הרב שמואל יזהר, ורנאסי, הודו - פרק 3

00:18 דובר 1 והחבר הזה הוא היה... הוא התחזק מאוד. זה חבר שאני מכיר אותו שנים אחורה והוא התחזק מאוד ונהיה ברסלבר כזה. אז ישבנו ערב שלם. התחלתי לספר לו מה עובר עליי, כי שמה לא היה לי עם מי לדבר. הייתי בתוך, אה, ברנז'ה של הודים, כאילו. הייתי, הייתי נגן מוזיקה הודית. כלומר, כל האנשים שהכרתי זה היה-- הרוב זה היה חבר'ה הודים.

00:44 דובר 2 אוקיי.

00:45 דובר 1 אז התחלתי לספר לו מה עובר עליי ואז הוא... הוא נתן לי ספר של ברסלב, אה, "התבודדות, שיחות עם השם יתברך" ואז עוד ספר, "אומץ" [?]. והוא, הוא אמר לי משפט שנחקק לי בתוך הראש, ועם המשפט הזה לקחתי מכל הערב שדיברתי והוא אמר לי ככה: "בזכות היהודים הפשוטים שאומרים תהילים ומניחים תפילין יבוא המשיח". זה הוא אמר לי. ואז הלכתי, עשיתי איתם שבת בבית חב"ד, נתנו לי עלייה לתורה. לא, לא-

01:20 דובר 2 בבית חב"ד איפה?

01:22 דובר 1 בגואה.

01:23 דובר 2 אה, בגואה.

01:24 דובר 1 היה שם-- שי עזרא היה שם. ונתנו לי עלייה לתורה ועליתי לתורה ו... ואחרי כמה זמן חזרתי ל, לאיפה שהייתי, אבל אז כבר חזרתי יותר מפוקס. נתנו לי גם אגרת הרמב"ן ונתנו לי עוד כמה ספרים שם.

01:47 דובר 2 חזרת ל-לורנסי [?] אמרת אתה מתכוון?

01:49 דובר 1 לורנסי [?]. כן, לורנסי [?]. אבל כבר הייתי יותר מפוקס על מה אני עושה. הבנתי שאני פה... התחלתי להבין שהקדוש ברוך הוא יהודי והוא רוצה יהדות וזה דבר אמיתי. ושסיימתי שם את התקופה היה לי בערך עוד איזה שבועיים, שלוש שם, ואז הייתי אמור לעלות. הייתי עולה כל שנה להתבודד בהרים. אזור, אזור ש-שהוא מאוד, מאוד, אה, אין שם כמעט אף אחד. יש שם רק נזירים-

02:24 דובר 2 נפאל זה בעצם ארץ של הרים.

02:27 דובר 1 לא, לא, זה בהודו. זה גם בהודו. הודו יש בה הכול. יש ב-

02:31 דובר 2 נפאל זה גם הודו.

02:33 דובר 1 נפאל זה נפאל. הודו זה הודו.

02:36 דובר 2 אבל אתה מתכוון אבל שהיית בחלק של הודו שהוא הרים.

02:40 דובר 1 כן, חלק גדול מהודו זה הרים.

02:42 דובר 2 הבנתי.

02:43 דובר 1 הודו יש בה הכול. יש בה הרים, עמקים, מישורים, נהרות, הכול יש. אז, אה, כשמתחיל להיות חם מאוד, כשמתחיל להיות חם מאוד למטה במישורים של הודו, אז כל המטיילים, כולם עולים להרים.

03:02 דובר 2 אהא.

03:04 דובר 1 כולם. כל המטיילים פשוט עוזבים את ה-- את הודו הנמוכה ועולים כולם להרים. שם הרבה יותר קריר.

03:11 דובר 2 יותר קריר שמה?

03:13 דובר 1 יותר קריר, הרבה יותר קריר.

03:14 דובר 2 אהמ.

03:16 דובר 1 ו... בדרך, בדרך להרים אז, אה, אז הייתי בדלהי.

03:38 דובר 2 היית בדלהי.

03:40 דובר 1 געתי לדלהי והייתי, היה לי איזה שבועיים ככה ואמרתי אני אתעכב לפסח, שבועיים עד פסח. אז אמרתי אני אתעכב ב-- אני אתעכב לפסח, אני אשאר בפסח, אני אעשה פסח ואז אני אעלה להרים.

03:59 דובר 2 אהא.

04:01 דובר 1 ובדרך עצרתי בדלהי ורציתי-- הגעתי איתי תנ"ך שיהיה לי, שיהיה לי לקרוא ב... שיהיה לי לקרוא כשאני נמצא ב-- בהרים שיהיה לי משהו לקרוא. אז רציתי תנ"ך. אז הלכתי לבית חב"ד. שאלתי אותם אם יש להם תנ"ך. אז הם אמרו לי "לא, אין לנו תנ"ך, אבל יש לנו חת"ת". אמרתי, מה זה חת"ת? אמרו לי: "מה זה משנה? קח. קח." אמרתי טוב, קח, קח. לקחתי. שמתי בתיק ונסעתי. הייתי ברישיקש שם, איפה שזוהר דוד היה שם עוד כמה חבר'ה, עמית התדגי [?], עוד... זהו. בקיצור, עשיתי שם, אה, את פסח. ואז אחד מהם אומר לי, "תקשיב, אולי תעשה, יום ראשון מתחיל קורס קבלה אצלנו בבית חב"ד." אמרתי לו לא, אני ביום ראשון כבר נוסע להתבודד בהרים כמה חודשים. אחרי כמה שנים פגשתי את אותו יהודי בסנט סנט [?].

05:09 דובר 3 כן.

05:09 דובר 1 אז אמרתי לו, אתה זוכר אותי? הוא מסתכל עליי. אתה זוכר? הזמנת אותי לקורס קבלה. הוא אומר לי, אתה השבור הזה. אמרתי מה, אין מה לעשות עם הבן אדם הזה. אתה רואה? הנה. זה לא ייאמן. נו, אז בקיצור, אז הלכתי להתבודדות הזאת בהר. עכשיו לפני שעליתי להתבודדות בהרים. אז איפה שהייתי ברישיקש, אז יש שם מלון שכולם מוזיקאים. ממש כולם. המון המון מוזיקאים ושם כל ערב יש שם, אה, מסיבה שלמה. כאילו מגיעים חבר'ה עם כלי נגינה וכולם חבר'ה מקצועיים ועושים שם מוזיקה כל הלילה. והמון המון אנשים באים ו... וסמים וכל, כל הדברים האלה. אז כמובן שאני האיש של התופים זה זה שנותן את הקצב. אז אני הייתי שם חזק בתוך האווירה ואז אני יושב שם. זה היה בדיוק אחרי ליל הסדר. אני יושב שם ומתחיל הערב וכולם מנגנים והרבה אנשים באים וזה. פתאום אני מרגיש שאני לא יכול לשבת שם. אני לא יכול לשבת. אני אומר לעצמי כאילו מי זה? מי זה הבן אדם הזה לידך? אתה מכיר אותו בכלל? מה לך ולו? ומי זאת זאת שמחייכת כאילו? מה לך ולהם? מי זה האנשים האלה בכלל? למה אתה צריך לשבת פה? מה לך ולכל האנשים האלה? אז קמתי והלכתי לחדר. הלכתי לחדר ו... ואמרתי טוב, מה אני אעשה בחדר? עכשיו בחוץ זה ממש הילולה שלמה. אז ישבתי בחדר ואמרתי אה! יש לי חת"ת. בוא נראה מה זה. אז פתחתי וראיתי תהילים. אמרתי טוב, בוא נגיד תהילים. אז לקחתי, היה לי איזה... החולצה, עשיתי, קשרתי אותה על הראש. עמדתי ברצינות כזה עם הפנים לכיוון ירושלים ופתחתי את התהילים וראיתי תהילים ליום ראשון. טוב, תהילים ליום ראשון. זה היה

07:29 דובר 1 לילה, כן? ערב.

07:31 דובר 3 כן.

07:32 דובר 1 טוב, נעמדתי. אז אני אגיד תהילים ליום ראשון. אז אמרתי את כל התהילים של יום ראשון ו... ולא צריך להגיד שנתפס לי הגב ונתפסו לי הרגליים. נתפס לי המוח וכל הגוף שלי כאב כי החזקתי תהילים ליום ראשון. אני לא ידעתי שזה ייקח לי שעה וגם בקושי אומר את המילים. והדבר הזה חזר ונשנה כל יום, כל ערב אני יוצא, יושב במסיבה הגדולה הזאת, ואז אני מרגיש שאני לא יכול לשבת. אני קם והולך, פותח את יום שני, יום שלישי, יום רביעי, יום חמישי וכל הזמן אומר לי בזכות התהילים יבוא משיח. היהודים הפשוטים שאומרים תהילים. טוב. ואז עליתי להתבודדות הזאת. וזה היה יום שישי בבוקר שיצאנו. יצאנו שני ישראליות, שני קנדים ואני. נוסעים במונית להרים. זה נסיעה של איזה שתיים עשרה שעות. והגענו שם לאיזה מקום... בהרים. ואמרתי אני אקח חדר עם ה..., עם הישראליות. ואז אמרתי לא, לא מתאים. אני אקח עם הקנדים. אז אמרתי גם לא מתאים כי מחר אני ארצה להגיד תהילים ליום שבת. ומה אני אגיד להם באמצע? הייתי אומר בקול רם כאילו לא הייתי אומר כאילו תהילים ב... הייתי שר, צועק את התהילים כאילו זה...

09:03 דובר 4 מעניין.

09:05 דובר 1 אז, אז אמרתי מה אני אגיד איתם את התהילים? מה? לא מתאים. אז לקחתי חדר לבד וזה היה בדיוק כבר שקיעה. אני זוכר את השמש מתחילה לרדת מאחורי ההר. זה הרים, זה בגובה, בגובה, ש-ש-סתם שתבין, בגובה שלושת אלפים ומשהו מטר מעל פני הים. זה גבוה מאוד. מאוד, מאוד גבוה.

09:25 דובר 4 גבוה.

09:26 דובר 1 וקר.

09:26 דובר 4 אפיר עלים[?]. שלג היה?

09:29 דובר 1 היה שלגים בכל ההרים מסביבנו, כן, היה מלא שלגים. והיה קר בצורה לא רגילה. אז אמרתי תראה, כבר שקיעה. אני ראיתי את השקיעה מבין ההרים. כבר שקיעה ומאוחר וקר. פשוט כנס מתחת למיטה ולך לישון. אז זה מה שעשיתי. נכנסתי למיטה מתחת לשמיכה והלכתי לישון ככה. קמתי בבוקר אז יש שם, אה, מעיינות חמים. כל המקום הזה הוא עם מעיינות חמים שנובעים מתוך האדמה.

10:00 דובר 4 אה.

10:01 דובר 1 אז קמתי, שטפתי את הפנים וזה, אכלתי משהו ועליתי להר והתחלתי להגיד תהילים בראש ההר כזה. ואז הסתובבתי בהר חצי יום ואז ברבא דרביין[?] הגעתי ליד המלונות שם, זה יש שם אזור של כמה מלונות ו-ואז נפתחו כפשוטו השמיים וראיתי גבורות אלוקים. והתחלתי לשיר שירים לקדוש ברוך הוא. שירים שכל ה, כל ה, כל המלון יצא החוצה, כל המרפסות וזה היו מלא, מלא אנשים שעמדו והסתכלו משוגע ששר שירים לקדוש ברוך הוא. בקיצור, אני מקצר את הזה, את הסיפור הזה. בלילה כשהבנתי שכבר זהו נגמר הסיפור. אז, אה, אמרו לי הגיע הזמן לטבול. אז הלכתי וטבלתי במעיינות חמים ומאז שמתי כיסוי ראש והכיסוי ראש הזה לא, לא ירד ממני מאז אף פעם. מאותו יום. ו...

11:07 דובר 4 והיית לבד לגמרי. בלי חברים, בלי שום, אה...

11:11 דובר 1 כלום. ושמה זה ממש בלי כלום. ואז עליתי עוד יותר בתוך ההרים והתבודדתי שם איזה חודשיים, ושמה זה היה פשוט חוויה רוחנית לא נורמלית. כל יום הייתי אומר תהילים כל היום. הייתי מטייל בתוך ההרים עם מקל כזה, פשוט כמו משה רבנו כזה, אתה יודע, מסתובב בתוך ההרים.

11:32 דובר 4 מה אכלת ושתית?

11:35 דובר 1 אה?

11:35 דובר 4 מה אכלת ושתית?

11:38 דובר 1 הייתי קונה בכפר למטה ומעלה את זה להר לבקתה שלי והייתי עושה שם אוכל.

11:44 דובר 4 אה.

11:45 דובר 1 וכל היום הייתי או מנגן על התופים או יושב ואומר תהילים או מתבונן על הבורא או מטייל. ושחזרתי, חזרתי לאותו, לאותו גסט האוס של המוזיקאים הזה. ואף אחד לא זיהה אותי. כל האנשים שהייתי איתם חודשיים וחצי לפני יושבים איתי והם לא מזהים שזה אני בכלל.

12:12 דובר 4 מה אתה אומר?

12:14 דובר 1 ממש.

12:15 דובר 4 הפנים השתנו.

12:17 דובר 1 הכל השתנה. נהייתי בן אדם אחר. פשוט הייתי... פתאום הייתי למישהו אחר. אף אחד לא זיהה אותי. אנשים ישבו איתי ולא זיהו בכלל שזה אני. ואז הגעתי לדהרמסאלה ואז הגעתי לחב"ד פתאום, ואז אמרו לי הרבי, הרבי, הרבי, הרבי, איפה הקדוש ברוך הוא? ואז התחילו כל מיני פרובוקציות וזה ועניינים.

12:46 דובר 4 פרובוקציות של מה? שתהיה דתי, מה?

12:49 דובר 1 שלי, שלי. איפה הקדוש ברוך הוא? מה זה הרבי?

12:52 דובר 4 אה.

12:54 דובר 1 בקיצור, אני מקצר לך. אחרי כמה זמן ירדתי חזרה לדרום והגעתי לבצלאל.

13:04 דובר 4 לבצלאל קופצ'יק?

13:07 דובר 1 והגעתי לבצלאל קופצ'יק לחגוג את היום הולדת שלי אצלו. האמת שהייתי קודם לפני כן באיזה בית יהודי של ברסלבים שהם מאוד מאוד נחמדים, והם אמרו לי בוא, בוא תחגוג איתנו את היום הולדת. אמרתי להם לא, אני לא יכול. אני צריך לנסוע לפונה, לחב"ד. אני את היום הולדת שלי הולך לחגוג בחב"ד.

13:32 דובר 4 לפונה, כמה נסיעה זה?

13:36 דובר 1 שתים עשרה, שלוש עשרה, ארבע עשרה שעות.

13:38 דובר 4 הבנתי.

13:40 דובר 1 ונסעתי... לא, זה קצת, זה נסיעות קצרות בהודו. ונסעתי לבצלאל והגעתי לבצלאל ב... הגעתי לבצלאל ביום הולדת שלי וחגגנו שם יום הולדת ואז הוא נתן לי שתי ספרי תניא. והוא נתן לי, אה, להעתיק את, לצלם את הלכות עבודה זרה ברמב"ם. אמרתי לו למה שני ספרי תניא? אז הוא אמר לי אחד שתלמד ואחד שתיתן למישהו בדרך. ואז היה לי נסיעות של שבועיים לכל מיני מקומות בהודו. נסעתי לקלקטה לפגוש שם מוזיקאים ואחרי זה לזה. אז למדתי כמעט את כל התניא. לא הבנתי כלום אבל הרגשתי שזה שכתב את הספר הזה יודע בדיוק מה עובר לי בתוך הנפש. בדיוק הוא יודע. הייתי בתעצומות נפש כזה לא נורמליות באמת. ו... ואחרי התניא הגיע הדבר מלכות ואחרי זה התחילו להגיע מאמרים של הרבי הרש"ב ופתאום כל האורות התיישבו כמו שצריך בתוך הכלים. ומשם, זה כל הסיפור הזה זה שנתיים.

15:03 דובר 4 אהה.

15:03 דובר 1 משם חזרתי לארץ ונכנסתי לישיבה.

15:07 דובר 4 לישיבה של הרב ארד?

15:09 דובר 1 אחרי השנ-- הישיבה של הרב ארד. לא תכננתי. הקדוש ברוך הוא סובב את זה ככה שבסוף אני אהיה אצלו.

15:19 דובר 4 הבנתי.

15:19 דובר 1 אני הייתי מניח רבנו תם בהודו.

15:22 דובר 4 הבנתי.

15:23 דובר 1 ובגלל שהייתי מניח רבנו תם אז הייתי כל יום צריך רבנו תם. אז הייתי גר ברחובות. כשהגעתי לבית של ההורים אז שאלתי שם אנשים איפה אני משיג רבנו תם כל בוקר. אז אמרו לי יש ישיבה פה של הרב ארד. תיכנס, יש שם חבר'ה. באמת חבר'ה מאוד נחמדים היו שם. זה היה ישיבה של בעלי תשובה אז. אז הייתי כל בוקר מגיע בשביל הרבנו תם. אז פה נשאר לעוד שיעור ועוד שיעור ועוד שיעור ועוד שיעור. אבל בסוף הרב ראה ה, ה, ה... אני הגעתי ממש בשמחת תורה. והזמינו אותי חברים מהודו שהיו שקצת התקרבו, אמרו לי בוא לעשות, אה, זה, אה, שבת, שמחת תורה בישיבה ברמת אביב. אז הגעתי לישיבה ברמת אביב ואז נתנו לי ספר לעשות הקפה. אמרו לי: "תעשה הקפה, זו החלטה טובה". אז ידעתי שאני חייב להיכנס לישיבה, כי אחרת אני אתפזר פה. אז אמרתי: "אני תוך שבועיים נכנס לישיבה". ואז הייתי אצל הרב ארד ואחרי שבועיים הרב ארד אומר לי: "נו, מה קורה? מה איתך?" אמרתי: "אני אסע לרמת אביב, אכנס לישיבה". הוי גולל הם קום תורה[?]. אז גיליתי, הייתי יום אחד ברמת אביב, למוחרת חזרתי, אמרתי לרב ארד: "אני פה". ומאז נשארתי בישיבה. ואחרי שנתיים התחתנתי.