האם הילד שלי באמת צריך טיפול? סודות מחדר המטפל | שניאור אבצן #014

00:00 דובר 1 ברוכים הבאים לפרק הנוכחי. ישבתי לשיחה עם שניאור אבצן, מטפל בפסיכודרמה. דיברנו קצת על עולם הטיפול, מה תפקידו, מי צריך טיפול, מה תפקיד ההורים במקום הזה. בקיצור, שיחה ממש מרתקת. אני מאיר ווישנפסקי ואתם מקשיבים לעל החינוך החב"די. שניאור אבצן, ברוכים הבאים.

00:17 דובר 2 ברוכים הנמצאים, מאיר.

00:19 דובר 1 אתה יודע מה, יש הרבה שאלות הכנתי, אבל, אה, נראה לי שלפני נתחיל קצת, אה, מי אתה, איך הגעת ל-לכל התחום של טיפול וקצת על המרחב ה-- במרחב הזה של חינוך, איפה אתה, במה אתה מתעסק היום?

00:31 דובר 2 אז אני מיד אחרי קבוצה, אה, יצאתי לשליחות בישיבה, אמ, ואחרי שנה, אה, קיבלתי הצעה להגיע לשליחות עם המכון החסידי-טכנולוגי, אה, והגעתי. אה, שנה של שליחות מדהימה, עשייה. בסופה הציעו לי חינוך כיתה. התלבטתי הרבה והחלטתי ללכת על זה, אה, ומאז שתיים עשרה שנים עסקתי בתחום ההוראה והתחלתי במכון. אחרי זה הייתי משגיח בישיבות, אמ, מורה בחיידר, כיתות הכנה לישיבה. ירדתי קצת ועם הזמן בעצם-

01:12 דובר 1 ירדת בגיל, לא ב...

01:14 דובר 2 ירדתי בגיל והגעתי לכיתה ו' ועם הזמן בעצם, אה, נוצר לי הרבה רצון להתמקצע יותר. אה, צורך מהשטח, איזשהם, אה, קשיים של תלמידים, סיפורים שפתאום אתה שומע על משפחות. אתה מרגיש שעם כל הכלים שלמדת ואתה קצת יודע, תואר ראשון, אבל אתה צריך מעבר. אז, אה, התחלתי מסלול של התמקצעות. בהתחלה זה היה במסגרת, אה, ינר[?]. הלכתי ללמוד אימון אישי, קואצ'ינג. אה, אחרי זה למדתי על חינוך חברתי, על, אה, קצת אימון אישי חברתי.

01:51 דובר 1 כל זה תוך כדי שאתה מחנך בכיתה.

01:52 דובר 2 תוך כדי שאני מחנך. ממש כל הזמן קורסים וקורסים, עד שלפני, אה, שלוש שנים החלטתי, לקחתי את זה צעד קדימה ופניתי בעצם ללימודי תואר שני של טיפול בפסיכודרמה. אה, בהתחלה היה את הרצון לשלב את זה עם הוראה, זאת אומרת להצליח לשלב את זה עם הוראה. שנתים הראשונות הצלחתי. ככה חינכתי בבוקר ואז אחר הצוהריים יוצא מ-- טיפלתי, ובשנה האחרונה אני עוסק רק בטיפול בפסיכודרמה. מרכז בריאות הנפש באשדוד, מכון מסילות, אה, במרכז חינוך ומשפחה בלוד וקצת גם נשארתי בתוך עולם החינוך. אה, אולי בהזדמנות אחרת נדבר על עולם החינוך במשרד החינוך, ככה בחינוך החברתי.

02:40 דובר 1 ששם אתה גם, אה...

02:41 דובר 2 כן, שם. בדרג ארצי.

02:42 דובר 1 טוב, נדבר על זה. אז אני חושב שפעם ראשונה שאני יושב עם מישהו שהוא, אה, בפרקים האלה, בתוכנית הזאת, שהוא מטפל והרבה מתעסקים בחינוך. זה הכותרת שלנו. אבל, אמ, כשמדברים על טיפול, יש לי את השאלה, את השאלות. האם כולם צריכים טיפול בדור שלנו?

03:03 דובר 2 אוקיי.

03:04 דובר 1 כלומר, כל נער, אתה נכנס לכיתה, האם הוא צריך טיפול וזה מה שיעזור לו וזה מה שיסדר לו?

03:09 דובר 2 התשובה היא דבר ראשון לא, עם סימן קריאה. אה, גם כמחנך וגם כמי שהיום עומד מהצד השני, אני שומע הרבה, "הילד הזה צריך טיפול" ואולי קצת נפתח מה זה טיפול ובכלל גם מה זה המושג צריך. יש הרבה אנשים שטיפול יכול לשדרג את רמת חייהם. אנחנו יכולים לדבר על ילד, אנחנו יכולים לדבר על נער, אנחנו יכולים לדבר על אדם מבוגר. זה עולמות שונים.

03:41 דובר 1 אחהמ.

03:42 דובר 2 המילה אולי הוא צריך טיפול, זה להסיר קצת אחריות, לשלוח לאיזשהו מטפל כאילו הוא איזשהו קוסם, ורואים את זה הרבה, שהורים מגיעים עם ילד ולא משנה סיבת הפנייה, תמיד אנחנו בהתחלה פוגשים את ההורים, לפעמים למפגש אחד, קוראים לזה intake. לפעמים יש שני מפגשים, לפעמים יש שלושה מפגשים ואתה מנסה להבין מה הסיפור של הילד הזה. מה הסיפור גם של המשפחה. הרבה פעמים זה לא מסתיים בילד אחד. זאת אומרת, נכון שהם הביאו ילד אחד, אבל הוא מחזיק איזשהו קול משפחתי. לפעמים גם רואים שכשאנחנו מצליחים לעבוד עם הילד הזה, פתאום אחרי איזה חודש יש מצב ילד אחר הוא כבר הסתדר. בואו בואו תטפלו בבא בתור, וזה קצת מסיר אחריות. גם אנשים רוצים פתרונות קסם. יאללה מה טוב, טיפול נשמע מגניב, הוא ילך פעם בשבוע, הוא ידבר עם מישהו ו... זה לא ככה. זה לא עובד ככה. אמ, יש הרבה ערך לטיפול. כן, שאני לא יוצא מזלזל. יש הרבה ערך לטיפול, אה, יש מצבים שצריך טיפול. אגב, יש לי מטופלים שאני אחוז בשאלה שאני מביא אותם המון להדרכה. מה הסיבה שהילד הזה מגיע אליי? והמדריך שלי כל הזמן אומר לי.

05:04 דובר 3 בעצם המדריך אני רוצה קצת לחבר לזה. זאת אומרת, תוך כדי שאתה מטפל בנערים וילדים, אתה בעצמך עובר איזושהי הדרכה.

05:12 דובר 2 נכון, מעבר לטיפול האישי שכל מט-מטפל צריך כדי לא לשאת על עצמו את כל מה שהוא שומע מצד המטופלים, יש הדרכה מקצועית. אתה יושב אצל מישהו פעם בשבוע.

05:22 דובר 3 ואתה אומר את המקרה בלי שמות או פרטים והוא.

05:25 דובר 2 אתה אומר את המקרה. הוא מכיר, אם אתה עובד במכון במרכז אז הוא מכיר את המקרים. לפעמים יש מספר מטופלים מאותה משפחה. יש מעטפת שלמה של אנשי מקצוע שמחזיקים את זה, אה, ואני מבין ההדרכה למה הילד הזה נמצא בטיפול, והמדריך שלי כל הזמן אומר לי, "הוא נמצא בטיפול, יש סיבה."

05:45 דובר 3 כן.

05:45 דובר 2 אז זה לפעמים חידה. לפעמים גם סיבת הפנייה לא קשורה למציאות. זאת אומרת, יש לזה עולם רחב ועולם של, שבעצם לוקח המון זמן ליצור אותו. אגב, ברית טיפולית זה לוקח המון זמן, גם יש אומרים שה...

05:58 דובר 3 סליחה, מה זה?

05:59 דובר 2 ברית טיפולית. קשר אמון, רמת הפתיחות. הרבה פעמים מגיעים הורים אחרי חודש חודשיים, כי כשאנחנו פוגשים ילד, גם נער, אחת לחודש בערך פוגשים את ההורים. גם לשמוע מה קורה, גם קצת לתת הדרכת הורים. לא מאיזשהו מקום של התנשאות של אנחנו יודעים יותר טוב ממכם, אלא כי אנחנו רואים איזשהו משהו שאולי מישהו אחר שנמצא בפנים לא רואה אותו, ואתה שומע את התסכול. לפעמים זה הטיפול לא עוזר. אז טיפול הוא לא קוסמות. זה לא, יאללה הבאת את הילד שלך למוסך. הבעיה בברקסים, תטפל בו ובוא נתקדם הלאה. ממש לא. זה עבודה. זו עבודה של, אה, תקופות. אה, יש גם את המושג שאפשר להיות בטיפול כל החיים, אז חלק מהטיפול הוא גם לדעת לתת לבן אדם להתקדם הלאה, לדעת שהוא נמצא בתקופת זמן הזאת.

06:54 דובר 3 שיש לו כלים שהוא איתם נכון.

06:55 דובר 2 בדיוק. תקופת זמן הזאת הוא רכש את הכלים, רכש את המיומנויות, התגבר על קושי מסוים שהיה עם זה סביב איזשהו אירוע טראומטי. לראות שהוא עבר את המשבר הזה ולהתקדם הלאה. היה ויהיה צריך עוד, אז אנחנו פה. יש אנשי מקצוע נוספים, אבל זה חלק מהעניין הזה בעצם של.

07:15 דובר 3 אז אתה אומר שטיפול זה יכול להיות הרבה פע-- חלק מהמקרים, זריקת אחריות. אני מוריד ממני, הילד צריך טיפול, שילך לטיפול. אתה אומר שזה לא-- שלהורים יש. אז השאלה שלי זה מה התפקיד של הורה? או אם זה איש צוות חינוכי שהוביל את התלמיד להיכנס לטיפול, זה שגר ושכח או שיש פה דברים שהוא תוך כדי צריך לעשות? אם אני הורה והילד בטיפול. לכאורה אני חוץ מהסעות, מה המקום שלי בתהליך הזה?

07:44 דובר 2 אז, אז בוא נחלק את זה.

07:45 דובר 3 כאיש צוות, כהורה.

07:46 דובר 2 בדיוק, נחלק את זה לאיש צוות ולהורה. איש צוות, כעיקרון לא אמור לדעת שום דבר למה הילד נמצא בטיפול ומה הסיבה שהילד הולך לטיפול ומה קורה בטיפול. לפעמים כן מטפל יבקש את הסכמת ההורים, יחתים אותם על ויתור סודיות ויפנה לאיש צוות כדי לדעת מה הילד חווה במוסד הלימודי. שוב, מתוך בעצם סקרנות, מתוך איזשהו מקום של להבין מהעולם של הילד, מה החוויות של הילד. כי לפעמים וזה הרבה פעמים קורה שאתה מדבר עם ההורים, אתה שומע שתוהו ובוהו בבית לדוגמא ובמוסד הלימודים שקט תעשייתי. לפעמים זה בגלל שהצוות לא אומר כלום ולפעמים זה בגלל שבעצם הילד פיקס ולפעמים הפוך. בבית הוא ילד מותק, נסיך של אמא. אין, אין מתוקים כמוהו. במוסד לימודי תשמע, הוא הופך את המוסד. הוא לא מקבל שום הוראות והוא לא. אז התפקיד של איש הצוות הוא יכול להפנות את ההורים. יש בשביל זה יועץ לכל מוסד. זה התפקיד של היועץ. לראות, להסתכל. יכול להיות שיחה שניים כדי להבין ואם הוא חושב שצריך יותר אז זה טיפול. זה בקשר לאיש צוות. בקשר להורים אז תלוי באיזה גיל. בגיל אה צעיר אני מתכוון חמש, שש עד שתים עשרה, שלוש עשרה. להורה יש כמה תפקידים. דבר ראשון יש לו את התפקיד של להביא, התפקיד להחזיק. אוקיי, שיש הרבה אנשים שמוותרים על זה כי הם אומרים בסדר, הוא כבר ילד עצמאי.

09:22 דובר 4 אתה מדבר ברמה הטכנית ממש.

09:23 דובר 2 ברמה הטכנית, אבל היא לא טכנית בכלל.

09:25 דובר 4 כן.

09:25 דובר 2 זאת אומרת שההורה מביא את הילד. הרי בסופו של דבר ילד נכנס לחדר טיפולים והדלת נסגרת. אוקיי, הוא נמצא פה במרחב עם מישהו שלפעמים הוא גם אדם זר בהתחלה והוא לא יודע מה הוא אמור לעשות. הרבה פעמים כשזה ילד אני מבקש מההורים תיכנסו איתו בפעם הראשונה, תגידו לו למה הוא נמצא פה.

09:49 דובר 4 וואו.

09:49 דובר 2 מה הסיבה? זה מאוד קשה להורה להגיד לילד בפנים שלו. אז אנחנו יושבים באינטייק ואנחנו חושבים איך הוא יכול להניח את זה מול הילד בצורה שהילד לא יתרסק מזה. בצורה שהילד יוכל להחזיק את סיבת הפנייה. למה אתה בכלל נמצא פה? אוקיי, אחרי זה, אז בשלב הזה שהילד בעצם מגיע ויוצא, יש את המושג של החזקה. אז אה פעם שמעתי איזה משל יפה שזה כאילו המטפל פותח את הדלת עם ידיים וההורה מעביר לו את הילד כאילו, ואז הוא יכול להיכנס לחדר וכשהילד יוצא.

10:25 דובר 4 הוא צריך בחזרה.

10:25 דובר 2 הוא צריך בחזרה מישהו שיקבל אותו. הרבה פעמים קרה לי שילד קטן, יש לי מטופל בן שבע לצורך הדוגמה, שהוא פותח את הדלת ואבא שלו ואמא שלו לא נמצאים שם. אחרי חמישים דקות שהוא ישב ודיבר ו-ו-וחשף את עולמו הפנימי, ילדים זה דרך משחק, דרך כל מיני דברים ואני עושה התערבויות טיפוליות ואני מתערב, אני עושה. הוא פותח את הדלת, ההורים שלו לא נמצאים. עכשיו דמיין לעצמך חושך. חמש בערב, חורף, גשם בחוץ, ילד יוצא החוצה. אתה מבין שיש פה ח-חוויית נטישה מאוד גדולה. עכשיו אני מבין גם את ההורה שמגיע ואומר בסדר, הוא שם בחדר, הכל טוב. כאילו אם יש ילד שממש מתפרע בחדר אנחנו יכולים לבקש מהאבא או מהאמא להיכנס. זה הופך להיות טיפול דיאדי. שזה שלושה, המטפל, ההורה והילד שעובד על קשר של ההורה. יש מטפלים שנשארים מהצד, יש כאלה שממש מתערבים. לא ניכנס לסוגיה.

11:24 דובר 4 כי כל סימפטום ושיחה היא יכולה ליצור עולם שלם.

11:26 דובר 2 בדיוק. אז זה דבר ראשון אצל ההורים. זאת אומרת להיות שם כל זמן ההמתנה. אגב, יש ילדים גם שפותחים את הדלת לראות אם אבא ואמא נמצאים בחוץ או שהם עשו איזו קריאה והם רוצים להראות פתאום לאמא ולאבא. לאט לאט שומרים ומה שבחדר נשאר בחדר ולא יצא החוצה, אבל זה איזשהו משהו, מערך. הדבר השני הוא בעצם להגיע להדרכת הורים. בהדרכת הורים בעצם אנחנו לוקחים לרוב מקרה מסוים שקרה בזמן הזה. אה אני לא רוצה להביא דוגמאות כי עולה לי מלא דוגמאות בראש של מטופלים שנמצאים עכשיו, אבל לצורך הדוגמה כן, הכי פשוטה שיכולה להיות, ילד שקם מאוחר, ילד שמתחצף, ילד שמרביץ. ואנחנו רוצים לראות שני דברים. אנחנו רוצים לראות שעוצמת ההתפרצות ירדה ושתדירות ההתפרצויות ירדה. עכשיו מבחינתנו זו הצלחה. טיפול לא. אני יודע שהיום מבטיחים עשרת עשרה מפגשים והילד יוצא פיקס, וגם אני הלכתי ללמוד בהתחלה בשיטות האלה שמבטיחות הוקוס פוקוס בשניות ואנחנו מה לנבור בעבר ובואו נתקדם לעתיד ומלא, מלא, מלא, מלא ויש אנשים שזה מאוד עוזר להם. אני לא מזלזל בזה, אבל שיטת טיפול שהיא טיפול דינאמי היא טיפול פסיכודרמה. טיפול פסיכולוגי היא טיפול שהוא הרבה יותר עמוק. CBT זה עיצוב התנהגות. כן, הוא מאוד מתאים לאנשים שצריכים את זה סביב משהו מסוים. כשאנחנו צריכים אבל לרדת קומה למטה זה מאוד מאוד איטי. זה לפעמים הצעדים הם מינוריים, אפילו הם מאוד, מאוד, מאוד קטנים והרעיון של הדרכת הורים בעצם לעקוב אחרי ההצטננות הזאת. הדבר השלישי.

13:14 דובר 5 זאת אומרת, לשבת עם ההורים, לגביי בעיות התנהגויות מסוים, מסוים שיש.

13:19 דובר 2 סיבת הפנייה. הבאתם סיבת פנייה. בוא נשמע מה קרה מאז. אה קרה הרבה התפרצות פוקט[?]. בואו תביאו לי דוגמה אחת שקרתה. סעודת שבת. לחץ של בוקר. אפשר לקחת כל מיני. נכון יש את הילד העקשן הזה שהוא תמיד צריך להיות סביבו? מה הוא חווה שם? מה הוא נכס שם? אתה מתחיל לפרק עם ההורים. תכירו את המקום שלו, תכירו את החוויה שלו, איך אתם יכולים לעזור לו לרדת ולא להעצים? זאת אומרת, תזהו רגע לפני אתה עובד עם הדברים האלה ואז.

13:56 דובר 5 אז איזה דברים היית יכול להגיד להורים? אתה פוגש המון מקרים. אנחנו ניכנס. כן, אבל המון המון מקרים בשטח. איזה דברים אתה יכול להגיד להורים בעקבות הדברים שאתה פוגש, שאלה דברים שיכולים קצת להקל מה שנקרא מהרבה מקרים להגיע בסוף לחדר הטיפולים או למשהו כזה.

14:16 דובר 2 תראה, אני אגיד לך משהו.

14:17 דובר 5 לא ואם צריך שוב זה לא נורא. כן, זה נשמע מאיים כזה כמו בית רפואה, לא?

14:21 דובר 2 אלף זה בכלל לא נורא. אני יודע שיש את הממד של בושה. אני יכול להבין את הממד של בושה. אגב, כמטפל חב"דניק יש אנשים שמאוד ירצו מטפל חב"דניק. יש אנשים שלא יעזו להתקרב למטפל חב"דניק.

14:36 דובר 5 הם ירצו מישהו מחוץ לקיר.

14:37 דובר 2 בדיוק.

14:38 דובר 5 וואו!

14:38 דובר 2 עכשיו אפשר לדבר על זה ולמה לעניות דעתי כן חשוב מטפל חב"דניק ויש לנושא את הערכים.

14:44 דובר 5 למה באמת?

14:46 דובר 2 כי בסוף הוא מבין את השפה, הוא מבין את ניואנסים, הוא יודע לעשות שוב. ככל שהוא מקצועי הוא יודע לעשות את ההפרדה. הוא יודע להגיד בסדר, גם אם הילד יספר לי תהו ובהו, אני יודע שזה חוויה של הילד. זה העולם הפנימי של הילד. זה לא אומר כלום על ההורים, זה לא אומר שום דבר.

15:04 דובר 5 כי החשש הוא הרבה משפחה, בושה משפחתית.

15:07 דובר 2 בושה ברור. המון בושה ולכן יש יכולת אחזקה מאוד מאוד גדולה ובעיניי זה מאוד מאוד חשוב.

15:16 דובר 5 והחשיבות של מטפל חב"דניק זה ההבנה של הניואנסים.

15:20 דובר 2 כן, אני יכול להביא לך דוגמה. אני עובד במרכז לבריאות הנפש. מטפלת אחת הגיעה אליי לאחרונה ואמרה לי, נו, שיחת מסדרון, אני חייבת איתך קצת זמן. אני בשמחה. היא אמרה לי אני חייבת להבין מה זה תשרי.

15:35 דובר 5 מה זה תשרי?

15:36 דובר 2 מה זה תשרי? איך יכול להיות שככה שולחים ילדים? וכמה כסף והיפה משנו?[?] ומה זה לא אחריות של ההורים? והיא נכנסת לעולם והיא אומרת אני מנסה להניע את הילדה שנמצאת אצלי בטיפול לטוס לתשרי. עכשיו היא עושה את זה ממקום טוב. כן, אני לא חס ושלום, אבל עד שהיא תבין את זה שוב בגלל שהיא עובדת במרכז אז היא מגיעה אליי, הגיעה אליי די מהר ואמרתי לה תביני שאם לא הייתי רואה אותך אני הייתי ממשיכה בסטטוס. מה היה קורה עוד חודשיים עם הילדה הזאת? המטפלת שלה אמרה לה לא. או שהיא הייתה מניעה את עצמה מזה, או שהיא הייתה הולכת ועושה את זה. ואז הטיפול היה-

16:17 דובר 5 כי אין הבנה של מה המשמעות של הדברים האלה בנפש של.

16:20 דובר 2 נכון, רגע, אז מה ישיבה? בסדר, אז כן, ישיבה. נו אז שילך לישיבה תיכונית. מה חייב? יש המון המון ניואנסים. בסדר, שלא יתקיים כורח חליפה ש-- הם לא מבינים שלהגיד את זה לבחור זה כאילו אתה מנתק אותו מאיזשהו מקום הרבה יותר עליון, כאילו מההשתייכות שלו מהדברים.

16:38 דובר 5 באמת בחיבור של הדברים. אז למדת בישיבה קבוצה בעולם החינוך. כשהגעת לעולם הטיפול יש דברים שראית. הרי חסידות היא דבר על הנפש. ראית דברים שהם שמתחברים בין התניא, דברים שלמדנו בחסידות שמדבר הרבה על ההתעסקות של העבודה. כן, כל ההתבודדויות שאנחנו לבין הדברים שאתה רואה שלמדת על הטיפול, על השיטה של הטיפול.

17:04 דובר 2 אגיד לך יש ספר מדהים "יצאה בנפשי"[?].

17:06 דובר 5 "יצאה בנפשי"[?]. כן.

17:07 דובר 2 כן. שהוא מרכז המון המון התייחסויות ומענות על נושא הטיפול.

17:12 דובר 5 מי מי מי יוציא את זה? שכחתי.

17:14 דובר 2 אני גם לא זוכר.

17:16 דובר 5 כן.

17:16 דובר 2 את הקרדיט אני אתן לו.

17:17 דובר 5 כן.

17:18 דובר 2 מי שזה הקרדיט שלו.

17:20 דובר 5 כן, הקרדיט שלו לגמרי.

17:22 דובר 2 יש את הרב יצחק הרץ[?] שהוא הוציא, שהוא בעצם עושה קורס JCBT, CBT ביהדות, כאילו על פי חסידות על פי יהדות. אה אני אני אגיד לך את האמת, אני קצת לא מערבב בין הדברים.

17:36 דובר 5 וואלה.

17:37 דובר 2 כאילו למדתי חסידות, אני לומד חסידות כל אה, כאילו כל הזמן לומדים חסידות. אנחנו לא מסיימים עם החסידות, אבל בעיניי זה כל הזמן לנסות להכשיר איזשהו משהו.

17:49 דובר 5 ממ.

17:50 דובר 2 כאילו עולם הנפש אדמו"ר הזקן הבין אותו הכי טוב. אוקיי, זה לא שאיזשהו מטפל, לא משנה מי תלך פרויד, תלך אה ויניקוט ביון לא משנה מי, הם הבינו יותר טוב מאדמו"ר הזקן, ממש לא. וביחד עם זה אני לא רוצה כל דבר להגיד רגע, זה טוב, זה לא טוב, זה זה. אה לזה אדמו"ר הזקן הביא התכוון. וואי זה סותר לגמרי את של אדמו"ר הזקן, אז בוא ננסה לתרץ את זה או לא נלמד את זה. אני שומע, אה היה לנו הרבה ויכוחים גם למדתי עם אנשים גם לוחמניקים, מזוכניקים והיה לנו מרצים גם שאין עכשיו רב יצרו את אטט[?]. היו הרבה פעמים ויכוחים והיו הרבה פעמים איזה שהם כל מיני דברים, ומי שרצה מאוד להרשים אותנו היה מביא לנו, הנה זה הכוונה בפסוק. אתה יודע, אתה לא תפרש לי פסוקים בתורה ואל תיתן לי איזשהם מושגים ו ואנחנו. אבל אתה לומד הרבה יותר סגולות. אתה מנסה הרבה יותר לחיות את הנקודה והרבה יותר, אגב, יש גם מטפלים שהם חושבים ש-- ולכן גם אמרתי בהדרכת הורים שהתפקיד של ההורים להגיע להדרכת הורים. יש כאלה שהם בטוחים שהם מעל ההורים. זאת אומרת אני אגיד להורים מה לעשות, אני אחנך את ההורים. אה כחסיד אני יודע שלהורים יש את הכוח הכי נכון והכי טוב בעולם עבור הילד שלהם. אגב, וזו אמירה עוד מעט ניגע אה ב איך למנוע את זה, אבל אם הילד שלכם אתם מרגישים שהוא צריך טיפול, תסמכו על האינטואיציה שלכם. תסמכו על האינטואיציה שלכם, תלכו תעזרו. יש שיטות אגב שגם לא יפגשו את הילד בעצמו. זה יהיה רק פגישה עם ההורים להבין מה קורה לילדים שלהם.

19:30 דובר 5 בעצם שלא הילד בכלל לא יהיה בחדר.

19:33 דובר 2 הילד בכלל לא בחדר. כל הטיפול הוא נעשה בעצם שיטת היקה[?]. כל הטיפול הוא נעשה דרך ההורים בילד.

19:40 דובר 5 וואלה.

19:41 דובר 2 ויש המון מטפלים שמטפלים בשיטות האלה ויש לזה גם.

19:44 דובר 5 יש לזה קבלות.

19:45 דובר 2 כן, יש לזה קבלות ושוב זה מגיע למקום בעיניי גם יהודי. כן, יש לאבא ולאמא כוח. יש לאבא ואמא את האינטואיציה. הורים אומרים לי מה אתה אומר? מה אתה חושב? מה את חושבת? מה אתה חושב? הרבה פעמים גם הורים נבהלים. וואי אני אומר לילד שלי ככה. כתבתי איזה שבוע שעבר פוסט. יש לי את הקבוצה שלי אז וזה היה מקרה שפגשתי באותו יום. אבא אחד אומר לי אני רוצה שהילד שלי ילך, מה, שלא יהיה מפונק לישיבה ויתחיל שנה וקשה לו", האמא אומרת, "לא טוב לו. הוא כבר כמה שנים לא טוב לו. אי אפשר כבר להביא אותו. אני רואה אותו כבר מתחיל להיות מדוכא. אני רואה אותו מסתגר הרבה בחדר". וואו. ואני אומר להורים, "אוקיי". האבא אומר לי, "תשכנע אותה". אני אומר לו, "תשכנע אותו. אני לא נכנס ביניכם. אני רוצה שביחד אתם", כן? אנחנו מגיעים מפרשת כי תצא. כן. איך בן סורר ומורה יש לו קול אביו וקול אמו, יש שני קולות, קול אבא, קול אמא. אנחנו לא רוצים את שני הקולות האלה, אנחנו צריכים שהילד יבין גם וגם. אנחנו מצד אחד מבינים את המצב שלך, מצד שני אנחנו גם רוצים לראות את ההתקדמות. מממ. ובטווח הזה יש להורים הרבה כוח, והדרכת הורים היא לא כי המטפל הוא מעליהם, ולא כי-- אגב, הורים מגיעים הרבה פעמים לסדנאות ולייעצות ולהרצאות ו--"תן לי טיפ בחינוך, תן לי טיפ בהורות, תן לי טיפ ב--" העולם באמת הוא לא מטיפים. אי אפשר לבנות את החיים על פי טיפים. אף אחד לא הולך לפרנסה שלו על פי טיפים. אהמ. ואף אחד לא יחנך את הילדים שלו על פי טיפים. זאת אומרת, איזושהי

21:22 דובר 2 הבנה קצת יותר עמוקה. היום יום, נכון? עכשיו, בימים האלה. כן. עוסק בחינוך, נשמה יורדת לעולם, ואתמול על כל הנושא הזה שיש צורך לחשוב חצי שעה על חינוך הילדים. חינוך הילדים לא בא ברגע. עכשיו, אני חושב שזו אמירה-- אני לכן פתחתי את הקבוצה שלי. בעצם נדבר קצת, ש-- אני רוצה לגזור מזה שאלה, יש לך קבוצת וואטסאפ עם מאות אנשים בתוכה. אתה מעלה כל יום, אה, כל כמה ימים. אני משתדל כל יום. כן. לא כל יום יש לי את הפניות לכתוב. טוב, אני צריך להגיד לך פה זה מדהים. כל פעם ממש, אה, תופס נושא נקודה שמאוד קשורה לזמן וכותב על זה טור שלם, בעצם פוסט ארוך, לא, לא. כן. מרשים ממש. תודה. ישר כוח. אה, ב-באמת? זה- אני, אני אשים, אה, קישור לזה בתיאור בעזרת השם בשבילכם. קישור למטה. אה, כן, ה-האמת שזה נולד במוצאי פסח שנה שעברה. חשבתי על זה שבסופו של דבר אני פוגש כל יום המון מקרים, ובא לי, בא לי לספר את זה. זאת אומרת, יש לי שליחות, אני פוגש דברים, אני יכול להגיד להורים כל מיני דברים. למה לא לעשות את זה? ובאמת זה התחיל מהקטע הזה. זאת אומרת, לא עשיתי על זה אף פעם פרסום, לא עשיתי שיווק. כלום. כלום. אני יושב, יש לי נסיעות הלוך ושוב לקליניקה. אני יושב לפעמים עשר שעות, שתיים עשרה שעות בקליניקה. וואו. אני שומע מלא סיפורים ואני כל פעם מנסה-- הרי חייב גם לכתוב, לסכם כדי להביא להדרכה, ומה היה, וגם לראות התקדמות וכולי, כן? ו-ואני כל פעם יוצא עם איזושהי נקודה ואני אומר, "רגע, שנייה, אני יכול לתת משהו להורים?" אז אני משתדל פעם

23:07 דובר 2 בחינוך לגיל הרך, פעם אחת לבוגרים, פעם אחת לאיזשהו משהו משפחתי. תמיד גם פעם אחת זה מתקשר לפרשת השבוע לאיזו שיחה של הרבי, כמו שקורה בדרך כלל ביום חמישי. כן. לאחרונה, אה, יש לי תלמיד, יוסי סלומון, הוא מעלה את זה ל'חב"ד אינפו', אה, גם ישר כוח, ובאמת הדברים כאילו מתפרסמים. אמ, וכן, המטרה היא בעצם כל יום לתת איזשהו משהו. עכשיו, המטרה היא שבן אדם יקרא את זה ויינסה לחשוב, "מה אני לומד מזה על הילד שלי? מה אני לומד מזה על המשפחה שלי?" עכשיו, אני מאוד מאמין, אני קורא ל-- קראתי לקבוצה "הורות בכושר", כי אני מאוד מאמין שזה תהליך חד ארוך. זה לא איזשהו, אוקיי, היינו בערב חינוך, שמענו הרצאה ממישהו, היה נחמד, אוקיי, מחר הבית שלנו הולך להשתנות. המון פעמים אנחנו יצאנו בהבטחות שזהו, ממחר יהיה אחרת. אנחנו לא עובדים ככה. איך כתבתי את האלה האחרונה? אמ, לא, זה פוסט שהולך להתפרסם היום. כתבתי אותה הבוקר, אתה רואה? כבר שכחתי. אמ, על זה שבהתחלת שנה. תחילת שנה בלימודים? תחילת שנה בלימודים ילד מגיע עם איזשהו רצון. כל ילד רוצה להצליח בשנה הזאת, וקורה משהו. אולי הוא התיישב ליד חבר לא טוב, לא טוב, לא הכוונה לא טוב, לא טוב לו, לא מקדם אותו. אולי, אה, הוא קם קצת מאוחר, לוקח לו זמן הסתגלות. אולי המורה הגיעה קצת קשוח. אולי המורה הגיעה קצת יותר מדי רך. לא משנה, אפשר-- ולילד יש בעצם גם את החוויות עבר. ילד יודע שתחילת שנה על הפנים תמיד. זהו. הוא בנוי לזה, הוא מוכן לזה. הוא יודע שלוקח לו, כן, אנחנו משתמשים הרבה כאלה, משפט ש-- לוקח לו זמן

24:54 דובר 2 להסתגל, נכון? כן. הגעת עם הילד הקטן לאירוע, הוא רק על אבא רוצה להיות-- מתי הוא נפתח? בחמש דקות האחרונות. אז כאילו אומרים את זה גם על ילד בתחילת שנה. אנחנו יודעים. לוקח לו את החודש שלו, לוקח לו את הזה. אז זה איזשהו מנגנון בנפש שלוקח זמן. אותו דבר גם עלינו כהורים, יש לנו מלא דברים שאנחנו חווינו על עצמנו, משפטים ששמענו בבית, הנחות עולם ששמענו בבית, מושגים ששמענו בבית. יש לזה השלכות. אם אנחנו רוצים לשנות אותם, זה לא איזושהי הרצאה, זה לא "וממחר אני הולך להיות אחרת", כי מנגנוני ההגנה שלנו הם, אה, יש את הספר "הרגלים אטומיים" שהוא מביא שם, אתה עובד באוטומט רוב היום אתה אפילו לא שם לב. כשתתחיל לשים לב מה קורה לך, איך קורה לך. איך אתה מגיב לדברים. ברור, איך אתה-- לפני איך אתה מגיב, מה אתה מרגיש בכלל? אהמ. יש את מודל אפר"ת, אירוע, פרשנות, רגש, תגובה. מה אתה בכלל-- איך אתה מפרש את האירוע הזה בכלל? עכשיו, זה להתאמן על זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, ואז לאט לאט דברים משתנים. אה, הייתה תגובה מאוד מרגשת על הפוסטים שמורה אחת כתבה לי שזה היה יותר מלימודי תואר ראשון ושני. אחרי שנה שהיא בקבוצה. בעצם היא רואה את זה יום- היא רואה את זה יום יום. העליתי פוסט תחילת שנה שעברה על זה שיש ילד מאוד קשה בכיתה. יכול להיות שהוא חווה, אה, קושי מאוד גדול בבית וכדאי שהמורה תחשוב, המורה, המורה, כן, זה לא מנוקד, מה הוא יכול לתת לילד הזה שהוא לא מקבל במקום אחר. היא כתבה לי, "ואם יש ילד

26:34 דובר 2 שהבית שלו מפורק", היא הגיבה לי ב-בפרטי, "ואמא שלו חולה מאוד והאבא לא מתפקד והוא מגיע בלי אוכל והוא הופך את הכיתה." שאלתי אותה, "מה הוא צריך ממך?" כאילו, זה הפוסט. היא כתבה לי בסוף שנה, האמא נפטרה לצערנו. וואו. היא כתבה לי בסוף שנה, "הקשר שלי עם הילד הזה הוא אחר לגמרי", פספסת את הפוסט. אגב, אני גם חושב, זה סתם טיפ להורים. הילדים המאתגרים הם בסוף הילדים שיש להם איתם הקשר הכי טוב. כן. אתה יודע את זה. כן, כן, אני- הם סחטו אותנו והם בסוף נותנים את ה- fight. עד היום. כן, כן, כן. עד היום התלמידים עם הקשר הכי טוב זה מי שאיתגר. מי שאיתגר. כן. זה, זה תפקיד, זה תפקיד של ההורים לזכור לסמוך על האינטואיציה שלהם ולעשות איזושהי עבודה. ולמידה שזה משהו ארוך טווח. נכון. הורות בהחלט משהו-- אז אנחנו מסכמים את ההורים, אז זה גם ההגעה הפיזית, אז זה גם בעצם ה-- לזכור שיש הדרכת הורים והדרכת הורים היא לא מגיעה ממקום שמישהו מגיע ללמד אתכם, אלא מישהו מגיע ביחד איתכם. אני גם אומר הרבה פעמים להורים וגם כשאני מסיים אני אומר להם, "אני מודה לכם שנתתם לי את ההזדמנות להיכנס לפרק זמן, לעשות-- ל-לעזור לכם, להצטרף כשותף שלי-שלישי." אני לא מחליף פה אף אחד. אני לא משנה פה שום מנגנון. לעזור ו-וזה תענוג לצאת, לראות ש-שמשהו נ-- עזרת, משהו השתחרר, משהו עבר איזשהו סיפור, לא משנה מה, והתקדמנו הלאה ומהמקום הזה גם לעשות איזשהו תהליך אישי, אה, ותהליך אישי להורים, לילדים קטנים זה דבר הכי מרכזי. כן. הרבה פעמים בקבוצה ה-אתה מביא דברים שהם תגובות לאירועים שאנחנו חווים, שקורים, קורים בקהילות שלנו,

28:20 דובר 2 קורים בארץ. אנחנו עברנו כמה אירועים משמעותיים ב-- נראה לי מהקורונה אנחנו באיזה אירוע מתגלגל. נכון. אמ, אז יש הרבה דברים שהם, אה, לא יודע, אירוע של פיגוע, השם ישמור, משהו שהוא טראומטי שקורה או מישהו שנהרג, והרבה פעמים ראיתי דברים שכתבת שם. אם אתה יכול לסכם, מה-- כשיש איזשהו אירוע טראומטי לא ברור, אפוררי כזה, לא בטוח הפרטים, מה העזרה הראשונה ואולי גם העזרה לא הראשונה, העזרה שאנחנו יכולים לתת במידי לסביבה, לילדים שלנו, לנערים שאנחנו עובדים איתם? כלומר, כשקורה אירוע משמעותי שלילי, מה התגובה שאני יכול לתת? תראה, יש, יש מודל מעשה, אה, שהוא בעצם של יחידות חוסן, שהוא בעצם עובד על המודל הראשוני ל-ל-לתגובה לאירוע טראומטי, שבעצם הוא מחויבות. אני איתך. מעשה Erst Erstות [?]. כן. אני איתך ומחויבות. אני פה איתך כל הזמן. יש לנו את ה-- ל-לעשות סדר. מה היה? השתלשלות האירועים. יש לנו את השאלות. מה זה? להתחיל להגיד מה היה הדברים? מה היה? מה ראית? מה שמעת? מה חווית? אה, לעשות- כי היום זה לא משהו שצריך להיות ב- סגירת האירוע הסתיים. מממ. אם, אם נדבר על, אה, אזעקה, אז היינו במיטה. אם יש ילד שהתקף חרדה, היינו במיטה, היינו צריכים להעיר אותך, ירדנו למקלט, האזעקה הסתיימה, עברו עשר דקות, אפשר לעלות למיטה. כאילו, אנחנו ממסגרים את ה, את האירוע. אנחנו בעצם סוגרים אותו, נותנים את הביטחון. האירוע הסתיים. אבל באמת מעל הכל זה הקשר והמחויבות של אני איתך. תראה, הרבה פעמים אנשים מגיעים, דיברנו על טיפול, אנחנו מגיעים לזה עוד פעם. אנשים מגיעים ברגע האחרון. זאת אומרת, אתה יושב עם אנשים, אתה יושב ל-ל-לאנטייק, סיבת הפנייה, לא משנה מהי, ואז ממתי זה התחיל?

30:30 דובר 2 אוו, פתאום נזכר. חמש שנים, שלוש שנים, שנתיים. מה קרה עכשיו? הרבה פעמים כאילו מישהו זעק זעקה בשקט, לא שמעו אותו. היה צריך להקצין והגיע לאיזשהו קצה כדי שמשהו יעצר ופתאום אוקיי, יש פה אירוע. אהמ. ו-ו-והקשר שלנו עם הילדים שלנו הוא הדבר שהכי יכול לשמור עליהם בעולם. אם נדבר על מוגנות, אם נדבר על כל דבר שאתה רוצה, קשר בסוף הוא הסיפור. שיש, יש את תאוריית ההתקשרות. כשאני קשור למישהו, כשאני מחובר למישהו ואני נותן לו את מה שהוא צריך, אני מכוון אליו, הוא לא ילך ויחפש אותו במקום אחר. כשלמישהו אין את הקשר שלו עם ההורה, עם המשפחה וכולי, יש שם חוסר מסוים ואז כבר יכול להיות כל מיני התנהגויות שהם להיות מקובל יותר בחברה, לעשות דברים מסוכנים, להרשים, תשומת לב וכולי, כדי שיהיה פה איזשהו קשר. הדבר הכי מרכזי שהורה צריך להיות זה להיות בקשר עם הילד שלו. תשמע, אנחנו אנשים שיוצאים לעבודה, יודעים כמה שעות ביממה. היום יש לנו ניקח, אה, את כל הנושא של כלכלה. וואי, אנשים יכולים לדבר איתך איזה שעות בבית כנסת. אס אנד פי חמש מאות. כן. לקנות, לשכור, כאילו... שוק הנדל"ן, מה איתו? שוק הנדל"ן. חבל על הזמן. מה קורה אצלך בבית? אנשים לא ידברו. זה קשור לבושה, לא? שדיברנו לפני זה. זה גם קשור לבושה, גם קשור לזה שאנשים לא מייחסים לזה יותר חשיבות. תראה, אתה רואה, אני כמטפל לפעמים אני רואה דברים שאני אומר אל תראה אותם, כאילו זה לא יפה, אבל אתה יכול לראות כל בוקר בפיזור ילדים, כל בוקר באיסוף ילדים. אתה רואה מי עסוק עכשיו בלקבל את הילד שלו ומי הוא עסוק ב-בעדיין בענייני הכלכלה. אה,

32:37 דובר 2 אתה אומר להורה תיצור זמן איכות עם הילד, הוא אומר לך אין זמן. אז יש אנשים שטוב, אז ישב איתו שעה בשבוע ומי ישב איתו חמש דקות, בלי טלפון. שב איתו, אתה ותחתוך איתו סלט. אתה יוצא לקניות, תיקח אותו איתך. אתה יוצא לחווה, תיקח אותו איתך. זה לא כל כך משנה מה. תן לילד את הזמן, את הקשר שאתה ואבא לבד, אתה ואבא לבד. יש לזה משהו שהוא יותר עוצמתי מכל דבר אחר. הוא יכול גם לעזור מאוד כשילד עובר איזשהו משבר, שיש לו כתובת שהוא יודע שאבא שלו יקבל אותו. הרי אנחנו רוצים שהילדים שלנו יבואו לספר לנו שקורה להם משהו, או מוגנות או לא משנה מה. מוגנות. הכוונה בעניינים של צניעות, נכון? גם בעניינים של צניעות וגם בעניינים של חברה, כוחניות. אלימות. אלימות ח-חברתית. יכול להיות הרבה דברים. ילדים לא מגיעים כי הם אומרים לא יאמינו לי. יש לי מקרה שאני מתעסק בו לאחרונה, שיש נער שהוא סיים ישיבה קטנה ו... הוא שלוש שנים סובל. בעצם החברים שלו נטשו אותו לטענתו. לא משנה הסיבות, לא משנה לי סיבות, זו החוויה שלו. הוא עכשיו אמור לעבור לישיבה גדולה, להתחיל בישיבה גדולה. הוא לא מוכן ללכת לישיבה, לא מוכן. ו-ו-ואני כזה ניסיתי לשאול, ניגשת לאנשי הצוות? אז הוא אומר כן, ניגשתי. ומה הם אמרו לי? הם לא יודעים על מה אני מדבר. הוא חווה שהוא שקוף חברתית וגם זה שהוא כבר מגיע ואוזר אומץ ומשתף מישהו. החוויה, המילים שלו נשארו שקופות. זה סיפור שהוא, שהוא מפחיד ואני מאוד מעריך אותו על זה שהוא היום נעזר, כאילו שהוא, שהוא מצליח עוד פעם ולקבל את העדות בחזרה. אני רואה שזה

34:41 דובר 2 מאוד קשה לו שאני אפילו אומר לו וואו, קשה לי לשמוע ושתק. מסתכל עליי כאילו אה, אתה ברצינות, מישהו אמר שקשה לו לשמוע? הנה אתה אומר את זה כי אתה צריך לומר את זה, כי, כי זה התפקיד שלך. אני, אני-- הרבה פעמים אני לא מגיב, אני מנסה להבין. תבין את החוויה של הילד. הוא רוצה שאני אשכנע אותו. כאילו תשכנע אותי שזה אתה באמת. שאתה באמת מתכוון ואתה לא אומר לי את זה כי אתה פסיכולוג. אה, כן, מטפ-- מטפל. מטפל. ואתה צריך להגיד את זה וזה חוויה כל כך, כל כך קשה. עכשיו אתה אומר איפה ההורים היו? הם לא. הם לא, הם הורים טובים. הם הורים מצוינים. הם ראו את הילד מגיע. הם שאלו אותו איך מהישיבה והוא אמר להם סבבה. אבל למה? למה הוא אומר סבבה? למה הוא לא מסוגל לבוא ולהגיד מה שלך הוא מסוגל לבוא ולהגיד? כי בקשר לא הייתה אפשרות לבוא ולדבר על הכל בלי שיפוטיות. שמישהו יקבל את מה שאני אומר מבלי גם צורך לפתור את זה מבלי צורך. יש גם הורים ש-- אה, באמת ככה אתה חווה את זה. תשאל את הרב. אני מחר מגיע לישיבה, אני אעשה סדר בישיבה. מה זאת אומרת? איך יכול להיות שהבן שלי חווה ככה? הקיצוניות השנייה. הרבה פעמים זה, הוא לא יודע. עכשיו חוסן נבנה לא בזמן של טראומה, לא בזמן של משבר. אימונים לא תוך כדי מלחמה. כן, שמענו את זה על המלחמה האחרונה שהיו חיילים ש-שנהרגו בגלל שמה? שהם לא היו מספיק מיומנים, לא היה להם את ההכשרה לפני והם נזרקו ישר לשדה הקרב. אימון, קשר בין הורה לילד, חוסן זה משהו שנבנה ביום

36:28 דובר 2 יום. בשגרה של החיים. בשגרה של החיים. ואז כשקורה מקרה, כשקורה משהו, איך אתה מגיב לזה? מה אתה אומר לילד שלך? והדבר הראשון שצריך לזכור ולהגיד לילד אני איתך, גם לשאול אותו. ושהוא יאמין לזה. כן, ברור. לא מן הסתם ולחוץ. ולשאול אותו מה אתה רוצה שאני אעשה? מה היית רוצה שאני אעשה? עכשיו אם זה ילד קטן לאו דווקא שהוא ידע. אם הוא ילד גדול, יכול להיות שיש לו פתרונות. יכול להיות שיש לו דברים, גם יכול להיות שאתה תרגיש שזה וואי איך, איך, איך בכלל הוא חושב על כזה דבר? הוא רוצה לעזוב את הישיבה? אם הוא רוצה לצאת לעבודה. אני לא מתעסק, אני אומר את זה במירכאות, "אני לא מתעסק בחינוך", אני לא מתעסק בכלל במה הילד, האם הוא יישאר בישיבה או לא, זה לא מעניין אותי. מעניינת אותי הבריאות הנפשית של הילד. כמו שזה מקרה שהיה, שהיה בחור שלא היה מוכן לישון בישיבה. ההורים, הישיבה, שישן בישיבה, שישן בישיבה. כן, תקשיבו, אני לא יכול שתכתיבו לי שזה ה... אין, זה לא המטרה הטיפולית שלי. זה לא המטרה. הם ניסו להוביל אותך מ-מרצון טוב שאתה תבוא ות- זו הבעיה של הילד, וברגע שהוא ישן בישיבה נפתור לו את כל הסיפור. וואו. לא, לילד יש הרבה מעבר. ולא חייבתי את הילד. עכשיו, טיפול הוא פעם בשבוע, כן? חמישים דקות. הוא פתאום מגיע שבוע אחד ואומר לי, "שניאור, ישנתי השבוע שלוש ימים בישיבה." אני, "מה? באמת?" הייתי בהלם. אמרתי, "מה אתה לא שמח?" כאילו, שנייה, רגע, רצינו את זה, אבל לא דיברנו על זה גם כי לא הגענו לשם בכלל. הוא הרגיש שיש לו כוח והוא הלך ל-- אז

38:10 דובר 2 אמרתי לו אחרי שש שנים נראה לי שכדאי אולי שתלך שנה אליו בבית כדי שזה לא יהיה ל-לצד השני. זאת אומרת, שזה יהיה בהדרגתיות. אבל כן, יש איזשהו משהו. אנחנו לא מחפשים לחנך אותו רק שיתיישר, שיהיה כמו כולם. כן? אם דיברנו מקודם על המוסך, יאללה תטפלו לי בילד ותסדרו לי אותו. לא, קשר. שוב, וכשיש מקרה קיצון, אז כן, יש אנשי מקצוע שיכולים לעזור. נכון, זה לא ברגע, זה לא בעשרה מפגשים וסיימנו. יש כאלה שעומדים עם השעון לבדוק. כן. התקדמות, לא התקדמות. כשמציבים מטרה טיפולית בכלל, הרבה פעמים לוקח זמן לחדד אותה, להכיר אותה, להעמיק אותה. דרך אגב, כל מטפל יוצא לדרך עם מטרה טיפולית. אולי הוא רואה את זה בשנייה הראשונה, אולי הוא רואה את זה אחרי ארבעה מפגשים. אבל מה המטרה הטיפולית שלי? והרבה פעמים מטרה טיפולית היא להיות עם הילד בחוויה שלו. זהו. זהו. וזה כל כך חזק. והורים בטוחים שעשית קוסמות ואתה בזכותך הוא ישן בלילה והוא כבר לא מרטיב והוא לא, והוא לא... אין לי מושג. אני לא דיברתי איתו על זה מעולם. זאת אומרת, זה דברים שאני חוויתי אצלי ב-בקליניקה, כשהורים מגיעים ומביאים מקרה מאוד מאוד קשה. אחרי שלושה חודשים הם פתאום מגיעים להדרכת הורים ואומרים לי, הורים שהגיעו אחרי אשפוזים, אחרי דברים, הכל נגמר כלא היה. אני אומר, רבותי שלנו, היה להם מושג שלא דיברתי עם הילד שלהם על זה מילה. וואי, וואי. כלום. מה העוצמה שלנו רק בלהיות. בלהיות נוכחים. העוצמה שבלהיות בטיפול, שתבין אז מה ההורה יכול לתת. וואו. עכשיו, הרבה פעמים כשלילד כבר יש חוויה שלילית מהמון דברים, ואז אנחנו חוזרים עכשיו לשאלת הפתיח שלך. מהם כולם. האם

39:56 דובר 2 כולם צריכים טיפול? כשלמישהו יש חוויה שהיא חוויה בעצם שקשה לו להיות בקשר עם בני אדם, כל אירוע מביא אותו לקצה, אתה רואה שיש לו ירידה בתפקוד, באכילה, בשינה, בחברה, בלימודים? שים סימן שאלה. תפקח עין. נסה לחזק יותר את הקשר איתו. קח יום חופש מהעבודה אם זה אפשרי, תהיה עם הילד. תשמע אותו. אל תשאל אותו, "למה אתה לא קם בבוקר?" תגיד לו, "קשה לקום בבוקר, נכון?" הוא יספר לך הרבה. אל תגיד לו, "איך היה היום בבית הספר?" תשאל אותו, "מה היה לך הכי כיף היום? היה משהו מעצבן?" אל ת-- נכון יש את המשחק כן או שחור לבן?

40:43 דובר 6 כן.

40:44 דובר 2 אל תסתפק בכן או שחור לבן, בסבבה, ב-

40:46 דובר 6 שאלות פתוחות, כן.

40:48 דובר 2 כן, שאלות פתוחות. תפתח איתו, תדבר איתו. ואם אתה רואה שיש משהו שחוזר על עצמו, אז תעזר באנשי מקצוע. המלצה שלי מאנ"ש. לא חסרים, ברוך השם.

40:58 דובר 6 כן.

40:58 דובר 2 אמ, אבל, אבל כן, תעזר.

41:00 דובר 6 כן, ברוך השם יש הרבה עכשיו ש-- באנ"ש, אנשי שלומנו, שהם, אה, אפילו חבר'ה יחסית לחב"ד, שהם, אה, בעולמות של טיפול נכנסו ל...

41:08 דובר 2 כן, נכון. יש, יש, אה, עולמות של טיפול של CBT, שאם מישהו צריך עיצוב התנהגות שקורה משהו, אז הוא יכול לעזור.

41:15 דובר 6 רציתי לשאול אותך, אתה מת-- אתה מתמחה בפסיכודרמה.

41:19 דובר 2 אני מטפל בפסיכודרמה.

41:20 דובר 6 פסיכודרמה.

41:20 דובר 2 מתמחה זה...

41:23 דובר 6 ומה זה בדיוק? תן לזה קצת, אה... יש הרבה שמות עם ראשי תיבות באנגלית שאני לא כל כך מכיר.

41:29 דובר 2 לא, לא, פסיכודרמה זה בלי ראשי תיבות באנגלית.

41:31 דובר 6 כן.

41:32 דובר 2 זה הפסיכו, כן? פסיכולוגיה, פסיך, כל ההבנה של הנפש, דרך דרמה, דרך משחק. אה, הכוח של פסיכודרמה זה בקבוצה. לעשות קבוצה.

41:42 דובר 6 הדרכות, כאילו, שיושבים-

41:44 דובר 2 לא. טיפול בקבוצה. בעצם מה שעושים טיפול בקבוצה, יש עשרה אנשים, שמונה אנשים שונים. הם לא מכירים אחד את השני, וכל שבוע מישהו אחר עובד. עושים איזשהו תרגיל חימום, לחמם אותם, ואז בודקים מה זה הציף, ומי שרוצה לעבוד באותו יום מתנדב, מציע את עצמו. חברי הקבוצה בוחרים ב-

42:07 דובר 6 אז ככה, זה, זה הצורה שאתם מטפל היום?

42:09 דובר 2 זה, זה, שנייה. זה, עוד רגע אני אגע בפסיכודרמה, איך זה בפרטני.

42:13 דובר 6 כן.

42:13 דובר 2 קודם מה זה פסיכודרמה. ואז הוא עובד, ובעצם הוא עובד עבור כל חברי הקבוצה. כולם משתתפים, פותחים במה, כמו זה, ופשוט משחקים את הסצנה. מה קרה?

42:27 דובר 6 עוד פעם. עוד פעם, אני... אז איך, איך, איך זה עובד במה...? איך זה, איך זה עובד ב-- בוא נגיד עכשיו אנחנו בקבוצה, איך קוראים לזה?

42:35 דובר 2 סשן טיפולי.

42:36 דובר 6 סשן טיפולי.

42:36 דובר 2 קבוצה. יושבים ועושים איזשהו תרגיל חימום. תרגיל חימום זה יכול להיות, כל אחד מספר מה עבר עליו היום, איך הוא מגיע למפגש.

42:44 דובר 6 אהמ.

42:45 דובר 2 אז אתה יכול לפתוח איזשהי הליכה, איזשהן נשימות, איזשהו, אה, ספקטרום, איפה אתה נמצא מאחד לעשר, סביב לא משנה מה, אם זה יכול להיות בחירות, אם זה יכול להיות מלחמה וכולי. אז אתה שואל אחרי הסיבוב הזה כל אחד איך היה לו בסיבוב, ואם יש מישהו שרוצה להצביע על משהו שהוא היה רוצה לעבוד. אז מישהו אחד אומר, "כן, היה הרבה לחץ סביב המלחמה בבית שלי." אחד אומר, "אני בנטל כלכלי מטורף, אני הולך לקורס." נגיד שניים. שאר חברי הקבוצה בעצם צריכים לבחור האם הם רוצים לדבר על הלחץ מהמלחמה או הלחץ הכלכלי. הם בוחרים במישהו, מבהירים לשני שזה בסדר, שהולכים לעבוד עם הראשון. לא נתעסק במה אם הוא אומר לא, כי זה עוד נושא. או אם מישהו, אם אף אחד לא רוצה לעבוד זה גם נושא. ואז עובדים איתו, ואז הוא מתאר. לצורך הדוגמה הוא בחר במלחמה. מה היה, איפה הילדים היו, איפה האזעקה תפסה אותו, במה הוא היה, מה הרגשות שעלו לו תוך כדי. אז הוא, אה, "פרצתי על הילד." מה צעקת עליו? הוא משחק. ה-חבר-

43:51 דובר 6 מישהו, מישהו אחר בא להיות, זאת אומרת, הילד?

43:53 דובר 2 נכון, בא להיות איתו הילד, ואז אנחנו שואלים אותו, "איך קוראים לך?"

43:58 דובר 6 אמ...

43:59 דובר 2 "בן כמה אתה? מה זה אבא שלך מביא עכשיו את המקרה הזה? מה קרה שם?" אנחנו נחשפים. הוא פתאום מדבר קולות שיש לו בראש דרך הילדים שלו. אוקיי?

44:10 דובר 6 אה, האבא נהיה הילד.

44:12 דובר 2 האבא נהיה הילד, ואז אותו אחד לומד את ה, את הדמות. עכשיו הוא לומד את הדמות והוא לומד את הדמות ואז מחיים את זה ואז עושים איזשהו את הסצנה עצמה, ואז דרך זה בעצם מעמיקים. מה זה מזכיר לך בילדות שלך או איזה אירוע זה? מה זה עולה לך?

44:31 דובר 6 מרתק.

44:31 דובר 2 זה מרתק, זה מפחיד, זה עוצמתי, זה מטלטל. כן, זה

44:36 דובר 6 לשים את עצמך על השולחן. שולחן הניתוחים.

44:38 דובר 2 נכון. ו-ו-ואנחנו מאמינים גם שזה נקרא פרוטגוניסט שהוא עובד. כולם אגו מסייעים. כולם מסייעים לו בפעולה שלו. עכשיו זה בקבוצה. זה ה-ה-ה יעקב מורנו, שהוא יהודי. הוא פיתח את הפסיכודרמה. ככה בעצם הוא יצר את הפסיכודרמה. אם ה-- למה הוא עשה את זה? היה מלחמה. היו הרבה חיילים טראומטיים. הוא אמר אני לא יכול לטפל בכולם. אז אני עושה קבוצות. כאילו המון תיקים ועניינים. אוקיי.

45:03 דובר 6 ככה זה התחיל?

45:04 דובר 2 כן.

45:05 דובר 6 וואו!

45:05 דובר 2 כן. ו-ו-וזה מצליח. עכשיו, כשאנחנו מדברים בפסיכודרמה בפרטנית, אז במבוגר בעצם כל סצנה שאתה תביא יש מושג של כיסא שלישי. אני אתה מדברים. יהיה פה עוד כיסא ריק ואתה תביא דמות של חבר שלך שהיום רבת איתה, או שיחת טלפון עם מישהו. אז תהיה הוא. אז אני מראיין אותו. שלום איציק. שלום משה. מאיר הביא אותך. אתה עכשיו נהיה הוא.

45:33 דובר 6 אז אצלך בחדר יש שלושה כיסאות?

45:34 דובר 2 כן. מאיר הביא אותך. עכשיו אתה נהיית משה. איציק. למה הוא הביא אותך?

45:40 דובר 6 אז אני צריך לדבר עם הדמות של חבר.

45:42 דובר 2 מה? מה אתה אוהב בו? דרך זה אנחנו נחשפים דרך הדרמה, דרך .

45:47 דובר 6 נראה לי שלילדים זה הרבה יותר קל גם.

45:49 דובר 2 אז זהו. לילדים זה דרך פליימוביל. זה דרך יצירות. זה דרך משחק. אתה עושה ציור משותף עם ילד ולאט לאט אתה מרחיב את זה. לפעמים זה עם דיבור, לפעמים זה בלי דיבור. אתה נחשף לעולמו הפנימי של הילד. גם הרבה יותר קל להתערב כי אתה לא אומר לו "וואי נראה לי שאם אנחנו נעשה ככה זה יהיה טוב." אתה פתאום מביא איזה דמות של איזה פליימוביל. "היי, אני רוצה לעזור לך. אני רוצה להציל אותך." וילד מגיב לזה בשמחה.

46:16 דובר 6 כן.

46:16 דובר 2 כן. ודרך זה אתה אתה מלמד אותו גמישות ויצירתיות וספונטניות שזה דברים ש שנותנים לילד מלא.

46:25 דובר 6 וואו.

46:26 דובר 2 החוויה עם אצל פסיכולוג זה ממ-ממ ממ-ממ כן, אני שומע שכולם אומרים אני מדבר. מה אני צריך כאילו שמישהו יקשיב לי? פסיכודרמה המטפל הוא כל הזמן מגיב, כל הזמן נמצא שם. הכל כל הזמן חי. כמובן, מה אתה מרגיש כמטפל כל הזמן? ה-ה-המטרה שלנו היא לחוש את עצמי. וואי, הוא אומר עכשיו משהו.

46:48 דובר 6 אתה מצליח לשים וילון? כלומר אתה יכול לשמוע מקרים נוראיים. אמרת פה גם כבר כמה פעמים ואתה חוזר סוף יום. אני מאמין אין נפש שכבר אה אם אם היה יום של לא יודע מקרים מאוד משמעותיים. אתה אתה מצליח? איך אתה מצליח? כי לשרוד את היום כאילו להכיל את זה.

47:10 דובר 2 בדיוק לכן לכן גם יש את הטיפול הפרטני שלנו וגם יש את ההדרכה. שבעצם הדרכה אתה מביא את המקרים ואתה בודק אותם. עכשיו חלק מאוד גדול. יש מטפלים שאוהבים את הסיפור החסידי על הרבי שאמר שהוא מזיע כי הוא פושט את עצמו וכן שהוא מתפשט ומ-מ-מתלבש. כל אחד שמגיע כן, לכל אחד שמגיע ל-ל-ליחידות. יש מטפלים שאוהבים את זה כי בעצם כל אחד שמגיע אתה אתה נכנס מאוד לעולמו. אתה באמת נכנס לבפנים והמטרה היא מצד אחד להיות מאוד בפנים ומצד שני לזכור שאתה בחוץ. לזכור את מקומך, לעשות איזשהו צעד אחורה, לראות את הדברים. זה עבודה. לכן צריך להיות בהדרכה. צריך להיות איזשהו. אני גם עובד ב-ב-במרכזים יותר שיש שם צוות שעוזר לך להחזיק צוות ששם.

48:06 דובר 6 מרכז אומר כאילו קבוצת מטפלים שעובדים.

48:08 דובר 2 קבוצה זה יכול להיות שלושים, ארבעים, חמישים מטפלים עם הדרכה שבועית, עם ישיבות צוות, עם קצת הווי קצת. אתה יושב כל היום בחדר בודד עם אנשים, אתה כאילו יוצא לפגוש קצת אנשים. כן.

48:19 דובר 6 כן.

48:20 דובר 2 זה משהו שהוא משמעותי.

48:21 דובר 6 היה מקרים ש-ש-שגם אתה הרגשת שזה.

48:25 דובר 2 מלא.

48:26 דובר 6 וואו.

48:26 דובר 2 תראה, אתה נכנס לטיפול, אתה לא יודע מה אתה הולך לקבל שם. זאת אומרת אתה-אתה גם צריך מאוד להיזהר גם בתגובות שלך. גם כשמישהו מגיע ומספר לך ש-שהוא רצה להתאבד, שמישהו מהמשפחה שלו הקרובה נפטר, שהוא עבר תאונת דרכים. שוב, זה מקרים ש-ש-שפגשתי בתקופה האחרונה. אתהאא מנסה להבין מה זה, מה חובת הדיווח שלך, איך אתה מחזיק את הסיפור הזה, איך אתה עובד איתו, למה הוא מספר לך את זה עכשיו. מה, אתה שואל אותו מה אתה זקוק ממני עכשיו? מה מאפשר לך? אתה כל הזמן נמצא ב-ב-בחשיבה.

49:09 דובר 6 יצא לך פעם לקחת איזשהו אמ, אמרה או רעיון חסידי ולהכניס אותו לחדר טיפולים? להשתמש בו? אם דיברנו על הפסיכודרמה שאתה משתמש בדברים חיצוניים.

49:22 דובר 2 אני אגיד לך שתמיד כשאני יושב עם הורים בעיקר, ואתה מדבר על סולם ערכים, אתה מדבר על כל מיני. אז אנשים אומרים לי רואים שאתה חב"דניק.

49:32 דובר 6 אה כן.

49:34 דובר 2 אבל זה יוצא. אמ, בטיפול פחות אתה מדבר את העולם הפנימי שלך.

49:41 דובר 6 כן.

49:42 דובר 2 אבל ברור שיש לנו ציר ערכים ואת סט הערכים שלנו ואת הידע ואת שהוא חי בתוכנו. אני לומד ממאמר ואני חושב זה כאילו אני אל התינוק והמלך בשדה ושרח בין. אתה כל הזמן נמצא סביב הדבר הזה, הוא חלק ממך. כאילו אתה לא יכול לנתק את עצמך מהאירוע הזה.

50:03 דובר 6 מדהים. טוב, לסיום אני אשמח אם ל-- אנחנו פה שואלים את האורחים לטיפ. דיברנו שאין טיפים, אז לאיזשהו עצה בעבודת השם או ב-ב-במרחב הזה של חינוך, חינוך עצמנו, חינוך הילדים שעובד לך ותוכל לשתף אותנו.

50:21 דובר 2 אמ, אני אגיד לך ש-שהייתי מחנך, נכון, אני אומר את זה קצת, הייתי מחנך, הרגשתי זה אולי נראה קצת קשה. הייתי מחנך, הרגשתי שאני יודע הכל. אני יודע מה עושים עם בעיות משמעת. יודע מה עושים עם ילד שמאחר, יודע מה עושים עם ילד חוצפן. הכל מאוד ברור לי. עולם הטיפול גילה לי שאני לא יודע, ואני כל הזמן במבחן עצמי ובבחינה עצמית, כל הזמן עם איזשהו חשבון נפש כמו בעל עסק. מה זה? אגב, אני יושב בחדר טיפול, הרבה פעמים אני אומר וואלה, אותו דבר עברתי עם הבת שלי הבוקר. אותו דבר עברתי עם הבן שלי הבוקר. כאילו זה לא שאני נמצא באיזשהו מקום שהגעתי לאיזשהו פסגה ואני יודע ואני יכול לחנך את כולם וכולי. כאילו אני זוכר שממש לאחרונה הבאתי להדרכה, אמרתי למדריך שלי תשמע, אני יושב מול ההורים שלי בהתמודדות ויש לי בדיוק את אותו דבר. כאילו אני מתמודד בדיוק אותו דבר עם הבת שלי, כאילו מה אני יודע להגיד להם? הוא שמע לי, מה באמת? כאילו הוא אומר לי אדרבה, אתה יודע, כי אתה מבין את המקום שלהם. אתה מבין שהם עושים דברים לטוב ולפעמים כן צריך עזרה קצת. צריך להתייעץ קצת. צריך-- המקום הזה של כל הזמן להתקדם, לא להתבייש. אגב, להגיד למדריך שלך שאתה לא מוצא מה להגיד למטופלים כי זה מה שאתה עובר בבית זה כאילו הכי איף אני חשבתי כאילו.

51:50 דובר 6 כן.

51:50 דובר 2 הסנדלר הולך יחף. כן, כן. אני זוכר שכשהגעתי לחינוך מישהו אמר לי אתה, אתה לא יכול לחנך כיתות מבוגרות, מה אין לך ילדים בגיל הזה. אז אם אתה יושב אתה אומר אני יודע הכל ואין לך ילדים בגיל הזה זה באמת בעיה. אבל אם אתה מוכן לשבת וללמוד ולהתמקצע, ואם נזכיר את המכון, הזרם הזרם לימד אותנו כל שבוע על אסיפה, יושבים שם שם על כל בחור, מה היה בו, מה הוא התקדם, מה הוא עשה. אני חושב שזה משהו שעברתי איתו כל השנים שלי בהוראה. גם במקומות שלא היה אספות אני הייתי יושב עם עצמי. הייתי לפעמים שולח למנהל, "תדע שהשבוע התקדמתי עם ההוא וההוא וההוא." "עשיתי משהו, התקדמתי, פעלתי." אני חושב ש-שזה נתן לי המון. זה נותן לי המון.

52:34 דובר 7 אז מה העצה?

52:35 דובר 2 העצה היא כל הזמן ללמוד.

52:36 דובר 7 אהמ.

52:36 דובר 2 כל הזמן לחשוב, כל הזמן להתייעץ. לא לצאת עם כותרת, "הוא צריך טיפול" ויאללה, זרקנו את האחריות שהבא בתור יעשה. מה, מה הוא זקוק ממני? איפה אני יכול לשפר? איפה אני יכול לעבוד? ובעזרת השם.

52:49 דובר 7 ולהיות בתנועה.

52:50 דובר 2 להיות בתנועה ולהתקדם. ילכו מחיל אל חיל. חשבון נפש כבעל העסק. כן, חלילה, שלא. לא כ-- איזה מישהו בקופה, אלא כבעל העסק שבסוף הילדים זה המניה הכי חשובה שיכולה להיות.

53:03 דובר 7 נכון.

53:03 דובר 2 המשפחה זה המניה הכי חשובה שיכולה להיות והיא חייבת מישהו שישקיע בה את כל ההון שלו. S&P 500 ואלף ואלפיים ו...

53:12 דובר 7 את כל הזמן שמדברים על ה...

53:15 דובר 2 שהזמן יהיה איכותי ואז גם זה לא יהיה כזה הרבה זמן.

53:19 דובר 7 כן. טוב, אז אני שוב הקישור לקבוצה המדהימה. אני רק, אה, לאחרונה יצא לי להיחשף וזה ממש מדהים העבודה שאתה עושה שם ומה-- כמה אתה מוציא החוצה את הדברים. אז זה יהיה למטה בתיאור.

53:33 דובר 2 שמור תורה.

53:33 דובר 7 תודה רבה. שבוע טוב. תודה רבה.

53:35 דובר 2 שבוע טוב, בהצלחה על הכל. סיומא, סיומא טבא. שבוע טוב, מוסק[?].

53:38 דובר 7 אמן. תודה רבה.

53:39 דובר 2 שבוע טוב.