פרק 169 - בגעת תלמידי המגיד לרבינו הזקן

00:01 אנחנו מספרים עכשיו סיפור נוסף על אחד הביקורים של תלמידי המגיד ממזריטש אצל רבנו הזקן. ומה שקרה לאחר מכן. כשהרב הצדיק רבי מנחם מנדל מווייטבסק מהורודוק נסע לארץ ישראל בעליית החסידים בשנת תקל"ז. בחרו תלמידי הרב המגיד ממזריטש את רבנו הזקן למנהיג כללי בשאלה הכללית איך להתנהג עם המתנגדים לתורתו של הבעל שם טוב ותלמידו הרב המגיד? ואז באספה הכללית של התלמידים הקדושים צדיקי וואלין בשנת תקמ"ב או תקמ"ג הייתה החלטה מסוימת לגבי גזרה קשה שנגזרה על ידי המתנגדים נגד החסידים. האספה של תלמידי הרב המגיד ממזריטש קיבלה החלטה איך לבלום את הגזרה הזו. בגלל סיבה מסוימת לא היה רבנו הזקן באותה אספה, והאספה בחרה בשני שלוחים מתוך החברא לנסוע לרבנו הזקן ולמסור לו את הצעת האספה. שני הנציגים היו הרב הצדיק רבי שלמה מקרלין והרב הצדיק רבי וולף מז'יתומיר. שניהם נסעו לליאזנא אל רבנו הזקן לבקש אותו בשם האספה להשתתף בהחלטה האמורה. הרב הצדיק רבי זאב מז'יתומיר נשאר אז בליאזנא קרוב לשלושה חודשים. ישנם סיפורים שסיפר הרבי האמצעי מאותה תקופה בה שהה הרב הצדיק רבי זאב מז'יתומיר בליאזנא, אבל הרב רבי שלמה עזב מייד את המקום. ואז, כאשר באמת הרב רבי צדיק רבי שלמה היה צריך לנסוע מליאזנא, שלח רבנו הזקן כמה אברכים מתלמידי חדר ב. אמרנו שרבנו זקן ייסד שלושה חדרים חדר א, חדר ב וחדר ג. אז כדי ללוות את רבי שלמה שלח רבנו הזקן כמה אברכים מתלמידי חדר ב. בין המלווים היה גם יהודי חסיד בשם בנימין קלצקר. כאשר נסעו עם הרב הצדיק רבי שלמה עזרו לו בהדרת כבוד גדולה ביותר בכל ענייניו, והרב הצדיק רבי שלמה הבין היטב שמלבד מה שהם תלמידי רבנו מייקרים אותו

03:00 מצד עצמו, הרי זה בעיקר מפני שרבנו הזקן שלח אותם לעזור לו. ובדרך נסיעתם בילו בדברי תורה ובנגלה, בקבלה, בחקירה, בחסידות. והרב הצדיק רבי שלמה היה בהתפעלות גדולה מעומק ידיעותיהם של תלמידי רבנו הזקן. רבי שלמה נסע לבישנקוביץ ואברכים חשבו לנסוע איתו רק עד ויטבסק. כאשר הגיעו לווייטבסק אמר רבי שלמה לבנימין קלצקר שהוא יחזיק לו טובה אם הוא ילווה אותו עד בישנקוביץ. כידוע היה בנימין החסיד בעל חושים נפלאים ואמק"ן [?] גדול. הוא שהה ימים מספר בווייטבסק, ואז הוא החליט כי הוא ילווה את רבי שלמה עד לבישנקוביץ. ובדרך בין ויטבסק לבישנקוביץ ציווה רבי שלמה על העגלון לעצור בין השדות, כי רצה להתפלל מנחה. רבי שלמה ירד מהעגלה, אבל לא היו שם מים לנטילת ידיים לפני התפילה, ולכן התיישב רבי שלמה בעגלה. נכנס למצב של דבקות ובתוך כך החלו הסוסים לדהור במהירות ולא ניתן היה בשום אופן לעצור אותם, והם המשיכו בריצתם עד שהגיעו לנהר קטן. רבי שלמה חייך, ירד מהעגלה, נטל את ידיו והתפלל מנחה. בנימין קלצקר החסיד לא יכול היה לקבל את התלהבותו והתפעלותו הגדולה של רבי שלמה, ובכל זאת הסב לו הדבר קורת רוח מרובה. לאחר תפילת מנחה ישב שוב רבי שלמה בעגלה והם לא ידעו לאן לנסוע. העגלון אמר שהוא לא מכיר את הסביבה, ולכן ציווה רבי שלמה שהסוסים יסעו באופן חופשי כרצונם. הסוסים המשיכו לרוץ עד שעלו על דרך המלך. כאשר הגיעו לפונדק כלשהו, ירד רבי שלמה אל הפונדק והתפלל ערבית, ערך תיקון חצות, התפלל שחרית ובזמן מנחה הגיעו לבישנקוביץ. זה היה ביום חמישי ולכן לא הייתה שום אפשרות של נסיעה חזרה לליאזנא לשבת, ולכן רבי בנימין החסיד נשאר לשהות יחד עם רבי

05:43 שלמה בבישנקוביץ. החסידים של רבנו הזקן בעיר בישנקוביץ, כאשר הם ראו עד כמה מכבד רבנו הזקן את הרב הצדיק רבי שלמה, עד כדי כך שהוא שלח איתו את נכבדי תלמידיו. מכיוון שרבי בנימין קלצקר היה כבר מפורסם כאחד מחשובי התלמידים, החלו גם החסידים בבישנקוביץ לחבב את רבי שלמה ולכבד אותו. עוד בתקופה שרבי מנחם מנדל היה בהורודוק היה רבי שלמה מקרלין מבקר בערים שונות בגליל ויטבסק כמו בישנקוביץ, טשאשניק, לעפל ובכל מקום היה שוהה זמן מסוים. אמנם באספת תלמידי הרב המגיד שהתקיימה לפני נסיעתם של הרב רבי מנחם מנדל לארץ ישראל, חילקו אז את המדינות ומדינת ליטא ורוסיה הלבנה, שהן פלכי מוהילב וויטבסק נמסרו לתחת שליטתו של רבנו או השפעתו של רבנו הזקן. אבל האספה הזאת של תלמידי המגיד נתנה רשות מיוחדת לרבי שלמה לבקר בשלוש ערים בישנקוביץ, טשאשניק ולעפל, כפי שהיה נוהג מלפני כן. במשך הזמן היה לרבי שלמה רצון לקבוע את מקומו בבישנקוביץ, אבל הוא רצה לקבל את הסכמתו של רבנו הזקן על כך, כיוון שאלה הערים שהיו תחת השפעת רבו רבנו הזקן על פי החלטת האספה. רבנו הזקן הסכים לכך, אבל הוא התנה שלושה תנאים שעליו שהיה על הרב הצדיק רבי שלמה לקבל על עצמו. התנאי הראשון היה שרבי שלמה לא יבטל את הלומדים והחריפים בלימוד הנגלה, כלומר בלימוד הגמרא והמפרשים. התנאי השני היה שרבי שלמה לא יבטל את בעלי יראת השמיים הטבעית. התנאי השלישי, שאולי היה הקשה ביותר, היה שרבי שלמה יקבע בין המקושרים שלו את החובה בעבודת השם שלא כפי השיטה הקודמת שהייתה אצל הרבה תלמידי המגיד, שהשיטה אמרה שאלה שמקושרים אל הצדיק, אז הם סומכים על עבודתו של הצדיק שהוא ימשוך אותם למעלה בעבודתו.

08:35 אמר רבנו הזקן שהוא מסכים בתנאי שרבי שלמה יטיל חובה על אלה המקושרים אליו לעסוק בעצמם ביגיעת בשר או ביגיעת נפש, בידיעה שכלית ועבודה שבלב, ולא לסמוך על משיכתו של הצדיק למעלה. זהו אכן ההבדל הכללי בין חסידות וולין ופולין לחסידות חב"ד. ורבנו הזקן, שיסד את חסידות חב"ד, יסד את דרך העבודה בעבודת המוח והלב של כל אחד לפי יכולתו חייב להתייגע ביגיעת בשר ויגיעת נפש כדי להשיג השגות אלוקיות ולהתאחד כל כך עם העניין האלוקי עד שהדבר יורגש אצלו בפנימיות הלב. ודבר נוסף שהתפעלות הלב תבוא דווקא מצד השגת המוח, לא סתם מעליה. אוקיי, אלה שלושת התנאים שקבע רבנו הזקן כדי שרבי שלמה יוכל אכן לגור באחת העיירות האלה. אבל רבי שלמה הסכים רק לשני התנאים הראשונים. על התנאי השלישי שכל אחד צריך לעבוד את עבודתו בעצמו הוא לא הסכים. השיטה שלו הייתה שמי שמקושר אליו או מי שמקושר אל הצדיק, הצדיק מעלה אותו על ידי עבודתו שלו. על המקושר להיות רק בהתעוררות חזקה בקיום התורה והמצוות ולהיות מקושר אל הצדיק. רבי שלמה אמר תמיד ואל בינתך אל תישען. אל תעסוק במה שלא תוכל להשיגו. אבל הצדיק באמונתו ובדבקותו בקדוש ברוך הוא יחיה את כל המקושרים אליו. זה היה השיטה של רבי שלמה. ועכשיו אנחנו חוזרים לרבי בנימין קלצקר, שהוא ליווה את רבי שלמה עד בישנקוביץ, ועכשיו הוא מתבלבל. יומיים לאחר השבת התהלך עדיין רבי בנימין כמו מבולבל ממש מהעבודה הגדולה שראה, שמע והרגיש בהיותו אצל רבי שלמה. רעיון מסוים התחיל לנקר במוחו להישאר זמן ידוע אצל הצדיק רבי שלמה. ואז נכנס החסיד רבי בנימין קלצקר אל רבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה. אבל רבי שלמה עיכב אותו כמה

11:15 שעות וביקש ממנו מאוד להישאר אצלו, וגילה לו סודות נפלאים וגילויים נעלים. ולבסוף אמר רבי שלמה לרבי בנימין קלצקר תדע לך שעל ידי זה שתהיה אצלי אתה תתקרב יותר לשיטת רבנו הזקן. ואז אמר הצדיק רבי שלמה אקבץ קבוצת אברכים שיהיו כלים ראויים לקבל את דרך העבודה הזו. והרבי שלמה הבטיח לרבי בנימין קלצקר עוד הבטחות גדולות של גילויים רוחניים נעלים. טוב, החסיד רבי בנימין קלצקר האזין לכל מה שאמר לו רבי שלמה, ואז הוא ענה לו כך פון תו פון נוניה מאי כלופייס תו חלופייס נוניה תבאי[?]. כלומר הפירוש הוא כזה האדון הוא אדון, אבל הוא לא שלי. העבד, כלומר אני, הוא עבד, אבל הוא לא שלך. ורבי בנימין קלצקר נסע חזרה לליאזנא. התשובה הזאת של בנימין קלצקר החסיד היא הוראה לחסידים אמיתיים. כל אחד שמקושר לרבי יודע שרבו של חברו גם הוא רבי גדול, אבל הוא לא רבי שלו. והדרך הזו הביאה חיזוק כללי בעבודה בדרכי החסידות. ובעצם הביקור הזה של רבי זאב וולף מז'יטומיר ורבי שלמה אצל רבנו הזקן היא אותה פגישה שסיפרנו עליה פגישה ממושכת עם הקללה בסוף וכל העניין הזה ועכשיו נסעו להם רבי זאב ורבי שלמה והגאון הצדיק רבי יהודה לייב, אחיו של רבנו הזקן, קורא אליו לכמה אברכים מחדרו. והוא אומר להם שרבנו הזקן דורש מהם שכל אחד מהם, כלומר כל אחד מהתלמידים מחדרו, יקבל על עצמו ללכת במשך כמה חודשים או במשך חודשיים לאן שישלחו אותו כדי לעורר על לימוד החסידות ועל דרכי הנהגת החסידות, אבל שהכל יהיה בחשאי. החסיד פנחס רייזס, שכבר דיברנו עליו מספר פעמים, מספר, הייתי אחד מאותם אברכים. נשלחנו כולנו לערי ליטא השונות ולמותר לומר

14:25 שכולנו מילאנו את שליחותנו בזריזות ובהידור. במשך השנה הזו, בקיץ תקמ"ה ועד קיץ תקמ"ו ראו את הפירות של השליחות הזו והרבה אברכים מליטא, תלמידי חכמים גדולים הגיעו לרבנו הזקן לליאזנא. הפעולה הטובה הזו בהצלחת השליחות בשנות תקמ"ה ותקמ"ו הראתה לדעת שעל ידי שליחת אברכים מוכשרים לעיירות שונות לעבוד בחשאי בענייני חסידות מביאים תועלת רבה, ולכן הממונה רבי יהודה לייב, אחיו של רבנו הזקן, סידר שבקיץ תקמ"ו יסעו גם כן אברכים, לא אותם אלה שנסעו פעם שעברה לפרסם את תורת החסידות. ולשבת מברכים חודש אלול הגיעו אורחים רבים מווילנה ומהם נודע שבווילנה ובערים שמסביב לה קמה התעוררות גדולה לתורת החסידות של חב"ד. ובתחילת חודש אלול הגיע שליח מיוחד מהאספה שהייתה בין העסקנים השלוחים ואמר שנראה שיש הכרח לפי דעתם שרבנו הזקן יבוא מיד אחרי חג הסוכות שנת תקמ"ז לעיר סווינציאן, וההחלטה על כך הם צריכים לדעת לפני ראש השנה, כמובן לצורך הפצת תורת החסידות. הממונה מסר את הדברים לרבינו הזקן ורבינו הזקן החליט שמיד לאחר חג הסוכות ייסע לסווינציאן. ביום שלישי למחרת ראש חודש מרחשוון נסע רבינו הזקן בעגלה סגורה לסווינציאן בליווי שני מניינים מהמקורבים ביותר, וביום שישי פרשת נח בהשכמה הגיע לסווינציאן. במשך שבועיים שלוש שבתות נח, לך לך, וירא, שהה רבינו הזקן בסווינציאן ובמשך זמן זה אמר כמה פעמים תורה בעניינים. גדולי בני התורה מכל הסביבה, גם מווילנה, שאלו אז את רבינו הזקן שאלות עמוקות שונות וכולם היו שבעי רצון מתשובותיו של רבינו הזקן. השהייה של רבינו הזקן בסווינציאן, אמירת התורה, ריבוי הבאים האורחים מגדולי בני התורה מכל הגליל, מכל האזור, עשו רושם חזק ועשרות אברכים גדולי תורה ומאות יהודים קיבלו עליהם את מנהגי החסידות. אבל בשבת פרשת וירא, השבת

17:42 השלישית והאחרונה שרבינו הזקן שהה בנסיעתו בסווינציאן, קרה דבר שהרעיש את כל האזור.