פרק 258 - סיפורים נוספים על חסידי הרבי הרש"ב.

00:01 החסיד פולק כהן מספר סיפור מעניין. אה ישבו החסידים יחד עם הרבי הרש"ב והבן שלו, הרבי הריי"צ, בביתו של יוזיק גורביץ בוורשה. והרבי הרש"ב הלך לנוח קצת בחדר שהכינו בשבילו והבן שלו, הרבי הריי"צ, פקד עליי לעמוד ליד פתח החדר האמצעי ולשמור שאף אחד לא ייכנס לשם. הוא בעצמו, הרבי הריי"צ, נשאר לשבת עם החסידים. אני עשיתי כמצוות הרבי. סגרתי את הדלת, נשארתי לבדי בחדר ואז שמעתי דפיקות בדלת. לא עניתי, אבל כאשר הדפיקות חזרו ונשנו, פתחתי מעט את הדלת כדי לומר לדופק שאין רשות להיכנס עכשיו. ואז ראיתי שהיה הרבי הריי"צ. הוא עמד שם ואמר לי בצחות לשונו, "אומנם אתה עומד במשמר, אבל את המפקד מותר לך להכניס". נכנסו ורב פייבל זלמנוב וישבו בחדר האמצעי והמשיכו בדבריהם בהם התחילו טרם היכנסם לשם. הרבי הריי"צ סיפר שבאספת הרבנים שהייתה בפטרבורג, אחד הרבנים הנכבדים דעתו הייתה מנוגדת לדעתו של הרבי הרש"ב, שהרבי הרש"ב אמר אז באספת הרבנים בשנת תר"ע, אז הרבי הרש"ב אמר שאין צורך שהרבנים ילמדו רוסית, אבל הרב הנכבד הזה כדי להוכיח את צדקת דבריו הביא את דברי האדמו"ר הזקן. האדמו"ר הזקן אמר כאשר הוא חזר מבית הסוהר בפטרבורג, "אילו הייתי יודע את שפת המדינה ולא הייתי צריך לדבר על ידי מתורגמן, היה לי קל יותר". אז ככה רצה אותו הרב הנכבד להוכיח את הצורך כביכול ללמוד רוסית. אז הגאון רבי חיים מבריסק אמר לו ככה, אני אספר לך סיפור. ידוע שהרב הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, על ידי זה שהוא היה אומר בתפילת הבוקר את קדושת הכתר, היה גורם לברכה, להקרות שהם ילדו ילדים. טוב, ופעם אחת קרה שנערה משרתת ילדה ילד בלתי חוקי. נו, כמו שיכול לקרות

02:49 חלילה וחס. מעשה זה עורר בברדיצ'ב רעש גדול. לקחו את הנערה הזאת לרב וצעקו עליה, "תודי באשמה במה שעשית. תגידי ממי נולד הילד?" הנערה אמרה, "מה זאת אומרת? מהרב. כולם יודעים שמאמירת כתר שלו בקדושה בתפילת הבוקר נפקדים בילדים". וסיים רבי חיים מבריסק, אתם מבינים? היא נכנסה להיריון מאיזה חייל שיכור, אבל להאשים האשימה את הרב ודי למבין בקשר כאן בין כביכול הצורך ללמוד רוסית. וסיפור נוסף על משפט בייליס הידוע. במשפט בייליס אחד מעורכי הדין הגדולים היה עורך הדין גרוזנברג. הוא היה עורך דין מאוד מפורסם והוא היה צריך הרבה מאוד ספרים כדי לעיין בהם כדי להכין את הנאומים שלו. כאשר הוא שמע, עורך הדין גרוזנברג, שאצל הרבי הרש"ב ישנם ספרים רבים, הוא ביקש להביא לו ספרים אלה. השליח של גרוזנברג הגיע לליובאוויטש ולא ידע שהרבי הרש"ב לא נמצא שם באותו זמן, והוא נכנס לליובאוויטש לאולם הישיבה הגדול בזמן שלמדנו כך מספר רבי רפאל כהן. סיפרו אז בליובאוויטש שגרוזנברג היה צריך מאה וחמישים ספרים ושלושים ושלושה מהם הוא השיג אצל הרבי הרש"ב. הרבי הרש"ב שלח אליו את הספרים וצירף אליהם מכתב שבו הוא מחזק את עורך הדין גרוזנברג בעבודתו ומעודד אותו. הוא גם ביקש ממנו שאת הנאום שהוא ישמיע לפני השופטים המושבעים הוא יערוך בצורה כזאת שהוא יסיים את הנאום בפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". וגם בירך אותו הרבי הרש"ב בירך את גרוזנברג שיצליח במשימתו. גרוזנברג הסכים לבקשתו של הרבי הרש"ב. הנאום שלו היה ארוך מאוד. הוא נאם זמן רב ובסוף דבריו פנה אל האסיר מנדל בייליס, שישב על ספסל הנאשמים ואמר לו את המילים הבאות מנדל בייליס. אם אפילו יאטמו השופטים את אוזניהם

05:38 ואת ליבותיהם יטו מהאמת ויחייבו אותך בדין, אל ייפול רוחך בקרבך. מסור נפשך אל ה' ככל יהודי נאמן המוסר נפשו אל השם יתברך באמירת הפסוק שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. וסיפור נוסף על חסיד של הרבי הרש"ב. אחד מהחסידים היה קבלן ממשלתי. קינאו בו אנשים רעי לב והעלילו עליו עלילות שווא. הייתי אומר בסוגריים שזה נשמע מוכר. משפטו עמד להתקיים בפטרבורג. החסיד, אפילו שהיה חף מפשע, לא היו לו שום עדויות וראיות על העובדה שהצדק עימו. ואילו לאנשי הרשע היו עדים וראיות אשר בשקר יסודם. בא החסיד אל הרבי וסיפר לו. אמר לו הרבי הרי אתה נוסע לפטרבורג ברכבת. באיזו מחלקה אתה נוסע? אמר לו החסיד במחלקה השלישית או השנייה. אמר לו הרבי הרש"ב אתה תיסע עכשיו במחלקה הראשונה. ובירך אותו. יצא החסיד מלפני הרבי, שמע בקולו ונסע לפטרבורג במחלקה הראשונה ברכבת שבה היו בכל חדר שני אנשים בלבד. הם נסעו כל הלילה ולמוחרת עם שחר לקח את טליתו ותפיליו והכין עצמו לתפילה. תפילתו אכן הייתה מתוך מעמקי ליבו, משום שהיה בעת צרה. לאחר גמר התפילה אמר תהילים, וגם כאן שפך את ליבו לשם יתברך. שכנו לחדר שכב במקומו, והחסיד היה סבור שהוא ישן עדיין, אבל למעשה היה ער ועקב כל הזמן אחרי שכנו החסיד. לאחר מכן קם ממשכבו, התרחץ, הוציא מהתיק דברי מאכל וישב לאכול. גם החסיד הוציא מתיקו דברי מאכל, וישבו שניהם לשולחן ואכלו כל אחד משלו, ובינתיים נקשרה ביניהם שיחה. נתגלגלו הדברים עניין לעניין. שאל שכנו של החסיד למה בכית כל כך בתפילתך? ניכרים על פניך בעת צער. סיפר לו החסיד על העלילה ואת כל העניין בקצרה.

08:16 והגיעו לפטרבורג פנה כל אחד לדרכו. כעבור ימים אחדים נערך המשפט. מה מאוד נבהל החסיד בהכירו את השופט. היה זה האיש אשר איתו נסע ברכבת. אמנם השופט, לאחר שכבר שמע מהנאשם את כל הסיפור, כשהוא למעשה מסיח לפי תומו, הבין שאכן דבריו אמת וזוהי עלילת שווא וזיכה אותו בדין. או אז הבין החסיד למה אמר לו הרבי לנסוע במחלקה הראשונה