לנצח את הבדידות של הדור – התוועדות ח״י אלול | הרב שמואל ביטון #002

00:00 דובר 1 ברוכים הבאים. אני שמח לפתוח את ההתוועדות החסידית שלנו לקראת חי אלול. ישבתי להתוועדות מרוממת עם המשפיע ואיש החינוך הרב שמואל ביטון. ההתוועדות הזאת היא לזכות הרב דובער יהודה בן איתי חנה בת יוסף וילדיהם החיים בצוותא, אסתר, מנחם מנדל ונחמה דינה. אם אתם מעוניינים גם להקדיש פרק לזכות לעילוי נשמת, אתם מוזמנים לפנות אלינו עם הפרטים למטה. אני מאיר ווישנפסקי ואתם מקשיבים לעל החינוך החב"די הרב שמואל ביטון. לחיים, לחיים.

00:29 דובר 2 לחיים, לחיים ולברכה מאיר.

00:30 דובר 1 שלום. שלום. טוב, אז זה אולפן חדש.

00:34 דובר 2 מממ.

00:35 דובר 1 אז נשים את הצלקה בזכות השם שיהיה ברכה ותהיה התוועדות פעילה. נשמח גם.

00:40 דובר 2 בעזרת השם.

00:41 דובר 1 בעזרת השם. טוב, חי אלול, עוד ימים, אה, ככה ספורים.

00:46 דובר 2 כן.

00:47 דובר 1 בוא נראה, נתחיל מההתחלה. מה זה חי אלול? משם נתקדם הלאה קצת, אה.

00:52 דובר 2 טוב, אז, אמ, קודם כל ברמה ההיסטורית, אה, חי אלול זה תאריך, אה, סופר עמוס הייתי אומר, ואנחנו יודעים שההשגחה העליונה מגלגלת הרבה דברים טובים באותו יום. לפעמים זה קצת הפוך. כעין י"ז תמוז, תשעה באב, כל מיני צרות חוזרות על עצמן באותו תאריך. אה, לאנחנו יצא לכבד את זכר נרצחי ז' אדר פעמיים באותו תאריך. זה כזה גם על צד השלילה, כאילו ה-הימים המורכבים הופכים להיות מורכבים לפעמים אובר. ופה הקדוש ברוך הוא נותן לנו מרובה מדת צער על מדת פורענות. נתן לנו תאריך אחד והוא מעמיס כל טוב. אז זה מתחיל בהסתלקות של המהר"ל מפראג, שאנחנו יודעים שגם רבותינו נשיאינו הם ישיר מהמהר"ל מפראג. המהר"ל מפראג עם דוד המלך, והוא בעצמו הרבה מאוד מהכתבים שלו מוצאים, אה, הד ב-בתניא ובהמון ספרי חסידות. זאת אומרת כאילו זה הייתי אומר זה החסידות הכתומה. ה-השפה שלו, ה-הטקסטים שלו, מעבר להיותו המהר"ל מפראג עם כל ה, עם כל המשמעות שזה. ולאחר מכן יש לנו את הלידה של הבעל שם טוב בשנת נח"ת, שזה לא סמלי. נחת זה נחת, זה להביא נחת לעולם. עם ישראל סבל המון לפני הבעל שם טוב. המון המון גזרות, השמדות, אה, קהילות שלמות שהוכחדו. וזה שמגיע הבעל שם טוב פשוט קודם כל באישיות שלו הוא מביא נחת לעולם. אנחנו עוד נתוודע לזה.

02:23 דובר 1 כן.

02:24 דובר 2 אמ, לאחר מכן אחיה השילוני מורו ורבו מתגלה אליו בחי אלול. זאת אומרת, הוא גם נולד בחי אלול, גם זוכה להתגלות של מי ש-ש-שמגלל לו את כל רזי התורה.

02:36 דובר 1 אחיה השילוני.

02:37 דובר 2 כן, מתגלה אליו בחי אלול כמה שנים לאחר מכן.

02:41 דובר 1 לא, אבל אחיה השילוני הוא.

02:43 דובר 2 הוא קדוש.

02:43 דובר 1 קדוש.

02:44 דובר 2 אבל הוא מתגלה אליו והופך להיות מורו ורבו.

02:46 דובר 1 מממ.

02:47 דובר 2 ולאחר מכן יש לנו שוב פעם את ההתגלות עצמה של הבעל שם טוב, שהוא בוחר לצאת מהצדיק ניסטר לצדיק גלוי שפועל ישועות בקרב הארץ. זה גם חי אלול, אה.

03:01 דובר 1 באיזה גיל?

03:02 דובר 2 זהו? אז יש בזה אם בגיל שלושים ושש או קצת לפני. יש בזה כמה גרסאות. אה, בכל מקרה, אמ, כל הדברים האלה מתרחשים שם. כשאנחנו מסתכלים על לידה, לידה זה גם התגלות. אתה יוצא תינוק לאוויר העולם. אז ושרבינו כן, "מתמלא הבית כולו אורה". הלידה היא כבר התגלות. לאחר מכן עוד התגלות מלמעלה למטה. אחיה השילוני מתגלה אליו ולאחר מכן הוא מתגלה בתאריך הזה. טוב, אז אני אקפוץ לסוף. אולי גם אנחנו נתגלה ביום הזה. זה גם הזדמנות.

03:33 דובר 1 שבגלל זה אנחנו פה, לנסות קצת ל.

03:34 דובר 2 כן, בדיוק לגלות את הנשמה קצת משהו מבפנים. אמ, ולאחר מכן יש לנו את הלידה של אדמו"ר הזקן, של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן בשנת תק"ה. קדימה ב-ב-בכמה, כמה שנים טובות. האדמו"ר האמצעי מתיישב בליובאוויטש בחי אלול. אחרי כל הטלטלות, אה, מאז הבריחה בעצם של אדמו"ר הזקן מנפוליאון והפטירה של האדמו"ר הזקן והשבר הנורא בליאדי וכולי. הם מתמקמים בליובאוויטש בחי אלול ואנחנו קופצים, אה, הכי מאוחר, אה, שבעת תומכי תמימים. תחילת הלימודים בליובאוויטש בחי אלול. אמנם את החדר אוכל נפתח בט"ו באלול, אבל הלימודים עצמם מתחילים בחי אלול. ויש, יש שיאמרו שגם הלכת הבן התינוק של הרש"ב צנע[?] שמעתי בשנת תרמ"ח הייתה בי"ז אור לחי בסמיכות. אה אז אה המון המון המון אור ביום הזה. ואמ הבעל שם טוב הוא שטבע את הביטוי הזה אה שמופיע בספר בראשית. היום הזה נתלו המאורות נתלו עם ט ותלוי עם ת. אמ יורדת נשמה חדשה לעולם. זה בעצם מה שקורה בלידה של אדמו"ר הזקן. אבל נחזור אחורה טיפה. אז קודם כל לחיים. זה יום מלא מלא באור ואנחנו יודעים. אתה יודע, כמו בשבת טורף מלפניו ומלאחריו תמיד יהודים. יהודים תמיד מנצלים את ההזדמנויות שכל דבר שהוא קדוש והוא חיובי, הם גונבים קצת לפני גונבים קצת אחרי זה. אז בסמיכות לחי אלול כבר אנחנו בארומה של חי אלול. אחרי חי אלול אנחנו נושמים את חי אלול הזה. לחיים שנצליח להפנים משהו מכל התאריך הזה.

05:22 דובר 10 לחיים. באמת השאלה זה מה תמיד תמיד בדברים האלה מציינים ימים תאריכים חסידיים. מה זה אומר עליי? כאילו הכל הכל טוב ויפה.

05:35 דובר 2 כן.

05:35 דובר 10 קרו הדברים. אני בבוקר קם לעבודה בערב מגיע הביתה. מה, מה אפשר ללמוד? מה? מה זה אומר על היום הזה, התאריכים האלה, כל הדברים שתיארת?

05:46 דובר 2 כן.

05:46 דובר 10 אז אפשר לשבת ולדבר כמה כל יום כשלעצמו עניין. ואז זה נובע זה שאלה בכלל על התוועדויות חסידיות שאנחנו יושבים, מתוועדים בה כל תאריך חסידי שיש. מה באמת הסיפור הזה של לשבת בתאריך עצמו? הרבי היה עושה פארברענגען ומתוועדים ומדברים על היום.

06:05 דובר 2 טוב תראה, שאלת פה על התוועדות בכלל ועל חי אלול בפרט. ברור שהקונספט של התוועדות יש לו את הסימן שאלה שלו. מהו מהי? במיוחד שאדמו"ר הזקן הוא זה שהכניס את זה ל-ל-לז'אנר של דרכי החסידות. התוועדות. אמ אתה יודע בצורה יותר תחומה ומדויקת. אני נדמה לי אם אני, אם אני לא טועה שפעם קראתי בדברים מהחסידים של הרבי הריי"צ איזשהו תיאור שאפילו על אדמו"ר הזקן היה הוא קיבע את ה איזה סוג של פארברענגען היא יכלה זאת אומרת לא יותר מדי. כאילו הוא ירד לרזולוציות האלה.

06:37 דובר 10 לפרטים.

06:37 דובר 2 כן, אה זה שאלה כללית, והשאלה השנייה היא בסוף כש אנחנו. ברור שכשאנחנו יושבים סביב תאריך מסוים, אז אנחנו מנסים לינוק השראה מהדמות, מה, מהצדיק שאנחנו מתוודעים סביבו אליו כשהסנטר הוא כמו שאתה אומר בסוף הוא אנחנו. כי אנחנו לא, לא נשב ארבע שעות כדי להספיד אותם. הם לא צריכים אגב את ההספדים שלנו, הם מסתדרים יופי. לא הבעל שם טוב ולא אדמו"ר הזקן ולא אף אחד. אה כל מה שהם רוצים, הם או אותם נשיאים זה להרים אותנו. נשיא זה לשון נשיאות והרמה. אה ולכן בהחלט התוועדות חסידית. עד כמה שאנחנו נינוק השראה מהם תמיד הפוקוס, כמו שאתה אומר, צריך להיות מה אני לוקח. אמ ובסוף אין לנו, אתה יודע, אין לנו ברירה אלא גם כן להקשיב לדמות שלהם כדי לינוק ממנה. אבל הכיוון צריך להיות מה אני לוקח. עכשיו אתה יודע, בהתוועדות חסידית זה יכול להיות הרבה אלמנטים. יש בהתוועדות חסידית האלמנט הבסיסי של יהודים שיושבים יחד, יושבים יחד עוד הרבה לפני איזה דרשות נאמרו ואיזה סיפורים פיקנטיים נאמרו. ישבת יחד. אתה יודע, פעם שמעתי תיאור מהרב דין אבן ישראל [?] עליו השלום, שהוא צפה ברבי מבלז הקודם מגיע לירושלים באיזה פעם אחת. אמ והרבי מבלז הגדול. ואז הוא הגיע לטיש בליל שבת. זה היה מאוחר. הוא היה יוצא תמיד מאוחר והיה תמיד, תמיד אחרי כולם. ואז הוא ראה שורה של מאה חסידים כזה חסידי בלז או כל מיני אחרים ש-שהגיעו לראות את הרבי מבלז כאילו יושבים בספסל ומחכים יגיע, שהרבי יסיים את הזה שלו ואת הסדר היומי שלו. ואז כולם נרדמו אחד על השני, אחד על הכתף של השני בשורה ככה. אז הוא אמר המחזה הזה שבה, שבה

08:24 דובר 2 לי את הלב. אה, אה, ואז הוא אומר, "זה הספיק לי. לא הייתי צריך כבר את הדרשות הנוספות ואת הגילויים של ה--" כאילו המחזה הזה שבו יושבים, אה, תלמידי תלמידיהם של הבעל שם טוב יושבים יחד ומצליחים לשים ראש על הכתף, כשיכול להיות שהוא בכלל מיליונר ואתה דלפון, אה, תפרן והוא בכלל החיים שלו מסודרים ואתה בדיוק באמצע שיא המשבר של החיים שלך וכל אחד עם איזה סיפור חיים אחר ואנחנו שמים ראש אחד על השני. היחד הזה הוא ענק. אגב, אני נזכר בסיפור, נגיד קצת לחיים.

08:58 דובר 11 לחיים.

08:59 דובר 2 ברשותך.

09:00 דובר 11 אדרי יחזור, אני מקווה ש...

09:01 דובר 2 כן. טוב לחיים, לחיים, לחיים גם לכל הצופים והמצטרפים.

09:07 דובר 11 כן.

09:07 דובר 2 ולחיים לך על הדבר המיוחד הזה ש-ש-שאתה משקיע בו כל כך. שהשם יהיה איתך.

09:12 דובר 11 אמן.

09:12 דובר 2 נראה לי שהוא כבר איתך לפי ההצלחה שיהיה מכפל כפליים.

09:15 דובר 11 אמן.

09:15 דובר 2 שתצליח לעורר ולגעת בהרבה הרבה מאוד נשמות עד בלי די.

09:19 דובר 11 ישר כוח! תודה רבה לחיים.

09:25 דובר 2 אני נזכר בסיפור, אם כבר שאלת ש-- לפני בשבחי הבעל שם טוב. אה, באחד מהשמחת תורה, אמ, אשתו של הבעל שם טוב נכנסת ללחץ מסוים. היא רואה את החסידים רוקדים ורוקדים ורוקדים ו-ו-וכל הזמן בעצם ממלאים את הכוסיות ביין שרף, והיא נלחצת שלא יישאר מחר לא לקידוש ולא להבדלה וכולי. היא רצה לבעלה, לבעל שם טוב, והיא אומרת לו, אה, "אתה חייב לרדת לבית המדרש ולגעור בחסידים שלך שיפסיקו לשתות והם יכס-- לא יהיה מחר לקידוש ולהבדלה." הבעל שם טוב מחייך ו-ואומר לה, "אני צריך להגיד? תלכי את לבית המדרש ותגידי להם את." אז היא רצה לבית המדרש. יש לה רשות מבעלה להיכנס ולגעור בכולם והיא פותחת את הדלתות וכשהיא פותחת את הדלתות היא באה לצעוק והיא נעצרת. מה היא רואה? היא רואה מעגל של תלמידי הבעל שם טוב יחד מרקדים ומסביב למעגל אש מתלהטת סביב-- סביבותיהם. כשהיא רואה את ההש-- את האש הזאת שנוצרת מהמעגל, היא יורדת למרתף, רצה למרתף, מוציאה משם את כל היין שנשאר בחביות ומביאה להם ומנגישה להם. לא כתוב בסיפור מה קרה עם קידוש והבדלה למוחרת. לא מופיע אז אני לא יודע, אבל, אבל הבעל שם טוב כאילו רצה ש"לכי תפגשי עם מה קורה שם בעצמך." ועכשיו לא היו שם לא דרשות ולא אמירות ולא כלום. היה שם מעגל של תלמידים יחד והמעגל הזה יצר אש. עכשיו ודאי שהם היו בדרגה גבוהה יותר ואנחנו, כן, מי אנחנו שנשווה וכו' וכו'. אבל עצם היכולת הזאת לשבת יחד זה גדול מאוד ולכן אנחנו פה יושבים יחד גם אם זה פודקאסט או לא משנה מה שזה לא יהיה, יהודי לא, לא, לא יכול לשבת לבד. ו-- אמ,

11:22 דובר 2 ההתוועדות, הקונספט הזה הוא שנשמות מתעוררות יחד והן מצליחות להתיישב אחת עם השנייה, שזה ענק, שזה, שזה כן, כי הרי בסוף אין לי נשמה בודדת. אני חלק מנשמה כללית וככל שאני מנסה לפתור את הבעיות של הנשמה הפרטית שלי לבד, אני לא בכיוון. בסוף תמיד ההבנה הזאת שאנחנו נשמה אחת גדולה, כל כנסת ישראל זה נשמה אחת גדולה וכשאני מתיישב עם עוד יהודי אז אולי יכול לצאת מזה משהו, אה, זה, זה גדול מאוד.

11:50 דובר 11 זה התוועדות.

11:51 דובר 2 כן, זה, זה הבסיס של התוועדות.

11:53 דובר 11 הבסיס.

11:53 דובר 2 ודאי שיהיו בזה עוד תוספות. עכשיו אתה יכול ללכת עד הקצה של יצאתי מההתוועדות והשתנו לי החיים ושלום חיים בדיוק יצא.

12:01 דובר 11 אני חוויתי הרבה ש--

12:02 דובר 2 אה?

12:03 דובר 11 אני חוויתי הרבה ש-ש-שרציתי, חיכיתי להתוועדות הזאת שת-שת-שתשנה לי את החיים.

12:08 דובר 2 כן.

12:08 דובר 11 בתור בחור.

12:09 דובר 2 כן.

12:09 דובר 11 כל הזמן אני מחכה אולי ההתוועדות הזאת וזה לא בא. זה פשוט להיות ביחד ועוד התוועדות ועוד התוועדות.

12:16 דובר 2 כן, אני לא אומר להתייאש. אגב, ממה שאתה מציין פה זה זה נפלא מה שאתה אומר והלוואי והיינו נשארים כאברכים וכהורים עם המתי האירוע שמשנה לי. כי, כי, כי מתישהו נדמה שלפעמים אנחנו קצת מתייאשים מהרצון הזה להשתנות. אז אני לא אומר בוא נסתפק בזה שישבנו יחד והחלפנו, החלפנו מספרים והתעניינו אחד בשני, שזה ענק וזה גדול. וודאי שבסוף אני צריך לחתור ל-להשתנות ו-ו-ואלול כן, נגיע לזה תכף. אז

12:48 דובר 11 הכל קשור בהכל.

12:49 דובר 2 כן, הכל קשור בהכל.

12:51 דובר 11 חי אלול. דיברנו על התוועדות.

12:55 דובר 2 אז דיברנו על ההתוועדות ואנחנו חוזרים עכשיו. אני חושב שאתה יודע לינוק טיפה השראה מ-מ-מהבעל שם טוב, על הרבי והרבי וכל ה-- כל המתנות האלה שהקדוש ברוך הוא שלח לנו. כי זה מתנות ש-- ממש, כי אחרת הם היו נשארים צדיקים נסתרים. והבעל שם טוב עובדה שהוא היה תקופה מסוימת צדיק נסתר ואנחנו חוגגים בי"ח אלול את העובדה שהוא מתגלה, שהוא, שהוא בא אלינו אפילו שהוא כבר עשה גדולות ונצורות כ-כ-כנציג של מלמד ארדקי[?] וכו' וכו'. אבל אנחנו, אנחנו רוצים את ה-- אנחנו רוצים ש-ש-לקבל ולינוק. אני חושב שאחד הדברים שכל מי שקורא קצת על הבעל שם טוב וכל מי שקרא מחנהים בילדות אז יודע את ה-- את הרגע הזה שבו רבי אליעזר אבא של הבעל שם טוב קורא לו ליד המיטה ואומר לו אל תירא ואל תחת מאף אחד רק מהשם אחד. אהוב כל יהודי בכל פנימיות לבבך. והאירוע הזה מטביע חותם ענק ב-ב-בעל שם טוב שמתייתם קצת לאחר מכן גם מאמא שלו, והוא מתחיל ללכת ביערות ולא, לא ירא ולא מפחד מאף אחד. ואני חושב על זה שה-הדמות הזאת שפותחת ומסוללת את הדרך לכל תרס אכסידוס[?] שמתגלית עד רגע זה ממש עד אליי ואליך. מה? מה הבסיס של כל הסיפור? אל תפחד, אל תירא ואל תחת. רק מהשם אחד ואהוב כל יהודי. שני, שני, שני סנטרים מאוד מאוד חזקים ואני מנסה לחשוב כמה המשפט הזה משמעותי בשבילי ובשבילך ובשביל כולנו, במיוחד בדור הזה. אנחנו מוצפים. הפודקאסט שלך נדמה לי בכותרת שלו על החינוך החב"די. אנחנו לא עכשיו בשיח על החינוך רשמית, אנחנו בהתוועדות, אבל הכל קשור לחינוך בסוף. חינוך של עצמנו, של ילדינו, של הסביבה שלנו ו... ואחד

15:00 דובר 2 הדברים אתה יודע שאנחנו מקבלים פיק ברכיים זה מהכמות הכדב"מים שהדור הזה של האתגרים של הדור. זאת אומרת אתה, אתה בארבע, בארבע שנים אתה כבר כאילו בתחושה של ארבעים שנה עברו מבחינת האתגרים שה-- שהילדים של היום עוברים והילדים של היום זה לא רק הילדים שלנו, זה אנחנו גם כמבוגרים ואנחנו כמבוגרים שמגיבים להם וכו' וכו' וכו'. ואז התחושה שמכרסמת בלב עוד לפני כל הפתרונות ואני קטונתי לתת פתרונות לכולם ועל הכל. זה פיק ברכיים. זה וואו מה הולך פה? כאילו הדור המשוגע הזה ולאן הוא הולך? ו-ו-ואיך אני אוריש לילדים שלי אתה יודע? כן, כאילו אני, אני, אני יליד מ"ח. כאילו אתה יודע, השנים האחרונות שעוד ראינו את הרבי וכאילו

15:49 דובר 11 וואו

15:49 דובר 2 השאריות של השאריות שאתה מנסה ל-ל-להוריש משהו, להנכיח משהו, לחנך משהו ואתה אומר לא, זה לא אפשרי כי, כי, כי, כי לא יודע, כי, כי, כי, כי אנחנו בעצמנו השתגענו ואנחנו כבר בעצמנו מוסחים. וכן, הבעיה של האייפונים היא לא רק של הילדים שלנו, קודם כל שלנו כמבוגרים והבעיה של זה והבעיה של פה. ואני אומר לפני כל הסערה הזאת של דרא דעקבתא דמשיחא, עקבתא דמשיחא, עקבתא דמשיחא. השם מוריד לעולם נשמה שפותחת את תורת החסידות תרופה לכל המחלות והבסיס של התרופה להכל. אל תירא ואל תחת משום דבר רק מהשם יתברך. קודם כל יש בעל הבית לבירה הזו. בוא אנחנו לא המצאנו את הגלגל, לא אנחנו המצאנו את האייפון שבע עשרה ולא חברת Apple אפילו

16:42 דובר 12 בעל הבית.

16:42 דובר 2 יש בעל הבית, הבירה הזו. יש, יש מישהו שמנהיג את הכל. ואם אתה באמת מאמין בהשגחה פרטית שבאמת הדור הזה מונהג וכל לא רק הדור הזה, כל ההוויה כולה. כן, כמו שהבעל שם טוב מפרש שהבאתי שם תמיד שביטם[?] מלשון השתוות, הכל שווה. אין, אין, אין שום אתגר שהוא המצאה של הדור. זה אותו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהמציא את הדור של, של רבי שמעון בר יוחאי ושל רב זלמן זצ"ל. זה אותו המלך מלכי המלכים שיושב היום ומנהל את כל מה שקורה פה אחת לאחת, והוא רגוע. אם הוא רגוע אז גם אתה תהיה רגוע. אתה רק שליח שלו. אני רק שליח שלו. לחנך את הילדים שלי, את הסביבה שלי. עכשיו זה לפני הפתרונות, כי אנחנו לא יכולים לגשת לשום דבר אם יש לנו פיק ברכיים. אבל אתה לא יכול להיות רק סליחה על הביטוי גבר גבר. אל תירא ואל תחת מאף אחד. יש לנו פסיכולוגים, יש לנו את זה, יש לנו פה, יש לנו שם. יש לנו גם פודקאסט ויש לנו זה. זה, זה לא הסיפור. הסיפור הוא רק מהשם אחד. זאת אומרת אליעזר לא אומר לבעל שם טוב אל תפחד, אל תפחד. הענקתי לך עוצמות. חיסנתי אותך ופה, פה, פה. הוא אומר לא, לא יש הקדוש ברוך הוא. אם תירא ממנו לא יהיה לך פחד מאף אחד אחר. וזה, זה זה הייתי אומר. אתה יודע, אולי נקודה ראשונה שאנחנו יכולים להרים את הראש קצת ולהכניס אוויר לריאות. אנחנו לא

18:07 דובר 12 למה זה קשור?

18:07 דובר 2 לא בדור מופקר ולא בסיטואציה מופקרת בשום צורה שהיא. וזה, זה אחד החידושים הכי גדולים של תורת החסידות.

18:16 דובר 12 כן.

18:16 דובר 2 סליחה.

18:16 דובר 12 לא, אני אומר למה זה קשור? אמרת הנקודה שאמרת את זה, שזה הסיבה לא לפחד להיות גבר גבר זה, זה לא האירוע. האירוע זה לא לפ-- לפחד מהשם ולא לפחד משום דבר. למה זה תלוי? למה אם אני מפחד מהשם שום דבר אחר לא מפריע לי?

18:31 דובר 2 כי בן אדם לכשעצמו וודאי שיש לו סיבות לפחד. אין לי איך לשכנע אותך לא לפחד.

18:36 דובר 12 כן.

18:36 דובר 2 יש לי, יש לך, יש ל-- אין.

18:40 דובר 12 יש לי מספיק עם מה ל--

18:41 דובר 2 בדיוק. זאת אומרת בסוף אתה יודע, לפעמים אתה מנסה להרגיע את הילדים שלך. אתה אומר אני בעצמי לא יודע. אני מרגיש עכשיו על אין לי דף. מאיפה בדיוק אני, אני הוריש ביטחון במה? במי? באיזה? באיזה? עכשיו, ככל שבן אדם מתבגר וגדל ועוברים כמה

18:58 דובר 12 מהומות

18:58 דובר 2 כמה מהומות וכמה דפיקות בקיר, הוא יותר ויותר קולט כמה האדם הוא אפסי. אבל לא, אני לא, לא בכך הייתי רץ לשליליות. אתה יודע, ל-- תתבונן כמה אתה אפס מאופס, אלא כמה זכינו להיות יהודים שהקדוש ברוך הוא מלווה אותי. כמה השם איתנו, השם בתוכנו, אחדות השם. אתה יודע, הביטויים הכי הכי חזקים של תורת החסידות. שאל את הרבי פיתח ו-ו-וטילים של, של רזולוציות. זה פירוש הבעל שם טוב. פירוש הבעל שם טוב. שואל הרבי פירוש הבעל שם טוב. אבל זה לא חידוש של הבעל שם טוב. לא אילן בוא הנה, תבוא נמצא בשמיים. לא, לא הוא. הוא הנכיח את זה. וודאי שהיה על זה פירוש במדרש תהילים. לא אילן בוא הנה, תבוא נמצא בשמיים, שהרי דבר הוי' עדיין מחיה. אבל הבעל שם טוב הכניס את זה לעצמות. החדיר את זה לרגש שהשם מנהיג אותך. השם תהיה-- תבטח בו ואני אבטח בך. כמה אנחנו אוגדים את השלוש מילים האלה בהוואת כסא דרב, ציוויים של האדמו"ר הרבי וזה הבייסיק של, של, של, של חסידים. חסידים הם עופות מוזרים קצת ב-- טוב, היום של חסידויות ומי הולך עם השטריימל כזה ועם הקפוטה הזה ועם הזה הזה. בסוף חסידים זה אנשים שהם לא חיים באטמוספרה הרגילה. הם, הם אאוטסיידרים. באיזה מובן אתה אאוטסיידר שאתה נורמלי? שאתה לא שפוי? מה פתאום? אתה כן שפוי, אתה אתה חי עם ה, עם החומר. עזוב, תעזוב עמו. אז במה אתה ובמה אתה אאוטסיידר שאת-- שאל פחד. אתה מרקד בעולם.

20:27 דובר 12 כן.

20:28 דובר 2 עכשיו אני ק-- קל לי להגיד את זה, כן, אבל יש לי הרבה רגעים אני בציר מרגיש שאני נידף ואני ואני רוצה לשאוב ביחד איתך, מחי אלול, את הפסוק אל תירא ואל תחת. רק נשם אחד.

20:44 דובר 12 מעניין, אני אגיד לך אני דווקא, אני בחינוך ופעם ישבתי עם בחור. דיברת שזה י-- חודר לעצמות. ישבתי עם בחור והוא חווה תקופה מאוד לא טובה חברתית ממש. זאת אומרת הוא-- כשישבתי איתו בשיחה הוא תיאר לי שהוא מרגיש שכל הדלתות בחיים שלו נסגרות. ממש ת-תיאור קשה, וישבנו אל תוך הלילה ובאיזשהו שלב בשיחה אמרתי לו אני, אני מקשיב. א-אין לי הרבה מה לעשות גם בסיטואציה הזאת והקשבתי, ואז אמרתי לו-- רציתי גם לתת לו קצת כוח. אמרתי לו תשמע, יש בסוף יש הקדוש ברוך הוא והוא, אתה יודע. הוא מסתכל עליי ובחור שגדל במוסדותינו והכול, הוא עושה לי, מאיר, מה הקשר? כאילו קשה לי עכשיו. איך, איך הקדוש ברוך הוא זה שהוא בעל הבית קשור למה שקשה לי עכשיו חברתית? כאילו החיבור הזה אפשר לגדול ולשמוע איך אמרת את הסיסמאות הגדולות, את ה-- החיבור הזה זה משהו שלפעמים אנחנו מפספסים. כאילו אני, אני כולנו. אני חושב שאצלו ראיתי את זה מאוד חזק. ישבתי כאילו מה אז הקדוש ברוך הוא מה אתה חווה קושי? זה ה, זה המשענת האחרונה תמיד.

21:56 דובר 2 כן. תראה זה, זה לא, זה-- אם אני נכנס לתוך הסיפור שאתה מספר כרגע, כן. א-א-אני קודם כל אני ס-סמוך ובטוח שמכיוון שיש לכולנו נשמה, אז הקדוש ברוך הוא זה לא איזה אורח. זה ההוויה הכי פנימית והעמוקה של, של היהודי כיהודי. זה לא, זה לא איזה חידוש. הקדוש ברוך הוא לא חידוש אצל היהודי. אם כבר אנחנו החידוש שלו. אה השאלה כמה אתה יודע, כמה אנחנו מצאים, צריכים לחפור באדמה ולמצוא שמה את המקום הזה. וזה עדיין לא סותר את זה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בצורה כזאת שיש לו שליחים. הוא יכול לעשות שכולנו נפגוש את הקדוש ברוך הוא בהר סיני. אה הוא עשה את זה אגב, אבל לא שרדנו מעבר לשתי דיברות, אז עברנו למתורגמן. אבל אמ, הוא בנה את העולם בצורה כזאת שיש לו יד אריכתא. יש לו זרוע ארוכה שעוברת בדמותם של יהודים שיהיה אכפת להם מיהודי אחר. ולפעמים אתה יודע, לפעמים ה-ה-הילד בן שש עשרה, שבע עשרה או הילד ה-המתבגר יותר בן שלושים, ארבעים לא משנה, לפעמים הוא מבקש את העזרה, את העזרה הממשית של הקדוש ברוך הוא שהוא בוטח בו, אבל בסוף הוא מצפה אותה מההורה, מהאדם הקרוב ואנחנו, הם, אנחנו שליחים של הקדוש ברוך הוא.

23:15 דובר 12 לגמרי.

23:16 דובר 2 ותראה הבעל שם טוב בעצמו הוא מישהו שהולך ומחטט רגליים, וזה כבר משתייך למשפט השני שרבי אליעזר[?] אומר לו "עירוב כל יהודי בכל פנימיות לבבך" ושזה כל מיני גרסאות על הלשון המדויק. אבל אמ, מאיפה מתחילה תורת החסידות? אתה יודע, מאיזה מאימורים עמוקים במלוק תיי או לא יודע מה. תורת החסידות מתחילה מיהודי שמתהלך לו אה בעיירות ובכבישים לא סלולים ומחפש יהודי, ומחפש סנדלר שמכה לקורנס ואומר לו "פשש אתה יודע, אתה יודע כמה נחת יש לקדוש ברוך הוא מהמשניות שאתה אומר מהתהילים שאתה אומר כשאתה מכה?" והוא משוכנע שהוא כלום שבכלום. הבעל שם טוב מגיע ועובר אחד אחד ומגלה לו את זה. עכשיו כל מוצאי שבת יש את הסצנה המרגשת שבו אלכסיי מתבקש לנסוע לאיפה לא יודעים, והחסידים של הבעל שם טוב חיים בתודעה של מתח. מה המתח? לאיזה, לאיזה הפתעה, לאיזה טוויסט הבעל שם טוב הביא אותנו היום. והם כבר הבינו אבל, דבר אחד הם כבר הבינו, שאנחנו לא, לא הולכים עכשיו לצדיקים גדולים ברסמי על הנייר. אנחנו הולכים לאנשים שבטוחים שהם כלום ואנחנו הולכים לספר להם ולגלות להם שמשהו משהו משהו. שמשהו שהוויכוח שהוא עשה עם אשתו בליל שבת כשלא היה לו שום דבר והוא עשה מחול, קרע את שערי שמיים. וככה נולדת תורת החסידות. מ-מ-- קודם כל מ-- על פחד זה נאמבר וואן, ושתיים אחד אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד. וזה שהתאפשר למגיד לשבת במקומו ולגרום לזה שהאור יתקבץ למאור, זה היה בגלל זה שלפני כן היה מישהו ש

25:09 דובר 13 חרש וזרע.

25:10 דובר 2 חרש וזרע ועבר דלת דלת ו-וזהו זה, זה א-א-אני מוצא את ה

25:17 דובר 13 חזק.

25:18 דובר 2 בוא בוא נגיד קצת לחיים.

25:23 דובר 13 לחיים.

25:23 דובר 2 לחיים ולברכה. שני-- שני ה

25:36 דובר 13 כן.

25:37 דובר 2 שתי הניקודות האלה שדיברנו עכשיו. אז, אה, אתה יודע, נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן. קודם כל הם נמצאים אצל כל רבותינו הנשיאים והרב טרח במאמר שבו סילגני לספר על הרבי מוהר"ש שהולך ושולף יהודי באמצע מלון וכולי. ואתה חושב על סופן, על תחילת החסידות והרב שלנו שמנכיח לנו והחדיר לנו ומחדיר לנו את שני האלמנטים האלה. קודם כל, אצל הרבי אין פחד. זה מטורף. עכשיו אתה יודע, מישהו שנמצא לפני שהבעיות מגיעות ואומר על פחד זה נחמד, זה יפה. נתן לי זריקה, אתה יודע, לפני הניתוח, נתן לי זריקת הרדמה כזה וזה בסדר, אוקיי, אבל בוא אתה איתנו באלפיים עשרים ושש או שאתה

26:28 דובר 13 באתגרים שלנו.

26:29 דובר 2 כן, באתגרים והרבי נמצא פה בלב לבו של הדור הזה שקם אחרי השואה, והוא דור מפורק לגמרי, גם מבחינת, אתה יודע, נשאר בקושי שרידים ליידישקייט, כאילו שהייתה בפולין ומרכזי תורה וכולי, וגם קם דור חדש שאומר בועט בהכל וציונות ומדינת ישראל ומודל יהודי חדש ממש ארוז בנוי לתלפיות. והרבי מביא יידישקייט טהורה, חזקה, עוצמתית ובלי פחד. ה-ה-הקו המנחה זה איך אפשר לפעול בכזה דור? נורא פשוט, כי אותו בעל הבית של לפני שלושת אלפים שנה הוא אותו בעל הבית של עכשיו. זה אמונה פשוטה. ברורה מאוד וחלקה-- בהירה מאוד. אתה יודע, אני חושב על הרבי עומד בתהלוכת ל"ג בעומר בחוץ על הסטנדר. תראה, כל חסיד חב"ד שצופה בנו עכשיו, בין אם הוא היה בתהלוכת ל"ג בעומר פיזית ובין אם הוא צפה במחזה הזה, הרבי עומד בחוץ על הפודיום והרחוב של הקדוש ברוך הוא. איך הרבי אמר? רשות הרבים הופכת להיות רשות היחיד, היחידה של עולם. אבל הרבי עומד שמה עם חיוך, עם ביטחון ועוברים כל האלה מהצבא ועושים ככה לרבי. ואתה יודע, מלחינים מנגינות ש-- וכאילו עכשיו מאיפה כל זה מגיע? זה, זה, זה, זה תרגום. הם בסך הכול מתרגמים את מה שהרבי משדר להם. זה לא שהם באמת עכשיו כאילו קמו יום אחד ואמרו יאללה נעשה יום, יום חינוך, נקבע את זה בחוקה של הקונגרס לכבוד זה. הרבי משדר כזה ביטחון אין גוד וי טראסט בדולר, בפשטות, ברחוב, בחוץ, בעולם. אז העולם מגיב לדבר הזה ו-ו-וזה דבר כל כך אלמנטרי וזה לא משנה. אנחנו כחסידים צריכים לזכור את זה. זה לא משנה כמה אתגרים אנחנו עוברים. ואתה יודע, וכאילו עכשיו יש וריאציות ויש זה. ולפעמים, אתה יודע, לפעמים אני

28:28 דובר 2 שואל את עצמי כמישהו שעוסק בחינוך. בוא'נה, כאילו אתה יודע, דקה חי"ג מלתא מוסב שאינו ד' אנחנו מקבלים את האינטרנט בפנים. כאילו ואז אתה אומר כאילו איפה הרבי? כאילו למה הוא השאיר אותנו עם האתגר המטורף הזה? לא, היית אומר לנו כן לא ימינה, שמאלה, אחורה. כן, שכמובן שהרבי נתן לנו הלכות קדומות, טכנולוגיה וכו'. אבל אתה יודע בסוף והאמת הרבי פה בעל פחד הזה. קודם כל תרים את הראש. אותו בעל הבית שהנהיג את העולם עד היום הוא מנהיג את העולם עד היום וזה יורד הרזולוציות של החיים שלך, שלי ושל ילדיך. תשדר שמחה, מאור פנים וחיוך אינסופי ויד שהולכת ככה כל הזמן זה אחד. שתיים, הרבי, הרבי. שוב אני מדבר על הבעל שם טוב והרבי. זאת אומרת הרבי מגיע לכל אחד. וככל שהשנים מתקדמות הרבי מצמצם את היחידות. ה אתה יודע למי שהספיק להשיג תור, הרבי עובר ליחידות הפרטית של חלוקת דולרים ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד. ולכל סיטואציה ולכל מצב ולכל זה. אתה יודע, אני, אני, את האפיזודה הקטנה שאני חושב שכל כך הרבה חסידי חב"ד שותפים לה זה לא איזה משהו מיוחד. אבל בחוויה שלי כילד קטן מאוד היא חוויה מכוננת. אני, אמ, תודה להשם יתברך שנתן לי הורים שבשליחות של הרבי בצרפת כבר מתשמ"ה.

29:53 דובר 14 גדלת בצרפת.

29:54 דובר 2 כן, גדלתי בצרפת בשליחות של הרבי שם, ומגיל מאוד מאוד מאוד קטן היה ברור להם שלמרות השליחות ולמרות העובדה שהם שלוחים ושלוחים בדרך כלל לא יכולים להראות את הפנים שלהם ס"מ בזמנים. אתה יודע שאתה בדיוק אתה אמור להיות עם המקורבים שלך. מה אתה עושה פה? היה ברור להם שהם מביאים, מביאים את ה, מביאים את הילדים לרבי והם מסרו את הנפש על זה בכל מיני צורות ווריאציות. אני זוכר שפעם שמעתי מאמא שלי ש-ש-כשנסעו לשליחות אז, אז רבי ניימן גרודזנסקי [?] יצא מיחידות אצל הרבי מאוד מאוד מאוחר. אמ, כידוע, היו לו יחידות פרטיות לאורך כל השנים, כולל במנין ארוכות מאוד, ובגלל זה הרבי יצא מאוחר למעריב. הרבי יצא מהמעריב יחד עם רבי ניימן גרודזנסקי יצא מהחדר ולמחרת אבא שלי ישב בכולל רגיל כבר תקופה שהם מבקשים מהרבי לצאת לשליחות והרבי לא מגיב. הרבי לא עונה לאיפה לצאת שליחות. פתאום נכנס לכולל רבי ניימן גרודזנסקי. כאילו הוא מחפש אותו. הוא אומר לו, "באמת הייתי ביחידות אצל הרבי אתמול. באמצע היחידות הרבי אומר לי תיגש לאברך ביטון, תגיד לו שאני יצא. האם הוא רוצה לנסוע לנס רסל [?] בצרפת?"

30:59 דובר 14 וואו.

30:59 דובר 2 אז הוא יוצא מהכולל, רץ לאמא שלי ב, שאתה בבית בקרונץ [?]. הם גרו בקרונץ [?] מהחתונה, נולד להם ילד שמה וכו. ו, אה, הרבי, מה את אומרת? הרבי תמיד רצה את הרשות של האישה. אז אמא שלי אומרת, "מה זאת אומרת? אנחנו כבר תקופה כל כך גדולה מבקשים הרבי לצאת לשליחות. לא מקבלים מענה. הרבי אומר אנחנו יוצאים."

31:20 דובר 14 ולפני כן היה להם קשר לצרפת או.

31:22 דובר 2 אמ, אמ, אמא שלי, הם היו תקופה בצרפת. כן, אפילו שהם לא נולדו שם, אבל הם היו תקופה כבר בצרפת. אבא שלי למד בברינואה וכן, היה להם קשר לצרפת, אבל חשבו על כל מיני ערים אחרות. היו כל מיני אופציות, לא רק של צרפת אגב. בכל מקרה, אמ, ואז אמא שלי אומרת ודאי אנחנו, מה השאלה בכלל אנחנו יוצאים. אוקיי, נותן, נותן את האוקיי ואז פתאום מתחילים להתארגן והיא קולטת שהיא בהריון. ואז היא אומרת אני אגיע לאיזה חור לאיזה עיר שהיא פרבר של פריז, איפה אני ילד ומה עם ההיריון? והיא מאוד מאוד דואגת. אז היא כותבת לרבי קיבלנו על עצמנו את השליחות. האם לחכות אחרי הלידה שיהיה פה את הלידה הנורמלי של הילד השני או לצאת? הרבי כתב לא לעכב את היציאה, לצאת מיידית. אז הם יצאו כבר בפסח הגיעו לשליחות וכשנולד אח, אחי השני, אהמ, באלול תשמ"ה אז ממש אחרי הלידה היא כותבת מכתב לרבי והיא כותבת לרבי, אמ, ברוך השם נולד לנו בן, בן שני וכולי וכולי. יש לי בקשה אחת כשלוחה שלך אותו תשומת לב ויחס שנתת לבן הגדול שלי שגדל בשכונה של הרבי והיה מגיע כל, אתה יודע כל בוקר לקבל מטבע מהרבי וכל זה לפני שחרית אחרי שחרית. אז שגם הוא במרחק של השליחות שגם הוא יקבל ממך את אותו יחס. ו-ו-ואני מספר את זה כדי לא שוב אני לא מנכס לעצמי כלום. זה שלוחים של הרבי זה-זה-זה זה פלנטה לא-לא-לא ברורה. בערב יום כיפור מסוף אלול הם ארגנו גורל. הגרלה לנסוע לרבי.

33:10 דובר 15 בין מי?

33:12 דובר 2 בין אנשי אנשי אנשי המקום. הם הגיעו לשליחות ב-בהדר[?] מגיע חודש תמוז. חודש תמוז נוסעים לרבי. אז אחד מהדברים הכי ראשונים שהם עושים בשליחות זה לעשות גורל. והיא כתבה לרבי בסוף אלול מי זוכה בגורל? אבא שלי חוזר מאוחר ערב יום כיפור, עשו את ההגרלה מאוחר ערב יום כיפור תשמ"ו. אז היא אומרת מי זכה? זאת אומרת את. את והילד. ביקשת מהרבי הרי שהילד לא, שהילד לא יוזנח במירכאות בשליחות. אז.

33:45 דובר 15 הנה אתה לה[?].

33:46 דובר 2 שגם מי שנמצא בשליחות יקבל את אותו יחס. והנה והנה היא קיבלה. חנוכה אחרי זה אבא שלי זכה בגורל. זה היה משהו שמימי. בכל אופן, אז זה היה בעצמות שלהם שלקח אותנו לרבי, ולכן לקחו אותי מגיל חודשיים כבר לרבי והכל וזה זה באמת משהו שאני כל יום מודה לקדוש ברוך הוא על הזכות הזאת. אבל זה לא חס ושלום בא להמעיט בכבודו של מישהו שנמצא בדור הזה ולא ראה את הרבי. זה לא, זה לא איזה שוויץ של מישהו שנמצא אחורה. אני רק בא לספר אנקדוטה. וחודש תמוז תשס"ט אז, אמ, אמא שלי הקדימה את הנסיעה, טסה לרבי בערב יום כיפור. נדמה לי ש.

34:24 דובר 15 אתה בן כמה היית? אתה היית שם ילד קטן.

34:26 דובר 2 כן, בן שלוש וחצי ארבע. אחרי אב שמיניש[?], אבל ילד ממש ממש קטן. אני זוכר מנ"ב[?], אני זוכר רק איך קוראים ל פלאשבקים מסוימים, הרבי עם הלולב ואיזושהי נקודה. ומגיעים לנדב[?] יותר אבל. ואבא שלי תכנן להגיע יותר מאוחר בגלל השליחות והאחריות. אז לקראת סיוע זרה[?] היה מביא איתו מקורבים כדי שזה יחליק. אמ, בכל מקרה, איכשהו בגלל הקביעות של אותה שנה שסוכות היה ביום ראשון והיה שייך למטוס כרטיסים[?], טסנו בערב יום כיפור ואמא שלי שש אומרת יאללה ערב יום כיפור. אבא שלי אמר לה מה, איך תסתדרי עם ילדים סמסמתי וכל הקטנים ומסתדר. וככה זכינו. עד היום אנחנו מודים להם המשפחה שזכינו לחלוקת דולרים מיוחדת שהייתה בי' תשרי, יום חמישי. אם אני לא טועה זה היה יום חמישי לחיילים וחיילות בצבאות השם בלבד. עכשיו דולרים קיבלנו מהרבי אינסוף, לא רק בימי ראשון. בשנים האחרונות הרבי היה מחלק דולרים כל ערב כמעט. מאוחר לערב או אחרי מעריב. באותו יום, אגב, יום חמישי היה חלוקת דולרים בערב נדמה לי אחרי מעריב אם אני לא טועה. ופתאום שומע הודעה בסמסמתי. הרבי ביקש למסור אחרי שחרית.

35:33 דובר 15 שאתה שם, אתם שם כמה עשרים איים[?].

35:35 דובר 2 כן, כולנו סמסמתי. התפללנו שחרית ואנחנו עם הילד, אנחנו עם הילדים. היה את המקום של הילדים מקדימה ושוב אני אומר זיכרונות מאוד, מאוד הלומים. אבל את הרגע הזה זה משהו שנחרט כזה ב של ההרגשה. ופתאום יוצאת הודעה מהמזכיר. הרבי ביקש לחלק לעשות חלוקת דולרים לצדקה. נדמה לי שהרבי נסע לאוהל באותו יום, לפני, לפני הנסיעה לאוהל, רק עם חיילים וחיילות בצבאות השם, און קונצים לא קונצים, שאפילו ההורים שיעבירו את הילדים שידעו שהם לא מקבלים דולר. ועכשיו וודאי שקיבלנו צו מהרבי. היה לנו ראליס[?] והיה לנו זה מיוחד. זה היה תחושה שכאילו הסתובבנו מסמסמתי כמו טווסים, שכאילו הרבי נותן לנו עכשיו משהו. עכשיו באותו ערב אתה גם מקבל דולר מהרבי ביחד עם אבא שלך. זה לא שהרבי מעלים עין מהילדים. כל ילד שעבר הרבי חייך אליו וכו' וכו'. אז מה מיוחד פה? הרבי רצה להעביר לנו מסר לא רק של אינדיבידואליות, שכל אחד הוא חשוב לי, אלא שכל תקופה בחיים שלך היא חשובה. אתה חשוב, הגיל שלך חשוב ו, א, עכשיו אתה, אתה, אתה ילד קטן שעדיין אולי לא יכול לעמוד, אז אבא שלך מחזיק אותך, אמא שלך מחזיק אותך, היא לא תקבל דולר, כי עכשיו זה הזמן שאתה מקבל. בערב אתה תקבל עם המבוגרים, אבל עכשיו שאתה תדע שהחיים שלך הם חשובים עד הבר מצווה שלך. אל תגיד אני בהכנה לבר מצווה, מהבר מצווה אני בהכנה לחיים האמיתיים. עכשיו, השעה קודם בדיבור שלך, אה, מה שאתה עושה עכשיו ואני חוזר לבעל שם טוב. אתה מכה בכור נס ואתה יהודי פשוט, ואתה סנדלר ואתה כלום שבכלום בכותרות ואתה עכשיו אומר משנה איזה פרק תהילים. אתה חשוב ואתה פועל ישועות

37:12 דובר 2 בקרב הארץ. זה יקר מה שאתה עושה. ריבונו של עולם מתרגש מזה עד דמעות ורוקד מזה. אנא אומרו מלכא בלכודא לא בסמכא סתירא[?], בסנדלרייה, וזה משהו שחוצה מהבעל שם טוב עד הרבי עכשיו.

37:31 דובר 16 בו זמנית.

37:31 דובר 2 אותם שתי נקודות אל תפחד.

37:33 דובר 16 אהמ.

37:34 דובר 2 ואוהב כל יהודי.

37:35 דובר 16 אהמ.

37:37 דובר 2 לחיים, לחיים. לחיים. ש-- שלא נרגיש אף פעם מיותרים ובלתי חשובים. ושוב אני אומר זה לא שהרבי נתן בנו שוויץ או גאווה כזאת או איזה התנסות. זה משהו, אתה יודע, החשיבות שהרבי נתן לנו זה משהו אחר, זה על תקן אחר לגמרי. זה לא חשיבות. אתה חשוב כי אתה ואתה ואתה. אתה חשוב כי יש לך משמעות, כי יש משמעות לחיים שלך, יש משמעות למעשים שלך. בנים אתם לה' אלוקיכם. אתה מבין? זה כאילו זה, זה קצת פרדוקסלי כזה, כאילו הרבי ניפח אותנו. לא, הרבי לא ניפח אותנו. הרבי נ-- הכניס בנו משמעות. ברגע שהרבי הכניס את המשמעות, את השליחות, את מילת הקוד הזאת, זה לא משנה איפה אתה, מה אתה. בין אם בהייטק בעבודה פשוטה במסגרייה. אנחנו יושבים פה זה במקום החדש. אמ, אתה משמעותי וזה משהו שהקדוש ברוך הוא בחר לגלות לעולם בהורדת הנשמות האלה לעולם. זה סליחה על הביטוי, מרגש, זה מרגש. זה, זה נכון, זה שווה איזה לחיים וחי אלול שזכינו לכאלה נשמות ולחיות בדורות האלה ש, שכל מעש, שמבהירות לנו כמה המעשה שלנו הוא חשוב, כמה הדיבור שלנו חשוב, כמה המחשבה שלנו חשוב, כמה החיוך שלנו חשוב.

38:56 דובר 16 אפשר לחיות ככה, אבל נון סטופ. כאילו אני יכול לזהות פיקים בחיים שאני.

39:01 דובר 2 לא, לא הייתם רוצים.

39:02 דובר 16 מרגיש כל הזמן את ה, אתה יודע, קשה, אתה מרגיש משמעותי, אבל כל הזמן איזה. הרבי חיך, לא?

39:09 דובר 2 הרבי רוצה שנחי ככה. כן, אמת. תראה שלוחים שעובדים עשרים וארבע שבע אז מרגישים ככה, אבל גם להם יש תפילות, מצב רוח ודאונים וקשיים מטורפים. ו.

39:20 דובר 16 כן, אנחנו לא נחשפים לזה הרבה. השלוחים עוברים המון.

39:23 דובר 2 לגמרי ועם הילדים שלהם שזה אחד הקשיים הכי, הכי, הכי קשים. אני לאחרונה הרבה טלפונים עם כמה שלוחים, כאילו שהקשיים עם הילדים זה, זה מטורף. זה, זה אתגר מאוד גדול. אז גם שליח לא חי בפיק הזה כל הזמן.

39:37 דובר 16 כן.

39:38 דובר 2 אבל מותר לנו בחי אלול לחיות בפיק הזה.

39:40 דובר 16 כן.

39:40 דובר 2 נכון, מותר, מותר, מותר.

39:42 דובר 16 מתי.

39:42 דובר 2 כן, מותר מדי פעם לעלות לפיק הזה. אז בסדר, אז יישאר לך אנרגיה, לא יישאר לך ככה אמרתי.

39:48 דובר 16 אמרת גונבים, כל הזמן גונבים את ה.

39:50 דובר 2 כן, אנחנו, כן, אנחנו. איך אדמו"ר הזקן לימד אותנו לסובב את השעון עם ריבונו מלך, כאילו בלימוד עם הבן של המגיד. אז הוא לימד אותנו שמים גנובים ימתקו במובן הטוב של המילה, ש.

40:03 דובר 16 שדברים הם חיוביים וטובים.

40:05 דובר 2 שדברים הם חיוביים. תגנוב אותם, תגנוב רוי מימוס[?]. ואתה יודע, אני הייתי אומר אפילו יש לנו קצת אובססיה לפעמים אתה יודע להתמכר ל, להגיע להתוועדות ולרצות שעכשיו הרגע יצא לי איזה משהו לארגז כלים של החינוך שלי עם הילדים, הזוגיות שלי עם אשתי, פה, פה, פה שהדברים יסתדרו לי וזה הרגע. בוא, כנס, תיכנס למקווה, תחמם את עצמך ו-ו-ואולי יצא משהו. אבל אם אתה מראש כזה אתה יודע עם סטופר ואקדח ברקה[?] של מה אני מוציא מפה לא, לא, לא יוצא מזה הרבה כי ההתוועדות בהגדרה שלה זה בילוי. כן, זאת אומרת או שאתה הולך לבילוי או שאתה לא הולך לבילוי. נכון, כל אחד יודע את זה מה-- איש ואשתו. כן, אם אתה יוצא עם אשתך ואתה עונה לטלפונים, הלך על כל הזה וזה לא משנה איזה רילוקיישן יצרת לוקיישן יצרת, זה הולך פייפן[?]. אז אני לא יודע אם זה משהו מתמשך כל הזמן בזכות זה, אה, בשביל זה יש לנו התוועדויות מפעם לפעם. אבל חי אלול זה וודאי תאריך, זה, זה, זה, זה לידה. זה לידה, זה, זה, זה ראשית, זה התגלות. זה כן, בהחלט. זה זמן שחסיד צריך לעצור ולהעניק לעצמו את המתנה של ל-לרומם את עצמך, לרומם את עצמך ביוקר וחשיבות של השליחות שלך ביוקר וחשיבות של הנשמה שלך ביוקר שלך כהורה. השם נתן לך נשמות. לך על זה. אל תהסס בכלל ובעיקר, בעיקר. סליחה שאני חוזר על זה שוב. אל פחד. אל פחד כי הדור הזה מוצף בפחדים. אנחנו בדור הפחדים והחרדות. אני זוכר שפעם היה לי אפילו איזה איזשהו ויכוח כזה עם יהודי יקר שהוציא ספר על תניא לעולם זה. ואז הוא עשה כזה, איזה פתיח

41:55 דובר 2 וזה הספר שיפתור לך את כל החרדות של החיים. וזה הפריע לי כזה. הציק לי שכאילו זה הבשורה של האדמו"ר לטפל בחרדות. הוא אומר לי כן, הדור שלנו מלא חרדות. מי שלומד תניא אין לו חרדות. בסוף הבנתי שיש משהו במה שהוא אומר. אפרופו ה-- על פחד הזה. סיפור שככה נמצא לי בראש. היה איזה היה שיש מרודניסל[?], ככה הוא מכונה. אל תשאל אותי מי הוא היה ומאיפה הוא היה וחח ומה בדיוק ההגדרה של הכינוי שלו.

42:28 דובר 16 היה איפה ב--

42:30 דובר 2 כנראה רודניסל[?]. אם הוא היה שיש מרודניסל[?] אבל.

42:32 דובר 16 לא, אבל באיזה אזור זה?

42:33 דובר 2 הוא, אז הוא, הוא היה, הוא היה בבית של הצמח צדק נדמה לי, והוא היה מהמשמשים שם והייתה לו את הזכות ל-לעבור על הספרים לפני פסח, לנקות אותם מחמץ. ופעם אחת הוא מצא איזה פתקה בתוך אחד הספרים והוא נתפס על הפתק. הוא ראה שזה פתק מיוחד. הוא מזהה שזה הכתב של אדמו"ר הזקן והוא רוצה להעתיק את זה. הוא בא ל-- הוא בא--

42:59 דובר 16 מתחיל לעבוד.

42:59 דובר 2 להעתיק והוא בא להביא את העופרת ואת הקלף ומגיע המוהר"ש ואומר לו-- הבן של הצמח צדק, אמ, כשם המוהר"ש ואומר לו אל תנסה אפילו. ר' ביל"ע פרידצ'ר[?] כבר ניסה להעתיק את הפתקה הזאת וזה נשרף לו. אז מה שתזכור תזכור אבל אל תנסה להעתיק. אז סיפר הישיש מרודניסל[?] מה שהופיע שם בפתקה הזאת מזיכרון. שהאלטער רבי כותב שמה שבהיותו בן גיל ומשהו שנים בעקבות אותו משפט שר' אליעזר אומר לו ליד המיטה ואחרי פטירת אמא שלו, הבעל שם טוב הולך ליער ורואה בית מואר בסופו של היער אז הוא רואה אור. הוא נמשך לאור, הולך לאור והוא נכנס חדר בפנים מחדר וכשהוא נכנס בחדר הפנימי הוא רואה שמה חבורה שלמה של הס"מ, שדים סוג של. והם רואים אותו והתגובה הראשונה שלהם זה "אינגעלע? ילד? איך אינך מפחד להיכנס לכאן?" והוא באינסטינקט עומד ומצהיר את ההצהרה שהוא קיבל מאבא שלו. "איך האָב מורא פון קיינעם ניט, נאָר פון אויבערשטן אליין". אז הם נבהלים כאילו מהילד הזה שמצהיר בעצם אני לא, לא מפחד ממכם בכלל. אני מפחד רק מהקדוש ברוך הוא. ואז הם לא מוותרים. אז הם שואלים אותו "אינגעלע, אינגעלע, ילדון, ילדון וועסטו מודה זיין אַז אַוועק איז הוי' פון דער ערד?" האם תהיה מוכן להודות שעזב השם את הארץ? הבעל שם טוב צעק כך כתוב צעק "סורו ממני כל פועלי און!" התפרדו כל פועלי און, כל פועלי רוע, כל פועלי רשע ונעלמו כלא היו. באותו רגע כל הבית על יושביו ועל שדיו נעלם כלא היה. אני חושב שהסיפור הזה שתפס אותי מאוד אני כל שנה בחיים לא אוהב לקרוא אותו שוב. אמ, אתה יודע, אני שומע את השדים של דורנו שאין

45:11 דובר 2 אותם אז, אבל ב-ב-ב-ב-במסכות החדשות שלהם אומרים "אתם לא מפחדים? נו, נו, תהיו מוכנים להודות שעזב הוי' את הארץ." תהיו מוכנים להודות שהאתגרים של החינוך של היום זה וואו, זה משהו שאי אפשר לנצח אותו כי הרי עוזב הוי' את הארץ ישאיר אתכם לבד וחופזיין אודר[?] ועוד חופזיין אודר[?] ויב תמוז וכל הגילויים שהיו נעלמו כלא היו ואתם לבד. ולכו תתמודדו. ואמא בוכה באמצע הלילה ואבא בוכה באמצע הלילה. מה קורה עם הילד שלה שמתחיל להתפקשש ועוזב את הדרך והוא מרגיש לבד? ובחור שבישיבה קטנה או שבישיבה גדולה מתחת לכרית שהכרית כבר רטובה מדמעות. הוא מרגיש לבד וכל הלבד הזה אגב הלבד הזה הוא-הוא-הוא.

45:54 דובר 17 נוראי.

45:55 דובר 2 זה לא צריך אותי כדי להגיד את זה. זה ממ, מחקרית. ה-- אתה יודע, משרד הרווחה הרי בודק את הנתונים של מי מגיע לטיפול, מי מופנית. אנחנו מדברים כרגע על מי שמופנה. כן, יש עוד מופנה ושותק זה עוד עניין, אבל ב-ב-במספר הכי גבוה כל שנה של הסיבות להפניות לטיפול פסיכולוגי של נוער וכו'. עד כמה שזה נשמע מפתיע, זה בדידות. אתה יודע, יש לנו אלף ואחד שמות וכינויים לכל הצרות והאתגרים שיש לנוער של היום, ומסתבר שהמספר אחת זה בדידות. זה לא-- זאת אומרת הילד אומר זה שיש לי צרה number one, number two, number three וההורים שלי זה והמשפחה מפורקת ופה שם ואני לא יודע מה קורה איתי ואני נופל ואני מכור. אני משוכנע שאני מכור. טה טה טה טה טה טה טה זה עוד אני יכול להתמודד, אבל זה שאני לבד בדבר הזה, זה אני לא יכול. והבדידות הזאת היא-היא-היא הקשה שבהן. אבל גם, כי הרי בוא נזכור הקדוש ברוך הוא לא בא בטרוניא עם בריותיו. כל אתגר שכל אחד מקבל, הוא מקבל גם כוח לפני זה. ויש משהו אחד שהקדוש ברוך הוא הפקיד בידיים שלנו, להוציא אנשים מבדידות. זה לא כוח שנמצא בזה. זה כוח שהשם מבקש לנו. זה מה שהוא מפקיד בידיים שלנו. ללב כל יהודי, בפנים אל לבבך תדאג לו, תפתח עיניים, שב עיניים. מה קורה סביבך? מה קורה? הוא צריך חיוך, הוא צריך מבט. אתה אולי צריך מבט גם לך מותר להסתכל במראה ולבדוק האם כן, שלא תהיה לנו איזה מישהו שמחלק לכולם חיוכים ובסוף מתרוקן מבפנים. אתה יודע, הבדידות זה הס"מ הזה ואני חושב כל פעם שאני קורא את הסיפור הזה אני

47:34 דובר 2 חושב על ה-- על ה-- על הס"מ או לא משנה איך שלא תקרא לו שמגיע ואומר נו, אז תהיו מוכנים כבר להודות שעזב הוי' את הארץ. תהיו מוכנים להודות שאתם באמת לבד. הבעל שם טוב מרים על הרגליים ואומר סורו ממני כל פועלי און, אין לי מורא מאף אחד, רק מהשם אחד. אתה תדבר איתי על לבד. אני מתהלך איתו כל היום. זה תרסכסלוס[?]. זה קודם כל תרסכסלוס[?]. זה מסר שהוא רלוונטי, סופר רלוונטי לכל אחד. ושוב אני אומר אני לא. אין לי עכשיו סט של פתרונות לבעיה הזאת וההיא והזאת והזאת. אבל סך כל הבעיות שלנו, אם אני נותן יד לקדוש ברוך הוא בתוכם ואני מתהלך איתו ובסוף הקדוש ברוך הוא זה היוצר שלי. זה גם מי שמזמן לי את הבעיות. כל בעיה שאני פוגש בחיים זה משהו שהוא הביא לי. אז אתה מבין? אני כאילו הולך מחפש את כל האזור. עכשיו זה לא שהקדוש ברוך הוא לא רוצה שאני ייעזר במישהו ואם צריך עזרה מקצועית ואם צריך עזרה פסיכולוגית ואם צריך עזרה נפשית ואם צריך עזרה, איזה שלא תהיה סתולאר עם זה בו זה.

48:36 דובר 3 אמרת שליחים.

48:37 דובר 2 כן, זה כולם יד אריכתא של הקדוש ברוך הוא. אבל הבדידות במקורה היא משהו שהוא אנטי תזה של חסידות. כאילו הילד הזה בן שלוש וחצי מסתובב ביער והוא מקימה של תורת החסידות. אם אתה רוצה להשתייך בחיים אלה לזה להגיד אני שייך לדבר הזה. אני לא יודע אם אני חסיד, אני לא יודע אם אני קרוי חסיד. אני לא יודע אם אני טה טה טה טה טה טה טה טה בכל הטייטלים, אבל משהו בתוכי רוצה להיות שייך לרבותינו נשיאינו, לדבר הזה. ההשתייכות לדבר הזה זה שאתה משוכנע שהקדוש ברוך הוא הולך איתך. השגחה פרטית, השגחה פרטית. זה לא סיפורי טרמפים בלבד. אתה יודע, זה כשהיינו בחורים היינו אוהבים את ה-- ובדיוק הגיע רכב וזה בוא אחי. כן, זה בוודאי השגחה פרטית בלי צל של צל ספקא. אבל יש השגחות פרטיות קצת יותר משמעותיות. כשאתה מרגיש שאתה לא מצליח בחינוך הילדים, כשאתה מרגיש שאתה לא מצליח בשלום בית, אתה מרגיש, איך אומרים? בבעיות הליבה של החיים שאתה מרגיש גרוע ושם אתה נזכר. הקדוש ברוך הוא איתי ולא רק איתי. הוא הזמין לי את הבעיה, הוא הזמין לי את האתגר, הוא גם הזמין לי את הפתרון ובעזרת השם אני גם אמצא את היהודי שיעזור לי ואני אלך להיעזר אם צריך. אבל זה הכל יד אריכתא של הקדוש ברוך הוא. אז לא, לא, לא, הזבוב האיסור הארץ[?]. כאילו שנהיה מסוגלים להיות קצת. כאילו אתה תמיד היה שאלה בתניא וזה אבל אתה-- אברהם אבינו היה לו אהבת השם. יצחק היה לו יראה. אז מה אתה רוצה ממני? אני דלוח. לא, לא הוא הוריש, הוא הוריש. הם הורישו. אז הבעל שם טוב הוריש לנו, הוריש,

50:19 דובר 2 נתן לנו. הרבי מוריש לנו. תהלוכת ל"ג בעומר על פחד.

50:25 דובר 3 פרד.

50:26 דובר 2 פרד.

50:27 דובר 3 בעווה.

50:27 דובר 2 כאילו. ותיגש לפתרונות. שום דבר ממה שקורה בהתוועדות בחיים אלה כשאתה בגובה לא יפתור לך את הבעיות. אם, אם, אם, אם, אם יש לך משהו שאתה צריך לפתור עם אשתך אף אחד לא יעשה את זה בשבילך. אם אתה צריך לבקש סליחה ממישהו, אף אחד לא יעשה את זה בשבילך. אם אתה צריך לתפוס את עצמך בחינוך הילדים, אף אחד לא יעשה את זה בשבילך. ואם עשית טעויות ועשיתי טעויות ואני עושה טעויות, אף אחד לא יבקש סליחה בשמי. אני אצטרך לקום, אבל בשביל שאני אוכל לבקש סליחה אני צריך דרייב. אני צריך כוח ואני צריך אמונה שהקדוש ברוך הוא איתי. זה חיים אלה. חיים!

51:05 דובר 3 לחיים ולברכה.

51:08 דובר 2 כן.

51:13 דובר 3 זה ממש אנחנו צריכים לעשות. בקיצור, לחיים צריך ליישם את זה שלא יהיה פרקטי.

51:20 דובר 2 כן.

51:20 דובר 3 עכשיו אמרת בוא נשהה בזה לפני שאנחנו מחפשים פתרונות. נשהה בהם.

51:23 דובר 2 כי אתה לא יכול להצליח אם אתה לא מתרומם. אז תאפשר לעצמך להתרומם. כאילו.

51:28 דובר 3 לא לפעמים אני הרבה פעמים מחפש את הפרקטיקה. אוקיי, אז מה אני מחר עושה? לא, בפארברענגען. תשתחרר מהפרקטי תהיה ב--

51:36 דובר 2 לא, שוב.

51:37 דובר 3 נשהה בזה.

51:37 דובר 2 לא בסתירה.

51:38 דובר 3 כן, כן, כן.

51:39 דובר 2 זה פשוט לשאוב אנרגיה בשביל הפרקטי.

51:41 דובר 3 כן.

51:41 דובר 2 זה לא שהפרקטי בורח לי מהעיניים. אני כל כך רוצה פרקטי שאני חייב להתרומם בשביל הפרקטי הזה, כי אם אני טובע בבוץ אני לא מצליח. לא מצליח, פשוט לא מצליח.

51:53 דובר 3 על דרך.

51:54 דובר 2 כן. טוב, אז קודם כל הבעל שם טוב שמח שמחה עצומה. הוא קם בבוקר, הוא חזר מהמיקווה, הוא כבר היה מאושר וכל התלמידים.

52:02 דובר 3 ביום שהיה.

52:02 דובר 2 כן, כן, כן, ממש. כולם שמו לב. חל שינוי קל שהפנים של הבעל שם טוב זוהרות והוא ביקש לעמוד חזן וכשהוא עמד חזן הוא לא אמר תחנון וכשהוא לא אמר תחנון, לרגע שהוא לא אמר תחנון, הוא עשה זמרות ושירים וניגונים שהוא עושה בחגים בח"י אלול. אז כמובן שמיד אחרי התפילה כולם ניגשים לבעל שם טוב. מה, מה קורה? אז הוא אומר נשמה חדשה ירדה לעולם. והנשמה הזאת תאיר את העולם בתורת הנגלה ובתורת החסידות. ויהיה לה מסירות נפש עד ביאת משיח. אני מקווה שלא טעיתי בלשון עם הליחיים[?], אבל זה היה התוכן. יהיה לה מסירות נפש עד ביאת משיח. אז קודם כל נשמה חדשה זה, זה וואו. אני שמעתי מהרב עדין אבן-ישראל, הוא אמר פעם אמ נשמה חדשה זה נשמה לא משומשת. זה נשמה שאין לה סטיגמות על העולם.

53:16 דובר 3 הוא בא נקי כאילו.

53:17 דובר 2 כן, ואני, אני, אני זוכר שרקדתי מרוב ששמעתי את ה... אתה יודע, נופל לך. לפעמים יכולים להיות לך אלף ואחד פירושים למשהו, נופל לך אסימון של משהו ברמה הכי פשוטה. עכשיו לפני ה-, זאת אומרת לפני כל ההגדרות מה זה נשמה חדשה או שלא הייתה בגלגול שהיא מעולם האצילות והיא נשארת פה כמו שהיא הייתה בעולם האצילות, כמו משה רבנו. לפני כל ההגדרות. חדש זה אומר חדש. מה זה חדש בעברית פשוטה? ההיפוך של ישן. מה זה ישן? משומש. מה זה חדש? בלתי משומש. מה זה ישן? מישהו שאומר אני כבר מכיר אותך. מכיר אותך. מכיר את הזה, מכיר את כל ההתמכרויות שלך, מכיר איפה נפלת, מכיר אותך, מכיר אותך. נו יאללה next. לא, איך אומרים עורכי הדין? שים על זה עשרים, תבוא-- איך אומרים? לצאת מזה אתה לא תצא, אבל אנחנו נשפץ את האירוע. כן.

54:14 דובר 3 תלוי כמה אתה שם.

54:15 דובר 2 כן, תלוי כמה אתה שם. איכשהו נצליח להוציא זה. אבל תראה, הוא חדש. ואני זוכר שזה תפס אותי הדבר הזה. כאילו הבעל שם טוב שמח שיש נשמה חדשה שתרד לעולם והיא תהיה מסוגלת להסתכל על אנשים נקי, נקי, נקי, עכשיו כאילו. זה מטורף. כל יהודי שפותח תניא הוא צריך להרגיש את זה. כשאנחנו פותחים תניא ואנחנו יודעים שתניא זה יחידות עם האדמו"ר הזקן, כי ככה הוא כותב בהתחלה של הספר. זה לא ספר, כי, כי, כי הוא אומר ספר לא יכול לעזור לאנשים.

54:57 דובר 3 נכון, הוא אומר שבתחילה בהקדמה.

54:58 דובר 2 במקסימום יכול לעזור למעט אנשים. ככה האדמו"ר הזקן כותב בהקדמה לספר מלכת[?]. ובן אדם שנמצא בחשיכה, זה הטיעון הכי חזק של האדמו"ר הזקן בהקדמה לספר מלכת[?]. גם אם אתה שם לו אור מולו לא יראה את האור כי טוב, כי הוא נמצא בחשיכה. אני נמצא בחושך. עזוב, אני לא. תשים לי איזה פתרונות שאתה רוצה. עצות לכל הבעיות. אני לא רואה את העצות האלה כרלוונטיות לחיים שלי. אני בחושך. אני בבדידות. אני בשבר. החיים שלי. ולכן, אומר האדמו"ר הזקן זה לא ספר. בוא נניח את הקונספט הזה של ספר שמנסה לפתור בעיות על הצד. אמנם יש פה את כל העצות, אבל באווירה אחרת, בקונספט אחר. הקונספט הוא אני ואתה יושבים ביחידות ואני מלווה אותך. אני מלווה אותך לטווח ארוך אגב. הבינוני נשבר באמצע הדרך כמה פעמים. מי שעוקב, מי שעוקב, מי שעוקב אחרי האירועים בספר התניא יודע שהבינוני נשבר. ואתה יודע, כשאתה בא להגיד עצות אז אתה אומר אותן פעם אחת. זהו, אמרתי בפרק כ"ה

56:02 דובר 3 אפשר לסגור את זה מאוד פשוט.

56:03 דובר 2 כן, מאוד פשוט. פרק כ"ה אמרתי לך מורשה איתה ללב[?] וטה טה טה. נו אז מה? נו, מה קורה איתך? אתה מבין? ובסוף פרק ל"ה האדמו"ר מוצא את עצמו אני צריך לנחמם בכפליים. אני צריך לנחם את הבינוניים. הוא הגיע אליי אתמול ואמר לי שאחרי כל העצות שנתתי לו בסוף זה לא עבד. הייתי צריך לשבת איתו ולנחם אותו. עכשיו נחמה זה אתה יודע כשאתה בא שלא עלינו ולא על אף אחד.

56:31 דובר 3 כן.

56:33 דובר 2 כשאתה בא לנחם מישהו אין מילים. אתה תמיד כזה עומד בדלת ואתה חושב חמש דקות מה אני אגיד, איך אני אגיד? ובסוף אתה אומר אני אשב, אני אהיה, אני אהיה. הוא ישמח לראות אותי. זה יעשה לו טוב על הלב. דאס איז עס! ואל תראה בזה כאילו אומר יש, יש, יש לי תשובות שחריריות[?] להגיד לך על כל משבר בחיים שלך, אבל עכשיו אני צריך לנחם אותך. זה סיפור אחר. זה זה. אני רק נותן דוגמה. פרק לה כדוגמה לזה שתניא זה באמת יחידות מאדמו"ר הזקן ושאדמו"ר הזקן כשאתה נכנס לאדמו"ר הזקן. געשמאק, התענוג שיש זה שהוא מסתכל עליי חדש. אגב, כל רבי, אבל כשאנחנו מתחילים בתהליכים הבעל שם טוב עומד כחזן והוא שר ואומר נשמה חדשה ירדה לעולם. זה לא נשמה של תוספות, של שיפורים, של שכלולים, של אתה יודע, היא תפתור לכם את כל הבאגים. קודם כל אין לפתור את כל הבאגים. לא, אני אישית לא מאמין בזה. לפתור את כל הבאגים. אבל נניח. היא קודם כל הנשמה הזאת תהיה מסוגלת להסתכל עליך נקי, בלי משקעי עבר, בלי אשמה, בלי אשמה. מי שקורא תניא הוא הוא הוא מנטרל אשמה נאמבר וואן שיש. אתה יודע, יש היום ברוך השם יוצא לי למצוא שיעורי תניא בהמון המון מקומות וגם לקהלים שלא מגדירים את עצמם דתיים בכלל. ההרגשה שיש להם אחרי שהם זה משהו שאני כל כך ואני אף פעם לא מצליח להתרגש כמוהם.

58:08 דובר 3 כן, אנחנו כל הזמן מרגישים מפספסים מזה.

58:09 דובר 2 מפספסים, מפספסים כי אנחנו עוד בישיבה קטנה, אתה מבין? עם הדיוקים של ו וזה וזה חשוב וזה חשוב וזה אמת.

58:18 דובר 3 אם תשאל אם יש לזה פתרון ל.

58:20 דובר 2 מה?

58:21 דובר 3 ללמוד את התניא, כאילו מה שנקרא ממש מההתחלה.

58:24 דובר 2 כן.

58:24 דובר 3 נקי.

58:25 דובר 2 כן, כן.

58:26 דובר 3 צריך. אוקיי, אז אתה מנסה שיעורי תניא ו.

58:29 דובר 2 ואתה רואה כל פעם את הנטרול אשמה שזה עושה להם. אז הם קוראים תניא וכל פרק שמתחדד. עכשיו זה מעניין כי אדמו"ר הזקן כן מדבר על נפש בעמי. זאת אומרת זה אתה יודע, אני לא אקנה נטרול אשמה ממישהו עם משקפיים ורודות שיישב מולי ויגיד לי אחי, החיים יפים ואין בעיות ואתה מותק ואתה כולך רק נשמה מכף רגל ועד ראש. הוא לא מעודד אותי הבן אדם הזה, הוא רק מכניס אותי לדיכאון עוד יותר. אלא תראה לי מישהו שמגיע ומדבר על הנפש הבהמית שלי, מדבר על האימפולסיביות שלה, מדבר על הבעיות שלה, רואה אותה, מתאר אותה לפרטיה ומנטרל את האשמה. לא אתה המצאת אותה. זאת לא בעיה שלך הנפש הבהמית. הקדוש ברוך הוא שם אותה בתוכך והיא הטבע שלך. היא גם נפש הטבעית. אז אל תבהל, זהו. הוא מנרמל לך את הסיטואציה ובו זמנית הוא גם לא מוותר לי. תבין, כי אם אתה מוציא לי אשמה מחד, אבל מאידך אתה מנמיך לי את הציפיות של החיים, אני גם מאוכזב ממך כמחנך שלי. אתה מבין? אם אתה רק מבין אותי, אני לא. אני לא בוחר בך כמחנך. אגב, זה זה תסריט ידוע אצל הרבה מחנכים. כאילו אתה אתה, אתה יודע, כאילו זה מעניין. זה מעניין. אתה יודע, המחנך שכאילו מתמסר להבנה ולהכלה ופתאום הוא מגלה שהבחור פק ברח לו ל.

59:54 דובר 3 כל מה ש.

59:55 דובר 2 כן, הוא ברח לו למקום אחר והוא הוא פתאום הלך לאיזה מישהו שאומר לו אז תעשה אחד ושתיים ושלוש וארבע. הוא אומר אני הכלתי אותו והבנתי אותו וההוא בכלל לא מבין בנפש. פה, פה, פה, פה, פה, פה. בן אדם רוצה אתגר. הוא לא רוצה שתפתור אותו מהאתגר. הוא לא רוצה שתפתור אותו מההרגשה שהוא יכול לנצח את הבעיות של החיים שלו. אז תבין, את זה. יש פה קונספט מדהים שאדמו"ר הזקן מביא לנו כנשמה חדשה, גם תובע ממני, גם מנרמל אותי. אתה מבין? ברגעים שאני חושב שאני מפלצת הוא אומר לי אתה לא. מצד שני הוא מנחם אותי. יש שם רכות וזה נשמה חדשה. רק נשמה חדשה יכולה לעשות דבר כזה. כי נשמות משומשות תשעים אחוז ממה שהם הולכים להגיד לך הם כבר חשבו לעצמם לפני הכניסה. לפני שאתה התחלת לשבת איתי כבר. אתה מבין?

1:00:44 דובר 4 שמסגרתי אותך בכזה וכזה.

1:00:46 דובר 2 אתה סגרת אותי, זה ואפילו נתת לי פתרונות שזה סופר נחמד מצדך אבל עוד לא הקשבת לי. איך נתת לי פתרונות מחוץ לחדר? בוא שב איתי, ת-ת-תרגיש אותי. תבין איפה אני בחיים היום לפני שאתה מוצא לי פתרונות ואתה משיט אותם על הפרצוף שלי. אז תראה, בוא, נשמה חדשה, נשמה נקייה. הוא נקי לכל הצדדים. הוא נקי גם בשביל לראות את הנשמה שלך, את הבהירות שלה, את העומק שלה, את האבי ויארי [?] שיש בה ולא לוותר עליה וכלום. הוא נקי בשביל להסתכל על זה. בוא, הוא לא משוחד, הוא רואה גם את הבעיות שלך. הוא רואה את זה, אבל הוא נקי. אתה יודע, כי הוא לא יושב לו על ה-- האשמה. האשמה זה יושב על טראומות. סליחה אני לא לובש עכשיו כובע מקצועי כי אני לא איש מקצוע. אני בסך הכל עוסק בחינוך ויהודי פשוט שיושב פה עם מייק. אבל הניסיון לפרוק משהו ממך ולהגיד הנה מצאתי זה הבעיה וזאת הבעיה וזה והאדם הזה אנחנו. אנחנו גם בטראומה הלאומית שלנו מאחרי השביעי לאוקטובר אנחנו גם מנסים לפתור. אתה יודע קצת את ה, את ה-- זה לא יכול להיות. אם זה לא יכול להיות אז חייב להיות איזה, איזה מישהו, איזה, איזה משהו שהוא הזה. אז אלה אומרים זה ואלה אומרים זה הצבא ואלה אומרים זה ההוא וזה המדיני וזה הפוליטי. בסוף בסוף זה חוסר היכולת שלנו כעם. בוא שביעי לאוקטובר הוא לא השביעי לאוקטובר, הוא סך כל, כל השבעים שנות טירוף שהולכות פה שלא באו לידי יכולת להבין מה אנחנו רוצים, לאן אנחנו הולכים. אז אתם מבינים כאילו. אז לכן עכשיו אבל אדם שהוא שהוא ישן ברמה החווייתית קשה

1:02:33 דובר 2 לו מאוד כי הוא צבר כבר אמוציות, הוא צבר טראומות, הוא צבר פוסט טראומות ולכן הוא עף על האשמה. אתה מבין? זה ה-- זה הדבר הראשוני שקופץ לו. אבל תראה בו נשמה חדשה. הוא יושב איתנו על נקי, על נקי. תבין הוא, הוא, הוא בא ומסתכל על הכל נקי והוא תובע מאיתנו נקי, מנחם אותנו נקי ולא מאשים אותנו נקי. לחיים ולחיים.

1:03:04 דובר 4 לא, אני כשאני חושב על האדמו"ר הזקן אז אה תניא זה דבר תמיד ש-- אה מה שנקרא הדבר הראשון שעולה וכמה הוא שינה לנו. אני חוזר לנקודה הראשונה ואני מרגיש שכחב"דניקים אנחנו הרבה פעמים מפספסים את זה כל פעם. שואל איך אפשר באמת אה לקרוא את זה כאילו אנחנו לא-- בלי כל ה-- אמרת כל ה-- הדברים לפני.

1:03:27 דובר 2 כן. קודם כל.

1:03:30 דובר 4 כשאתה עושה שיעור בחוץ ל--

1:03:32 דובר 2 כן.

1:03:33 דובר 4 אתה רואה את ההתלהבות, אתה רואה את האור בעיניים, אתה רואה את ה--

1:03:36 דובר 2 נכון. תראה, בסוף ה-- הקו פרשת המים הוא, הוא, הוא המקום שבו זה מתחיל לדבר אליך. אין, אין, אין יכולת למסור שיעורי חסידות ולהדביק אנשים אם זה לא פגש אותך. זאת אומרת, אתה יכול לתת הסברים יפים, מדויקים, אה רהוטים. ה-הדור שלנו, יש לו המון המון חסרונות, אבל יש לו מהלך אחד שאי אפשר לקחת ממנו. הוא בלתי מזויף. זאת אומרת, הוא מצד אחד כל כך טובע עם עין בים ה-- הסחות הדעת של הדור שלנו ובו זמנית ודווקא בגלל זה הוא מבקש אמת. עכשיו אמת, אתה יודע, זו מילה ענקית ו-ו-ואתה לא צריך עכשיו להיות אני אדם אמיתי כדי-- לא. אנחנו כולנו אמיתיים וכולנו פייקים גם. תלוי באיזה שעה ובאיזה זמן ובאיזה זה. אבל יש בנו אמת ויש בנו גם פייק. עכשיו לא בגלל הפייק אני אוותר על האמת שבי ולא בגלל האמת אני אוותר על הטיפול בפייק שבי. אז אתה מבין? אבל בו זמנית אנשים רוצים חוסר זיוף וחוסר זיוף כל מה שהם מבקשים ממך האנשים זה הרבה פחות גבוה ממה שזה נשמע. זה בסך הכול לדעת שזה עבר אותך לפני זה, לפני שהגעת לפה ישבת עם זה. ואני אומר טוב, אני לא רוצה לתת עכשיו טיפים להפצת המעיינות חוצה, מי אני ומה אני, אבל כאילו זה ודאי כלפי חוץ או כלפי הילדים שלנו. אנחנו רוצים להוריש משהו, לעצור חמש שניות, ארבע שניות. זה עבר אותי, זה חצה אותי, זה פגע בי. הברק הזה פגע בי. עכשיו הוא לא חייב לפגוע באותה עוצמה של מה שאני רוצה להעביר לפעמים תראה, לפעמים הציבור או הילדים שלך כהורה מוציאים ממך דברים שאתה לא חשבת שיש בך או שלא תכננת אותם

1:05:25 דובר 2 והם מצליחים להוציא את זה ממך. אבל כל מה שהם מבקשים זה שהיה רגע של נקודת אמת, רגע של מפגש, רגע שהדבר הזה פגע בך, הציץ ונפגע. למעליותא.

1:05:37 דובר 5 כן.

1:05:39 דובר 2 אתה יודע מה? אפילו, אפילו במובן הפשוט של הסיפור עם הפרדס הציץ ונפגע. שהיה איזה רגע בחיים שהתערערת למעליותא, התערערת, כאילו התערערת מזה ש-- עכשיו זה לא יכול רק לקרות מ-מ-מ-מה-- אתה יודע, מזה שאני לומד את התניא בסדיר בכיתה. זה בהחלט מצריך איזהשהו מפגש עם ספר התניא יותר רגוע, יותר ענקי, וזה, זה החלטה טובה שהייתי ממליץ לכל אחד. יחסי חב"ד או, או לא משנה כמה טחנת תניא, סליחה על הביטוי, בישיבה ושיעורים של ר' יואל שמעשירים ברמות מטורפות. אתה רואה איך שכל מילה וכל דקדוק הוא מדויק בתכלית, אבל כמה שהוא מדויק בתכלית בראיון, בראיון כראיון הוא חייב להיות מדויק בתכלית גם בשבילי, כי האלטער רבי רצה בספר הזה לבאר היטב עבורי אני האדם הקטן, איך הוא קורא לי איך לעבוד את השם? זה דבר קרוב. בהחלט אני, אני מזמין את עצמי ואת כל אחד לפגוש את-- אתה לא צריך לחכות להיות שליח חב"ד לנוער או חב"ד לזה או לא משנה מה, כדי לפגוש את התניא של האלטער רבי בדרך התניא זה.

1:06:56 דובר 5 באמת דיברת על ה-- דיברנו ה-חיינו זה הבעל שם טוב והאדמו"ר הזקן. אז התחלנו עם הבעל שם טוב. אל תפחד ואל תירא ואהוב כל יהודי. ואז דיברנו על האדמו"ר הזקן, נשמה חדשה. מה התוספת? מה ההבדל? יש-- תורת החסידות התגלתה בעולם על ידי הבעל שם טוב. יש את המגיד ויש המון המון חסידויות. יש את חב"ד. במה האדמו"ר הזקן הוסיף או, או חידש מעבר לתורתו של הבעל שם טוב? כאילו מה החידוש? מה האקסטרה ש-- לא יודע אם אקסטרה, אם זה שונה, אם זה המשך של ה-- של האדמו"ר הזקן על הבעל שם טוב, כי שניהם באותו יום, באותו זמן. שני גילויים.

1:07:39 דובר 2 כן. טוב, קודם כל זה ש-ש-שתיהם באותו יום זה אומר זה, זה המשך. ותמיד הרבי הקפיד להגיד את זה שהאלטער רבי, שהאלטער רבי הוא ממשיך של הבעל שם טוב והמגיד וכולי.

1:07:51 דובר 5 אנחנו-- תמיד הרבי מנה את זה בהקפדה גם עבורנו.

1:07:54 דובר 2 ממש באמת זה וזה רצף אחד וזה המשך. בלי ספק. תראה, כ-- עזוב עכשיו לרגע את חב"ד, אני אומר כל מהפכן מייצר את המהפכה. אוקיי, עכשיו כשאתה מייצר את המהפכה, אתה מיד, מיד אחריה אתה חייב ליצור לה כלים. אתה מבין? זאת אומרת לא יכולה להיות רק כן, כדוגמת הדברים שנאמרו. עם ישראל היה בעילפון רוחני ובא הרבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש, לחש באוזן של היהודי ישראל. כי הסיפור הידוע עם רבי משה פיינר[?] השליח שהוציא טור לעיתון וכתב על ח"י אלול, והבעל שם, או לא, על ח"י אלול. הבעל שם טוב מייסד מחולל החסידות, והוא כתב שהבעל שם טוב צעק באוזן של היהודי ישראל תתעורר. הוא מחק את המילה צעק וכתב לחש, באנגלית, שזה זה שווה התוועדות בפני עצמה. אבל זה לא רק שבעל שם, אתה יודע. הבעל שם טוב בסוף בא ולוחש לאוזן תתעורר, תצא מהעילפון. אוקיי. עכשיו זה הרגע הדרמטי. בסוף לקחת מישהו שהיה כמעט מת והוצאת אותו ממוות לחיים. קודם כל בח"י אלול של היום הבעל שם טוב גם רלוונטי. מי שחושב שבגלל שאנחנו אחרי אלטער רבי ואחרי הרבי מוהר"ש והרבי הרש"ב ותומכי תמימים, אז הבעל שם טוב לא רלוונטי. זה הכל רלוונטי. הכל, הכל כמקשה אחת. אם היום אני מרגיש מת, אני זקוק לבעל שם טוב. קודם כל בח"י אלול אני צריך לקום לתחייה. זה אל"ף בי"ת. אוקיי. אם, אם, אם, אם אני לא לומד בכלל חסידות ואני מוצא את עצמי כאברך חב"דניק לא לומד חסידות בכלל, זה היום שבו אני אמור להתחיל לעשות את זה, להתחיל לעשות. ולא רק בגלל אלול, לא רק בגלל אלול. זה אתה יודע, אלול זה הזמן שבו אתה

1:09:40 דובר 2 מעמיד דברים לכל השנה כולה. זה לא הזמן שאתה עושה דברים לאלול. ח"י אלול בא להעניק חיים באלול, אבל אלול בעצמו מה הוא? הוא חודש שבו אתה מעמיד את הרכבת שלך לשנה הבאה. הוא לא חודש שבו אתה מתעורר כדי להגיד שהתעוררת ואחרי זה אתה חרב. זה לא. זה לא הסיפור של אלול. אולי נחזור לזה בהמשך. מה הסיפור עם אלול קצת, כי עוד לא נגענו בזה. אבל כשאתה חושב מהפכן מגיע, הוא קודם כל מעיר את האנשים מעילפון, ממוות רוחני, מתרדמה. אוקיי. עכשיו, כשהמהפכן הזה עוסק בזה כל הזמן והוא כל מוצאי שבת וכל יומיים לוקח את העגלה והולך ומחפש עוד יהודי שצריך להדליק בו את הניצוץ. היהודי הזה אחרי זה מחפש ואיפה אני הולך ומה אני עושה עם הניצוץ? וכמו שאתה שאלת מתחילת הפודקאסט ומה אני עושה עם זה בחיים עצמם? ואם אנחנו ממשיכים עם זה לאלול, אלול זה ימי חול. כל מי שלמד תורה אור, סליחה, ליקוטי תורה פרשת ראה, אני לדודי ודודי לי יודע. שאלת רבי שואל למה זה ימי חול? זה ימי חול? כי אלול רוצה להעמיד דברים בחיים עצמם.

1:10:47 דובר 6 לא להיות יום טוב אחד גדול.

1:10:48 דובר 2 יום טוב אחד גדול או חודש של רמדאן. סליחה על הביטוי זה ו-ו-ואז ואז כלום. אלול בא לשנות משהו בחיים. אז בסוף היהודי שהתעורר. הוא רוצה כלים לדבר הזה. אגב, זה משהו שאדמו"ר הזקן מדגיש, מי שלומד תורה או ליקוטי תורה יודע את זה, הרבה מאוד פעמים גם בתניא. עכשיו אדמו"ר הזקן, כל הזמן אחרי שהוא, אתה יודע, מתגלגל על הרצפה. יש בליקוטי תורה, בשונה מהתניא, שהוא קצת יותר מאופק, אז יש שם את התיאור הזה של של של האדמו"ר הזה, כן, היה מתגלגל על הרצפה ואומר איך ויש דיינגנים נחמיץ את הנאום. איך יכול להיות לפעמים אתה רואה עושה את זה באמצע ליקוטי תורה? פתאום יש לך איזה עמודה שלמה.

1:11:29 דובר 6 בטקסט.

1:11:30 דובר 2 מה קורה? איפה השאלה? איפה התשובה? איפה? רגע, רגע, שנייה. אבל תראה מה עכשיו מתגלגל והוא מנסה לקחת אותנו לשם, להתגלגל איתו בטלית ולהגיד שום דבר, רק אותך, ואדמו"ר הזקן מאוד מאוד מדגיש תמיד. מיד אחרי התפילה, שחרית, וזה וזה, מיד ללכת לדברי תורה, ללמוד משנה, ללמוד דבר יום ביומו ולהכניס את האור לתוך הכלים. אדמו"ר הזקן בו הוא מייצר שיטה. הוא לא רק המהפכן שהאיר את האנשים מהמיתה, הוא בא לתת להם כלים לחיים שלמים. וכמו שאמרתי לך קודם, תראה ויפגוש את הבינוני בפרק ל"ה אחרי שהוא כבר קיבל שיטה לחיים, דרך חיים, והוא נפל, ומישהו שם צריך להיות איתו במסע, במסע של החיים הארוך. אז כמו כל דבר אתה יודע, יש לו את ההשתלשלות שלו, את ה-- את ה-- זה לא שהבעל שם טוב לא יכל תיאורטית, זה לא פחיתות במדרגה של הבעל שם טוב. זה פשוט הקדוש ברוך הוא מייעד את הנשמות לכל תקופה ולכל תפקיד.

1:12:28 דובר 6 אז התפקיד של הבעל שם טוב היה להאיר?

1:12:30 דובר 2 טוב כת-- אה כן קטונתי ו--

1:12:33 דובר 6 אה.

1:12:33 דובר 2 ושאנחנו נגיד מה התפקיד של הבעל שם טוב, אבל ככה כתוב שהבעל שם טוב האיר. זה מה שהוא עשה. לא יודע מה לגמרי להגיד מה היה התפקיד שלו. אני לא צריך להגיד מה התפקיד שלו, אבל אבל אבל אדמו"ר הזקן יצר שיטה, יצר דרך מובנית לאורח חיים שלם. זה שאדמו"ר הזקן טורח אפילו ליצור סידור, למשל נוסח. זה שאדמו"ר הזקן טורח ליצור מניינים. אגב, הוא יושב על זה בכלא. מי שרואה באגרות קודש של אדמו"ר הזקן בשנים שנחשף בחמש עשרה שנים האחרונות, אז כל החקירה נמצאת שמה. אחד מהדברים ששואלים אותו שם זה למה עשית מניינים אחרים? אז הוא אומר התפללו מדי מהר במניינים האחרים ומחאו כף על כף בלי, בלי להיות שם. הייתי חייב ליצור לאנשים שרצו להתפלל להשם מסגרת. עכשיו עצם זה שאדמו"ר הזקן מתעסק עם זה, ליצור מניינים, אתה מבין? ליצור מערכת שבה העסק יוכל לקבל כלים. וכמו אומרים, סליחה על המכאוב שאני מכניס פה, אבל זה שמדינת ישראל הוציאה חטופים מעזה זה לא סוף הסיפור, זה רק תחילת הסיפור. האנשים האלה מלאי טראומות, פוסט טראומות, קשיים אדירים, זיכרונות שצפים בשלוש בבוקר. ואגב לא רק החטופים, כל מי שהיה בעזה בתקופה הזאת וכל אזרח במדינה הזאת בשנתיים שלוש האחרונות שלקח את הילדים שלו מממ"ד לממ"ד ובסוף כשם שחובה של מדינה להגיד אוקיי, הוצאתי את הבן אדם, מה אני עושה איתו עכשיו? אתה יודע, זה כמו שבתפילה אנחנו אומרים גואל ישראל רפאינו. תמיד חשבתי על זה כאילו גואל ישראל נגאלת, עכשיו יאללה קדימה לשיקום. שיקום א', שי בטל השומר[?]. בוא נ-- בוא נתחיל, נתחיל רפואה כי הרי לכאורה הוא נגאל. אז מה הוא צריך רפואה? הוא לא

1:14:21 דובר 2 בצרות בכלל. כן, הוא צריך רפואה. כי גאולה זה לא, זה לא סוף הסיפור. זה תחילת הסיפור. זה של הבעל שם טוב והאיר אנשים מהתרדמה. זה שההתעוררות באלול היה לך איזה אירוע תשובה אחד ואתה אומר יאללה נתעורר. נו ואיפה אני מכניס את זה? מי מוכן ללמוד איתי בשש בבוקר לפני שאני מספיק את העבודה, חברותא של עשרים דקות עם המאמר של הרבי? איפה אני מכניס את את הזמן שלי עם הילדים שלי? כל הדברים האלה חייבים זמן, חייבים מסגרת, חייבים הגדרה. והאלטער רבי ממנה את המיטעלער רבי, את הבן שלו להיות אחראי על הדרכת הצעירים. יש, יש מערכת שמתחילה להיבנות. כמובן שהאלטער רבי הוא אש מתגלגלת. כן, אתה יודע, אשתו של, של, של האלטער רבי נבהלה בהתחלה שהוא היה עושה את הכול עם הזה ואז הגיס עלה באחת השבתות הראשונות לנישואין שלהם. הגיס עלה למעלה והוא הרגיע את אשתו שהכל בסדר, הוא יחזור לעצמו עד כדי כך שאחרי זה מסופר שהאלטער רבי היה מלמד ילד כדי קצת להתפרנס, לקבל איזה רובל וחצי בחודש. אז כשהוא היה ממתין לאלטער רבי שיהיה מוכן ללמוד איתו, אז הרביצין הייתה אומרת לו, "אתה רוצה לראות מחזה? בוא בינתיים, בוא אני אראה לך מחזה." היא הייתה מעלה אותו לעליית גג ומראה לו את האלטער רבי עם הטליס מתגלגל וצועק אני לא רוצה שום דבר, רק את הקדוש ברוך הוא בעצמו. ואז ודאי שהאלטער רבי לא חס ושלום חס וחלילה להגיד טוב, היה לנו את הדמות של הבעל שם טוב, המטאורית. היינו זקוקים לאיזה אריסטוקרט מיושב עם פפיון שיבוא ויכניס לנו את הדברים לסדר. האלטער רבי הוא בעצמו גלגל אש, גלגל אש שמסתובב עם טליס.

1:15:58 דובר 2 שום דבר לא נעצר, הדברים רק, רק מתווספים. האש של הבעל שם טוב לא נעצרת בבעל התניא.

1:16:04 דובר 6 ועוברת למשהו אחר.

1:16:05 דובר 2 ועוברת למשהו אחר. היא מקבלת כלים ואותו אדם שמעניק לי את הכלים הוא אדם שחי עדיין את הבעל שם טוב ו-ו-ו-ומתפרע ב-ב-ב בספריו ובסגלי מיני כל נהרין של קדושה, כאילו הוא בלהט של, של דבקות בהשם הוא, הוא עף על הקדוש ברוך הוא לגמרי. הוא לא. הוא לא הכניס את זה לכלים וזהו ונשאר לנו כוסיות. ו... אז איך אנחנו מתרגמים את זה לחיים עצמם? בוא, את מה אתה רוצה לתרגם לחיים עצמם? איזה להבה אתה רוצה להכניס לתוך כלים? איזה בעל שם טוב אתה רוצה להכניס לבעל התניא? דבר אליי, שדר אליי. מה? אתה מבין? כאילו אז, אז שוב זה רק בזה רמזים שכמובן אין סוף. זה זה הבעל התניא בכתב שולחן ערוך והלכה שהוא עוסק בהלכה בא בשעה שהוא בכלל מגלה על עצום בפנים מסתור. זה, זה לגרום לזה.

1:17:01 דובר 6 זה נבודים שם.

1:17:02 דובר 2 שאף אחד, אם יורשה לי להגיד את זה בכותרת, שאף אחד לא יוכל לבוא לכסד"ש ולהגיד אתם נחמדים חב"דניקים. שימחתם אותנו מאוד הערב, אבל מחר יש לי חיים עצמם. מחר תחזרו לטנק המבצעים שלכם ואני, אני אפנה לאנשים המתאימים שיעזרו לי בחיים עצמם. הבעל התניא בא ואומר האש של הבעל שם טוב. הריקוד של חסידי חב"ד בערב חב"ד עם יוסף מרטון[?] ולא יודע מה הוא. הוא נכנס למשפטים. הוא נכנס למחר בעשר בבוקר תוכל לפגוש את זה. מחר בבוקר תוכל להיות מאץ' לאשתך. תוכל להיות מאץ' לילדים שלך והלהבה הזאת תהיה שם. היא תהיה שם בצורה אחרת, אבל היא תהיה שם. חיים.

1:17:54 דובר 6 חיים לחיים ולברכה. אלול אנחנו בסוף חודש אלול. חי אלול. דיברנו על הבעל שם טוב, האדמו"ר הזקן.

1:18:01 דובר 2 על הרבי.

1:18:02 דובר 6 על הרבי. ואלול גם עכשיו ממש מתחיל הספירה. אמרת שאלול זה הזמן שאנחנו מעמידים את עצמנו על ה-- לכל השנה. עכשיו ממש מחי אלול זה השתיים עשרה יום. יום לשנה, יום לשנה, יום לחודש, יום לחודש.

1:18:16 דובר 2 יום לחודש.

1:18:17 דובר 6 באמת. חיים. חיים ולברכה.

1:18:31 דובר 2 תראה, יש דבר מאוד מעניין לגבי אלול ש... הרבי דיבר עליו בשיחה בפרשת עקב, תוסף של אמ"ג[?]. זה היה פארברענגען מאוד מעניין כי הרבי, הרבי דיבר שם על אברכי הכולל. זה שיחה שהיא בעיקר זכורה מהקטע הזה שבו הרבי נכנס באברכי כולל שלא לומדים ומתבטלים וכולי וכולי. הרבי הציע שמה איזושהי הצעה שרק המוכשרים.

1:18:57 דובר 6 התבטלות, התבטלות.

1:18:58 דובר 2 כן, כן, כן, באמצע פארברענגען, אבל יש שם רשימת שיחה באמצע הפארברענגען ממש ארוכה והרבי דן שם בתפקיד של הארבעים יום האחרונים שמשה רבנו היה בהר, שזה בעצם אלול ועשרת ימי תשובה. מה היה התפקיד שלהם? וברשותך אני, אני אחזור נקודה משם ודרך השיחה הזאת הרבה, הרבה הרבה יותר נוכל להבין מה התפקיד שלנו באלול. הרבי שואל הרי לכאורה יש לנו שלוש פעמים ארבעים יום. ארבעים יום הראשונים שמשה עולה בהר אחרי מתן תורה כדי לקבל את הלוחות הראשונות ובעצם לשבת כתלמיד בפני הקדוש ברוך הוא ולשמוע תורה. הקדוש ברוך הוא בעשרת הדיברות הכתובים ב-ב-בלוחות. צריך לשמוע פה את כל ה, כל ההלכות והכל. יפה. אז הוא גם לומד תורה, גם מקבל לוחות. הוא בא לרדת בי"ז בתמוז, שובר את הלוחות, רואה את חטא העגל. יש לנו עוד ארבעים ימים. מה קורה בארבעים ימים האלה? אומר לנו משה רבינו, "והתנפל", ממש התחננתי לקדוש ברוך הוא ארבעים יום עשיתי רק דבר אחד תחנונים שיסלח לכם על חטא העגל. סוף ארבעים ימים האמצעיים נתרצה, הקדוש ברוך הוא נתרצה. מה ההוכחה שהוא נתרצה? הכי גדולה שיש. מה הוא אומר לי? פסל לך שתי לוחות אבנים כראשונים. בוא, כאילו שושבין, קדימה תכתוב את הכתובה מחדש. אני, אני בא לאירוע, אני מוכן להתחתן שוב עם כנסת ישראל. אם מתן תורה זה נישואים, אני מוכן שוב לנישואים. זה ענק. זה-זה-זה בשורה מטורפת. כן. אוקיי, מתחילים ארבעים האחרונים, בא הקדוש ברוך הוא ואומר לו תפסול לך שני לוחות אבנים כראשונים וכתבתי על הלוחות. כן, זה החיסרון בלוחות השניים. הלוחות השניים-- הלוחות הראשונים הקדוש ברוך הוא גם פסל אותם, גם כתב בהם את עשרת הדיברות. הלוחות השניים

1:20:41 דובר 2 רק כתב בהם ולא פסל אותם. משה רבנו פסל אותם. יש מחלוקת האם הוא פסל אותם באוהל שלו למטה ומזה הוא התעשר מה-- מסביב או למעלה. anyway, הוא פסל אותם. יפה מאוד. שואל הרבי מה צריך ארבעים יום נוספים בשביל שהקדוש ברוך הוא יכתוב עשרת הדיברות? אומר גם בשר ודם לוקח לו בערך חמש שעות לכתוב על-- לחרוט על הלוחות, על הלוחות. כל שכן בקל וחומר להבדיל אלפי הבדלות מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שהוא לא מוגבל בשום דבר, יכול כהרף עין לכתוב. אז הוא אומר לו תעלה אל ההר בשביל לכתוב. עכשיו, ללמוד תורה הוא כבר לא צריך, הוא כבר למד. להתפלל, להתחנן לקדוש ברוך הוא לסלוח לעם ישראל הוא כבר לא צריך, הוא סיים. נתרצה הקדוש ברוך הוא. אז רק כדי לכתוב לא מצריך ארבעים יום. עכשיו יש באמת אונקלוס ותרגום יונתן בן עוזיאל שמתרגמים שהקדוש ברוך הוא שמע, שמע אותי בפרשת עקב. מה זה שמע אותי? הוא קביל צלותי, הוא קיבל את התפילה שלי. משמע שגם בארבעים האחרונים משה רבנו עוד המשיך להתפלל, אבל לפי רש"י הוא אומר לקבל לוחות אחרונים נקודה. משה רבנו עלה בהר רק לקבל את הלוחות האחרונים. אין, אין פה תפילה, אין פה כלום. לפי רש"י, רש"י הולך פשוט לקבל את הלוחות. למה? זה לפי הפשט. הקדוש ברוך הוא כתב לו תעלה בשביל שאני אכתוב. אז זהו. טוב, אומר הרבי עדיין חוזר את השאלה, אז אם כך, אז למה? עכשיו יש מדרש שאומר שבלוחות האחרונים הקדוש ברוך הוא לימד משה רבנו עוד מדרשים ותוספות והלא חס-- שלא היו בלוחות-- הרי גם את זה קודם כל רואים שרש"י לא מחזיק מזה כי הוא לא

1:22:15 דובר 2 מזכיר את זה. שתיים, גם לזה לא צריך ארבעים יום. זה תוספת. עיקרי התורה כבר ניתנו. אומר הרבי מה עשה משה רבנו בימים הראשונים, בארבעים הראשונים? מה אתם חושבים שהוא עשה? שהוא רק עשה-- רק שמע דברי תרים מהקדוש ברוך הוא? לא. משה רבנו התקדש, הוא הכשיר את עצמו להיות מקבל. איך? לחם לא אכלתי, מים לא שתיתי, התנתקתי מהחומר והתקדשתי כדי להיות כלי זך יותר לקבל את התורה שהקדוש ברוך הוא נותן לי.

1:22:47 דובר 7 זה ארבעים יום הראשונים.

1:22:47 דובר 2 זה ארבעים יום הראשונים. זאת אומרת, אומר הרבי, שכל יום בארבעים הראשונים-

1:22:52 דובר 7 משמעותי.

1:22:52 דובר 2 הוא נהיה-- הוא משמעותי. הוא נהיה יותר זך, הוא נהיה יותר מזוכך. ככלי קיבול שמקבל את התורה מהקדוש ברוך הוא נהיה יותר, יותר כלי. יפה מאוד. אז מכיוון שכתוב כימים הראשונים, משה רבנו אומר בפרשת עקב, האחרונים שהייתי בהר זה היה כמו הימים הראשונים. אומר רש"י מה אלו ברצון אף אלו ברצון. וזה לא רק בזה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את זה מרצון, זה גם במובן הזה שמשה רבנו גם באחרונים הוא שוב פעל את עצמו, עשה את עצמו כלי קיבול. שוב פעם הוא חזר לאותו סרט שהוא כבר מכיר והוא לא התעייף. הוא לא התעצל מלחזור על הזיכוך של המקבל להיות מקבל ל-- של התורה. יפה מאוד. אומר הרבי אם כך, אז למה כתוב ביום הכיפורים סלחתי כדבריך? הרי אמרנו שכבר בסוף האמצעיים הקדוש ברוך הוא התרצה, נכון? אז הוא כבר סלח. אז מה עכשיו יתווסף בסוף יום הכיפורים שהקדוש ברוך הוא נותן את הלוחות ביום הכיפורים של סוף הארבעים האחרונים הוא אומר סלחתי כדברי-- רגע, עד עכשיו לא סלחת לי? אומר הרבי ככה. תסתכלו ברש"י בפרשת כי תשא ותראו שרש"י מוסיף סלחתי כדבריך שתי מילים, בשמחה ובלב שלם. זאת אומרת, אומר הרבי ככה, ודאי שהימים האחרונים היו ברצון כמו הראשונים, לא פחות בגרם אחד. שהקדוש ברוך הוא אומר שהוא סלח, סלח, נתרצה, נתרצה. זה לא בשר ודם. כן? שאומר לך אחרי שהוא סלח לך אומר לך אני-כן [?]. אז, אז מה? אז מה עכשיו? התווסף פה שמחה. אומר הרבי למה הקדוש ברוך הוא התווספה לו שמחה אחרי ארבעים האחרונים? בגלל שתי דברים. זה ה, הפוינטר שאני רוצה לומר וסליחה לכל אלה שהתעייפו מהרש"י שיחה. אומר הרבי, שמחה

1:24:37 דובר 2 לא יכלה להיות בראשונים. רצון יכל להיות, שמחה לא יכלה להיות. למה לא שמחה? כי שמחה זה משהו, זה טוויסט בעלילה. שמחה זה משהו שנוצר בגלל הירידה של בני ישראל, בגלל הפשלה שהייתה באמצע. אז שמחה זה רגש שמתעורר כשמשהו שכביכול היה תקין, הפסיק להיות תקין, חזר להיות תקין או היה תקין, כמעט נפלתי ותפסתי את עצמי. אז יש, וואו, יש פה משהו מיוחד. יש פה איזו שמחה מיוחדת, כן? רגש מיוחד שנקרא שמחה. ובלב שלם אומר הרבי זה הרבה יותר מהרצון שהיה בהתחלה. זאת אומרת, זה תוספת. בהתחלה אומר כי הימים הראשונים כמו הרצון של ההתחלה, עכשיו זה הרבה יותר עמוק. זה רצון הרבה יותר גבוה מאשר הרצון שהיה בהתחלה. כלומר, אחרי חטא העגל קיבלנו מצד הקדוש ברוך הוא שמחה ורצון הרבה יותר עמוקים לתת לנו את התורה מאשר בהתחלה. יפה מאוד. שואל הרבי מאיפה? ממה? ממה הקדוש ברוך הוא נהיה כך שמח? אז אמרנו מצד אחד מהתשובה, מישראל עשו תשובה, ומצד שני וזה ה-הנקודה הכי חזקה שצריך לזכור, אומר הרבי מעצם זה שמשה רבינו עמד וקיבל את התורה מחדש, זה שהוא זיכך את עצמו מחדש, הוא פעל בעצמו להיות מקבל שוב אחרי חטא העגל, זה הנחת רוח הגדולה שהייתה לקדוש ברוך הוא. עכשיו, מכיוון שזה שיחה בלתי מוגה.

1:26:00 דובר 8 כן.

1:26:01 דובר 2 לא יודע אם, כאילו, אבל זה הכל כתוב שם בתמצית. אז זה תוכן השיחה, אוקיי? אני עכשיו אחזור להתוועדות ואני רוצה לומר רק נקודה אחת. מה, מה, מה, מה, מה יתחדש פה? מה הטוויסט? מה השמחה שיש לקדוש ברוך הוא שמשה רבינו מצליח ל-להיות מקבל שוב? הרי זה משה, בוא, הוא בדרגה גבוהה, הוא יודע ל-- הוא יודע לפעול בעצמו את הניתוק מהחומר ומה לא שתיתי ולחם לא אכלתי. זה לא כזה מיוחד אצלו. אבא שלי סיפר לי שבברנואה[?] באחד הבקרים אז רבי מנשה נמרוד[?] נכנס לחדר אוכל, הוא חשב שספוג צהוב שהיה שמה, הספוגים של פעם הזה, זה היה חביתה. היה משוכנע שזה חביתה והוא בא להביא את זה לבחור. כאילו אתה יודע, אדם שהוא נפש"ט, שאתה יודע, משה רבינו, בוא, אתה בכל מקרה נפש"ט, זה לא כזה וואו להצליח שוב פעם להיות בתנועה הזאת של ניתוק מהחומר. אבל יש פה כן דבר גדול מאוד. מה הדבר הגדול מאוד? כשאנחנו נופלים וכולנו נפלנו מפה ומשם ומי עמוק יותר ומי פחות יותר וכולנו גם נופלים וכנראה עוד ניפול איפשהו, כי אנחנו בני אדם. ויש לנו אינסטינקט יהודי, לבוא לקדוש ברוך הוא, חטאתי, עויתי, פשעתי וסליחה ואני לא אחזור על זה ואני לוקח על עצמי לא לחזור על זה וכולי וכולי. יש את הרגע הזה שבו אתה אמור לשים לב שהקדוש ברוך הוא נתרצה. עושה לך חיוך, אומר לך נתרצתי, אני לא, אני לא בשר ודם. כן, אדמו"ר הזקן בתניא כתב שתשובה בלי צל של ספק וספק ספיקא שכשאנחנו אומרים חנון המרבה לסלוח, אז הקדוש ברוך הוא באותו רגע סולח. הקדוש ברוך הוא אומר לך נו, פסל-לך שני

1:27:47 דובר 2 לוחות אבנים כראשונים, תתקדם, תעבור טרק[?], תצא מהפאזה של המתחנן מבקש על נפשך והתנפל. היהודי שכל הזמן לא, אבל אני בעייתי ואני בחור בעייתי ונפלתי ונפלתי ואני אשם ואני בעייתי ולכן אין לי פנים ואין לי פנים ואין לי פנים. כל הבוץ הזה, יש נקודה שבה הוא צריך לעצור. למה יש נקודה שבה הוא צריך לעצור? כי יש את הרגע שבו הקדוש ברוך הוא אומר תקשיב, אתה באמת בעל תשובה, אתה באמת רוצה לעשות תשובה? פסל-לך שני לוחות אבנים כראשונים. קדימה תרים טלפונים לאולם, תתחיל להזמין קייטרינג. אני רוצה להתחתן איתך, עם ישראל שוב. תתחיל לעשות משהו בחיים שלך שהוא כמו שהוא צריך להיות. שחרר את השריר הזה של, של התחנונים והתחנונים והתחנונים. הקדוש ברוך הוא לא מאמין, סלחתי. לא, לא יכול להיות. כי, כי הרי ולמה זה?

1:28:42 דובר 9 הלקאה עצמית זה כיף כזה.

1:28:43 דובר 2 בדיוק כי הלקאה עצמית זה כיף, זה קורבנות וקורבנות משאיר אותך איפה שאתה וכו וכו. אבל לא ניכנס לזה עכשיו. אני רואה כבר לפי הקן קן שלך[?] שזה כבר שווה מהקורבנות. אבל, אבל זה משהו שהוא-- עכשיו מה, מה, מה הקטע? הארבעים האחרונים זה אלול, זה אלול.

1:29:02 דובר 9 אלול זה פסל-לך.

1:29:03 דובר 2 אלול זה פסל-לך. אלול-- עכשיו ודאי שיש גם סליחות כי לא עשו לנו ביולי אוגוסט בחופשה לא עשו לנו "והתנפל לפני השם". לא היה לנו את הארבעים הקודמים. אז יש לנו את הכל מכונס. אז מא' אלול כבר הרבה הרבה מתחילים כבר הולכים לסליחות ואלה בשבוע שאחרי זה, אבל בסוף זה ימות החול. אלול זה ימות החול, זה הימים שאומרים לך פסל-לך שני לוחות אבנים כראשונים. איך אתה רוצה שהחיים שלך ייראו? לא רק לאלול, לא רק אלול, בכלל. סוף סוף אתה מעוניין לעשות ערב משפחתי למשפחה שלך כל שבוע? לא רק בגלל זה יום הולדת שבו כולם משתפים חוויות שבו כולם זה. סוף סוף אתה רוצה להכניס חסידות עשרים דקות ביום שלך? קדימה, מה מונע ממך לעשות את זה? האשמה, ההלקאה העצמית, המי אני ובמה אני ואני לא ראוי ואני בעייתי ונפלתי. שחרר את זה. זה לא האווירה של אלול.

1:29:55 דובר 9 פסל-לך.

1:29:56 דובר 2 פסל-לך. עכשיו ודאי-- עכשיו מה הקטע? שתמיד חשבתי על זה שכאילו שאלתי את עצמי למה אנחנו עושים, למה עשינו את תשובה זה בסוף?

1:30:04 דובר 9 כאילו צריך בהתחלה.

1:30:06 דובר 2 בהתחלה תנקה את השיש, תגיד לי כיפרתי לך, כפרה על מלשון קינוח. עכשיו השיש פנוי, נקי. קדימה, תבשל לי משהו חדש. ופה הקדוש ברוך הוא הולך הפוך. אומר אני לא אגיד לך סלחתי כדבריך כל עוד אני לא רואה אם החיים שלך משתנים באמת. תראה לי, תראה לי, תראה לי את אלול, תראה לי-- ואני בא אליך בסוד. אני מלך בסוד, אני בא אליך בסוד כדי לעזור לך ליצור את השינויים שאתה רוצה בחיים שלך. עכשיו אנחנו באמת משוכנעים הרבה פעמים שיש דברים שאנחנו מכורים אליהם ואני לא איש מקצוע לבוא ולהגיד איך לצאת מהתמכרויות וכולי. אבל יש דבר אחד שעל טבע דברים בתניא והוא בעל התניא, אלול של היום. הרגל נעשה טבע שני. אותה תופעת טבע שהפכה את מה שאתה, את ההרגל שהיה לי, את הרגל הבריחה שלי, כי בדרך כלל התמכרויות זה בריחות. אנחנו בורחים, אנחנו בורחים מהתמודדות לזה, לסיגריה, לפה, לשם. כל אחד וההתמכרות שלו ולטלפון על כל סעיפה והסתעפויותיו. אבל אנחנו בורחים.

1:31:07 דובר 9 ואפליקציות.

1:31:09 דובר 2 כן, אנחנו בורחים. אבל בסוף הרגל נעשה טבע שני. איך אתה מאמין בזה שתהיה ש-- כאילו מה גרם לך להאמין שתהיה מכור? העובדה שעשית הרגל מסוים וחזרת אליו עוד פעם ועוד פעם והוא נהיה טבע שני. יפה, אותו דפוס תיצור אותו, תיצור משהו חדש עכשיו, תיצור הרגל חדש. אני שוב אני אומר אני לא בא במקום אנשי מקצוע שצריכים לפתור התמכרויות.

1:31:37 דובר 9 אנחנו בהתוועדות, אנחנו אין פה.

1:31:38 דובר 2 חריפות. אנחנו בהתוועדות. כן, אז אני לא, לא, לא, לא בא להגיד שאת הכל אפשר לפתור ככה. אבל באותה מידה שהרגל מסוים שלילי קיבע את עצמו, הרגל נעשה טבע שלישי, טבע רביעי, טבע חמישי. אני אתחיל ללמוד חסידות כל יום עשר דקות לפני התפילה. אני אתחיל פעם בשבוע לשבת עם אשתי.

1:31:57 דובר 9 זה מאוד יפה ש-

1:31:57 דובר 2 כן.

1:31:58 דובר 9 שהפעם הראשונה שלמדתי איתך חסידות זה היה בשיעור ב-ברמת שלמה.

1:32:04 דובר 2 אה כן?

1:32:04 דובר 9 זה אברך דוד סידון שעשה שיעור אצלו בבית והגעתי.

1:32:08 דובר 2 נכון, השיעור הזה קיים עד היום, שבת בבוקר.

1:32:11 דובר 9 לא, זה אברכים, כל אחד בעניינים שלו ו-

1:32:13 דובר 2 כן.

1:32:13 דובר 9 יושבים לומדים חסידות.

1:32:14 דובר 2 נכון.

1:32:14 דובר 9 מדהים ממש.

1:32:15 דובר 2 נכון, עם לחיים.

1:32:16 דובר 9 לחיים, הוא פרטי[?] השולחן ההוא.

1:32:18 דובר 2 כן, כן. דוד זה יהודי יקר ו-

1:32:22 דובר 9 כן.

1:32:22 דובר 2 הוא גורם לזה שהחסידות, אה, תיכנס להחמרות[?]. אז, אה, זהו. אז לחיים לחיים.

1:32:28 דובר 9 לחיים.

1:32:28 דובר 2 אנחנו מסיימים כאן שבעיקר, בעיקר באלול. זאת אומרת, ודאי שלפעמים אני צריך חרטה אם אני לא, איך אומרים? אם אין לי את המסוגלות לעמוד לפני הקדוש ברוך הוא ולעשות והתנפל על שטויות שלי ועל טעויות שלי ועל עבירות שלי, אז אני, אני לא יהודי, אבל אני לא יכול להתמכר ל-ל-להתנפל הזה. יש רגע שבו הקדוש ברוך הוא אומר תעבור פה הזה ומוישה ידע לעשות את זה.

1:32:49 דובר 9 בסדר.

1:32:50 דובר 2 וזה שמוישה ידע לעשות את זה, אומר, אומר הרבי זה השמחה. זה גרם לקדוש ברוך הוא שמחה. תראה את היהודי הזה, הוא לא שורץ בעלקע עצמית של העם שלו או שלו לא משנה. אז לחיים לחיים.

1:33:04 דובר 9 לחיים, מורל[?].

1:33:04 דובר 2 קודם כל אני מאחל את הייחול הכי גדול שכל יהודי רוצה גאולה, גאולה פרטית והגאולה הפרטית מצפה לנו בגאולה הכללית. אז שלא ננסה למצוא את הפתרונות בגלות הזאת, שבקרוב ממש ממש ממש ממש הקדוש ברוך הוא יבוא לאסוף אותנו "ואתם תלוקטו לאחד אחד". כמו שהרבי תמיד היה מזכיר את הסי-- את הפסוק הזה מישעיהו, "אתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל", שהקדוש ברוך הוא בסוף הגלות הולך לשלוף כל אחד מאיתנו. אנחנו כבר מרגישים את זה, שהוא בא אלינו עד לסלון ועד למיטה ועד לדירה ולקח-- ולקחת אותנו, ושנתראה עם הרבי מלך המשיח בבית המקדש השלישי.

1:33:40 דובר 9 אמן.

1:33:40 דובר 2 תודה רבה מאיר יקר.

1:33:42 דובר 9 לחיים בשורה.

1:33:42 דובר 2 על הזמן המשותף הזה ועל הלחיים המשותף הזה.

1:33:45 דובר 9 שיהיה כוח להתוועדות. תודה רבה. לחיים לחיים.

1:33:48 דובר 2 לחיים לחיים.