פנינים מר' מיילך – הרב אלימלך צוויבל ע"ה · קטע 25 · כ״ח תשרי תשפ״ה · 4:48
לימוד חסידות אליבא דנפשיה
תיאור הפרק
מה פירוש הדבר?
השמע המקורי · הערך על הרב אלימלך צוויבל בחב"דפדיה
תמלול אוטומטי מהשמע, ותרגום מכונה לעברית. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.
00:04 אבל בכל זאת, משהו [לא ברור]. מה פירוש הדבר? [לא ברור], שצריך ללמוד אפילו אליבא דנפשיה. הביטוי „אליבא דנפשיה“ הרי [לא ברור]. [לא ברור] שאתה לומד מאמר חסידות אליבא דנפשיה. הביטוי פשוט: אליבא דנפשיה. אינני יודע [לא ברור] הקבלה, אבל הפירוש פשוט. כשלומדים מאמר, ולומדים את המאמר על עצמנו, הופכים את החסידות למשהו שנוגע לנו. אליבא דנפשיה — שהוא רוצה [לא ברור]. אליבא דנפשיה, מה זה אליבא דנפשיה? לומדים מאמר, ובמאמר מדברים על עניין מסוים, וכל דבר שלומדים אפשר לקחת כעניין שנוגע לנו. אליבא דנפשיה פירושו [לא ברור]. זה לא כל העניין, אלא צד אחד; אבל זה צד. ובכל זאת, הביטוי בנוי על [לא ברור]. הביטוי „עניין שנוגע לנו“ קצת קשה לי כאן. [לא ברור] אבל מה אפשר ללמוד מזה
00:04 אבער דאך עפעס [לא ברור]. וואס מיינט דאס? [לא ברור], אז מ'דארף לערנען אפילו אליבא דנפשיה. די ווארט „אליבא דנפשיה“ איז דאך [לא ברור]. [לא ברור] אז דו לערנסט א מאמר חסידות אליבא דנפשיה. די ווארט איז פשוט: אליבא דנפשיה. איך ווייס נישט [לא ברור] די קבלה, אבער דער טייטש איז פשוט. ווען מ'לערנט א מאמר, און מ'לערנט דעם מאמר אויף זיך, מאכט מען פון חסידות עפעס וואס איז נוגע צו זיך. אליבא דנפשיה — אז ער וויל [לא ברור]. אליבא דנפשיה, וואס איז אליבא דנפשיה? מ'לערנט א מאמר, און אין דעם מאמר רעדט מען וועגן אן ענין, און יעדע זאך וואס מ'לערנט קען מען נעמען אלס אן ענין וואס איז נוגע צו זיך. אליבא דנפשיה מיינט [לא ברור]. דאס איז נישט די גאנצע זאך, נאר א צד; אבער ס'איז א צד. דאך די ווארט איז אויפגעשטעלט אויף [לא ברור]. איך געפין אין דעם די ווארט „אן ענין וואס איז נוגע צו זיך“ א ביסל שווער. [לא ברור] אבער וואס מ'קען פון דעם אראפלערנען
01:45 בעבודת ה'. אבל הרי לומדים חסידות, וזה דבר פשוט, שהוא פשוט עניין בפני עצמו. ולומדים את זה בבוקר. את החסידות שלומדים אפשר הרי ללמוד ולחשוב על עצמנו. [לא ברור] לומדים שתיים־שלוש שורות, [לא ברור]. צריך ללמוד חסידות אליבא דנפשיה. בכל עניין, לא רק [לא ברור], אלא לחשוב על העבודה האישית שלו. וכשהוא לומד מאמר חסידות, הוא לומד אליבא דנפשיה. בכל עניין, לומדים חסידות לעצמנו. הכוונה היא: אני לומד את העניין, אבל העניין נוגע לי. געשמאק במצווה, חיות ב[לא ברור], קטע במאמר — [לא ברור]. אליבא דנפשיה, מהו בחור? אני תוהה: מה בחור אומר לי, בחור [לא ברור] לי, בחור מראה לי את הפירוש של אליבא דנפשיה. אליבא דנפשיה פירושו כך: שאתה קם [לא ברור]. צריך ללמוד חסידות, וזוהי חסידות אליבא דנפשיה. [לא ברור]. לחיים,
01:45 אין עבודת השם. אבער מ'לערנט דאך חסידות, איז א דבר פשוט, וואס איז פשוט אן ענין. און מ'לערנט דעם צופרי. אז די חסידות וואס מ'לערנט, מ'קען דאך לערנען און טראכטן אויף זיך אליין. [לא ברור] מ'לערנט צוויי דריי שורות, [לא ברור]. מ'דארף לערנען חסידות, אליבא דנפשיה. יעדן ענין, נישט נאר [לא ברור], נאר ער טראכט אויף זיין אייגענער עבודה. און בשעת ער לערנט א מאמר חסידות, דאך לערנט מען אליבא דנפשיה. יעדן ענין, מ'לערנט זיך חסידות. די ווארט גייט: איך לערן דעם ענין, אבער דער ענין איז נוגע צו מיר. א געשמאק אין א מצוה, א חיות אין [לא ברור], א שטיקל אין א מאמר — [לא ברור]. אליבא דנפשיה, וואס איז א בחור? איך וואונדער זיך: וואס א בחור רעדט מיר, א בחור [לא ברור] מיר, א בחור ווייזט מיר דעם טייטש פון אליבא דנפשיה. אליבא דנפשיה מיינט אזוי: אז דו שטייסט אויף [לא ברור]. מ'דארף לערנען חסידות, און דאס איז חסידות אליבא דנפשיה. [לא ברור]. לחיים,
03:30 לחיים, לחיים. לחיים, לחיים, לחיים. [לא ברור] מה היה החידוש, ליהודי היה בזה טעם, [לא ברור], אפילו כשאמרו את הקטע בפשטות, זה לא היה דבר של מה בכך. אפילו הקטע הזה לא היה [לא ברור], זה לא היה דבר של מה בכך. [לא ברור]. הרבי אמר: בכל עניין בחסידות שלומדים, בכל עניין, [לא ברור], צריך לחשוב: את החסידות הזאת לומדים על עצמנו. להתעכב [לא ברור], בדרך יהודית, חסידות. [לא ברור], שאדם [לא ברור], חסידות שהיא פשוטה. חסידות היא [לא ברור]. אבל אפשר. הפעם אני רוצה — לחיים, לחיים. לחיים. זה מושך אותי, זה מושך אותי, ואני [לא ברור]. איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי.
03:30 לחיים, לחיים. לחיים, לחיים, לחיים. [לא ברור] וואס איז געווען א חידוש, א איד האט א טעם געהאט, [לא ברור], אפילו דעם שטיקל פשוט געזאגט, איז נישט געווען א זאך. אפילו דער שטיקל איז נישט געווען [לא ברור], איז נישט געווען א זאך. [לא ברור]. דער רבי האט געזאגט: יעדן ענין אין חסידות וואס מ'לערנט, יעדן ענין, [לא ברור], דארף מען טראכטן: די חסידות, דאס לערנט מען אויף זיך. זיך דערוויילן [לא ברור], מיט א אידישן דרך, חסידות. [לא ברור], אז א מענטש [לא ברור], חסידות וואס איז פשוט. חסידות איז [לא ברור]. אבער מ'קען. דאס מאל וויל איך — לחיים, לחיים. לחיים. דאס מיך שלעפט, דאס מיך שלעפט, און איך [לא ברור]. איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי.