דיני מזוזה חלק ב' - הרב אייל פלד שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 שלום וברכה. אנחנו נדבר היום, אה, בהלכות מזוזה ונדבר עוד פרטים בנוגע לצורת הפתח. מתי צורת הפתח מחייבת מזוזה? מתי היא לא מחייבת מזוזה? מתי זה מחלוקת? מתי זה מצד ההידור, מצד הדין וכולי. אז בואו נתחיל ישר לעניין. יש מצבים כאלה, הם גם קיימים הרבה, אבל בעצם כדי שיהיה לי חיוב אני צריך, כמו שאמרנו, אני צריך את השתי עמודים האלה של המזוזה ואת המשקוף שנמצא עליהם. זה נותן לי צורת ח' וזה צורת הפתח. למהדרין אני שם מזוזה, הכל בסדר. יש אבל לפעמים מצב כזה שמצד אחד יש מזוזה, מצד שני הקיר ממשיך הלאה. יש קיר שממשיך הלאה. ככה זה, יש פה איזשהו קיר, ככה, יש פה בליטה של קיר שהיא נחשבת מזוזה, אנחנו נדבר על זה בהמשך, אבל מצד שני הקיר ממשיך הלאה. אז ככה זה תלוי: אם המזוזה שקיימת היא מצד ימין ורק מצד שמאל הקיר ממשיך הלאה, אז לדעת הרא"ש דבר כזה חייב במזוזה, אבל יש בזה מחלוקת גם כן, כי הרמב"ם לא מסכים. אז לכן בפתח מסוג כזה אנחנו נשים מזוזה בחלק הימני, במזוזה הימנית, אבל אנחנו שמים אותה בלי ברכה. בגלל המחלוקת אנחנו שמים אותה בלי ברכה. זה מצב אחד. מצב שני, הפוך. המזוזה היא נמצאת מצד שמאל ומצד ימין יש המשך של כותל. אז במצב כזה זה פטור. מן הדין הדבר הזה פטור ממזוזה. רק מה שכן, אנחנו כבר הזכרנו את זה, שיש את ההידור שאנחנו שמים מזוזה בכל מצב, ואז בזמנו אמרו את זה גם כן בשמו של-- זה היה הוראה של הרב אשכנזי עליו השלום, ששמים מזוזות בכל, בכל אופן, בכל מצב, גם כשזה פטור. מצד השמירה, כמו שאמרנו, השמירה

02:32 דובר 2 של המזוזה היא חשובה לנו, אז אנחנו שמים בכל מצב מזוזות. אז גם כשיש קיר מצד ימין ומצד שמאל, המזוזה היא רק מצד שמאל, ומצד ימין יש קיר שממשיך, אנחנו בכל זאת נשים מזוזה, בלי ברכה כמובן, נשים אותה. יש כאלה שרצו להציע במקרה כזה לבנות מזוזה. הרי כמו שאנחנו נראה בהמשך, בעצם המזוזה אין לה, לא חייב להיות לה שיעור, לא צריכה להיות רחבה או, או, או עבה או משהו כזה. אפילו ממש משהו מצומצם מאוד גם כן נחשב כמזוזה, כעמוד של מזוזה. אז יש כאלה שהציעו, אם יש לי קיר כזה שהוא מצד, אה, מצד ימין ממשיך הקיר, אז אני אשים מול המזוזה שהיא מסתיימת פה, ממולה אני אבנה לי איזשהו לייסט כזה, שהוא יהיה מזוזה, ואז יש לי מזוזה גם מצד ימין. אז קודם כל אני, מה שראיתי זה שיש כאלה שטוענים, אם אני לא טועה, זה אני חושב אחד הפוסקים, חושב הגור באוהלו[?] או משהו, שהם טוענים, הם מדברים על מצב הפוך, אבל הם טוענים שאם אתה בונה מזוזה אז אתה בעצם מגלה בדעתך שהחלק הזה הוא לא מזוזה, כי אתה בנית פה מזוזה. אז מה אתה בא להגיד? שפה זה מזוזה ופה זה ס-סתם קיר. אז, כאילו, אז לפי זה לא הרווחת כל כך. לא הרווחת מזה כל כך. אבל גם אם אני כן בונה מזוזה, אז עוד פעם זה צריך להיות באופן כזה שהתקרה למעלה היא לא ממשיכה הלאה, כי אם ממשיכה הלאה אז אין לי משקוף. אז על כל פנים אני שם שם מזוזה בלי, בלי ברכה כמובן. מצד האידך, יש עוד מציאות שזה נקרא ראשי כתלים. ככה זה נקרא בלשון ההלכה. זה

04:31 דובר 2 סוגיה של ראשי כתלים. פתחא דאקרנא זה נקרא בגמרא. מה בעצם מדובר? הרי כשאנחנו דיברנו על החי"ת הזה של צורת הפתח אז קודם כל החי"ת הזה לא חייב להיות מסגרת שאני בונה אותה על... שזה בדרך כלל מה שקורה שאני רוצה לשים דלת. אני בונה מסגרת כזאת, חי"ת כזאת מעץ או וכדומה, אלומיניום וכדומה, ועליה אני שם את הצירים של הדלת ושם את הדלת. אבל זה לא חייב להיות ככה. המזוזות האלה יכולות להיות גם כן מהקיר עצמו. זאת אומרת, אם יש לי בליטות מהקיר עצמו והם יוצרים לי צורת חי"ת, זה גם בסדר. נגיד יש לי פה קיר מצד ימין, קיר מצד שמאל והם פונים לצדדים ונוצר לי פה חי"ת עם למעלה משקוף. זה גם נחשב צורת הפתח לכל דבר וזה חייב במזוזה. אה, כמובן אם יש דלת. אחרי זה אנחנו נראה. נדבר גם כן על הדלת. אבל פתח כזה חייב במזוזה. אבל יש לפעמים מצב כזה שהקירות הם הולכות ככה והם לא, הם לא פונים לצדדים. זה מסתיים ככה. יש לי פה קיר, סוף של קיר מצד ימין, סוף של קיר מצד שמאל. זה נקרא ראשי כתלים. המציאות הזאת גם כן נמצאת במחלוקת. לפי הרא"ש זה מחויב במזוזה, לפי הרמב"ם לא. לכן, כשיש לי כזה צורה כזאת של צורת הפתח, אז אני אשים מזוזה על הכותל הימני בלי ברכה, כדי לחשוש גם משיטת הרמב"ם. זה נקרא ראשי כתלים. זה הסוגיה של ראשי כתלים. אבל עוד פעם כל זה זה מדובר שהתקרה גם כן מסתיימת שמה. למרות שיש כאלה שמצריכים אפילו הנמכה של תקרה כדי שתהיה משקוף. הרי הכל טוב ויפה. יש לי פה קירות, יש לי פה ראשי

06:30 דובר 2 כתלים. אבל מה קורה למעלה? איפה המשקוף? אז אם התקרה ממשיכה הלאה אז זה לא משקוף. אם התקרה מסתיימת כאן ויש הנמכה גם של התקרה, ההנמכה הזאת נחשבת משקוף לכולי עלמא. אבל אם רק התקרה מסתיימת מעל הכתלים האלה ואין הנמכה, יש כאלה שרוצים להגיד שזה לא נקרא משקוף, אבל למעשה אנחנו כן חוששים שזה נקרא משקוף ואנחנו כן נקבע מזוזה, כמו שאמרנו בלי ברכה בגלל המחלוקת של סוגיה של ראשי כתלים. אז הייתי אומר שאפשר גם פה לעשות, פה כן אפשר לעשות איזשהו מה שנקרא עצה. במצב הזה שיש לי תקרה שמסתיימת כאן, אני פשוט יכול לשים משקוף. הרי גם משקוף הוא לא חייב להיות בעובי מסוים או באורך מסוים. אפילו איזושהי חתיכת לייסט קטן שאני שם אותה מתחת לתקרה, אני יוצר משקוף ואז אני יוצר חיוב לכולי עלמא. זה גם בסדר. אז כשאנחנו מדברים על ראשי כתלים אנחנו מדברים על קירות שמסתיימים אחד מצד ימין ואחד מצד שמאל. יש אבל מצבים כאלה שהקירות האלה הם פונים לצדדים. זאת אומרת הקיר לא מסתיים כאן, אלא הוא פונה הצידה. החדר כביכול הקיר נמצא כאן ופה יש עוד המשך של הקיר לחדר אחר. אותו דבר כאן בכותל הזה, הוא מסתיים כאן ופונה הצידה. במצב כזה יש כאלה שרוצים להגיד שאין פה חיוב מזוזה. קיר שפונה הצידה הוא לא נחשב מזוזה, הוא הולך הצידה. אז אין פה סיום. אין פה איזשהו משהו שאני יכול להגדיר אותו כמזוזה. אז לכן קירות כאלה שפונים לצדדים מצד ימין מצד שמאל, אז יש דעות שפוטרים את זה ממזוזה, ככה חובת הדר רוצה להגיד. אבל יש פוסקים אחרים שטוענים שגם פה יש את החיוב של המזוזה, וכמו

08:30 דובר 2 שאמרנו, מזוזה במצב כזה, במציאות כזאת, זה נמצא במחלוקת של הרא"ש והרמב"ם, לכן אנחנו נשים שם מזוזה למעשה. אנחנו גם במצב כזה שהקיר פונה לצדדים, אנחנו נשים מזוזה בלי ברכה. אבל מה שכן, יש מצבים מסוימים שאותו, אותו, אותו פרוזדור, מה שנקרא, בעצם נוצר בדרך ממילא, כי בגלל שיש לי פה חדר, יש לי פה חדר, אז ממילא נוצר לי מעין צורת הפתח בין שני החדרים. הדבר הזה פטור ממזוזה. למה זה פטור ממזוזה? בגלל שהכתלים לא נעשו לצורך החלל הזה, הכתלים נעשו לצורך החלל פה, לצורך החדר הזה. הכותל הזה נעשה לצורך החלל של החדר הזה. הם לא נבנו בשביל החלל הזה, אז לכן אני לא יכול להחשיב אותם כמזוזות. זה יכול להיות המון בכניסה לבתים שיש גינות משני הצדדים ובונים גדר כזאת ופה גדר, ואז נוצר לי מין כזה צורת הפתח. אז צורת הפתח הזאת היא לא מחויבת במזוזה, כי היא לא נבנתה לשם צורת הפתח. היא לא נבנתה עבור החלל הזה, לכן אני לא אהיה חייב לשים שם מזוזה מעיקר הדין. דבר נוסף ש... אנחנו כבר מדברים, אנחנו בעצם הגענו כבר, אנחנו נגענו בנוגע לפרוזדור, אבל, אה, מעדיף להשאיר את הפרוזדור אולי להתייחסות יותר פרטנית בהמשך. אז קודם כול, אז, אה, אז דיברנו על צורות הפתח שהן ראשי כתלים שפונים לצדדים או שהם לא נעשו לשם הפתח הזה, אז אמרנו שאם זה לא נעשה לשם החלל הזה, אין לזה שם של צורת הפתח ולכן זה לא מחויב במזוזה. אבל אם בכל זאת אני בניתי שמה איזושהי צורת הפתח, למרות שהכתלים לא נעשו לצורך החלל הזה, אבל אם בניתי אפילו משקוף, שמתי

10:39 דובר 2 שמה איזשהו משקוף ככה שיהיה הנמכה מתחת לתקרה שנמצאת שמה, אז בעצם גיליתי דעתי שאני כן רואה את זה כפתח, אז אני כן אתחייב לשים שם מזוזה. אבל כל עוד שזה ככה כמו שזה, שזה נעשה בדרך ממילא, אז אין שם חיוב מזוזה. רק אם אני אתקין שם משקוף אז אני אוריד על זה חיוב. יש עוד מציאות נוספת שזה נקרא צורת הפתח מן הצד. מה פשט צורת הפתח מן הצד? הרי כשאנחנו דיברנו על מזוזות, על, על הפתח של צורת הפתח, אנחנו מדברים על שתי מזוזות שמעליהן יש משקוף. יש לפעמים מצב כזה שהמשקוף הוא לא נסמך על המזוזות, הוא לא, לא נשען על העמודים אלא עומד בצד, עומד מצידם או מאחוריהם או מלפניהם, אבל הוא לא נשען עליהם. זה יכול להיות בפתחים של חניות וכדומה. יכול להיות מציאות כזאת שצורת הפתח היא נמצאת מהצד, מאחורה או מקדימה, אבל היא לא נשענת על המזוזות. זה נקרא צורת הפתח מן הצד. אז בהלכות עירובין אנחנו לומדים שאין לזה גדר של צורת הפתח, לכן משקוף שנמצא מן הצד, אז לפי רוב הדעות זה לא חייב במזוזה. אבל יש כאלה שבכל זאת כן טוענים שיש פה חיוב מזוזה. לכן במצבים כאלה שהמשקוף הוא לא על המזוזות אלא הוא מן הצד, אז אני צריך לשים שם מזוזה בלי ברכה, כדי לצאת ידי כל הדעות אני שם שם מזוזה בלי ברכה. זה נוגע לצורת הפתח מן הצד. יש דבר נוסף גם כן מאוד מצוי. אנחנו מדברים על צורת הפתח, מדברים על מזוזות, אז יש מצב גם כן מאוד מצוי שלפעמים העמודים של המזוזות הם לא נעשו לשם פתח, הם נבנו שמה או לנוי או

12:47 דובר 2 לחיזוק תקרה. זה כבר מוזכר גם כן בגמרא, שיש אכסדרה. הגמרא מתארת מצב של אכסדרה שיש לה עמודים ונוצרת לנו צורת הפתח. אומרת הגמרא: לחיזוקי תקרה הוא דעבידי. זאת אומרת, עמודים שנעשו לחיזוק תקרה, מה שנקרא עמוד תומך וכדומה, אני לא יכול להחשיב אותם כמזוזות, וזה יכול להיות מצוי הרבה בכניסות לבניינים וכדומה. יש לך עמודים ואתה ממש רואה צורת הפתח. אתה רואה ממש ח' עם שני עמודים, אבל אנחנו נגיד לך שבפתח הזה לא צריך לשים מזוזה. זה לא פתח בכלל. עמודים שנעשו לחיזוק תקרה הם לא מחויבים במזוזה. אותו דבר אם יש לי צורת הפתח שנעשתה לנוי. רואים כל מיני בניינים מפוארים, עושים לך כל מיני כאלה ח'ים מאוד יפים ומאוד מעוטרים וכדומה. זה נבנה לנוי. אם זה לא נבנה כדי להפריד בין רשויות, זה יכול להיות גם בבתים עצמם. גם ראיתי מצבים כאלה שבבית עצמו יש פתאום צורת הפתח. מה, מה הקשר? אם זה נבנה לנוי זה לא חייב במזוזה, אבל אם זה כן בא להבדיל בין שטחים מסוימים, אני בא ואומר: פה, החלק הזה של הבית, אני שמה, אני, אני שם, אני יושב, אני עובד, אני קורא וזה, והחלק הזה זה אנחנו שמים את השולחן, את הזה. זאת אומרת, צורת הפתח הזאת כן יוצרת איזושהי הבדלה בין המקום הזה לבין המקום הזה, ויש שמה שימושים שונים, אז אני כן אשים שם מזוזה. אבל אם זה צורות הפתח שיש כל מיני מקומות שנעשות לנוי, ליופי וכולי, זה לא מחויב במזוזה. וגם כאן, אם אני לקחתי את צורות הפתח האלה של העמודים התומכים, ואני החלטתי שאני בונה שמה משהו ככה יפה כדי שיהיה פתח, אני מתכוון לשם פתח

14:38 דובר 2 כדי שיהיה פתח יפה לכניסה לבניין, אז אני גם אתחייב לשים שם מזוזה. אבל כל עוד שזה עומד ככה בשביל, לצורך התמיכה, לצורך החיזוק, אני לא אתחייב לשים שם מזוזה. אין שמה חיוב מזוזה. אם אבל המזוזות כן נעשו לשם פתח ורק המשקוף הוא בא להחזיק את התקרה, זה גם מצוי. מי שמבין בבנייה, אז לפעמים יש לך קירות שהם קירות רגילים, עמודים רגילים, אבל המשקוף כן, הוא נעשה בשביל להחזיק את התקרה. הוא כן סוג של עמוד תומך. במקרה הזה השבט הלוי טוען שחייב במזוזה. במקרה הזה כן יהיה חיוב לשים מזוזה. כך, אולי עוד קצת דוגמאות של צורות הפתח שהן פטורות ממזוזה. למשל עמודי העירוב, עמודים של העירוב בעיר פטורים מלשים מזוזה, למרות שהם צורת הפתח, אבל הם לא פתח. אני צריך פתח שהוא מיועד לכניסה ויציאה. עמודי העירוב הם צורת הפתח, אבל הם לא פתח, הם פטורים. יש לפעמים שער של גלאי מתכות, גם שמה פטור ממזוזה. זה לא עשוי בשביל כניסה. זה גם כן פטור ממזוזה. יש צורת הפתח שנעשית מענפים של אילנות. מקומות כאלה שמאוד משקיעים בצמחייה וביופי של המקום. אז יכולים, אתה יכול להיתקל בכניסה למבנה או למשהו כזה שיש לך צורת הפתח מאיזשהו עץ, צמח מטפס. גזרו אותו ככה בצורה כזאת יפה כדי שזה ייראה כמו פתח. לכאורה במצב כזה, קודם כול יש כאלה שבאמת אומרים שצריך לשים שמה מזוזה בלי ברכה, ככה כותב המנחת יצחק. מצד שני השבט הלוי פוטר מלשים שם מזוזה, אבל לכאורה בפשטות, מה יגרע? מה אכפת לי שזה מצמחים? מה אכפת לי שזה עשוי מענפים ומעצים? למה שלא נשים שם מזוזה? יכול להיות אפילו עם ברכה. לכן לשים מזוזה

16:45 דובר 2 בוודאי צריך. בנוגע לברכה אפשר לוותר, אבל לשים מזוזה בוודאי צריך. עוד עיקרון מאוד חשוב כשאנחנו מדברים על חיוב מזוזה בצורת הפתח. מאוד חשוב לדעת: פתח בלי דלת, לדעת הרמב"ם, לא חייב במזוזה. וכדאי לדעת, הרמב"ם רואה את הדברים. אה, הרמב"ם מגדיר בהלכות מזוזה, הוא מגדיר עשרה תנאים שצריכים להיות בבית כדי שהוא יהיה חייב במזוזה. אני, כשאני מדבר, אני לא מסתפק בצורת פתח. בעצם החיוב מזוזה זה הולך על בית. אז כדי שיהיה לי פה בית אני צריך כמה תנאים. אז אחד מהתנאים, אומר הרמב"ם, צריך דלת. בית בלי דלת זה סתם. אז אני צריך דלת. אני צריך תקרה. זה צריך להיות מיועד למגורים. אה, כל מיני פרטים. צריך שהכתלים יגיעו לעשרה טפחים. אם יש לי כתלים של פחות מעשרה טפחים זה לא נחשב בית, אז אין שם חיוב מזוזה. לכן לשיטת הרמב"ם בית, פתח בלי דלת, הוא פטור ממזוזה. אז נכון שהרבה לא מסכימים איתו, הרא"ש לא מסכים וכולי. והשולחן ערוך אבל כן מביא את הרמב"ם הזה, מביא אותו ביש אומרים על כל פנים. ולכן כותב הש"ך, שאם יש לי פתח בלי דלת אז אני אשים מזוזה אבל בלי ברכה, לחשוש לדעת הרמב"ם. אז זה גם כן כלל מאוד חשוב. זה קיים המון בכל מיני פתחים בבית שאין להם דלת, בפרוזדורים וכולי. כל מיני כאלה דברים, פתחים כאלה שאין להם דלת. אני שם מזוזה, אבל אני לא מברך על קביעת מזוזה. כל פתח שלא יהיה, אפילו אם זה פתח שלא אמור להיות בו דלת, זה לא מעניין. אם אין בו דלת אני שם מזוזה בלי ברכה. אז אם כן, יוצא מזה ככה שאם יש לי דלת מזכוכית

18:38 דובר 2 למשל, אבל הרבה פעמים יכול להיות מצב שהזכוכית שבורה. זכוכית שבורה אז אין לי דלת. אני יכול להיכנס דרך, דרך הזכוכית הזאת שנשברה. אם אני יכול להיכנס דרך שם, אז כאילו אין לי דלת. אז בעצם זה לא טוב. אני צריך לדאוג לזה שתהיה שם דלת, שתהיה זכוכית, שיהיה הכל טוב, הכל מסודר מה שנקרא. מצד שני לא חייב דלת ממש חזקה ומברזל או אני לא יודע. צריך מספיק אפילו וילון שהוא קבוע בצורה יציבה, שהוא לא מתנדנד ברוח וכולי. זה גם בסדר. זה גם כן יכול לשמש כדלת. תריס שנגלל גם כן יכול לשמש כדלת. דלת שמסתובבת גם כן נחשבת כדלת. ואם כבר אנחנו מדברים על דלת, אז אנחנו כבר מבינים גם כן שאני צריך לדאוג לכך שאני קובע מזוזה בפתח. אני צריך לדאוג קודם לקבוע את הדלת ואחרי זה לקבוע את המזוזה, כי יש כלל, שזה כלל בכמה מצוות, של תעשה ולא מן העשוי. אני לא יכול לעשות מזוזה במצב של פסול ואחרי זה בדרך ממילא להכשיר אותה. אז אם אני שם מזוזה בפתח בלי דלת, שלדעת הרמב"ם זה פסול, שאני אחרי זה קובע את הדלת, אז כאילו המזוזה באופן ממילא נמצאת שמה. לא היה פה עשייה. זה לא טוב. לכן במצבים כאלה בן אדם בא לגור בבית ואין דלתות, בינתיים לא שמים, לא שמים מזוזה. רק אחרי ששמים את הדלת אז שמים את המזוזה. אם שמתי את המזוזה לפני ששמתי את הדלת, אני צריך להוציא אותה ולשים אותה שוב בלי ברכה. אבל אם אני מחליף דלת למשל, מחליף דלת, יש, יש חלק מהפוסקים שטוענים גם בזה. הרבה פעמים הדלת, היא... צריך לקחת אותה, לתקן אותה וכולי. יש

20:27 דובר 2 כמה... יש חלק מהפוסקים שכותבים שגם פה אני צריך להוריד את המזוזה ולשים אותה שוב. למעשה לא חייבים לעשות את זה. מי שמחליף דלת למעשה לא צריך להסיר את המזוזה וזה לא נחשב. זה לא נקרא תעשה ולא מן העשוי. זה בסדר, אפשר להמשיך עם המזוזה הזאת הלאה. אנחנו נדבר על שימוש הפתח או איזה פתח. איזה שימוש בפתח מחייב במזוזה. דיברנו על צורת הפתח, כל מיני מצבים, והשלב הבא זה מה השימוש שנעשה בפתח הזה. יש שימושים שלא מחייבים אותי במזוזה. אז קודם כל נתחיל ככה. לפעמים יש כניסה דרך החלון, לפעמים יש מצב כזה שבן אדם נכנס דרך חלון, חלון שנפתח, נכנס פנימה. ממש לפני שבוע שבועיים מישהו שאל אותי בנוגע לכניסה דרך חלון. אז ככה, אם זה חלון שאני עולה אליו בקפיצה, כאילו קופץ, מטפס על כל מיני דברים בשביל להגיע לחלון ולהיכנס, אז זה פטור. זה לא נחשב כניסה ופטור ממזוזה. אבל אם זה הכניסה היא מסודרת, לא חייב להיות הכי מסודרת. אפילו נגיד שיש לי שמה איזושהי אבן גבוהה שאני עולה עליה, סוג של מדרגה כזאתי, וממנה עד החלון אין עשרה טפחים, אז החלון הזה חייב במזוזה. אותו דבר, אם יש לי סולם. החובת הדר אומר גם אם הסולם לא קבוע ממש, אבל יש לי סולם שאני תמיד כשאני נכנס אני עולה דרך הסולם, עולה ונכנס דרך החלון. גם כן החלון הזה יהיה חייב במזוזה. שיש לי פתח שהוא עשוי רק לכניסת סחורה או בהמות. זה יכול להיות במפעלים, בכל מיני מקומות עבודה וכדומה, שזה פתח שמיועד רק לכניסת סחורה או רק לכניסת בהמות. פתח כזה פטור ממזוזה. יש לפעמים ארון בגדים

22:32 דובר 2 שיש לו גם פתח, אבל מדובר על חדרון כזה. זה חדר ארונות צר שאני לא נכנס בפנים כדי להוציא בגדים. אני מושיט את היד, אני מוציא את הבגד פה, בגד שם, בגד זה. זה גם פטור ממזוזה. זה לא נקרא פתח, זה לא עשוי לכניסה ויציאה. בן אדם עומד בחוץ, מושיט את היד, מוציא כל מיני בגדים. ארון כזה פטור ממזוזה. כשאנחנו מדברים על מחיצת ארעי, יש לפעמים חדרים. זה בדרך כלל בבתי כנסת או משהו כזה, אבל לפעמים יש גם חדרים בבית שאני בעצם מחלק אותם עם מחיצה. זה אמנם מחיצת ארעי אבל זו מחיצה, מחיצת ארעי. אז ככה, אם מחיצת הארעי הזאת היא נמצאת שמה בקביעות. יש לה איזושהי קביעות מסוימת. אני לא מפרק אותה כל רגע, היא נמצאת שם תקופה במשך נגיד חודש, אז גם הפתח שקיים במחיצת ארעי גם כן צריך לשים שם מזוזה. אם לא, אם זו מחיצה שאני מזיז אותה לעיתים קרובות, אז אין חיוב לשים מזוזה בפתח שלה. פתח שמיועד רק ליציאה בעיקרון פטור ממזוזה. יש לפעמים בתים או מקומות עבודה וכדומה שיש פתח. הפתח הזה מיועד רק ליציאה. אם זה ככה או לפעמים בחצר, יכול להיות פתח שמיועד כדי להוציא זבל וכדומה. פתח שמיועד רק ליציאה פטור ממזוזה, אבל אף על פי כן ראוי לקבוע שם מזוזה בלי ברכה. בעיקרון הוא פטור ממזוזה. פתח שמיועד לשימוש רק לעיתים רחוקות, גם זה נתקלתי שאדם יש לו חדר שינה ויש לו שני פתחים למרפסת, פתח אחד הוא תמיד יוצא ונכנס בזה, בפתח השני בעיקרון הוא לא יוצא והוא לא משתמש בו. לעיתים רחוקות שנגיד אם הוא עושה שם סוכה ואז צריך

24:38 דובר 2 יותר ככה שיהיה יותר קל להיכנס וכולי, אז הוא משתמש גם בפתח הזה. אז פתח כזה שמיועד לשימוש רק לעיתים רחוקות, לעיתים רחוקות, אומר הגאון בעל ההולכה[?], זה יותר מפעם בחודש, אני קובע שם מזוזה בלי ברכה. בנוסף, פתח חירום, שזה גם קיים בכל מיני מבנים שיש פתח ליציאת חירום, פתח כזה פטור ממזוזה. יש פתחים שהם סמוכים זה לזה ויש באמצע, יש עמוד ויש לך שני פתחים. העמוד מחלק את הפתח לשניים. נשאלת השאלה האם אני צריך לשים שתי מזוזות, גם בפתח הימני, גם בפתח השמאלי? או שבעצם אני שם מזוזה אחת כי זה לכאורה, לכאורה זה פתח אחד, אפילו יש עמוד באמצע, בסדר, אבל האם זה נחשב כשני פתחים וצריך שתי מזוזות או שנחשב כפתח אחד ואז אני שם מזוזה אחת. דרך אגב, לפעמים אנחנו יכולים להגיד לעצמנו: אני אשים עוד מזוזה, מה יכול להיות? אבל צריך לדעת שזה יכול להגיע, זה יכול להיכנס לבעיה של בל תוסיף. אני שם שתי מזוזות בפתח, אני נכנס לבעיה של בל תוסיף. אז לכן חשוב לדעת האם אני צריך לשים מזוזה אחת או שתיים. אז ככה, בעצם הכלל אומר כך: אם מדובר פה על פתח, אם העמוד, המטרה של העמוד זה לחלק את הפתח לשניים, אם המטרה של העמוד לחלק את הפתח לשניים, אנחנו נדבר קודם כול על ההגדרה באופן כללי. אם המטרה של העמוד זה לחלק את הפתח לשניים, אז זה תלוי. אם יש לו עובי של טפח אז אני צריך שתי מזוזות. אני צריך מזוזה בפתח שמימין לעמוד ומזוזה בפתח שמשמאל לעמוד. אבל אם העמוד הזה אין לו עובי של טפח, אז הוא כאילו אין לו חשיבות וזה

26:41 דובר 2 נחשב פתח אחד, מספיק מזוזה אחת. אם העמוד לא בא לחלק את הפתח לשניים, הוא נמצא שמה מסיבות אחרות שאנחנו נראה בהמשך, אז לא משנה לי מה העובי שלו, בכל מקרה אני אשים מזוזה אחת בצד הימני. זה במקרה שהעמוד לא בא לחלק את הפתח לשניים. עכשיו אנחנו ניתן דוגמאות. מתי העמוד מחלק את הפתחים לשניים, מתי לא. אז כבר בגמרא כבר יש דוגמה אחת. הרי יש לי את העמוד באמצע ויש לי פה דלתות מהצד הימני של העמוד, זה שני פתחים, הצד הימני של העמוד, הצד השמאלי של העמוד. אז עכשיו ככה, אם הצירים של הדלתות קבועים בעמוד, אז הדלתות נפתחות לחוד. דלת אחת נפתחת לפה, דלת אחת נפתחת לפה, אז זה נקרא שהעמוד מחלק בין הפתחים. במקרה כזה אני שם שתי מזוזות, אחת בצד ימין, אחת בצד שמאל. אבל במקרה שהצירים של הדלתות נמצאים בצדדים, אז בעצם נוצר לי פה מצב כזה שאני פותח את הדלתות, אני פותח אותן ככה ביחד. הדלתות האלה נפתחות כאילו ביחד. זה אומר בעצם שיש פה פתח אחד. העמוד לא מחלק לי את הפתחים לשניים. בצורה כזאת שדלתות שנפתחות ככה ביחד והצירים שלהן בצדדים, הן נפתחות ככה, זה בעצם אומר שהדלתות האלה זה הכול נחשב פתח אחד, אני שם רק מזוזה אחת. גם אם דלת אחת נפתחת יותר ודלת אחת פחות זה לא משנה, אם בדרך כלל שני הפתחים כן נפתחים ביחד, רק לפעמים כשיש קור או שיש רוח אז פותחים רק דלת אחת. זה נחשב פתח אחד ואין עם זה בעיה. גם אם לא נפתחות ביחד כל פעם, אלא פעם

28:47 דובר 2 אני פותח את הדלת הזאת, פעם אני פותח את הדלת הזאת, גם כן, זה גם נחשב פתח אחד. אני שם רק מזוזה אחת מצד ימין. אבל כמו שאמרנו, אם הצירים של הדלתות קבועים על העמוד וכל דלת נפתחת בפני עצמה, זה נפתח ככה וזה נפתח ככה מהצד הזה. במצב כזה זה פתח שמחולק לשניים ואם העמוד הוא עבה טפח אז אני אשים מזוזה בכל פתח בפני עצמו. עוד דוגמה של עמוד שמחלק בין הפתחים זה ברגע שכל פתח מיועד להגיע למקום אחר. הפתח הזה מיועד להגיע לבית כנסת, הפתח הזה מיועד להגיע לרחוב. אז גם במצב כזה זה נקרא שהעמוד מחלק בין הפתחים ואז אני שם מזוזה בכל פתח בפני עצמו, בתנאי שהעמוד הזה עבה טפח. אותו דבר אם המטרה של העמוד זה להסתיר איזשהו חלק מהבית, אז גם כן העמוד הזה מחלק בין הפתחים. אני אשים מזוזה בכל פתח, אבל אם העמוד למשל הוא עשוי רק לחיזוק תקרה, כאילו בעצם הפתח הוא רחב ואז שמו שמה עמוד באמצע כדי לייצב את התקרה. זה נקרא שהעמוד הזה לא מחלק את זה לשני פתחים. העמוד הזה לא, לא אמור להיות שמה, הוא לא קשור לפתח. שמו אותו רק בשביל לתמוך בתקרה, לכן זה נחשב כפתח אחד. אני שם רק מזוזה אחת. יש לפעמים מצב כזה של תריס, תריס שנגלל כלפי מעלה, אבל היות והוא ארוך מאוד אז הוא מחולק לשני חלקים ויש עמוד באמצע. אבל אנחנו פותחים את שניהם ביחד. שני החלקים של התריס אנחנו פותחים אותם ביחד. גם במקרה כזה זה נחשב כפתח אחד ואני שם רק מזוזה אחת. אם אין

30:43 דובר 2 דלתות, כשאנחנו מדברים על העמוד שהוא עשוי לחיזוק תקרה, בדרך כלל כשאין לי דלתות וזה רק פתח ויש רק עמוד ככה באמצע, בדרך כלל העמוד הזה הוא עשוי לחיזוק תקרה וזה אומר שמדובר רק על פתח אחד ואני שם רק מזוזה אחת. יש עוד מצב שגם כן מצוי, שגם קרה לי להיתקל בזה גם כן כמה פעמים. זה נקרא שער בתוך שער. יש שער גדול ובתוך השער הזה יש שער קטן. שער גדול ככה שנפתח, הוא יכול להיפתח ככה בהזזה, יכול להיפתח בזה, אבל בתוך השער הזה יש עוד שער קטן. אז איפה אני שם מזוזה? בשער הגדול או בשער הקטן? אז ככה הפוסקים כותבים. יש גם התייחסות של הצמח צדק למצב הזה, אבל הפוסקים הרגילים גם כן, היד הקטנה, ערוך השולחן, כולם מסכימים שאני שם את המזוזה רק בשער הגדול, לא בשער הקטן. אחד ההסברים בגלל שהשער הקטן הוא חור בעלמא, ככה קורא לזה היד הקטנה, זה חור בעלמא, זה כאילו איזה חור בתוך הדלת. אני לא שייך לשים שם מזוזה. יש הסבר אחר של ערוך השולחן, שהוא מסביר שלא שייך לקבוע מזוזה בדלת. הרי השער הקטן הזה הוא בתוך שער גדול. אז אם אני קובע מזוזה בשער הקטן, אני כאילו קובע מזוזה בדלת. לא אמורים לקבוע מזוזה בדלת, אלא במזוזות של הקיר. אז לכן המזוזה במצב כזה אני שם אותה רק במזוזות, בצורת הפתח של השער הגדול ולא בצורת הפתח של השער הקטן. מה שכן, שזה גם משהו שקיים ונתקלתי בזה גם כן, שיש שערים של חניה, בדרך כלל בשערים של חניה זה קיים. יש לך שער של חניה, הנה זה עוד דוגמה. יש לך

32:43 דובר 2 שער של חניה ש... לפעמים יש חניה כזאתי שבנויה משער שדרכו נכנס הרכב, ויש עמוד ויש אחריו עוד שער שדרכו נכנסים הבני אדם. אז זה למשל דוגמה לעמוד שהוא מחלק בין הפתחים. כל, כל, כל שער בעצם מיועד לכניסה למשהו אחר. זה מיועד לרכב, זה מיועד לבני אדם. אז פה אני צריך לשים שתי מזוזות. אבל יש כאלה שערים של חניות שזה שער כזה שנפתח בצורה חשמלית ובתוכו יש שער גם כן. אז אם אני רוצה להיכנס עם המכונית אני לוחץ על השלט, השער הזה נפתח לי, הוא נגלל ואני נכנס. אם אני לא בא עם המכונית אז אני יכול להיכנס דרך השער הקטן, פותח את השער הקטן ונכנס. הבעיה כאן שבשער הזה של החניה של המכונית, השער הגדול, אין משקוף מעליו, אין שם משקוף. זה שער אחד כזה בלי משקוף, אין מעליו מסגרת. עכשיו פה נשאלת השאלה: השער הקטן יש לו צורת הפתח, יש לו משקוף, יש לו הכל. השער הגדול של החניה, עליו אין משקוף. מה אני עושה במצב כזה? אז אומרים לי בשער הקטן לא לקבוע, אבל גם בשער הגדול אני לא יכול לקבוע, אז אני לא אקבע בכלל. אז באמת יש בזה באמת מחלוקת רצינית. החובת הדר מביא את המחלוקת הזאת, אבל אפשר בהחלט לדייק מהלשון של הצמח צדק. הצמח צדק גם כן מדבר על המציאות הזאת בפסקי דינים. הצמח צדק אומר ככה, בעצם הלשון שלו זה שהשער הקטן אני פוטר אותו ממזוזה. למה? כי הוא נפטר בשער הגדול. ככה הלשון של הצמח צדק. כאילו השער הקטן בעצם נפטר מהחיוב שלו במזוזה שנמצאת בשער הגדול, כי הוא חלק מהשער הגדול. קצת דומה לערוך השולחן. אז

34:40 דובר 2 במצב כזה, אז ממילא אני יכול להבין בדרך כלל שאם השער הגדול לא, אי אפשר לשים, אי אפשר לשים שם מזוזה בגלל שאין לו את התנאים שמתאימים כדי לשים מזוזה, אז אני אשים בשער הקטן, כי הרי השער הקטן מעצם העניין הוא חייב במזוזה, רק הוא נפטר במזוזה של השער הגדול. אז אם השער הגדול לא שייך לשים שם מזוזה, אז אני כן אשים בשער הקטן. אז למעשה ככה באמת נראה: אני אשים את המזוזה בשער הקטן, אבל אף על פי כן בלי ברכה, כי בכל זאת יש מקום לדון בזה. אז לכן אני אשים שם מזוזה, אבל אני אשים את המזוזה בלי ברכה. דבר גם כן שחשוב לשים לב אליו זה על התנאים של הבית. אז הכל טוב ויפה, יש לי פתח, יש לי צורת הפתח ויש לי כניסה והכל טוב ויפה, אבל עדיין כדי שיהיה חיוב אני צריך שהבית יהיה, יהיה בו תנאים מסוימים כדי שהוא יהיה חייב במזוזה. ותכף הזכרנו את הלשון של הרמב"ם. הרמב"ם אומר עשרה תנאים יש בבית, ואחרי זה חייב אדם שמה לשים מזוזה. התנאים הם, אחד מהתנאים החשובים זה דיברנו על כתלים בגובה עשרה טפחים, זה בדרך כלל קיים. דיברנו על תקרה, זה בדרך כלל קיים. דרך אגב, תקרה זה רק במבנה ש-שדרך השימוש בו זה עם תקרה. אבל אם יש לי חצר או מרפסת שככה דרך השימוש בהם, שדרך השימוש בחצר או מרפסת בלי תקרה, אז זה לא מפריע לי זה שאין תקרה. על כל פנים, בית צריך שיהיה תקרה, צריך שיהיה כתלים עשרה טפחים, צריך שתהיה דלת כמו שאמרנו, וצריך גם כן שיהיה לו גודל מסוים. גודל מינימלי של בית

36:33 דובר 2 זה ארבע אמות על ארבע אמות. אם אנחנו מתרגמים את זה למילים מעשיות, אני צריך שבדלת-- בבית יהיה אורך מטר תשעים ושתיים על מטר תשעים ושתיים. זה ארבע אמות על ארבע אמות, שזה שש עשרה מטר מרובע. ברגע שיש לי את זה אז אני מת-מת-מתחייב לשים מזוזה בבית הזה. השאלה שנשאלת כשמדובר על בית צר וארוך, שבעצם אם אני מודד את האורך יש לי ארבע אמות ויותר מארבע אמות, אבל כשאני מודד את הרוחב אין לי ארבע אמות, יש לי פחות מארבע אמות, שלוש אמות וכדומה. אנחנו מדברים על מצב שאין לי ארבע אמות על ארבע אמות בדיוק לאורך ולרוחב, אבל הבית ארוך, יש בו יותר מארבע אמות באורך, ברוחב פחות מארבע אמות. אבל כשאני עושה את הסיכום הכללי של כל השטח של הבית, אני כן מקבל ארבע על ארבע. אני כן מקבל שש עשרה מטר מרובע, אבל לא בצורה של אורך ארבע ורוחב ארבע, אלא בצורה וחשבון אחר, אבל אני כן מקבל בסיכומו של דבר, אה, שטח של ארבע על ארבע אמות יש לי שם. ופה נשאלת השאלה האם אני אהיה חייב לשים שם מזוזה או לא? אז ככה, זה מחלוקת ראשונים. הרמב"ם אומר שחייב, הרא"ש טוען שפטור. אדמו"ר הזקן בהלכות עירובין מסכים עם הרא"ש. לשיטת אדמו"ר הזקן זה לא נחשב ארבע על ארבע. ציור כזה שאין לי ארבע אורך וארבע רוחב, לשיטת אדמו"ר הזקן לא נחשב ארבע על ארבע, ממילא מקום כזה יהיה פטור ממזוזה לשיטת אדמו"ר הזקן. אבל חשוב לדעת, זה כלל שמופיע בחמודי דניאל, מביא את זה גם הפתחי תשובה, שהוא טוען ככה: שמה שאנחנו מדברים שבית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות הוא פטור,

38:30 דובר 2 זה בגלל שלא ראוי להשתמש בבית כזה שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות. אבל אם אני בונה חדר כזה, שזה בדרך כלל זה יכול להיות פרוזדורים, זה יכול להיות חדרי כביסה או כל מיני כאלו דברים, שככה דרך השימוש בהם שהם קטנים, הם לא גדולים, הם קטנים, הם בנויים בצורה כזאתי. אז היות והוא ראוי לתשמישו, אומר החמודי דניאל, אז זה לא מפריע לי שאין בו ארבע על ארבע אמות, אני כן אצטרך לשים שם מזוזה. לכן, למעשה בפועל, חדר ש... חדר שאין בו ארבע על ארבע אמות, למעשה אנחנו נשים שם מזוזה. כל שכן, כשאנחנו מדברים על חדר שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות, אבל לא בצורה של מרובע, לא בצורה של אורך ורוחב ששניהם ארבע אמות, שאמרנו שלפי אדמו"ר הזקן זה לא נחשב ארבע על ארבע אמות, אבל גם שמה, אם הוא ראוי לתשמישו וככה דרך השימוש בחדר הזה שמשתמשים בו בצורה כזאתי שהוא כזה קטן, אז אנחנו כן נשים שם מזוזה. אבל בכל מקרה המזוזה שמה זה יהיה מזוזה בלי ברכה, היות ואחרי הכל יש פה מחלוקת רצינית, ולכן אנחנו נשים שם מזוזה כדי לחוש לדעה הזאתי של החמודי דניאל, אבל אנחנו לא נברך על קביעת מזוזה במבנה מסוג כזה. יש דבר נוסף מאוד חשוב, שזה הדיור שמחייב במזוזה. זאת אומרת, אנחנו שואלים את עצמנו, הרי מזוזה, כמו שאנחנו יודעים, זה כלל מאוד חשוב במזוזה, שמזוזה חובת הדר היא. החיוב על קביעת המזוזה הוא לא חל על בעלי הדירה. זה לא תלוי בבעלות. זה תלוי במי שדר בדירה בפועל ממש. אז הדייר שדר בדירה בפועל ממש הוא זה שמחויב לשים את המזוזה. הוא מחויב גם

40:19 דובר 2 כן את כל ההוצאות שכרוכות מסביב לזה. אנחנו צריכים לדון ולשאול ולדעת איזה דיור באמת מחייב במזוזה. אז דבר ראשון, כמובן שדיור רגיל בדירה כמובן מחייב במזוזה עם ברכה והכל. אבל יש דיורים שהם בעצם חלקם פטורים, חלקם במחלוקת וכולי. אז קודם כל מקלט למשל לא חייב במזוזה. אין דרך לגור במקלט בצורת קבע. אנחנו צריכים איזשהו, איזושהי צורה של מגורים, קביעות מסוימת של דיור. אנחנו מדברים על מקלט. מקלט זה מיועד רק למקרי חירום וכדומה, ולכן בגדול מקלט פטור ממזוזה. אבל יש סיבות אחרות שאם מאחסנים במקלט הזה דברים או שמשתמשים בו לפעמים, יש לפעמים בית כנסת במקלט וכדומה, אז או שבכלל ככה. למעשה המנהג שכן שמים מזוזה במקלט, כמובן בלי ברכה, אבל מעיקר הדין מקלט פטור ממזוזה. דבר נוסף וגם כן מאוד מצוי ומאוד חשוב זה המחסן. זה נקרא בית האוצר בלשון הגמרא, בלשון ההלכה. מחסן זה מקום שמאחסנים שם חפצים, לא משנה מאיזה סוג, יכול להיות אפילו בעלי חיים, אבל זה מקום שמיועד לא למגורים, זה מקום שמיועד לאחסון. באופן כללי מחסן במחלוקת. לדעת הרמב"ם מחסן פטור ממזוזה. לדעת פוסקים אחרים מחסן, בית האוצר, חייב במזוזה. לכן למעשה פה אנחנו שמים מזוזה במחסן, אבל אנחנו שמים אותה בלי ברכה. אז כל מצבים כאלה והדומה להם, שאנחנו נתקלים בחדרים שמשמשים לאחסון חפצים וכדומה וכולי, גם אם נכנסים אליהם לעיתים רחוקות, אנחנו נשים שם מזוזה בלי ברכה כמובן. אבל יש אחד הפוסקים ששם לב לדבר מעניין. יש לנו לפעמים בבניינים חדר חשמל, מה שנקרא חדר מכונות, חדר חשמל. אם אנחנו נשים לב במקומות האלה, למרות שיש שמה כל מיני מכשירים לצורך החשמל וכולי, אבל המכשירים האלה

42:46 דובר 2 קבועים בקירות. אז אומר אחד הפוסקים שהיות והמכשירים האלה קבועים בקירות זה לא נחשב מחסן. זה חלק מהכותל. הכותל בצורה כזאת שיש עליו כל מיני מכשירים, אבל זה לא שיש חפצים שאני מאחסן שם. אז לכן לשיטתו חדר כזה פטור ממזוזה, וזה בהחלט הגיוני. בהחלט מסתבר. בנוגע לחניה, אז ככה, חניה של רכב. אז אם דיברנו על בית האוצר, דיברנו על מחסן. חניה של רכב גם כן, לא יותר גרוע ממחסן. אם מקום שמכניסים שם בהמות זה נחשב בית האוצר ושמים שם מזוזה, גם בחניה שמים מזוזה. אבל בחניה, עוד פעם, היות והחיוב שלה זה מצד בית האוצר, מצד מחסן, ואמרנו שיש פה מחלוקת, אנחנו נשים את המזוזה בלי ברכה. מה שכן, צריך כן לשים לב לדבר נוסף. נדבר על זה אולי קצת בהרחבה בהמשך, אבל יש מושג בהלכות מזוזה שנקרא בית שער. יש מבנה שאנחנו מגדירים אותו כבית שער. בית שער זה בעצם מבוי שמוביל אותנו לאיזשהו חדר, או איזה פרוזדור, איזה מבוי, איזה מבנה אפילו יכול להיות שמוביל אותנו, איזה הקדמה כזאת שמובילה אותנו לכניסה לאיזשהו חדר, לאיזשהו מבנה. אז הרבה פעמים החניה משמשת גם כן כבית שער, כי אם דרך החניה הזאת אני נכנס לבית. אנחנו דיברנו על מצב שיש שער שהוא חניה ויש גם פתח שדרכו נכנסים לבית. אבל אם זו חניה כזאת שהיא מובילה אותי לבית, אז אנחנו נקרא לזה בית שער. בתור בית שער, בית שער חייב במזוזה. כשהתורה אומרת ״על מזוזות ביתך ובשעריך״, חלק מהעניין של ״ובשעריך״ זה גם בית שער. אז בית שער חייב במזוזה אפילו עם ברכה, אבל בדרך כלל פתחים של חניה אין להם את התנאים מצד צורת הפתח

44:45 דובר 2 להתחייב בברכה. אם יש, אז בסדר, אז אני אשים עם ברכה, אז אני אשים בחניה עם ברכה. אבל אם לא, אז אני שם שם מזוזה בלי ברכה. זאת אומרת, חניה שהיא משמשת אותי גם ככניסה לבית ויש לה את תנאי הפתח שעומדים במה שנקרא בדרישות לחיוב מזוזה, אני אשים שם מזוזה עם ברכה. אם לא, או שהחניה הזאת אני לאו דווקא נכנס דרכה לבית, אני חונה ואני הולך דרך הפתח הרגיל, אז אני לא אשים מזוזה עם ברכה. זה בנוגע לחניה. בוא ניקח למשל דוגמה של בעל בית מלון, אדם שיש לו בית מלון, בית הארחה, אכסניה וכדומה. לכאורה הוא, הרי דיברנו עכשיו שמזוזה חובת הדר. הבעלים לא מחויבים במזוזות אם הם לא גרים בדירה. זה שיש לי דירה, אני לא צריך לשים שם מזוזה. אני גם, אני לא יכול גם לשים שם מזוזה. אם אני לא גר שם בפועל, אני לא שם מזוזה. אבל בעל בית מלון, היות והוא מאחסן שם אנשים, אז יש כאלה שרוצים להגיד שזה כמו בית האוצר. מה גרוע? אז במחסן אני שם חפצים, פה אני שם אנשים. וככה טוען ערוך השולחן שדינו כבית האוצר, ולכן יש כן חיוב לשים שם מזוזה בלי ברכה. מצד שני, המנחת יצחק טוען שאין, אין כזה דבר. אכסון אנשים זה לא בית האוצר. אנשים לא שמים במחסן, והוא לא, הוא לא מסכים שיש פה חיוב לשים מזוזה. אז עוד פעם, כדאי כן לשים, בכל זאת, יש פוסקים חשובים שטוענים שכן צריך לשים, אז לשים אבל בלי ברכה. ככה המנהג ששמים בבתי מלון וכולי מזוזות בלי ברכה. בואו נדבר רגע על חנויות. כשאנחנו מדברים על חנויות

46:44 דובר 2 אז ככה. חנויות, בגמרא מדובר על חנויות שהן פטורות ממזוזה, אבל שמה, בציור של הגמרא, מדובר על חנויות בשווקים שעשויות להתפרק. כל יום מרכיבים אותן, מפרקים אותן. אבל חנויות קבע, כמו שקיים בימינו, שהבן אדם נמצא שמה אפילו רוב שעות היום, כל שעות היום, אם הוא נמצא שם רק ביום, אז לא חייב במזוזה מעיקר הדין, רק שמים מזוזה, אבל שמים מזוזה בלי ברכה. אז חנויות כאלה שבעל החנות נמצא שם במשך שעות היום, הוא לא נמצא שם בלילה, אז שם מזוזה בלי ברכה. אבל אם נמצאים בחנות גם בלילה, אפילו שזה בחורף, הם נמצאים שם בחנות גם בלילה וגם אוכלים שמה ארוחה מסוימת, לפחות ארוחה אחת ביום אוכלים שמה בחנות, אז אפשר לקבוע שם מזוזה עם ברכה. יש חלק מהפוסקים שככה באמת טוענים, ויש גם רבני חב"ד שככה הורו. ככה מוסרים בשם הרב פזנר[?] והרב ירוסלבסקי, שמסכימים שבחנויות כאלה שהאדם שוהה שם גם בלילה וגם אוכל שם, אז אפשר לשים שם מזוזה גם עם ברכה. חדרי הלבשה שנמצאות בחנויות בגדים פטורים ממזוזה. משרד, בית שמשמש משרד, בית מלאכה, אז יש יותר מקום לחייב אותו במזוזה. זה קצת יותר מחנות. אז עוד פעם, אם הבן אדם נמצא שמה גם בלילה ואוכל שם, אז בטח שהוא צריך לשים מזוזה. הוא יכול אפילו לשים מזוזה עם ברכה. אבל גם אם הוא נמצא שם רק ביום, התעסקות במלאכה יש לה יותר חשיבות מאשר חנות. חנות, בן אדם נמצא שמה לא בשביל עצמו, אין לו איזשהו צורך עצמי בזה. הוא פשוט, הפרנסה שלו, אז הוא יושב שם ומוכר דברים. אבל כשבן אדם יש לו בית מלאכה, אז אולי יש מקום

48:39 דובר 2 לומר שיש פה קצת יותר גדר של חיוב. אז על כל פנים שים שם מזוזה בלי ברכה בוודאי. אם נמצאים שם גם בלילה ואוכלים שם, אז שמים מזוזה עם ברכה. מה קורה כשמדובר על מבנה נייד? כן, אנחנו מדברים על מבנה נייד, למשל כמו קרוואן או שזה טנק מבצעים וכדומה. אז ככה, אם אנחנו מסתכלים על הלשון של הרמב"ם בהלכות ברכות בפרק י"א, הרמב"ם מסביר לנו שמזוזה זה לא חובה, מה שנקרא מצווה חיובית. אין חיוב לשים מזוזה או לדאוג למצב שאני אצטרך לשים מזוזה, כמו תפילין, שיש לי חיוב ללכת ולשים תפילין. במזוזה, אם יש לי בית, אני שם מזוזה. אבל אומר הרמב"ם, אם הבן אדם רוצה לגור כל ימיו באוהל או בספינה, אז הוא לא חייב לשים מזוזה. וככה באמת הלכה שחדרי הספינה פטורים ממזוזה. בן אדם נמצא בספינה ויש שמה חדרים, הם פטורים ממזוזה. אבל השאלה היא ככה: מהלשון הזאת של הרמב"ם אנחנו מבינים שגם אם בן אדם גר שם באופן קבוע, הוא מחליט שהבית שלו זה האוהל הזה או הספינה הזאת, או שזה המלחים שבעצם נמצאים שם באופן די קבוע בספינה, אז לכאורה, לכאורה משמע שגם כן יהיה פטור. אבל אף על פי כן, יש פוסקים שלא מסכימים לגמרי עם זה. יש פוסקים שטוענים שלא. אם בן אדם גר שם באופן קבוע ומחליט שהמבנה הנייד הזה, זה שמה הוא יגור, אז זה כן מחייב אותו במזוזה. אם זה אוהל, אם זה מבנה נייד וכדומה, אם זה ספינה, זה כן מחייב אותו במזוזה. אפשר, אפשר בעצם להסביר שלשיטת הרמב"ם מה שקובע זה החפצא של המבנה. אם המבנה הזה לא מיועד למגורי קבע, זה

50:38 דובר 2 שאתה מחליט לגור שם באופן קבע זה לא מעניין. אבל אפשר להסתכל על זה גם אחרת. אפשר להסתכל, לא, זה הדיור, זה הבן אדם מחליט. הבית מיועד לבן אדם, אז אם הבן אדם מחליט שהוא גר שם באופן קבוע זה כן נהיה קבע. זה לשון מחלוקת. זה בעצם מחלוקת מאוד יסודית בנוגע לחיוב מזוזה שאולי נדבר עליה בשיעור יותר עיוני, אבל אה, היות ויש לנו פה מחלוקת אז ההכרעה היא ככה. אז מבנה נייד, קרוואן וכדומה, אם נמצאים שמה, הוא נמצא במקום אחד במשך שלושים יום, אז כותבים הפוסקים ששם מזוזה בלי ברכה. אנחנו עושים אותה בלי ברכה בגלל השיטה הזאתי של הרמב"ם, אז אנחנו נשים שם מזוזה בלי ברכה. אז יש לנו, אם יש לנו אחד שיש לו, הוא גר בקרוואן או שיש אנשים שגרים במטוס, יש גם כזה דבר. מטוס יש לו-- החומרים שלו הם חומרים טובים, מאוד מבודדים, אז יש כאלה שגרים במטוס, קונים מטוס ישן והם גרים במטוס. אז כזה דבר, עוד פעם, אם החלטת שזה הבית שלך, זה המגורים שלך, אז תשים שם מזוזה בלי ברכה. גם הקרוואן, אם הוא נמצא במקום אחד במשך שלושים יום, אנחנו נשים שם מזוזה בלי ברכה. אני חשבתי שזה אולי גם יכול אה, לתת מענה גם בנוגע לסוכות אבלים או כל מיני. גם בקורונה למשל, שהיו הרבה מקומות שפשוט בנו סוכה כדי להתפלל שם בחוץ, ולפעמים זה אוהל כזה שיש לו את צורת הפתח. אז הנה, אם זה מיועד לשימוש קבוע אז צריך מזוזה. אבל עוד פעם, ברגע שאנחנו מדברים על אוהל שמיועד לתפילות, אז זה כבר נכנס לגדר של בית כנסת ובית כנסת פטור, אז

52:25 דובר 2 שמים שם מזוזה בלי ברכה. גם ראיתי ככה שיש כאלה שפוסקים שכותבים ככה, שאפילו אם זה אוהל לתקופה של שלושים יום לפחות, אז אתה שם שם מזוזה בלי ברכה. בית רפואה, בן אדם לא עלינו שנמצא בבית רפואה, אז, אז גם פה יש פה לכאורה הוא נמצא בבית רפואה יותר משלושים יום. אז הפוסקים כותבים שצריך לשים מזוזה שמה, צריך לשים מזוזה בלי ברכה. אנחנו, במציאות שלנו בארץ כנראה שיש כבר מזוזות בחדרים של של החולים, אבל במקומות שבאמת אין מזוזה בחדרים, בחדרים של החולים, מי שנמצא בבית רפואה הזה יותר משלושים יום בפשטות יהיה מחויב לשים מזוזה. אבל היות ויש חולקים, כי בעצם יש שאלה בנוגע לבית סוהר: האם בן אדם לא עלינו שנמצא בבית סוהר, האם הוא חייב לשים מזוזה? זו שאלה שכבר פוסקים קדמונים דיברו עליה. אחת הסיבות לפטור מזוזה בבית סוהר זה בגלל שזה נקרא דירה בעל כורחו. דירה בעל כורחו לא נקראת דירה. בן אדם שגר במקום בעל כורחו, סוגרים אותו שמה, זה לא נקרא דירה. אז יש כאלה שרוצים לומר שגם בבית רפואה יש גדר של בעל כורחו. בן אדם לא נמצא שם מרצונו, הוא היה מעדיף לא להיות שמה. הוא נמצא שם קצת בעל כורחו ולכן יש פה איזה מקום לפטור. אז אם כן, כדאי לשים מזוזה בלי ברכה, בגלל שיש פה בהחלט מקום לפטור את בית הרפואה ממזוזה, אז לכן שמים שמה מזוזה בלי ברכה. אנחנו מדברים על כיתות בתלמוד תורה, כיתות בתלמוד תורה. ראיתי שיש כאלה שרוצים להגיד שאם הם לומדים שם גם בלילה אז אנחנו נשים מזוזה עם ברכה. אני הסתייגתי. אי אפשר להגיד את זה, למרות שכבר אמרנו

54:25 דובר 2 שבאמת מקומות שנמצאים שם גם בלילה ואוכלים שמה, גם בכיתות של תלמוד תורה גם כן אוכלים, אז יש מקום באמת לחייב מזוזה עם ברכה. אבל למעשה, הרי התלמוד תורה הוא כמו בית מדרש. בית מדרש לא שמים מזוזה עם ברכה. יש מחלוקת בנוגע לבית מדרש, אז לכן היות והכיתות לומדים שם תורה אז זה כמו בית מדרש. אז נשים מזוזה אבל לא נשים מזוזה עם ברכה. מה שכן, אם זה בית ספר שמיועד ללימודי חול, אז הנה כאן נכנס באמת גדר שונה. בית ספר שלומדים בו לימודי חול, גם אם זה לימודים לא כל היום, גם אם זה לא נשארים שם בלילה ולא אוכלים שמה, רק לומדים שמה לימודי חול לצורך פרנסה וכדומה, כמו שאדמו"ר הזקן כותב בתניא שיש היתרים מסוימים שאפשר ללמוד לימודי חול. אז פה הפוסקים שמו לב לדבר חשוב. מקום שמיועד ללימוד זה לא חנות. זה לא, אני לא יכול להגדיר את זה כחנות ולא בית מלאכה ולא זה. זה צורכי האדם. זה כמו מקום שבן אדם נמצא שמה והוא מבלה שם והוא אוכל שם וישן שם וכולי. גם לימוד, הלימוד זה משהו שמפתח את האדם, שמקדם אותו. זה ממש צורך ולכן זה צורך כזה שמחייב. זה צורך שנחשב צורכי האדם וזה מחייב במזוזה אפילו עם ברכה. אחת הראיות לזה זה אנחנו אמרנו שבית כנסת פטור במזוזה. גם בית מדרש יש כאלה שפוטרים. למה? כי זה מקומות של קודש. מה אנחנו מבינים? שאם לא היה שם את העניין של הקודש אז כן היה חייב במזוזה. אם לימוד לא נחשב מחייב במזוזה, למה אני צריך להגיע לזה שזה מקומות של קודש? זה מקום שלומדים שמה, מקום שלומדים.

56:14 דובר 2 זה לא נחשב לכאורה דיור וזה לא מחייב במזוזה, אלא מה? אנחנו צריכים לומר שלימוד זה משהו אחר. לימוד זה משהו שהאדם צריך אותו, זה בונה אותו, זה מקדם אותו וכולי, מפתח אותו. לכן זה דבר שכן מצריך מזוזה עם ברכה. אז בית ספר שלומדים שם לימודי חול לכאורה צריך לשים שם מזוזה אפילו עם ברכה. חדרי כביסה, כשמדובר על חדרי כביסה, אז אה יש כאלה שרצו לומר, זה היה אולי שייך יותר בימיהם, שהיו מכבסים שמה חיתולים עם צואה וכולי, וזה היה מקום גנאי. בגדול, מקומות גנאי פטורים ממזוזה, אם זה שירותים, בית הכיסא, מקלחת וכולי. אז חדרי כביסה גם היה מקום לומר שזה נחשב כמקום גנאי ולפטור אותו ממזוזה, אבל בימינו זה לא בדיוק ככה. בימינו הבגדים לא מלוכלכים בצואה, לא, לא מכבסים חיתולים וכדומה. אז באמת חדר כביסה שהוא בדרך כלל נקי, גם יש שם בגדים מלוכלכים מדי פעם, שמים שם מזוזה אבל בלי ברכה. זה במצב שהוא רק חדר כביסה ויש שם בגדים מפוזרים וכולי. אבל גם זה נאמר בשם הרב פבזנר, רבי לוי פבזנר, שאם מדובר בחדר כביסה שהוא מסודר, שמים שמה גם דברים אחרים, לא רק את הכביסות, אלא שמים שמה איזשהו ארון שיש שמה כל מיני דברים, אה וגם הכביסה מסודרת בסלים בצורה מסודרת, אז אפשר גם לברך על קביעת מזוזה בחדר כביסה כזה. דבר נוסף, שזה נקרא בית שער. אנחנו דיברנו על בית שער שזה מבוי, אבל לפעמים הבית שער מוביל אותנו למקום של גנאי. הבית שער עצמו הוא בסדר. הוא מקום רגיל עם חיוב מזוזה עם הכל, אבל הבית שער בעצם אני מתייחס אליו כמין אמצעי. אני לא מתייחס אליו כמציאות בפני

58:21 דובר 2 עצמה, הוא מוביל אותי לאיזשהו מקום. אז לכן החיוב מזוזה בבית שער, הוא יהיה תלוי לאן הוא מוביל אותי. אם זה פרוזדור, אם זה מבוי וכדומה. אם הוא מוביל אותי למקום שמחויב במזוזה, אז אני אשים שם מזוזה גם עם ברכה. אם הוא מוביל אותי למקום ששמים שם מזוזה בלי ברכה, אז גם בבית שער אני אשים מזוזה בלי ברכה. אם הוא מוביל אותי למקום גנאי, לשירותים וכדומה, אז אני לא שם שם בכלל מזוזה. אבל יש לפעמים מצב שיש לי, בשירותים זה קורה המון, יש לי איזשהו מין חדר כזה לפני השירותים עצמם, ובחדר הזה יש גם את הנטילת ידיים. אז בן אדם יוצא מהשירותים, הוא נוטל ידיים בחדרון הזה, בבית שער הזה. אז צריך גם, גם במקרה כזה שיש שם כיור לנטילת ידיים, היות וזה משימושי השירותים, זה ככה זה הדרך. בן אדם יוצא מהשירותים, שוטף ידיים, אז עדיין אין פה חיוב מזוזה, אף על פי שיש שם כיור או שורה של כיורים שנוטלים שם ידיים, וזה מצוי הרבה, לא חייב לשים שם מזוזה. אם אבל הכיור, אם יש שמה עוד דברים, יש שמה גם ארונות או כל מיני דברים אחרים, אז למרות שהוא מוביל לבית הכיסא, אבל אם בו בעצמו יש גם כן שימושים אחרים חוץ מנטילת ידיים אחרי שירותים. יש כאלה רוצים לומר, אפילו אם אני, אין לי כיורים אחרים, אני נוטל שמה גם כן ידיים לצורך אכילה, אז זה כבר נחשב, הבית שער הזה כבר נמצא במקום שאני צריך לשים שמה כן מזוזה. אני אשים שם מזוזה בלי ברכה. עוד כל מיני סוגים של דיור שיש לגביהם שאלה האם הם חייבים במזוזה או

1:00:02 דובר 2 לא חייבים במזוזה. אז אנחנו נתחיל עם מה שנקרא אכסדרה. אכסדרה זה בעצם הפרגולה בימינו. אכסדרה, כמו שכתוב בגמרא שאכסדרה אה חייבת במזוזה. התנאים שואלים למה, למה לחייב את זה במזוזה? אנחנו אומרים שזה נקרא חדר מעליא. זאת אומרת, האכסדרה שהגמרא מדברת עליה ומחייבת אותה במזוזה, מדובר על אכסדרה שהיא נוחה מאוד לשימוש ויש שמה שימושים קבועים. אה זה אמנם סוג של פרגולה, אבל היא סגורה, יש לה כתלים עשרה טפחים. אה למרות שהם לא מגיעים עד התקרה, אחרת זה היה ממש חדר. אבל יכול להיות שגם היא פרוצה ברוח רביעית, רוח אחת היא פרוצה, אבל יש בכל זאת צורת הפתח מהצדדים. אכסדרה כזאת חייבת במזוזה. אז אם יש לי סוג כזה של פרגולה שהיא סגורה, לא מדובר שזה... היא כן סגורה משלושה צדדים על כל פנים, ויש בה צורת הפתח ויש שמה שימושים שנעשים לקביעות, לשבת שמה ולאכול שמה לפעמים וכולי. אז כזה דבר, עם הכתלים שלה גבוהים עשרה טפחים, היא חייבת במזוזה. מזה אנחנו לומדים גם כן בנוגע למרפסת. בעצם מרפסת, יש שאלה למה לחייב אותה במזוזה? לא גרים שמה ולא שום דבר. אבל אנחנו יכולים להקיש מהדין של הפרגולה, מהדין של האכסדרה. אם המרפסת הזאת, ומדובר על מרפסת מקורה, מרפסת מקורה שמשתמשים בה בקביעות לאכילה, לשתייה, למנוחה וכדומה, אז אנחנו נחייב את המרפסת הזאת במזוזה. אה יש כאלה שטוענים שאפילו עם ברכה. לדעתי, וככה אני מבין ככה גם כן מההתייחסות של הפוסקים, שמרפסת בכל מקרה לא מברכים במזוזה במרפסת, אלא אם כן היא ממש בנויה כמו חדר. יש מרפסות כאלה שסגורות בתריסים וכולי וזה, אז שמה באמת אפשר לברך. אבל מרפסת סטנדרטית רגילה,

1:02:16 דובר 2 אפילו שיש עליה מעליה תקרה, אנחנו עושים מזוזה, אבל לא עם ברכה. אממ, כשאנחנו מדברים על תקרה, זה לא חייב להיות תקרה שהיא בנויה לצורך המרפסת. לפעמים יש מרפסות כאלה שיש פשוט את התקרה של המרפסת שמעליי. מעליי גר גם בן אדם שיש לו מרפסת, והרצפה של המרפסת שלו היא נעשית באופן ממילא תקרה של המרפסת שלי. אז אם זה באמת תקרה כזאת שמגינה מהשמש ומהגשם, אני יכול גם להחשיב את זה כמרפסת מקורה ולקבוע שם מזוזה. אם נוגע למרפסת שהיא לא מקורה, אז בוא נראה ככה. אז אנחנו נדבר בעצם על חצר. זה יותר כבר שייך להלכות ששייכות לחצר. אז אנחנו יכולים להגיד ככה, בכלל, באופן כללי בנוגע לחצר, האם חצר חייבת במזוזה או לא? אז חצר חייבת במזוזה, רק השאלה שהפוסקים הראשונים שואלים ודנים בזה: מה הסיבה, מה סיבת החיוב בחצר? למה אני מחייב חצר במזוזה? יש שתי שיטות. השיטה של הרמב"ם, הוא טוען שחצר זה בית שער. חצר זה סוג של בית שער. אנחנו דיברנו על כך שבית שער זה מקום שהוא מבוי, כהקדמה כדי להיכנס למבנה. זה פרוזדור או מבוי, או יכול להיות ממש איזשהו סוג של בית כזה פתוח שהוא מוביל אותי לאיזשהו מבנה. אז הרמב"ם טוען שחצר היא גם כן נמצאת בקטגוריה הזאת. חצר זה סוג של בית שער שמוביל אותי לדירה, לכן אני מחייב שמה מזוזה. הרא"ש, מצד שני, טוען שלא. החיוב של חצר במזוזה זה מצד השימושים שנעשים בה, יש בה שימושי בית. כל בית צריך חצר, הבן אדם משתמש בדירה ויש לו גם שימושים בחצר. בזמנם היו ממש שימושים מאוד רציניים. היה שמה בית מלאכה שלם בחצר, היו נגרייה

1:04:20 דובר 2 שמה, היו מסתתים שמה, היו עושים כל מיני עניינים חשובים בחצר הזאתי. אז טוען הרא"ש, זה הסיבת החיוב בחצר, בגלל שיש בה שימושים שזה שימושי דירה. אנחנו יכולים ממילא להבין שיש פה נפקא מינה בנוגע לחצר אחורית. כשאנחנו מדברים על חצר אחורית, אז אנחנו נגיד ככה, חצר אחורית, אין הנה כניסה, היא לא בית שער, לא נכנסים דרכה לבית. הפוך, מהבית יוצאים אליה. אז חצר כזאתי, לפי שיטת הרמב"ם, לא תהיה חייבת במזוזה, אבל לפי שיטת הרא"ש, אם נעשים בה שימושים באופן קבוע, אז כן היא תהיה חייבת במזוזה. מחלוקת נוספת בפוסקים זה בנוגע לשימושים שנעשים בימינו בחצר. אנחנו דיברנו שחצר עושים בה שימושים קבועים לדעת הרא"ש, שזה מה שמחייב אותה במזוזה, אבל מדובר על שימושים בימיהם. בימיהם היו ממש שימושים מאוד, מאוד רציניים בחצר. זה היה סוג של משרד היו עושים בחצר, איזה בית מלאכה כזה. אז באמת שמה היו טוחנים וזה וכולי. אז היו שמה באמת שימושים רציניים שמספיק חשובים כדי להחשיב את החצר כמחויבת במזוזה. אבל השאלה אם השימושים שנעשים בימינו בחצר, שאוכלים שמה, שותים שם, נחים שם קצת, האם גם זה מספיק כדי לחייב במזוזה? וזה באמת מחלוקת, ולכן יוצא, למעשה יוצא, חצר אחורית, אז בוודאי שיש פה מחלוקת רמב"ם ורא"ש. גם אם יש שם שימושים קבועים, יש פה מחלוקת רמב"ם ורא"ש, אז אנחנו עושים מזוזה בלי ברכה. אה, אם לא, אם לא עושים שם בכלל שימושים, אז זה פטור ממזוזה. בגדול זה פטור, זה חצר שלא עושים בה שם בכלל שימושים. רק שמים שמה איזשהו חפצים וזה, שאני לא, אין לי מקום בבית, אני שם אותם בחצר וכולי. בפשטות היא לא חייבת במזוזה, למרות שיש

1:06:13 דובר 2 מקום לדון מצד בית האוצר וכולי. למעשה, השורה התחתונה, שבחצר לא שמים מזוזה עם ברכה. בכניסה לחצר לא נשים מזוזה עם ברכה. גם בגלל המחלוקת של הרמב"ם והרא"ש וגם בגלל המחלוקת של הפוסקים האחרונים, האם שימושים שנעשים בחצר הם נחשבים שימושי קבע שמצדיקים לשים מזוזה או לא. לכן למעשה כדאי לא להיכנס לברכות לבטלה, לשים בחצר מזוזה, בכניסה לחצר, בלי ברכה. האמת שכדאי כן לדעת שבמצבים כאלה שהם יותר נוטים לחייב במזוזה, אז בעצם הפתרון הכי טוב זה לשים מזוזה בפתח שהוא חייב במזוזה ולברך עליו, ויחד עם זה לקבוע מזוזה גם כן בחצר או במקומות האלה שהם מסופקים, שאז לפחות הברכה שאני מברך על המזוזה המחויבת יכולה גם כן לתפוס גם כן על הפתחים האחרים שהם מסופקים. אז זה באמת מה שראוי לעשות לכתחילה. על דרך זה גם כן מרפסת שלא מקורה. אז גם כן, מרפסת שאינה מקורה, אז לשיטת הרמב"ם אין סיבה לחייב אותה במזוזה. זה לא בית שער ולא שום דבר. אני מהבית יוצא אליה, אני לא נכנס ממנה לבית, אז מרפסת כזאתי, לפי דעת הרמב"ם, פטורה. לפי שיטת הרא"ש זה תלוי אם יש שם שימושים קבועים או לא שימושים קבועים ומה הגדר של שימושים קבועים. אז עוד פעם זה נכנס למצבים של ספק, לכן אני לא אשים שם מזוזה עם ברכה, אני אשים מזוזה בלי ברכה. מה שכן, כשמדובר על חצר אחורית אפילו, אפילו חצר אחורית, אבל אם יש בחצר, וראיתי לא מזמן, ראיתי מציאות כזאתי, שבחצר יש משרד. בן אדם עשה בית, יש לו חצר ובאיזושהי פינה בחצר יש שמה משרד. כשאני מדבר על חצר כזאתי, למרות שזו חצר אחורית, אבל היות ויש שמה

1:08:15 דובר 2 משרד, אז כל החצר נחשבת כבית שער למשרד הזה, וממילא יש לה חיוב מצד בית שער. אז זה עוד פעם תלוי: אם המשרד הזה זה משרד שמחויב במזוזה עם ברכה, כמו שדיברנו בשיעורים הקודמים, אז גם החצר תהיה מחויבת במזוזה עם ברכה. אם זה משרד שנמצאים שם רק ביום וכדומה, שלא שמים שם מזוזה עם ברכה, אז גם בחצר אני לא אשים מזוזה עם ברכה. על דרך זה גם כן גג. גג לא אמורים לשים שמה מזוזה. זה לא מקום שמשתמשים שמה. בפרט אם אין מעקה, אז בכל מקרה, גם אם אני יושב, גם אם אני משתמש בגג, אם אין מעקה לגג אז אני לא יכול לשים שם מזוזה, כי אסור לי להיות שמה. גג שאין מעקה אסור לי להיות שמה, אז מה אני יכול? זו מצווה הבאה בעבירה. אני לא שם שם מזוזה. אבל אם יש מעקה לגג וכן משתמשים שמה, יש כאלה מקרים, יש כאלה דברים כאלה. אנשים שמתכננים ככה את הגג, שהם יושבים שם בקיץ ונהנים וכולי, או שאף מאחסנים שם חפצים בצורה שמורה, אז אני כן אשים מזוזה גם בכניסה לגג בלי ברכה. בנוגע לכל השימושים האלה שאנחנו דיברנו: מרפסת, חצר וכולי. דבר נוסף, יש מה שנקרא בית שער. כשאנחנו מדברים על בית שער, אנחנו מדברים, כמו שאמרנו, על מבנה שהוא מבוי וכניסה למבנה אחר. הוא משמש כמבוי, כפרוזדור, ככניסה. אמרנו שבית שער מהתורה חייב במזוזה. אם יש לו את התנאים של ארבע על ארבע אמות ויש לו דלת ויש לו זה, זה כמעט לא מצוי. אבל אם יש לו את התנאים האלה הוא יהיה חייב במזוזה עם ברכה. אם לא, אז אנחנו עושים שם

1:10:01 דובר 2 מזוזה בלי ברכה. עכשיו נשאלת השאלה: מה בנוגע למעלית? אז היות ואנחנו דיברנו על בית שער, אז בגדול, אם אנחנו מסתכלים, אז בעצם בית מעלית זה בית שער. מעלית זה בית שער. יש שמה איזה מבנה כזה, נקרא פיר, ששמה זה עולה ככה למעלה, מוביל אותך לדירות, מוביל אותך לזה, מוביל אותך לכל מיני מקומות. זה גם סוג של בית שער. אז יש הרבה פוסקים שאומרים שמעלית, היות וזה נייד, זה פטור ממזוזה ולא צריך לשים שם מזוזה. יש מצד שני פוסקים, כמו חובת הדר וכולי, שטוענים שמעלית כן חייבת במזוזה. הוא לומד את זה מלול. זה כתוב ב-בגמרא, מתואר מצב של לול, שזה סוג של ארובה שעולים דרכה במדרגות לבית העליון, ושם כתוב שכן שמים מזוזה, אז משמה הוא לומד גם בנוגע למעלית. ודבר מעניין, שהרבי, לא יכול להגיד במדויק באיזה תאריך זה קרה, אבל במעלית ב-770 הייתה תקופה ארוכה שלא הייתה מזוזה במעלית, ואחרי עשרות שנים פתאום מסתכל על המעלית ושואל: איפה המזוזה? זה דבר מעניין, אבל היות וכבר הרבי ככה שאל, אז אנחנו קיבלנו הכרעה שמעלית חייבת במזוזה. לכן צריך לשים לב לשים מזוזה במעלית. עכשיו, איך שמים מזוזה במעלית? ואיפה שמים מזוזה במעלית? אז ככה, בקומת הכניסה, בדלת שאני נכנס דרכה למעלית, אני שם מזוזה מצד ימין של הדלת, למרות שהיא נפתחת כלפי חוץ, אבל אף על פי כן אני שם מזוזה בצד הימין של הכניסה למעלית. בקומות, כן, קודם כול הפיר הזה שעולה ויורד הוא בטח לא מחויב במזוזה. אני לא מדבר עליו, הוא, הוא לא עשוי לשכון שם. זה, זה משהו ארעי, אז הוא לא מחויב במזוזה. אבל בפתח של הקומות

1:12:03 דובר 2 שאני יוצא ממנו לקומות, אז אני צריך לשים מזוזה בכניסה לקומות. זאת אומרת, אני יוצא מהמעלית, אני צריך לשים מזוזה בכל קומה בצד ימין של היציאה לחדר מדרגות. ועוד פעם, אם חדר המדרגות הזה חייב במזוזה מהתורה, חייב במזוזה לגמרי, אז אני שם מזוזה עם ברכה. אם לא, אני שם מזוזה בלי ברכה, כמו כל הגדר הרגיל של בית שער. בית השומר. יש בודקה כזה של שומר בבתי ספר וכולי. האם צריך לשים שם מזוזה? אז ככה, הפוסקים כותבים שאם זה יש לו את התנאים שנדרשים בשביל, אה, בית שחייב במזוזה, אז כן יש מקום לשים שם מזוזה בלי ברכה. אם לא, אם הוא קטן מדי וכולי, אז לא צריך לשים שם מזוזה. דבר נוסף ומאוד חשוב, שהוא גם כן בתוך הקטגוריה של בית שער, שזה בעצם הפרוזדורים. כל מיני פרוזדורים למיניהם. בדרך כלל החיוב שלהם נובע מצד בית שער, כי הם מובילים אותנו לאיזשהו חדר. אז אם כן, אנחנו צריכים לדעת איפה אנחנו שמים מזוזות בפרוזדור. אז ככה. אנחנו נתחיל מזה שיש כמה סוגים של פרוזדורים. אז אם אנחנו מדברים על פרוזדור שמוביל אותי לחדר, אז בוא נראה. יש לי פרוזדור ככה צר ואני נכנס דרכו לחדר. החדר, בעצם הקירות של הפרוזדור הם ככה צרים, ואחרי זה יש את הקירות של החדר. הקירות של החדר ככה מארבע צדדים. פה הקירות מגיעים עד לאיזשהו מקום מסוים שממנו מתחיל הפרוזדור. יש בזה איזשהו סוג של מחלוקת. בעצם הפרוזדור הזה לכאורה הוא בית שער. אז אני, הש-השאלה שלי פה בנוגע לפרוזדור, הבעיה שבעצם

1:14:12 דובר 2 קיימת, שבעצם כשאני מסתכל, כשאני בא מבחוץ ואני מסתכל על הפרוזדור, אני לא רואה מזוזות, אני רואה רק סוף של קיר. וזה לא סתם סוף של קיר, זה גם פונה לצדדים. זה אנחנו דיברנו על ראשי כתלים שפונים לצדדים. אז כשאני מסתכל מכיוון הפרוזדור לחדר, שזה בעצם כיוון הכניסה, זה אמור להיות, ככה אמור להיות גם כן ה... קביעת המזוזה לפי כיוון הכניסה, כמו שאני מדבר על זה. אז כשאני מסתכל על זה מכיוון הפרוזדור, אני לא רואה מזוזות. אני לא רואה סתימה. אני רואה קירות שמסתיימים באיזשהו מקום ופונים לצדדים. אז אם כן, אני לא, אני-אני לא אהיה חייב לשים מזוזה בכניסה לחדר הגדול כי אין לו מזוזות. אבל אם אני נמצא בחדר הגדול ומהחדר הגדול אני מ-מ-מסתכל לכיוון הפרוזדור, אז בחדר הגדול אני כן רואה סתימות. סתימות כאלה שאחרי זה הן ממשיכות הלאה. אבל אני כן רואה סתימה. אני כן רואה סתימות. לכן, אז זה-זה-זה הדבר הזה זה נמצא במחלוקת. המחלוקת בעצם זה של חזון איש וחובת הדר. החזון איש באמת אומר לא, היות ואני לא רואה מזוזות, כשאני מסתכל מהפרוזדור לכיוון החדר אני לא רואה מזוזות, אז זה בעצם חדר בלי מזוזות, אני לא חייב לשים שם מזוזה. חובת הדר לא מסתכל ככה. חובת הדר אומר לא. כשאני עומד בחדר אני רואה מזוזות, אז החדר הזה יש לו מזוזות, אני רואה את הסתימה של הכתלים, אז החדר הזה כן יש לו מזוזות. לכן אני כן אשים מזוזה בכניסה לחדר בצד ימין. אני כן אשים שם מזוזה. למעשה ככה באמת אנחנו, ככה משמע גם קצת מהאדמו"ר הזקן בסימן נ"ה בהלכות, אה, תפילה בציבור וכולי. אז ככה גם כן

1:16:00 דובר 2 משמע באמת. אה, יותר מזה הייתי אומר שזה מחלוקת בכלל בנוגע לחיוב מזוזה. האם אנחנו בעצם היסוד של החיוב זה מצד החפץ של הבית או מצד האדם? אז החזון איש מסתכל על דרך כניסה שזה קשור עם ה-אדם. החובת הדר מסתכל על הבית. אנחנו נדבר אולי בשיעור אחרי זה בשיעור עיוני יותר שיש בזה יסוד. ולמעשה אנחנו כן נשים מזוזות בפרוזדור ואנחנו נשים מזוזות בכניסה לחדר הגדול עם הכיוון של ההליכה, זה מהפרוזדור לחדר הגדול. אנחנו נשים מזוזות בכניסה לחדר הגדול, נשים אותם בלי ברכה כי יש בזה מחלוקת. נשים בלי ברכה. לדעת חובת הדר אפשר לשים שם אפילו עם ברכה. מי שרוצה לסמוך עליו יכול לסמוך עליו, לשים מזוזה אפילו עם ברכה. אבל הבעיה שהפרוזדור הזה אני צריך לשים שמה היות והוא בית שער, אם אני מסתכל עליו כבית שער אז אני צריך לשים מזוזה גם בכניסה לפרוזדור. כניסה לפרוזדור כן, יש לי איזשהו סוג של צורת הפתח עם סיום של כתלים וכדומה. כמובן אין שם דלת, אז אני לא אשים מזוזה עם ברכה, אבל יוצא בעצם למסקנה הסופית שאני צריך לשים מזוזה בתחילת הכניסה לפרוזדור וגם בסיום הכניסה ל-- כי בעצם בתחילת הכניסה לחדר הגדול. אני שם מזוזה בתחילת הכניסה לפרוזדור וגם בסוף הפרוזדור, שזה בעצם מהווה כניסה לחדר הגדול. זה באמת אם אני רואה את ה, את ה, את הפרוזדור כבית שער, אבל צריך לשים לב לדבר מאוד מעניין שגם כן הפוסקים העירו את תשומת ליבנו, כי בעצם כשאני מסתכל על פרוזדור, הרי ההלכה שהזכרנו את זה גם מקודם, שמזוזות, המזוזות של הפתח אין שיעור לרוחב שלהם, יכולים להיות כאלה דקות והם יכולים להיות מאוד רחבות. על

1:17:55 דובר 2 הכותל של ההיכל כתוב שזה היה שש אמות, המזוזות של ההיכל, המזוזות של הכניסה של ההיכל היו ברוחב של שש אמות. אז לפי זה, אם אנחנו באמת נלך עם זה ונגיד שאין שיעור לרוחב של המזוזות, אנחנו יכולים להסתכל על הפרוזדור הזה בכלל בצורה אחרת. אנחנו מסתכלים על הפרוזדור הזה כמזוזות הפתח של החדר הגדול. זה בעצם זה פתח אחד רחב שמסתיים בסיום הפרוזדור, אבל זה הכל מזוזות הפתח של הפרוזדור זה הכל פתח אחד, סליחה, זה הכל פתח אחד של החדר הגדול. אם זה ככה אז אני לא יכול לשים שתי מזוזות. זה גם יכול להיות בעיה של בל תוסיף. אני צריך לשים מזוזה רק בכניסה לפרוזדור, שזה בעצם הכניסה לפרוזדור, היא בעצם הכניסה לחדר הגדול. זה המזוזות שלו שנמשכים עד לכאן. אז אני שם מזוזה רק בכניסה לפרוזדור. אם אני אשים מזוזה גם כן אחרי זה בסוף אני נכנס לבעיה של בל תוסיף. זה באמת שאלה לא כל כך פתורה וזה קצת מסבך את המצב, כי אנחנו נכנסים לאיזשהו שאלה מה עושים במצב כזה? אם לשים מזוזה אחת, לשים שתי מזוזות. אצלי למשל בבית, וזה אולי גם כן יכול להיות פתרון למצב הזה, זה גם כתוב בפוסקים. החובת הדר גם אומר את זה, שאם יש בכל זאת משקוף, זאת אומרת יש לי פרוזדור, אבל יש גם איזשהו סוג של משקוף, שזה יכול להיות איזשהו חלק שיורד מהתקרה, איזשהו חלק של קיר שיורד מהתקרה ומהווה כמשקוף. המזוזות הן לא ממש מגיעות עד התקרה. יש איזשהו חלק מהתקרה, חלק מהקיר או קיר מסוים שיורד מהתקרה ומהווה משקוף. אז, אז כאן אני כן אסתכל על זה כבית שער לגמרי ואני אשים

1:19:45 דובר 2 מזוזה בתחילת הפרוזדור ובסיום הפרוזדור, בכניסה לחדר הגדול. אם אבל, אז לכן זה, זה לדעתי הפתרון הכי טוב. אבל אמרנו שמשקוף לא חייב להיות רחב, וזה כמו המזוזות, אין שיעור לרוחב של המשקוף. אז זה מה שאני אעשה. אני אקח איזושהי חתיכת לייסט כזה, איזושהי חתיכת עץ, אדביק אותה לתקרה ואני אחשיב אותו כמשקוף בצד הזה ובצד השני, ואז אני יכול להיות רגוע ולשים מזוזות גם בכניסה לשטח הזה וגם בכניסה לחדר הגדול, גם בכניסה לפרוזדור, גם בכניסה לחדר הגדול. אני יכול להסתדר עם זה ככה בצורה כזאתי. אם אבל הפרוזדור הוא באופן כזה שמהחדר נכנסים לפרוזדור, ומהפרוזדור הזה לא מגיעים לשום מקום, אלא מהחדר נכנסים לפרוזדור שנסגר, יש גם כן דברים כאלה, אז במצב הזה, אז עוד פעם זה יהיה גם כן מחלוקת של החזון איש והחכמת אדם. איך אני מסתכל על זה? אז לשיטת חכמת אדם יוצא שפה לא יהיה חיוב מזוזה, כי אני מסתכל על החדר הגדול, הכתלים שלו מגיעים עד שהם, עד שמגיעים לצורת הפתח והם הולכים ונהיים פרוזדור. הם כביכול נוטים לצדדים ומהווים אחרי זה את הכתלים של הפרוזדור. אז הם הולכים ככה. אז זה נקרא שראשי כתלים שפונים לצדדים. לשיטת חכמת אדם זה פטור ממזוזה. אבל אנחנו אמרנו שגם ראשי כתלים שפונים לצדדים אנחנו שמים שם מזוזה בלי ברכה. אז יוצא שבציור כזה, שמהחדר הגדול אני נכנס לפרוזדור, שהפרוזדור סגור, אז אני אשים מזוזה אבל בלי ברכה ביציאה מהחדר הגדול. בימין היציאה מהחדר הגדול לפרוזדור אני אשים מזוזה בלי ברכה. אם כבר הזכרנו את המצב הזה, אז אנחנו, כדאי לדעת שאנחנו יכולים להיתקל במצב כזה גם כן בתוך הבית

1:21:53 דובר 2 עצמו. הרבה פעמים יש בתוך הבית עצמו, יש תקרה. נגיד יש לי פה איזו תקרה שהולכת, זה יכול להיות הנמכה של תקרה, תעלה של מזגן וכדומה, ואחרי זה התקרה היא מסתיימת באיזשהו מקום בגובה מסוים, ואחרי זה היא עולה למעלה וממשיכה הלאה, וזה חדר אחר. איפה שהתקרה נמוכה זה חדר אחד, אחרי זה זה עולה למעלה וממשיך הלאה, זה כבר חדר אחר. במצב כזה, שאני מסתכל מהכיוון של התקרה הנמוכה אני לא רואה משקוף. אם אני אסתכל מהתקרה הגבוהה לכיוון התקרה הנמוכה אני כן אראה משקוף. אז עוד פעם, זו אותה מחלוקת בין החזון איש לחכמת אדם. האם אם דרך הכניסה היא מהחדר של התקרה הנמוכה לחדר של התקרה הגבוהה, לדעת החזון איש לא יהיה פה חיוב מזוזה. לדעת החכמת אדם, היות והחדר שהוא בעצם הכניסה אליו יש לו, אני כשאני נמצא שמה אני כן רואה את ההנמכה של התקרה, אני כן רואה משקוף, אז הוא כן יהיה חייב במזוזה. אז לשים לב לפרטים האלה זה מאוד חשוב.