חודש, שנה לא תראה שום דבר למרות שכולם רואים את זה בלי, אה, זכוכית מגדלת.

15:19 דובר 3 זה אומר איזשהו, לא יודע, איזה הנהגה שלילית או משהו לא טוב שיש בך שהסביבה שלך רואה.

15:24 דובר 1 כן, כן.

15:24 דובר 3 אתה תמיד מספר לעצמך סיפורים.

15:26 דובר 1 אתה אפילו-- זה לא תספר סיפורים, אתה לא תראה את זה, לא תראה את זה בכלל.

15:30 דובר 3 כן.

15:31 דובר 1 אם מישהו יגיד לך משהו, אתה כאילו, על מה אתה מדבר? זה, זה, זה ה-

15:36 דובר 3 מוכר, כן.

15:36 דובר 1 זה המצב. מה לעשות, זה, זה כולנו ככה, כולם נמצאים במקום הזה. זה נקרא 'על כל פשעים תכסה אהבה'. אתה לא רואה, לא רואה שום דבר. גם מתי שאתה רואה וכאילו זה הגיע כבר למודעות שלך, אם מישהו מדבר על זה, כתוב בך סדס, אם מישהו מדבר על זה איתך, אתה מתפוצץ עליו. למה? כי אתה מרגיש שהוא גילה כאן משהו נסתר. כאילו אתה ידעת מזה, אוקיי, אבל הוא כאן גילה משהו לרבים. אתה לא מודע שכולם יודעים את זה כבר. אבל מבחינתך, מה אתה עושה כאן?

16:07 דובר 3 מה אתה חושף אותי?

16:07 דובר 1 מה אתה חושף אותי? זה ה-- זה הסדר בדרך כלל, ככה זה, זה טבע בני אדם. בכל אופן, איך אנחנו מבקרים את עצמנו? איך עושים את זה?

16:17 דובר 3 כן, זה לא לא נשמע הגיוני לבקר את עצמנו.

16:20 דובר 1 נכון, זה הסוד של השבת. מה זה השבת? השבת? דיברנו על זה. אמרנו את זה מקודם ששבת אתה לא אומר תחנון.

16:30 דובר 3 נכון.

16:31 דובר 1 בשבת למה לא אומרים תחנון?

16:35 דובר 3 כי מא-מא-בפשטות ביום הזה האור אור אחר לא? זה יום יותר קדוש מיום חול.

16:40 דובר 1 אוקיי, ולכן תנצל את ההזדמנות, אדיר. ובגלל שיש כאן הזדמנות יש אור יותר גדול. נו, עכשיו זה הזמן להגיד תחנון.

16:49 דובר 3 אתה מתעלה למקום שאתה לא רואה את החיסרון. כלומר אתה לא רואה את הלא את הרע.

16:54 דובר 1 נכון נכון, אתה אומר דברים טובים. זה נכון, זה זה זה זה האמת. אבל יותר לדייק את זה קצת יותר. מה קורה בשבת? אתה שוכח מעצמך. כל העניין של השבת זה תפסיק להתעסק עם עצמך. תפסיק. כל מלאכתך עשויה, כל מה שאתה צריך זה לא אתה כאן, לא הסיפור.

17:16 דובר 3 תפסיק להתעסק בקיום שלך.

17:17 דובר 1 תפסיק-- בדיוק שאתה עסוק בווידוי בתחנון אתה מתעסק עם עצמך. שבת זה לא זמן של התעסקות עם עצמך. מה זה שקראת לשבת? איך ל-ל-לקדוש השם? שבת זה זה יום של השם.

17:32 דובר 3 הוא הסיפור, לא אנחנו.

17:33 דובר 1 נכון נכון נכון. אגב, זה גם הסיפור בפשטות. מה ההבדל בין ראש השנה ליום הכיפורים? יום ראש השנה אם תשים לב אין תחנון. אתה אומר לעצמך ריבונו של עולם, היום הראשון של עשרת ימי תשובה. אוקיי, ראש חודש, אז לא אומרים תחנון. אבל יום השני של ראש השנה זה כבר ב'. למה אתה לא תגיד תחנון? זה הזמן סלח שהקדוש ברוך הוא יסלח וימחל כבר עכשיו ויחסוך מאיתנו המון. למה בכל זאת? אז כתוב בחסידות כתוב שראש השנה המיקוד הוא לא עליך. אתה לא הסיפור כאן. אתם ניצבים היום כולכם לפני השם אלוקיכם. היום אנחנו ממליכים את המלך. היום אנחנו חושבים עליו. הוא הספוט לייט זה עליו לא עלינו. אז לכן נכון, יש לנו דפקטים, יש לנו בעיות, יש לנו זה זה לא אנחנו הסיפור כאן וזה גם מאפשר גם להתאחד יחד, להרגיש כולם יחד. אגב, מאוד מעניין אנחנו מתאחדים יחד. ראש השנה מה המצווה של ראש השנה? שופר.

18:32 דובר 3 נכון.

18:33 דובר 1 כל האנשים תרבותיים, אנשים שכליים. כל האנשים מצטרפים יחד. בשביל מה? בשביל לשמוע שופר. השופר הזה מה זה? זה קרן של בהמה. רוב הפעמים אני יודע-- הקולות שיוצאים מהשופר עם כל הכבוד זה לא משהו מוזיקלי ברמה ברמות גבוהות. יש בעלי תוקע שיודעים לעשות את זה כמו שצריך, אבל רובם זה כאילו אתה לוקח במקום לדבר את עצמך דרך הכלי הכי טוב שהקדוש ברוך הוא נתן לך. אתה מין המדבר והקדוש ברוך הוא נתן לך את כוח הדיבור. דבר, דבר איתו כמו שאתה יכול עם היכולות שלך, עם הכישרונות שלך. אבל לא, אנחנו לוקחים את השופר, קרן של בהמה, ודווקא דרכו אנחנו מחליטים לדבר איתו. מה הרעיון? אז כתוב בחסידות ש-ש-ש-ה-ה-ה זה תזכורת. כתוב 'אדם ובהמה תושיע השם'. זה התזכורת. לפעמים אנחנו כאילו עפים על עצמנו, אבל לפני השם הבהמה ואני באותו דבר, הקול שיוצא משם והקול שאני שאני חושב שהוא כל כך מרגש. המסרים, כל הקול הזה והקול הזה זה שווה ערך. זה ממש אותו דבר. ההתבטלות הזאת, הגישה של ההתבטלות הזאת היא זאת שבעצם פותחת. היא זאת גם שמאפשרת להתאחדות הזאת, זה שבני ישראל שמישהו נותן ספיץ'. אז עם כל הכבוד לא כולם מגיעים. לא, לא כולם מגיעים לשמוע. יש אנשים שזה לא אני אקשיב לו.

20:05 דובר 3 כן.

20:06 דובר 1 אבל ברגע שזה השופר וזה כבר משהו שהוא מעל, מעל הסיפור, מעל המין האנושי, אז כאן זה סיפור אחר, אז זה קל יותר להתבטל.

20:14 דובר 3 ראש השנה. הסיפוראנחנו הסיפור.

20:15 דובר 1 אנחנו הסיפור כאן.

20:16 דובר 3 גם בשבת ו-ו

20:17 דובר 1 ואותו דבר זה גם שבת, זה לא תחילות בספר בספר מתחילות. זה הנקודה של שבת, שבת ליכט. שבת ליכט כדי אנחנו נתעלים מעל עצמנו, עוזבים את עצמנו. אגב, זה גם הסיבה שבשבת ליכט זה לא רק שבת כדי-

20:34 דובר 3 האמת שכל זה מוצאי שבת ליכט.

20:36 דובר 1 נכון. נכון, נכון. הרי האמת היא, הרבי אומר לא רק שזה צריך טכנית זה מתאים יותר לקרוא לזה מוצאי שבת ליכט ומוצאי מנוחה.

20:45 דובר 3 כן.

20:46 דובר 1 האמת היא יותר מזה. יש לזה בעיה לקרוא לזה שבת ליכט. מה הבעיה הלכתית? אתה מכין משבת-

20:53 דובר 3 נכון

20:53 דובר 1 לחול. כאילו מה? הרי את הסליחות אתה אומר מוצאי שבת אחרי חצות ואתה קורא לזה כאילו השבת מכינה לזה, אבל האמת היא זה לא מכין. זה מתחיל לקום אור וגדילים בשבת. זה לא, אתה לא מכין כאן למשהו.

21:09 דובר 3 כן.

21:10 דובר 1 המציאות מתהווה כאן בשבת, כאן ועכשיו.

21:13 דובר 3 ורק עם שבת.

21:14 דובר 1 רק עם שבת. בלי שבת אתה לא יכול. אין על מה לדבר בלי שבת אתה, אתה כאילו אתה עסוק, כאילו אם תתחיל לבקר את עצמך מתוך עצמך, אין מצב שתראה שום בעיה. אתה תהיה עסוק אתה-- דווקא אחרי שהצלחת להתרומם, יצאת מחיי החולין, עזבת את העבודה, עזבת את כל הטרדות, נכון?

21:34 דובר 3 כן.

21:34 דובר 1 במחשבה, דיבור ומעשה, התרוממת, התפללת קצת יותר טוב, ישבת להתוודות עם עוד מישהו, הצלחת ככה להתרומם, הצלחת לנצל את עצמך בשבת כמו שצריך, אז אפשר, אז אתה יכול להסתכל על עצמך קצת מבחוץ ואז באמת יש על מה לדבר, אז באמת זה יהיה אפקטיבי, אז הסליחות יהיו משמעותיות. עכשיו לחיים.

21:58 דובר 3 לחיים, לחיים.

22:02 דובר 1 הופ! תראה, זה מזכיר לי סיפור. לא יודע, לא מקשרים את זה בדרך כלל, אבל אני חושב שזה כן קשור לסיפור הזה, לשבת סליחות.

22:17 דובר 3 אהמ.

22:18 דובר 1 לא זוכר את השמות של ה, של ה, של ה, של החסיד שאיתו היה הסיפור. הסיפור עם, עם תלמיד של הרבי מוהר"ש, חסיד של הרבי מוהר"ש. הוא היה רב מאוד גדול באיזשהו עיירה, רב נחשב, והרב הזה-- והמקום הזה היו הרבה מתנגדים שעשו לו צרות צרורות. בכלל, זו הייתה תקופה מאוד קשה. צריך לומר שגם לא רק מהמתנגדים סבלו, גם מחסידים סבלו. חסידים-

22:49 דובר 3 נכון, היה שם-

22:49 דובר 1 כן, קרובי משפחה.

22:50 דובר 3 בעצם ילדי הצמח צדק התפצלו.

22:52 דובר 1 כן, כן והיה שמה שמח.

22:53 דובר 3 כן.

22:54 דובר 1 שמח. הוא סבל.

22:55 דובר 3 מעניין פעם אחת לשבת, ל-להיכנס לכל ה-

22:58 דובר 1 י-יש, יש ספר עכשיו שיצא על ילדי-- בני הצמח צדק. ספר מאוד יפה, מאוד מומלץ לקרוא. כן, כן, כן.

23:04 דובר 3 שהוא מספר את כל ה-- מהפטירה

23:06 דובר 1 כן, כן, מה התפצל, אבל בסוף הכל, כל הנחלים הולכים אלי המקום הזה בסוף, זה חב"ד ליובאוויטש תחת נשיאותו של הרבי. אמ,

23:17 דובר 3 אז הציקו לו שם גם מתנגדים וגם-

23:19 דובר 1 כן, וזה לא רק-- זה לא נגמר בהצקות גרידא, זה בלשונות וכתוצאה מזה, הרי בתור רב מגיעים אליך כל מיני סכסוכים וזה גורם לכל מיני אויבים, כי הרי אם אתה פוסק נגד מישהו, לא משנה אם הוא צ-צדק איתו או לא איתו, כן, פסקת נגד מישהו, אתה שרוף אצלו.

23:38 דובר 3 כן.

23:39 דובר 1 אז תוסיף את כל הדברים האלו יחד, הרב איכשהו היה איזה דין תורה, מישהו נפגע, נפגע עמוקות בנפשו וביחד עם עוד כמה מתנגדים הלכו והלשינו על הרב שהוא בעצם לוקח לעצמו סמכות שהממשלה לא מקנה לו.

23:57 דובר 3 אהמ.

23:57 דובר 1 הוא פוסק בדינים. הממשלה הזו אפשרה לרב לפסוק רק בדברים ספציפיים וכאן, וקם לו לקח את זה ל-ל- לממונות, לדברים שהוא לא אמור לפסוק בהם. ברגע שזה דבר, ברגע שכזה דבר קורה ומתפרסם, אז כמובן זה יוצר, אה, בלגן שלם, ובאמת הגיעו מהממשלה, לקחו לו את רישיון הבוררות, רישיון הבעצם-- לקחו לו את הפרנסה עד שיבררו מה קרה, אז הפרנסה הלכה לו, גם ככה הפרנסה לא הייתה איי איי, הלכת. נוסף לזה מה שקרה זה אשתו הייתה בהיריון וברוך השם התקדם, התקדם ואז משהו קרה. הרופאים הלכו לרופאים והרופאים אמרו שאין סיכוי. המצב הוא, איך אומרים? אין מצב, נגמר.

24:51 דובר 4 על פי טבע לא אמור לצאת ילד.

24:53 דובר 1 נכון. לא רק ילד בריא, הוא ההיריון לא ייגמר בקטע הזה. עכשיו איך אומרים הצרות בצרות? כן, צרה כזאת, צרה כזאת. היה עוד כמה דברים על הדרך ו... מה הוא עושה?

25:09 דובר 4 הולך לרבי.

25:10 דובר 1 הולך לרבי, לרבי מוהר"ש, התחיל הרבי. הוא כמובן טרוד, גם ככה המצב שלו היה על הפנים, איך אומרים, גם בזמנים כתיקונם זה לא היה טוב ועכשיו עוד יותר גרוע ועוד יותר גרוע. הולך לרבי מוהר"ש, היו לו קשרים, הוא היה גם רב מאוד מיוחד מאוד. הוא באמת היה גאון, גאון עולם. לא זוכר את השם. סיפור אבל מפורסם, סיפור די ידוע. האמת היא את הסיפור הזה באמת בהשגחה פרטית שנה שעברה אני קראתי את הסיפור הזה ותמיד-- שמעתי את הסיפור הזה בהתוועדות ואפילו ראיתי את זה באחד הספרים. אבל תמיד חיפשתי וחיפשתי את המקור של הסיפור. בהשגחה פרטית שנה שעברה, אבל כאילו היה איזה משהו מסוים, אתה יודע, דברים לא, כאילו קצת אתגרים. ובהשגחה פרטית ראיתי את הסיפור הזה וזה נתן לי הרבה, הרבה חיזוק. ובקיצור, אבל אחרי זה ניסיתי לחפש את זה עוד פעם, לא מצאתי. בקיצור, הוא נסע לרבי מוהר"ש, סידר, היה לו קשרים, סידר יחידות בהזדמנות הראשונה. כשהוא מגיע לרבי מוהר"ש מייד הוא שופך את כל מה שיש לו על ליבו, הכל. רבי מוהר"ש שומע, שומע, שומע. כמובן הוא היה שבר כלי, הוא לא, נפשו יצאה בדיבורו פשוטו כמשמעו. אחרי שהוא סיים ונרגע קצת, אז הרבי מוהר"ש אמר לו, "אתה עכשיו הגעת לפני יום, יומיים הגעת." זה אותו שבת. אני חושב שזה היה רביעי או חמישי, אותו שבת. "תישאר כאן לשבת, תשמע מהי חסידות. אתה הרי מעבר לים אז תחזור על זה ואחרי זה תבוא עוד פעם ליחידות." ככה זה היה התשובה של הרבי מוהר"ש אליו.

27:02 דובר 4 מעניין.

27:03 דובר 1 כן. מגיעה השבת, טוב, לא מקבל תשובה או הוא חשב באמת להגיע, לקבל תשובה ומייד לחזור לעזור לאשתו וכולי. הרבי מוהר"ש אמר לו להישאר, אז הוא נשאר. הוא נשאר וכמובן הטרדות עדיין לא עוזבים אותו. הרבי מוהר"ש שמע מאמר והוא שמע. היה לו זיכרון טוב, אז הוא ידע פחות או יותר לחזור. אחר כך, אחרי שבת שהוא חזר הגיע ליחידות, חזר לרבי מוהר"ש ליחידות, אז הרבי מוהר"ש רצה שהוא יחזור על המאמר ולחזור את המאמר כלפי אחרים זה הוא יכל. אבל מול הרבי מוהר"ש זה היה רמת-- הוא לא היה שם. רמת הריכוז שלו לא היה בשיאה. הרבי מוהר"ש שמע אותו ואמר לו, "תחזור בחזרה לבית המדרש או משהו, תחזור אליי שאתה יודע את המאמר כמו שאתה יודע, כמו שאתה יודע לחזור בכל הפעמים." הוא שומע את זה, חסיד זה חסיד, הולך בחזרה ופשוט מתנתק לגמרי מכל המחשבות, מכל המציאות שלו. הוא עכשיו קיבל משימה ללמוד מאמר ולחזור עליו לפני הרבי מוהר"ש. פשוט ישב ראש טוב היה לו, היה לו את היכולות, היה לו את הכישרונות. הוא ישב וזה היה מאמר לא פשוט, אז לקח לו איזה כמה שעות, למד כמו שצריך יום למחרת נכנס לרבי מוהר"ש ואמר לו את המאמר. רבי מוהר"ש שומע את זה מרוצה, ואז הוא נותן לו ברכה. הוא אומר לו דבר ראשון הוא אומר לו בקשר לילד אל תדאג, אין לך מה לדאוג. בעזרת השם ההריון יגמר בטוב. ילד בריא, שלם וחזק. אין לך מה לפחד. ובקשר ל-למשפט שקרב ובא, שגם הפרנסה שלך, אתה מספר שהפרנסה שלך הולכת וגם אתה עכשיו הולך ל-- הולך לבית משפט וצרות גדולות יכולות-- גדולות יותר יכולות ליפול עליך. אין

29:07 דובר 1 לך מה לפחד. תלך, רבי אמר לו ללכת לעיר הבירה, איפה שהיה אמור להיות המשפט, ושם יש שם איזה חסיד. תתייעץ איתו מה לעשות ובעזרת השם הקדוש ברוך הוא יעזור. הוא שומע את זה. מה הוא עושה? מיד הולך. לא יודע אם זה מוסקבה, אבל הולך לאיפה שהיה אמור להיות-- להיערך המשפט. אפילו לא הלך הבית שלו כי הוא ידע בטוח רבי מוהר"ש אמר שהכל יהיה טוב, אז זה יהיה טוב. לא, לא פחד. הוא מגיע לאותו עיר, עכשיו הוא מגיע מיד אחד החסידים של הרבי מוהר"ש, חבר שלו, ישב, היה שמה, היה לו בית. היה ברוך השם היה מסודר גם, ניגש אליו, אומר לו את כל הקורות איתו. והם ישבו כמובן כמו חסיד חסיד יושבים ביחד. זה אתה יודע מה זה חבר טוב? מה ההגדרה של חבר טוב? חיים, חיים.

29:59 דובר 5 חיים. חיים ולברוך.

30:01 דובר 1 אני חושב שהפידקי מביא. מה ההגדרה של חבר טוב?

30:05 דובר 5 מה זה חבר טוב?

30:06 דובר 1 מה זה חבר טוב? חבר טוב, אומר רבי נתן, אומר פידקי זה אחד כזה שאתה רואה אותו, הכל נשכח ממך. כל הצרות, כל הדאגות. אתה עכשיו באטמוספרה.

30:18 דובר 5 זה ההגדרה שהרבי עצמו מביא לי.

30:21 דובר 1 זה ההגדרה של חבר טוב.

30:21 דובר 5 מעניין.

30:22 דובר 1 אתה, יש כאן איזה קליקה מסוימת שפתאום אתה אתה מעל האטמוספרה, מעל כל הדאג, מעל הכל.

30:29 דובר 5 יש לך כאלה חברים טובים?

30:30 דובר 1 אה?

30:30 דובר 5 יש לך כאלה חברים?

30:32 דובר 1 לפעמים, אתה יודע, אתה רואה אנשים שלא ראית הרבה זמן, כן, הרבה הרבה זמן ופתאום כאילו זה פלאשבק כזה של הזמנים האלו של ימי בחרות, הימים שלא היה לך שום טרדות, לא ש-- אתה חוזר-

30:44 דובר 5 מחזיר אותך בחזרה.

30:45 דובר 1 אתה מחזיר את הזמן, אתה חו-- זה מחזיר אותך. אבל כן, יש מי יותר מפחות. אבל כן, אנשים, זה חבר, זה הגדרה של חבר טוב.

30:54 דובר 5 הגדרה לא...

30:55 דובר 1 מעניינת.

30:56 דובר 5 כן.

30:57 דובר 1 כן, כן, כן. זה מישהו שאתה, איך אומר, דיברתם מלב ל-- הייתם ב-- כשהייתם ביחד הייתם במקום אחר, וזה, בקיצור.

31:07 דובר 5 אז נפגשים שם ב-בעיר הבירה.

31:09 דובר 1 נפגשים, הם יושבים ביחד, כמובן, אומרים לחיים. זה דבר ראשון, מתרוממים, אבל אחר כך אתה יודע, חוזרים לעצמם. יש כאן כמה בעיות שצריכים לטפל בהם, שזה המשפט שהולך שקרב ובא. אז תכף, אז אומר החסיד לחבר שלו אומר לו תשמע, מתי אמור להיות לך המשפט? אמר לו את הזמן. אז עושה ריש-- אז לא היה את הגוגל ולא היה את ה-- לא יכולת לבדוק את הדבר, אבל הוא היה לו קשרים בחנויות תכשיטים, הוא ידע בדיוק מה אמור, מה קורה שמה, מי אמור להיות השופטים ומי, מה זה פחות או יותר הזמנים, מי מה מו. אז הוא אומר רגע, רגע, השופט הזה שאמור לשבת ב-ב-במשפט שלך, אני מכיר אותו, אמ, יש שמה, יש לי, א-אז חילקו חלב, לא כמו היום שאתה נכנס לחנות.

32:05 דובר 5 לוקח.

32:05 דובר 1 לוקח.

32:06 דובר 5 קונה.

32:06 דובר 1 אז החלב הגיע אליך. לא מה-- לא מהפרה ישירות, היה ממוצעים באמצע. אז הייתה אישה שחילקה לאנשים המכובדים יותר, אז היה לה איזשהו אה

32:19 דובר 5 מסלול כזה.

32:19 דובר 1 מסלול.

32:19 דובר 5 שהיא עוברת.

32:20 דובר 1 כן. וכל יום היא הייתה הולכת לחסיד, הייתה הולכת לחסיד וגם במסלול היא הייתה גם הולכת ועוצרת אצל השופט. אז החסיד אומר לחבר שלו, "תשמע, בוא ננסה לדבר איתה שהיא תדבר עם השופט, כאילו שיבין מה קורה. אתה יודע אם השופט לא מכיר אותך והוא שומע את הצד שכנגד, במיוחד שיש להם עורכי דין ממולחים, מעולבים."

32:47 דובר 5 אנשים עם כוח.

32:48 דובר 1 ואתה אנשים עם כוח, עם עוצמה. איך אומרים אתה-- איך-- אף אחד לא יסתכל עליך. אין לך בכלל case כאן. אין לך סיפור כאן. הדרך היחידה שאולי יעזור זה שהיא תדבר קצת על ליבו, שאם, שאם מגיעה למוחרת בבוקר נדבר איתה שתדבר עם השופט. ובאמת שהגיעה, נכנס איתה הבית ואיך אומרים? שפכו את ליבה, שפכו את ליבם

33:15 דובר 5 בפניה.

33:16 דובר 1 בפניה. והיא שמעה, היא שמעה את הדיבורים האלו ובאמת זה נגע לליבם. איך אנשים ככה נטפלים לאדם, מרסקים אותו, גומרים לו את כל הפרנסה ואחר כך עוד רוצים להושיב אותו בכלא ולעשות לו צרות צורות. היא שמעה את זה, זה דיבר אליה. היא חוותה כאלו דברים בצורה כזאת או אחרת ואמרה אוקיי, אני אנסה את מזלי. נלך לשופט. אנחנו מדברים.

33:41 דובר 5 בבוקר כשהם אומרים לך.

33:42 דובר 1 בבוקר כזה סביב שמה, לא סביב הקפה אבל סביב החלב. השופט בדרך כלל יורד למטה. לא יודע אם זה בשביל העיתון, אבל בשביל החלב הוא בהחלט יורד ואנחנו יש לנו תמיד בוקר טוב וכולי.

33:54 דובר 5 כן.

33:55 דובר 1 מחליפים איזשהו דיבורים. בקיצור, היא מגיעה, השופט והיא כבר התכוננה לפני. היא ידעה שאת מדברת עם שופט. איך צריכים-- צריכים לרגש אותו. ובאמת היא נכנסה לסיפור. היא נכנסה, נכנסה לדמות והרגישה באמת את מה שהוא הרגיש וזה גרם לו באמת להוזיל דמעה אחת או שתיים, אלא באמת לשפוך את ליבה. השופט רואה אותה בוכיה. מה קרה? מה זה מה? אז היא מספרת לו את כל הסיפור, אבל היא לא אומרת לו שזה מישהו שיצא לי להכיר. היא אומרת לו שזה משפחה, בן משפחה שנמצא נקלע לצרות צורות בגלל אנשים, אנשים רעים ש

34:39 דובר 5 נטפלו אליו.

34:40 דובר 1 כן, נטפלו אליו. השופט שמע את זה ודברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, וזה נכנס באמת לליבו. אומר אוקיי, מתי הוא אמור, מתי זה אמור לקרות המשפט? אז היא אומרת לו בדיוק את התאריך, את הזמן. אז הוא אומר רגע, רגע, אני אמור לשבת שמה. בסדר, אני שמעתי אותך, בסדר. הדברים נכנסו. אל תדאגי. כשמגיע הזמן של המשפט, אז הם כמובן הם הגיעו, התכוננו כמו שצריך עם כל התצוגה, תצוגה מלאה. השופט נתן להם להבין שנתן להם כזה ארטום [?], נתן להם כזה, כאילו מה אתם בכלל? עם מה אתם מתעסקים כאן? כאילו בלבל אותם לגמרי. הם לא הבינו מאיפה זה מגיע. מה השופט כן, כאילו אתה לא שמעת אפילו את הצדדים ואתה כבר בוחר איזשהו צד. בלבל אותם. אז הם יצאו להתייעצות, להתייעצויות ובינתיים הוא לקח עוד איזה, עוד מקרים. לקראת סוף היום הוא כאילו הם עדיין לא, לא הופיעו, אז הוא מזמין אותם שוב והם מגיעים ככה. הם גם התבלבלו. זה הם עדיין היו תחת. הם לא התכוננו, לא ציפו, לא, לא, לא חלמו שכזה דבר יקרה, כזה מהפך. ואז אותו חסיד שהיה שמה אמר את מה שאמר. הוא היה. הוא נתן הופעה יותר טובה הוא נתן, כי בסופו של דבר זה דברים היוצאים מן הלב כמו שנאמר, נכנסים אל הלב עם כל ה, עם כל ה, עם כל הכבוד לעורכי דין הממולחים. הרופא, אה השופט שמע, פסק את הדין שהוא זכאי לגמרי והכל בעל מקומו ושלום. זה בעצם הסיפור. אחרי זה מגיע-- אחרי תוך-- אחרי שהסתיים המשפט הוא מקבל מברק. איך שהוא נודע לאיש-- למשפחה שהוא כבר נמצא בעיר של בית המשפט אז שלחו מברק שברוך השם

36:29 דובר 5 נולד.

36:29 דובר 1 נולד בן זכר, חי וקיים. זה הסיפור. סיפור מאוד חזק, מאוד עוצמתי. עכשיו מה המסר כאן?

36:37 דובר 5 כן.

36:38 דובר 1 מה המסר? מה הרעיון? הרעיון של הסיפור, אני חושב שזה בעצם הסיפור של שבת סליחות. מה אומר הרבי מוהר"ש לאותו חסיד? אתה עסוק כל כך בעצמך. יכול להיות שאתה צודק. יכול להיות שאתה לא צ-- אבל אתה לא רואה את הדברים כ-- אתה אין לך רו-- כאילו צא מעצמך, שכח מעצ-- זה קשה, זה לא קל. אבל בשביל זה הקדוש ברוך הוא בא לעזרנו, נתן לנו את השבת. אומר אני מכריח אתכם לא להתעסק עם העיסוקים הרגילים. אני הולך-

37:08 דובר 5 לא להתעסק עם עצמכם.

37:08 דובר 1 כן, זה לא להתעסק בעצמכם. אז נכון, יש כל הזמן, תראה, היצר הוא ממולח והוא נכנס בכל מיני צורות כאלה ואחרות, אבל הקדוש ברוך הוא כאילו בא לעזרנו ואומר לנו חבר'ה שבת תעזבו, תעזבו. שבת צריכים להתווהד. שבת זה זמן של התרוממות הרוח. הוא נותן לנו את כל הכלים, במיוחד חסידים. אצל חב"ד אתה יושב ליד השול-- ליד, ליד חברים בשבת מתרומם, שומע איזה רעיון, איזה סיפור, איזה משהו ש-שרומם בן אדם, חוויה של בן אדם ממה שעכשיו זה מרים, זה מרים, מרים, מרים, מרים. אחרי זה, אחרי זה אתה יכול להסתכל על עצמך בחזרה, אבל אתה, אתה, אתה רואה כאן בן אדם אחר. אתה רואה במציאות אחרת ואז אתה יכול לראות את הדברים בצורה אובייקטיבית, בצורה נכוחה שיכולה באמת לשדרג אותך, לקחת אותך למקום אחר לגמרי.

37:53 דובר 5 ולא סתם הלקאה עצמית כזאת של.

37:55 דובר 1 כן, כן, כן, כן. אתה יכול להלקות את עצמך כ-כך, אבל זה הלקאה אפקטיבית.

38:01 דובר 5 כן.

38:01 דובר 1 היא, היא, היא פועלת כי זה גורם לך בסופו של יום.

38:06 דובר 5 זה כל הסיפור.

38:07 דובר 1 להתקדם.

38:08 דובר 5 זה הסיפור של סליחות בכלל, כאילו של ה-

38:11 דובר 1 זה הסי-- זה הסיפור של סליחות. איך ניגשים לסליחות? אתה שאלת, התחלת את ה--

38:15 דובר 5 כן.

38:16 דובר 1 שאלת אותי מה זה? מה זה השמחה הזאת?

38:19 דובר 5 כן, להגיע מתנדנד, להגיע.

38:21 דובר 1 להגיע ווק דה טוק. כן. מה זה הסיפור הזה להגיע כזה? זה באמת, זה מוזר. כשהייתי בחור, אתה יודע, זה, אתה יודע, יש התרוממות ויש התרוממות. אתה כאילו לגמרי אנשים ככה מסתובבים. מה, מה הסיפור כאן? אבל זה הסיפור. הסיפור צא מעצמך. אין מה לעשות. אז יש אנשים, אנשי רוח, אנשים רגילים, כאילו עם יכולות, עם כישורים. הם לא צריכים להגיד את המשקה כדי להתרומם מעצמם. הם מגיע שבת, שומעים ש-- בקולות של השבת אוהינג [?]. הם שומעים את הנקודה הזאת שאסור חפצי ש-- חפציך אסורים, חפצי שמיים מותרים. הם יודעים שבשבת זה כולו לה' אז, אז זה מספיק בשבילם. לא צריכים להגיד יותר מדי לחיים. אבל אנשים אחרים, ככל שהדור יורד יותר, אז מה לעשות, אנחנו צריכים להשתמש. זה לא, לא מומלץ להשתמש יותר מדי, יתר על המידה, אבל כן לשבת, לשבת אחד עם השני זה דבר שאגב זה מרומם. עצם הישיבה אחד עם השני, כי הרי כולנו עסוקים בתוך עצמנו. כל אחד טרוד עם העניינים שלו, שאתה מסוגל לשבת אחד ליד השני ורק לראות את האדם שמולך. ובימי החול אתה לא רואה אותו. כן, יש שחרי מצוין מרי [?], אבל אתה עושה את מה שאתה צריך לעשות ואתה כבר ב-ב-ב-

39:38 דובר 5 במשימה הבאה.

39:39 דובר 1 במשימה הבאה.

39:40 דובר 5 נורא.

39:40 דובר 1 שבת אין לך. בדיוק.

39:42 דובר 5 כן.

39:43 דובר 1 שבת אין לך. הטלפון סגור, אין לך, אין לך את האפשרות בכלל. האמת היא, זה לא רק-- זה לא רק אם ש-ש-שאתה מרים את הטלפון, מישהו מצלצל, לא מצלצל או שאתה נוגע, נוגע בזה או לא נוגע. עצם המודעות שיש טלפון ששכחת ברכב זה כבר מלחיץ אותך, כי אולי מישהו מנסה להשיג אותי. אם-- עזוב.

40:04 דובר 5 שבת זה לחיים.

40:05 דובר 1 אין, אין. אתה מחוץ לאטמוספרה. אז כמובן שיושבים עוד פעם. זה השבת. לשבת יחד, לשמוע אחד את השני, להקשיב אחד לשני ולהגיד איתו לחיים ולהתרומם טיפה זה. זה הסיפור הגדול.

40:24 דובר 5 אז ואז מזה מגיעים לראש השנה אחר לגמרי.

40:26 דובר 1 בטח. אז אתה-- אז אתה יכול לעמוד לפני המלך ולא לחשוב עליך, לא רק רק מהטכנית, כי בסידור לא כתוב על חטא. אז אתה טכנית לא הזכרת את עצמך כאן בסיפור, אבל אתה כולך עסוק מכף רגל עד ראש עם עצמך. לא, כי בגלל ששבת בשליחות התרוממת כמו שצריך. שבת בשליחות, ישבת והקשבת לשני, נתת מלא תשומת הלב לשני. אז במילא, במילא אתה נמצא כבר, ההתחלה שלך היא אחרת לגמרי. במילא מה קורה? ראש השנה זה אחר לגמרי ושבע עס בראש השנה ובמילא כל השנה הכל מגיע ממקום אחר, מזווית אתה תרחף, תרחף מעל הקרקע.

41:03 דובר 5 ממש זה קיבוץ של ימים שמתחיל עכשיו.

41:06 דובר 1 זה בילד אפ, אתה זה. אבל עוד פעם פספסת יום אחד. הקדוש ברוך הוא נותן. הקדוש ברוך הוא נותן את ה, את היכולות, את האפשרויות. יש לך תמיד זרזים כאלו. יש לך דברים כאלו שיכולים להקפיץ אותך גם אם פספסת.

41:22 דובר 5 תמיד יש הזדמנות.

41:23 דובר 1 תמיד יש הזדמנות, כן, אבל, אבל כשיש קיצור דרך זה לא אותו סיפור. זה כמו הצ'ולנט שאוכלים בשבת, זה מתבשל.

41:33 דובר 5 יושב.

41:34 דובר 1 הוא יושב ומתבשל. האוכל הוא אחרת אחרי שהוא יושב הרבה זמן על האש. אתה יודע שאתה, שאתה עושה קיצורים, אז יכול להיות שטכנית אתה תוכל לאכול את הבשר, אבל זה לא אותו דבר. הצ'ולנט שיושב צ'ולנט אחר. לחיים.

41:48 דובר 5 לחיים.

41:48 דובר 1 לחיים.

41:48 דובר 5 לחיים.

41:49 דובר 1 לחיים.

41:49 דובר 5 כוח!

41:50 דובר 1 לחיים. אבל, אבל עוד פעם אתה אומר שמחה זה לא רק לשבת בהתוועדות, זה שמחה. איך יכול? איך אפשר להגיע באמת לשמחה אמיתית? שמחה אמיתית. איך מגיעים לשמחה אמיתית? לחיים.

42:05 דובר 5 לחיים. לחיים.

42:08 דובר 1 באמת, כאן אנחנו פותחים עוד, עוד נושא, עוד עניין, עוד התוועדות.

42:12 דובר 5 הכל התוועדות אחת ארוכה.

42:14 דובר 1 הכל. לחיים. אתה אומר אנחנו מתחילים את זה אפילו לפני.

42:21 דובר 5 אה?

42:21 דובר 1 לפני שבת. לפני שבת.

42:23 דובר 5 כן, אנחנו כבר בשליחות.

42:25 דובר 1 כן, כן, אבל זה...

42:26 דובר 5 זה תמיד קשה להקליט את ההתוועדויות לפני. אז אנשים אומרים לי אני לא, אני לא באירוע, אני עדיין לא שם.

42:32 דובר 1 אתה מדבר על זה, אתה תהיה באירוע.

42:33 דובר 5 כן, אני עכשיו מתחיל להיות באירוע.

42:35 דובר 1 ממש ככה, ממש ככה. זה, זה, זה הכוח של הדיבור. הכוח של הדיבור מכניס אותך לחוויה. זה ככה זה הסיפור. הרבי רצה, זה מה שהרבי דרש מאיתנו. היו הרבה התוועדויות על זה, על כאילו הרבה פעמים אתה אומר לעצמך אני לא עומד שם, אני לא.

42:52 דובר 5 לא בדרגה.

42:53 דובר 1 אני לא אוחז בזה. אז למה אני צריך לדבר על זה? כאילו, מה ההיגיון? הרבה פעמים, הרבה פעמים אנשים מפחדים לדבר על דברים שבאמת יודעים שזה אמת ונכון וכולי וכולי. אבל לדבר זה נכון, אני אקרא את זה איכשהו, אעבד את זה, אבל לדבר את זה כאילו אני לא אוחז שם. תדבר על זה, אתה תאחז בזה, זה יכניס אותך לאווירה, זה יכניס אותך לתוך הסיפור.

43:19 דובר 5 כן, דיבור ממשיך ממש הרבה יותר עמוק ב--

43:22 דובר 1 כן, כי דווקא.

43:23 דובר 5 רענן אותי רק.

43:24 דובר 1 כן, כן, כן, כן.

43:26 דובר 5 התחלנו את השמחה.

43:26 דובר 1 נשמה הנפש, השמחה.

43:27 דובר 5 אמרנו סליחות זה לא רק ביחד, יש שם גם שמחה. אתה בא ל-- אני זוכר, תן לי, זה שאני זוכר.

43:35 דובר 1 מה זה?

43:36 דובר 5 זה אנרגיה, זה שמחה.

43:39 דובר 1 שמיים.

43:39 דובר 5 ציפודים. זה שמחת בית השואבה.

43:42 דובר 1 אנרגיות בשמיים.

43:43 דובר 5 כן.

43:43 דובר 1 נכון.

43:44 דובר 5 איפה השמחה נכנסת שם בכל הסיפור הזה של סליחות? אמרנו טוב, אז אמרנו סליחות. אנחנו צריכים, אתה יודע.

43:50 דובר 1 להתרומם מעל עצמי.

43:51 דובר 5 להתרומם, לא לראות את עצמי ואז-

43:53 דובר 1 איפה השמחה כאן?

43:54 דובר 5 כן. איך השמחה מתערבבת באירוע הזה?

43:57 דובר 1 אז כאן אתה נכנס קצת לחסידות. איך שהחסידות מסתכלת על השמחה? כתוב בתניא. תכף נדבר על זה. איך מגיעים לשמחה אמיתית? שמחה אמיתית לא מזויפת.

44:08 דובר 5 כן, יש שמחה.

44:09 דובר 1 יש שמחה ויש שמחה.

44:10 דובר 5 אה.

44:11 דובר 1 שמחה שמגיעה ממוזיקה טובה.

44:13 דובר 5 כן. אני שומע מדבשים טובים, אני-

44:15 דובר 1 שוקולה טוב. אני יודע מה? האוכל טוב. איזו חוויה טובה שחוויתי. זה חוו-- זה שמחה, זה, זה מרומם אותך טיפה. זה כן, זה שמחה, אבל לא מחזיק הרבה זמן.

44:25 דובר 5 כן.

44:26 דובר 1 זה, זה לא הייתי אומר שמחה מזויפת. יכול-- בוא נגיד למדת משהו עמוק ובאמת נהנית ממה שלמדת.

44:34 דובר 5 או השגת איזושהי מטרה.

44:35 דובר 1 כן, השגת איזושהי-- נכון. אז באמת זה חוויה, זה שמחה, זה תרוממות הרוח. אבל, אבל יש בזה איזה טעם, זה יש בזה בעיה. מה הבעיה שזה? כי ברגע שזה, ברגע שזה חוו-- השמחה היא בעצם בגלל שהסיפוק שלי. אז מה קורה? מה קורה בסופו של יום? הסיפוק שלך לא יודע גבולות.

44:59 דובר 5 כן, זה מה שבאת להגיד. אתה קונה את האייפון הזה ואז אחרי שנה אתה כבר צריך את האייפון הבא.

45:03 דובר 1 בדיוק. אוהב כסף, לא ישבע כסף.

45:05 דובר 5 כל פעם ב...

45:05 דובר 1 נכון.

45:06 דובר 5 בוא נגיד-

45:06 דובר 1 אתה, אתה מתרגש מזה, אז אתה אומר רגע אוקיי, זה מרגש אותי. עכשיו בוא נציב משהו אחר, אז זה כבר לא מעניין מה שהזה-- ואתה מחפש כאן איזה ריגוש אחר וריגוש אחר וריגוש אחר. אבל יותר מזה, ה-ה-אדמו"ר הזקן אומר מאוד מעניין בפרק כ"ז, פרק כ"ז בתניא, האדמו"ר הזקן אומר שכאשר אדם הוא, הוא, הוא שולל לגמרי את העצבות. כן, לא עצבות ולא מרה שחורה בשום פנים ואופן. הוא אומר מילים מאוד מאוד חריפות. הוא אומר שהעצבות, מאיפה זה מגיע? מאחד כזה שלא מכיר את מקומו. אחד כזה שמחזיק מעצמו.

45:46 דובר 5 יותר מ

45:47 דובר 1 יותר ממה שהוא. מזה זה מגיע. זאת אומרת שהאגו שבאדם מתרומם, מתנפח. זה מקור לא רק הבעיות מצד העבירות, זה מקור הבעיות של ה-- של העצבות, של ה, אה, אה, של הדכדוך, של הדיכאונות. אחד שלא יודע, "איזו חכם המכיר את מקומו", אחד שלא מכיר את מקומו, אחד שעף על עצמו יותר מדי מחו-- יותר מדי עסוק בעצמו ושוכח את הגבולות.

46:17 דובר 5 למה? למה אם אני מלא בעצמי ו-- למה זה נותן לי עצבות?

46:21 דובר 1 למה זה נותן עצבות? למה ההתעסקות עם עצמך נותן עצבות? אז זה יכול להיות מצאתי שתי סיבות, אדער בגלל שאתה-- ברגע שאתה עסוק עם עצמך, אז כאילו מי יכול לספק אותך? אם אתה מרגיש עם עצמך בשמיים, אז נותנים לך איזה משהו שבאמת מרגש את רוב האנשים, אבל אותך זה לא ירגש. למה? זה מרגש אותם, לא אותי. אני נמצא במקום אחר.

46:47 דובר 5 כן.

46:48 דובר 1 וגם אם יש לך, וגם אם יש לך באמת את ה-- אתה מקבל את כל מה שרצית, את כל מאווייך, כל מאווייך הושלמו כמו שצריך, תמיד יש לך תמיד את ה, את ה, את המחשבה בסופו של יום, של יום "מגיע לי יותר", "מגיע לי יותר". אתה לא יכול להגיד את זה, אתה אפילו לא חלמת על זה עדיין. אבל אחרי שראית, הנה הצבתי לעצמי מטרה והשגתי את זה, אז עכשיו השמיים הם הגבול. עכשיו שום דבר לא יספק אותך.

47:17 דובר 5 כן.

47:18 דובר 1 עכשיו יהיה הרבה יותר קשה לרצות את עצמך. עכשיו יהיה לך הרבה יותר-- להגיע לסיפוק, יהיה לך הרבה יותר קשה.

47:25 דובר 5 כן. השמחה מדברים, מדברים שהם חיצוניים או דברים שהם...

47:30 דובר 1 אה, השמחה מדברים חיצוני-- אפילו דברים, אה, אה, אה, הישגים-

47:34 דובר 5 כן.

47:34 דובר 1 של, אה, אה-

47:36 דובר 5 הצבתי איזה מטרה מסוימת והשגתי אותה.

47:38 דובר 1 הצבת מטרה-

47:39 דובר 5 זה לא שמחה אמיתית?

47:40 דובר 1 אבל ברגע שזה מושתת על האגו, על הסיפוק, על ההצלחות שלי, אז אתה אומר בסופו של דבר השאלה היא כזאת למה אתה שמח שהגעת לזה? נתת למישהו או השגת, עשי-- עשית charity? השגת, עשית, אתגרת את עצמך על איזשהו באמת אתגר מאוד גדול שלא חלמת בתחילה שאתה מסוגל והצלחת. למה אתה שמח בסופו של יום? אתה שמח בגלל שנת-- הרמת למוסד הזה בעזרת השם אה, להיבנות ובמילה-- להכניס עוד, עוד, אה, תלמידים ועוד-- עזרת לאנושות כאן או שהוכחת לעצמך שאתה מסוגל?

48:17 דובר 5 מאמין שזה יותר חזק ההוכחה הזאת.

48:19 דובר 1 שמה?

48:20 דובר 5 שה אני-- ההוכחה העצמית זה יותר חזק מה-

48:22 דובר 1 בדיוק. בדיוק. אז מה קורה ברגע שזה ההוכחה העצמית? אז ברגע ש-- ברגע שאתה מלטב את זה למקום הזה, אוקיי, אז אני מסוגל לזה. עכשיו מה יהיה הריגוש הבא?

48:34 דובר 5 כן.

48:35 דובר 1 עכשיו אתה, ת-- אז יש לך-- אתה עובר, אתה נמצא באופוריה, זה לקצת זמן ואז לתקופה של שבוע ואז זה עובר ועכשיו תתחיל-- איך אומרים, בוא נמצא את המישהו הזה שצריך לרגש אותך. אגב, זה-

48:49 דובר 5 שזה לופ.

48:50 דובר 1 זה, זה, זה מה שקורה הרבה פעמים ל-לכוכבים.

48:55 דובר 5 אהמ.

48:55 דובר 1 מה קורה לכוכבים?

48:57 דובר 5 לאנשים מפורסמים.

48:57 דובר 1 סטארס. כן, אנשים שמגיעים לפסגת, לפסגת העולם. זה מה שקורה להם הרבה פעמים. א-הם נשברים בסופו של יום. זה גומר-- ההצלחה שלהם גומרת אותם.

49:09 דובר 5 כן.

49:10 דובר 1 הם מגיעים לזה לטופ ואז הם כל הזמן מחפשים שזה-- לשמר את זה ולהגיע ליותר מזה וזה לא קורה. אתה לא יכול. איך אומרים, יש גובה מסוים מקסימלי שאתה לא יכול להגיע אליו.

49:20 דובר 5 כן.

49:20 דובר 1 ואז הם, הם הרי חוו איזו חוויה מספקת ברמות אחרות שהם מסוגלים ופתאום אומרים שהם לא מסוגלים. אין את אותו קהל שמקשיבים, אין את אותו-- הם לא משפיענים כמו שהם הצליחו אז ולכן כמה ש-- אולי לאחרים זה יהיה הצלחה גם הימים הבאים, אבל הם לא יהיו-- הם יהיו גמורים. כל ההצלחה שלהם יהיה, יהיה כישלון ו-ז-זה גומר אותם. ואז השם ישמור, כמו שיודע-

49:47 דובר 5 נופלים למקומות, כן.

49:48 דובר 1 נופלים למקומות מאוד גרועים. כן, כן, זה הסיפור.

49:51 דובר 5 אה.

49:51 דובר 1 ההצלחה גומרת אותם.

49:52 דובר 5 אז אנחנו צריכים לדעת איך לעצור.

49:54 דובר 1 למה? כי אם אתה מרוכז בעצמך זה מה שקורה. אם ההצלחה שלך זה הסיפוק שאני הצלחתי, אני-- שזה טבע האנוש, טבע האדם, אם-- אבל אם, אם אתה ממשיך בנתיב הזה זה יגמור אותך.

50:07 דובר 5 אהמ.

50:07 דובר 1 זה יגמור אותך. מה החסידות מלמדת? מלמדת לנו תמשיך, תעשה, תעשה את מה שצריך, אבל, אבל תשמור על המחשבה. זה קשה קצת. זה אתגרים מאוד, כי עוד פעם, כי אף אחד לא יודע מה קורה במחשבה. אבל כשאתה רואה את ההצלחה ואתה חושב לא על עצמך, על סיפוק, על הצלחתי, אלא זה שיש כאן עוד יהודי שנעזר על ידך. אתה רואה את השמחה, זה מה שמרגש. האחרים, מה שהם חווים, זה מה שמרגש אותך. לא אתה הסיפור, הם הסיפור. אז אתה, אתה תראה שזה לא, לא רק שההצלחה אחת לא ת-תגרום לך, אתה-

50:42 דובר 5 יגיע לדיכאון ול

50:43 דובר 1 אדרבה, היא מרוממת. אם אתה תצלח-- זה, זה ייתן לך דרייב לעוד הצלחה ועוד הצלחה. וברגע שאתה באמת מסתכל על האחר אז אתה מבין שזה לא כמות הסיפור, זה האיכות, הסיפור.

50:54 דובר 5 ואז אני יכול לקבל שמחה ומזה אפשר לקבל שמחה אמיתית.

50:58 דובר 1 בטח, בטח, בטח, בטח. ה, ה, ה-- זה באופן כללי, אבל באופן יותר פרטי ה, ה, ה, ה-השמחה האמיתית מגיעה על ידי זה שהאדם שם את עצמו בצד. תשים זה, זה מדהים.

51:13 דובר 5 זה פרדוקסלי קצת. זה אתה רו-- אתה רוצה לשמוח? שים את עצמך בצד.

51:16 דובר 1 נכון.

51:17 דובר 5 נראה לי ראיתי את זה באיזה מאמר ונתת לי לראות.

51:20 דובר 1 חי, חי, חי.

51:22 דובר 5 חי. מאמר ממש יפה, ארוך. אה, נתת לי לראות איך הנס התנוסס, אז הוא אומר שם שאברם אבינו הוא אמר "אנוכי עפר ואפר", הוא ביטל את עצמו והוא הגיע למקום שהוא נהיה אברהם, כאילו נהיה אב המון גויים. כי אתה אומר אם אני שם את עצמי בצד אז אני-- פעם שאלתי את אבא שלי אם אני אשים-- אם אני אהיה ביטול, ביטול, ביטול אז אין לי כלום, אני כלום, אני גולש. אז דווקא כשאתה שם את עצמך בצד אז אתה-

51:51 דובר 1 אז אתה-

51:52 דובר 5 אתה יודע, אתה מלא באמת לא מלא מ-- איך שאמרת, מדברים שהם מכניסים לך לאיזה לופ כזה.

51:58 דובר 1 אתה מכיר את הביטוי הזה כגודל הציפיות כך גודל האכזבות.

52:03 דובר 5 כן.

52:04 דובר 1 זה בעצם הסיפור. כשאתה מוריד ציפיות, איך אתה מוריד ציפיות? אם אני מרגיש מעצמי כל כך, אז איך אני יכול מלכתחילה להוריד ציפיות? אני מעלה את הציפיות לרמות הכי גבוהות וכשאתה שם את עצמך בצד אז הציפיות כאילו... זה סיפור מפורסם על רבי זושא מאניפולי. סיפור מאוד חזק, מאוד מאוד חזק, מאוד עוצמתי. רבי זושא... לחיים. לחיים.

52:26 דובר 5 לחיים ורוח.

52:27 דובר 1 קח קצת מזונות. בכל זאת.

52:32 דובר 5 בוא נראה מי זה מזונות.

52:34 דובר 1 אם כבר אז כבר.

52:37 דובר 5 יפה, בוא נראה.

52:37 דובר 1 בוא קצת, אני רבי זושא היה איש מדוכא בייסורים. הוא היה מה לא עבר מכל הכיוונים האפשריים בגשמיות והיה לו חיים לא פשוטים לגמרי. אבל מה? תמיד היה שמח, תמיד היה שמח. באותו באניפולי היה יהודי דיין, היה לו מעמד, היה לו שטעל, היה לו מעמד מאוד גדול, מאוד מאוד חזק בציבור, גם עשיר גדול, גם מבורך במשפחה מיוחדת במינה. הכל היה פיקס, יותר מפיקס.

53:17 דובר 5 בא אצלו בצרות כמו שאומרים.

53:18 דובר 1 אה?

53:18 דובר 5 דברים טובים-

53:19 דובר 1 כן, זה הכל בא בצרות. דברים באים בצרות ודברים טובים גם באים בצרות. זה package, package deal זה לא package deal אבל זה כן, זה במאסות.

53:27 דובר 5 במאסה, כן.

53:29 דובר 1 בקיצור, אה, אה, אותו דיין, ברוך השם הכל הסתדר, הכל, הכל היה אצלו בסדר. אבל הפריע לו משהו אחד. איך זה שיש לי את הכל ושמחה אין לי ורבי זושא שאין לו כלום אבל שמחה יש לו. זה הציק לו מאוד. זה מאוד הפריע לו. חרה לו. מה קורה כאן? עברו הימים במקום לאכול את עצמו, אמר בוא נלך לרבי זושא ונשאל אותו מה קורה? מה הסוד? למה? איך? איך הוא מצליח לעשות את זה? מגיע, דופק, הולך לבד בלי הפמליא, בלי גבאים, שמשים. הולך לרבי זושא בשעות לא שעות. דופק בדלת. רבי זושא פותח. די, מה אתה? מה אתה עושה בביתי? כזה אדם גדול וחשוב וכולי. עזוב, עזוב, עזוב. יש לי שאלה שמציקה לי כבר הרבה זמן. אני חייב מענה. טוב, רבי זושא מושיב אותו בבית. בית שמט ליפול, שכמעט זה לא היה חוויה נעימה כל כך לשבת שם בבית. אבל הוא עכשיו לא עסוק בבית. הוא עסוק בשאלה שמטרידה את מנוחתו כבר הרבה זמן. יושב מול רבי זושא ואומר לו, מציג את השאלה כמו שהיא מה זה? איך זה שלי יש הכל ושמחה אין ולך אני יודע מה קורה. כולם יודעים מה קורה, ושמחה יש לך. איך? איך? איך עשית את זה? איך אתה עושה את זה? אז רבי זושא אומר לו אם אתה כבר שואל אני אענה לך, אני אענה לך, אבל אני אביא לך דוגמה כדי שתבין את זה יותר טוב. אני אביא לך דוגמה מחוויה שהייתה לא מזמן. היה אירוע של איזה גביר כאן בקהילה. עשה, עשה איזשהו אירוע, אם זה היה חתונה, אני חושב שזה היה חתונה והוא הזמין. הוא הזמין אותי, הוא הזמין

55:20 דובר 1 אותך. אבל משום מה אני שמתי לב שאתה הגעת מאוד מצוברח לחתונה. היית מאוד, מאוד על הפנים. אני הגעתי לשם, הייתי מאושר ודשן מעונג. אתה יכול להסביר לי באמת מה קרה? למה? למה היית כזה על הפנים? אז אומר לו טוב לך, אתה אתה, אתה מזכיר לי איך-

55:44 דובר 5 אותו דיין אומר לי-

55:45 דובר 1 אתה דורך לי, כן, אתה דורך לי כאן על היבלת, אבל שאלת אני אגיד לך. הגביר הזה חוצפן! אין לו כבוד אחר, אין לו, לא יודע להעריך אנשים. בוא נתחיל מהזמנה. איך הוא הזמין אותי? במקום להגיע כמו שכמו שאמורים להגיע לבן אדם כמוני. איך הוא מגיע? הוא שולח איזשהו שליח, דבר שמגיע ומביא איזושהי הזמנה. אני, אני כשראיתי את זה הייתי מאוכזב לגמרי. לא ציפיתי לכזה דבר, לכזה אינויטיישן. אני אמרתי לעצמי אני לא מגיע, אין מצב. עברו הימים, החתונה, האירוע מגיע ואז אשתי אומרת לי תשמע, כל העיירה נמצאת שם, אתה לא תהיה שם.

56:28 דובר 5 חייב ללכת.

56:29 דובר 1 חייב ללכת. אז אני מגיע. אבל עכשיו אתה מבין למה אני נראה איך שנראית? אבל נהיה יותר גרוע. מה קורה? אני מגיע לשם, חשבתי אוקיי, בסדר, הוא היה טרוד ולהזמין את כולם. אולי יכל אתה יודע, ללכת לכל בית ולכל-- הוא יש לו אירוע, זה גביר ויש לו הרבה דברים על הראש. בסדר, נסלח לו, נמחל לו. אבל כשאני מופיע, לכבוד פה, הוא יעשה לי איזה תיקון. יראה אותי, יעזוב את הכל, יבוא אליי, ירוץ אליי ויתן לי שלום עליכם, ישב וישים אותי איפה שצריך לשים אותי, וייתן לי כן במזרח. לא סתם במזרח, במקום במיקום הנכון במזרח. מה קורה בפועל? גארנישט, שום דבר. לא שום דבר, לא האמת היא לא שום דבר. הוא בכל זאת הוא ראה אותי, היה באמצע שיחה, גמר את השיחה, נתן, נתן את הכבוד לאנשים שאיתם הוא דיבר, סיים עם זה ואז פנה אליי, נתן לי שלום עליכם חם, והושיב אותי במזרח, אבל לא במזרח. לא, לא במקום של המזרח שאותו שציפיתי וחשבתי ששם הוא ישים אותי, שם הוא לא שם. אוקיי, אבל אחר כך חשבתי אולי בכל זאת אתה יודע, גארנישט, הבחור--

57:41 דובר 5 עסוק.

57:42 דובר 1 עסוק וזה הטריד אותי. אז אתה זה.

57:47 דובר 5 אתה מבין למה הייתי נראה כמו שהייתי, נכון?

57:49 דובר 1 אמר לו רבי זושא אני מבין טוב מאוד. האמת היא הבנתי את זה כבר מההתחלה. אבל אתה יודע מה קרה איתי? למה אני הייתי בשמחה כל האירוע? כי שהדבר הגיע אליי עם המכתב עם ההזמנה לחתונה, אמרתי הגביר של העיירה מזמין אותי? מי אני? גארנישט. הגביר העסוק שטרוד עם כל כך הרבה עניינים וכל כך הרבה אנשים וכל פונה אליי ומבקש ממני. ראיתי את ההזמנה הזאת, הייתי מאושר ביותר. אז כמובן שחיכיתי ליום. שהגעתי ליום אני אמרתי לעצמי אני כלום. איפה אני אשב עם העניים? שם עם כולם אני אשב, אמצא איזה כיסא וישב. בסדר, מתיישב שם. מה קורה? אני לא יודע מה קורה. אני לא יודע למה, אבל משום מה הגביר ראה אותי מיד פונה אליי, עוזב את הכל, פונה אליי, מרים אותי משמה, מושיב אותי במקום אחר. כאילו הייתי כזה מופתע לגמרי. אבל עכשיו אתה מבין למה? בקיצור, זה נהיה יותר טוב ויותר טוב וזה בעצם היה הסיפור. מה הנקודה? הנקודה עוד פעם רבי זושא לא החזיק מעצמו באמת, אבל הוא באמת לא החזיק מעצמו. לא, זה לא היה סתם משהו מעושה, משהו אמיתי. הוא לא החזיק מעצמו. אז ממילא כל דבר שנעשה לכיוון כל דבר שהגיע אליו זה היה בהפתעה וזה היה בוואו. לעומתך אתה כל הזמן היית עסוק בעצמך, אז כל מה שעשו זה כאילו זה היה הכי מצופה והכי מתבקש. זה בעצם הסיפור. זה הסוד של השמחה. אם אתה שואל מה זה שמחה? השמחה אמיתית אדם מקבל כאשר אין לו ציפיות, לא בגלל שהוא לכתחילה הוא מעריך את האירוע כאירוע פשוט ולכן לא לציפייה. הוא מעריך את עצמו כאדם פשוט וזה הלמץ[?] וזה הלמץ[?]. לא

59:30 דובר 1 סתם. וכאשר אתה חושב שאתה כלומניק, אז כל דבר שבא לכיוונך אתה מרגיש הכי מאושר שיש. זה זה שמחה אמיתית. ככה הם מסבירים בחסידות את הנקודה הזאת. אני שמעתי משל יפה, משל חזק מאוד, אבל זה זה אותו נקודה מכיוון קצת שונה. מספרים על אחד ש... לחיים, לחיים, לחיים.

59:59 דובר 5 לחיים.

59:59 דובר 1 כאן זה מוחצן. זה מקרה כזה שהוא אדם באמת עסוק כל הזמן עם עצמו, בגאווה, במעמד שלו, ב-באימג' שלו. אבל סיפור דומה ש-- היה איזה אחד, פרופסור גדול, שנתן פעם איזו הרצאה על-- פרופסור ב-- ידע בעצם את המערכת גוף האדם. גוף האדם זה-- פעם ראיתי ספר, הכותרת הייתה "המכונה שלא תאמן" זה גוף האדם. זה, זה היה הטייטל של הספר. באמת, כי גוף האדם זה משהו-

1:00:37 דובר 6 לא הגיוני.

1:00:38 דובר 1 מטורף. זה לא רק הגוף כמכלול. כל פרט, ייקח כל פרט מגוף האדם זה "מה רבו מעשיך". לא צריכים ללכת למקומות רחוקים ונידחים כדי להגיד "וואו, מה רבו מעשיך ה'".

1:00:48 דובר 6 "מי בצריך זה אלוקא"[?]

1:00:49 דובר 1 "מה שצריך פה זה אלוקות". תסתכל עמוק פנימה, תסתכל איך זה עובד, איך, איך האצבע שלך עובדת, איך ה-- איך הגידים, איך המערכת הספציפית. זה משהו מטורף. בקיצור, אותו רופא נתן הרצאה בקשר ל-לקרסול של הרגל. נתן להבין את המורכביות שזה, איך שזה מורכב וכל כך עם כל כך הרבה פרטים וגוונים. ו... והוא כאילו יש שם אני יודע מה עם הגידים, כל המערכת שמה משוקללת עם המון המון פרטים ופרטי פרטים ופרטי פרטי פרטים-

1:01:21 דובר 6 צריכים לעבוד בצורה מאוד-

1:01:22 דובר 1 והכל צריך לעבוד בצורה כן, בצורה... איך אומרים? מתואמת.

1:01:26 דובר 6 סנכרוניזציה.

1:01:27 דובר 1 בלי בלגן, מתואם. שלא לדבר על המוח עם המיליארדי, עם המיליוני ואפילו מיליארדי תאים שיש במוח ששם איך בכלל זה מסתדר? אבל בסדר, הרגל. בקיצור, הוא נתן את ההרצאה שעה וחצי, יצא מאלפת. התלמידים היו מרותקים לגמרי ואחרי שהוא סיים את ההרצאה הוא בא, יצא מהחדר ואז הוא, כאילו, הוא התחיל לחשוב, להתבונן טיפה. אתה יודע, כמו שאמרנו מקודם שאתה מדבר על משהו, אתה מתחיל לחוות את זה, להרגיש את זה.

1:01:55 דובר 6 לחשוב על זה.

1:01:55 דובר 1 לחשוב על זה קצת יותר רציני, קצת יותר אמיתי. אז הוא מנסה קצת יותר להיכנס לתוך ה-הסיפור הזה של הקורס בקרסול.

1:02:03 דובר 6 מה שהוא לימד אתכם.

1:02:04 דובר 1 מנסה לחוות את מה שהוא דיבר על זה. ורגע, יש לי את הקרסול הזה, מה שראו במצגות יש לי את זה. כל אחד יש את זה. נכון, קצת שונה טיפה מכל אחד, אבל באופן כללי זה יש כל אחד מאיתנו. אז הוא מנסה לחוות את זה, לחוות את הפרטים והפרטי, את כל המורכביות שם. ומה קורה כתוצאה מזה?

1:02:21 דובר 6 משהו לא קשור לזה.

1:02:22 דובר 1 הוא שם לב שפתאום הוא לא יכול להזיז את הרגל. לא קשה, הוא לא מסוגל להניע את הרגל, הוא לא מסוגל להזיז. הוא השתגע. הוא חשב שהוא לא יודע מה קרה לו. פתאום הוא לא מצליח. ככל שהוא מתבונן בזה יותר הוא פתאום, הוא מנסה בכל זאת להתקדם, הוא לא מצליח. מה קרה? המצב הזה נ-- התקדם קצת זמן עד שקיבל טלפון מאשתו. מה קרה ברגע שקיבל טלפון מאשתו? רץ.

1:02:53 דובר 6 התחיל לרוץ.

1:02:53 דובר 1 התחיל לרוץ. אבל מה, מה הנקודה? זה ה-ה-הרעיון הוא, אשתו הסיחה את דעתו מעצמו, מהרגל שלו. כשהוא הפסיק לחשוב על הרגל, הוא התחיל לרוץ. כשאתה מפסיק לחשוב על עצמך, על המורכ-- אז הכל זורם. אז זה לא עניין של שמחה, כאן זה בשביל ה-- אבל האמת היא שמחה וחיות הולכים ביחד.

1:03:16 דובר 6 כן.

1:03:16 דובר 1 כדי להרגיש חי, כדי, כדי ל-ל-לא, לא, לא, לא, לא להתפס בקטנות, בזוטות ו-- זה גם בחיים. לכולם יש, אתה יודע, יש דברים מסוימים שאנחנו אוהבים, דברים מסוימים פחות, דברים שאנחנו פחות אוהבים. אם אתה עסוק בלהרגיש את עצמך, את הנוכחות, את החוויה שלך, את מה ש-- ב-ב-בכל הפרסומות נותנים לך, תקנה את המוצר הזה, כי אז תרגיש.

1:03:38 דובר 6 כך וכך.

1:03:38 דובר 1 ותחווה ואז תהיה. מה שקורה כתוצאה מזה, אתה נתקע. אז אולי לרגע אחד אתה מרגיש, אבל אחרי זה אתה נתקע. זה הורס, זה הורס את המציאות שלך, את החיים שלך, את השמחה שלך. זה לוקח ממך את זה. שחרר. אז, אז המשקה הזה שחרר. כן, המשקה טיפה עושה את זה, אבל עוד פעם זה, זה מסוכן לעשות יותר מדי. אבל כשעושים את זה ביחד עם חברים, גדולה לגימה שמקרבת. אתה לא רק מדבר, אתה מנסה לשמוע גם את השני ואתה מנסה לחוות ביחד את החוויה. אתה יוצא מעצמך כדי לחוות את החוויה, אתה מקשיב, אתה נמצא ביחד איתו, אתה יוצא מעצמך. התוועדות זה ה-ה-הסיפור הגדול של התוועדות זה היציאה מעצמנו. זה זה בעצם אז-- אגב, כתוב את הדבר המפורסם האדמו"ר הזקן מביא פתק משמיא נפל. כן, נפל פתקה מהשמיים, שמע? שמה שההתוועדות חסידית יכולה לפעול-

1:04:34 דובר 7 אפילו מלאך.

1:04:35 דובר 1 אפילו מלאך מיכאל לא יכול לפעול. מלאך מיכאל שהוא השר הגדול של עם ישראל לא יכול לפעול מה שההתוועדות חסידית יכולה לפעול. מה מיוחד בהתוועדות החסידית?

1:04:44 דובר 7 כן, למה באמת?

1:04:47 דובר 1 אתה יושב עם מישהו? מה אתה עושה בהתוועדות? אתה יושב עם מישהו, אתה חושב עליו מה הוא צריך, אתה מברך אותו מכל הלב שיהיה לו-

1:04:54 דובר 7 אתה מברך אותו טוב.

1:04:55 דובר 1 אתה אומר אתה שותה, איך אומרים, סופג את האלכוהול בדם שלך, בשביל מה? בשבילו. שיהיה לו טוב, שיהיה לו ברכה, שיהיה לו הצלחה, שיהיה לו שנה טובה ומתוקה. ואתה עושה את זה מכל הלב. זה התוועדות חסידית. וכשאתה עושה את זה בצור-בצורה כזאת, אין דבר יותר גדול מזה. ככה מלאך מיכאל, מה הוא עושה? הוא אסוף, לאסוף את הזכויות ולהציג אותנו בצורה, מזווית כזאת, מזווית כזאת, בצורה יותר טובה, יותר נפלאה. אבל אתה מוגבל. אתה נברא מוגבל. כמה אתה כבר יכול להגיע רחוק? כשאתה יוצא מעצמך, כאן אתה מתחבר לאינסוף.

1:05:27 דובר 7 לאינסוף.

1:05:27 דובר 1 להאינסוף. ההתוועדות החסידית מחברת אותנו לאינסוף וזה הסיפור בעצם של שבת סליחות.

1:05:33 דובר 7 כן, חזק.

1:05:35 דובר 1 חוץ מלהשתמש בסגולה הזאת של מה שההתוועדות יכולה, חסידות יכולה לפעול, ההתרוממות הזאת, החיבור הזה לאינסוף, ליציאה מעצמנו ובמילא לראות את השני וכדי לראות את השני אתה, אתה, אתה מתחיל לראות-- בעצם זה שיצאת מעצמך אתה פתאום מתחיל לראות משהו אחר. ובאם אתה רואה את השני אז אתה כבר יכול גם להתחיל לראות את הקדוש ברוך הוא.

1:05:55 דובר 7 סליחות אחר, ראש השנה אחר.

1:05:58 דובר 1 לעבן איז אנדערש, החיים הם אחרת.

1:06:01 דובר 7 ממש. זה מעניין אני. לחיים.

1:06:05 דובר 1 שיהיה באמת שנה טובה ומתוקה.

1:06:06 דובר 7 אמן.

1:06:06 דובר 1 אַ זיסן יאָר, אַ זיסן געבענטשט יאָר. לחיים, לכולם, כל עם ישראל.

1:06:11 דובר 7 אמן. אני-אני-אני אספר סיפור ל-לסיום. פגשתי איזה אברך, אנחנו מכירים אותו שנינו. הוא בדיוק חיתן בת והוא תיאר לי ש-- הוא אומר, אז בדרך כלל החתן לומד דרושי חתונה, כאילו מאמרים של הרבי שקשור ל-- והוא לקח על עצמו החלטה. הוא סיים את כל הדרושי חתונה של הרבי האמצעי נראה לי. הוא ישב, למד את זה לעומק, שעות.

1:06:37 דובר 1 שמיטה ודפקה им [?].

1:06:38 דובר 7 כן, ככה הוא סיפר. והוא אמר לי, אמרתי לו, "אתה יודע, לא כולם עושים את זה. אנשים היום מחתנים, עסוקים באיך להשיג את הכסף לאולם, איך להשיג את הזה, איך-איך-איך הם מחתנים, איך מסתדרים עם האירוע הזה. יפה שבאת ולקחת, אתה יודע, התחלת ללמוד." הוא אומר, "אני עמדתי שם בחופה," הוא אומר, "אני הכל אחרת. אני לא יושב ומריץ צ'קים בראש או כמה צריך. החתונה הייתה אחרת, השמחה, שבע ברכות, הכל אחרת לגמרי." אז אני חושב ש-

1:07:04 דובר 1 אני חושב שהייתי באותה חתונה גם.

1:07:06 דובר 7 כן.

1:07:06 דובר 1 באמת זה היה מהפנט. זה היה לראות את ה-החת-- הוא נראה כמו חתן, הוא היה נראה האבא של הכלה. אבל כן, כן, הוא היה במקום אחר, באטמוספרה אחרת. באמת היה במקום אחר. אבל זה הסוד. הוא לא חשב על עצמו, הוא לא היה עסוק ב-ב-בצ-- מה אני צריך, מה המחויבות שלי, מה שאתה אומר.

1:07:23 דובר 7 ממש. יש לך כוח?

1:07:25 דובר 1 לחיים, לחיים, לחיים.

1:07:26 דובר 7 לחיים, לחיים, כן.

1:07:27 דובר 1 עוד טיפה אחת כדי שנגיד באמת.

1:07:30 דובר 7 שנברך את המשתתפים ש-- חתן וכלה.

1:07:32 דובר 1 לחיים, לחיים! שיהיה שנה טובה ומתוקה. א גוטע געבענטשט, א זיס יאר, לנו ולכל עם ישראל.

1:07:38 דובר 7 אמן.

1:07:39 דובר 1 אמרתי את זה מקודם, אני רוצה להדגיש את זה עוד פעם. אמרנו שבת זה כבר מרומם. שבת סליחות שאתה יודע שאתה חייב לצאת מעצמך, אין לך ברירה. שבת רגילה, לא, הקדוש ברוך הוא אומר אבל אתה יודע, זה עוד שבת.

1:07:56 דובר 7 כן.

1:07:56 דובר 1 השבת הזאת אם לא תצא מעצמך, מה יקרה? הסליחות לא יהיה סליחות ומילא ראש השנה יהיה ראש השנה ומילא, במילא בכל מקום.

1:08:05 דובר 7 כדור שלג.

1:08:05 דובר 1 כן, כדור שלג. אז נכון שיש, יש אופציות אבל זה-זה-זה בזה בדיעבד.

1:08:11 דובר 7 זה הזמן.

1:08:11 דובר 1 זה הזמן. התוספת עוד נוסף על זה, נוסף על זה, שהשבת הזאת היא הרי הויכולו של השבוע הזה. מה קרה בשבוע הזה? חי אלול. החיות של אלול, כן? היום שהכניס חיות לכל הלו"ז של אלול זה-זה היום הזה, וזה מקבל שדרוג בשבת. כשאתה חושב על זה אתה אומר וואו, עוד לפני שבת סליחות, חי-- אנחנו עדיין תחת הרושם ושל חי אלול ועוד יותר יש לך גם את השבת של חי אלול ש-- והויכולו. תוסיף לזה שזה שבת של מיני מזבוחים[?] קודשים של ראש השנה בעצם כלול בתוך שבת. אז שני הדברים האלו ביחד זה כבר ווין ווין. שני הדברים האלו כבר זה-זה-זה מעיף אותך. תוסיף על זה שבת סליחות, אז בכלל השנה הזאת יש פתיח כמו שבת כזאת, בעזרת השם תהיה באמת השנה הכי מתוקה שהייתה, שנה מבורכת בגשמיות ורוחניות

1:09:02 דובר 7 בעזרת השם

1:09:02 דובר 1 לכל אחד ואחד מאיתנו והעיקר נכון, נכון אחרי כזאת שבת אנחנו רוצים, הציפיות שלנו זה משיח נאו, משיח עכשיו, תכף ומיד. בשורות טובות וברכה והצלחה, יישר כוח לך.

1:09:13 דובר 7 יישר כוח הרב חנוך רוזנפלד. תודה רבה.