מצוות התלויות בארץ - הרב בנימין כהן שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 איסור ערלה. אנחנו יודעים ששלוש שנים ראשונות שהעץ נותן פירות, הפירות הללו אסורים-- אסור להשתמש בהם, זה נקרא איסור ערלה. בפסוק כתוב: "כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל". מכאן לומדים חז"ל שערלה בארץ ישראל היא אסורה מן התורה, ובחוץ לארץ זה מדרבנן, ולכן ספק ערלה בחוץ לארץ מותר. בארץ ישראל גם ספק ערלה אסור. בחוץ לארץ ספק מותר, רק ערלה ודאי אסור, אבל ספק ערלה מותר, מכיוון שבפסוק כתוב: "כי תבואו אל הארץ", זאת אומרת שהאיסור מן התורה הוא רק בארץ ישראל. לכן אם אדם למשל נוסע לחוץ לארץ ורוצה לקנות פירות, מעשרות הרי אין בחוץ לארץ, אבל הוא חושש אולי הפירות האלה הם ערלה. אז כיוון שזה ספק, מספק הוא לא צריך לחשוש. יתרה מזו, אפילו אם אדם נמצא נניח ליד פרדס של פירות, הוא יודע שהפרדס הזה הוא בתוך שלוש שנים, כלומר הוא-- הפירות שלו ערלה, ואדם עומד מחוץ לשדה ומוכר פירות. יש סבירות גבוהה לומר שהפירות האלה הם מהפרדס, ואם הפרדס הזה יש בו עצים של ערלה, אז לכאורה הפירות שנמכרים בחוץ הם גם ערלה. אבל ההלכה היא מכיוון שאנחנו לא ראינו שהמוכר קטף את הפירות מהשדה, אז יכול להיות שהם באמת מהשדה ויכול להיות שהוא הביא אותם מבחוץ והוא רק התמקם, העמיד את הדוכן שלו ליד השדה והפירות הם לא מהשדה הזאת, ולכן מותר לקנות את הפירות האלו בחוץ לארץ. אלא אם כן אנחנו רואים שהאדם המוכר נכנס לתוך השדה וקוטף משם את הפירות ומביא אותם לדוכן שלו בחוץ, אז זה ודאי ערלה. זה לא ספק ערלה. אנחנו רואים בוודאות שהוא הולך לתוך

02:47 דובר 2 הפרדס, קוטף משם את הפירות ומביא אותם למכירה, ולכן הפירות הללו יהיו אסורים מדין ערלה, מכיוון שזה לא ספק ערלה. זה ודאי ערלה. רק ספק ערלה מותר בחוץ לארץ, אבל ודאי ערלה גם בחוץ לארץ אסור. לאחר שלוש שנים של ערלה יש מה שנקרא נטע רבעי. כתוב: "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הילולים לה'." בזמן שהיה בית המקדש קיים היו לוקחים את אותם פירות ומעלים אותם לירושלים ואוכלים אותם בירושלים. זה הפירות של נטע רבעי. או שהיו מחללים אותם על כסף, ואז הפירות היו יוצאים לחולין והכסף היה נתפס בקדושה של הפירות. עם הכסף הזה היו עולים לירושלים וקונים שם דברי מאכל או פירות שאותם היו אוכלים בירושלים. כל הדין הזה של נטע רבעי זה נוהג רק בארץ ישראל. בחוץ לארץ אין נטע רבעי. בחוץ לארץ יש רק ערלה, ובשנה הרביעית מותר כבר לאכול את הפירות. רק פירות שגדלו בארץ ישראל, יש דין של נטע רבעי שצריך לאכול את הפירות בירושלים בזמן שבית המקדש קיים או לחלל את זה על כסף, שהיום בימינו מחללים על מטבע כמו שמחללים מעשר שני. יש איסור שנקרא איסור חדש. הרבה פעמים אפשר לראות על מוצרים שעשויים מדגן, אם זה קרקרים, ביסקוויטים, מצות, בייגלה. כתוב ללא חשש טבל, שביעית ונטע רבעי וחדש. סליחה, ואיסור חדש. מה זה האיסור חדש? כל תבואה חדשה שהשרישה אחרי העומר אסור לאכול אותה עד שיקרב העומר בט"ז בניסן. בט"ז בניסן היו מקריבים את קורבן העומר בזמן שבית המקדש קיים והקרבת העומר הייתה מתירה את התבואה שהשרישה עד אז. מה שהשריש אחר כך היה צריך לחכות עד ט"ז בניסן הבא. בזמן שבית המקדש היה קיים, מיד אחרי הקרבת העומר היה

05:56 דובר 2 מותר להשתמש בתבואה כי ידעו שהקריבו את העומר. העומר מתיר את התבואה החדשה. מקומות הרחוקים מירושלים שלא ידעו באיזה שעה הקריבו את העומר, היו מחכים עד חצות היום. למה עד חצות היום? מכיוון שעד חצות היום בוודאי כבר הקריבו את העומר. הכוהנים זריזים, לא יחכו יותר מדי. אז אני לא יכול לדעת אם זה היה בשמונה בבוקר או בתשע בבוקר, אבל עד חצות היום בוודאי כבר הקריבו את קורבן העומר ולכן אחרי חצות היום אפשר לאכול מהתבואה החדשה. כיום אנחנו מחכים עד למחרת. זה מה שנקרא, במשנה כתוב: משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור. יום הנף הכוונה יום שמניפים את העומר, עד למחרת. אז אם כן, זה מה שנקרא איסור חדש. האיסור הזה הוא רק בתבואה. אין אותו בפירות וירקות כמו איסורים אחרים, כמו למשל מעשרות שיש גם בפירות וירקות או ערלה שיש בפירות וירקות. אין ערלה, אבל פירות יש ערלה. אבל איסור חדש זה רק בתבואה. כתוב בפסוק: "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה, עד הביאכם את קרבן אלהיכם". מכאן לומדים שכל מה שקשור לתבואה, חיטה, שעורה וכולי, תבואה חדשה אסורה עד שיקרב העומר. איסור בטל ברוב. אם יש שישים כנגד האיסור אז האיסור בטל, אבל תבואה חדשה שהתערבה בתבואה ישנה היא לא בטלה. אפילו אם יש שישים בתבואה הישנה כנגד התבואה החדשה, התבואה החדשה לא בטלה. למה? כי זה נקרא דבר שיש לו מתירים. התבואה הזאת, גם אם אנחנו נתייחס אליה כולה כתבואה חדשה, היא תהיה מותרת לאחר העומר. אז אם למשל התערבבה לנו תבואה, אה, תבואה ישנה ותבואה חדשה, אז נכון שאת התבואה הישנה מותר כבר

08:33 דובר 2 לאכול כי היא הותרה בהקרבת העומר של שנה קודמת, אבל עכשיו כשהתערבבה התבואה הישנה עם התבואה החדשה אז הכל מעורבב, אבל הכל יהיה מותר אחרי הקרבת העומר. אז זה נקרא דבר שיש לו מתירים. דבר שיש לו מתירים, אז הוא, הוא לא בטל, כי כל הדין של ביטול זה איסור שאי אפשר להתיר אותו. כמו למשל בשר שנפל לחלב. הבשר עם החלב תמיד אסור. אז אם יש שישים אז זה מתיר אותו. אם אין שישים זה לא מתיר אותו, אבל פה לא-- זה דבר שיש לו מתירים. נחכה עוד קצת עד הקרבת העומר והכל יהיה מותר, כי גם התבואה החדשה תהיה מותרת לאחר הקרבת העומר, ולכן אסור לאכול את זה כי זה נקרא דבר שיש לו מתירים.