פרק 232 - ייסוד ישיבות על ידי הרבי צמח צדק.

00:01 הרבי הצמח צדק ממשיך בדרכו לבנות תוכנית שתבלום את מגפת ההשכלה. כשחזר הצמח צדק לביתו הודיע מתוך אסיפת הרבנים בפטרבורג על פי מה שקרה עם משכילי ברלין, וולין, פולין וריגה והשתדלותם אצל הממשלה הרוסית לייסד בתי ספר לילדי ישראל כדי לקרר אותם בענייני יהדות ולקרב אותם להתבוללות עם ילדי הנוכרים. בשבוע השני לשובו של הצמח צדק לביתו הגיעו לליובאוויטש הרבנים הגאונים רבי דוד לוריא מביחוב, רבי שלמה ליפשיץ ממינסק ורבי יחזקאל ביינסון [?] מסלוצק לבקר את הרבי כדי להיוודע ממהלכי האסיפה ולהתייעץ באילו אמצעים יש לנקוט כדי לעצור בעד מגפת ההשכלה שהכופרים מכניסים בילדי ישראל. הרבי הצמח צדק סיפר להם את מצב העניינים וחיווה את דעתו שיש לחזק קצחי דרי ולהרבות בייסוד ישיבות ולפרסם כוונת אנשי ברלין להרעיל את ילדי היהודים בסם הכפירה ושבכוחם של עם ישראל לבטל את הגזרה של בתי הספר. כלומר השכולס, כי הם לא גזרה מהממשלה, אלא פעולת אנשי ברלין על ידי נציגם דוקטור ליליינטל. זאת ועוד, כל ההוצאות בהקמת ואחזקת בתי הספר יהיו על חשבון היהודים באמצעות מס מיוחד שהקהילות יטילו על אנשי הקהילה. ובמצב הזה שפרנסתם של עם ישראל לקויה מאוד והקהילות עדיין לא שילמו את המיסים עד עכשיו, כיצד יוכלו לקבל על עצמם לגבות מס חדש? ואם לא יגבו יהיו מוכרחים לשלם מקופת הקהל. הרבנים לוריא, ליפשיץ וביינסון היו מעמודי התווך שבין עסקני... המתנגדים ברוסיה הלבנה, ובדעתם יתחשבו גם עסקני ליטא. לאחר שהם עזבו את ליובאוויטש, הלכו להיפגש עם הרבנים הגאונים מווילנה, קובנה ובריסק וסידרו תוכנית של מלחמת תנופה נגד גזירת בתי הספר. הגאון רבי דוד לוריא ביקר בעצמו בווילנה ועל פי בקשת גאוני העיר נאם בפני קהל גדול על מה שהיה באסיפת הרבנים

02:46 בפטרבורג, שהממשלה גוזרת להקים שכולס כדי לבולל את ילדי היהודים בין ילדי הנוכרים, וכל זאת בעצת המשכילים אנשי ברלין. ימח שמם! קרא הגאון רבי דוד לוריא בזעם נורא, מה שהרעיד את כל קהל השומעים ועורר רעש גדול בכל העיר, כי כולם הכירו אותו כאיש מנומס וזהיר בלשונו. ואם הגאון רבי דוד לוריא מכריז בקול אדיר בעומדו במקום קדוש ימח שמם, בוודאי ובוודאי שהם ראויים לכך, ונאומו, נאומו נתפרסם בכל ערי ליטא. ונחזור מעט למצב היהודים בזמן ההוא. כשיצאה הגזרה בשנת תקפ"ד, אלף שמונה מאות עשרים וארבע, לגרש את היהודים מהכפרים פנו בשנה הראשונה הרבה מבעלי האחוזות מפלכי ויטבסק, מוהילב, שלא היה להם למי להשכיר את בתי העריכה שלהם וכדומה, אל שר הפנים בבקשה להתיר מושב היהודים בחצרות האדונים ובמלונות על פרשת דרכים. ובהרבה כפרים התאספו האיכרים וחתמו בקשות להחזיר את היהודים ואין שומע להם. כאשר ראו בעלי האחוזות שאחוזותיהם מתמוטטות, השתמשו באמצעים שונים להחזיק את היהודים בחצרותיהם. אבל מספרם היה מצומצם מאוד ורוב בעלי האחוזות נשארו במצב גרוע. במשך כעשרים שנה התאוננו בכל עת בפני שרי הפלכים ושר הפנים, שמאז גורשו היהודים התמוטטה הכנסתם וביקשו להתיר את ישיבת היהודים באחוזותיהם, אבל הבקשות שלהם נשארו ללא מענה. והנה בחורף תר"ד, כלומר אלף שמונה מאות ארבעים וארבע, עשרים שנה לאחר מכן, בחודש שבט קיבלו בעלי אחוזות אחדים בפלכי ויטבסק, מוהילב ומינסק לפתע הודעה משר הפלך וכך היה כתוב. "שר הפנים בישיבתו האחרונה" בלי תאריך, "החליט למלא את בקשתך" בלי תאריך, "אודות ישיבתו של יהודי פלוני ובני ביתו שהיה גר באחוזתך, וההחלטה נמסרה לבית פקידות שר הפלך כדי להודיעך." בעלי אחוזות והאיכרים קיבלו את היהודים המהגרים אליהם מהעיירות בסבר פנים יפות ועזרו להם

05:26 להסתדר היטב. במשך הקיץ בתר"ד הסתדרו כמה מאות משפחות בכפרים ובישובים והתפרנסו בהרחבה על ידי העברת מושבם מהעיירות לכפרים. הוטב גם מצב היהודים שנשארו בעיירות. כולם ידעו שההיתר לישיבת היהודים בכפרים ובישובים הוא פרי השתדלותו של הרבי הצמח צדק בביקורו אצל שר הפנים והשפעתו של הרבי הצמח צדק התרחבה עוד יותר. בשנת תר"א-תר"ב, אלף שמונה מאות ארבעים ואחד ארבעים ושתיים, יסד הצמח צדק את ישיבתו בליובאוויטש ומינה את בנו רבי ישראל נוח בתור ראש הישיבה ומגיד שיעור ואת חתנו רבי לוי יצחק בתור מנהל הישיבה. בייסוד הישיבה ראה הצמח צדק עצה טובה וגידור גדר, חיץ המפריד את התגברות מי הזדונות של שטף ההשכלה שהתפרץ אז בכל כוחה אל שערי המדינה. ועל ידי כלי טוב זה של ייסוד הישיבה... על יסודי התורה הטהורה באה ברכת שמיים מעל בגלל תל תחיה בבית ישראל. עשרים ושש שנים, מדי שנה בשנה העמיד הישיבה הקדושה הזו תלמידים בעלי כישרון רב, בעלי ידיעה גדולה בתורת הנגלה אדירי הדעה וההבנה בתורת החסידות, עבודה שבלב. הם התפזרו בכל גלילות המדינה להביא את האור. גם אנשים כגון מאפו, פרץ, סמולנסקין ועוד ביקרו בישיבה הזאת. רק ההשגחה העליונה הביאה אותם דווקא אל מבצר האויב. אבל אין ספק שאותם הימים או הזמן הקצר שישבו בצל התורה השאיר עליהם רושם עולמי ונצחי. כאמור, נמסר ניהול הישיבה בידי בנו רבי ישראל נוח ובידי חתנו רבי לוי יצחק. כל אחד מהם היה אומר שני שיעורים בשבוע, והתלמידים חולקו לשתי כיתות. כיתה אחת עשרים וחמישה תלמידים, כיתה שנייה שלושים וחמישה תלמידים, ולעתים גם ארבעים. בני הישיבה בכיתה הראשונה היו בני ארבע עשרה עד שבע עשרה. הכיתה השנייה שבע עשרה עד עשרים. כולם בעלי כישרון

08:16 ומתמידים בלימודם בנגלה גמרא ופוסקים, ומזמן לזמן היו לומדים פרק תניא ולפעמים רחוקות איזה מאמר בתורה אור. גם בשעת אמירת חסידות לא היו מרשים להם על פי רוב להיכנס רק בימים הנוראים ובימי חג הורשו להיכנס לחסידות. היו גם אלה שנקראים יושבים, אלה שכל התעסקותם הייתה בענייני חסידות. בהם היו שתי קבוצות אברכים אחרי חתונתם או חתנים לפני החתונה, מהם צעירים בעלי כישרון נעלה. אז זה קבוצה אחת. הקבוצה השנייה, אלה שאבותיהם החזיקו אותם על חשבונם הפרטי, או אלה שהצטיינו בלימודם והיו מתחככים בין החסידים. כי בתקופת נשיאותו של הרבי הצמח צדק היו תמיד נמצאים בליובאוויטש מנכבדי וזקני החסידים, ובכל עת היה מקום לשמש מהגדולים, לראות איך הוא מתפלל, איך הוא אוכל, איך הוא לומד, איך הוא מתנהג ולפעמים זה עצמו פעל על הצעירים יותר מאשר הלימודים עצמם. במשך השנים תרד-תר' העיר[?], הרחיב הרבי הצמח צדק את הישיבה בליובאוויטש ויסד לה סניפים בערים דוברובנה, רססנה, דוברומיסלה, רודניה, ליאזנא, קלישק, ינוביץ, בהם למדו כשש מאות תלמידים. בזמן ההוא חיזק הרבי הצמח צדק את שני הכוללים של אברכים. כולל אחד בהומיל בהנהלת הגאון החסיד רבי יצחק אייזיק אפשטיין. כולל שני בבוברויסק, בהנהלת הגאון החסיד רבי הלל מפאריטש. בשני הכוללים למדו יותר משישים אברכים, והצמח צדק הוסיף עליהם עוד כשלושים אברכים, ומחצית ההוצאה הייתה מהקופה של צדקה שבידי הצמח צדק. והרבי הצמח צדק יסד עוד כוללים בפולוצק, בדרימין, בדינבורג, בקורניץ, בעוזריץ', בקידן, בקפוסט, בפריאטי, בדיסנא, בקרמנצ'וק, בבוריסוב, בניקולאייב, ביאסי, בווייניז', בבישינקוביץ', בהורודוק, בסמליאן, במינסק, בסמילביץ', ובכל העיירות האלה היו כוללים מסודרים לאברכים המתקבצים משערי העיירות ועוסקים בלימוד הנגלה ולימוד החסידות תחת אדם מסוים שנבחר על ידי הרבי הצמח צדק. סדר הלימודים היה

10:58 על פי הוראת הצמח צדק. אחרי שקיבל הרצאתו של אותו נציג שלו לגבי מי הם האברכים ומה מצבם. הנציגים הנבחרים מהצמח צדק, מהם שהיו מופלגים בלימוד הנגלה והחסידות ובעלי עבודה שבלב, מהם שהיו מופלגים בלימוד החסידות ובעלי עבודה שבלב. והיה הצמח צדק בוחר עוד אחד להיות לעזר. בכל הכוללים הנזכרים, חוץ מהכוללים בהומיל ובבוברויסק היו לא פחות מעשרה אברכים, אבל לא יותר מחמישה עשר. ההוצאה הייתה על שלושה חלקים על חשבון הקופה המרכזית של הרבי הצמח צדק, וחלק הרביעי על חשבון העיר או על חשבון האברכים עצמם. ובנוסף לכוללים הקבועים נתן הרבי הצמח צדק צו לכל המשפיעים למקומותיהם ברוב יישובי החסידים. הנה מלבד הרבנים, השוחטים והמלמדים שהיו להם תפקידים לסדר שיעורי לימוד ברבים במשנה, בגמרא, בהלכה, באגדה ולימוד חסידות. הרבי הצמח צדק פרסם במכתב כללי פקודה נמרצת אל כל הרבנים שמושבותיהם חסידים, בייחוד שבכל עיר מושב שבהם ישנם מספר נערים הצריכים לשיעור להקים ישיבה עם ראש ישיבה במקום שאין מספיק נערים ימסרו אותם לידי מלמד הגון וטוב. אל המלמדים בערי יישובי החסידים שישתדלו לקבץ את כל הילדים והנערים לחדריהם, מבלי להשאיר אף ילד או נער בלי לימוד. להגדיל את חדרי המלמדים ולמעט ככל האפשר במסירת ילדים לתלמודי התורה. למה? כיוון שהצעת סגן שר ההשכלה הייתה שבתחילה ימסרו לבתי הספר ילדים ונערים שלא לומדים בכלל, ולאחר מכן את הלומדים בתלמודי התורה ולאחר מכן את הלומדים בחדרים אצל מלמדים. התעמולה הגדולה והמסודרת של הרבי הצמח צדק פעלה התעוררות גדולה ביותר בכל שדרות העם, ובמשך כמה חודשים נראתה פעילות גדולה בכל עיירות ויישובי החסידים וגם מחוצה להם במושבות המתנגדים. ומבלי להתחשב בסכנה הכרוכה בכך, ערך הרבי הצמח צדק

13:48 תעמולה גדולה במרץ לעורר את הקהילות, להשתדל למצוא מקורות לאמצעים הדרושים לייסוד בתי הספר. אשכולס[?], מה שנקרא. ועברו כארבע שנים עד שנמצאו מקורות הכנסה לבתי הספר, ובמשך ארבעת השנים האלה הוקל בהרבה חיוב הלימוד בבתי הספר, וקל היה להיפטר מזה. במשך חמש שנים הלשינו על הצמח צדק שלוש פעמים. במלשינות הראשונה ערכו פקידי המשטרה של העיר מוהילוב ביקורת וחיפושים בכל בתי בני הצמח צדק, חתניו ובני משפחתו, חוץ מאשר בדירה של הצמח צדק בעצמו, מכיוון שהוא היה אזרח נכבד שמבלי צו מיוחד או רישיון מיוחד משר הפנים אסור לערוך אצלו חיפוש. ולכן נמנעו מלחפש אצלו ורק חקרו ודרשו בנימוס הראוי. בשתי המלשינויות הבאות, לאחר שהצמח צדק הוכתר בתואר אזרח נכבד לדורותיו, לא נעשו חיפושים גם בבתי בניו, ורק חקרו אותם פקידי הבולשת והמשטרה. ובערב ראש השנה תר"ד היה הרבי הצמח צדק במצב רוח מאוים ביותר, ביודעו את גודל ההתנגדות של הממשלה בגלל המשכילים לקבלה ולחסידות בפרט ולתורת ישראל בכלל. כפי הידוע, אסרה אז הממשלה הרוסית הדפסת ספרי קודש בכלל וספרי חסידות בייחוד. ובאותו ערב ראש השנה סיפר הרבי הצמח צדק שבהיותו בפטרבורג נסע לקרונשטט הסמוכה לפטרבורג כדי להיפגש עם החיילים היהודים שהיו שם, וזאת לפי בקשתם של החיילים, והם קיבלו אותו בחגיגיות מרובה ואמרו לו רבי עבדנו ועמלנו רבות בצחצוח כפתורי המדים שלנו. בקשתנו שהרבי יצחצח את נשמותינו הטהורות ופרצו בבכי. הצמח צדק אמר אז לפניהם מאמר חסידות מחיתי כעב פשעיך. כמה מהחיילים שהיו בקיאים בתהילים בעל פה אמרו תהילים, והצמח צדק אמר את הכפתורים מצחצחים ומנקים בחול ובמים, חול אותיות התהילים מים דמעות. היום ערב ראש השנה ועל כל אחד לנקות ולצחצח את עצמו באמירת תהילים בדמעות מעומק

16:28 הלב. ויחד עם כך מתוך שמחת הנפש. אמרו החיילים לא בדמעות כובשים עיר, אלא בשיר, לחיים! לאחר מכן נהיה שמח יותר. וכך רצה הצמח צדק להמשיך עד שנת תר"ח. שנת תר"ז הייתה שנה שמחה וסיים הרבי הצמח צדק לשנה טובה תכתבו ותחתמו.