איך לא לפספס את שנת הקבוצה? | הרב חיים אברביה #013

00:00 דובר 1 בימים אלה ממש מאות בחורים מכל הארץ אורזים מזוודות ונוסעים לשנת הקבוצה שלהם כדי לדבר עליה, להבין איך התחיל קבוצה. קצת על השנה, האתגרים שלה וגם המעלות שהיא נותנת לחיים של כל אחד מאיתנו. הבאתי לשיחה מרתקת את המשפיע הרב חיים אברביה, מחנך במכון החסידי טכנולוגי. פרק משמעותי מאוד, מלא תובנות. ממליץ בחום. אני מאיר ווישנפסקי ואתם מקשיבים לעל החינוך החב"די. הרב חיים אברביה. ברוכים הבאים.

00:27 דובר 2 ברוכים הנמצאים.

00:28 דובר 1 תודה רבה שהגעת אלינו.

00:30 דובר 2 תודה על ההזמנה.

00:31 דובר 1 אמ, אני רוצה להתחיל לדבר על קבוצה. ממש בימים האלה, בט"ו אלול, מתחיל, אה, מאות בחורים מכל הישיבות בארץ מתארגנים, עוזבים את הבתים ונוסעים לשנה שלמה להיות אצל הרבי. אמ, הייתי רוצה קצת לדבר על ה, על השנה הזאת. היא שנה מאוד מעניינת, מכילה בתוכה הרבה דברים. אז קצת לדבר עליה. אני חושב שנתחיל מאיפה התחיל קבוצה, מה זה קבוצה, מה זה המושג?

00:55 דובר 2 אז ראשית לחיים.

00:56 דובר 1 חיים ולברוכים. אין לי פה לחיים, אבל חיים.

00:59 דובר 2 שיהיה בהצלחה רבה ומופלגה. אה, אני לא יודע פודקאסט, לא פודקאסט. אנחנו מתוודעים לעניין של קבוצה כי כשמגיע לקבוצה זה פחות משהו שאפשר לדבר עליו כמשהו כזה שמוגבל לזמן או, או אם ננתח מה בדיוק, איך עושים את זה ואת הכללים. אז ברור שיש דרך ויש צורה איך לעשות את הדברים ויש ואנחנו נדבר על זה. אבל כל הנושא של קבוצה זה עניין שהוא מעורר אצל כל אחד מאיתנו שמדברים גם לפני ובטח שאחרי איזה רגש מיוחד מאוד של התקשרות לרבי, שזה לא, לא ניתן למדוד את זה בזמן מוגבל או באיזה שם כזה, אז אני קורא לזה התוועדות. אה, וכשמתוודעים על קבוצה אז אי אפשר בלי, בלי, בלי להיזכר שזה בעצם מתנה אלוקית שקיבלנו. ואיך זה התחיל? זה התחיל בט"ו שבט איזושהי קבוצת בחורים אז באותן שנים, הנתקים סבן סבנטי [?] היה יחסית היה מכתבים והיה קישורי, קישורי נסיעות, אבל זה לא היה בכזה כמות כמו שיש היום, ובטח לא כמו שהיה בשנים שאחר כך. אמ.

02:07 דובר 1 כלומר אנשים פה בארץ חסידים היו חיים חיים שלמים ויכולים שלא נוסע לרבי אף פעם.

02:10 דובר 2 היה נוסע בגוירון [?], היו ב, היה צ'ארטר שעשו. זה היה ט"ו שבט א' מתי זה כן, היה צ'ארטר גדול שנסעו וזה היה מיוחד אבל בכמות וככה שהיו לתקופות ארוכות לא. אחר כך גם היה בעיות עם צבא והיו כאלה שנסעו לכמה שנים ארוכות. הם כבר נסעו בגיל צעיר לפני חובת הגיוס ונשארו שם כמה שנים, אבל ולא בצורה כזאת של קבוצה שנמצאת איזה. בט"ו שבט בחורים, זה היה שנה הראשונה שנסעו שבחורים כתבו לרבי וביקשו לנסוע. אה, והרבי שליט"א מלך המשיח הסכים ונתן על זה אישור והיה תנאים שצריך לשבת וללמוד ואחד התנאים כמו שזכור זה שהם היו צריכים לבוא לארץ אחר כך כדי להביא את האווירה של ליובאוויטש לארץ. שזה אחד הדברים החזקים ביותר. ומשמה זהו. ומשמה התחיל הדבר הזה שכל שנה בהתחלה זה היה מפסח עד פסח ואחרי זה היה מתשרי עד תשרי, ורואים שהרבי שליט"א בעצמו, אה, דאג לעניין הזה ואם היה כל מיני פרטים אפילו פרטים הטכניים כמו שבחזרה היה להם בעיה עם כרטיסים והרבי דיבר והרבי דאג שיסדרו את זה ולקח אחריות שזה יהיה. זאת אומרת הרבי ביקש מהנהלת הישיבה אפילו שישלמו את הכ-- היה שם איזה משהו של שממש לקחת אחריות. עוד אפיזודה בעניין הזה שאני לא זוכר אם זה היה בנסיעה הזאתי או באחד הקבוצות שכדי לחסוך כסף אז רצו לנסוע דרך ספינה איפה שהוא דרך, כאילו דרך אונייה להגיע ואז דרך ביניים והנסיעה שהייתה אמורה לקחת שבועיים שלוש והרבי מלך המשיח אמר שלא אי אפשר לייגע את הבחורים כל כך הרבה זמן כדי להגיע לפה, אז שישלמו גם שזה יעלה גם זה ייקחו כאילו שיגיע לפה כמה שיותר מהר.

03:46 דובר 1 להכיר אותם.

03:46 דובר 2 כן. אז רואים את היחס. דבר ראשון שזה מתנה בלתי רגילה שהרבי נותן, אה, לתמימים את השנה המיוחדת והנפלאה הזאת.

03:56 דובר 1 כשמסתכלים על שנה כזאת אני זוכר אצלינו זה שנה שלמה שאתה יוצא מבית. מה ההכנה שצריך לעשות לכזה דבר? זה שההכנה יש, יש דברים טכניים להירשם. ויזה. מה ההכנה שבחורים והיום עושים בישיבות ל-לשנה כזאת?

04:13 דובר 2 אז קודם כל לדעתי הדבר הראשון שאנחנו צריכים לזכור וזה מה שהתחלתי מקודם, שקבוצה סליחה שאני לא עונה ישיר לעניין, אבל בשביל כי להגיד הכנה אפשר להגיד מתכוננים ולומדים ומתפללים. אבל ההכנה הכי גדולה שצריכה להיות היא ההבנה של מה זה המושג הזה בכלל. שיש מתנה שקיבלנו מהרבי מלך המשיח שליט"א והיא להיות שנה שלמה אצלו, וזה דבר שבחור קודם כל הוא קולט את הדבר הזה. הוא מבין רגע אחד בוא'נה אני לא נוסע, זה לא משהו שברור מאליו, זה לא משהו ברור מאליו שיש כזה דבר. אם אנחנו ניקח חסיד מדורות קודמים. אני יודע אפילו מעוד לפני שהתחיל הקבוצה מאחרי קבלת הנשיאות עד שהתחיל הקבוצה, ונגיד לו תשמע, אתה יודע שיש כזה דבר? ו-ו-הוא הסתכל בקינאה על בחור שיושב היום ב-770 שנה שלמה וזה ברור מאליו. הוא יגיד אה אצלנו זה לא היה כזה דבר בכלל, והדבר הזה הוא ההכנה הכי גדולה, כי זה שנה שלמה שבטח נרחיב בהמשך. אבל זה שנה שלמה שהיה בעיה בסוגריים היה בעיה ולא סוגריים בכלל. אבל כשהיה בעיה עם, עם אישורי יציאה וכולי, אז הרבי מלך המשיח כותב מכתב לשזר שלמה צריך להיות שנה שלמה, דווקא שנה שלמה, שיהיו כמה חודשים ויחזרו. אז הוא כותב לו מעניין מאוד להסתכל על המכתבים האלה. הרבי כותב לו שזה שנה שבה הם יכולים כל רגע ורגע לראות מה קורה ב-770, מה קורה עם הרבי וכשאחרי זה הם יחזרו לארץ, אחרי זה הם יחזרו לחיים. הם ידעו כל רגע ורגע מה, מה, מה החיים שלהם, איך נראה החיים באמת? וכשבחור קולט את זה הוא אומר בוא הנה, עכשיו אני מבין למה אני צריך להתכונן. אני

05:49 דובר 2 צריך להתכונן לשנה הזאת בצורה פנימית ומהותית. אני שנה שלמה אוכל רבה, ישן רבה, חי כל דבר מסביבי הוא, הוא, הוא מזכיר לי את זה שרגע אני קשור, אני מחובר באמת לאיפה שצריך להיות. אז מילא הכנה היא עיסוק בדברים הנכונים שלא יפריעו לי. כי אם כל המטרה של קבוצה היא להשתבע בגוף המלכה, להתחבר בגוף המלך, להיות משהו כזה שאני יוצא מהשנה הזאת ורואים, רואים בחוש שבחורים נוסעים לרבי מלך המשיח שליט"א והם חוזרים אחרת לגמרי. רואים על הפנים, רואים על ה. אז קודם כל בהכנה זה להבין. בוא'נה יש לי שנה שקיבלתי מתנה לנצל אותה ו-ו-וזה כבר הפועל לנצל אותה. אבל ההבנה שיש פה מתנה מיוחדת להיות עם הרבי שנה שלמה את המתנה הזאת צריכים לנצל. ואז ההכנה היא ממילא כבר מגיעה מההבנה הזאת שלפעמים בחור חושב לעצמו יש לי שלוש שנים ישיבה קטנה, שלוש שנים ישיבה גדולה ואז קבוצה כחלק ממסגרת שאני צריך לעשות. אז אוקיי, אז מה צריך לעשות? להביא שמיכות? להביאי כריות? אני זוכר שלפני קבוץ היה, היה אז לא היה וואטסאפ וזה אז היה אימייל כזה. הנגאוור[?] שרשראות[?]. אז כתבו שזה בחור מקבוצה. מה צריך להתארגן לנסוע? אז כתבו בחור שנתיים עלינו שהיה ב-770 באותו זמן. הוא אומר שצריך להביא שמיכות כי יהיה קשה עד שנמצא כי לא יודע. אני כאילו תפסתי את עצמי, אמרתי בואנה שמיכות, כריות, מה? מה זה מעניין? בוא נוסעים לרבי. כאילו מה, מה צריך עכשיו? אני לא לא ציפיתי שהוא יכתוב לי מאוד איזה מימר, אבל פתאום כשאתה מדבר על הכנה במובן הפשוט אז אפשר לומר בואנה אפשר כן, למה אני צריך להתכונן, צריך לעשות את זה, צריך

07:15 דובר 2 לעשות את זה. אני יודע מה אני ללכת לאפידייוויט לקבל את האישור לקונסוליה, לקבל את האישור, ללכת וגם בזה יהיה בעזרת השם גם כן, שעוד רגע הרבי שליט"א יתגלה כבר לא נצטרך את כל האישורים וכל הדברים האלה. אבל במובן המהותי שבחור מתכונן, קודם כל צריך להבין למה אני מתכונן. אני מתכונן למפגש בלתי אמצעי עם הרבי שנה שלמה אני. אני לא צריך לדמיין איך אני נראה ב-770, פשוט ב-770 אני נמצא, אז זה ה

07:45 דובר 1 סביב מעגל השנה כולו. זה אומר איך התוועדות בי' תשרי נראית ומה קורה שם בפורים ופסח

07:50 דובר 2 וכל תפילה עם הרבי. אז, אז, אז אמנם אנחנו עכשיו לא רואים את הרבי בעיניים בשריות, אבל אנחנו יודעים מה שהרבי אומר בשיחות שהוא נמצא בגוף שהרבי חי בגוף גשמי. אז אמנם אנחנו לא רואים וזה קשה לבחור ובטח עוד ידובר על זה, אבל כשבחור יודע מתוך אמונה וציפייה וביטחון שאני מגיע להיות עם הרבי באמת וזה לא איזה משהו כזה שאני עושה לזכר אלה שעשו את זה פעם מה שנקרא. או אני עושה את זה כי זה מה שעושים אז ההכנה היא הרבה יותר מוחשית אצלו. הוא הוא לומד מאמר או לומד שיחה כדי להיות יותר מוכן וראוי, אז הוא הולך להיות יותר מוכן וראוי למפגש עם המלך. הוא הולך להיות מוכן וראוי לשנה שלמה שבה כל רגע אה אה אה ש-כשהם לומדים את השיחות ורואים ב-ב-גם בי"א ניסן תשמ"א וגם בשיחה של של תשנ"ב של של שבט, שהרבי אומר שהידיעה שכבוד דוד מלך המלך אדמו"ר נמצא אצלו בחדר. אז בחור שבחור אנחנו ב ארצי ארצינו וגמרויות נמצאים בארץ או נמצאים בכל מקום אחר בעולם. אתה צריך לדמיין, כשאתה נמצא בסביבתי, אז נכון שצריך לצייר את הרי ב-ב-לא רואים בעיניים גשמיות, אבל אתה רואה שיש, אתה רואה שהכל חי, אתה רואה, אתה נמצא בתוך בתוך הסיטואציה. אתה נמצא, אתה אז אתה נמצא בתפילות, אתה מגיע למה שצריך, אתה נוכח. מגיע לידיעה של הרבי בשבת, אז יש, אז זה בוער. אז זה כבר לא הכנה כזאת. טוב, מה צריך? איך אני מתכונן לישיבה גדולה או איך אני מתכונן לישיבה קטנה? זה אחרת לגמרי. הכל ההכנות, גם הבסיסיות והדברים הפשוטים שאני יכול לעשות בכל, הם מקבלים משנה תוקף.

09:21 דובר 3 בגלל הדבר. עכשיו בסוף בשנה הזאת זה זה יש, יש מושג שהשתרש כזה שנה שלמה, שנה תמימה. זה מושג שהוא הוא יש לזה יחס מהרבי או משהו כזה, כאילו כי כי הסדר הוא שנוסעים בט"ו, ט"ו באלול וחוזרים בז' חשון נכון? ז' חשון הארץ. זה הקבוצה.

09:42 דובר 2 אוקיי, אז בהתחלה באמת זה היה כמו שאמרנו, זה היה מפסח עד פסח ואחרי זה נהיה מתשרי עד תשרי.

09:47 דובר 3 שנה.

09:48 דובר 2 כן, אני לא. אם אני לא טועה זה המושג שנה תמימה. נראה לי שזה היה מהרבי שהגיעו לשנה. אני לא יודע אם המילה בדיוק שנה תמימה או לא, אני לא זוכר. אבל כן שמגיעים לשנה שלמה זה כן. הרבי מתייחס לזה שמגיעים, נמצאים שנה שלמה. זה כן המילה שנה תמימה או לא.

10:06 דובר 3 כן.

10:06 דובר 2 אה יש אה את ההתבטאויות העצומות ש-- לשני הכיוונים שהרבי מתייחס לזה זה מאוד מיוחד. בתש"ל אז היה בעיות עם עם האפידייוויטים לא נתנו לכולם אפידייוויט ולא זה קצת ניואנסים שהזמן גרמה. כן, קצת אז לא לא כולם קיבלו ולא זה והרבי דיבר מאוד מאוד בחריפות על זה ש ש ש בקיצור מתעסקים בכל מיני עניינים אחרים וכל זה. בקיצור והרבי דיבר מילים כאלה ש אה שטוענים שאי אפשר להשיג שמיכות או כל מיני דברים בשביל להביא עוד והרבי אומר אפילו משה דיין כן, הרבי אמר שאפילו הרמטכ"ל לא יודע מי הרמטכ"ל.

10:50 דובר 3 שר הביטחון.

10:51 דובר 2 שר הביטחון, אז הוא אפילו נתן אישור לבחורים לצאת ומכאן עדיין לא נתנו אישור. והרבי דפק על השולחן. ככה שמעתי שהרבי דפק על השולחן שמכאן עדיין לא נתנו אישורים אבל שמה נתנו. כאילו אם משה דיין נתן אישור. הרבי דיבר על זה ממש בחריפות. אז איך מפה לא נתנו אישור שבחורים יבואו? זה גם מענה לכאלה שטוענים שהיום לא צריך לעשות קבוצה או קבוצה לא צריכה להיות שנה שלמה. כן, אם זו מתנה כל כך גדולה והרבי מלך המשיח עודד את זה ודחף לזה וכמה וכמה פעמים, אז התשובה אז קודם כל, אז איך אתה יכול להגיד שזה לא מתאים לכל בחור? בטח הדבר הזה שהרבי מדבר והרבי אומר שאם משה דיין נתן אישור אז מפה צריך לתת אישור ולתת לכולם ונתנו לכולם אישורים כי בהתחלה אמרו שלא יתנו לכולם וכולי. כמובן שהם הגיעו. אז הרבי אז הרבי דיבר שצריך להיות שאלה שהגיעו לפה הם מתוך כדי ועסמודי לימוד תורה מתוך כדי ועת מדע. בקיצור, הרבי גם דיבר איתם מאוד מאוד על הלימוד ובחור שלא לומד, כן, ובחור שלא לומד היה בחור, סבא של אחד התלמידים שלנו. אני לא יודע אם להזכיר את שמו, הוא בעצמו מספר את זה, אבל כשהוא לא למד או היה ביחידות והוא אמר שהוא לא יכול ללמוד או כן יכול ללמוד או משהו שם היה ביטוי כזה ש. אז היה לו מהרבי מענה שילך ל, שילך לקיבוץ שיסע וילך. כאילו אין לו מה לעשות פה. הוא היה בהלם גדול והוא אמר אחרי זה.

12:09 דובר 3 הוא היה בקבוצה והוא לא למד.

12:11 דובר 2 והוא לא למד והיה שם איזה הוא נכנס. כמדומני הוא נכנס ליחידות ושם הרבי שאל אותו. הוא אמר שקשה לו בלימוד או משהו שם היה שהיה חסר עם העניין של הלימוד וכאילו הוא לא ציפה, אבל אם באים כמו שהוא אומר אז הוא לא יכול ללמוד או שקשה ללמוד. ואם זה כמו שהוא אז באמת שהרבי אמר שילך לקיבוץ ולכי כי קיבוץ הרבי אמר לו שיסע ויתנדב, יעשה משהו עם עצמו. בקיצור אם אתה לא יושב ללמוד ואם הוא היה בהלם בהתחלה וזה הולך משפיע לו משפיע עליו לא באים כמו שאתה אומר, אתה לא יכול ללמוד. זאת אומרת שאתה יכול להגיד גם שאתה כן יכול ללמוד. אז תחליט שאתה לומד. אז הוא כתב לרבי והוא נשאר. אבל לצד השני זה גם. זאת אומרת באותו מידה שכולם צריכים לנסוע ואין. וזה המענה שכולם צריכים לנסוע ואין. אין כזה דבר שבחור לא וניגע בזה עוד רגע, עוד יותר נרד למציאות העולם, כי אנחנו עכשיו באיזשהו בטח כולם והכל. אבל כן, כולם צריכים לנסוע. ומצד שני בחור שנוסע הוא צריך להבין שהוא נוסע להשתלב בגוף המלוכה. הוא נוסע להתחבר לרבי, הוא נוסע להיות חלק והחלק הזה נהיה כשאני יושב לומד תורה. כן, יושב לומד, לומד ניגון, לומד חסידות ודבר סמוך שמירס דורם זה נשאר כמו שאתה בתומכי תמימים לא השתנה. הפוך. אנחנו עכשיו בתומכי תמימים קל וחומר. אנחנו בישיבה בתומכי תמימים עם נשיא הדור. זה זה הרבה יותר דורש והרבה יותר מחייב.

13:25 דובר 3 באמת רציתי לשאול. אתה הרבה יוצא לך שבחורים מתקשרים ומתייעצים איתך ואתה הרבה בקשר איתם גם כשהם שם. אפילו בשנים האחרונות יוצא הרבה שהם מטיסים אותך כמו שאתה. אתה במכון ואני רואה שאתה יוצא איזה שבוע לחבר'ה בסן סלמנטה[?]. אז רציתי לשאול על מה קורה עם החבר'ה. עם בוא ניקח את הרעיון כמו שאמרת והורה לי על זה בשטח לבחורים. בחורים מתמודדים עם דברים, הם רחוקים בני עשרים ומשהו, עשרים ואחת, עשרים ושתיים, אבל הם רחוקים המון מהבתים שלהם. מאות קילומטרים. הם רגיל כבחור רגיל למסגרת של ישיבה שיש משגיח, שיש, שיש הכל שמה. שמה אתה יותר. יש לך הרבה יותר כמות של אנשים. אתה יכול להיעלם יותר בקלות. מה ההתמודדויות שבחורים מביאים לשולחן בקבוצה? אם אנחנו רוצים לדעת בסוף מה, מה הולך שם בשטח?

14:17 דובר 2 כן, אני זוכר שהייתי בתשרי אחד השנים בתור בחור והייתי מדריך בקייטנת מחנה מושיע. הם מגיעים בחורים והיום כבר זה לא קיים. מגיעים ילדים מארץ הקודש מגיעים לסן סלמנטה[?] וצריכים שיהיה להם איזה מישהו שישמור עליהם. אני זוכר ש. ואז פתאום זה היה שור ב' ושבט גדי לו משהו כזה. שור א' שור ב'. ואז אתה נמצא עם. כאילו בדרך כלל אתה בחור מגיע לתשרי אתה נמצא כל התשרי כל העניינים, התוועדויות, תפילות, כל מה שכל העניינים ואתה בעולם אחר. וכשפתאום עבדנו התעסקנו עם הילדים במחנה מושיע אז ישנו באיזה בית ספר של עולי טהר בלמטה[?]. שמה ישנו היה שם אולם ספורט שנתנו לנו לישון ופתאום אני רואה ילדים עם ילקוט הולכים לבית ספר, חוזרים מבית הספר או שאתה יוצא מצמצם אתה רואה פתאום אתה אומר יש פה עולם שמתקיים, כאילו אתה נוסע לרבי אתה תשרי. לפעמים אתה אפילו כמעט חודש שלם בלי כסף על הכיס. אתה צריך לקנות משהו כי אתה לא לפני שחוזרים לארץ. אני אזכיר שאתה בעולם אחר. לפעמים לילות שלמים ואתה מגיע וקם בבוקר ועוד פעם יום שלם ונוסעים מפצירים אולי, אבל אין איזה סנטרי זה העניין. העולם הוא ב. פתאום אתה רואה? וואי יש אנשים שנוסעים, הולכים, אתה מגיע ל. אתה רואה איך זה בתים משפחות בשכונה בתשרי אתה פתאום קולט כן, מדברים על מביאים דף קשר. אה? בואנה יש חיים יש. אני אומר שמצד אחד האלוקות הגדולה הזאת שנוסעים לרבי ובחור שיודע שהוא נוסע לרבי אז מבטל את כל כל ממש היישות שלו מתבטלת וממש למטרה. כן להיות חלק.

15:55 דובר 3 מהשתלב בגוף.

15:56 דובר 2 בגוף המלכה [?]. אבל. אבל פתאום מגלים שיש מציאות. זאת אומרת פתאום יש לי קושי וקשיים שעולים. זה יכול להיות גם קשיים חברתיים. זה יכול להיות באמת קשיים הסתגלות. עכשיו, ככל שעובר הדורות אני חושב שבחורים הרבה יותר. מצד אחד אנחנו רואים ומאמינים ובטוחים ויודעים גם בפועל ממש זה הדור של ההתגלות. זה הרבי נותן את כל הכוחות ואת כל הזה והרבי תובע מכל אחד מאיתנו. ואם זה הדור שעכשיו נמצאים בקבוצה יש אה הרב אורנשטיין זוכר שהתוועד איתנו עליו השלום. אז הוא אמר פעם הוא אמר שאני לא זוכר אם זה היה ת"ש [?] שהרבי אמר שיחה והרבי אמר ככה שמשיח צדקנו בראשנו ותלמידי הקבוצה בראשם. כן, וכשאני שמעתי את זה אני כל כך התלהבתי, כי היום כשמסתכלים אומרים טוב, קבוצה יש הרבה קשיים והרבה זה שנפרט כמו שתרצה, אבל ואז אני אומר וואו, תלמידי הקבוצה בראשם. הדברים של של הרבי זה זה חיים וקיימים לעד. תלמידי הקבוצה בראשם זה לא משנה אם זה בחור עם קשיים או בחור. זאת אומרת, גם אם נגיד שהדור חלש והדור אם יש סמארטפונים ויש לא יודע מה, אבל הם הקבוצה, הם הפנים, הם הפנים שלנו, הם התמים, הם הם מה שהרבי בוחר עכשיו שיהיה בסמ"צ[?].

17:12 דובר 4 הם יהיו בראש.

17:13 דובר 2 הם יהיו בראש, הם עכשיו הולכים לקבל את ההתגלות. זה הקבוצה של ההתגלות. קבוצת פ"ז עכשיו זאת הקבוצה של התגלות, פ"ו עכשיו נמצאים, פ"ז זה בדיוק עכשיו, זה המעבר של פ"ו ופ"ז, זה ותחרות מי, מי, מי יקבל. אבל זה זה, זה עכשיו. אז אני מביא את זה כי הרבה פעמים כשמדברים על הקשיים אז ככל שעובר הדורות אז באמת הרבה יותר יש קשיים. כן, מצד אחד הרבה יותר מסודרים ומצד שני הרבה יותר פנויים להתלונן, שהרבה יותר פנאי להתלונן. אז. אז ככל שעובר הזמן אתה שומע על קשיים קצת יותר. שומע על זה שחברתית. אם פעם בחור היה נוסע סמ"צ[?] ברור שחברה הייתה טובה ואתה רואה מהיומנים של חבר'ה ששלחו את סמ"צ[?] לארץ יומנים אותנטיים. היום ישבנו עם חברים ודיברנו על זה וזה היום אתה רואה שחברים ברור תמיד גם בדרכי החסידות זה שחסידות שחסידים ישבו ביחד באהבת ישראל זה חלק מכל ה. אבל בסדר, היה לבן אדם קושי עם חברים. הוא ידע יש לי פה מטרה. חברים זה גם משהו. היום הרבה הרבה מהמושג של קבוצה אם לא זוכרים את המטרה ואם לא מתוודעים לזה באמת ולא מתכוננים לזה, אם שאלת מה להתכונן אז באמת המושג של של חברה הוא מאוד מאוד משפיע. בחור יכול להתקשר באמצע השנה, אומר לי תשמע, אני חושב שקשה לי פה ואני חושב שאני רוצה אולי במקרה הגרוע לנסוע לטיול ועוד יותר גרוע לנסוע לארץ.

18:26 דובר 4 לסיים.

18:27 דובר 2 לסיים את הקבוצה. הייתי עד פסח אני רוצה לסיים. אני אומר לו למה לא? כי כי תשמע, כי אני חושב שמיציתי וכשאני יושב עוד יותר לעומק אז הוא אומר תשמע, אני גם אין לי הרבה חברים והחברים אין לי בדיוק החברה שהייתי איתה בישיבה, אז עכשיו הם תפסו מקום אחר וחברה והחברה השתנתה ואז יש קושי כזה. מה המענה לזה? אפשר גם לדבר על זה, אבל ויש עוד קשיים. כן, גם לפעמים קשי הסתגלות של רחוק מהבית. אני בשנים האחרונות, ככל שעובר הזמן שומע יותר ויותר שפעם גם כשאני הייתי בחור לא שמענו, לא שמעתי את הדבר הזה הרבה. כאילו להגיד קשה לי מחוץ לבית. ככל שעובר הזמן ברוך השם זה מראה שהבחורים מחוברים לבתים. גם זה גם משהו טוב, כן, אבל.

19:03 דובר 4 שומע את זה יותר.

19:04 דובר 2 אני שומע יותר שקשה לי. אני בחור מסיים אומר אני רוצה לנסוע לשליחות סמ"צ[?], אבל אני חשוב לי לפני זה לעבור בארץ כי אני מתגעגע להורים כי היה לי קשה וסחבתי את זה כל השנה. זה טבעי שיהיה געגוע להורים. אני לא אומר שלא כן, זה לא יישמע ממני וברור שזה ושיש קושי עוד יותר טוב. בחורים מה שנקרא יודעים להגיד מה קשה להם ומה לא, אבל זה גם זה קושי שיושב. תמיד זה היה ובטח שיודעים לבטא את זה יותר. אז זה גם קושי וגם קושי הרבה פעמים גם בגשמיות. לא כל ההורים יש להם כסף לשלוח לשמה רק לחיות. לא יודע שבועי יכול להיות. אני זוכר שהרב דוד נחשון שהתוועד איתנו ואז הוא אמר. הוא אמר פעם שכמה היה עולה לבחור לחיות בשבוע חמש דולר, שבע דולר שהוא היה בסמ"צ[?] וחופר חופר [?]. ל' לא יודע בשנים האלה שבע. היום לא יודע. בחור צריך כמה לא יודע עשרות דולרים לשבוע אם הוא במינימום של מקווה של דברים שהוא צריך ולא כל ההורים יכולים לשלוח מאות דולרים כל חודש. בטח שגם הקבוצה עולה הון תועפות. בעזרת השם ש.

20:01 דובר 4 שזה יסודר.

20:01 דובר 2 שזה יסודר. ואז אז בחור גם בגשמיות הוא רוצה לקנות דברים, הוא רוצה זה, הוא צריך בשביל זה הוא צריך קצת לעבוד לפעמים שזה הוא צריך קצת יותר שיהיה לו איזה כמה שקלים בכיס. ופה אנחנו נכנסים בטח לשאלה הבאה.

20:14 דובר 4 של העבודה.

20:15 דובר 2 של העבודה. מה, מה העבודה בקבוצה או לא?

20:18 דובר 4 כי זה בעצם בחור פתאום אני חושב שזה תלוי כל אחד לעצמו, אבל באופן כללי הרבה פתאום, אני אומר העצמאות שם היא תופסת משני, משני מקום. זה אומר יש בחורים שהם עד אז התנהלו כלכלית. יש הרבה בחורים שהם הגיעו לישיבה, ישבו ולמדו, ההורים שילמו להם, פתאום הם צריכים להתחיל אה.

20:37 דובר 2 יפה, ופה וזה נקודה מאוד חזקה גם בעניין הרוחני שבזה, בטח גם בעניין הגשמי. עצמאות של בחור זה שאנחנו אה כן, אנחנו ב אנחנו נפגשים כל יום ימי, אנחנו עובדים ביחד אה גילוי נאות וממש ב-ב-בקרבה ו ואחד הדברים שאנחנו כל הזמן מדברים זה הדבר הזה שהרבה פעמים בחור יכול לחיות חיים שלמים ואפילו גם בחור חסידי, בלי שהוא עוצר שנייה ואומר רגע מה? מה אני עושה בחיים האלה? זאת אומרת, אני לא לוקח את זה למקום ה אני יודע מה, של הפסיכולוגי והאני יודע מה ניתוחי סרק שרק פילוסופיה רק. באמת בצורה מהותית, כמו שהסיפור עם הרבי מוהר"ש שאמר לאותו יהודי לחשוב כל יום חמש עשרה דקות על דמות עצמו, כן? ולעשות אמר לו כמות של חמש מאות. יהודי שהגיע לרבי מוהר"ש אמר לו לעשות חמש עשרה, חמש מאות צומות. אז הוא כזה נבהל. אז הרבי מוהר"ש אמר שזה לא חייב להיות חמש מאות צומות, זה יכול להיות לחשוב כל יום חמש עשרה דקות על עצמך. מה? חסיד? לחשוב על עצמו? אבל לחשוב על עצמי הפירוש הוא איפה אני נמצא, מול מי אני עומד, לאן אני רוצה ללכת, מה זה הרבי בשבילי בכלל? מה הפירוש שאני חסיד בדור השביעי? מה, מה המשמעות הזאת שאני בכלל בחור בתומכי תמימים שהרבי בוחר בי? מה זה הגודל העצמי שלו בתור נשיאנו? כל המילים הגבוהות והיפות וביסודותם בערך קודש. מה זה אומר אליי? וכשמגיע וככל שאנחנו יותר עובר הדורות, אז אולי מצד אחד בחורים יותר צריכים כלי עזר כדי לעשות את זה, אוקיי? ומצד שני העצמאות הזאת נהיית פתאום בחור בישיבה קטנה אה י מתחיל לתהות לעצמו רגע מה קורה פה? אז לגריעות

22:28 דובר 2 הזה שבחור פתאום יכול להגיע ולהגיד אה טוב, אני לא ממצה את עצמי ואני זה ואני רוצה עצמאות והרבה בחורים שמחליטים על דעת עצמם או כל מיני זה לגריעות. אבל המהות שבזה שבאמת שבחור מ-מעז ועושה איזושהי עבודה עם עצמו, איזה tour [?] איזה שהוא תהליך, כן, אפשר לקרוא לזה לפגוש את עצמו, אבל באמת זה לפגוש את הקדוש ברוך הוא שבו, כן? את הנשמה האלוקית רגע ו-ו-ובהורות וכלים לא רק לפגוש את הנשמה האלוקית ולהתבודד ביער ולנגן ניגונים, אלא באמת להבין רגע מה אני עושה פה. יש לי שליחות בעולם הזה. לא סתם הקדוש ברוך הוא שם את הנשמה שלי פה ודווקא בישיבה הזו, דווקא ב יש לי פה איזושהי מטרה. יש לי פה איזה עניין להביא את ההתגלות, לגרום לזה משיח יבוא. אני, אני, אני פה ב אז מילא אני הוא הרבה יותר מגויס, הוא הרבה יותר. ואז כשמגיעים לקבוצה עצמאות היא לא רק עצמאות במובן כזה של בואנה אני לבד, אני יכול להחליט מה שבא לי, כי אין גם השגחה כמו שאמרת פחות ממך. למרות שהיום צריך לציין את שהאינטרנט נכנס ועוד יותר השגחה אבל עדיין.

23:24 דובר 4 הבנתי שמאז שבאמת מאז הקבוצה שלי זה השתנה פלאים.

23:26 דובר 2 כן, השתנה המון וזה אבל עדיין כמובן אי אפשר לשלוט בכל הכמות ועדיין בחור הרבה יותר משוחרר ממה שהיה. באמת הוא יוצא לעצמאות וזו נקודה שצריך לנצל אותה. זאת אומרת, העצמאות הזאת היא חיובית, העצמאות הזאת שבו ועל זה צריך שכשאתה מדבר להתכונן ואני יודע שבישיבה גדולה בצפת עושים אה

23:45 דובר 4 מה עושים שם?

23:46 דובר 2 עושים כן, עושים כמה וכמה סדנאות ומעלים כל מיני נושאים כמו חברה, כמו איך חסיד יתנהג בקבוצה, כמו סמארטפון בקבוצה, כל מיני דברים שלא מפחדים לשים על השולחן ועושים הדרכה מאוד מאוד טובה שיושבים בקבוצה ומדברים על הדברים מאוד, מאוד מבסוט.

24:00 דובר 4 צוות ותלמידים ביחד.

24:01 דובר 2 צוות ותלמידים ביחד.

24:02 דובר 4 וואו.

24:02 דובר 2 מדברים על הדברים. זה נותן כלים. בחורים מאוד מתכוננים לעניין הזה. אני זוכר שזה התחיל לפני כמה שנים, אז בחורים שאלו אותי על זה, אז אמרו לי מה אנחנו צריכים סדנאות? אנחנו מסתדרים. אז אמרתי להם שבעבר היו רוצים להגיד למישהו אה תהיה יותר טוב כלפי החבר. היו יושבים עםך מתוועדים ואומרים לו תהיו יותר טוב. והוא היה שומע. היום, בדור שלנו קשה לנו לקבל את האמת כמו שהיא, אז עושים לנו את זה בצורת סדנאות. אבל כן, זה ככה צריך להתכונן. זאת אומרת תעשה את זה בצורת סדנה, תעשה את זה בצורת התוועדות. תעשה את זה איך שאתה רוצה, אבל כן צריך להתכונן למה? לעצמאות הזאת שפתאום בחור מגיע והוא קולט שהוא לבד ואין על גביו אה כן, רק הרבי בעצמו. כן, אבל אין על גביו מישהו משגיח. אין, אין עליו משמעת בצורה כזאת כמו שהיה בישיבה שרואים כל פעם מה הוא עושה וכל זה. ופתאום בוואקום הזה, איך הם אמרו אצלנו? אין ואקום באמת, אבל כאילו בחלל הזה שנוצר הוא צריך לשאול את עצמו רגע, מה אני עושה פה? ואז מה אני עושה פה? אם הוא מפרש את זה, לוקח את השאלה הזאת לעשייה ולחיבור הרבה יותר, אז הרווחנו עם העצמאות הזאת. אז העצמאות הזאת חיובית. פה גם נכנס, כמו שאתה אומר, העצמאות הכלכלית וגם הרבה פעמים בחור מגיע למקום לסמינר סמנטי [?], מגיע לקבוצה. באמת הוא נמצא במקום כזה שהוא אף פעם הוא מעולם לא היה צריך. מה שהיה לו בישיבה היה אוכל בישיבה, היה דברים. יש את הבחורים שיותר ששמרו על שומרים, על שומרים, על הסדורים ומעולם לא פגשו אפילו צורת מטבע. כן, לא יצאו לעבוד גם

25:28 דובר 2 בחופשים. הם היו בקמפינג וזה בכלל. וגם בחורים שגם עבדו והם רוצים להגיע השנה. פתאום הם הם הם מוצאים את עצמם בעצמאות כזאת שבאנה גם כלכלית. אני צריך לדאוג לעצמי, אני צריך לראות. וזו הקריאה לכל מי שיש לו כסף ויכול לעזור לתמימים, אז כמובן שיתמוך ב. עכשיו ואז מגיעה השאלה כמו ששאלת על העצמאות הזאת מה, מה קורה? אבל אני נמצא פה ואני צריך כסף. אני רוצה לעבוד. האם גורף שלא צריך לעבוד? האם זה משהו כזה נחרץ?

25:55 דובר 4 זה שאלה שבא אליך הרבה בטח.

25:57 דובר 2 כן, זה שאלה כל הזמן שעולה אם זה לעבוד, אם זה לקצר את השירות, אם זה כל מיני שאלות כאלה שאתה אומר בוא'נה, הרי ברור שקבוצה זה שנה תמימה. אני אתן עוד עוד דוגמה לנסוע לחתונות.

26:07 דובר 4 חתונות של משפחה.

26:08 דובר 2 לנסוע לחתונות של משפחה. אני רוצה לנסוע לחתונה של משפחה ו-ו-ומה שהרבי שליט"א מלך המשיח תמיד אמר שלא לנסוע וגם שנת הקבוצה יודעים שצריך לנסוע את כל שנת הקבוצה וככה צריך לעשות. כן. ותמיד בשיחות בשנים הקודמות יותר אז היה שלא צריך לנסוע מעבר לים כי התורה חסה על ממונם של ישראל. אחר כך ב-נ"א בבלתי מוגה של תרומה שהרבי דיבר על זה, שלא - תרומה זה נ"ב, אבל ב שיש היום הרבה יותר כמו פעם ואפשר גם לנסוע לטוס, זאת אומרת הרבה יותר בקלות וכולי וכולי. הרבה יותר מה שהיום כבר הרבה יותר. דיברת על זה עם חבבו[?], על העניין הזה שהרבי מדבר על העניין הזה של העשירות וכולי וכולי. הוראה של הרבי בתרומה ליוות עשיר[?]. אז אז כבר יש. כששאלתי את המשפיע שלי על על בחורים ששואלים על לנסוע לחתונה, אז הוא אמר לי שמהשנים האחרונות מהדברים של הרבי. מובן שיש כאלה שצריכים, אז זה יותר קל מבחינה כלכלית שאפשר לנסוע. אז השינוי קצת השתנה בעניין הזה. עכשיו אתה שואל אותי בתחושה האישית שבחור מגיע. יש בחורים שאתה רואה שהם אומרים אני חייב לנסוע לארץ לחתונה ואתה יודע שההשלכות שאם לא ייסעו הם יהיו ממש הרות אסון לחיים. אז תיסע ותחזור. תעשה את זה, תעשה, תעשה, תעשה את מה שאתה צריך ותחזור.

27:25 דובר 4 זה נקודתי

27:26 דובר 2 כן, כמובן. לכתוב לרבי. תראה שבאמת מה ש אבל יש בחורים שצריכים. היה בחור שבוע שעבר שהתקשר אליי. הוא כבר נשוי עם נשוי ברוך השם זה. הוא אמר לי תשמע, אני חייב לך את זה. דיברנו על קבוצה, דיברנו על החיים. הוא כבר בתוך החיים עצמם. כן, זה לא, לא, לא נגמר ללוות אותם בקבוצה. ואז דיברנו על קבוצה שעוד מעט יש לו אחי אחד האחים שלו נוסע לקבוצה או משהו. הוא אומר לי תדע לך, אתה הצלת לי את הקבוצה. אמרתי לו למה? הוא אמר לי ששאלתי אותך על חתונה. אני היה ברור לי שלא או לא יודע מה. המשפחה מאוד לחצה. היה לנו המון שיחות על זה. דיברנו המון המון שעות על הדבר הזה, כאילו כן לנסוע, לא לנסוע. בסוף אמרתי לו תכתוב לרבי, כמובן, אבל בסוף בסוף בסוף מה שהיה שם נקודה. כן, שאני חשבתי שהוא צריך לנסוע. הוא נסע ממש לאיזה יומיים וחזר כדי לא לפספס ולא זה ובאמת ככה. עכשיו אני חייב לסגור את זה ולהגיד שבאמת בחור צריך לדעת שהוא נוסע לשנה תמימה ובארץ צריך לדעת שהוא לא חוזר לחתונה. למה? מצד האמת שבדברים. מצד זה רואים במכתב שהרבי שליט"א מלך המשיח כותב לשז"ר ש שכל יום וכל יום בקבוצה זה יום שיכולים לראות בו את נשיא הדור מה שנקרא לראות בו, להיות איך מתנהג יהודי. אז פספסתי יומיים בקבוצה. אז זה מצד הרעיון האלוקי שבזה. אבל מה? אני זוכר שהתוועדו איתנו לפני קבוצה. אז לא לפני קבוצה, אפילו בשיעור א' שביק דיילה[?] היינו אצל איזה אברך. הלכנו לאיזה התוועדות והוא אמר אתם יודעים, כל שנה בקבוצה אני זוכר שיום אחד הגיע בי"ז

28:55 דובר 2 טבת. אני זוכר יום הולדת שלך גם כן. אני זוכר את זה אז אני זוכר. זה היה תאריך. היינו באיזה חשוון כסלו, שיעור ב' שיעור א', ישיבה גדולה והלכנו לאכול ארוחת ערב התוועדות קטנה כזאת. הזמין אותנו אליו הביתה והוא התחיל להתוועד איתנו על זה שיום אחד הגיע בחור לדירה וצעק י"ז טבת. אז אמרו לו מה הקשר לטבת? הוא אמר להם אתם קולטים מה זה י"ז טבת בקבוצה? ואני כל הזמן זכרתי זה שהגיע י"ז טבת בקבוצה. אני זוכר שהבאתי ככה על השולחן בניגלה התלהבתי ככה אמרתי. י"ז טבת בקבוצה הגיע התאריך הזה שהוא דיבר עליו ואני זוכר שאז הוא אמר לנו משהו כזה. הוא אמר כל יום בקבוצה זה משהו משמעותי וזה יום לשנה, יום לשנה זה כל כל החיים. אתה ז' אלול ח' אלול לא משנה איזה תאריך בקבוצה, איך שהיית בו זה יהיה לך לכל החיים. וזה לפעמים וזה זה למעליותא. זה זה דבר אדיר כי באמת כל יום בקבוצה שניצלתי וראיתי מה עושים אני זוכר שבאמצע קבוצה איזה בחור היה צריך לנסוע לארץ מכל מיני סיבות והוא חזר אחרי איזה שבועיים שלושה חודש לא זוכר. ראיתי אותו אחרי חודש מאז שהוא נסע פגשתי אותו. אמרתי לו תגיד לי מנדי קוראים לו בסדר. עלינו. אני זוכר. עלינו מקינגסטון למעלה. אמרתי לו. אומרים שכשמגיעים לארץ אחרי קבוצה או אחרי תקופה מסוימת אז זה משפיע עליו. אתה ראית מה לקח אותך לארץ בזמן הזה שהיית בסוף זה היה לקראת סוף קבוצה, כבר זה היה בסיוון תמוז כאילו כבר היה את רוב הקבוצה. היה צריך לנסוע. לא משנה למה. לא זוכר אפילו את כל הפרטים, אבל הרעיון

30:23 דובר 2 היה שהוא היה צריך לנסוע והוא בחור מאוד חסידי. זאת אומרת היה סיבה מאוד מוצדקת בשביל זה וכולם קיבלו את זה. אני זוכר שזה היה זה והוא חזר. הוא אמר לי שמע, אתה יודע מה כאילו עכשיו למשל בתקופה שהייתי בארץ בתקופה הזאת, אז ההפטרות שמתי לב שיש שינוי בהפטרות בין זה לבין זה. עכשיו זה מה שתפס אותו. אם תשאל אותי כל אחד זה משהו שתופס אותו. ההפטרות בסדר, אבל אני זוכר שהוא אמר את זה בכזה שכן. שמתי לב לשינוי שבארץ אמרתי גם התלהבתי. אמרתי אה טוב, זה אמיתי מה שאומרים שהם מגיעים לארץ אז רואים את ההבדל. כאילו זה משפיע עד כדי כך שכן. זה חיים וזה זה זה משפיע לכל החיים.

31:00 דובר 5 אתה באמת רואה בחורים שאתה מלווה אותם או סתם בחורים שיוצא לך לראות בשביק דאיילה[?] ואז תשים ל סמצמתי[?] ואתה רואה שהשנה הזאת היא משנה משהו בהם?

31:10 דובר 2 אין ספק וכל החיים של חסיד הם בשביל כמה שניות לעמוד מול הרבי בביטול מוחלט ולהיות שם כל אחד. כל סיפורי החסידים שחסיד כמה שנים מתכונן ליחידות והיה כמה שניות ביחידות כמה מינוטין. כן, ביחידות אצל האדמו"ר הזקן. האדמו"ר הזקן אמר לו איזה משפט: שמור וזכור בדיבור אחד. ואחרי זה כמה שנים שהוא חי במשפט מהמשפט הזה כן. איזה חסיד? למה? מה היא ההכנה של חסיד ליחידות? לכמה רגעים בודדים האלה של היחידי ביחידה? ההתקשרות הנצחית הזאת לנצח שאני ואלוקות אני ורבי זה דבר אחד. ומהיום אני שייך לליובאוויטש תומכי תמימים אצלי זה לנצח ונגמר הסיפור ואנוכיות העולם וכל העולם לא תופס אצלי מקום. ואם בחור היה שנה שלמה בקבוצה בשביל הכמה רגעים האלה שבהם הוא הוא חורט חרט בנפשו ונשבע בכל שהוא, הוא לגמרי שם. אז היה שווה את כל הנסיעה הזאת. זאת אומרת זה א. ב. בטח שרואים. בטח שרואים אם אם בשיחות שיחה כן שיחות שהרבי מביא כל הזמן. שיחה ידועה שהרבי מלך המשיח מביא שאם בן אדם מקדש את עיסתו על מנת שאני צדיק גמור זה כן. אז זה מקודשת שמאיר תשובה מליבו נכון? עכשיו זה אומר בדור שלנו כולם עשו תשובה. אני לוקח את זה לבחורים של קבוצה. אתה יכול להסתכל ולהגיד בואנה הבחורים של קבוצה שורפים לילות עושים זה וזה. אני אומר אסור להגיד כאלה דברים על בחורים. מה אני מתכוון לומר? ל-ל-להגיד היום לא צריך לעשות קבוצה כי הבחורים לא יודע מה זה אסור להגיד את זה. אבל להגיד כן, יש לתפוס את הבחורים ולהתוודע איתם ולנער אותם ולהגיד להם אתה פה, אז תנצל את הזמן. אנחנו מסתכלים עליך, אנחנו,

32:49 דובר 2 אנחנו, אתה העיניים שלנו, אתה אתה, אתה מה שנקרא עם ישראל מסתכל עליך. אז בטח שכן. כן, יש דורים וזה וצריך הנהלת הישיבה צריכה לתפוס אותם וכולי וכולי. אני רוצה לדבר על נקודת העניין של השינוי. בחור שמגיע לקבוצה, גם אם לא כל השנה הייתה מאה אחוז ניצול והיה לו את הרגעים האלה שבהם הוא הוא אני יודע מה אני אגיד אפילו את זה שזה אפילו קריאת שמע בלילה ליד החדר של הרבי בצורה קבועה. אוקיי, הסדר נגלה שהוא לא פספס מההתחלה עד הסוף. בדברים אחרים היה לו זה. הוא היה לומד בשקידה ויסודי. הלימוד תורה שלו היה אחרת לגמרי. היו לו רגעים שבהם הוא אומר בוא, זה הרגעים שבהם אני אני און תכלס רק אלוקות רק. כל אחד בטוח עשה תשובה בקבוצה. כל אחד בטוח היה לו איזה כמה רגעים שהוא אומר בואנה מה אני עושה פה? הרגעים האלה זה הרגעים שעושים את החסיד. זה שווה את כל הזה עכשיו ואני תמיד צריך לאחוז את החבל משתי הקצוות. זאת אומרת צריך להיזהר כי כשאתה אומר כזה דבר אז אתה אומר טוב יאללה, זה פריקת עול.

33:44 דובר 6 אז זה מתיר להרבה.

33:45 דובר 2 אז זה מתיר. אז צריך להיזהר כמובן, כמובן לא, לא עושים לבד ויש משפיע שזה גם פודקאסט בפני עצמו. אני יודע, זה התוועדות בפני עצמה. כשבחור יש לו משפיע בקבוצה, אז העצמאות הזאת מכוונת נכון. כשבחור יש לו משפיע אז כל גם הבעיות הכלכליות וגם דברים אחרים נפתרים ממילא, נפתרים ממילא. כשאני אומר ממילא אז ישר אני יודע שהטלפון הבא שאני אקבל זה. תשמע, אני בקבוצה כבר חודשיים ולא נפתר ממילא הבעיות הכלכליות. אז לא, אז לא התכוונתי שהכל זה אבל נפתר ממילא כי פתאום בשיחה עם משפיע אתה פתאום קולט. רגע, בואנ'ה, אני חייב כסף, אני חייב למיכה[?] זה ופתאום אתה יושב עם המשפיע ומישהו שהוא כמו שהרבי אומר כן, לראות, לעזור לך לראות את הדברים שלא תהיה קרוב אצל עצמך. אז אז הוא אומר לך כן, אבל אתה אתה. רגע, אמרת שזה וזה כי הגעת לקבוצה עם סכום כסף כזה והיה פה ו-ו-ופתאום רגע, אבל אמרת שפתאום משקף לך אתה בחור פתאום. אה וואלה נכון, אני לא באמת צריך כזה הרבה. בוא בוא פתאום מישהו מישהו עושה לך סדר קצת בדברים. עכשיו אפשר להגיד זה משהו טכני. יש מישהו מהצד שאומר לך לא. זה הרבה יותר ממשהו טכני. זה משהו אלוקי, משהו סגולי. מתנה אלוקית שהרבי נתן לנו עם הקבוצה. עם הקבוצה מגיעה מתנה של משפיע שהיא היכולת הזאת לא להיות עצמאי לבד. בחור כתב לרבי שהוא היה בקבוצה בס"ח[?] שהוא ילמד בלילה וביום ישן. כן, הוא כתב שזה הדרך העולה בית אל וזה כתב שדרך כן רדת שחט[?] זה דרך שמורידה למטה. זה לא, לא דרך שמעלה.

35:01 דובר 6 זה לא מעלה.

35:02 דובר 2 אז אני יכול לבוא לקבוצה עם כל הקדושה או לצד השני אני אגיד טוב תשמע, העיקר שאני שלוש שניות עם הרבי בשנה וניצלתי את הזמן אז ברור שצריך.

35:09 דובר 6 לאחוז את שתי הצדדים האלה.

35:11 דובר 2 לכן צריך קבלת העניין.

35:12 דובר 6 באמת המקום של המשפיע שם. אם יש לך מכאן להגיד לתלמידים של הקבוצה או למשפיעים שמלווים את את החבר'ה שיוצאים לקבוצה, את התלמידים שיוצאים לקבוצה, מה היית אומר להם?

35:24 דובר 2 אז יש סיפור ידוע שחנוך הנדל קוגל[?], המשפיע הראשון מתומכי תמימים, היה יהודי שממש עליו. אם תעשה פעם לפעם פודקאסט עם חסידים, אז זה אחד האנשים הראויים בהחלט. הוא היה יהודי שבוכה. היה לו כזה רגש חסידי חם. בכה כשראה בית של יהודי נשרף ומזה אומרים שהוא נפטר אחר כך. וכשהוא הבית שלו נשרף אז הוא אמר. אז הוא אמר אני יודע מה ה' נתן, ה' לקח. כאילו זה היה בשבילו משהו של יהודי. מישהו אחר. הבית של מישהו אחר נשרף, אז הוא אמר חוש יהודי נשרף והלך ולקח את זה קשה מאוד. הוא תמיד היה אומר תהילים בדמעה. היה לו כאילו ממש יהודי רציני מאוד. לא סתם הוא משפיע בתומכי תמימים והוא תמיד היה אומר הלוואי שיהיה לי פיסת לב יהודי, כי היה לו כל מיני ווערטלעך כאלה של עבודה של יהודי פנימי מאוד. והוא אמר פעם שבחורים נכנסים ליחידות, אז הוא אמר להם תמימים, אל תגידו לרבי מה שאתם רוצים. תגידו לרבי מה שאתם לא רוצים. וכשאתה אומר למשפיע בקבוצה אז יש בחור חסידי שממלא את כל המשימות ועושה את כל מה שצריך לעשות, ובאמת מאה אחוז.

36:25 דובר 6 אתה יכול להתקשר אליי כמו דו"ח, להגיד למשפיע אני עושה הכול.

36:27 דובר 2 כן, והוא גם המשפיע יש לו ותשאל אותו, אין פינה שאתה תופס אותו שהוא לא בסדר והוא גם מדבר עם המשפיע. פעם בחודש הוא מתקשר למשפיע, מדבר איתו כמה דקות. אני טוב בניגלה, אני טוב בחסידות או אפילו לא, אין לי בעיות, אני לא צריך. הכל בסדר. לצערנו הבושה בנושא הזה היא קצת גדולה, כי גם מצד הבחורים הרבה פעמים בחורים מתביישים, כמו שאמרנו צריך לעשות את זה בנפרד. לפני עצמו פודקאסט על הנושא הזה, לקחת את את את להביא כמה, כמה וכמה הסתכלויות בעניין הזה, אבל אבל לפתוח אותו כי זה נושא שהוא.

36:55 דובר 6 מה הנושא של המשפיע?

36:56 דובר 2 הנושא של המשפיע. כי בחור מצד אחד הרבה פעמים בחור יש לו משפיע בארץ הקודש וכשהוא נוסע לשם הרבה פעמים הקשר לא כזה חזק.

37:04 דובר 6 כן.

37:04 דובר 2 תלוי במידת ה חיזוק ביומיום. תלוי בחומר ובכוח סבלנותו ואמינותו. כן, מה שאמרתי לך בט' ניסן. אני זוכר איזה יום, יום. אה אה הנקודה היא ש אז זה המרחק הזאתי, המרחק הזה וגם הרבה פעמים הקשר עם המשפיע הוא דורש להביא את עצמי אם אני רוצה באמת איזה שינוי והנהגה.

37:26 דובר 6 כן, כי כשאתה בישיבה אז נפגשים פנים אל פנים.

37:28 דובר 2 וגם אם אני לא מאה אחוז המשפיע רואה, אז זה יכול להעיר לי על איזה נקודות שאני לא בסדר או שהוא חושב שצריך לשפר. כן.

37:34 דובר 6 שם זה ממש.

37:35 דובר 2 פתאום רגע, אז אני צריך להתאמץ בשביל זה. עכשיו עכשיו א. ואם אני עושה את זה כמצוות אנשים מלומדה והתקשרתי למשפיע כדי לעשות וי, אז אני לא באמת יביא את את הנקודות שצריכות שיפור. ובעניין הזה אני אומר גם בנוגע לנציע לרבי תגידו מה שאתם לא רוצים, לא מה שאתם רוצים, כי תביא את עצמך האמיתי לשם. תביא את עצמך את הנקודות שבוא'נה ל אנחנו מגיעים לבית המקדש לסמסימנטי להיות קרבן הוי'ה. אז אתה צריך כמו ב במאמר של באתי לגני יו"ד שבט הרבי אומר שמה זה, מה זה עבודת קורבנות אצלנו? לבדוק שאנחנו הקורבן הוא שלם, לבדוק ידע איניש מדוע מצבו, לבדוק כל אחד את את החסרו-

38:09 דובר 6 בשיחה עם המשפיע תביא את עצמך.

38:11 דובר 2 גם במשפיע, אבל גם בנקודה שרוצים לרבי דבר ראשון. זאת אומרת השיחה עם המשפיע שאצל הרבי בסמסימנטי זה עוד יותר דורש שהמקום שלי אצל המשפיע. זאת אומרת המקום שאני מול המשפיע זה הכנה למקום שלי מול הרבי. כשאני זה זה א'. אז אני פה קורא לתלמיד לתלמידים לא לפחד לשגע את המשפיעים וקורא למשפיעים להיות זמינים לבחורים, לא רק במובן הזמן באמת במקום הזה. ואני אומר פה מצדיע בהצדעה גדולה גם לבחורים וגם למשפיעים שבאמת המשפיעים עושים מעל ומעבר ואני נתון לכל מיני התייעצויות וקבוצות כאלה של משפיעים שכל הזמן שואלים מה עושים מקרה כזה ומה עושים מקרה כזה. כי באמת המשפיעים רוצים באמת לעזור כל הזמן. באמת אין יהודי אחד שאתם תיגשו אליו תמימים ותבואו תבקש ממנו שיעשה לך הרשעה והוא יגיד לך לא. הוא יגיד לך לא, אולי הוא מתבייש, אבל אבל מצד העניין הזה ואני חוזר למשפיעים אסור לסרב. צריך לראות כל אחד שתהיה עצמו השפע שלו, אבל אסור לסרב לדבר כזה שבכוח בקבוצה עד שהוא מגיע ועד שהוא ניגש ועד שהוא רוצה לעשות שינוי בכלל בכל הישיבות. אבל בקבוצה בטח שהוא קולט שבוא'נה אני לא בסדר, אני צריך איזה סדר עם עצמי אז אסור לסרב. הכוונה היא גם אם אתה לא תהיה משפיע שלו ב ב אחר כך. אני יודע שיש משפיעים בסמסימנטי שאומרים לבחורים אני המשפיע שלך בקבוצה. אחרי קבוצה תיקח משפיע אחר.

39:20 דובר 6 צוות מהישיבה שם.

39:21 דובר 2 כן, תיקח מישהו משם שיהיה עשה לך רב שלך שהוא ילווה אותך, יתעניין.

39:25 דובר 6 חזק מאוד.

39:26 דובר 2 יש כאלה שעושים חלוקה בין עשה לך רב לבין המשפיע שמשפיע זה באמת יש בזה טוב, זה תורה שלמה.

39:31 דובר 6 כן.

39:31 דובר 2 אבל בעשה לך רב תיקח מישהו שם שיהיה זמין לך. ויכול להיות גם בחור שהרבה בחורים שאני מכיר ויצא לי להיות בקשר איתם בקבוצה שלא החליפו משפיע ובאמת זה הלך כמו שצריך כי באמת היה איזשהו מקום שהבחור אומר בוא'נה אני רוצה. אני יודע שזה חלק מהחיים שלי ואני אומר שזה אם זה עובד כמו שצריך וזה עובד תקין ויש בזה עוד כמה דברים שאפשר להוסיף. אבל כשזה עובד תקין והבחור יודע שהוא יכול להגיד מה שהוא מרגיש, גם אם הוא יכול, הוא יכול לבוא ולומר למשפיע שלו תשמע, אני רוצה עכשיו אני רוצה לנסוע לארץ לביקור והוא לא מפחד מהתגובה. הכוונה היא לא כי אני זוכר שפעם איזה בחור אמר לי דיברנו על שנה הבאה אחרי קבוצה והוא אמר לי יש לי תוכניות לעשות איזה משהו שהוא רוצה לעשות. אמרתי לו למה תעשה? אמר לי מה אתה אומר לי? אני בטוח שמשפיע צריך להגיד לי לא. מה פתאום. הוא היה בטוח שמשפיע זה דמות מסוימת שצריכה להגיד לו מה שכתוב בספרים. אז יגיד לו פשוט במקום שהוא יקרא את זה בספר אז יגיד לו. אמרתי לו לא, אני חושב שלפי מה שאתה אומר קיבל איזו תשובה מהרבי בעניין הזה. אני חושב שזה מה שאתה צריך לעשות.

40:28 דובר 6 וזה הפתיע אותו. התשובה שלך.

40:29 דובר 2 הפתיע אותו התשובה וזה בהמשך ל-- נחזור לשאלת העבודה. המשפיע צריך.

40:34 דובר 6 להכיר את הבן אדם.

40:35 דובר 2 להכיר את הבן אדם ולדעת שבאמת אני לא קורא פה קול קורא שכל הבחורים צריכים לצאת לעבוד. פוך. בחור צריך ללמוד בשקידה וסמודה ואם ההוראות של הרבי שליט"א מלך המשיח קיימות ולנצח וזה צריך ללמוד תוך שקידה והתמדה. יחד עם זאת, המשפיע צריך להיות מה לדעת מה קורה עם הבחור. וכאן ניכנס גם לעבודה וגם לעוד נושא של הנפשי שבחור הרבה פעמים יכול לעבור בקבוצה. הרבה פעמים בחור יכול להיות בודד חברתית או כן, ואפילו בעצמו גם חברתית יהיה סביבו, אבל בעצמו בפנים בודד. אנחנו רואים כל מיני מקרים שקורים של בדידות, שאנחנו היינו בטוחים שבחור מאוד מאוד חסידי או אפילו לא יודע, מאוד מאוד חברתי. לא קשור לרמת החסידות, ובסוף מתגלה שהוא היה לבד ובודד.

41:16 דובר 6 ושל תחושה שלא בפנים הוא לבד.

41:18 דובר 2 בודד והוא אומר לך אני זוכר שנבהלתי מאוד ששנתיים שלוש אחרי קבוצה נסעתי לאיזה ציון ובחור אמר לי, ישב איתי ואמר לי תשמע, זו שנה קשה, הכי קשה שהייתה לי.

41:29 דובר 6 על קבוצה ככה הוא.

41:30 דובר 2 על קבוצה ואני נבהלתי כי בחיים לא שמעתי שיכול להיות שנה קשה. מה מישהו, איך? ועוד יותר אמרתי בוא'נה איך הוא מעז להגיד את זה? כאילו מה אתה הורס את כל הזה? אה, ברור שלא אמרתי לו את זה, אבל היה לי קשה לשמוע את זה ויחד עם זה אמרתי טוב, כנראה הוא זה. ושאלתי אותו וזה היה עניין חברתי שישב מאוד מאוד קשה. ניסיתי לפתור את באמת החודשיים האחרונים היו לו אחרת לגמרי. הוא אמר לי תשמע, זה שינה לי את כל זה, כי סך הכל זה היה איזה משהו חברתי של איזה חבר שפגע בו והוא היה איתו מאוד חבר טוב בישיבות ואז אחרי זה הם סידרו את יצא מצב שהצליח להסתדר העניין זה היה ברוך השם.

42:00 דובר 6 אבל אתה אומר להיות קשוב למקום הנפשי של הבחור.

42:02 דובר 2 כן. מה זה אומר?

42:02 דובר 6 קשוב למקום הנפשי.

42:03 דובר 2 הבחור מגיע ואומר בוא'נה אני צריך כסף, אני צריך עבודה, אני צריך אה אין לי. ואתה יודע שאין לו כסף באמת בבית. אתה יודע שגם בישיבה גדולה הוא כלכל את עצמו. הוא היה עובד כדי כדי לזה. עכשיו עוד פעם אני מביא מקרה קצת קיצוני, אבל.

42:15 דובר 6 כן.

42:15 דובר 2 אז תדע לך משפיע יקר, שאם אתה תגיד לו תשמע, אתה יכול לעבוד שעתיים בשבוע או שלוש שעות בשבוע, לא משנה כמה מה שתגדיר לו, הוא יצמד לזה ויעשה את זה. וכשהוא ידע שהוא יכול לשאול אותך והוא יכול לשמוע, גם לו הוא יכול לשמוע. הוא באמת בא להתבטל לעניין ואתה יודע, תיתן לו את הכלים הנכונים. הבחור הזה יכול להיות שהקבוצה שלו תהיה השנה הכי טובה באמת בחיים הכי מנוצלת. אבל אם הבחור הזה לא יעז לשאול אותך ולא יעז לפתוח את זה בכלל, לא יעז לדבר על זה מבחינתו חוטא. כל פעם שהוא הולך לעבוד אז מבחינתו הוא לכלך את כל קבוצה וזה עוד נקודה שצריך.

42:48 דובר 6 אני לא שייך לקבוצה. אם אני עובד כי אני לא בחור שעובד.

42:52 דובר 2 ברגע שהוא עושה את זה בשיחה והמשפיע אומר לו תשמע, אני מבין שאתה צריך את הכסף והכל ובאמת יש פה, יש פה, יש מקום ואני אומר לך באופן אישי אני ראיתי יוצא לי. יצא לי ללוות כמה בחורים ויש בחורים שאני שומע מהם ואני אגיד לך שכח מהעבודה, שכח מהכל. תשכח. חיזוק דאיה על מה אתה שנשמה נותן לרבי נגמר הסיפור ורואים בזה ניסים ונפלאות. אגב, בכל פעם וזה שבחור מחליט שהוא לא עובד ולא כלום. ניסים ונפלאות וככה צריך להיות. זה העובדה האמיתית המוגמרת שאני נוסע לקבוצה. אני עוזב. אני אספר על זה לפי זה הסיפור שכל מי ששומע אותו יכול להרהר תשובה בליבו. ואיך הדברים של של הרבי שליט"א מלך המשיח הם קיימים. היה בחור לפני כמה שנים שלוש שלא קיבל ויזה והוא הסכים אפילו לספר בשמו, אבל אני אגיד בשמו. הסיפור הזה עורר בי וגרם לי בעצמי להתבונן קצת יותר לעומק על העניין הזה. אה כל הכיתה שלו קיבלו ויזה. בחור שומר סדר יחסית היה בסדר גם הוא יחסית. אה עוד פעם יחסית כי כי אחד תמיד לנצל והוא כל החברים שלו קיבלו אישור אה רוב החברים קיבלו ויזה והוא לא קיבל והוא לא ידע מה לעשות שבוע עוד כמה שבוע וכמה ממש קרוב כבר הטיסה הוא לא קיבל ומנסים להפעיל קשרים וניסו המשפחה להתקשר להנהלת הישיבה שם וכל מיני ולא עבד. הוא הגיע אליי אחרי שהוא הגיע אליי. כן, הוא הגיע עם עם הוא שמר בישיבה לא להיות עם סמארטפון עצמאי. דיברנו על זה קבוצה. הוא קנה לעצמו איזה סמארטפון שיהיה והוא שם את הסמארטפון לידו ודיבר איתי. זה סיפור לא לפני הרבה שנים.

44:20 דובר 6 הוא סיים ישיבה, הוא עכשיו לקבוצה הוא מגיע אליכם סמארטפון.

44:23 דובר 2 בחור יחסית בסדר סביר, הוא לא גרוע, לא זה בסדר, לא הכי חסידי בעולם, לא הכי זה בסדר. בחור מאוד אמיתי, מאוד כנה והוא שם את הזה וישב איתי ואני אומר מה אני יכול לענות לכזה בחור? מה הוא לא קיבל? לפי דעתי הוא עשה את זה. הוא אומר עשיתי השתדלויות. הנהלת הישיבה גם אומרת שהוא בסדר כי הישיבה דיברה לו שהוא בסדר, כאילו לא קיבל. לא יודע למה יכול להיות. אמרתי לו תגיד לי, אתה מוכן לחתום הסכם עם הרבי לעשות הסכם עם הרבי שאתה מוכן למסור את עצמך לקבוצה שנה שלמה ואתה תראה שהרבי יפעול ישועות. אתה מוכן או לא? עכשיו מי אני בכזה אומץ לעשות את זה? אבל אני לא היה לי מה לענות, כאילו לא היה לי זה. ואמרתי לעצמי תשמע, הבחור הזה חייב לנסוע לקבוצה. אם הייתי בראש של של תשמע, אולי לא כולם צריכים לעשות קבוצה, אז היינו מפסידים את כל המשך הסיפור. אמרתי לו תכתוב עכשיו לרבי, תשאיר פה את הטלפון. אתה צריך להחליט החלטה שאתה משאיר את הטלפון בארץ. אתה קורע גט כריתות לענייני העולם ואתה נוסע לרבי. תכתוב לרבי מכתב, הוא כותב אגרות קודש. כותב מכתב לרבי שליט"א מלך המשיח. הוא מכניס את זה לאגרות קודש. זה תשובה מדהימה ליהודי שרוצה לעשות שינוי וממשו תשובה מדהימה. באותו ערב הוא קיבל לפי דעתי הוא הספיק לטוס עם הקבוצה שלו לרבי.

45:26 דובר 6 בלי הסמארטפון.

45:27 דובר 2 וכל השנה הוא היה בלי סמארטפון והוא לא עבד. הוא עבד. מדי פעם היה צריך ממש כסף ועבודות ממש קטנות, אבל הוא סיים כמה מסכתות בקבוצה והוא היה בנגלה וחסידות. הוא ממש שנת לימוד תורה. הוא קרא לזה והמפתיע המפתיע ביותר שהוא התקשר אליי באזור כיסלו. הוא אומר תשמע, נגמר לי הרזרבות, אני צריך כסף. אין כל מה שהבאתי ההורים שלחו. לא נעים לי לבקש. הוא רצה לקנות שעון נראה לי. אני לא זוכר משהו שתשמע ואני מצד אחד אני לא יודע. אני רוצה לקנות דברים בסיסיים שאני צריך. אמרתי לו תשמע, יש לך הסכם עם הרבי. תכתוב לרבי שאתה מחדש את ההסכם או שאתה בהסכם ואתה זה וזה. כל פעם דבר מפתיע ביותר. אם זה היה פעם לפני פסח, לפני פסח, היה צריך כסף משנה לשנה עולים המחירים. כן, מצות יין, כל הדברים צריכים של בחור לא יודע הגיע למאתיים דולר שלוש מאות דולר. צריכים גם בגדים קצת אפס משהו. לא יודע משהו כזה ולא היה לו. אז עוד פעם הוא כתב ואמרתי לו תכתוב, תחדש את החוזה, תרענן את ההסכם. אז עוד פעם אני מחדד את ההסכם ומחייב. ולא היה לו סמארטפון כל קבוצה והוא היה והוא אומר הגעתי אחרי איזה יום יומיים כתבתי לרבי אני צריך כסף. אז הוא הלווה ממישהו וזה. הוא הגיע לחדר. הוא מצא באיזה כיס איזה ואיזה כיס בכביסה. לא יודע נקיון את הפסח. זה שלוש מאות ארבע מאות דולר. הוא אמר. זה השנה שהייתה לי הכי טובה בגשמיות ורוחניות. והסיפור הזה על חסידים עשו הסכם בנפשם. כן, על שמה שלא צריך לאכול לא. כן, ההסכם בנפש זה שבחור מגיע לקבוצה אנחנו עושים

46:47 דובר 2 פה הסכם, כן, אז הסכם לשמוע את ההסכם ולעשות הסכם. הסכם בנפש שאני שאני קורע את גט כריתות לענייני העולם ואני בשנה הזאת אני באמת שנה שלמה עם הרבי שליט"א מלך המשיח. ההסתכלות הזאת היא עכשיו ואז איך פותרים את הבעיות החברתיות? כשאני יש לי משפיע אני יכול להתייעץ איתו. מילא אני גם יכול לדבר עם החברים כי כולנו באותה סירה, כולנו באותה ספינה. אני לומד לאט לאט לדבר. אני לומד לאט לאט לעשות את זה וזו הנקודה הכי חזקה בעניין הזה של החברים בקבוצה. זה ההתוועדויות.

47:19 דובר 6 כן, באמת רציתי לשאול אם עכשיו אנחנו ישמעו אותנו חבר'ה שעכשיו מתחילים קבוצה. מה היית רוצה להגיד להם? אמרנו למשפיעים. לתלמידים עצמם.

47:28 דובר 2 אז הייתי א. ההסכם זה לתלמידים עצמם.

47:30 דובר 6 כן, ודאי.

47:31 דובר 2 ו-ב'. הייתי רוצה לומר שמצד אחד זה לא.

47:37 דובר 6 ממש עכשיו מתחילים יום ראשון.

47:38 דובר 2 כן, כן, אלה שהם קבוצה פ"ז העיקריים זה ההתוועדות. ההתוועדות פודקאסט הזאת לא הספקתי להתוועד איתם. ניסינו כמה פעמים ולא יצא. אז זה יהיה בשבילם. אז אפשר להגיד הרבה סיסמאות לאחוז בכלים של הרבי ולהיות אבל ולהישבע בגוף ודם למלכות כמו שאמרנו זה לא סיסמאות, זה דברי דברי אמת ודברים.

48:04 דובר 6 יכולים להישאר כסיסמה.

48:05 דובר 2 בדיוק הם יכולים להישאר כסיסמה והקריאה שלי לתלמידים בקבוצה זה להסתכל על הפנים והמהות של הדברים במעשי ממש בעבודה מעשית ממש. זאת אומרת, אני יכול שנה שלמה להתבונן קבוצה זה דבר אלוקי ולקום בשתיים בצהריים. בחור צריך לדעת שהוא מגיע. הנקודה העיקרית היא בקבוצה זה נכון להיות חסיד וזה נכון להישבע בגוף. נכון הכל. בסופו של דבר הנקודה היא ההתגלות. בסופו של דבר אנחנו רוצים שהרבי שליט"א המשיח יתגלה בעיניים בשריות, יבוא לגאול אותנו גאולת עולמים. כשאני נוסע לקבוצה אני נוסע מתוך מטרה שהשהייה שלי שם היא והלימוד שלי והעניין שלי לראות את ההתגלות זה קבוצה שלי. זה שנה שאני הולך להיות עם הרבי בפועל ממש בבית המקדש. אם אה אה וזה יגרום שהדברים לא יישארו רק מטאפורה, זה יגרום שהדברים לא יהיו רק זה. אני באמת הולך במשהו מעשי ל להיות שייך לרבי ב-ב-ב-בכל בכל הנהגה שלי תהיה אחרת

49:00 דובר 6 לעשות הסכם בנפש

49:01 דובר 2 לעשות הסכם בנפש שאני באמת נוסע להיות של הרבי, להיות של הרבי. יש מכתב שהרבי כותב למישהו על זקן, גידול זקן שמשפחה לא מפריע. אז הרבי אומר שיש זמן אה זה שצריך לשרוף את הגשרים. זאת אומרת יש גשר, אתה עובר את הגשר, תשרוף את הגשר, אין לך דרך אחורה. כשנוסעים לרבי צריך לשרוף את הגשר. אין עולם הזה, אין שייכות לענייני העולם. איי יש נפילות מדי פעם. איי קמתי מאוחר. איי לא יודע מה. נכון, אבל אני, אני של הרבי וזה מתבטא בזה שבכל הזמנים. עכשיו תגיד לי אוקיי, מה זה קשור לסדר זה כל הזמן. זה מתבטא דווקא בסדר סעמ"ג כי בעולם כשאני קם בישיבה מאוחר קמתי. איך שאני צריך ללמוד כשאני בקבוצה קמתי רבה, אני ישן רבה, אני אוכל רבה, אין. אני בארבע משבצות של בלוקים של סדר סעמ"ג והפנימייה כן, שאולי אחרות קצת מה שיש עכשיו, אבל אני אני באותו מקום אלוקי, אני לא. אין לי נסיעות לבית. אני יש לי שנה שלמה. אני קם משינה, אני ישנתי, לא יודע. אפילו קמתי בשתיים בצהריים כמו נץ, לא יודע. קמתי באיזה שם שמת. אני קם, אוקיי, אני נמצא במקווה. אני הדבר. אני אומר תמיד לבחורים תקפצו על הרכבת הבאה על על על על על התחנה הבאה. ההזדמנות הבאה זה הנה, אז יש מנחה עם הרבי. תזדרז לעשות עכשיו כי במנחה עם הרבי כבר מוכן שהרבי אני כבר בשביל יעמוד. אני את היחי של השביל אני אני אהיה ב-ב-ב יעמוד מוכן לקבל את הרבי שליט"א מלך המשיח. אני אעמוד בצורה הכי הכי נכונה, הכי מוכנה והכי הכי חשוב באמת באמת באמת שזה במילה אחת להיות כן, להיות כנה,

50:22 דובר 2 להיות כנה מול עצמי ולדעת לעשות תשובה. לדעת מדי פעם לעצור ולהגיד בוא'נה, אני לא מספיק מודע למה שזה אומר. לא לשבת ולהגיד כן, אנחנו בקבוצה, אנחנו בקבוצה. זה מאוד נחמד. זה מאוד יפה למחוא לעצמנו כפיים. השאלה כמה עשיתי בשביל שזה יהיה חלק ממני ובשביל שהרבי יתגלה. כי אם עובר הרבי הריי"צ כותב שיום בלי עבודה עם הזולת זה יום רע, יום שחור, משהו, יום יום, יום לא טוב. כאילו מילים מאוד כאלה מבהילות. כן, אני כל יום צריך שאני אומר קריאת שמע ליד החדר של הרבי או ליד הבימה או כל אחד איפה שהוא מרגיש נכון שזה היום שהוא חותם. זה לסגור את היום, לחתום את היום עם הרבי שליט"א מלך המשיח. יש היה בחור שהיה שליח אצלנו בישיבה שכל יום קרא מכתב של הרבי ליד החדר של הרבי. הוא אומר לי לא פספסתי כל הקבוצה הזה. הוא קרא שלוש מאות שישים וחמש מכתבים של הרבי כל יום. תחשוב, הוא היה לו כל יום מכתב, הוא אמר לי היה לי גילויים נפלאים. ועוד דבר שצריך לזכור שאנחנו מדברים על אורות ועניינים נפלאים. הימים בקבוצה זה ימים רגילים, לפעמים יום רגיל. אני קם בבוקר ולומד ומתפלל וזה תמיד כשמבקשים טיפים לפני קבוצה אז אומרים זה כמו לשים תבלינים לפני האוכל עצמו. כאילו תשמור על הזה, תעשה את זה, תעשה את זה. זה הרבה כלים יפים לשמור תקווה, חברותא טובה, לחסידיס בוקר שתעיר אותך ותהיה רציני ולא יודע מה. אבל בסוף אה אה בסוף הבסיס זה הרגיל ואני אומר ככה תיקח עוד עשר שנים קדימה, בטח בגאולה כבר וכולי. אבל עשר שנים קדימה מהיום אתה בבית שלך ברגיל, ושם ברגיל אני

51:44 דובר 2 צריך. אני יושב על הספה וקורא איזה לא יודע, קורא ספר. אני זוכר שעכשיו אני חסיד של הרבי. אני זוכר האם בחיים הרגילים שלי, כשאני אבוא לחיים אמיתיים, אני באמת אהיה ב. זאת אומרת, אני אגיד זה מילים יותר פשוטות. בימים הרגילים, בקבוצה שאין גילויים ואין איזו התוועדות מיוחדת ואין משהו. אפשר לגלות את העצם בצורה הכי אלוקית ונפלאה שאני יושב

52:11 דובר 6 לא תשרי, לא כלום, לא שלוחים

52:13 דובר 2 לא כלום. אני יושב באמצע, אה, לא יודע, טבת באמצע, לא יודע, אדר זמן שהוא לא אייר, סיוון, תמוז, זמן שסינסינטי ריק בכלל. איהו ומלכותיה בלחודוהי. אני יושב ואני לומד גמרא, תורת השם תמימה, ואני יודע שבזה אני מקיים את רצונו הקדוש של הרבי מלך המשיח שליט"א, ובזה אני, אני עושה את מה שצריך לעשות ובזה אני מגשים את תכלית ירידת נשמתי לעולם הזה. זה, שם אני מחדיר את כל העוצמות, את כל הדברים. ברור שגם ההתוועדויות וגם ברור שגם הדברים בסוחרים, אבל הדברים הפשוטים של היום יום ששם אני מכניס את האלוקות, זה נותן את כל הכוח לכל החיים, שביום שאני אשב עוד עשר שנים לקרא ספר סתם ופתאום אמצא את עצמי באיזה דבורים בתהלים אני אעצור להגיד בוא'נה, דווקא פה אני צריך לעשות משכן, אה, אה, אה-

52:57 דובר 6 בחיים, בחיים, בחיים

52:57 דובר 2 לשכינה, כן משכן לקדוש ברוך הוא.

53:00 דובר 6 ולהורים. יש הורים ששולחים חלקם פעם ראשונה.

53:03 דובר 2 ולהורים?

53:04 דובר 6 כן. מה המקום שלהם בכל הסיפור? כאילו חבר'ה בני עשרים. בוא נזכור, כן, חבר'ה אנשים מבוגרים כבר. מה המקום של ההורים?

53:10 דובר 2 אז זה גם צריך לזכור. באמת באמת צריך לזכור את זה ואני חושב שההורים היום עושים עבודה נפלאה בעניין הזה וכל הכבוד להורים. יצא לי כמה פעמים מאחורי הקלעים לדבר עם הורים של בחורים ואתה רואה שהם ממש רוצים. אז מצד אחד אני אגיד את זה במילים, אה, אה, קצת גסות. הבחורים לא אוהבים שחופרים להם, כן. מצד שני ואני זוכר את זה, אני לא אשכח, אה, בקבוצה מדי פעם הייתי מתקשר הבית ו... בסדר, כמו כל בחור שלו זה. ופעם אבא שלי שלח לי מכתב לקבוצה. הוא כתב לי מכתב. אני זוכר מה כתוב במכתב.

53:41 דובר 6 מכתב בדואר.

53:42 דובר 2 מכתב, מכתב בכתב יד שהוא שלח.

53:44 דובר 6 זה נדיר היום זה אפילו לא היה וואטסאפ.

53:46 דובר 2 לא היה וואטסאפ אז, אבל כאילו מכתב בכתב יד שלח לי עם מישהו עם, עם כמה דולרים זה ואני זוכר, אני זוכר ש-ש-מה כתוב התוועדות שהרב לישנסקי[?] ראה את המצב שהם נסעו לקבוצה. כאילו זה ובני יקירי עכשיו בסדר, כל מכתב שאבא כותב לבן שלו בסדר, זה מה? אבל זה היה בכתב יד. זה היה ואני זוכר שהתקופה אחר כך התרו-- הייתי מרומם מהדבר הזה. התלהבתי שכן, אנחנו, אבל אני זוכר ש-שכשאנחנו היינו בארץ בתור בחורים היינו מקבלים מכתבים מסינסינטי. זה היה, אז אפילו וואטסאפ יכול לרומם, כן, היום. וואטסאפ זה גם בחור מסינסינטי שולח הודעה למישהו בארץ. אנחנו חושבים עליך פה בסינסינטי, לא יודע מה זה אומר. אז דבר ראשון שההורים מדי פעם אומרים לילדים שלהם ומזכירים לילדים שלהם, "תשמעו, אתם הנציגים שלנו שם. אה, אה, אה, איזה כיף לדעת שאתה בסינסינטי ולא, לא להיכנס עכשיו תמיד מה למדת, מה לא למדת. עצם זה שאתה בסינסינטי, אני זוכר שקיבלתי את האישור אפידביט והלכנו לשלם. חזרתי מהקאמפ. אתה יודע, אתה בקאמפ, אתה בכלל באיזו הזיה אחרת. הייתי מנהל פעילות בכלל. אז היה בלאגן ולסגור, לקפל את כל השטח. לא יודע מה, ועברנו באמצע היה כאילו בלאגן ואתה נוחת מהזיה אחת ויאללה. ואבא שלי חיכה לי בכפר חב"ד ובאוטו והוא יצא מהאוטו והוא התחיל לרקוד איתי. הוא אמר לי, "אנחנו הולכים עכשיו לסדר את ה, את האפידביט. הולכים לסדר את התשלום של אפידביט. בוא'נה, כל החיים חלמתי ש--" ואני כל כך נהניתי מהדבר הזה. עכשיו כל השנה לא יודע כמה קשר היה לי עם הבית. כמה דיברתי עם אבא שלי בטלפון. אני יודע מדי פעם, כמו כל בחור. לא, עכשיו אין

55:09 דובר 2 לי יותר מדי בעיות וזה, אבל אני זוכר שהרגעים האלה זה רגעים שבוא'נה ההורים שלי, תכלית חייהם שאני אהיה פה בסינסינטי. אני, אני, אני, אני, זה משהו. אז שההורה מתקשר לילד שלו בשמחה ואומר לו, "תשמע, איזה יופי, מה קורה בסינסינטי ומה חדש?" אפילו הבחור סתם מעדכן אותו מה אני זוכר ש, שכשהיה לי איזה, איזה, איזה מאמר טוב שלמדתי והייתי מתקשר לאיזה בחור בארץ לשתף אותו, היה לי איזו חוויה. אני זוכר שהבחור בארץ, אה, בחור, אני אגיד את זה בעוד יותר, כן. מתקשרים אליי בחורים מסינסינטי ובחור לפעמים מתקשר סתם לספר לי את הבעיות שלו, בסדר. מדברים איזה שעה, שעה וחצי. בסדר, נניח. הלוואי שיהיה זמן לכולם. ואז מסיימים את השיחה, מדברים. הוא אומר לי, "תשמע, בוא'נה, אתה שמעת פה את כל הצרות שלי." אני אומר לו, "תשמע, אתה סיפרת את הצרות שלך, אבל אני שמעתי בחור בסינסינטי. אני שמעתי בחור בסינסינטי, בקבוצה. הצרות שלך בסדר, זה עוד משהו. אנחנו נסתדר, הכל טוב, זה יעבור הכל בסדר. אבל אתה קולט שאתה מחיה פה מישהו מהארץ?" אז, אז דבר ראשון גם הבחורים צריכים לדעת את הכוח שיש להם שהם בסינסינטי. שמתקשרים אומרים כן, אני פה, אני בסינסינטי והנה בוא תשמע את היחיד ובוא תשמע את ה, את ה, את האלימות פה ובוא תמונות מסינסינטי וזה. נכון שהיום זה כבר ה, ה, נהיה כן גלובליות נהייתה יותר, אבל כשההורים התקשורת של ההורים זה לדעת ולדעת גם שהילדים שלכם כן לפעמים צריכים כסף ולפעמים גם אם אין לכם כסף לשלוח להם תגידו להם וואו איזה יופי. אני זוכר שבקבוצה היה בחור שלא היה לו נעליים ואמא שלו התקשרה אליו

56:26 דובר 2 כי ראתה בתמונות באינטרנט שאין נעליים לבחור שהנעליים שלו קרועות. אז היא אמרה לו תשמע, אין לי כסף לשלוח לך עכשיו אני אבקש ממישהו שעדיין לא הצלחתי לשלוח. אין לי כסף לשלוח לך, אבל יש קופת בחורים. תלך לקופת בחורים, הם יעזרו לך. יש קופת בחורים שעוזרת לבחורים. אז אמא, היה לי עכשיו איזה כמות גדולה של כמה אלפי דולרים. הלוויתי את כל הכסף לקופת בחורים והם עכשיו מחלקים כובעים וחליפות. הם היו צריכים את הכסף. לא יודע מה שהיה שם בדיוק באותו זמן. זה סיפור מיוחד, אבל אני התלהבתי גם מזה שהאמא ראתה ואמרה לו תדאג לעצמך לנעליים. היא שמה לב, היא לא. כן, יש את העבור הידוע שאמא מתקשרת לילד שלה ומתחילה איתו שיחה והוא בסמינר צעיר אומרת לו נו, קר שם מדברים. נו ואיך אתה? אתה עם סוודר? בסוף השיחה הילד עם מעיל וקפוצ'ון ולא יודע ושמו סוודר ועוד מעיל ועוד מעיל כי היא רצתה שהאמא יהיה לה חם. כן, אבל כשבחור מתקשר וההורים מתקשרים ויש את התקשורת הזאת אז הבחור מרגיש שהוא לא באמת בכזה מרחק שיודעים לפני שבת לשלוח לו שבת שלום או לא יודע מה. אם לא תפסו אותו אז לדאוג שמישהו יגיד לו זה כבר וגם להיות פנוי מדי פעם לשאול את הבחור מה באמת עובר עליך יותר קצת לעומק. אם מצליחים, ברוך השם רואים.

57:40 דובר 7 תמיד ההורים זה לפעמים יעדיף משפיע או מישהו אחר.

57:43 דובר 2 כן כן, אבל כשההורים יש את התקשורת הפשוטה שהבחור יודע שהוא יכול להתקשר לאמא שלו ולבכות לה שקשה לו עם החברה אז זה מועיל. נותן בחור יודע שיש לו לאן לפנות.

57:53 דובר 7 רציתי לסיום אנחנו שואלים פה את כולם טיפ בעבודת השם או בחינוך משהו שעובד לך או שאתה ראית בחיים שלך ואתה יכול לשתף אותנו אז אם תוכל איזה משהו אישי.

58:06 דובר 2 אז כמו שבאמת לי זה הדבר שהכי עוזר שאני מנסה להתמיד בו. אבל לשבת לכתוב לרבי ו א. לשבת לכתוב לרבי או בכלל עצם הכתיבה היא כבר עושה את זה. זה גם פרק בפני עצמו שאתה צריך לעשות כן. אחת לתקופה לשבת לכתוב לרבי ולראות באמת כל ניגון לבוא ולשים הכל. וגם הדבר השני שדיברנו שאני חושב שזה טיפ מאוד מאוד. גם אם לא דיברת עם משפיע כמה חודשים להעיז להיות כנים עם משפיע ברמה הכי פשוטה והכי כנה שיש. לשים את הדברים על השולחן ולהעיז לדעת לקבל גם. אני אסיים עם הטיפ הזה. אני זוכר שבקבוצה יום אחד המשפיע שלי אמר לי שהוא נזכר בי. יהודי תלמיד חכם, חסיד גדול ואני התלהבתי. הוא אמר למדתי זה. ראיתי איזה מכתב של הרבי הריי"צ ונזכרתי בך ואני התלהבתי. הו, בטח נזכר, נזכר בחסיד. אתה יודע, אני כאילו אמרתי. אמרתי לעצמי מה יכול להיות? אבל חכמתי מאוד וזה ואז הוא אמר לי את הכרך ואת העמוד ופשוט ניגשתי ופתחתי את זה ואני קיבלתי סטירה על הפנים. הרבי הריי"צ מדבר שם חריפות על מישהו שצריך לעשות תשובה בעניין מסוים והמשפיע מצא דרך לעשות את זה. אני כל כך נהניתי מזה. נהניתי מזה בשתי דברים. א. הוא ידע לתת את הביקורת וידע איך להגיד אותה ו ונהניתי מזה שהוא חשב עליי שהוא כן עליתי בפניו. בסדר, זה אני אומר ברגע שאנחנו כחסידים נדע לדבר אחד עם השני אז והפניות הנפשית שלנו לא תהיה על הישרדות חברתית או משהו כזה. אז כל הקבוצה תהיה אצלנו משהו עצמי ומשהו מהותי, וזה יגרום מצב כזה שבחור גם אחרי החתונה וגם עוד עשר שנים או לא יודע מה

59:52 דובר 2 הוא לא יסע לרבי רק שיש לו חברים. הוא לא יסע לרבי כי כי התארגנה קבוצה והוא נסע לרבי גם הוא נסע לבד. הוא נוסע גם שלא בדיוק הכי מגניב לו וכי זה הוא יודע שבלי לנסוע לרבי אחת ל אז החיים הם אחרת לגמרי. אם הוא לא נוסע לרבי אז החיים חסרים כי חסר ב נסיעה הפיזית הגשמית הרבה פעמים בחורים בזה אני אסיים. הרבה פעמים מבריחים[?] ששואל אותם "למה לא היית אצל הרבי?" הוא אומר "כן, אני איזה עשר שנים לא נסעתי." למה? כי לא, אין לי חברים שם. עם מי אני אהיה? אבל כי הכל מבוסס על זה שקבוצה הייתה רק חברתית ורק לזה. אם אני אדע שכל זה שאני נוסע לקבוצה זה רצון אלוקי שהרבי רוצה שאני אהיה וכל בחור שייך להיות בקבוצה וכל בחור שייך להיות של הרבי בדור שלנו, כי, כי אם לא אז הכל היה מתבטל. וזה תומכי תמימים, הכי, הכי שבחורים שהרבי רוצה שיהיו לידם. ואם אני זוכר את זה ומזכיר את זה לעצמי וכל אלה שמתעסקים מסביב יודעים ומתעסקים ואנחנו כחסידים יכולים לדבר על זה אחד עם השני ויודעים לעורר אחד את השני ולא עסוקים בהישרדות. אז אינני הפניות הנפשית להתעסק בעניינים של לימוד והפצת בשורת הגאולה ולהתעסק בעניינים של משיח ובעניינים שאנחנו צריכים להתעסק להביא את ההתגלות. יהיו, אמ, בחולו.

1:01:01 דובר 8 כן.

1:01:01 דובר 2 ש-ש-שהרבי שליט"א מלך המשיח יתגלה ויהרוס לקבוצת החלומות.

1:01:08 דובר 8 שכל זה, כל הפרק הזה יהיה לבטלה.

1:01:10 דובר 2 כן.

1:01:11 דובר 8 יהיה חסר זה. אני באמת אני לאחרונה פגשתי, שיתף אותי איזה חבר טוב שהוא טס לרבי לארבע שעות. הוא אומר "טסתי לרבי, הגעתי." הוא כותב, כותב, מגיע לאוהל, כותב מכתב, חוזר בחזרה לארץ. אני הייתי בשוק ארבע שעות. כאילו אתה יודע, אתה טס, תוסיף איזה סידור. לא יודע, הולך רק לזה. ממש חרט בי נקודה, מה שאתה מדבר שאנחנו טסים בלי קשר. כן. טוב הרב חיים אמר הרבה, יישר כוח.

1:01:37 דובר 2 לחיים, לחיים קבוצה פ"ז היקרה שיהיה הצלחה בקבוצה.

1:01:40 דובר 8 אמן.

1:01:40 דובר 2 בלי ריגושים, בלי לחפש מסביב עצם ישתב בגוף הדמל'קה[?] להיות של הרבי שליט"א מלך המשיח. לחיים לחיים.

1:01:47 דובר 8 יישר כוח.

1:01:47 דובר 2 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

1:01:49 דובר 8 אמן. הרב חיים אמר הרבה יישר כוח גדול. תודה.