בדיקות וטיפולי פוריות - הרב חיים פרוס שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 הנושא שלנו היום הוא בעיות פריון לאחר, אה, הנישואין. מה היא נקראת בעיית, אה, פריון? כאשר, אה, עובר פרק זמן של לפחות, אה, כשנה, יש כאלו אומרים שנתיים אחרי הנישואין של אי כניסה להיריון, אה, זהו הזמן שבו מתחילים לעשות, אה, בירור. צריך להסביר שבעצם לגיל הנישואין יש משמעות מאוד גדולה. מתי אנחנו מתחילים לעשות את הבירור הזה. כלומר, לא דומה בחור בגיל עשרים, עשרים ואחד שמתחתן עם בחורה בגילו, למישהו שמתחתן בגיל, אה, שלושים ומעלה. אז כמובן שכשמתחתנים בגיל צעיר אז אפשר לתת את כל השנתיים האלו. כך היה מקובל אצל הרבה רבנים שעד השנתיים הראשונות לא מתחילים לעשות, אה, בירורים, אבל אם מדובר בבחור, אה, מבוגר יותר, באישה מבוגרת יותר, אני אומר מעל גיל שלושים, אז אפשר להתחיל את הבירור גם, אה, קודם. לכן אפשר כבר להתחיל, אה, את הבירור. אם יש מידע מוקדם, לבני הזוג יש מידע מוקדם. למשל, כשהווסת לא סדירה, היא קצרה במיוחד או ארוכה במיוחד. אז אנחנו כבר יודעים מתחילה שיש כאן איזה משהו שצריך, אה, לברר אותו. באופן כללי, כשנכנסים לנושא הזה, אז יש, אה, חלוקה של אחוזים מסוימים של, אה, בעיות שאפשר לחלק אותם. יש בעיות שנמצאות אצל האישה, יש בעיות שנמצאות אצל הגבר. יש מקרים שבעיות הן משותפות גם אצל הגבר וגם, גם אצל האישה. כל, אה, הייתי אומר כמעט כל רופא נותן לזה אחוזים אחרים. יש כאלה שנותנים לזה שלושים וחמש אחוז של בעיות אצל הגבר, שלושים וחמש אחוז בעיות אצל האישה. חסימה בחצוצרות. יש אחוזים שלפעמים לא יודעים מה הבעיה, אבל זה פחות, אה, חשוב לנו לדעת את האחוזים. חשוב לנו לדעת איך אנחנו מתחילים את הבירורים כשקורה לנו,

02:19 דובר 2 אה, איזשהו משהו. אז אני אתחיל קודם כל, אה, עם הוראות של הרבי. אה, הרבי אומר שכשיש דבר כזה אז רצוי לחזור שוב על ההלכות הנצרכות. לדייק בדינים של טהרת, אה, המשפחה. לפנות לרב ולשאול אותו מה צריכים לעשות וכולי. אחרי שעשינו את כל הדברים, אה, הללו, אז לפני שמתחילים את הבירורים אני רוצה לתת איזושהי הצעה טכנית שהיא תקל על הבירורים, אה, בהמשך, כי סך הכל זה תהליך שלפעמים מייגע מאוד וכולי. אה, חשוב להיות מאורגנים. כשמאורגנים היטב אז זה מקל על כל התהליך הממושך, אה, בהמשך. מה זה נקרא להיות מאורגנים? מכינים תיק, קלסר שבו נמצאות כל הבדיקות הרפואיות. כל בדיקה שעושים, מוציאים אותה מהמחשב, מדפיסים אותה, שמים אותה בתוך התיק בצורה מסודרת. צד אחד זה, אה, בדיקות של האישה, צד שני זה יהיה בדיקות של הגבר ויש לנו תיק מסודר, קלסר מסודר, כל בדיקת דם, כל תוצאה נמצאת בתוך התיק הזה, אה, המסודר. אם מישהו לצורך העניין עבר ניתוח או לוקח כדורים, לקחת גם כן סיכום רפואי של העבר ולהכניס לתוך אותו, אה, לתוך התיק. למי שיש יכולת לפנות בכלל לרופא פרטי. לרוב אנחנו יודעים שהכסף מזיז את המערכת יותר, אה, יותר מהר. אני הייתי מציע גם כן לפני כן, אה, לעשות, אה, ביטוח בריאות משלים בקופת החולים. רצוי אפילו לברר, אה, דרך, אפשר לברר את זה דרך בונה עולם. באיזה קופת חולים כדאי להיות. ישנן קופות חולים שנותנות יותר בדיקות. ישנן קופות חולים שנותנות פחות, אה, בדיקות ואז לפעמים שווה שהאישה או אפילו שניהם ביחד יעברו מקופת חולים אחת לקופת חולים שנייה. לפעמים יש שלושה חודשי אכשרה, המתנה, אז ממתינים את שלושה החודשים, אה, אה,

04:19 דובר 2 הללו. אז זה ככה, אה, הקדמה, אה, כללית לדברים האלה. עכשיו נוסיף ונאמר שכניסה באופן רגיל, כניסה להיריון אצל נשים מקובל שבכל מחזור אז יש כאלו כעשרים אחוז של אפשרות של כניסה, אה, להיריון. כשאנחנו מדברים על אחרי החתונה, אז ברוב המקרים עובר בכלל חודש, חודשיים, לפעמים כאלו יותר אחרי החתונה, עד שבכלל מצליחים לחיות חיי אישות באופן, אה, סדיר. אז לכן צריכים לקחת, להוריד את החשבון הזה של חודשיים, שלוש חודשים אחרי החתונה, לא לקחת אותם בכלל, אה, בחשבון. כמובן שיש מקרים אחרים שאישה נקלטת מיד, אבל זה לא צריך להטריד אותנו החודשים, אה, הראשונים, אה, בפרט, אה, שיש כאלו גם שחוששים שה, אה, תרופות שלקחו לדחיית הביוץ לפני החתונה לסדר את הווסת, אז הם, אה, גם כן גורמים כל מיני, אה, שיבושים, ולכן עד שהגוף מתנקה מהם אז זה גם כן יכול לקחת, אה, זמן. כשאנחנו מתחילים לדבר על הנושא הזה של, אה, בירור, אה, מדוע האישה לא נקלטת להיריון, אז הבירור עובר בצד של האישה. מבררים אצל האישה, מבררים אצל הגבר מה קורה אצלו ומה קורה, אה, אצלה. אה, בתחילה, אז אנחנו צריכים בכלל להקדים ולומר שחשוב לנו לברר האם בכלל יש קודם כל יש ווסת סדיר, אם יש ווסת סדיר או אין ווסת סדיר. כי במקרה שאנחנו, אה, רואים שהווסת הוא לא סדיר, מה זאת אומרת שהווסת הוא לא סדיר? שהוא קצר מעשרים וחמש יום, או שהווסת ארוך משלושים וחמש, שלושים ושבע יום, אז זה כבר יהיה לנו איזשהו כלי ראשון שנוכל להתחיל לעבוד עליו, לראות מה קורה, ואני אסביר בעצם מה יכול להיות, אה, הבעיה בזה. לפי רוב, הביוץ של האישה הוא בממוצע ארבע עשרה

06:39 דובר 2 יום לפני שהיא מקבלת את המחזור הבא. כאילו אנחנו מודדים את הביוץ לא מהמחזור שהיה אלא מהמחזור שיהיה. ארבעה עשר יום לפני המחזור שיבוא, היא תקבל את הביוץ. אז אישה שהמחזור שלה, לצורך העניין, המחזור שלה הוא עשרים וחמישה יום, אז אם אנחנו נמצאים ארבעה עשר יום לפני כן, לפני העשרים וחמישה יום, אז אנחנו נמצאים ביום האחד עשר. אם היא נמצאת ביום האחד עשר, אז המצב שהיא תוכל להיקלט להיריון אחרי המקווה הוא מאוד צפוף, מכיוון שאחד עשר יום, אז אם יש לה חמישה ימים של וסת ועוד שבעה ימים, אנחנו נמצאים ביום, ביום השנים עשר, אז היא כבר הולכת לטבול יום אחד מאוחר, אה, יותר. עכשיו, גם יש מקרים רבים שהסיבה ש, אה, האישה לא הולכת לטבול בזמן בגלל כל מיני דימומים שיש, ואז למרות שהווסת שלה הוא לא עשרים וחמישה יום, הווסת הוא נניח עשרים ושמונה יום, שלושים יום, אבל עד שמצליחה להיטהר זה יכול להיות יום החמישה עשר, יום השישה עשר. אה, היה לי מקרה בעבר. אני זוכר מקרה שאישה התקשרה אליי ואמרה לי שכבר, אה, תקופה ארוכה היא לא מצליחה להיטהר. תמיד ביום החמישי או השישי של השבעה נקיים היא שוב רואה, אה, כתם של דם ו... היא מתחילה לספור את הכל מחדש. היא אומרת לי, כבר שלושה חודשים שלא הצליחה להיטהר, ואז ביקשתי ממנה שתבוא אליי, תראה לי את הכתם הזה, ואז ראיתי שבכתם הזה אין בו שום שאלה. זאת אומרת, יש מקרים שנשים מחמירות על עצמן בלי שום סיבה, ואז הן דוחות את הטבילה, ואז אי אפשר להיכנס להיריון כי הביוץ כבר היה הרבה ימים לפני כן. אז דבר ראשון, אז כשיש, יש

08:35 דובר 2 הכתמות במשך שבעת נקיים, לא להחמיר לבד ולא להחליט לבד שהדבר הזה אסור. צריך ללכת לרב לשאול אותו האם הכתם הזה מטמא או הכתם הזה, אה, לא מטמא. אז זה דבר, נקודה, אה, ראשונה שחשובה. בבדיקה הראשונה אנחנו מתחילים לברר מה קורה דבר ראשון עם הווסת. יש וסת? אין וסת. נקודה נוספת שצריכים לדבר עליה והיא לא כל כך, אה, נעימה. רק צריך גם לדבר איך, האם באמת יש קיום יחסים נכון או אין קיום יחסים נכון, כי ברגע שאין קיום יחסים נכון אז גם כן לא יהיה, לא יהיה היריון. וזה נושאים, נושאים שלא נעים לדבר עליהם. אבל כשבאים אל המומחה, ליועץ או לרב שמתייעץ איתו בדבר הזה, מי שמומחה בדבר הזה, אז צריך לדעת שצריך לפתוח את כל המערכות ולדבר עליהן בצורה ברורה כדי שידעו מה בעצם הגורם של אי כניסה, אה, אה, להיריון. במקרה שיש דימום ארוך יותר מחמישה ימים, דימום ארוך, אז צריכים לבדוק האם אצל האישה אין מצב של איזשהו פוליפ ברחם או שרירן או רירית רחם מעובה מדי. בחלק מהמקרים צריכים לפתור את הבעיה גם בלי קשר, אה, למה אין ביוץ או למה הביוץ מאוחר או למה יש, אה, הכתמות. בדיקת ביוץ אפשר לעשות בכמה אופנים. יש ערכת, אה, אה, בדיקת ביוץ ביתית ש... שאפשר לקנות בבתי מרקחת ולבדוק את זה, כי יש שם הוראות איך לבדוק את זה. בשבת יש בזה בעיה. הפוסקים נחלקו בזה האם מותר להשתמש בזה בשבת או לא, אבל במשך השבוע ודאי שאפשר להשתמש עם זה. יש כאלו שעושים מדידה של חום לאחר הביוץ, אז החום עולה ואז כל יום על הבוקר, אה, ישר עושים מדידת חום. אז יש

10:37 דובר 2 דרכים עצמאיות איך לבדוק את הביוץ, מתי הביוץ, אה, מגיע, ואם לא אנחנו הולכים לקופת חולים ואנחנו עושים בדיקות דם ואולטרסאונד של מעקב זקיקים לבדוק מתי הביוץ, אה, מגיע. אנחנו גם נבדוק את הבריאות הכללית של שני בני הזוג, את הבריאות הכללית של בני הזוג. מה קורה, אה, מה קורה איתם? ואני אתן כמה דברים ראשוניים שאנחנו צריך, אה, בודקים אותם כדי לדעת מה קורה עם האישה. א', השמנת, אה, יתר יכול-יכול לגרום לשחלות פוליציסטיות שנדבר עליהן בהמשך, שזה יכול גם כן להיות מעכב את הקליטה להיריון. ו... אנחנו נעשה בדיקת דם שנקראת פרופיל הורמונלי, שזה בודק את כל ההורמונים שיש בגוף של האישה. את הבדיקה הזאת אנחנו עושים אותה בתחילת הקבלה של הווסת. אחרי זה, אה, ידרשו גם לעשות אולטרסאונד שנקרא מעקב זקיקים, לדעת האם יש איזה זקיק שמתפתח במערכת ו... למרות זאת האישה לא נקלטת להיריון. עכשיו, כשאישה רואה שהיא סובלת מאיזשהם תסמינים, ואני אתן את הרשימה קצת של תסמינים שהם בעצם מעוררים לנו איזשהו סימן שאלה, שאם היא לא נכנסת להיריון והיא סובלת מזה, אז צריך לבדוק את הדברים הללו. אז הזכרנו שווסת לא סדירה. אישה שסובלת מהרבה פצעי בגרות זה יכול להיות סימנים של השחלות הפוליציסטיות האלו. שיעור יתר על הפנים, אה, עור שומני או קשקשת, שוב, סוכרת, כולסטרול או יתר לחץ דם. אה, אם היא נכנסה להיריון והיו הפלות או נטיית יתר לדיכאון, כל הדברים האלה יכולים לומר לנו, כולם ביחד, חלק מהם, לא צריכים הכל ביחד, שיש איזושהי בעיה בשחלות ו-אה, לבדוק אותם. בהמשך אם יעשו בדיקה בשחלות והשחלות בסדר ויש זקיקים וכולי, אז יעברו לבדיקה נוספת שהיא פחות נעימה, שזה צילום, אה, רחם.

13:05 דובר 2 לוודא שאין חסימה בחצוצרה. כדי שיתקיים היריון אז הזרע מגיע מהרחם, הזרע מגיע לחצוצרה, ובחצוצרה נעשה המפגש בין הביצית שמגיעה מהשחלה לחצוצרה, וכשהזרע מגי-- הזרע מגיע לחצוצרה, בחצוצרה נעשה המפגש בין הביצית לבין הזרע. עכשיו אם יש סתימה בחצוצרה אז, אז לא יכול להיווצר המפגש הזה, לא יכול להיות, ואז יש הרבה נשים שהבעיה שלהן היא מכל מיני סיבות של סתימה בחצוצרה. הצילום רחם זה מכניסים, אה, חומר לרחם והחומר הזה כאילו זורם בכל הרחם. פעם היו עושים את זה על ידי ניפוח רחם, ואז יש הרבה מקרים שאחרי הפעולה הזאת של הצילום רחם כבר זה פתר את הבעיה כי נפתח, החצוצרה נפתחה ואז נוצר מפגש והאישה נקלטה להיריון. אבל זו בדיקה שיש חשיבות גדולה לעשות אותה, כי היא יכולה לו-- להגיד לנו האם יש בעיה בחצוצרה או אין בעיה, אה, בחצוצרה. יש מקרים שיש בעיה ברחם, יש רחם עם מחיצה, י-יש רחם דו-קרני. אז יש כאלה שברחם עם מחיצה מצליחות להיכנס להיריון, יש כאלה שלא מצליחות להיכנס להיריון. תלוי מה, כמה המחיצה היא בתוך הרחם. יש מצבים שזה נקרא הידבקויות של הרחם ולכן אין קליטה של ההיריון, אה, בפנים, או הרירית של הרחם היא דקה מדי. האישה עוברת סדרה של בדיקות כדי לוודא שאצל האישה הכול תקין. עכשיו מבחינת הבדיקות של האישה, מבחינה הלכתית אין בעיה בבדיקות האלה, בלעשות אותן. השאלה האם הבדיקה הספציפית מטמאת את האישה או הבדיקה לא מטמאת את האישה. אז צריך לדעת שיש בזה... אין בזה דעה מוסכמת על כל הבדיקות בין כל ה-- בין הרבנים, אה, כמו שבכל נושא אז אנחנו יודעים שיש כשרות ויש כשרות מהדרין, יש נטייה לחומרה גם

15:14 דובר 2 בנושא הזה ישנן דעות לכאן ולכאן, ולכן חשוב שכל אחת ואחת תתקשר לרב שלה ותשאל האם הבדיקה הספציפית הזאת מטמאת או הבדיקה הזאת לא מטמאת. באופן כללי אני אומר שהאולטרסאונד זה דבר שלא מטמא את האישה ו-ו-אבל שוב, כל מקרה של בדיקה שיכול להיות שבתוך הבדיקה יצא דם, בבדיקה לא יצא דם. תמיד כשהולכים לעשות בדיקה כדאי לשאול את הרופא מה העובי, הקוטר של המכשיר שנכנס פנימה, האם הוא ראה דם בבדיקה או לא ראה דם, האם הוא פצע את האישה או לא פצע את האישה. לגבי, אה, צילום רחם אני יכול להגיד שה-ה-הציבור ב-ב-בבוני עולם והפסיקה של ה-- הייתי אומר של הציבור ה... אני יכול לקרוא לו החרדי, אבל הקו הזה הוא בשיטה שצילום רחם בכל מקרה מטמא את האישה, בין אם ראו דם ובין אם לא ראו דם. ישנן גם גישות אחרות לדבר הזה. אז כל אחת ואחת שתשאל את ה, את הרב שלה, אה, מה הדין, האם צילום רחם מטמא או לא טמ-- לא מטמא. אה, ככה צילום רחם היא לא בדיקה הכי נעימה ביחס לכל הבדיקות, אה, אה, האחרות. אבל אני אומר שגם הבדיקה הזאת היא בדיקה חשובה מאוד אצל האישה כדי לוודא שהכול, כל המערכת אצל האישה תקינה, אה, אה, לחלוטין. אה, אישה שהולכת לעשות את הבדיקה של הצילום רחם, כדאי שלפני כן גם כן תתקשר לרב ותשאל כמה שאלות, כי יכול להיות שהוא ינחה אותה ויהיו מקרים ש... מתי לעשות את זה. על פי רוב עושים את זה בין כה וכה ב-ב-בימים שהאישה טמאה. רק, אה, רצוי לעשות את זה לפני שהיא עושה הפסק טהרה, כי לשיטתנו בין כה וכה אם היא תעשה, תצטרך

17:07 דובר 2 לעשות עוד פעם הפסק טהרה. אבל אם היא ראתה דם או שפצעו אותה וכולי, אז צריכים לדעת האם זה דם של פצע או לא. לגבי בהמשך האם, אה, לחשוש לפצע, לא לחשוש לפצע וכולי. אחרי שאצל האישה עשו לה את כל, את כל הבדיקות, מה שיש אצל האישה, והתברר שאצל האישה הכול תקין, אז מתחילים לעשות בדיקות אצל הבעל. היום הרופאים, הגישה של הרופאים היא ללכת לשני הכיוונים ביחד. אם מגיע זוג ל-לרופא, הרופא שולח את האישה לעשות בדיקה ובאותה שעה הוא שולח גם את הבעל ללכת לעשות בדיקה. אנחנו לא, לא מקבלים את זה. קודם כול צריך שהאישה תעשה את כל הבדיקות ש... יכולה לעשות ורק אחר כך, כשמוצאים שאצל האישה הכול תקין, ללכת להתחיל לעשות בדיקות אצל הבעל. אבל אני אומר שיש מקרים שיכולים להיות גם יוצאים, אה, מן הכלל, מקרים יוצאים מן הכלל. אה, אם למשל אנחנו יודעים בוודאות שהגבר, לצורך העניין, היה לו כל מיני דלקות באשכים, הוא עבר חזרת, הוא עבר עוד כל מיני מחלות, אז, אז יש לנו יותר סימן שאלה שהבעיה נמצאת, אה, אצלו. אז אבל גם אז עדיין אנחנו נדרוש שיעשו חלק מהבדיקות אצל האישה. תמיד השאלה תהיה לגבי צילום רחם, כי צילום רחם כבר בדיקה יותר חודרנית. האם נדרוש צילום רחם לפני שניגש לבדיקה של הבעל? אז אני הייתי אומר שבכזה מקרה שוב להפנות את השאלה לרב, לכל מקרה ומקרה לגופו, האם להתיר בדיקה אצל הבעל לפני שאנחנו עושים את הבדיקה אצל, אה, האישה. עכשיו, כשאנחנו מדברים על, אה, בדיקות, אה, אצל הבעל, אז צריך להבין בכלל שהבדיקות הן לא נעימות. זאת אומרת, בכלל לדבר על הנושאים זה נושא שלא נעים

19:08 דובר 2 לשבת ולדבר אליו. אבל, אה, כשרוצים להביא, אה, ילדים לעולם ובדרך הרגילה אי אפשר להביא את הילדים לעולם, אנחנו צריכים כן ללכת ו... כמו שהצמח צדק אמר שבשביל להביא ילדים לעולם צריך ללכת לעשות מסירות נפש, אה, להביא ילדים, אה, לעולם. אז אם אצל האישה באופן כללי הבעיות אצל האישה, כמו שאמרנו, יכול להיות סתימה בחצוצרות, יכול להיות שאין קליטה ברחם, הרחם לא קולט את הביוץ מכל סיבה שהיא, ברירית וכולי, או שיש בעיות בביוץ, שזה באופן כללי הבעיות הכלליות אצל, אצל האישה. אני אומר שהביוץ מאוחר או שאין ביוץ מכל סיבה שהיא, או שיש סתימה ב-בשחלות או בעיה ברחם. כשמגיעים אל הגבר, אצל הגבר הבעיה היא ב-- האם יש זרע בכלל? או אחרי שנוודא שיש כן זרע, זה יכול להיות שאין פליטה של הזרע כמו שצריכה להיות, ומכיוון שאין פליטה של הזרע כמו שצריכה להיות, כל מיני בעיות מכניות וכל מיני בעיות אחרות, אז צריך לבדוק לראות מה, מה לעשות. אז בעצם אצל הגבר אנחנו צריכים לבדוק את הנקודה הזאת: האם יש תאי זרע או אין תאי זרע. והבדיקה השנייה, לדעת האם גם אחרי שיש, מה קורה כשזה יוצא החוצה, איך זה יוצא החוצה? ואז אנחנו נעבור בשאלה הראשונה: האם הגבר עבר טיפולים כימותרפיים? האם היו לו דלקות באשכים? האם הוא עבר את מחלת החזרת? יש ליקוי גנטי שנקרא קליינפלטר, שישנם שני כרומוזומי מין מסוג X ורק אחד מסוג Y. יכול להיות שיש וריד מורחב וצריך לעבור איזשהו ניתוחון קטן כדי לסדר את זה. יש בעיה של אנשים שעובדים בישיבה כל הזמן על כיסאות, כמו נהגי משאיות, אז אומרים שהמקום מתחמם אצלם ולכן זה גורם לבעיות בזרע.

21:22 דובר 2 יכול להיות שישנה השמנה או צריכת סמים או הרבה אלכוהול, שגם הם יכולים לגרום לנו לסימני שאלה מדוע אין, אין כניסה להריון. כשאנחנו מדברים על איך לעשות את הבדיקות, אז כל זמן שהבדיקות הן בדיקות גופניות אצל הגבר, אז אין, אין בעיה. הבעיה היא כשעכשיו הוא נדרש כן לעשות בדיקת זרע. איך אנחנו עושים בדיקת, אה, איך עושים בדיקת זרע? אז בזה יש כמה וכמה שיטות. ושוב, כשרופא אומר דבר כזה, אז ללכת לרב ולשאול את הרב מה, מה לעשות, מה מותר לעשות, מה אסור לעשות, איך לעשות. גם אם לצורך העניין הרופא אומר לכם אני בקשר עם המכון הזה או אני בקשר עם המכון הזה והרבה עושים ככה והרבה עושים ככה. אל תסמכו על הדברים. תתקשרו לרב, תשאלו את הרב. הציעו לנו לעשות א', ב', ג', האם אפשר ללכת ולעשות את זה? והייתי אומר שבעצם בכל מצב הזה של הבירורים כדאי לפני כל פעולה להרים טלפון או להיות בקשר קבוע עם איזשהו רב שמבין בהלכות האלה, ועל כל צעד וצעד לדעת: אנחנו הולכים לעשות פעולה א', פעולה ב', פעולה ג', איזו פעולה מותרת לעשות ואיזו פעולה אסורה לעשות. הרי יש פעמים שהאישה תקבל כדורים או הגבר יקבל איזשהם כדורים והבעיה תיפתר. השאלה היא כשהבעיה לא נפתרת וצריכים להגיע למה שנקרא למרחק גדול יותר. איזה דברים מותרים, איזה דברים אסורים? כשאנחנו מדברים באופן כללי, שהחץ הולך לכיוון של הזרעה, הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית, שאלו הדברים שמתירים אותם. גם הם לא פשוטים, אבל אלו הדברים שעוד מתירים אותם אצלנו. אז השאלה היא גם איך אנחנו עושים אותם, איך אנחנו עושים אותם באופן הזה שיהיה מותר ולא

23:37 דובר 2 יהיה כל, כל חשש. ישנם כמה וכמה מכתבים מהרבי ב-בעניין. כשאנחנו נדבר על, על שוב על הבדיקות של הגבר, אז אני חוזר חזרה שכאן יש בהן יותר בעיות הלכתיות מבדיקות של האישה, ולכן רצוי ממש לפני כל בדיקה שהגבר הולך לעשות לפנות לרב ולשאול אותו האם הבדיקה הזאת מותרת, הבדיקה הזאת אסורה, ואני חוזר: לא לסמוך על מה שמישהי פותחת או מישהו פותח וקורא באיזשהו אתר כזה או אתר כזה, כי כל מקרה ומקרה זה לגופו ואי אפשר לקחת, אה, מהמקרים ההם להסיק למקרים שלנו. בפרט אני אומר שמי שנוהג בכל אורחות חייו, אה, מנהג של הלכה לכתחילה ומהדרין ואוכל כשרות של מהדרין, אז גם ב-- גם בדברים האלה צריך לנהוג כמו שנוהגים, אה, יהודים יראי השם שרוצים שכל הדברים שלהם יהיו בדרך הטובה, אה, ביותר. אז אני כאן לא אכנס לפרטים של הבדיקות אצל הגבר. אני אומר באופן כללי שנמצאות בדיקות אצל הגבר. צריך ללכת ולקבל, אה, אישור מתי לעשות אותן ובאיזה אופן, אה, לעשות אותן. שהקדוש ברוך הוא יעזור שיהיו, אה, בשורות טובות אצל כולם. וכמו שהתחלנו בהתחלה שהרבי אומר להתחיל עם ללמוד את ההלכות, אז על ידי זה שנלמד את ההלכות אז כבר הבעיה תיפתר וכולם יזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות. דיברנו על אותם זוגות שיש להם קשיים בהבאת ילדים, אה, לעולם. במסגרת הזו אנחנו נעמוד על הפתרונות, אה, הקיימים, על חלק מהפתרונות הקיימים. ונתחיל לומר ככה: כאשר הבעיה היא אצל הגבר, אז אם, אה, יש לו זרעים ואצל האישה, אה, הכול תקין ולא יודעים מה בעצם הבעיה שיש אצל הגבר, אבל אנחנו יודעים שיש לו זרע, אז ההמלצה של הרופאים

26:07 דובר 2 לרוב תהיה לעשות הזרעה, אה, מלאכותית. מה זה הפעולה של הזרעה מלאכותית? הפעולה הזאת עושים אותה אחרי בדיקת זרע אצל הבעל, שהבדיקה הזאת כוללת שלושה מר-מרכיבים עיקריים: הכמות של הזרע, המבנה של הצורה של אותם זרעונים והתנועה, התנועתיות של הזרעונים. לרוב, כשעושים הזרעה מלאכותית אז בודקים רק את הכמות והתנועה. המבנה, אה, פחות. וגם לפעולות האלה, איך להוציא את הזרע, צריך לזה, אה, הסכמה ואישור, אה, מרב. ונסביר בהמשך על כל הדברים שצריכים מהם, אה, אישור. אז הזרעה מלאכותית פירושה הוא בעצם שהגבר מקיים את המצווה עם קונדום, מה שקוראים לזה קונדום הלכתי, ואז מה שיוצא לו יוצא לתוך אותו קונדום. הוא מוריד את הקונדום מעצמו ושופכים את הקונדום הזה לתוך איזושהי כוסית, סוגרים אותה וזה צריך להגיע למעבדה תוך כשעה. וכשהם מגיעים יחד למעבדה, הבעל והאישה עם הזרע הזה, אז מחדירים את הזרע הזה אל גוף, אה, האישה. אנחנו עושים את זה, את הפעולה הזאת עושים אותה כשלא רואים מה הבעיה אצל הגבר. יש לו זרעונים, אצל האישה הכל תקין. אנחנו חושבים שאולי צורת הפליטה שהגבר פולט את זה לרחם של האישה זה לא נפלט כמו שצריך. אז כאשר אנחנו מוציאים את הזרעונים ומחדירים אותם עם, אה, מכשיר לתוך גוף, אה, אה, האישה, במקרים רבים אז כשעושים את ההזרעה המלאכותית הזאת זה נקרא הזרעה מלאכותית, שבאופן מלאכותי מזריעים את האישה, אבל זה עם הזרע, אה, של הבעל והאישה נכנסת להיריון. כמובן שבשביל זה צריך לוודא שכדי שיוכלו לקיים יחסים, האישה צריכה להיות טהורה. אין דרך שבעל יוכל להביא את הזרע בלי שהאישה תהיה, אה, תהיה טהורה. אם, אה, משערים שהתאריך הזה האישה לא תהיה טהורה ככה שלא יוכלו להביא

28:37 דובר 2 את הזרע על ידי קונדום, אז, אה, צריכים לחכות שהאישה תהיה טהורה ואז ייקחו את הזרע של הבעל. אם האישה עדיין לא מוכנה להזרעה, כי האישה צריכה להיות מוכנה להזרעה כתו-- על ידי כדורים שמכינים אותה למצב האופטימלי של הזרעה, אז יכול להיות שיקפיאו את הזרע הזה עד לחודש הבא, ובחודש הבא יפשירו את הזרע הזה ואז יחדירו אותו לגוף, אה, האישה. הפעולה של הזרעה מלאכותית היא לא מטמאה את האישה כי הצינורית שנכנסת לתוך גוף האישה היא צינורית, אה, דקה. בהגדרה זה נקרא, אה, דקה, אה, מן הדקים. יש מחלוקת בין הפוסקים האם הזרעה מלאכותית מותרת כאיש-- כאשר האישה לא טהורה גם כאשר יש לנו זרע מוקפא. אה, המצב הזה שצריכים לעשות את זה מתי שהאישה במצב שלא טהורה זה במצב כאשר, אמ, ה-ה-הביוץ של האישה חל לפני הטבילה, ואז אם נחכה לאחר הטבילה ונרצה לעשות את זה, זה כבר אחרי הביוץ. אז בכזה מקרה מחפשים פתרונות. אז אם מצליחים לסדר לדחות את הביוץ שהביוץ יהיה אחרי הטבילה אז טוב. באותם מקרים שלא ניתן לעשות את זה, יש בזה מחלוקת. הרי כי בסופו של דבר, אה, לא מקיימים יחסים, מכ-מקיימים יחסים אלא רק מחדירים את זה לגוף של האישה. יש בזה מחלוקת. אצלנו בכל אופן המנהג אצל אנ"ש זה על פי התשובה שהייתה, אה, מהרבי לרב הלר, ושם הייתה דרישה שגם הזרעה מלאכותית יעשו את זה רק מתי, מתי שהאישה טהורה. אבל כל מקרה ומקרה צריך להיות לגופו. צריך לקבל היתר של רב, לשמוע מה הסיבה ולראות האם ניתן לדחות או לא ניתן לדחות. תלוי באיזה גיל האישה. כמה פעמים עשו את זה. אז זה גם כן מהדברים שצריך

30:37 דובר 2 לשאול אותם, ויהיו מקרים שיגידו במפורש שאין מה לעשות וצריך להקפיא את ה-- להקפיא את הזרע או לא להוציא עדיין את הזרע המוקפא. להמתין למחזור הבא. לפעמים זה לא כל כך נוח כי האישה צריכה להתחיל לקבל שוב זריקות ושוב כדורים וכולי, אבל אין מה לעשות אם אנחנו רוצים שייעשה הכל על פי הדין וההלכה, אז זה הדרך מה שצריך, אה, לעשות. אה, יש פעמים שבנוסף, אה, לזרע הזה שהבעל נותן, רוצים לעשות גם השבחת, אה, זרע, כאילו להביא את הזרע למצב אופטימלי טוב יותר. זה יעשו את זה במקרים שיש, אה, ספירת זרע, אה, נמוכה מאוד. כשישנה ספירת זרע נמוכה מאוד, זאת אומרת שהכמות של הזרע היא מאוד נמוכה, אז, אה, יעשו השבחת זרע, כי לפחות מהזרע מה שיש להביא אותו למצב אופטימלי טוב יותר. אה, יש מקרים נוספים שעושים את השבחת הזרע בזוגות שהאישה סובלת מבעיות של ביוץ ומקבלת טיפול הורמונלי להגברת הזקיקים, או שיש מקרים ששני בני הזוג הם לכאורה הכל תקין אצלם ולא יודעים מה הסיבה שהאישה לא נקלטת, אה, להיריון. אז גם כן יעשו את השבחת, אה, הזרע, אה, הזו. ב-- איך בודקים קודם כל את איכות הזרע בשביל לעשות את ההשבחת, אה, הזרע? אז דיברנו על זה שאיכות הזרע נמדדת על ידי ש-שלושה פרמטרים חשובים. אה, ריכוזיות. השאלה היא כמה כמות של זרע יש בכל מיליליטר. צריך להיות בין חמש עשרה לעשרים מיליון זרעונים, וזה מראה ערכים תקינים. אה, ירידה ב-בריכוז הזה יכולה להיות מכל מיני בעיות או הפרעות הורמונליות, שינויים גנטיים. אחרי זה... אז זה הריכוז. השאלה היא כמה אנחנו מוציאים משמה. יש כאלו שלא מוציאים כלום. אם לא מוציאים כלום אז-אז-אז

32:42 דובר 2 זרע בכלל. אבל אם מוציאים פחות מזה, פחות מחמש עשרה מיליון, מוציאים, אה, מיליון אחד או פחות ממיליון, אז זה כבר, אה, בעיה מאוד, מאוד, אה, שצריכה לתת עליה את הדעת, למצוא לה את הפתרון. אחרי זה גם תנועתיות של הזרעונים. הם, הם זזים, הם זזים כמו דגים, הם שוחים. אז צריך להיות ששיעור של הזרעונים התקין צריך להיות ביחס לכל הזרעונים זה בערך של ארבעים, חמישים אחוז, ויש להם איזשהו מין, אה, טבלה כזאתי ששמים אותה ואז הם סופרים לראות כמה זרעונים יש שמה טובים וכמה לא טובים, ואז לפי זה עושים את האחוזים כמה שיש. אה, בספרים מובא שאם תנועת הזרעונים היא קטנה משלושים ושתיים אחוז אז זה מראה כבר, אה, סבירות של בעיית פריון. והתנועתיות של הזרע יכולה לרדת גם אם, אה, לא מקיימים יחסים או שישנם זיהומים או כל מיני דברים, אה, אחרים. אחרי זה מורפולוגיה זה צורת התאים, איך הם נראים. אז זה קשה קצת, אה, להערכה וקיימים בזה כמה וכמה שיטות והתוצאות הן לא אחידות ממעבדה אחת למעבדה, אה, אחרת. ושוב, הירידה בשיעור הזרעונים בעלי צורה תקינה יכולה להיווצר בעקבות הימנעות, אה, מקיום יחסים או שוב מכל מיני סיבות רפואיות אחרות אז תהיה את הבעיה, אה, הזאתי. אחרי שעשינו את כל הבדיקות האלו לזרע של הגבר אז אם אנחנו נגלה שספירת הזרע שלו היא נמוכה, וזה יבוא לידי ביטוי באחד משלושת הפרמטרים שדיברנו עליהם, אז, אה, ימליצו לעשות השבחת, אה, זרע. לצורך ההשבחה הזו אז הזרע צריך להגיע למעבדה תוך כשעה מקיום היחסים. בשלב הראשוני אז בודקים כמו שאמרנו, בודקים את איכות הזרע על פי הפרמטרים שדיברנו עליהם קודם. בהמשך יעבירו את הזרע

35:02 דובר 2 הזה לאיזושהי מסננת שהיא גורמת לזרעים הפחות טובים להישאר למעלה, לזרעים הטובים לרדת, אה, למטה וכך אפשר לקבל מתוך מה שיש את הזרעים, הזרעונים היותר, אה, טובים. בסיום התהליך הזה אז צריכים להוסיף לתאי הזרע איזושהי תמיסה, איזשהו חומר, אנטיביוטיקה ועוד, אה, חומרים, שהחומרים האלו גורמים שבתהליך ההזרעה לאישה זה יוחדר באמצעות צינורית לחלל הרחם ותהיה קליטה של אותם, אה, זרעונים בתוך, אה, החלל, אה, של הרחם. הרי בהזרעה חוץ גופית הזרע שנכנס לרחם צריך להמשיך הלאה ללכת עד לחצוצרות ושמה לעשות את המפגש עם הביצית ולחזור חזרה אל, אה, אל הרחם. כאן גם כן הייתה אחת הדילמות, אפשר לומר, הלכתיות, כאשר מכניסים משהו נוסף לזרע, השבחת זרע, אז צריך לבדוק שלא מכניסים תאים של מישהו אחר. צריך לדעת איזה חומרים נכנסים לשמה, אם החומרים האלו באו מזרע של אדם זר או זה לא מזרע של אדם זר, ולכן צריך, והשבחת זרע צריך פיקוח ופיקוח של מישהו שמבין שיכול לשאול את השאלות איזה חומרים מכניסים לזה, ממה החומרים עשויים וכולי. באמצעות השילוב של השבחת הזרע עם הזרעה, אז אומרים ששיעורי ההצלחה להשגת ההיריון הם בין חמש עשרה לעשרים וחמש אחוז. כמובן שלנתונים האלה צריכים להרכיב ממדים נוספים. מה הגיל של האישה, מה היו נתוני הזרע התחלתיים בהתחלה שבעקבותם הבעל הלך להזרעה מלאכותית? ולכן צריכים השגחה ופיקוח לוודא שהזרע של הבעל זה מה שנכנס לרחם של האישה ולא מכניסים זרע נוסף. גם אנחנו, יש כאן עניין נוסף בנושא של ייחוסים. בנושא של ייחוסים בין בן שהוא הבן של האבא שלו. אז תמיד השאלה נשאלת. הגמרא מדברת על זה. הרי למה אנחנו צריכים לדעת את הייחוסים? מי זה האבא? כדי שנדע

37:41 דובר 2 שאח לא נושא את אחותו או אב לא נושא את בתו. ולכן למשל אישה שהיא גרושה או אלמנה צריכה להמתין שלושה חודשים בין המצב של האלמנות והמצב של הגירושין עד לנישואים הבאים, כדי לעשות הבחנה בין הזרע של הבעל הקודם לזרע של הבעל הזה. למרות שיכול להיות מקרים שהאישה הגרושה כבר לא חיה עם בעלה לפני כן, חצי שנה לפני כן או שנה קודם. אבל חכמים לא עשו חלוקה בין אותם מקרים שהאישה יכולה לחיות עם בעלה יום אחד לפני הגירושין למקרים שכבר תקופה ארוכה הם לא חיו מקודם, וחכמים נתנו כלל שצריך להמתין שלושה חודשים וזה נקרא שלושת חודשי הבחנה. להבחין בין הזרע הקודם האם העובר נולד מזרע קודם או מהזרע של הבעל הזה. למרות שהיום אפשר לעשות גם כן בדיקת היריון, לראות אם האישה בהיריון, האישה לא בהיריון, אבל ההלכה הזאת נשארת. חכמים לא חילקו, לא חילקו בזה וההלכה הזו נשארת שצריכים להמתין שלושה חודשים. כל מקרה וכל מקרה במקרה יכול להיות לגופו. או שאם מדובר באישה שכבר לא יכולה ללדת, אז יש כאלו שיתירו לה את זה. אבל בעיקרון הסיבה של ההמתנה זה כדי להבחין בין הזרע הזה לזרע הזה. כשעושים לאישה הזרעה מלאכותית, צריכים לוודא בוודאות מוחלטת שהזרע הזה שנכנס לגוף האישה זה הזרע של הבעל, כי אחרת מאיפה יודעים מי האבא? מי האמא? בלידה יודעים מי האמא, אבל איך אפשר לדעת מי האבא? אז יש כאלו ששואלים איך בכל מקרה אפשר לדעת מי האבא. אבל על זה יש לנו כלל שאנחנו אומרים שאישה שנשואה לבעלה אז בוודאי שהיא שומרת נאמנות לבעלה והבעל שומר נאמנות לאישה, ואם היא נכנסת להיריון בוודאי שהיא נכנסת להיריון מבעלה ולא

39:39 דובר 2 חס וחלילה מאנשים אחרים. בלשון של הגמרא זה נקרא רוב בעילות אחר, אחר הבעל. אבל בהזרעה מלאכותית אי אפשר לומר שרוב בעילות אחר הבעל, כי אנחנו יודעים בפירוש שזה לא נעשה על ידי בעילה. זה נעשה באופן מכני. אז, אז כאן אנחנו צריכים ודאות שיהיו לנו עדים, לא שני עדים. מספיק עד אחד נאמן כאן, אבל שיהיה פיקוח הלכתי ודאי שהילד הזה הוא באמת הילד של האבא. ואם הוא הילד של האבא ואחרי זה הוא בכור, אז הוא בכור מ־ הוא בכור מהאבא הזה, והאבא הזה, אם האבא כהן אז הילד הזה כהן. אם האבא לוי אז הילד הזה, אה, לוי. אה, כדוגמה שדיברנו עליה בשיעור קודם, אה, מי שהתעברה באמבטיה. מי שהתעברה באמבטיה, מאיפה אנחנו יכולים לדעת מי הבעל? ש־ האבא של הילד הזה? אז שוב נצטרך להביא עדים שאף אחד לא היה באמבטיה הזאת ממתי שמילאו את המים, רק ה־האבא הזה. אז אנחנו נוכל לדעת שהאבא הזה הוא האבא של הילד. אחרת אי אפשר לדעת שהוא האבא, אה, של הילד. וזו בעצם הסיבה, אה, החשובה שבכל הפעולות שעושים. הפעולות האלו, המכניות אני קורא להן, שעושים הזרעה מלאכותית. נראה גם כן אחרי זה בהפריה חוץ גופית. ברגע שמכניסים, אה, את הזרע לגוף האישה צריך לוודא בוודאות מוחלטת שהזרע הזה הוא מהבעל ולא ממישהו אחר. יכול להיות טעויות אנוש, יכול להיות טעויות, אה, בזדון ואסור באיסור מוחלט לעשות את הדברים האלו בלי פיקוח, אה, אה, הלכתי. עברנו עם זוג שעבר כמה פעמים, אה, הזרעה מלאכותית והזרעה מלאכותית לא הצליחה. או באותם מקרים שהבעיה היא לא אצל הגבר אלא הבעיה היא אצל, אצל האישה. בפרט אם אנחנו יודעים שהבעיה אצל

41:42 דובר 2 האישה היא לצורך העניין בחצוצרות. אז בכזה מקרה, גם אם אנחנו נעשה הזרעה מלאכותית ונכניס זרע לתוך הרחם, הוא לא יכול להגיע לחצוצרה כי החצוצרה לצורך העניין סתומה ולא הצלחנו לפתוח אותה, אז לא יכול להיות היריון. וכאן צריך כבר לעשות פעולה, אה, אחרת. כלומר, קודם דיברנו על אותם המקרים שאצל האישה הכל תקין. הבעיה היא אצל הגבר או שאנחנו לא יודעים מה הבעיה אצל האישה. ואז ניסו לעשות עם הצורה הזו של, אה, הזרעה מלאכותית או השבחת זרע עם הזרעה מלאכותית. אנחנו— יש עוד אופן שלזה קוראים הפריה חוץ גופית, שההתחלה של הפריה חוץ גופית היא זהה ל־להזרעה מלאכותית. ההתחלה היא זהה במובן הזה שהגבר צריך לתת את הזרע דרך, אה, הקונדום ההלכתי, אבל אחר כך יש כאן פעולה נוספת שגם עושים בגוף האישה. והפעולה הזאת שעושים, אה, בגוף האישה היא, אה, עושים את ההפריה מחוץ לגוף האישה על ידי שלפני כן שואבים ביציות מתוך, אה, האישה. מתוך גוף האישה שואבים, אה, ביציות. האישה תקבל, אה, כדורים להבשלת, אה, הזקיקים. וכאשר ב־ על ידי אולטרסאונד יראו ש־ את המצב של הזקיקים בשחלות אז יכניסו מין מחט. דרך הנרתיק יכניסו מחט ובשלב מסוים מחדירים את המחט הזה לא דרך הרחם. מחדירים את המחט הזה דרך הדפנות לתוך השחלה ושואבים את הביציות מתוך הזקיקים. זה נקרא שאיבת ביציות. השאיבה הזאת נעשית, אה, תמיד בהרדמה. הרדמה כללית ברוב המקרים, אה, מוחלטת ושואבים, אה, ביציות. כשהולכים לשאיבה אז כדי שיהיה לנו מספיק ביציות לשאוב ביציות, אז האישה תקבל לפני כן, אה, הורמונים להגדלת מספר רב של זקיקים בשחלה ולהתפתחות שלהם. אה, הגדלת מספר הביציות בעצם נותנת סיכוי גדול יותר להתפת־ להתפתחות של העוברים

44:12 דובר 2 ולהצלחה של כל ה־ אה, הטיפול. אז... ואז בעצם הטיפול יהיה, יהיה טיפול משולב. אנחנו ניקח את הזרע קודם כל מהבעל. אחרי שיש לנו זרע מהבעל, אנחנו נשאב מהאישה את הביציות ואז בעצם מה ש־ אה, יעשו באותו שלב, יניחו את הביציות בצלוחית של המעבדה, המעבדה בסביבה המתאימה, יוסיפו להם את ה־ את אותם תאי הזרע שעברו השבחה, זאת אומרת ניקו אותם מהזיהומים ואז ימתינו לחדירת הזרעונים לתוך אחת הביציות. אם שמים שמה כמה, כמה ביציות, אה, זה תלוי כמה, כמה רוצים להחזיר חזרה לגוף האישה, אבל אם ישימו ביצית אחת והרבה זרעונים אז הסיכוי הוא רק בעצם להפריה של ביצית אחת. אם ישימו, אה, יותר אז, אה, אפשר להחדיר חזרה לגוף האישה שתי ביציות, מקסימום יהיה תאומים ואפשר גם ללכת ולהקפיא חלק מהביציות המופרות. כלומר, בעצם מה שאנחנו עושים כאן בהפריה החוץ גופית, אנחנו מוציאים מהגבר את הזרע, מוציאים מהאישה את הביציות, שמים את זה בתוך איזושהי צלוחית מיוחדת ושמה באופן טבעי הזרעון מנסה להתחבר אל הביצית. אנחנו קוראים לזה תינוק מבחינה, הזרעון מתחבר לביצית. ברגע שאנחנו רואים שביצית אחת מתחלקת מכניסים את זה לתוך, אה, כמו, אמ, אה, תנור כזה עם כל התנאים. ברגע שהביצית מתחלקת רואים שחל בה, אה, פיריון ב־בביצית הזאת, אז אנחנו יודעים שהביצה הזאת היא, היא, היא מופרית וברגע שהביצה הזאת היא מופרית היא מתחילה להתחלק ואנחנו קוראים לעובר הזה, בימים הראשונים זה נקרא בעצם קדם־עובר, אפשר לקרוא לזה. ואז כעבור מספר ימים זה יכול להיות בין היום השני ליום החמישי, יוציאו את זה חזרה מאותו מקום שבו זה נמצא ויחדירו את זה לרחם של האישה. עכשיו כל הפעולות האלה שמחברים את הזרע

46:35 דובר 2 יחד עם הביצית, שמים את זה באותה, באותו מכשיר שמניחים את זה, מוציאים את זה חזרה מהמכשיר, מחדירים את זה לגוף האישה. צריך להיות אישה מפקחת ורואה שמחזירים חזרה לגוף האישה את הביצית שלה, את הזרע של הגבר, לא נכנס שמה שום דבר, שום דבר, אה, אחר. עכשיו גם הרחם עובר מתחילה טיפול הורמונלי, שככה יש לו את התנאים הטובים ביותר לקלוט את העובר. אם למשל שאבנו ביציות ועשינו הפריה ומכל סיבה שרואים עכשיו שהרחם לא נמצא במצב האופטימלי שלו, יקפיאו את ה, אה, קדם עובר הזה, את העוברים האלה ויחזירו אותם בחודש הבא או עוד חודשיים לפי, לפי, לפי הצורך. היום ניתן להקפיא כמה וכמה עוברים. מבחינתנו, כאשר אנחנו מקפיאים עוברים אז, אה, יש בזה דבר מאוד גדול מהבחינה הזאתי שהבעל לא צריך לתת עוד פעם זרע, כי כבר יש לנו ביציות מופרות ורק להחדיר אותם חזרה לגוף האישה, אז זה כבר יותר קל גם מבחינה ממה שהאישה עוברת, כי השאיבה היא, היא, היא פעולה בכל אופן שנעשית בהרדמה, בהרדמה כללית וזה לא קל לאישה. אז, אז, אה, אם אפשר שיש כמה ביציות וכמה ביציות הן מופרות, אז אנחנו נחדיר חזרה לגוף האישה רק ביצית אחת ואת שאר הביציות אנחנו נקפיא אותן וישתמשו איתן אם ההיריון הזה לא יצליח, נשתמש איתן בניסיונות הבאים. אם ההיריון הזה יצליח, הן יכולות להיות מוקפאות ככה כמה וכמה שנים, אפשר להשתמש איתן עוד שנה או עוד שנתיים. גם כן ניתן, אה, להשתמש איתן וזה בעצם המושג של הקפאת, אה, עוברים. ישנו גם כן מושג אצל נשים שיש כאלה נשים שמכל מיני סיבות או סיבות שהן עדיין לא התחתנו בגיל צעיר ומפחדות שהן יאבדו

48:38 דובר 2 את הביציות, האפשרות ללדת, אז הן מקפיאות ביציות לבד, או שאישה שהולכת לעבור חס וחלילה טיפולים והטיפולים האלו יכולים לפגוע בביציות שלה. אז, אז היא גם כן מקפיאה ביציות לבד, אז ניתן להקפיא ביציות לבד ואפשר להקפיא גם מה שנקרא עוברים, קדם עוברים ולהקפיא כבר עוברים. אז אחרי שכבר היה מפגש בין הביצית לזרע והביצית הופרתה ואנחנו והיא כבר התפתחה לכמה ימים, ואז אנחנו בעצם הולכים ואה, אה, מקפיאים אותה ואחרי זה מחזירים אותה חזרה לגוף, אה, האישה. יש בזה גם כן עוד כמה וכמה שיטות איך עושים את המפגש בין הזרע לביצית בצלחת. כי כשאנחנו דיברנו על מפגש, מפגש טבעי והרבה פעמים מה שקרה שהזרעונים לא חדרו לתוך הביצית ואז החוקרים התחילו לחפש עם הרופאים מה אפשר לעשות כדי שזרעונים כן יחדרו לגוף של, אה, לביצית כדי שתיווצר הפריה. אז, אה, זה נקרא מיקרו־מניפולציה. ויש שיטה מעניינת שזאת שיטת ICSI. זה שלוקחים ביצית בודדת ולוקחים זרעון וכאילו ממש ככה עם מחטים מכניסים אחד לשני, כאילו עושים איזה חריץ בתוך הביצית ומחדירים את הזרעון לתוך הביצית, ואז ככה מתחילה ההפריה. אחרי כמה וכמה ניסיונות שעשו והצליחו בזה, אז דווקא, אה, היום רואים שהשיטה הזאת, אה, העלתה את אחוזי ההצלחה בהפריה, אה, חוץ־גופית, בפרט כשהבעיה הייתה אצל גברים, כי אז גם אם מוצאים אפילו זרעון אחד אצל הגבר טוב, אפשר לקחת את הזרעון הזה ולהחדיר אותו לתוך הביצית ויכול להיוולד מזה אחרי זה, אה, אה, ולד. גם זה תלוי באיכות של הזרעון וככל שהמעבדה יותר משוכללת ויש לה מכשירים יותר משוכללים ואנשים שמומחים יותר, אז הם יכולים להעמיק את ההבחנה שלהם באותו זרעון, לראות שהזרעון הזה בריא, אה, אה,

50:56 דובר 2 לחלוטין, ואז מה שיחזירו חזרה לגוף האישה, יחזירו בחזרה, אה, זרעון כזה שנקלט בתוך הביצית והתחילה הפריה וגם סיכוי שהוא ייקלט יותר בגוף האישה. כלומר ככה, גם אחרי שהצלחנו ליצור הפריה במבחנה זה עדיין לא אומר שהרחם יקלוט את זה. יש מקרים שהצלחנו ליצור הפריה במבחנה. זה אחוזים גדולים יותר מצליחים ליצור הפריה במבחנה, אבל כשמחזירים את זה חזרה לגוף האישה, גוף האישה לא קולט את זה. גוף האישה, אה, פולט את זה. גם על זה מחפשים לדעת למה הרחם לא קולט את הביצית המופרית וזה עדיין ברוב המקרים זה נשגב מבינתנו, מבינת הרפואה, לדעת מה בעצם הבעיה שיש ברחם שהרחם, אה, לא קולט את הדברים, אה, אה, האלה. כמובן שישנם בזה בכל, בכל הפעולה, אה, בכל הפעולה הזאת ליצור הפריה חוץ־גופית יש בזה כמה וכמה, אה, סיכונים כמו בכל, אה, טיפול רפואי, אה, פולשני. אבל הכול כדאי כדי שאם בסוף האישה יכולה ל־להגיע להיריון אז כל הדברים האלו כדאי. אה, לקחת בחשבון שגם האישה תקבל, אה, בתחילה דיברנו על זה שהיא תקבל, אה, תרופות הורמונליות כדי להגביר את הזקיקים בשחלה. אחרי זה יכול להיות גם כן עלייה ברמת האסטרוגן ואז המצב רוח של האישה קצת, אה, אה, יכול להשתנות. ישנם סיכונים בדיקור השחלתי, אז זה גם כן יכול להיות בו, אה, איזשהם סיכונים. אבל כשעושים את הכול תחת פיקוח כמו שצריך, אז ברוב המקרים, אה, הדבר הזה, אה, מצליח. כשאתם מדברים על אחוזי הצלחה, זה, זה רלוונטי אחוזי הצלחה או לא. אבל, אבל נאמר ככה: אצל מי שזה מצליח אז ההצלחה היא מאה אחוז ואם זה לא מצליח אז זה מאה אחוז שאין הצלחה. אז הסיכויים הכלליים זה

53:03 דובר 2 טוב, בשביל הסטטיסטיקות, שבסטטיסטיקה היא אומרת שההפריה במעבדה מצליחה, אה, שמונים אחוז, שמונים וחמש אחוז מצליחים לעשות הפריה במעבדה, אבל הפריה במעבדה לא, לא מספקת אותנו. אנחנו צריכים אחרי זה שתהיה קליטת היריון, וקליטת היריון זה כבר יורד לעשרים, לעשרים וחמש, אה, אחוז, והסיכוי לקליטת היריון ושההיריון יימשך עד הסוף זה כבר יורד לחמש עשרה, שמונה עשרה אחוז מכלל המחזורים של הטיפול. ולכן אז אם אישה עושה עוד מחזור ועוד מחזור ועוד מחזור, אז בסטטיסטיקה אחרי כמה מחזורים זה צריך להצליח. אבל שוב, אתה אף פעם לא יודע איפה כל אישה ואישה, אה, אה, נופלת. כמה עוברים להחזיר חזרה, אה, לרחם. הנושא הזה, אה, מורכב. אה, אפשר להחזיר עובר אחד, אפשר להחזיר שני עוברים, אבל בכל דבר יש בו מעלה, אה, אה, וחיסרון, מכיוון שאם יהיה היריון מרובה עוברים אז זה גם כן היריון של סיכון, ואז יכול להיות שזה יפריע, אה, היריון אחד, אה, לשני. אז לכן אין בזה כללים. זה צריך להיות, אה, החלטה של בני הזוג כמה הם רוצים שיחזירו את זה חזרה. יש מקרים שגם הרופאים ממליצים להחזיר רק אחד כדי להעלות את הסיכויים שזה יצליח. למרות שלכאורה אם הוא לא מצליח אז האחד הזה נופל. אם יש שניים ואחד נופל עדיין האחד נשאר, אבל יש בזה דעות לכאן, אה, ולכאן, ויש המלצות של האיגוד הישראלי ושל איגוד הרופאים בארץ ובעולם. אה, בכל אופן, בכל מקרה שיש לנו ביציות מופרות, כמו שאמרנו, יש לנו עודף ביציות מופרות, יש לנו את הקדם־עובר הזה שהוא כבר מוכן להחזרה ואנחנו לא רוצים להחזיר אותו. מה שאנחנו עושים אותו, אנחנו מקפיאים אותו חזרה, כמו שאמרנו קודם, שבהקפאה חזרה יש

54:59 דובר 2 בזה מעלה, שאם, אם ההיריון הזה לא מצליח אפשר להשתמש איתו שוב, גם אם ההיריון הזה מצליח. אבל אישה ש, אמ, הייתה לה לידה ראשונה על ידי הפריה חוץ גופית, אז הסיכוי שהיא תצטרך עוד פעם לעבור הפריה חוץ גופית הוא סיכוי גדול, ואז יש לנו כבר, אה, אה, עובר מוכן להפריה, אה, חוץ, אה, גופית, שלא צריך שוב, אה, לעשות את כל התהליך מחדש. אה, ישנו שוב דיון, אה, בייחוסים של הפריה חוץ גופית, בדומה לדיון שהיה בהזרעה מלאכותית, וכאן גם אלה שמודים שבהזרעה מלאכותית אז הכל, אה, שייך לאבא והילד הוא ילד של האבא והאימא, אז כאן זה עוד יותר, כי כאן בעצם לא הכניסו זרע לגוף האישה. כאן כל ההפריה הייתה מחוץ לגוף, גם הביצית נלקחה מהאישה וגם הזרע נלקח מהגבר, ורק אחרי זה החזירו את זה לגוף האישה. אבל אמיתו של דבר, ישנו מכתב של הרב וואזנר משנת תש"ע שהוא כותב שעל פי התורה הייחוס של הילדים האלו להוריהם זה כמו בנו ובתו לכל דבר ומקיימים בזה מצוות פריה ורביה. יש גם לגבי דיון אם מלים אותם בשבת, דעתו שאפשר למול אותם גם בשבת, את הילדים האלה. וככה היום זה. הייתי אומר שזה מקובל כמעט לפי כמעט רוב הדעות שהילד הזה מתייחס לאבא והאמא הטבעיים שלו, ורק החיבור הראשוני היה מחוץ לגוף האישה. אבל הכל אחר כך ממשיך הלאה בתוך גוף האישה, ולכן גם בכור שנולד מתוצאה מהפריה חוץ גופית, פודים אותו כרגיל בברכה, הוא נחשב לבן ככל דבר. ישנה שאלה גם כן אם שאבו כמה ביציות באותו הזמן, ונניח שהביצית ששאבו אותה ראשונה הקפיאו אותה, ואת הביצית השנייה הכניסו אותה. אז אנחנו מסתכלים לגבי

57:10 דובר 2 בכור. מסתכלים לא באיזו ביצית נשאבה ראשונה מבטן האם, אלא מהביצית שנקלטה בהיריון קודם. רגע הלידה ולא זמן ההפריה. לא משנה לנו זמן ההפריה שהיה במבחנה, איזו ביצית הופרתה קודם, אלא איזו ביצית נכנסה לגוף האישה והייתה איתה הלידה. הביצית שהייתה ראשונה והיא נשארה בהקפאה לפעמים הבאות זה לא הבכור. הבכור זה הילד שנולד ראשון. כמובן שהפריה חוץ גופית צריכה היתר. היו תקופות שלא התירו לעשות הפריה חוץ גופית רק אחרי עשר שנים, אחרי זה היו כאלו שירדו מזה. אז יש לזה דיונים לכאן ולכאן. הרבה דעות. יש בשאלות ותשובות של ציץ אליעזר בחלק ט"ו וסימן מ"ה אריכות מאוד מאוד גדולה בכל הדעות האלה, ושם הוא דן עד כמה חשוב מאוד לשמור על הקפדה של ההשגחה, כי בפרט בשנים עברו הוא ראה חששות הרבה יותר גדולות בכל הנושא הזה של של ההשגחה. היום, כשההצלחות גדולות יותר, אז הרופאים לא מחפשים להכניס זרע אחר, לערבב זרע אחר עם הזרע של הבעל. אבל בגלל החששות האלה היו הרבה כאלה שפחדו מאוד מכל הדברים האלה, והיו כאלו שאמרו שבכלל לא לעשות את זה. היו כאלו רבנים שלא רצו לתת לא איסור ולא היתר. אנחנו יודעים גם שהדעה של הרבי בתחילה הייתה, אה, הרבי התנגד לזה, ואחר כך רק עם כל ההבהרות שהגיעו מהרבנים וכל התנאים שעשו אז הרבי הסכים לדברים האלה. כשדיברנו על כמה וכמה בעיות, מה שיש, ואני אומר בנוסף לשאלה הראשונה האם יש כאן הוצאת זרע לבטלה, שזה קיים בכל הדברים. השאלה כאן החשש הגדול שאין שום תערובת שמכניסים זרע אחר או ביצית אחרת של של האישה, ולכן למעשה היום רוב רובם של פוסקי דורנו מתירים הפריה חוץ גופית, בתנאי

59:29 דובר 2 שאין לזוג אפשרות אחרת להביא ילדים לעולם. לא יעשו הפריה חוץ גופית כדי להביא בן, שזה יהיה בן או בת או דברים כאלה, אלא רק אם אין דרך אחרת להביא ילדים לעולם. כאן, כשאנחנו בעצם הגענו לנושא של הפריה חוץ גופית, אז כאן כבר ישנן עוד פעולות שבעולם הרפואי הן קיימות, אבל הציבור החרדי לא עוסק בהן, וזה אני רק אזכיר את זה בכותרות. זה נושא של תרומת ביצית, לצורך העניין, שאישה נניח שאין לה ביציות יכולה לקבל תרומת ביצית. אפשר לקבל תרומת זרע. אולי זה יהיה שיעור נפרד בפני עצמו בנושאים האלו. מה זה תרומת זרע ותרומת ביצית? יש עוד דבר שזה נקרא פונדקאות, שאם האישה לא יכולה, אה, לקבל את העובר ברחם שלה, אז יש פונדקאית שכאילו הילד גדל ברחם שלה. וזה יכול לבוא כשהזרע הוא מהאבא וגם הביצית היא מהאישה, אבל עשו ביניהם הפריה, אבל החדירו את זה לגוף של אישה אחרת. וכאן מתחילות כל מיני שאלות הלכתיות. אנחנו לא ניגע כרגע בנושא הזה. מה שאנחנו דיברנו שמבחינה הלכתית ניתן לעשות, זה שני הדברים שדיברנו עליהם בהתחלה. זה העניין, הזרעה מלאכותית והפריה חוץ גופית, שהפוסקים החרדים מתירים את זה עם התנאים שאמרנו, שלפני כל שלב ושלב צריך לשאול רב מומחה שמבין בדברים האלו איך עושים את השלב הזה, ובאופן כללי אנחנו צריכים את הפיקוח ההלכתי על כל שלב, אה, ושלב מהדברים, אה, הללו.