פרק 231 - ניצחון הרבי צמח צדק כנגד המשכילים.

00:01 אנחנו ממשיכים בסיפור על מאבקו של הצמח צדק בתנועת ההשכלה. מאבק אדיר שגורלו של העם היהודי מוטל על כף המאזניים, והצמח צדק נלחם בעבור כלל עם ישראל. היה שם גוי אחד שקראו לו הגרף גוליצין. הגרף גוליצין הזקן, אף שהורחק מכהונתו בתור ראש מועצת שר ההשכלה, הייתה השפעתו מרובה בחוגי הספירות הגבוהות של הממשלה. כולם זכרו עדיין את דבר היותו חברו של הקיסר אלכסנדר הראשון, ויועצו הפרטי נוסף על מעלת אהבתו את המדעים וגם יושר לבבו. כאשר שמע הגרף גוליצין את מה שהיה בוועידת הרבנים, נזכר על הוויכוחים עם הרב שניאור, כלומר בנו של רבנו הזקן רבי משה, שכבר סיפרנו רבות על הוויכוחים האלה, דודו של הרבי מליובאוויטש לפני כארבעים וארבע שנים, והרושם הטוב והגדול שעשה על כולם ובייחוד עליו על גוליצין. גוליצין ביקר את המלך ניקולאי והסביר לו שעד כמה שהוא מכיר את מהלך רוח היהודים בשאלת, בשאלת הדת, עלולים הם למסור את נפשם מבלי לסגת אחור או לזוז זיז כלשהו מאמונתם ודתם. ומי שנוגע ברבניהם נוגע בבבת עינם, ומשום כך עלול הדבר להביא לתוצאות בלתי רצויות. מאחורי הפרגוד נודע שהוועידה שהתקיימה בנוכחות שר ההשכלה עשתה רושם אדיר בחוגי ועד שרי הפנים, ההשכלה והמשפטים, ושביום השלישי דרש הקיסר ניקולאי את הפרוטוקול. גם נודע שהאיש שישב מימין שר ההשכלה היה שליח מיוחד ממשרד הקיסר. בזמן ההוא נודע ששר ההשכלה ציווה למנהל לשכתו למלא את בקשתו של הצמח צדק ולפרסם שהפסקת הדפסת ספרי קבלה וחסידות בשנת תקצ"ח איננה כפי שנתפשט השמועה הבדויה מפני שהממשלה אסרה הדפסתם ומכירתם, כי אם בגלל מיעוט בתי הדפוס של ספרי ישראל, והרשות נתונה להדפיס ספרי קבלה וחסידות כמו שאר ספרי ישראל או להביאה

02:45 מחוץ למדינה על ידי ביקורת ורישיון הצנזורה. עוד לפני שפורסמה הוראה זו בכתב, נתפשטה השמועה בעל פה ובמשך שבועות אחדים נתפרסמה למרחוק ורוח החסידים מכל המפלגות טובה עליהם. וביתר שאת כשנתפרסמה על ידי שרי הפלכים בתחום מושב היהודים, דבר שעשה רושם גדול על עדת החסידים למפלגותיהם, ובמשך כחודש ימים הובאו מחוץ למדינה אלפי אקסמפלרים של ספרי קבלה וחסידות. אותה הודעה שברה גם ניצה את מדפיסי הברלינים שמאז תקצ"ח נשתנו סדרי ההדפסה במדינת רוסיה, והם שיקרו ואמרו שהממשלה אסרה הדפסת ספרי קבלה וחסידות ומכירתם, והפחידו את עדת החסידים באיומי עונש מרידה בפקודת הממשלה. ובכמה עיירות קטנות התנכלו להפריע לחסידים באמצעות פקידי המשטרה מלימוד תורת החסידות ברבים. בכמה עיירות, בייחוד בוולין, עירה שזאטוטי המשכילים שיחדו את פקידי המשטרה לחפש בבתי החסידים ולקחת מהם את ספרי החסידות. ובכמה מקומות היתרו פקידי המשטרה שבאם ימצאו בפעם השנייה ספרי חסידות יענשו בעונש מאסר. בשבוע השני חודשו ועידות הרבנים כבתחילה. על אסיפת הרבנים מוטל לסדר תוכנית לימודים בחיידרים, ונקבעה ועידה אחת בכל שבוע במשך ארבעה שבועות. החיילים היהודים בקרונשטדט, גדודי הספנים וחיל הרגלים פנו אל מפקדיהם בבקשה להרשות להם להזמין את הרבי מליובאוויטש לנאום בפניהם. המפקדים העבירו את הבקשה אל שר הצבא, ואחרי שהחליט למלא את בקשתם, ביקש משר הפנים להודיע לרבי שניאורסון מליובאוויטש בקשת החיילים היהודים בקרונשטדט, ושבית פקידות שר הפנים יסדר כל הדרוש לנסיעתו של הרבי שניאורסון לקרונשטדט. גם לבקש את הרבי שניאורסון למלא בקשת החיילים, כי חשבו בחוגי המלוכה שעל ידי כבוד זה ישחדו את הרבי הצמח צדק, והוא יעשה את רצונם. הרבי הצמח צדק ענה שהוא מוכן למלא בקשה זו באחד הימים בימות החול, כפי שייקבע. ליום שנקבע בתחילת חודש מנחם אב,

05:34 התאספו כל החיילים היהודים, כולל חיל הרוכבים, הספנים והרגלים. הרבי הצמח צדק, בלוויית כחמישים איש מעדת חסידי חב"ד, ביקר אותם ואמר בפניהם את המאמר הבא: "מחיתי כעב פשעך וכענן חטאותיך שובה אליי כי גאלתיך". יש להבין, מאחר שכבר נאמר מחיתי, למה נאמר שוב שובה? לחזור שוב בתשובה. אבל אומר הרבי העניין הוא כך. ישנם שני סוגי תשובה. יש תשובה שנקראת תשובה תתאה תשובה תחתונה, כלומר תשובה בדרגה נמוכה. התשובה השנייה נקראת תשובה עילאה, תשובה נעלית. מהי תשובה תתאה? התשובה תתאה כוללת חרטה על מעשים קודמים, על צער ומרור עצמי של החיים, על העברות שעשה האדם. התשובה העליונה יותר, מה היא? האדם שב אל הקדוש ברוך הוא להיות קרוב אליו על ידי קריאת שמע ותפילה. הרבי הצמח צדק אמר בפני החיילים כמה מאמרי חז"ל ממדרש איכה, והסביר להם בשפה מדוברת והדגיש להם את מסירות נפשם של בני ישראל על הדת והתורה, ועודד אותם בדברי התעוררות וחיזוק לשמירת ענייני הדת. וסיים שחובה על כל אדם להתפלל בשלום ארץ גלותו, מולדתו ומנהיגיה. כאשר הסתיימה אסיפת הרבנים, הגיש הרבי הצמח צדק לשר הפנים הרצאה מפורטת על מצבם הכלכלי של בני ישראל בתחום המושב. הרבי דרש להרחיב את תחום המושב. בהרצאתו הזכיר כמה מקרים שבעלי אחוזות והייקרים השתדלו אצל שר הפלכים והמחוזות להרשות ליהודים להתיישב באחוזותיהם ובכפרים כדי להשביח את עסקיהם, שירדו מטה מטה מני אז 1824, שאז גורשו היהודים מהאחוזות ומהכפרים. הרצאה זו מצאה חן בעיני שר הפנים ובהצעתו של אחד הסגנים שקראו לו וסילי, וסיליאבו [?], בן אחותו של נסיך ועוצוב דשקוב [?]. הוזמן הצמח צדק אל שר הפנים עם שני התורגמנים, פייטלסון וחייקין, להסביר את הרצאתו. שר הפנים קיבל את הרבי הצמח צדק בעזרת

08:23 כבוד כראוי לו, הבטיח למסור את תוכן ההרצאה למועצת המיניסטרים וגם להגן עליה, וכעבור כמה ימים מודיע אחד מסגני שר הפנים, הרבי שניאורסאהן מליובאוויטש בהרצאתו אודות מצבם הכלכלי של היהודים בפלכי ויטבסק, מוהילב ומינסק, לא פעל ההיתר להתיישבות היהודים בכפרים ובאחוזות, כי אם פעל איסור גירוש היהודים מהכפרים ואחוזות. כלומר אם יתיישבו לא יגרשו אותם. הפתרון המחוכם הזה, איסור גירוש היהודים מהכפר ומהאחוזה שפעל הרבי שניאורסאהן מליובאוויטש בהרצאתו אל שר הפנים, נתפרסם מהר ומאות משפחות התיישבו בכפרים ובישובים. הרבי הצמח צדק התכונן לחזור לביתו. הודיעו לו ממפקדת המשטרה הראשית שביום שני, כלומר למחרת, יבואו שלושה מחנות חיילים יהודים מגדודי הספנים, הרוכבים והרגלים. יותר משש מאות איש להודות לו על טרחתו שבא לבקרם ועל הנאום והברכה שנאם בפניהם ובירך אותם. אמנם מזהירים אותו את הרבי שדבריו הביאו לשערורייה בקרב אנשי החיל ושרי המלוכה שמו עיניהם עליו, ולכן שידע את אשר לפניו. אנשי החיל התאספו בכיכר שבמבצר הפטרופבלובסקי, ושם אמר בפניהם הרבי הצמח צדק את המאמר הבא: "שמע ישראל יש להבין למי אנו אומרים שמע ישראל? משה רבנו אמר על זה לבני ישראל שישמעו שהשם אלוקינו השם אחד. אבל למי אומרים אנחנו שמע ישראל? תחילה יש להבין מהו יהודי, מה עניינם של תלמוד תורה ושל מצוות, ומהן עבירות ומה עניינה של תשובה. מהו עניינו של יהודי? יש בקרבו נשמה שהקדוש ברוך הוא נפח בו. ואתה נפחת בי. משל לאדם הנופח. תחילה לפני שאדם נופח הרוח מאוחדת איתו במידה מוחלטת ולא ניכר הבדל בין הרוח לבין האדם. כך כביכול ברוחניות. לפני שהקדוש ברוך הוא נפח את הנשמה באדם, הייתה הנשמה מאוחדת עם הקדוש ברוך הוא וחשבה את מה שהקדוש ברוך הוא חשב.

10:53 מה היא מחשבתו ודיבורו של הקדוש ברוך הוא? תורה. כאמור וידבר השם, ויאמר השם. וכפי שהתנאים לומדים הלכה מסוימת זה אומר כך וזה אומר כך. ובאמת אלו ואלו דברי אלוקים חיים. זו היא אפוא מצוות תלמוד תורה. כשאדם לומד ומתפלל ומתבונן במה שהוא אומר, הוא מקשר מחשבתו במחשבתו של הקדוש ברוך הוא. וזהו העניין של ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה. בסיום הפגישה אמר הצמח צדק לחיילים שמתעוררת שאלה של המרת הדת חלילה, חייב כל יהודי למסור את נפשו ממש, גם כשהקיסר בכבודו ובעצמו מצווה להמיר את הדת, צריכים למסור את הנפש ולא לשמוע בקולו. כעבור כחמש שנים מפגישה זו ביקר פעם הקיסר את החיילים שהראו בפניו את גבורתם וחוכמתם בקפיצה ובריקוד. הקיסר נהנה רבות מכל מה שראה ושאל את הגנרל מהם שמותיהם של החיילים. הגנרל מנה בפניהם את שמותיהם יעקב, ברל וכדומה, שמות של יהודים. התרתח הקיסר בכעס של רציחה וגזר על החיילים להמיר את הדת מיד. ענו החיילים לקיסר אדוננו המלך. לפני חמש שנים ביקר אצלנו הרבי מליובאוויטש והוא אמר שאסור להמיר את הדת גם אם הקיסר דורש זאת, ושיש למסור את הנפש על כך. קפצו לים וטבעו. כאשר הריי"צ סיפר סיפור זה, הוסיף ואמר שני פלאים בדבר. דבר ראשון הם מה שזכרו את אשר אמר להם הצמח צדק לפני חמש שנים. דבר שני שהרבי הצמח צדק נתן להם כוח למסור את נפשם בפועל ממש. כאשר דיבר הרבי הצמח צדק בפני החיילים בעניין מסירות הנפש, ביקש מהם לפרסם את הדברים בין כל חבריהם ומחנותיהם, ובגלל כך הענישו את הרבי הצמח צדק בפיקוח ממשלתי עליו במשך שישה חודשים. וביום השלישי, כ"ו מנחם אב תר"ג אלף שמונה מאות ארבעים

13:32 ושלוש, עזב הרבי הצמח צדק את עיר הבירה פטרבורג ושב לעיר פסקוב, ובגלל חלישותו וריבוי האנשים שבאו לקבל את פניו, התעכב לנוח בנסיעתו. ביום חמישי ה' באלול הגיע לביתו לליובאוויטש. מטעם הממשלה הודיעו לרבי הצמח צדק שהוא רשאי לחזור לליובאוויטש ומותר לו להתנהג בהנהגתו כמו קודם, בלי שום מוחה מצד הממשלה. מעניין מאוד לציין את תוכן הרצאתו של שר הפנים בפני ועדת השרים כדי להגישה אל המלך שהרבי מליובאוויטש, שהוא הרבי של חסידי רייסין, אינו דומה לרבנים של וואלין, ויש לשים עליו עין בייחוד, אבל תוך הדרת כבוד והתייחסותם של כל היהודים בלי הבדל אליו גדולה היא והשפעתו עליהם מרובה, וכל פגיעה בכבודו תיחשב לפגיעה בכבודו של כל עם ישראל. הרבי הצמח צדק לא התמהמה ומיד בקבלו ידיעה זו עזב את פטרבורג ונסע חזרה לביתו ובכל המקומות בהם היה צריך לעבור כיוון שהנסיעה הייתה במרכבת סוסים של הדואר. מחכים יהודים כדי להתראות איתו ורבים מגדולי ישראל ונכבדי הקהילות. אבל הרבי הצמח צדק גילה את רצונו לנסוע בחשאי. בשבת פרשת צו התחיל הרבי הצמח צדק שוב לומר חסידות ברבים כרגיל. באותה שבת אמר מאמר על הפסוק זאת תורת העולה, בו ציטט את המדרש שיעקב אבינו ראה את כל השרים של האומות עולים ויורדים, אבל שרו של עשיו עולה ולא יורד, ושאל את הקדוש ברוך הוא על כך אמר לו הקדוש ברוך הוא אל תירא, כי גם אם תגביה כנשר משם אורידך. ותחי רוח החסידים.