פרק 216 - בעליהן של בבנותיו של הרבי האמצעי.

00:01 המשך סיפורים של הרבי האמצעי. הבנות של הרבי האמצעי התחתנו עם בנים, עם בנים של צדיקים. אה בת אחת הת-התחתנה עם הבן של רבי מרדכי מצ'רנוביל, בנו של רבי נחום מצ'רנוביל, התלמיד של המגיד ממזריטש. בת שניה התחתנה עם אה אמ רבי ישראל מצ'רקאס. וכאן כמה סיפורים. "נוהגים היו חסידיו של הרב הצדיק רבי ישראל מצ'רקאס לחטוף שיריים מרבם ביד רחבה. כלומר הוא אך טעם ממאכלו וכבר הריקו חסידיו את צלחתו. ראתה זאת אשתו הרבנית ולא מצא הדבר חן בעיניה, שכן זוהי דרכם של חסידי פולין. אבל אצל אביה האדמו"ר האמצעי לא ראתה כזאת. ניגשה אל בעלה רבי ישראל מצ'רקאס ואמרה לו, 'הרי אינך אוכל מאומה. האם זוהי דרך נכונה?' אמר לה הרבי מצ'רקאס בלשון צחות, 'תדעי לך, הודות לזה שהחסידים חוטפים ממני את המאכל בשבת קודש, יש לנו מה לאכול כל ימות השבוע.'" וסיפור נוסף על הרבי האמצעי. "היו שני שותפים, האחד חסיד של הרבי האמצעי, השני היה מתנגד. קרה שבתו של המתנגד, לא עלינו, חלתה והרופאים לא מצאו תרופה למחלתה. אמר החסיד לשותפו כמה פעמים, 'סע אל הרבי'. אמר לו המתנגד, 'הרי אתה יודע שאינני מאמין בדברים כאלה. היום אין כבר נביאים ורק השם יתברך יכול לעזור לה.' אבל כשהוא ראה מצבה, אמר החסיד, 'סע אל הרבי'. אמר לו אבי הילדה החולה, 'אם אתה תיסע יחד איתי אני מסכים.' נסעו שניהם לאדמו"ר האמצעי. המתנגד אמר שהוא נותן לרבי חי רובל כסף אם בתו תהיה בריאה. נכנס החסיד אל הרבי האמצעי וסיפר לו את סיבת בואו והוסיף וביקש, 'יעשה נא הרבי זאת כדי שיהיה קידוש השם. לאחר שהפצרתי בשותפי כל כך הרבה לבוא לכאן.' ובאותו זמן היה שם גם

02:49 בנו של הרבי, רבי נחום. שאל הרבי האמצעי את בנו רבי נחום, 'מה אתה אומר? כדאי להבטיח לו? הרי נותן לו חי רובלים והרי זוהי פרנסתי.' לאחר מכן פנה לחסיד ואמר לו שיכניס את שותפו והבטיח לו שהילדה תהיה בריאה." וסיפור נוסף. "חסיד אחד של האדמו"ר האמצעי היה מלמד בכפר. תמיד היה מספר לפני בעל הבית שלו גדולות ונפלאות מרבו. פעם חלה אחד מילדיו של היישובניק, בעל ביתו, במחלה קשה. אמר היישובניק למלמד החסיד של האדמו"ר האמצעי, 'נו, הרי אתה תמיד מספר לי על רבך. הרי לך חי רובלים כסף, סע לרבך, תן לו את הכסף שיבטיח שהילד יבריא בקרוב. אם הוא לא יבטיח, אל תחזור לכאן.' כששמע זאת המלמד לא ידע מה לעשות. ללכת לאדמו"ר ולומר לו שיבטיח הבטחה כפי שדרש היישובניק היה לו קשה. מה עשה? נסע לליובאוויטש, נכנס לבנו של הרבי, רבי נחום, וסיפר לו את הסיפור. אמר לו רבי נחום מה אכפת לך? הרי אתה שליח בלבד. ואף על פי כן לא רצה החסיד ללכת ואמר לרבי נחום אולי כבודו ייכנס איתי. הסכים רבי נחום. נכנסו שניהם אל הרבי. סיפר המלמד לרבי את סיבת בואו. פנה האדמו"ר האמצעי אל בנו בשאלה מה אתה אומר? כדאי להבטיח לו, הרי אני חושב לקחת את הכסף, שהרי זוהי פרנסתי. הרבי האמצעי לקח את הכסף, הבטיח שהילד יהיה בריא, ואכן התרפא הילד. ועוד סיפור על אדמו"ר האמצעי. לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הזקן נחלקו חסידיו. חלקם הלכו לאדמו"ר האמצעי והיו לחסידים. חלקם הלכו לאדמו"ר מסטמשעלה[?] והיו מקושרים אליו. ידוע שהאדמו"ר מסטמשעלה היה מקסים את שומעיו בדברי החסידות שאמר, ולכן החליטו חסידי אדמו"ר האמצעי לא לשמוע אצל הסטמשעלאר שום חסידות שמא יימשכו

05:30 אליו, יעזבו את רבם ויהפכו לחסידיו של הסטמשעלה. אבל קרה פעם ששניים מחסידי אדמו"ר האמצעי הוזמנו לחתונת קרובי משפחה, ואף על פי שניסו להתחמק מלהיענות להזמנה ולא רצו לבוא לחתונה, משום שהאדמו"ר מסטמשעלה היה קרוב למשפחת המחותנים והם ידעו שהוא יבוא ומן הסתם הוא יאמר דברי חסידות והם חששו להימשך אליו. אבל בכל זאת לא היה להם נעים להיעדר מהחתונה. מה עשו? החליטו שאם הם יבואו בשעה שהרבי מסטמשעלה אומר חסידות, יאחזו המה במטפחת ביחד. ברגע שאחד מהם ירגיש שהוא נמשך אל האדמו"ר לזה, ימשוך במטפחת וזה יהיה סימן לשני לשמור עליו ולהחזירו למקומו הקודם. וכך היה. באו שני חסידי חב"ד לחתונה, הקשיבו לדברי החסידות שאומר הרבי מסטמשעלה, הרגישו כל אחד מהם שעל אף אי רצונו נמשכו כחבלי כבחבלי קסם אל הרבי הזה. התחילו למשוך במטפחת. זה מושך לכאן וזה מושך לכאן, עד אשר נקרעה המטפחת, ושני חסידי חב"ד עברו אל הרבי מסטמשעלה, נשארו אצלו והיו לחסידיו. סיפרו חסידי אדמו"ר האמצעי לרבם שחסידיו, וביניהם העשיר בעל העסקים עבר אל הסטמשעלה. אמר אדמו"ר האמצעי ומה בכך? יהיה אצלי קבצן אחד פחות. לאומנם העשיר הזה נעשה לעני וקבצן וכמו כן ילדיו ונכדיו, כולם עניים אביונים. אחד מנכדיו הרי הוא רבה של רמת גן. קוראים לו רב שלוימה זלקא לנדא. הוא סיפר לי, ככה מספר הרב כהן, הוא סיפר לי סיפור זה כמה פעמים ואמר לי שיש לו תרעומות על הרבי האמצעי שהפך אותם לקבצנים. וסיפור נוסף על אדמו"ר האמצעי. אחד מחסידי אדמו"ר האמצעי קראו לו שארפע ירמולקה, כלומר ירמולקה חדה. חדה, כלומר יזען[?] גדול. הוא היה בר דעת. כל מכריו היו יראים ופוחדים ממנו, אבל את רבי פרץ, רבה של העיר צ'רניגוב,

08:32 הוא קירב מאוד. שאל אותו פעם רבי פרץ למה אתה מקרב אותי אליך? אמר לו החסיד כיצד לא אקרב אותך כשהרבי האמצעי העריך אותך? וסיפר לו סיפור מעניין. פעם אחת אמר לו באתי אל אדמו"ר הצמח צדק. כלומר, אחרי שהרבי האמצעי הסתלק והרבי הצמח צדק נהיה רבי, אז הוא בא אל הרבי הצמח צדק, וביקשתי ממנו שישלח אותי לעיר צ'רניגוב, שישלח סליחה, שישלח לעיר צ'רניגוב אחד מבניו כדי לכהן ברבנות. הרבי הצמח צדק הציע אותך. ואז נזכרתי שכאשר הייתי אצל אדמו"ר האמצעי לפני הסתלקותו, הוא אמר דברים מקוטעים בזאת הלשון, "פרץ סמילנער א פיינער יונגער מאן". כלומר פרץ הנהו אברך מעולה, ולכן הסכמתי לבחירתך כרב. ועכשיו אמור לי כיצד לא אקרב אותך והרי הרבי שלי מינה אותך פה לרב. וסיפור נוסף. יום אחד בא אל אדמו"ר האמצעי אברך צעיר. הייתה זו לא הפעם הראשונה שבא אל הרבי. אמר לו רבנו האמצעי ללמוד את ספר התניא ואת הספר אמרי בינה. עשה החסיד כמצוות רבו, למד את שני הספרים במשך שנה נתעוררו אצלו שאלות בספר אמרי בינה ובא אל הרבי האמצעי עם שאלותיו. אמר לו הרבי את האמרי בינה לא כתבתי כפי שאבא כתב את התניא. אבא כתב את התניא כשהוא מדייק אפילו באות ו', אבל אני לא ערכתי כך את אמרי בינה. המשיך הרבי ואמר, למד אותו פעם אחת, למד אותו פעמיים, שלוש, ארבע וחמש פעמים ואז תבין. הוא כותב פה בסוגריים שאותו אברך היה ר' לייב בטלן מדינאבורג ובנו של ר' לייב, רבי אהרון יעקב, סיפר את הסיפור לרב זיסלין וממנו, כותב רפאל כהן, שמעתי את הסיפור