פרק 233 - ל"ג בעומר חסידי.

00:01 אנחנו מספרים כרגע על חגיגת ל"ג בעומר אצל הרבי הצמח צדק בשנת תר"ד, שזה בערך אלף שמונה מאות ארבעים וארבע. כלומר בשנה שבה כבר התחילו להתיישב מחדש באחוזות של האצילים והפריצים השונים. ואז על זה מספר החסיד ששמו רבי חנ-- רבי הנדל. כנראה חנוך הנדל. בשנה הראשונה שהייתי בליובאוויטש שהיה שנת תר"ד, ל"ג בעומר היה אז ביום שלישי. סדר חגיגת ל"ג בעומר היה כפי הנהוג בימי קדם. לצאת אל מחוץ לעיר, לפעמים אל הכיכר שלפני החצר ולפעמים אל שדה המישור שבכפר אחרימובי. בחצר גר באותם ימים המופלג החסיד שלמה בן שמשון, ממקושריו של הרבי האמצעי. בכפר אחרימובי גר המופלג יוסף מיכאל. איש בא בשנים שהיה ממקושרי רבנו הזקן. את מקום חגיגת ל"ג בעומר היו קובעים שבוע שבועיים לפני זה, ולפי רוב היו מטילים גורל בין שני אותם חסידים האמורים. הזוכה בעריכת החגיגה היה מזמין את החסידים, היושבים, יושבים כמובן שלא... הלומדים, יושבים כלומדים והאורחים לבוא אליו בערב ל"ג בעומר ואחרי תפילת מנחה גדולה ביום לב לעומר היה עורך סעודה גדולה בדגים, בשר, שנמשכת עד תפילת ערבית. בשעת הסעודה היו חוזרים חסידות, מספרים סיפורי חסידים, מנגנים ורוקדים ואז ערים כל הלילה מתפללים בהשכמה תפילה בציבור במתינות וגם באריכות, ובשעה אחת עשרה בבוקר למוחרת, בל"ג בעומר עצמו הייתה מוכנה סעודת חלב עם משקה לרוב, ומשעה שלישית אחרי הצוהריים היו מחכים לבואו של הרבי. ובשנת תר"ד עלה הגורל לזכותו של החסיד יוסף מיכאל, שכפי שאמרנו היה גר אז בחצר של האציל הזה, של הפריץ הזה. מתחילת חודש אייר נתן הצמח צדק רשות לחסידים לבוא לליובאוויטש אחרי שבמשך החורף אסר עליהם לבוא בגלל הצרות שהיו מתחילת מרחשוון עד לפני פסח. באותו חורף לא אמר

03:09 הרבי הצמח צדק מאמרי חסידות חוץ מכמה פעמים בודדות. בשבת הגדול אמר הצמח צדק מאמר חסידות ברבים. המאמר התחיל במילים "זאת תורת העולה" והייתה שמחה גדולה לאזרחי העיר בכלל ולאברכים היושבים בפרט, והמשולחים הודיעו שהצמח צדק הרשה לחסידים לבוא לליובאוויטש, ועל שבת שאחרי חג הפסח שהייתה שבת פרשת תזריע ומצורע הגיעו הרבה אורחים. מזמן לזמן נתרבו הבאים לשבת פרשת אמור ול"ג בעומר שלאחריה היו כארבעים מניינים אורחים והיו בהם רבי יצחק אייזיק מהומל ורבי הלל מפאריטש. בשבת פרשת אמור אמר הרבי הצמח צדק שלושה מאמרי חסידות. הראשון, "אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש". זה היה ביום שישי אחרי תפילת שחרית. מאמר שני להבין עניין כובד ראש בעבודה בנפש האדם היה לפני קבלת שבת. המאמר השלישי להבין בתוספת ביאור ישראל פירושו יש לי ראש, היה בשבת אחר הצהריים לפני תפילת המנחה. בל"ג בעומר בא גם הרבי הצמח צדק לאחרימובי, לאחוזתו של יוסף מיכאל, אמר מאמר עד הגל הזה ועדה המצבה היה שם כשעתיים וחזר לביתו. ואז הגיע שנת תר"ז. ערב ראש השנה היה יום שמח. סיבת השמחה של ערב ראש השנה תר"ז תלו החסידים בזה שהופיע הספר ליקוטי תורה של רבנו הזקן עם ההערות של הצמח צדק, ומשום כך קראו לשנת תר"ז שנה של אור. וסיבה נוספת לשמחה שבאותה שנה נשלם אצל הצמח צדק מניין שלם מבני ביתו, כי היו לו שבעה בנים ושתי בנות וחתנים, ואז התחתנה נכדתו הבכירה והתווסף לו אחד להשלים את המניין. וכפי הידוע ששלמות האב היא בבני בנים דווקא, ואין הבדל אם זה בין הבן או בין הבת וכדומה. גם רבנו הזקן אמר ששלמות המוחין שלו של הצמח צדק תהיה כשיושלם המניין שלו מקרב

06:04 בני ביתו. בכל ערב ראש השנה היה הרבי הצמח צדק אומר מאמר חסידות ודברי התעוררות, ואז באותו ערב ראש השנה של תר"ז אמר מאמר חסידות בעניין שלוש בחינות הכל. הכל הולך אחר החיתום, הכל הולך אחר המעמיד ממסכת שבת והכל הולך אחר העיקר. ולאחר מכן אמר היום צריכים להתכונן לקבל את אבינו מלכנו. אבא אוהב לב נקי, מלך אוהב לבוש נקי. הנחושת מקבלת חלודה, אבל כסף וזהב לא מקבלים חלודה, רק לכלוך. מהי נחושת? נחושת זה המידות של בני האדם. גם המידות הטובות מקבלות חלודה וזקוקים לעבודה רבה לנקות את החלודה. אבל כסף וזהב שזה אהבה ויראה לא מקבלות חלודה, אבל כן מקבלות לכלוך ואת הלכלוך הזה צריך לנקות וזוהי העבודה של ראש השנה לנקות את הלב ואת הלבוש. יש שני מלאכים שמלווים את האדם, וכאשר הם שומעים את ברכת אחד לחברו בליל ראש השנה אחרי תפילת ערבית לשנה טובה תכתבו ותחתמו הנאמרת מלב נקי הם המלאכים עולים למעלה כמליצי יושר לשנה טובה ומתוקה, כי אבא אוהב לב נקי ומלך אוהב לבוש נקי וזה גורם שהקדוש ברוך הוא יקבל את ההכתרה שמכתירים אותו עם ישראל. והרבי הצמח צדק סיים את המאמר במילים לשנה טובה תכתבו ותחתמו. והרבי מוהר"ש אמר שאכן הייתה זו באמת שנה של שמחה