מדריך קניית ומכירת רכב ע"פ ההלכה – הכנת רכב למכירה

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 היום נתחיל כמה שיעורים בנושא של קניית ומכירת רכב יד שנייה. אז זה בעצם סוג של סיכום של כל מיני דברים שלמדנו בעבר. בעבר התעכבנו יותר על חנויות, על מוכר בחנות וקונה בחנות, והיום זה יד שתיים. זה יותר אנשים פרטיים אחד מול השני. יש לזה שאלות דומות, שאלות גם שונות. כשמוכרים רכב, כן? אני רוצה לדבר גם על הקונה, גם על המוכר, לפי הסדר, לפי הסדר הכרונולוגי. אז דבר ראשון, מוכר לפני שהוא מוכר הוא מכין את האוטו שלו למכירה. עכשיו, בזה עצמו יש הרבה אפשרויות. יש דברים שאנחנו מבינים לבד שהם בעייתיים, ויש דברים שהם באמצע, ועל זה צריך קצת לדון. נתחיל מהקשה, מהכבד אל הקל. יש אחד שמשנה קילומטרז' באוטו. זה דבר שוודאי שהוא בעייתי. לא יודע איך היום עם הדיגיטלי, אבל במכני ודאי היה אפשר. היו אנשים שעשו את זה. זה קצת מתנגש עם הרישיון רכב. לפעמים כתוב ברישיון בדיוק כמה באותו זמן של הטסט. אז זה דבר שהוא... פעולה שהיא לגמרי, אין שום שאלה שזה אסור. אבל יש דברים שהם קצת באמצע. אני אתן דוגמה.

01:44 דובר 4 אז למה זה אסור?

01:47 דובר 2 אסור? אסור ודאי. ודאי אסור.

01:49 דובר 4 אין.

01:49 דובר 2 כן, אין שאלה. עכשיו, שלב הבא. בן אדם יש לו עשן יוצא מה... עשן יוצא. אני יודע, יש עשן לבן, כחול, כל מיני סוגים של עשן.

02:03 דובר 4 גם צהוב.

02:04 דובר 2 כן, מ-מראה על בעיה. עכשיו הוא יכול באופן זמני לשים תוסף שיגרום שלא יצא עשן ואז למכור את האוטו. עכשיו זה, זה כמו פלסטר. זה לא באמת, הוא לא מטפל בבעיה. לפעמים זה אפילו יותר גרוע לעשות את זה.

02:21 דובר 4 אפשר לבדוק את הדבר הזה?

02:23 דובר 2 לבדוק אם הוא שם תוסף?

02:25 דובר 4 לא, אם יש איזו בעיה של עשן או לא. התוסף מסתיר את הבעיה.

02:30 דובר 2 כן, הבן אדם נוסע, הוא לא רואה שעשן יוצא. אז הסתרת את הבעיה בעצם. עכשיו, זה גם כן נשמע שזו בעיה לעשות את זה, אבל בזה עצמו יש עוד אפשרות שקצת צריך ללמוד עליה. מה קורה אם הוא אומר, "אני בן אדם ישר, אני מספר את כל הבעיות שיש באוטו. אני אספר לקונה, תדע לך שהיה עשן ושמתי תוסף." אבל מה המטרה שלי? המטרה שלי היא שהוא לא, הוא לא יראה את זה בעיניים. כששומעים אז זה נשמע פחות גרוע. הייתה בעיה, היה עשן, שמתי תוסף. זה נשמע פחות גרוע מאשר שהוא רואה את זה בעיניים והוא רואה את העשן יוצא.

03:13 דובר 4 לא מבין גם. הוא לא מבין.

03:16 דובר 2 הוא לא מבין בזה. נכון, נכון לגמרי.

03:20 דובר 4 ולמרות...

03:22 דובר 2 נכון. דוגמה דומה, יש למשל נזילה, שמים בינתיים שמן עבה שאז לא תהיה נזילה, או בגיר. יש כל מיני דברים שאספתי, כן. דוגמאות שאספתי. שלב הבא, בן אדם שצובע את האוטו. עכשיו, הוא צובע את האוטו. לפעמים הוא צובע, הייתה תאונה, אז הוא מיישר את הפח וצובע. עכשיו, מצד אחד זה מעלים את התאונה, מצד שני, אבל זה, זה דבר טוב לעשות לאוטו, לצבוע אותו. עכשיו, גם בזה יש מצב שאתה צוב-- נכון, נכון.

04:05 דובר 4 כי הוא לא רוצה שישאלו אותו.

04:08 דובר 2 נכון.

04:09 דובר 4 פשוט.

04:10 דובר 2 נכון. עכשיו, גם בצביעה עצמה יש מצב שאתה צובע והוא נראה כאילו חדש, או שאתה צובע ומבי-- ורואים את המצב שלו. לא נראה חדש בגלל זה. אז זה גם כן, היום זה לא כל כך בעיה כי יש רישיון, יודעים בדיוק מתי הרכב נוצר. אבל בתיאוריה זה יכול להיות בעיה שהוא חושב שזה חדש. עכשיו, פחות מזה זה מישהו ששוטף את האוטו, מנקה אותו, מסדר אותו, או שם, אה, ריח טוב, עושה כל מיני דברים. אולי יש כאלה שגם פותחים את מכסה המנוע, שוטפים בפנים. שאדם יפתח והוא יראה שהאוטו מתוחזק. זה לא באמת ככה. הוא לא באמת כל הזמן, אה, תחזק את האוטו. עכשיו, כל זה שאלות. אני אראה במקורות דוגמאות. כמובן לא יהיה אוטו, יהיו דוגמאות אחרות. נחפש פה בעצם דבר של פעולה שהיא הטעיה. ואתה אומר, "אני מטעה, אבל אני מספר. אני עושה את הפעולה ואני מספר". האם יש בזה בעיה? ננסה להבין. וגם ננסה להבין לגבי צביעה. האם אני צובע ואני מצד אחד משפר את המראה, מצד שני אני מעלים את התאונה? האם יש בזה איזושהי בעיה?

05:27 דובר 4 אם יש בעיה, אז מי היה שם? אה, חבר אמור קטן. מה, הכל טוב. לא, זה ודאי את ההלכות של האוטו.

05:40 דובר 2 נכון.

05:41 דובר 4 ואז זה אישור.

05:43 דובר 2 כן. בעצם חזר לקדמותו. לא קרה שום דבר רע.

05:46 דובר 4 אין לו הוכחה של בדיקה או בדיקה.

05:53 דובר 2 כן.

05:53 דובר 4 לא יכול לתת עם דו"ח של הבדיקה.

05:55 דובר 2 נכון. עכשיו זה גם, הנקודה היא של הבדיקה. אם אתה אומר, "אני לא מספר כלום", הבן אדם יעשה בדיקה, ימצא. מה שימצא, ימצא. עכשיו, זו אפשרות אחת. אפשרות שנייה, אתה אומר לו, "תשמע, אתה רוצה לקחת את זה לבדיקה?" אתה לא מספר לו כלום והוא בוחר לא לקחת את זה לבדיקה. האם אני אומר זו בעיה שלו? הוא יכול היה לקחת לבדיקה ולדעת מה קורה והוא לא לקח לבדיקה. כל הנושא של הבדיקה זה עוד, אני חושב שזה עולה בשיעור הזה. אם יהיה זמן, אז אולי כן. הנושא של הבדיקה זה נושא רחב מאוד. האם חייבים לבדוק? לא חייבים לבדוק. מי שלא בודק זה נקרא שהוא מוחל. דבר ראשון, באופן כללי, במספר אחד, סעיף י"א, בקטע השני כתוב שאסור להטעות אפילו את הגוי. אז כתוב פה בשורה שנייה, "וכן כל מרמה שבעולם אסורה במקח וממכר אפילו לנוכרי". בקטע השני בשורה השנייה. "וכן כל מרמה שבעולם אסורה במקח וממכר אפילו לנוכרי, כגון אם יש מום במקחו צריך להודיעו ללוקח אף על פי שהוא נוכרי, שהרי זה מטעה וגונב דעתו אם אינו מודיעו, והרי זה כגונב ממנו ממון ואסור מן התורה כמו שהתבאר בהלכות גזלה". דבר ראשון, מה קורה אם אדם לא מודיע על הפגמים, על המומים?

07:26 דובר 4 זו גניבה.

07:27 דובר 2 זה כמו גניבה. למה? כי כרגע אני מדבר. אוטו בלי, בלי פגם, אז זה בלי תאונה. שווה כך וכך. שווה עשרים בוא נגיד, שלושים, ועם תאונה זה שווה פחות, ואתה לא מספר על התאונה, אתה גונב את ההפרש, ולכן אפילו בגוי זה אסור מן התורה. עכשיו, זה לגבי משהו שאני באמת מפסיד אותו. מה קורה אבל אם אני מוכר לו את זה בזול? אני אומר, "תשמע, מחיר מציאה: במקום שלושים, עשרים", ואתה לא אומר למה. בעיקרון זה בגלל תאונה. עכשיו, אם הוא ילך לשמאי, יבדוק את התאונה, יגיד לו זה שווה עשרים, לא שלושים אלא עשרים, אפילו שהמחירון הוא שלושים. אז אני לא הטעיתי אותו. מכרתי לו בעשרים. ממשיך אדמו"ר הזקן. סעיף י"ב: "ואפילו לגנוב דעתו בדבר שלא יגיע לו הפסד, לנוכרי אסור מדברי סופרים, כגון למכור לו בשר נבילה בחזקת שחוטה". כן? בעיקרון הנוכרי אוכל גם נבילה, גם שחוטה, זה לא מעניין אותו, אבל יש משהו בטעם. המחיר הוא אותו דבר. מחיר של נבילה או שחוטה זה אותו דבר, אז לא הפסדתי אותו. בכל זאת, עצם זה שהגונב דעתו לא מספר לו, זה אסור מדברי סופרים.

08:47 דובר 5 ערבים מוכרים שחור.

08:49 דובר 2 אה, ערבים מוכרים רק שחור.

08:51 דובר 5 בטח. מה? הערבים מוכרים שחור. לא שאין ביניהם בצקים, אבל הם תמיד מביאים את אותה

09:10 דובר 2 יפה, אז יוצא ככה. יוצא שאם אתה-- אם אדם לא מספר על מום, ויש, אה, הוא מוכר את זה ביותר יקר, זה גניבה מהתורה. אבל אם הוא מוכר את זה במחיר בסדר, הוא רק לא מספר, אז זה גניבת דעת שאסור מדרבנן, בין ביהודי בין בגוי. עכשיו מה קורה אם אני צובע? עושה כל מיני דברים כאלה? אז זה סעיף י"ח. אומר הגמ-- אומר אדמו"ר הזקן: "אסור לפרכס את האדם ובהמה וכלים העומדים להימכר". לפרכס זה ל-לעשות בזה פעולות השבחה. בוא נראה, כגון: "עבד כנעני שהוא זקן, וצובע שיער ראשו וזקנו כדי שייראה בחור". יש עבד זקן, אז השיער שלו לבן. צובע לו שיהיה לו שיער שחור. הנה קח בבקשה עבד צעיר. אז זה אסור. דוגמה שנייה: "ובהמה להשקותה מי סובין שמנפחין אותה וזוקפין שערותיה כדי שתיראה שמנה". לוקח בהמה, משקה אותה מי סובין, עושה אותה נפוחה וזה גורם שהבהמה תיראה יותר נפוחה, השערות שלה עומדות והיא נראית יותר שמנה. "וכן אסור לקרד ולקרצף אותה כדי לזקוף שערותיה". עכשיו השלב הבא זה דומה יותר לרכב. נראה ככה: "אסור לצבעם שייראו חדשים, ואין השבח שמשביחם בצבע כמו העילוי שמעלה אותם בדמים". מפני שסוברים שהם חדשים ונמצא מטעה ומונה. זאת אומרת, יש כלי ישן. היום אמרתי לכם ברכב זה לא כל כך שייך כי היום יש לי שער רכב, אבל כלי ישן שאתה צובע אותו, אתה יכול לקבוע אותו בשתי אפשרויות. אתה יכול לצבוע אותו שייראה יותר יפה, אבל עדיין ניכר עליו שהוא ישן. רואים שהוא מחודש. ואתה יכול לצבוע אותו ברמה כזאת שהוא ייראה חדש. אז איפה זה שייך היום? היום זה יותר שייך לקחת משהו, להכניס אותו לקופסה, לקופסה

11:19 דובר 2 חדשה. או אני פעם סיפרתי לכם את זה בשיעורים הקודמים, שהייתי עושה מבצעים במנהטן ברחוב, רחוב באורי במנהטן. יש שמה מלא מלא חנויות של ישראלים, כולם ישראלים אחד ליד השני. כולם מוכרים מטבחים, מטבחי נירוסטה כאלה, מוסדיים. עכשיו מה הם עושים? אתה רואה, אם אתה יוצא מאחורי החנות, מאחורה אתה רואה שם מטבחים חלודים, ישנים ממש, כאילו שבן אדם היה רואה אותם, אף לא מסתכל עליהם. הם שוטפים אותם, משפשפים אותם, צובעים אותם עם צבע מיוחד והכול. עוטפים אותם בניילון וזה נראה חדש. מוכרים את זה בחנות. עכשיו אני חושב ששמה מבינים כולם שזה יד שנייה. אני לא יודע אם זה מובן או לא, אבל ברעיון הם מוכרים את זה, בפעולות שהם עושים זה נראה כמו חדש. זה מה שהוא מרמז פה. הוא אומר אין העילוי, אין השבח שמשביחם בצבע כמו העילוי שמעלה אותם בדמים. זאת אומרת היופי של זה, השבח שמשביח. בוא נגיד מוצר ישן עולה מאה שקל. צבעת אותו. מוצר ישן צבוע עולה מאה חמישים, ואתה עכשיו צבעת אותו כל כך שהוא נחשב, נראה כמו מאתיים. מפני שסוברים שהם חדשים ונמצא מטעה ומונה. יש פה גם הטעיה וגם הונאה כי אתה מוכר את זה ביותר יקר בגלל זה. אבל חדשים מותר לצבעם כדי ליפותם. אם זה כבר משהו חדש, אתה רק צובע את זה שייראה יותר יפה, אז זה מותר. צובעים, הוא אומר, וכן ליפותם בשאר מיני ייפוי. אפילו אם מתעלים בדמים יותר מן השבח שמשביחם, הואיל ואין כאן טעות והונאה, שהמוסיף דמים בשביל יופיין מוחל ומוותר לו. חדש.

13:21 דובר 6 אני רוצה את זה יותר.

13:23 דובר 2 בדיוק.

13:23 דובר 6 אני רוצה את זה יותר.

13:24 דובר 2 עכשיו הוא בא ומוסיף כל מיני. למשל מוסיף כל מיני ציורים, כל מיני קישוטים, כל מיני דברים. הדוגמה הכי טובה היום זה לקנות ערכה. אתה קונה ערכה מעוצבת.

13:34 דובר 6 מה?

13:34 דובר 2 ערכה מעוצבת של משלוח מנות, של מתנה. עכשיו אם תספור באמת את המוצרים שיש שם ואת הסרט.

13:43 דובר 6 זה לא המחיר.

13:44 דובר 2 כן, זה לא מגיע למחיר הזה. אז מה אני אגיד?

13:47 דובר 6 בגלל העבודה.

13:49 דובר 2 עכשיו בוא נגיד גם העבודה שלך והכול ביחד לא מגיע למחיר. אבל, אבל בסוף הוא יודע, הוא רואה מה קורה, הוא רוצה לקנות יותר יפה, הוא מסכים לשלם בגלל שזה יותר יפה. אין פה שום הטעיה בדבר.

14:01 דובר 6 חושבים שלא יתבע, לא ילך לבד.

14:03 דובר 2 נכון.

14:04 דובר 6 לא כולם.

14:06 דובר 2 נכון. זה דומה למשל לסעיף כ"ה. זה אחר כך נקרא את זה. טוב, אני אראה את זה אחר כך. אז יוצא ככה. אם שאלנו לגבי צביעה והעלמת תאונה, אז אם אתה... קודם כול, ודאי שאם זו תאונה כזו שהיא לא פגעה בכלל באוטו, אתה מיישר את זה, צובע, לכאורה בכלל לא צריך לספר את זה אפילו. כי זה לא, לא קרה כלום. מה שהיה נגרע, החזרתי בחזרה. אבל אם כן קרה משהו לאוטו, ודאי שצריך לספר. השאלה אם הפעולה עצמה שאני עושה היא בעייתית, זה שאני צובע. אז אם אני צובע משהו שמתאים לרמה הזאת, לשנה הזאת, אני צובע את זה שייראה יותר יפה, זה בסדר. אבל אם אני הופך את זה להיות שנראה ממש חדש, כאילו ברמה גבוהה מהרמה שלו, מהשנה שלו, אני חושב שזה קצת בעיה. עכשיו אני רוצה לשאול לגבי התוסף הזה שדיברנו. שמתי תוסף שלא יראו את העשן. זו פעולה שהיא פעולה של הטעיה, אבל אני מספר. מספר לבן אדם. נכון? מה הבעיה? בוא נראה. יש פה ממש גבול. נראה סעיף כ"ה, צד ימין למעלה. מקום שנהגו לערב מים ביין בין הגיתות, שהיין תוסס והמים מתערבים בו יפה ונעשים יין, מותר לערב כשיעור שדרכם לערב ולמכור סתם. זאת אומרת, באותו מקום כולם יודעים, בין הגיתות, אז היין, בזמן שהיין עדיין תוסס, אתה מערבב את המים, ממשיכה התסיסה והמים נהיים ממש כמו יין. אז זה מותר לעשות את זה. הוא אומר לערב ולמכור סתם. אתה לא אומר שום דבר. אתה לא מספר שהיו פה איזה מים. למה? ואין כאן הונאה, כשהכול יודעים שדרכם לערב, כן, ובחזקת כן קונים. כולם מבינים שנוהגים פה מים, הם קונים את

16:09 דובר 2 זה והם יודעים. כולם יודעים. אם אין בעיה על מישהו בודק שיטעה. במקום אחר ראינו שכן יש בעיה. אם מישהו אחר יכול לטעום, מישהו בודק, זה יכול להיות קצת בעיה, אבל פה כולם ידעו. ומי? איך? כן. עכשיו מה קורה? מה פה? יש שיעור שהם מסבירים. יש שלושים אחוז מים. מה קורה אם בטעות הוספו לו חמישים אחוז מים? עכשיו זה מצב קיים. מצב נתון. מה עכשיו צריכים לעשות?

16:40 דובר 7 תלמודית, או מה?

16:43 דובר 2 כן. אז הוא אומר: "ומי שנתערבו מים ביינו יותר מכשיעור, הרי זה לא ימכרנו בחנות, אלא אם כן הודיע לקונה, שאז מותר למכור בחנות". התערב לך יותר מדי מים, תודיע לקונה. ואז מה מותר? איפה מותר למכור? בחנות. מה פירוש בחנות? בסוגריים, לקונים לשתות. למה? הוא שיכר. אבל אסור למכור לתגר אף על פי שמודיעו, שמא ירמה בו אחרים. אתה יכול למכור את זה לאנשים פרטיים. אתה מספר להם שהרבית בזה מים, בסדר, אבל אתה לא יכול למכור את זה למישהו שהוא סוחר, הוא אחר... אחר כך ילך וימכור את זה לאחרים והוא לא יספר להם. עכשיו נמשיך עוד טיפה. סעיף כ"ג. וכל זה במקום שאין כל הקונים יין טועמים תחילה. אבל במקום שנהגו שכל מי שקונה יין טועמו תחילה, מותר לערב בו מים לעולם בעניין שירגיש הטועם. במקום שאין הכול טועמים אסור לערב. הוא אומר, יש מקומות שאנשים לא טועמים את היין, הם קונים ככה. במקום הזה מותר לך לערבב רק כמה שמקובל. אם ערבבת יותר, אתה צריך לספר ואסור לך למכור את זה לסוחר. מה קורה במקום כזה שכולם, לפני שהם קונים, הם טועמים? תערבב כמה, כמה שאתה רוצה. למה? כי אותו אחד שיבוא לקנות הוא יטעם.

18:13 דובר 7 מתאים לו.

18:14 דובר 2 כן, ויראה אם מתאים לו או לא. זה הכול בסדר. הוא מסיים עם מקום שאין הכול טועמים. זאת אומרת רובם טועמים, אבל יש אנשים שלא טועמים. לא כולם טועמים. אסור לערבב, כי אתה בסוף יהיה את אותו אדם שלא יטעם, יקנה את זה ככה ואתה הטעית אותו. כן, נכון. עכשיו אני שואל פה, פה זו השאלה: מה קורה אם אני אומר אני אודיע לכולם, אני אערב, אערב מים ביין ואני אודיע לכולם.

18:44 דובר 7 שיהיה לפני, זה קורה בכל אופן.

18:48 דובר 2 לכאורה מה הבעיה? לכאורה. אבל, אבל שימו לב, בנוסח לא כתוב כזה דבר. כתוב שאם מישהו התערב לו. הוא כותב ככה: "אם נהגו לערב, אתה יכול לערב כשיעור. מי שהתערב לו יותר מכשיעור...

19:06 דובר 7 צריך להודיע.

19:06 דובר 2 צריך להודיע. אבל אם אני יכול לכתחילה לערב יותר מכשיעור ואני אגיד אני אודיע, הוא לא מביא את זה, כי אחר כך בסעיף הבא הוא כותב שאם כולם טועמים אתה יכול לערב. לא כולם טועמים, אסור לערב. רגע, תגיד לי. תגיד לי, תשמע, מי שלא, מי שלא טועם, תודיע לו. פתאום הפתרון הזה לא מופיע. הפתרון הזה מופיע רק אם כבר התערב לך. לכאורה למה?

19:40 דובר 7 אולי

19:40 דובר 2 יפה. חבר'ה, תחשבו ככה. א', גם מי שהתערב לו, מה כתוב? מותר למכור לבן אדם, בן אדם, בן אדם פרטי. לתגר אסור למכור. למה? כי אולי ירמה בו אחרים. זאת אומרת הדבר הזה כשלעצמו הוא משהו בעייתי. היין הזה הוא בעייתי. אני יוצר פה עכשיו משהו בעייתי. נכון שאני אודיע לכולם. א', אולי אני אשכח להודיע? אולי יש מישהו אחד שאני אשכח להודיע לו? ב', אותו אחד שקנה אולי הוא ימכור לאחרים? אני יצרתי פה משהו בעייתי. עכשיו, אם זה כבר קרה לי... זה כבר קרה לי, אז לא אומרים לי אין מה לעשות, שפוך את היין הזה. זה כבר קרה, אז התירו לי למכור את זה ולהודיע לאנשים, ולעשות את כל הזהירות שאנשים לא יטעו. אז אני מודיע ולתגר אני לא, לא מוכר, רק לאנשים פרטיים, אבל אני לא רואה פה באדמו"ר הזקן היתר לערב לכתחילה ולהודיע.

20:43 דובר 8 בעניין הזה, יש את העניין של, אה... במקח וממכר. שם הנושא של זה, כמה מותר להרוויח יקר.

20:51 דובר 2 נכון.

20:52 דובר 8 שם זה הוכח, ואם אתה אומר מפורשות

20:55 דובר 2 נכון.

20:55 דובר 8 מחלקים.

20:56 דובר 2 נכון.

20:57 דובר 8 השאלה מה, למה זה לא נושק לפה? לפה. דרך אגב, אם אני מודיע לכל אחד ואחד, הכול יהיה בסדר.

21:05 דובר 2 זהו. מה, מה ההבדל? שמה אותו אחד זה נושא ונותן באמונה, זה נקרא. הוא מוכר ביוקר, הוא אומר אני קניתי את זה בכך וכך, מוכר בכך וכך. שם הוא לא עשה שום פעולה במוצר שעלולה לגרום להטעיה של מישהו. מוצר רגיל, מוכר אותו רגיל, הוא רק כרגע הוא אומר לו לך אני עכשיו מוכר יקר ותדע לך ככה קניתי, ככה הרווחתי וכולי. אז לא היה פה לאורך כל הדרך, לא היה פה שום פעולה בעייתית. אבל פה יש פה שני שלבים. שלב ראשון אני קודם כול עושה את העירוב. שלב שני אחר כך אני מודיע לכל הקונים. פה באמצע יכול להיות שיהיה איזשהו, איזושהי תקלה. עכשיו...

21:40 דובר 8 ההטעיה נגררת.

21:42 דובר 2 איך?

21:43 דובר 8 ההטעיה נגררת.

21:44 דובר 2 כן, אז...

21:45 דובר 8 אלא אם כן הוא עושה כמו שרושמים, אחוז אלכוהול בכל בקבוק. אחוז ייבוש בכל בקבוק.

21:50 דובר 2 או, או. זהו. עכשיו, אם אנחנו נבין למה, למה אדמו"ר הזקן לא הזכיר את ההיתר הזה, נוכל להקיש מזה לימינו. למשל, אם אני מוכר בקבוק יין ומודפס עליו למטה כך וכך אחוזי מים. למשל, תיאורטי. עכשיו, פה מה יכול להיות? זה לא שאני אשכח להודיע. זה לא שמישהו אולי יטעה עם זה אחרים. זה מודפס. על המוצר עצמו זה מודפס. לכאורה לא הייתה עם זה שום בעיה. לכאורה. עכשיו השאלה שלי לגבי-

22:28 דובר 8 שימו יותר, ירשמו משהו אחר.

22:31 דובר 2 מה זאת אומרת? לא הבנתי.

22:33 דובר 8 שימו חמש עשרה אחוז מים ושימו עשרה אחוז מים.

22:37 דובר 2 לא, אז אני עכשיו מדבר, אני היצרן. אני היצרן, אני... שמתי בכוונה, לא נשפך לי. שמתי יותר אחוזי מים, אבל אני כותב את זה על המוצר. יש בזה בעיה? אין שום בעיה. לכאורה אין שום בעיה. עכשיו ניגש לענייננו. אותו אחד יש לו בעיה במנוע, יש עשן יוצא והוא שם תוסף. ראיתי משהו קוראים לזה דבש, לא יודע, זה תוסף מסוים ששמים וזה עכשיו באופן זמני מונע את העשן. הפעולה הזאת היא פעולת הטעיה או לא? היא פעולת הטעיה. זהו. עכשיו השאלה היא, הוא אומר אני שם את זה ואני מודיע. האם יהיה מותר או אסור?

23:27 דובר 8 לא משנה, בן אדם רוצה, בן אדם רוצה-

23:30 דובר 2 הוא מוכר את זה בזול. הוא מוכר את זה בזול. בוא נגיד ככה, יש... כן, בשוק של הרכבים יש רכב שהוא תקין, עולה כפי המחירון. רכב שהוא כבר לא תקין לגמרי, המחיר שלו נוחת ישר למחיר של ברזל. כמה מאות שקלים הרכב וזהו. עכשיו, רכב שהוא עובד והבן אדם אומר אני אסחב איתו עוד שנה שנתיים, אז הוא כבר מקבל, הוא יכול לקבל עליו יותר. אז הוא אומר תשמע, יש בזה בעיות מסוימות, הוא בכל זאת יקנה את זה ועכשיו צריך דחוף אוטו, הוא מוכן לשלם איזה חמש אלף שקל לקנות את האוטו הזה. אבל אם הוא היה, עכשיו, הוא אומר לעצמו, אם הבן אדם יראה את האוטו מעשן אז זה ירתיע אותו, אבל אם הוא לא יראה את זה בעיניים, הוא רק ישמע על זה, זה פחות ירתיע אותו. אתה יודע, הפעולה שהוא עושה זה פעולת הטעיה, אבל הוא מודיע.

24:22 דובר 8 זה שהוא מודיע, ה-הלקוח שיקנה הוא לא יודע כמה אחוז עשן, איזה סוג של רכב.

24:27 דובר 2 הוא לא יודע בדיוק כאילו כמה-

24:29 דובר 8 לא בדיוק כמה-

24:29 דובר 2 כמה עשן, כמה, באיזה מצב, איזה זה.

24:34 דובר 8 דבר ראשי זה שאדם יכול למכור פגום. בכל מקרה, בכל מקרה יש סיכונים.

24:40 דובר 2 לא, אני חושב שזה תלוי גם לגבי היין, מה החשש שם? האם החשש שבן אדם ישכח להודיע לאחד מהקונים, מוכר להרבה אנשים ולחלק מהם הוא ישכח להודיע, או שאותו בן אדם ייקח וימכור את זה למישהו אחר או דברים כאלה, או שבאופן כללי לא עושים פעולת הטעיה, גם אם אתה רוצה להודיע אל תעשה. כן? אז פה לגבי אשכח, אני לא אשכח. אני עכשיו עשיתי את זה. אני עכשיו יש לי קונה אחד על הפרק. אני מודיע לו, לא הגיוני שאני אשכח. זו לא חנות עם הרבה קונים שאני-- קשה שאני אשכח. אז אני חושב שזה תלוי בזה. יש פה מה ל-- מה לדון האם זה מותר או אסור. עכשיו לגבי הצביעה, אמרנו שאם אתה לא מעלים פה איזה משהו, ואם אתה... עכשיו מה קורה אם אתה מעלים תאונה עם הצביעה ואתה מספר? אתה צובע ומספר. פה זה שונה. למה? כי שמה זה היה פעולה שהיא רק הטעיה בלבד. אז אמרו לך אל ת-- אל תטעה ואל תספר. אל תערב מים, אל תספר. אבל פה אני רוצה שהאוטו ייראה יפה. גם הקונה רוצה שהאוטו ייראה יפה. אז נכון, ברגע שצבעתי אז זה מעלים את התאונה, אז אני אספר לו על התאונה. אני אגיד לו שילך לבדוק. במצב הזה פשוט זה יהיה מותר.

26:03 דובר 8 זה כמו לטעום.

26:05 דובר 2 איך?

26:05 דובר 8 זה כמו לטעום.

26:07 דובר 2 נכון, נכון. לבדוק, אם כולם, בוא נגיד ככה. זה, זה דוגמה טובה. אם כולם שקונים אוטו בודקים את האוטו זה יהיה בדיוק כמו לטעום. במצב הזה יכול להיות שאפילו תוכל לשים תוסף ולא להודיע גם, בעיקרון.

26:26 דובר 8 כן. הוא--

26:28 דובר 2 כולם בודקים, כולם בודקים. אבל מה הבעיה? כתוב שמה שאם לא כולם בודקים אז זה יהיה אסור. אז אם אתה עכשיו, מישהו בא וקונה ממך, והוא עצמו לא בודק, אולי זה יהיה אסור. אם הוא הולך למכון בדיקה, מן הסתם יעלו על זה, זה בסדר.

26:43 דובר 8 הקונה לוקח סיכונים.

26:46 דובר 2 אם הוא לא בודק.

26:47 דובר 8 אם הוא לא בודק.

26:48 דובר 2 כן. אבל מה קורה אם הוא לא בדק ואחר כך פתאום הוא ראה שהמנוע שלו הלך, ואז הוא אומר, "זה היה קיים כבר מאז שמכרת לי, בדק--" עכשיו הוא הלך למוסך, אומר לו, "זה כבר היה בעיה קיימת. לא סיפרת לי." אתה אומר, "לא סיפרתי. בעיה שלך, לא בדקת." אז מה? מה רואים מפה, מהדוגמה הזאת? כן. לא בדקת, אתה לא יכול להגיד לבן אדם תבדוק, אה, בעיה שלך שלא בדקת. אם כולם בודקים אז בסדר, אתה לא מספר, ברור. הם יקלטו את זה בבדיקה. אבל אם לא כולם בודקים אז זה בעיה.

27:18 דובר 8 מה, מה הכלל היום שכולם בודקים?

27:20 דובר 2 אני חושב שלא כולם בודקים.

27:21 דובר 8 אה?

27:22 דובר 2 יש כאלה שבודקים, אבל לא כולם.

27:25 דובר 8 אה? אפילו לא חמישים אחוז. תלוי איזה רכבים, היקרים מאוד. הרכבים הבינוניים לא באמת, לא?

27:33 דובר 9 אם הוא רוצה רק לבדוק את הרכב שלו, הוא רוצה, הוא אומר שאין לו כסף למצוא את הגורם שגורם לזה.

27:42 דובר 2 הקונה? אתה מדבר על הקונה? קונה שרוצה לבדוק רכב והוא לא רוצה לקנות?

27:49 דובר 9 הוא לא אמר שרוצה לקנות. הוא בן אדם שרוצה לטעום. הוא לא-- הוא פשוט רוצה לטעום כדי לראות.

27:54 דובר 2 אה, אתה שואל בעצם לטעום את היין או לבדוק את האוטו? זה נושא--

27:58 דובר 9 לטעום מטעמים אחרים.

27:59 דובר 2 כן, כן, זה נושא, נושא. דיברנו על זה לאחרונה באחד השיעורים לגבי כל מיני דוגמיות, כל מיני טעימות שנותנים לטעום וכולי. אז, אז כן, זה נושא אחר. צריך לראות באופן כללי את הנכונות של המוכר. אם מישהו עומד מול-- מחוץ לבית כנסת, מציע, "בוא, בוא, כל מי שרוצה לטעום, כל מי שרוצה בכלל", אתה רואה שהוא רודף אחרי אנשים שיטעמו ולא אכפת לו בכלל אם הם קונים או לא, אז מותר. אבל אם הוא עומד במקום ונותן אפשרות לטעום וזה משהו שמי שרוצה לקנות טועם, אז אסור לך סתם לטעום. לא נותנים את זה לסתם אנשים. עכשיו נקרא רק את סעיף כ"ה. זה משהו דומה, ממש דיברנו לפני זה. כן. מותר לברור הפסולת מתוך הגריסין או מן הקטניות כדי שיראו יפים ללוקח, ואינו כמטעהו, לפי שזהו דבר הנראה לעיניים ויכול הלוקח לראות ולהבין כמה שווים יותר בשביל שיוצא מהם הפסולת, וטוב לו להעלות בדמיהם כדי שלא יצטרך לטרוח לבררם. זה מה שהזכרתי מקודם גם. איך?

29:06 דובר 10 בשוק יותר איכותי.

29:07 דובר 2 כן. עכשיו בעיקרון, מי שקונה בשוק את הגריסין אז הוא משלם כך וכך לקילו. עכשיו הוא בא, הוא בא ועושה, מנקה אותם, עושה אותם יפים, מוכר אותם ביותר כסף. עכשיו, יכול להיות, ואדמו"ר הזקן לא מזכיר את זה, אבל לכאורה יכול להיות שאם תיקח את הגריסין כמו שהם, אתה קונה בשוק, זה עולה עשר שקל לקילו. תברור אותם בבית, אז בסוף יצא שזה שווה חמש עשרה שקל. אבל הוא ברר את הגריסין והוא מוכר לך את זה בעשרים.

29:45 דובר 10 מצד פעולה של השבחה.

29:48 דובר 2 נכון, אבל ההשבחה שהוא השביח זה לא ההשבחה שבאמת זה שווה. הוא ברר והוא הקפיץ את המחיר בעצם. אבל אומר אדמו"ר הזקן, "כן, זה בסדר". למה? כי רואים בדיוק מה היה. בן אדם יודע כמה עולה סחורה רגילה ופה הוא רואה, הוא אומר, "דבר הנראה לעיניים ויכול הלוקח לראות ולהבין כמה שווים יותר, וטוב לו לעלות בדמיהם כדי שלא יצטרך לטרוח". נכון שהעלית את המחיר, אבל זה טוב לו שלא יצטרך לטרוח. אז זה הדבר שהוא אמר לגבי ערכות משלוח מנות וכל זה. הוא רואה כמה בעצם הקפצת לו את המחיר, ואפילו שהקפצת לו, זה טוב לו כי לא יצטרך לטרוח ולעצב או שהוא לא יודע לעצב וכולי. אותו דבר גם ברכב. אתה מוסיף כל מיני שיפורים מיוחדים כאלה. אתה מוסיף, אה, מצלמה וכולי וזה וזה, ובזכות כל השיפורים האלה הוא נמכר בהרבה יותר. עכשיו אתה אומר, "רגע, מה? הוספתי קצת". לדוגמה, למשל, אני פעם רציתי למכור את הבית, אז אמר לי מתווך, הוא בא לשם, אמר לי, "תשמע, רק תחליף דלתות, זה יעלה לך כך וכך כסף, זה יקפיץ לך את המחיר בהרבה יותר כי אנשים ירצו לקנות את זה". עכשיו אני מחליף דלתות, משלם קצת ומקבל אחר כך הרבה. זה לא כך, וזה לא כמה שאני, כמה השקעתי וכמה אני מקבל. זה בסוף כמה הבן אדם רואה מול העיניים. אין פה שום הטעיה. עכשיו, מה קורה אם בן אדם, הזכרנו את זה בהתחלה, לא אמרנו בדיוק את הדין. בן אדם, יש בעיה באוטו והוא מוכר את זה בזול, אבל הוא לא מספר על הבעיה. מוכר בזול. עכשיו, יש אפשרות אחת שהוא אומר, "תשמע, יש באוטו כל מיני בעיות.

31:37 דובר 2 אני לא אפרט לך עכשיו, כל מיני בעיות קטנות למשל, כולם בערך הורדתי לך חמש אלף שקל על הבעיות האלה". זה בעיקרון דבר שמותר בהלכה. זה מותר. אם באמת אתה מעריך שזה השווי של הבעיות האלה, הורדת אותם במחיר, זה בסדר. אבל מה קורה אם אתה לא אומר לו שיש בעיות? אתה אומר מחיר מציאה. איך? לפעמים בן אדם תקוע, רוצה להזדרז למכור. לא תמיד. מחיר לפעמים, אתה צודק. לפעמים המחיר מכשיל. אתה צודק, אבל לא תמיד.

32:10 דובר 10 לא תמיד. לפעמים יש מצבים שהשוק יהיה... נמוך.

32:20 דובר 2 אם השוק נמוך אז המחיר של זה נמוך. זאת אומרת המחירון, זה סימן שהמחירון לא מדויק אם השוק באמת נמוך. אבל מה קורה לפעמים? אדם רוצה להיפטר ממשהו, רוצה למכור מהר, מוריד מחיר, רוצה למכור מהר. קורה לפעמים, לא תמיד. כשאומרים מחיר, זה אומר שיש בעיות, אבל במצב הזה יש בעיות והוא הוריד מחיר בגלל הבעיה. או למשל שהוא צבע את המוצר שייראה חדש והוא מוכר את זה כמו ישן. הוא לא הציג אותו שום דבר. הוא מוכר אותו כמו ישן. יש לנו ציטוט פה של רבינו יונתן מלוניל, אחד מהראשונים. הוא אומר ככה, הוא אומר, "אפילו יעשה להם זול", כן, הוא לוקח עבדים זקנים, צובע להם את הזקן שייראו צעירים, אבל הוא מוכר אותם בזול כמו זקנים, במחיר של זקנים. "אפילו יעשה להם זול, שאפילו ידע שזקנים היו, אפילו הכי היה לוקח אותם". הוא היה קונה במחיר שהוא שווה בשביל זקנים. "אפילו הכי, יש בו משום גונב את ליבם, שהם קונים ממנו מפני הזול שהוא עושה להם, שאילו היו יודעים שכלים ישנים הם או עבדים זקנים, לא היו קונים ממנו מפני הזול שהוא עושה להם כלל, להוציא ממונם לדבר ישן". הם לא... המחיר, ההנחה לא הייתה משכנעת אותם לקנות משהו ישן, אבל הם חושבים שזה חדש. הם אומרים, "או, חדש בכזה מחיר", אז שווה להם. בפועל לא הפסדת אותם בכיס, אבל זה גניבת דעת. זה מה שזה עושה. עכשיו נמשיך לדברים האחרונים שהזכרנו ובזה נסיים. בן אדם שעושה כל מיני דברים לייפות את האוטו שהם לא, לא מסתירים שום דבר. הוא שוטף את האוטו לפני המכירה. כל קונה שמגיע, הוא שוטף את האוטו לכבודו. הוא שם מוזיקה טובה, שם

34:11 דובר 2 ריח טוב, עושה כל מיני דברים. הוא בסוף, הוא משפיע על ההחלטה של הקונה. אותו קונה, אם היה מגיע והאוטו לא היה שטוף ולא היה את המוזיקה והריח, יכול להיות שהוא לא היה קונה. עכשיו בזכות הדברים שעשית גרמת לו לקנות. האם יש בזה בעיה? או למשל כשאתה מגיע ומספר לו, "תשמע, האוטו הזה", מדגיש לו את המעלות של האוטו. לא מעלים ממנו שום בעיות, אבל מדגיש לו את המעלות. האם יש איזו בעיה? אז בוא נראה את המסילת ישרים. הזכרנו את זה בשעתו גם. מספר שלוש, מסילת ישרים, פרק י"א. "ואם תאמר בלבבך, ואיך אפשר לנו שלא להשתדל במשאנו ובמתננו לרצות את חברינו על המקח ועל השווי? חילוק גדול יש בדבר, כי כל מה שהוא להראות את הקונים אמיתת טוב החפץ ויופיו, הנה ההשתדלות ההוא טוב וישר". אם אני בא להדגיש את המעלות שבחפץ אז אני מספר. לכאורה נכלל בזה גם שטיפה ומוזיקה. דברים כאלה שמשכנעים אותו שהדבר הזה הוא טוב, אז זה טוב וישר. "אך מה שהוא לכסות מומי חפצו אינו אלא אונאה ואסור, וזה כלל גדול באמונת המשא והמתן". בקיצור, זה לא שעוצרים אותנו פה מלעשות שיווק וכל מיני דברים כאלה. כל דבר שהוא להדגיש את הטוב, אין בעיה בזה. אם יש דבר של לכסות את הרע, זה דבר שהוא ודאי שהוא אסור. לכסות את הרע. לסדר את הבית, שוטף, עושה ריח טוב. כן. מעניין, אני זוכר שבדקתי לגבי מכירה אז הציעו לשים תמצית וניל בתנור, להדליק את התנור ואז זה עושה ריח בבית של אפייה. זה משהו מעניין. נגיד אם אני דואג שכל קונה שמגיע אני אופה עוגיות באותו זמן. עכשיו קונה שנכנס, איזו הרגשה יש לו?

36:21 דובר 2 הרגשה ביתית עם ריח טוב. זה נותן לו הרגשה, לשכנע אותו לקנות. זה משפיע, הדברים האלה מאוד משפיעים. אבל מה קורה עם הדבר הזה? אני שם תמצית וניל בתנור. אני חושב שיש פה בעיה, כי בסוף זה פעולת אפייה. כאילו אני לא יודע, אולי. אני לא יודע. יש מה לדון. אתה לא, אתה לא מטעה אותו על משהו עכשיו, אתה לא מחפש מום, אבל אתה נותן לו-

36:46 דובר 11 נראה טוב, הלא?

36:47 דובר 2 אה?

36:47 דובר 11 לא, זה נראה, נראה טוב.

36:49 דובר 2 כן, זה יכול להיות שיש-

36:50 דובר 11 אתה רוצה למכור את הקליניקה שהיא-

36:52 דובר 2 כן.

36:53 דובר 11 דירת מגורים. אתה מוכר לו אותה באותו מחיר, אותו מחיר שאתה רוצה. רוצה קנה, לא רוצה, לא קנה. מה זו הבעיה?

37:00 דובר 3 זה מה שהוא אומר, נכון?

37:02 דובר 2 איך?

37:02 דובר 3 זה לא מה שהרב

37:04 דובר 2 משהו, משהו של עמיקת הטוב טובה חצי מיופיו.

37:08 דובר 3 לא יודע מה, מה

37:11 דובר 2 לא, זה ברור. לא. דברים שהם, אה, נורמליים, ודאי שזה בסדר. אני אמרתי שמה אתה נותן לו הרגשה שיש פה אפייה ואתה שמת רק תמצית בתנור. הוא נכנס-

37:24 דובר 3 אם באמת היה אופה אז-

37:26 דובר 2 לא, באמת אופה. אני לא, לא אומר שזה גניבת דעת ממש גמורה, אבל אולי יש פה איזו פעולה שלא מתאימה לבן אדם לעשות את זה. כלומר, שאתה עושה איזושהי פעולה כאילו, לא יודע.

37:38 דובר 3 תמונות יפות בבית זה

37:40 דובר 2 לא, כל דבר. תמונות יפות הן באמת תמונות יפות. מוזיקה זה מוזיקה. השאלה, אני מתכוון כאילו האם אתה מתעסק פה כאילו במשהו שהוא לא מתאים לנפש שלך? לבוא ולשים-

37:51 דובר 3 הבעיה היא לתת בגב ולא-

37:52 דובר 2 בגב רק כזה. אולי, לא יודע. בוודאי ולא, זה לא-- בוודאי במציאת השרי זה לא נכלל. זה, זה להראות את הטוב, את הטוב ויופיו. זה חלק א'. שיעור הבא אם יהיה לגבי הפרסום-

38:05 דובר 3 לגבי מים.

38:06 דובר 2 איך? רבנו יונה, הזכרתי את זה לפני זה. בוא, בוא נקרא אותו. "ודע שמי שמערב דבר בדבר, איזה עירוב שירצה והודיע את הלוקח, אין עליו מאותו עירוב ולא כלום". זה לשון, התחיל להגיד אולי האדמו"ר הזקן הזכיר לגבי עירוב מים ביין, שאם התערב אתה יכול אחר כך להודיע. עכשיו פה- איך? תחילה זה נראה שלא. פה הוא כותב, זה לשון כזאת מעניינת. הוא אומר: "מי שמערב והודיע את הלוקח, אין עליו אותו עירוב ולא כלום". יכול להיות שזה ההבדל בין מה שדיברנו מקודם לבין מה שעכשיו, ששם יש הרבה קונים, אז ברגע שאתה מערב יכול להיות מזה את הלוקח אחר כך. וכאן יש פה לוקח לשון יחיד. יש פה איזה לוקח אחד שאתה מערב, ישר אתה מודיע לו. אז אין עליו באותו עירוב ולא כלום. אולי ככה אפשר ליישב את הרבנו יונה עם האדמו"ר הזקן. בכל אופן, האדמו"ר הזקן לא הזכיר את זה. זה רק רבי, רבנו יונה אחד מהראשונים. האדמו"ר הזקן לא הזכיר. בקיצור, אז זה שלב ראשון. השיעורים הבאים לגבי הפרסום. איך אני מפרסם על האוטו? איך, אה, בפועל הבן אדם מגיע לקנות, איך אני מדבר איתו? הקונה, יש קונה, הגיע קונה, החבר רוצה לקנות. איך הקונה מותר לו? אבל נעשה את זה בקצרה כי כבר הזכרנו זה שיעורים ארוכים עם כל הדברים האלה. נלך בקצרה על כל הדברים האלה עד שנגיע בסוף לקנייה עצמה.