האם מותר לשחק בלוטו והימורים? - הרב מיכאל שלמה אבישיד שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:10 דובר 2 בחרנו נושא שהוא מאוד, אה, שכיח. אנשים אוהבים, אה, בזמן הפנוי לפעמים, אה, לשחק בלוטו. זה לא לוקח זמן, זה כמה דקות. אבל יש גם, אה, משחק של הימורים. לפעמים יש בן אדם שהוא בעצם, אה, יודע לשחק דמקה או דברים חכמים, שחמט, כן? אז, אה, הוא יודע לשחק והוא בטוח בעצמו והם מהמרים על כסף. מהמרים על כ-- על-על-על פוקר, על קלפים, מהמרים על תוצאות ספורט. אני חושב שהלילה ברזיל נגד צרפת, שלוש גול של צרפת ורק שתיים, ומי שבעצם, אה, מכוון יכול להרוויח הרבה כסף. יש בצרפת גם, לא יודע אם יש פה, טיירסה, ריצת סוסים, שאתה מהמר, הנה הראשון יהיה מספר שלושים ושתיים והמספר השני-- מקום שני זה זה. אתה מהמר ואז יש לך בעצם סכום גדול של כסף וזה גורם להרבה אנשים להפסיד כסף. עכשיו, לפני שאני נכנס לעומק של הסוגיה, אני ממש רוצה כי-- להיכנס לעומק של הסוגיה כי שומעים הרבה דברים. יש אומרים שמותר, יש אומרים שאסור, יש אומרים שזה מחלוקת ספרדים אשכנזים. הייתי-- כתב-- שלחתי את ה-- את ההזמנה של הקידוש תורה באתרים גם של רבנים שאני מכיר. אז כל אחד שלח לי מה הוא כתב איזה פעם משהו. אז אתה רואה? אמרתי שווה לכם להגיע כי יש הרבה דברים לא נכונים. אז, אה, ניכנס באמת ל-לעומק של הנושא, אבל אני רק אקדים שמה שנגיד להיתר או לאיסור, אני רק, אה, לעשות-- להגיד בסוגריים שאני עדיין מאוד, כאילו, יחסית צעיר, אז נער הייתי, עוד לא כל כך זקנתי, אבל הספקתי לראות שזה הרס משפחות. אלו שמשחקים הימורים זה הורס משפ-- הורס משפחות. וראיתי משפחות שגרם לבעל ללכת לכלא וכל מיני-- ונכנסים

02:32 דובר 2 לחובות ולדברים אדירים, כי משחקים כאלו ממכרים. זה ממכר. אז ברור שזה מלכתחילה לנס-- להיכנס לדברים האלו גם כעצה טובה זה חמור ביותר. אבל נדבר הלכתית ובפרט נדבר על הלוטו, שזה דבר מאוד מאוד קל, אה, לעשות וזה לא, אתה לא נכנס לאיזה הימורים והתמקחויות חוץ מכמה-- לפעמים אנשים לצערנו יכולים לשים מאה שקל כל חודש על זה או יותר. אז נדון בדבר הזה. אז נתחיל מההתחלה. יש משנה במסכת סנהדרין בדף כ"ד. המשנה מדברת על פסולי עדות ופסולי דיינים. יש דברים שאם דיין עושה את זה או אדם עושה את זה הוא לא יוכל להיות או דיין או עד. ויש פה רשימה, אז נדבר רק על ה, על הדבר שנוגע לנו, לא על כל הרשימה. ואלו הם הפסולים, המשחק בקובייה. אנשים שמהמרים על-- יש כל מיני דעות, השאלות אחר כך בסוף, רק שנהיה מרוכזים. אז שמשחקים קלפים, משחקים אבנים. יש כל מיני הסברים בראשונים, אבל זה משחק הימור. אז מי שמשחק בהימורים הוא פסול לעדות. הוא לא יכול להיות דיין. חשוב. אתה-- יש לך חתונה ואתה קורא לעדים להגיע. אנשים בטעות יש להם בראש אוכל כשר ושומר שבת או שומר שבת זה נקרא ההגדרה שלהם, הידע שלהם בעדות. מי שלמד הלכות עדות אז יודע שזה הרבה יותר מורכב. בסימן ל"ד בחושן משפט. אבל יש אנשים לפעמים ירא שמיים והכל, אבל אתה יודע שהוא יודע ל-- הוא משחק לפעמים. פעם בחודש חודשיים יוצא לו לשחק פוקר או לשחק משהו, הימורים, לשחק לוטו. אז צריך לדעת, זה חמור. אם זה העדים שבחרת אז זה יכול לפסול לך את כל החתונה. אז... וגם אנחנו כ-- לא רק לחתונה אנחנו שואלים מותר לנו?

04:57 דובר 2 אסור לנו? זה פוסל אותנו? לא פוסל אותנו? זה בעצם ה-- אז יש משנה, אומרת בצורה פשוטה שהמשחקי הימורים הם בעצם פסולים לעדות. הגמרא שואלת שאלה מתבקשת, מאי קא עביד? מסכן, מה הוא עשה? מה הוא עשה כדי להיות פסול? ואז הגמרא מביאה שתי דעות. מה הוא עשה? רמי בר חמא, בוא נזכור את השם שלו, הוא חבר, חברו של רבא, דור רביעי, תלמיד של רב חסדא. אז אה רמי בר חמא אומר הוא גזלן. למה הוא פסול עדות? כי מי שגזלן, "אל תשת ידך עם רשע", אסור לשים אה רשע שהוא עד, הוא גנב. בגלל שהוא גנב הוא פסול לעדות. רש"י אומר-- מה הוא גנב? עשיתי הימור עם בן אדם, מילה זה מילה. אז אמרתי שאם אתה מנצח אני אביא לך את הכסף שלי. אם אתה-- אם אני מנצח תביא לי את הכסף שלך. הפסדתי, אני משלם. אומר, אומר רמי בר חמא, מי שלקח את הכסף הוא גנב ולכן הוא פסול לעדות. אז רש"י מסביר. אז א', רש"י, מה הוא אומר? הוא לא אומר גנב באמת דאורייתא. הוא אומר, הלשון של רש"י כאן, הוא-- "זה כעין גזלה", זה הלשון שלו. זה מעין גזל. התורה נהיה במקום אחד ואשכח במקום אחר. רש"י בשתי סוגיות, יש עוד סוגיה של פסולי עדות לגבי העדות של החודש, למעשה ראש השנה בדף כ"ב, ויש גם בשבועות בדף ל"א. רש"י שם אומר, "גזל מדבריהם". טוב, עכשיו זה ברור. וגם בתוך המשנה פה משמע-- הלשון שזה-- שמופיע כאן זה משמע שאנחנו מדברים על גזל דרבנן. אז יש גזל, אתה גנב מן התורה ויש גנב מדרבנן. למה אני גנב מדרבנן? זה הדיל. הפסדת, תשלם. למה אני גנב? אז אומר רש"י, כי מי

07:16 דובר 2 ששיחק ומפסיד את הכסף שלו, למה הוא נותן את הכסף? הוא נותן את הכסף כשהוא התחייב לתת. אבל באיזה רגע הוא התחייב? לא כשהוא הפסיד. הוא התחייב בהתחלה כשהוא חשב לנצח. אז הדיל נסגר כשהוא חשב לנצח. אבל ההעברה של הכסף קורית כשהוא הפסיד. אז ברור כשהוא נותן את הכסף הוא נותן את זה עם חציצה בלב. אין לו ברירה, יש לו מילה, אבל הוא נותן את זה בלי חשק, לא בלב שלם. אז כיוון שבכל זאת אני לא שדדתי אותו, לא לקחתי לו כסף בכוח או ב-בסתר. אני לא גנב ולא גזלן. נתן לי את הכסף ככה, הוציא את זה מהכיס, נתן לי את זה ביד. מה אני גנב? אני לא גנב מן התורה, אבל לקחת כסף מבן אדם שחשב לנצח ועכשיו בלית ברירה כי יש לו מילה הוא נותן, אז זה נחשב לגזלן מדרבנן.

08:17 דובר 4 הוא גם חשב להפסיד.

08:19 דובר 2 אוקיי, נכון, אבל זה יפה. נשים את זה בצד. אבל בסופו של דבר מי שמשחק כסף, בטח אתם לא משחקים כמו ילדים עם שקל. כן, אתה שם מאה אירו, אלף אירו, אלפיים אירו כשאתה הולך לקזינו וזה מסתובב. שמים כסף. אתה רוצה להרוויח הרבה כסף. אז ברור שאם הוא ידע ממש שהוא הולך להפסיד, הוא לא היה משחק. הוא פשוט אופטימי כזה. אני לא נכנס לשיקולים, אם הוא טיפש או לא טיפש שהוא היה אופטימי, אבל זה המצב. ועכשיו הוא בעצם נותן את הכסף בלי חשק, אבל אין לו ברירה כי יש לו מילה. אומר: זה גזלן. זה רמי בר חמא. רב ששת מגיע ואומר: לא, לא מסכים איתך. הוא לא, הוא לא, הוא לא גזלן. הסיבה זה משהו אחר. הוא לא אומר לא גזלן, הוא רק מסביר שזה לא מטעם זה. יש לי טעם אחר: כי הוא לא עוסק ביישובו של עולם. אנחנו צריכים לבוא לעולם, אנחנו נראה את זה בהמשך בראשונים מה זה אומר בדיוק, אבל בצורה פשטנית נגיד, אנחנו באנו לייצר פה. לא לשבת ולא לעשות כלום. אז אתה עובד בחשמל, אתה עובד בזה, אתה... אבל פה גם אתה מרוויח כסף בצורה בונה. אני מייצר חומר, אני מוכר אותו, זה אוכל, זה שבע, זה מוכר בגד. אתה עוזר לעולם. אתה עוסק, ״לא תהו בראה אלא לשבת יצרה״, גם יש פה יישוב העולם, אבל כאן זה צורה של בניין שאתה לוקח כסף מאנשים שמפסידים את הכסף שלהם בלי חשק על משחקים. לא נתת שום תמורה. זה רק בחינם. קיבלת כסף חינם. טוב, זה היה על משחק, אבל לא מכרת לו איזה משהו חוץ מהניצחון שלך. אז

10:24 דובר 2 אתה לא עוסק ביישובו של עולם. זה בעצם הסיבה של רב ששת. הגמרא שואלת, ופה צריך באמת ל... אנחנו נשים את כל הריכוז על הגמרא הראשונה הזאת, כי הכל התפתח מתוך הגמרא הזו בדף כ"ד עמוד ב' במסכת סנהדרין. אז יש לנו רמי בר חמא אומר: אתה גזלן מדרבנן. יש עוד פירושים, יש כאלו שמתכוונים גזלן דאורייתא. יש תוספות, אבל רוב הראשונים: אתה גזלן מדרבנן. ככה משמע מהמשנה בפשטות וככה משמע ברור בראש השנה דף ו' במשנה. אז למה רמי בר חמא אומר אתה גזלן מדרבנן? ורב ששת אומר זה אסור. למה מדרבנן? כי אתה לא מתעסק ביישובו של עולם. בסדר, מה אכפת לי? זה אסור, זה אסור. מה היא נפקא מינה, שואלת הגמרא. תכלס שניהם אוסרים לעשות הימורים. אז מה היא נפקא מינה ביניהם אם זה מטעם זה או מטעם זה? ורב ששת אומר... הגמרא אומרת בשיטת רב ששת: אם בן אדם יש לו עסק, יש לו עבודה, הוא עוסק בבניינו של עולם. אני חשמלאי, אני עורך דין, אני בנאי. יש לי עבודה, מתפרנס והכל בסדר. לפעמים אוהבים בסוף השבוע, ביום ראשון, לעשות פוקר עם חברים. אני עוסק ביישובו של עולם. אז אם בן אדם יש לו אומנות חוץ מהעבודה הזאת, הוא לא כל כולו בהימורים, אז לפי רב ששת הוא עוסק בבניינו של עולם. אני לא גזלן, הכל בסדר. מה שאין כן לשיטתך, רמי בר חמא, שאתה גנב. מה אכפת לי אם יש לי עבודה או לא עבודה? מה, אדם שיש לו עבודה יכול לגנוב מהחבר שלו? זה הגמרא אומרת. זה בעצם הנפקא מינה בין שני הטעמים: אם אין לו אומנות אלא זה, או שיש לו אומנות אחרת. לפי רמי בר

12:17 דובר 2 חמא תמיד אסור. לפי רב ששת, רק כשאין לו אומנות אחרת אלא, אלא ההימורים. עכשיו הגמרא מתקיפה את השיטה של רמי בר חמא. רואים מכל המהלך של הגמרא שיותר זו האמת עם רב ששת. לא רואה שהוא גנב אפילו מדרבנן. עכשיו רש"י מסביר שרב ששת סובר שאין פה שום גזלה. הוא לא רק נתן טעם אחר ביישובו של עולם, הוא חושב שאין פה שום גניבה. ורש"י מביא שתי בעצם הוכחות, שתי... בגמרא, באמת מתי אומרים... הביטוי של רמי בר חמא זה להגיד ככה: למה הוא גזלן? בלשון הגמרא, ״כי אסמכתא לא קניא״. הוא רצה לסמוך על הניצחון שלו, הוא לא ציפה שזה ייגמר כל כך לא טוב, והוא נותן את הכסף בסוף בלי חשק, אז זה לא קנה. רש"י יש לו קושיה על רב ששת, שאלה סמויה: מה, אתה לא מסכים? זה גמרא בהרבה מקומות שאסמכתא לא קניא. אז אומר רש"י: לא, רב ששת מסכים שאסמכתא לא קניא, אבל לא במקרים האלו. במקרה הזה, זה מה שאמרת. רש"י אומר, בן אדם נורמלי, אם הוא לא חולה נפש, הוא יודע שאתה משחק, אתה יכול להפסיד. בפרט יש שני סוגי הימורים, הרמב"ן אומר. יש הימורים, כמו שאמרתי, שחמט. בן אדם הוא חושב שהוא גאון וינצח את כולם. זה יכול להיות שהוא מאוד אופטימי כי הוא מאוד חזק בשח. אבל יש משחקים שזה מזל. אתה קובע שבספורט הזה ברזיל נגד צרפת, אני בטוח שברזיל תעשה חמש וצרפת תעשה שלוש. אז זה, זה מזל. כן, לפעמים יש לך שחקנים הכי טובים, זה יכול להיות משיח בעצמו משחק. קוראים לו מסי שמה, בארגנטינה, ובכל זאת, אם הוא

14:30 דובר 2 לא מצליח, לא מצליח. לפעמים הכדור לא נכנס. אז יש משחקים שתלויים במזל. עכשיו אומר רב ששת, לפי ההסבר של רש"י, כמו שרצית להגיד: בסדר, הייתי אופטימי, לכן שיחקתי. אני חשבתי לנצח, אבל אני גם מבין שיש, שיש אפשרות שאני לא אנצח, שאני לא אנחש את הריצה של הסוסים, שאני לא אנצח בשח. אני מתאר את זה, אני לא כזה משוגע. מה שאין כן, אז אומר על זה, כיוון שהוא חשב גם להפסיד, אז ברור שהוא לא גזלן. הוא לא מסכים עם רמי בר חמא. מה שאין כן, באיזה דוגמאות יש אסמכתא לא קניא? אז רש"י מביא שתי דוגמאות מהש"ס. יש בדף ע"ג וכ"ד אותו מקרה, בבא מציעא, ויש בבבא קמא כ"ח. נגיד רק את ה... לא צריך פה להביא כמה דוגמאות, רק דוגמה אחת. בן אדם הוא אריס. לפעמים יש לי שדה ויש לי אריס, אדם שאני לוקח. המשכורת שלו, במקום שאני נותן לו שכר כל חודש, הוא לוקח אחוזים מהפירות, אבל אני רוצה שהוא יעבוד לי. אני רוצה שהוא, הוא יסדר לי את הקרקע, שיחרוש. הוא אחראי על העבודות. אז הוא צריך ל... אם הוא לא מטפל בקרקע, זה מלשון אוביר. זה, זה שדה בור. זה שדה לא חרוש והוא מתקלקל. צריך כל הזמן לטפל בו. אז תופס אותו בעל הבית את האריס, אומר לו, ״אדון, עוד מעט הגשמים יבואו. אתה צריך לעבוד, לחרוש.״ אז הוא אומר לו, ״אל תדאג, יש לי זמן עוד. הנה אני אומר לך, תהיה רגוע, אני אפילו מוכן להתחייב.״ ואז הוא אומר לו, ״אם אני עד עוד שבוע השדה שלך לא עבר חרישה ולא עבר עבודה, אני אתן לך

16:35 דובר 2 אלף זהובים, אתן לך עשרת אלף דולר." זה לשון גוזמה כזאת, אבל הוא אומר לו, הוא אומר אפילו על יד אנשים. הוא אומר אם אני לא עשיתי-- כי הוא כל כך בטוח, הוא יודע שהוא יעשה את זה. מה יש לי עוד שבוע, מחר אני אבוא עם הילדים, נעשה את זה או מחר, מחרתיים. אז הוא כל כך בטוח בעצמו, אומר לו אם אני לא עשיתי את זה אני אתן לך אלף-- עשרת אלף דולר. אז הגמרא אומרת על זה שמגיע הזמן והוא לא עשה, אי אפשר לחייב אותו עשרת אלף דולר כי אסמכתא לא קניא. אומר רש"י על זה, רב ששת מסכים, כי זה באמת בידו לעשות את זה. הוא ידע שבקלות הוא יכול לבוא ולעשות את זה, אבל קרה פה משהו באמצע. נהיה חולה, נהיה לו משהו, נהיה לו אונס, פתאום שינה דעה. אבל כשהוא התחייב זה לא כמו בניצוח שבאמת זה תלוי, יש עוד בן אדם. פה זה רק תלוי אם אני רוצה או לא לעשות לכאורה, אומר בדברים כאלו אסמכתא לא קניא. עכשיו הגמרא באה ומתקיפה את רמי בר חמא. באותה משנה, כן?

17:39 דובר 5 זה זרוק את זה ל-- המשחקים.

17:43 דובר 2 כן, אבל שם אדם נורמלי הוא משער בעצמו שהוא יכול להפסיד וזה תלוי. אז תלוי במזל. זה תלוי בחוכמה של השני. מה שכן, פה הכל היה לכאורה כמעט בטוח. זה כמעט בכיס שאני אעשה את החרישה. עכשיו הגמרא מתקיפה את רמי בר חמא ואומרת שבהמשך המשנה, אחרי שמונים את הפסולים ואת הפסול של משחק בקובייה, אמר רבי יהודה: אימתי? מתי אומרים את זה? בזמן שאין להם אומנות אלא הוא. זה כמו השיטה של רב ששת בנפקא מינה. רבי יהודה אומר שהסיבה למה יש בעיה במשחק בקובייה זה בגלל שכל החיים שלו זה לשחק הימורים. אין לו ג'וב אחר, רק זה. עכשיו רבי יהושע בן לוי אומר ככה שכל פעם שבמשנה זה הרבה פעמים כתוב במשנה במה דברים אמורים או אימתי, האם זה בא לחלוק או זה בא לפרש? אז אומר רבי יהושע בן לוי כל פעם שכתוב במה או אימתי זה בא לפרש. או. אז הנה אתה בא וסובר כי הגמרא נפקא מינה. אתה אומר שהוא גזלן. באה המשנה ומפרשת שזה בתנאי שאין לו עבודה חוץ מההימורים. אבל אם יש לו ג'וב חוץ מההימורים מותר. אז אתה רואה שהוא לא גזלן? אז זה רבי יהושע בן לוי אומר. אז זה קושיה נגד רבי יוחנן. רבי יוחנן לא מסכים עם רבי יהושע בן לוי. רבי יוחנן אומר שהמשנה אומרת במה זה לחלוק, שהמשנה אומרת אימתי זה לפרש. אבל מה כתוב אצלנו? אימתי? אה, זאת אומרת שגם לשיטת רבי יוחנן מסכימים שזה רק פירוש. אז הפירוש הזה תואם את שיטת רב ששת, לא את שיטתך. אז במילא הוא לא גזלן. אז הגמרא אומרת זה לא קושיה עוצמתית ממש. אפילו שרבי יוחנן זה דור שני ורבי

19:59 דובר 2 יהושע בן לוי זה כמעט הוא היה אצל רבי יהודה הנשיא. רבי יהושע בן לוי זה הדור בין התנאים לאמוראים, תנא ופליג. אז אבל עדיין זה אמוראים כביכול. אז הגמרא אומרת: גברא אגברא קא רמית? מה אתה רוצה להגיד? זה כמו שתגיד ככה "הרב", לפעמים זה קורה לנו שאנשים באים להגיד לרב, "הרב, איך אמרת את זה? שמעתי הרב בכפר חב"ד אמר אחרת". זה בסדר. מה אז אני, אני לא יכול לחלוק עליו? אז גברא אגברא קא רמית. מה-- בסדר, זה בין אמוראים. אז הם סוברים שאימתי זה לפרש והוא יחשוב שזה פליג, שזה חולק. זה דעה שלישית, שגם, שגם אימתי זה בא לחלוק? טוב, הגמרא לא מרפה, היא אומרת שלכאורה משמע שרבי יהודה אומר שזה גם אם אין לו עבודה אחרת, גם כן יש בעיה של משחק בקובייה. אומרים לא, זה לא רבי יהודה, זה רבי יהודה בשם רבי טרפון. רואים שהגמרא הולכת לכיוון של רב ששת ואני מקצר כי יש עוד חצי עמוד שמוליכה את הדבר ל-לכיוון הזה. או. אז עכשיו יש לנו בעצם מחלוקת בין רמי בר חמא לרב ששת האם יש פה גזלה או לא גזלה, וזה הבדל בין שמיים לארץ. זה הבדל שאם מישהו יש לו עבודה אז כל ההימורים הופכים להיות לכאורה מותרים. גם ריצות, גם ספורט, גם אה משחק בקובייה. אם יש לי ג'וב זה רק בזמן הפנוי אני עושה עוד משהו, עוד מש-- אני עושה משחק. אז יש בעצם שתי הדעות האלו. נראה מה הרמב"ם פוסק. הרמב"ם בהלכות גזלה בפרק ו' הלכה י', הרמב"ם אומר ככה: "המשחקים בקובייה כיצד שהם בעצם גזלנים מדבריהם", הוא אומר בהתחלה, הנה כל הגזלנים מדבריהם, אלו שהם גונבים. פה

22:02 דובר 2 זה הלכות גזלה, זה לא הלכות עדות. פה היינו בסוגיה של פסול לעדות. כן? שם-- השאלה למה הוא פסול עדות? האם בגלל שהוא גזלן מדבריהם או לא? פה אנחנו בהלכות גזלה. אז הוא אומר הנה כל אלו שהם פס-- שהם גנבים מדרבנן, ואז אחת מהדוגמאות זה המשחקים בקובייה, אלו שמשחקים בעצים או בצרורות או בעצמות, זה לא משנה, זה הימורים וכיוצא בהם ועושים תנאי ביניהם שכל הנוצח את חברו באותו שחוק ייקח ממנו כך וכך כסף. הרי זה גזל מדבריהם, אף על פי שברצון הבעלים לקח, למה הוא גנב? הוא נתן לו ברצון. הואיל ולקח ממון חברו בחינם דרך שחוק והיתול. בקיצור, הבן אדם גם כמו שהשומר הוא לא שלם עם זה. הרי זה גוזל. וכן המשחקים בבהמה או בחיה או בעופות ועושים תנאי שכל שתנצח בהמתו, יש מלחמות אה בהמות גם כן. אגב, יש הרבה שרוצים להגיד כל משחק שזה מעייף את הבהמות, מצער אותם כמו הריצות של הסוסים. הם עובדים מאוד קשה ומרביצים להם והם צריכים לפעמים לא לאכול הרבה כדי להיות קלילים. יש, יש צער בעלי חיים שם ענק אומרים במשחק הזה אז רואים שזה לא מה שכל כך הפחיד אה לחכמים הסיפור הזה, כי בסך הכל הבן אדם הוא בן אדם, ואם זה לתועלת הבן אדם להתלבש, לאכול, לשחק, ליהנות אז יש משחקים. אשר נושא קלגורה לתלמידי חכמים לעתיד לבוא עם שור הבר וזה. אז זה, זה לא הנקודה. טוב, מי שרגיש בצער בעלי חיים אז אני מבקש סליחה, אבל זה לא הנושא שלנו. וכן המשחקים בבהמה או בחיה או בעופות ועושים תנאי שכל שתנצח בהמתו או תרוץ יותר, תרוץ יותר מהר ייקח מחברו. אז כל

23:57 דובר 2 זה גזל מדבריהם. זה סעיף י' בפרק ו' בהלכות גזלה. בסעיף י"א אומר הרמב"ם: "במשחק בקוביה עם העכו"ם אין בו איסור גזל". אה, אתה רוצה לשחק? תשחק עם גוי. מה? הרי יש איסור לגזול גוי מדרבנן. זה איסור, אבל גזל מדבריהם לא, לא החמירו חכמים על הגוי, אבל יש בו איסור. אבל הוא אומר, בכל זאת, יש פה עיסוק בדברים בטלים, שראוי לאדם שיעסוק כל ימיו אלא בדברי תורה. זה לא מתאים. ס'פאסט נישט. הבן אדם, יש לך זמן, לך תלמד. מה אתה עושה את המשחק הזה? אבל מעיקר הדין אין פה גזלה. ככה אומר הרמב"ם. אומר הטור בסימן ש"ע, שהוא מזכיר את הרמב"ם הזה, הוא אומר ברור שהרמב"ם פסק כמו רמי בר חמא, כי לכן הוא אומר גזל מדבריהם. רב ששת אומר שאין פה גזל. ומה ההוכחה עוד שהוא פוסק כמו רמי בר חמא? כי הוא מבדיל בין יהודי לגוי. אם מדובר בשיטת רב ששת, רב ששת מתיר רק כשיש לבן אדם אומנות אחרת, ולא זה שהוא רק מהמר כל היום. הרי אם הוא מהמר כל היום אז ברור שאסור לשחק גם עם גוי, כי הרי הסיבה שבן אדם שמשחק בהימורים זה פסול לשיטת רב ששת, זה אם הוא עושה רק את זה והוא לא עוסק ביישובו של עולם. מה ההבדל אם הוא משחק עם יהודי, עם גוי? אז מדובר פה שהוא, שיש לו אומנות אחרת, ולכן הוא לא, הוא לא עמד בתנאי הזה. הוא לא אמר כל הבעיה לשחק עם יהודי זה מתי שאין לו אומנות אלא זה. הוא לא אומר את זה, הוא אומר זה גזלן. אתה משחק פעם אחת עם יהודי בהימורים, אתה גזלן. אתה משחק עם גוי,

25:46 דובר 2 אתה לא גזלן. זה לא, זה לא ראוי לעשות את זה בגלל שצריך להתעסק בתורה ובדברים יותר חשובים. אבל אתה לא גזלן, אבל עם יהודי אתה גזלן. לכן הרמב"ם פסק כמו רמי בר חמא. המגיד משנה במקום, פה אחד מגדולי הראשונים שביאר את הרמב"ם, מטולוז, אז הוא בעצם שואל, רבי וידאל די טולושא, טולושא זה טולוז לפי הרבה דעות. אז הוא, הוא שואל לכאורה זה, זה לא המסקנה של הש"ס. אז נראה מהש"ס בסנהדרין שהשיטה היא כמו רב ששת. בסדר, גברא אגברא קא רמית, אבל בכל זאת אתה רואה כל המהלך, אתה רואה שרב ששת הוא בעצם אומר דברים של טעם, הוא גם אומר גם זה הולך עם רבי יהושע בן לוי, זה הולך עם רבי יוחנן, זה הולך עם פשט המשנה, שמתי, ובפשטות, אם מתי זה יותר נשמע כפירוש וכולי. אז, אז לכן הוא שואל, לכאורה זה פשט הש"ס. ויותר מזה הוא אומר, לכאורה הרמב"ם סותר את עצמו. איפה? בהלכות עדות. עכשיו היינו בהלכות גזלה. בהלכות עדות הרמב"ם כותב, פה זה היה פרק ו' הלכה י', פה זה פרק י' הלכה ד'. אז הרמב"ם כותב בעצם כך. פה הוא מדבר על פסולי עדות, אבל הוא מזכיר ש"וכן משחק בקוביה, והוא שלא תהיה לו אומנות אלא הוא". מתי הוא פסול לעדות? רק אם זה רק הג'וב שלו להיות בהימורים. "הואיל ואינו עוסק ביישובו של עולם, הרי זה בחזקת שאוכל מן הקוביה שהוא אבק גזל". הוא אומר גם לשון מעניין. אז א', הוא אומר זה רק אם הוא עוסק רק באומנות זאת, אין לו אומנות אחרת. הרי אמרת שהוא גזלן שם. אם הוא גזלן הוא גם פסול לעדות. אומר

27:46 דובר 2 לא, פסול עדות הוא אומר כמו רב ששת. מתי הוא פסול לעדות? זה מתי שיש לו רק את האומנות הזאת, אין לו אומנות אחרת. ומה הבעיה? אומר הבעיה אם הוא עוסק רק בזה, אז כל, רוב הכסף שלו זה כסף גנוב. אז ממה הוא משמין? ממה הוא גדל? ממה הוא מפרנס את הילדים שלו? ממה הוא משלם חשמל? ממה הוא חי? הוא חי מהגזל. זה מה שהוא אומר. הרי זה בחזקת שאוכל מן הקוביה שהוא אבק גזל, כי הוא עושה רק את זה. אם יש לו עוד עסקים אז אתה יכול להגיד לא, זה שהוא גדל, שהוא חי, זה בגלל הכסף, כי הוא, כי הוא גם מתכנת מחשבים. אבל לא, פה הוא בזה ולא בקוביה בלבד. אגב רש"י והטור הם לא מסבירים ככה שהוא לא עוסק ביישובו של עולם. הכוונה שהוא אוכל מאבק גזל. הוא אומר כי הבן אדם הוא לא בונה פה. זה אכסניה ליהנות מכסף חינם מאנשים, וזה אכסניה. הוא לא בונה, הוא לא מייצר. ומהי נפקא מינה? יש פרישה, הפרישה אומר מהי נפקא מינה בין ההסבר הזה להסבר השני? ההסבר הוא מה קורה אם בן אדם יש לו ירושה? יש כאלו אנשים. למה הם הולכים לשחק בקזינו כל היום? ירשו מאבא עשר מיליון שקל. אז כסף לחיות יש. הם קיבלו ירושה ואבא לא גנב. אבא היה טוב, עובד, קיבל עשר מיליון שקל. עכשיו הוא נהנה מהכסף של ירושה והוא כל היום משחק הימורים עכשיו. אז לפי הרמב"ם זה לא אמור להיות בעיה, כי גם אם אתה עוסק רק בזה כל היום, כבר חודשים, שנים אתה עוסק רק בזה, יש לי מספיק כסף, שמתי על העשר

29:29 דובר 2 מיליון, שמתי שמונה מיליון בבנק, אני נהנה רק מהריביות. אז אני חי. אז אני לא גזלן. אני לא נהנה מאבק גזל כל החיים שלי. אבל מה? אני לא עוסק בדבר בונה. אז לפי ההסבר שזה הפשט, שאתה לא עוסק, כמו הטור ורש"י, אז יש נפקא מינה שגם אם יש לו ירושה יש לזה בעיה. אבל לפי הרמב"ם הבעיה היא רק אם אין לו עבודה אחרת אלא זה, זה מראה שהוא מתפרנס רק מגזל. ולא בקוביה בלבד, אלא אפילו כל מיני משחקים בקליפי אגוזים וקליפי רימונים וכולי. אז, אז פה זה סתירה. הרמב"ם ממש סותר את עצמו. לא רק בהלכות, בעצם, גזלה הוא לכאורה הולך נגד המשמעות הפשוטה של הגמרא, המסקנה, הוא הולך כמו רמי בר חמא, פה הוא הולך ממש עם רב ששת. אז זה בעצם קושיה גדולה. פה בהלכות עדות הכסף משנה, יש כסף משנה מאוד מאוד ארוך והוא בעצם בא ליישב את הרמב"ם. דבר ראשון הוא הולך להגיד לא, זה לא נגד הש"ס. בסנהדרין בכל זאת כתוב גברא אגברא קא רמית. אפילו שאתה רואה שיש פה נטייה, אבל יש הרבה מקורות אחרים. יש מקור במסכת שבת בדף קמח שמשחק בקובייה זה איסור וזה סתם משנה, אנחנו נדבר עליה בסוף. יש משנה בדף כב במסכת ראש השנה שמשחק בקובייה זה פסול, ושם כתוב למה? כי זה גזל מדבריהם. הגמרא מסבירה ממש את המשנה שמה, שזה גזל מדבריהם. זה פשוט הגמרא שמה. ויש עוד, הוא מביא הוכחה עוד מסנהדרין דף כו. אז הוא, דבר ראשון הוא בא ומיישב. אל תגיד שמה שפסק הרמב"ם בהלכות גזלה זה נגד הש"ס, זה מסתדר עם הש"ס. אבל מה עם הסתירה? ופה הכסף משנה, רבי יוסף קארו,

31:35 דובר 2 הוא נכנס בשני תירוצים מאוד דחוקים. הוא לא אומר שהם דחוקים, אבל כל אחד שקורא את זה מרגיש שזה דחוק. אז הוא אומר ככה: בעצם הוא פוסק כמו רמי בר חמא. זה גזל. אפילו פעם אחת, לא צריך אומנות. אז למה פה צריך שאין לו שום אומנות אחרת? הוא אומר, הוא לא פוסק כמו רב ששת, הוא פוסק כמו רמי בר חמא. אלא מה? שאדם, אתה רואה אותו עם מי הוא משחק פה? לא כתוב עם מי הוא משחק. אז הוא אומר, בהלכות עדות יש לו מה לומר כדי לענות על הש-- על הסתירה: שהוא משחק עם גוי. אתה ראית, אני עכשיו רוצה לקחת אותו לעד לחתונה שלי, לחתונה של הבן שלי, ומה שאני ראיתי עליו, שהבן אדם הזה אין לו שום עבודה ואני רואה כל הזמן שאני רואה אותו, אני רואה אותו בהימורים עם גוי. הוא משחק עם הגוי הזה, משחק עם הגוי הזה. אני, זה מה שראיתי. הוא משחק עם גויים ואין לו עבודה. זה כל העיר יודעת שאין לו עבודה וכל העיר יודעת שהוא משחק עם הגויים האלו. אז רגע, אבל אם אתה-- אם מדובר בזה אז אין פה גזל. אז למה פה אתה אוכל מן הגזל? הרי פה עם השנים אתה אוכל מן הגזל. זה לא גזל. מה לא? אומר הבית יוסף: מדובר כאן שהעדות שאנחנו-- שמה שאנחנו מכירים בו זה רק שהוא משחק עם גוי, אבל אדם שאין לו עבודה ואתה רואה אותו כל הזמן עובד-- משחק עם גוי, כיוון שאין לו עבודה והוא משחק עם גויים בטוח שהוא משחק גם עם יהודים, ורק שלא תפסנו אותו. זה התירוץ של הבית יוסף. זה קצת קשה. דבר ראשון,

33:16 דובר 2 לא כתוב פה שהוא משחק עם גוי. כתוב שמשחק בקובייה שאין לו אומנות אלא זה הוא פסול כי הוא אוכל מן הגזל. אבל לא מדובר שהוא משחק עם גויים וזה מה שאנחנו רואים. אה, עם גוי אין גזל, אבל כיוון שהוא לא עובד כנראה שהוא-הוא-הוא משחק גם עם יהודים ואתה לא רואה את זה. או תירוץ שני, גם דחוק. תירוץ שני אומר הבית יוסף, מקבל כסף משניהם. מדובר שהוא משחק עם יהודים אבל בלי כסף. יש הרבה אנשים שמשחקים פוקר ודמקה ודברים בלי כסף. בוא נראה אם אני מנצח. הוא משחק בלי כסף, אבל אתה רואה שהוא לא עובד ואתה רואה כל הזמן הוא אוהב משחקים. בטוח שעוד לא תפסנו אותו, אבל לבן אדם הזה שהוא כל הזמן שחקן וכל ה-- הוא אוהב לעשות את זה, בטוח. איך הוא מתפרנס הבן אדם הזה? בטוח שיש אנשים שהוא-הוא עושה את זה עם כסף ועוד לא תפסנו אותו. זה התירו-תירוצים של הבית יוסף, אז זה קצת קשה. עכשיו יש ר"ן במסכת סנהדרין בדף כ"ד, מאוד מעניין. הר"ן אומר חידוש גדול בסוגיה. הר"ן אומר שלדעתו גם רש-- רב ששת סובר שיש פה גזל מדבריהם. הוא רק אמר ש-- הוא אומר יש בזה כביכול איסור. אלא מה? שאדם שבעצם, אה, עוסק בזה כל היום, אז הוא אמר את הטעם שהוא לא עוסק ביישובו של עולם, כן? ולכן יש בזה בעיה. רק מה הוא רצה לחדש? חידוש. במקרה כזה, גם אם הוא משחק עם גוי, בעצם יש בזה בעיה. או אומר הר"ן שאפשר להגיד כזה דבר, ופה מאוד מסתבר כאילו כפרשנות של הר"ן. הר"ן אומר ככה: בעצם רב ששת מודה שיש בזה גזל. אפילו שאתה

35:31 דובר 2 משחק פעם אחת. אבל הסוגיה שם היא לא עוסקת אם זה גזל או לא. היא עוסקת אם הוא פסול עדות או לא פסול עדות. רק אומר, רק מי שעוסק רק בזה הוא יהיה פסול עדות. לפי זה אומר הב"ח בסימן ל"ד, שזה הלכות עדות. הב"ח אומר: לא צריך את התירוצים הדחוקים של הבית יוסף, שהבית יוסף כותב בכסף משנה. זה כפתור ופרח. בעצם הרמב"ם מעולם לא פסק כמו רמי בר חמא. הוא פסק כמו רב ששת. רב ששת-- הם דנים על פסולי עדות. אז אומר ככה, שבאמת אם אתה משחק אפילו פעם אחת עם יהודי אתה גזלן וזה איסור. אתה גוזל מדבריהם. הימורים פעם אחת זה אסור, אבל אתה לא פסול לעדות. אבל למה? אם אתה גזלן, למה אתה לא תהיה פסול עדות? אז יש כלל. למדנו את זה בכולל באריכות. יש מושג בהלכות פסולי עדות שהבן אדם צריך להיות מודע שהוא עובר על איסור. זה מה שנקרא בגמרא "האומר מותר". בן אדם שחושב שזה מותר, לפעמים מתוך עם הארצות. יש שו"ת מאוד מפורסם של רבי עקיבא איגר. למדנו את זה בתחילת תשובה בסימן ל"ד בשאלה צ"ו. רבי עקיבא איגר אומר: אדם מתגלח עם סכין. אתה יכול להביא אותו להיות עד לקידושין? אז הוא אומר בתקופה שלו כן, יש הרבה אנשים חרדים שלא מודעים לזה. אגב, יש-- זה קיים עדיין עד היום הזה. אתם יודעים כמה לצערנו אנשים חרדים אני רואה שהם מתגלחים פה מאוד קצר פה? הם עוברים עם מספר אחד בקושי וזה, והם חושבים שזה בסדר. הם לא שאלו אף פעם רב אם זה מותר או לא. אתה רואה אותם חרדים וזה מגיעים לבית הכנסת בלי בושה כי

37:36 דובר 2 הם לא יודעים. אז בקיצור, אומר ה-- אדם שמשחק ככה, יש לו עבודה, מרוויח כסף ופעם כשיש לו קצת זמן הוא עושה הימורים. הוא לא מודע שיש בזה-- אנשים לא מודעים שיש בזה גזלה. שטויות, אני נתתי את הכסף והסכמתי, הסכמתי והוא קיבל. קיבלתי את הכסף ממנו. הוא הפסיד, הוא. אני לא מצליח להרגיש פה שיש פה איסור. כן. אז זו שאלה היום מאוד חזק גם מעמותה. עד איפה זה הולך שאנשים לפעמים דתיים רואים משחקים? אז יכול להיות, אין, לא יכול להיות, אין. הם לא מרגישים. אני זוכר בתקופה שלי כשהייתי קטן כולם ידעו שזה אסור, כולם ידעו, ואם מישהו היה הולך-- פעם היו צריכים לקחת קלטות, להשכיר קלטות, לראות סרט. אוי אוי אוי, עושה שאף אחד לא רואה אותו נכנס לשם. היום עושים תור. טוב, היום זה כבר לא צריך במחשבים אבל, אבל זו שאלה מאוד מעניינת. אז הוא אומר ככה, נחזור לרמב"ם. הרמב"ם בעצם פוסק כמו רב ששת וגם רב ששת מסכים שיש פה גזלה כמו שהר"ן אומר, אפילו על פעם אחת. אלא מה? כשאתה משחק פעם ככה אז זה בן אדם לא מרגיש שיש בזה בעיה. כשאדם הוא רק בהימורים וזה כל הרווח שלו, בן אדם מרגיש בו כל הכסף שלו זה רק מהפסדים של אנשים. אתה עוסק לא בבנייה של העולם, אתה הורס את העולם. אתה לוקח כסף כל היום ואתה גדל מזה ומתפרנס מזה. ופה גם במודעות אני יודע שזו בעיה ואז אני פסול עדות. אז זה בעצם איך ליישב את ה-- את הרמב"ם. עכשיו נגיד כל מה שעשינו עכשיו, אז מה ראינו? ראינו עוד יותר גרוע שלכאורה הימורים עכשיו בהשקפה של הרמב"ם לפי הפרשנות הזאת.

39:46 דובר 2 כולם מסכימים שזה איסור לגזול אפילו על פעם אחת הימורים. רק השאלה אם יהיה פסול עדות או לא. בסדר, אבל אסור זה אסור. זה מה שראינו בינתיים. צריך לדעת שהמון ראשונים חולקים על הרמב"ם. הטור, התוספות, הרשב"א, רי"ף. הרבה הרבה ראשונים חולקים על זה. אומרים מה פתאום? אין פה איסור גזלה, כמו שלמדנו את הגמרא בהתחלה, הלכה כרב ששת. רב ששת הוא אומר שאין פה גזלה, כמו שרש"י. הרי מה רש"י אמר? רש"י אמר הפוך, הפוך מרן. הבאתי לכם שרש"י אמר שתי דוגמאות. הבאתי דוגמה אחת עם האריס, שלפי רש"י אין גזלה, ושהרבה ראשונים אומרים שאין פה שום בעיה לשחק הימורים. רק מה, אם הוא יהיה-- זה יהיה הג'וב שלו לשחק הימורים? אז ודאי, ודאי הוא לא עוסק בשום דבר ופה זה יהיה אסור. אבל רוב האנשים הם בעצם עובדים וסתם בזמן הפנוי משחקים בכסף לפעמים. אז זו שיטה אחרת. עכשיו השאלה מה השולחן ערוך פוסק? אז השולחן ערוך, השולחן ערוך אומר שבסימן ל"ד, השולחן ערוך מצטט בדיוק את כל הרמב"ם בהלכות עדות. והוא לא נותן שמה את ההסברים הדחוקים שמדובר שהוא משחק עם גוי. אז מן הסתם מה שהוא אמר בכסף משנה, לאו דווקא שהוא אוחז בזה, יכול להיות שהוא זורם עם מה שהב"ח אומר באמת. הב"ח, אחרי הבית יוסף, אבל בעצם הוא אומר שבן אדם, כדי שיהיה פסול עדות במשחק הימורים, צריך שזה הג'וב שלו. הוא עובד רק בזה בעצם, בהימורים. זה בעצם הבית יוסף בסימן ל"ד. בסימן ש"ע, בסימן ש"ע, אז שמה בסעיף א', ב', ג', הרמב"ם, הבית יוסף, הבית יוסף כאן הוא שולחן ערוך, פוסק ברור כמו שהרמב"ם פסק בהלכות גזלה. פשוט אדם

42:07 דובר 2 שמשחק הימורים עם יהודי הוא גזלן. עם גוי זה מותר. עם יהודי זה גזלן. נכון שאסור לגזול גם מגוי, כמו שאמרתי. כן, גם מגוי, אבל גזלה דאורייתא. אבל גזלה כזאת של ניצוחים גם הם מתירים. אז זה בסדר. רבי שמעון שקופ אומר אין פה גזלה כי הוא מסכים ואז הכל בסדר, אין פה חילול השם, שום דבר. התורה חושבת שזה לא טוב, אבל איתם זה בסדר. אז לכן השולחן ערוך פסק שהדבר אסור בעצם בהחלט. אלא מה? אוקיי, אז זה שלכאורה לספרדים כל מיני הימורים זה איסור דרבנן. הבית יוסף לקח את השיטה של הרמב"ם עד הסוף. אוקיי, ואם הוא משחק רק בזה הוא גם יהיה פסול עדות. אוקיי. מה השיטה של הרמ"א? הרמ"א בשני מקומות בחושן משפט, גם בסימן ר"ז סעיף ג' ובסימן ש"ע שעכשיו הזכרתי, סעיף ג', אומר: כל מה שראינו זה שיטתו של המחבר. אבל אנחנו סוברים, התוספות והטור בעצם, שלשחק הימורים עם יהודי, הלשון שהוא משתמש שמה זה לא פסול. הוא לא נפסל בזה. עכשיו שמה מדובר בסימן ש"ע, זה הלכות גזלה, זה לא הלכות עדות. אז זה מעניין, הלשון פסול. יש שרצו ללמוד אולי הוא מתכוון לא פסול, אבל ככה בן איש חי לומד בשאלה ל' ברב פעלים. אבל רוב הפוסקים לומדים לא, לא, פה זה לא הלכות עדות ופסול זה כאילו זה לא אסור. זה, זה ביטוי כדי להגיד שזה לא אסור. מה ההוכחה? כי הטור, שהוא מצטט קודם כל את שיטת הרמב"ם לפני שהוא חולק עליו בסימן ש"ע, הוא משתמש בכל הלשונות של הרמב"ם, שהרמב"ם כותב בהלכות גזלה שהוא נפסל מדבריהם, פסול, פסול, פסול. והרמב"ם הרי משתמש

44:14 דובר 2 רק במילה גזלה בהלכות עדות. אז המילה פסול זה שווה גזלה. אז הרמ"א אומר אין פה שום איסור לכאורה. הוא אומר אין פה איסור, רק אם אין לך אומנות אלא זו אז ברור פה זה כבר יהיה אסור כמו רב ששת. אבל לשחק כשיש לך אומנות אחרת זה בסדר. זאת אומרת שהרמ"א חולק. הופ! אז בהימורים יוצא שאדם אומר אני רוצה לשחק הימורים. אתה ספרדי, אפילו חד פעמי, יש לך עבודה, אסור, אתה גזלן. אתה אשכנזי, הרמ"א אומר מותר. זה בצורה פשטנית. והרבה כתבו באמת בצורה כזאת. אבל בואו קצת, אה, נעמיק עוד, עוד קצת ביחד.

45:05 דובר 6 כמו חב"דניקים עכשיו.

45:07 דובר 2 וכמובן חב"ד. יהיה לכם גם את המסקנה. אוקיי. עכשיו יש רמב"ם בהלכות מכירה בפרק כ"א הלכה ג'. הרמב"ם מדבר גם על אסמכתא לא קניא והוא מדמה את זה למשחק בקובייה. והבן אדם בא ואומר, הוא לא מוכר את הבית שלו, מוכר. יש לו-- הוא-- יש אנשים שלפעמים עוברים דירה ונשאר להם הרבה שמאטעס בתוך הדירה. לפעמים אנשים מרוב עצלנות להעביר כל מיני דברים הם מוותרים. אם פעם אתם רואים פינוי של דירה ומישהו מוכר, כדאי ללכת לראות. יש אנשים שמוכרים דברים יקרי ערך, משחקים של ילדים, אין להם כוח להביא את זה. לפעמים לצערנו זה בית שמתפרקת ו-ו-וגירושין והבן אדם מתפטר מהבית. בואו, תבואו רק לקחת. הוא מוכר להם את זה בזיל הזול. אז יש לפעמים בן אדם יכול לבוא להגיד-- ראובן בא להגיד לשמעון, "בוא, בוא תבוא לבית שלי." הוא לא, הוא לא נכנס לראות מה יש לו בדיוק, ואני מוכר לך כל החפצים של הבית שלי בשביל אלפיים דולר. תביא לי. אז, אה, הוא אומר לך כל מה שיש בבית זה אני מוכר לך בכך וכך וכל מה שיש בתיבה זה אני מוכר בכך וכך או בשק הזה אני מוכר לך בכך וכך. זה בעצם מקרה שעסק בזה רב האי גאון. רב האי גאון יש לו ספר של הלכות ממונות שנקרא המקח והממכר. אז הוא מביא בעצמו את המקרה הזה ששאלו אותו: ורצה לוקח ומשך. אין כאן קניין, שלא סמכה דעתו של לוקח, שהרי אינו יודע מה שיש בו, או תבן או זהב, ואין זה אלא כמשחק בקובייה. אומר הרמב"ם, הרי אמרנו שאסמכתא לא קניא, כן? הרי הוא גזלן ומשחק בקובייה. אז לכן זה לא

47:09 דובר 2 נקרא שלקחת את הכסף ביושר. אז הוא אומר ככה. בן אדם לדוגמה אומר בוא, בוא נעשה קניין. תמכור לי. אני מוכן כל מה שיש פה. ולא יודע, הוא לוקח, אומר בסדר, אני מתחייב, אני אביא לך את הכסף. ואתה אומר בוא, בוא נעשה קניין סיטומתא, נותן תקיעת כף. זה אחד מהקניינים. בוא נעשה. אחרי זה הוא נכנס לבית של זה, הוא מתחיל לראות. רגע, רק זה יש פה? לא בא לי. רגע, אבל התחייבת. עשינו קניין. אומר זה סיטומתא. זה כמו משחק בקובייה. בן אדם הוא חשב לעצמו שהוא מנצח, הוא חשב שיש פה דברים מעניינים. בסוף הוא מגלה שלא, הוא יכול לחזור בו והוא מדמה את זה למשחק בקובייה. למה אני מביא לכם את זה?

47:57 דובר 6 מבחינת חמץ.

47:59 דובר 2 יפה מאוד. הצמח צדק-- מי שרוצה לראות שו"ת צמח צדק מאלף על כל דיני מכירת חמץ, אם צריך לפרט את החמץ ולפרט את המקומות וכולי, זה שו"ת אורח חיים סימן מ"מ. היום יש את ה-- הוציאו שני חלקים של הצמח צדק מבוארים. עובד לוין[?], אבל על זה זה מאוד, מאוד יפה. יש את כל התשובה שמה מ-- מי שאין לו זמן לעשות את כל המקורות, שמה מפוענח כמו שצריך. אז בעצם שמה הצמח צדק נשאל, רגע, כשאתה מוכר לכאורה לגוי את החמץ, כל החמץ שיש לי בבית, הוא לא יודע כמה, שתחתום ונעשה שמי וזה, הבן אדם לא יודע. אז אולי זה כמשחק בקובייה ולא קניין? ככה שואל את הצמח צדק. אז הצמח צדק בא ואומר-- אגב, שמה הוא מזכיר והוא עושה, עושה פלפול, הוא אומר הטור שחולק על הרמב"ם בכל הדרך הביא את הדין הזה להלכה בסימן נ"ה, אה, בסימן ר"ט, בסימן ר"ט בחושן משפט. הטור מביא את הדין הזה למעשה. אז הם רוצים להסביר שבניצוח הבן אדם לא מרגיש כל כך שעבדו עליו. אם הייתי מנצח הייתי לוקח את הכסף. הוא ניצח אז הוא מביא את זה. פה הקונה מרגיש לא טוב כי הוא אומר המוכר פה זה לא כמו המקרה של שני אנשים שמשחקים. אף אחד לא יודע מי ינצח באמת, אבל מי שמוכר יודע בדיוק מה הוא מוכר. זה רק הלקוח שלא מודע, אז לכן הוא ממש מרגיש רע ואז לכן אם הוא ייקח את הכסף זה יהיה כסף ממש בלי, בלי, בלי חשק. בניצוח הוא אומר אני אם הייתי מנצח הייתי שמח שהוא מביא לי את הכסף, אז עכשיו אני משלם כי אני הפסדתי. אבל

49:53 דובר 2 פה הוא ידע הכל ואני לא ידעתי. אני פה מי לזה, מי שעבדו עליי. אז לכן אולי בגלל זה הטור מסכים. אבל אומר הצמח צדק מה עושים עם זה במכירת חמץ? אז הצמח צדק אומר בסדר, זה הרמב"ם. זה הרמב"ם שאומר משחק, משחק בקובייה במכירה, אבל אנחנו פוסקים כמו הרמ"א והטור ולפי הטור משחק בקובייה זה לא-- יש כן קניין, זה לא גזלה. הרי אנחנו פוסקים כמו הטור והרמ"א, אז לכן אין לי בעיה עם זה לא לפרט את ה-- את העניין. זה ההסבר שהוא נותן. מה עושים הספרדים במכירות וכולי, את זה לשים בצד. לא רוצה לדון בזה כרגע.

50:39 דובר 7 אבל פה אתה גונב כשמנצח בכל מקרה. אתה לוקח דולר בזה של מכירת חמץ, אתה לוקח משהו כל כך זעיר-

50:46 דובר 2 אבל הגוי לא יודע מה אתה מוכר לו.

50:48 דובר 7 לא, אבל זה תמיד יהיה רווח יותר בשבילו. הוא רק מרוויח. לא יכול להיות שהוא מפסיד. כן, הוא יודע, אבל הוא נותן שקל.

50:57 דובר 8 הוא נותן שקל. הוא בסוף הוא נותן הכל. אם הוא עושה.

51:00 דובר 2 ברור, הרי הוא מתחייב על הכל. כן, יש פה את הקבלן, אבל הוא מתחייב על הכל. אז בקיצור, בקיצור אומר שהבעיה הזאת היא בעיה רק לשיטת הרמב"ם ואנחנו לא סוברים כמו הרמב"ם, וככה הצמח צדק מנתח את הבעיה הזאת. אוקיי. אז למה אני מביא את זה? כדי להגיד, הנה יש לנו פה רמ"א שאומר שאפשר לעשות הימורים. אז מי שספרדי יחמיר. מי שאשכנזי, אז פה יש לי תוך כדי הדיון שם בשולחן ערוך חיים אני רואה שהצמח צדק אומר לי בצורה ברורה שאין בזה בעיה, אבל אנחנו נראה שזה בכלל לא פשוט. למה?

51:40 דובר 7 מכירת חמץ? יש עוד אחד שהוא יודע שאם הוא יתעסק עם זה אחרי פסח אני אתן על זה רווח עצום ממנו.

51:49 דובר 2 כן, אבל-

51:50 דובר 7 זה עכשיו.

51:51 דובר 2 אבל הכל זה ברצונו הטוב וברצון שלנו והוא יסכים. אם הוא לא יסכים אז זה לא זה. אם הוא לא יסכים וח-חייבים ל-- הוא חייב להיות סגור ומאה אחוז בקניין. עכשיו בפסח אנחנו מנסים, זה בל יראה ובל ימצא דאורייתא. מנסים לא להיות בשום בעיות. אז הוא אומר הנה יש פה את הדעה הזאת, אבל בוא אני לא רוצה עכשיו שיעור על מכירת חמץ, רק הבאתי בדרך אגב, כחסידי חב"ד שיש לנו צמח צדק שבדרך אגב ראינו הנה משחק בקובייה זה הבעיה של הרמב"ם, אבל זה לא הבעיה שלנו. אנחנו פוסקים כמו הטור.

52:26 דובר 8 אבל גם אם זה הרמב"ם הרי זה נקרא לגוי.

52:29 דובר 2 כן, אבל נכון. אבל בקיצור יפה. אז זה עוד תירוץ. שמה הוא גם, גם דן בזה שכשאתה בעצם מוכר לגוי כי זה-- כי הוא משחק בקובייה, אז לכאורה זה אמור להיות וזה בעיה. לא אמור להיות בעיה עם הגוי. אבל עדיין יש שרוצים להגיד שיש בזה גזל. הוא רצה-- אחת מהדרכים שהוא רצה לתת תשובה זה להגיד שאנחנו סוברים, וזה מה שאני רוצה לקחת. אני לא רוצה לדון בפרט הזה. אני רוצה רק לדון שתוך כדי עצם זה גיליתי את ה, את העניין הזה. אבל אנחנו נראה ש-שזה לא פשוט. עוד כמה דקות. אז למה? יש לנו בעצם שולחן ערוך בהלכות שבת. זה בעצם משנה במסכת שבת בדף קמ"ח. זה בעצם שאלה של ההגרלות. לפעמים עושים הגרלות לילדים וזה. דיברתי עם איזה רב לפני אולי עשר שנים. דנו בזה בסימן של"ח. הבעיה שבאדמו"ר הזקן, זה חסר לנו הסימן הזה. אין לנו סימן של"ח. אבל בקיצור בשל"ח בסעיף ו' זה מובא, מביאים את המשנה בדף קמ"ח בשבת. מה המשנה אומרת? שאבא בא לחלק לדוגמה לילדים שלו מנות. אז לפעמים זה אותן מנות. זה באותו משקל, אותו גודל, רק אה, אה, אני אומר זה השוק, זה הלבן וזה לפעמים אה... אז זה גורם קצת לריבים. הנה זה כבר היה לעולמים בזמן המשנה שרבים על אני רוצה את ה-- ברוך השם היום מרוב שה-- לפני עשרים שנה באמת היה שכולם רק עופות שלמים ואחד היה לוקח את זה וזה לוקח-- היום ברוך השם אתה מזמין רק כרעיים, אתה לא מסתבך. אבל פעם הסתבכו קצת. אז אבא רוצה לעשות הגרלה. עכשיו פה זה לא כמו פה בניצוחים, זה הכל של אבא. הוא עושה

54:24 דובר 2 מה שבא לו. אז יש פה גורל וזה, אז לא אמור להיות בכלל בעיה של הגרלות והימורים. אבל אומר זה בסדר, זה אנשים שלא מקפידים, זה, זאת המשפחה, זה שייך לאבא, זה לא בעיה. אבל אם זו מנה גדולה ומנה קטנה, כן? מי הולך לקבל את המנה הגדולה? יש כמה סוגי עוגות, וזו העוגה הכי מאוד אפקט של כולם. מי הולך לקבל את זה? ואז עושה הגרלה. אז פה אומר זה אסור. עכשיו אנחנו עוסקים בשבת. שבת זה כמו מקח וממכר, אפשר לאסור בשבת. אבל בגמרא בדף קמ"ט, דף אחר כך כתוב, "והוא הדין בחול", ושם לא מביאים שום מחלוקת. הבעיה של המשנה הזאת זה לא רק בשבת, גם בחול, שמנה גדולה ומנה קטנה אתה לא עושה בעצם הגרלה, כי בעצם למה? הגמרא אומרת כי זה כמשחק בקוביה. זה אחד ההוכחות שהבית יוסף הביא, שהנה אתה רואה שהרמב"ם הולך נגד הש"ס. בסנהדרין פה יש גמרא מפורשת וסתם משנה, וזה מסבירים שמשחק בקוביה. אגב, בהרבה גרסאות, לא בגרסאות שיש לנו היום, אבל בהרבה גרסאות של המשנה, הבעיה שזה כמשחק בקוביה כבר כתובה בתוך המשנה עצמה. עכשיו, מי שמבין-- הראשונים אומרים, אין פה שום משחק בקוביה פה, זה שלאבא הוא מחלק... אם הוא היה מחליט לזה וזה, עכשיו זה נפל בגורל, אבל זה לא פה שמישהו הפסיד את החלק שלו וזה. אז הוא אומר לא, כי משחק בקוביה זה כזה חמור שבעצם להרגיל את הילדים בהימורים האלו, אז בסוף ייסחף מזה. זה יתגלגל מזה להימורים אמיתיים ולכן זה אסור גם בחול. טוב, עכשיו המחבר בסימן שכ"ב מביא את הדין הזה. הוא מביא את הדין הזה, אבל אם אחרים-- כיוון

56:24 דובר 2 שמקפידים על זה, יבוא לידי מידה ומשקל, אבל ליתן מנה גדולה כנגד מנה קטנה ולהטיל גורל עליהם, אפילו בבני ביתו ובחול אסור משום קוביה. הוא אומר לא רק בשבת, פה הוא עוסק בהלכות שבת, הוא אומר גם בחול זה יהיה אסור. או. אוקיי, אז יש לנו פה מח-- הכל בסדר, המחבר לשיטתו. הרמ"א שותק. הרמ"א לא אומר לו רגע, רגע, אני-- חכה, בחושן משפט אני אגיד, הן בסימן ר"ז והן בסימן ל"ד, שזה שיטת הרמב"ם, אבל אני לא פוסק ככה. זה לא משחק בקוביה. התוספות במקום על דף קמ"ט אומר זה, זה לשיטת רמי בר חמא, הפשט הוא אחרת, אבל לשיטת רב ששת וזה המשנה זה כמו רבי יהודה וזה, זה רק שאין לו אומנות, אז זה בכלל לא אמור להיות בעיה. הבעיה שלי שהרמ"א שותק, הרמ"א לא אומר כלום. עכשיו, זה שהרמ"א לא אומר כלום זה עדיין לא הוכחה לכלום. זה קצת מעצבן, אבל למה לא? כי הרמ"א לא חייב לעשות את זה. אנחנו עכשיו בהלכות שבת. אתה, אדון בית יוסף, החלטת להוסיף משפט "והוא הדין בחול". הוא לא חייב להגיב. כשאנחנו נעסוק בחול בחושן משפט, בשני מקומות אני אגיד את דעתי. הוא לא חייב לקפוץ. אני בינתיים בהלכות שבת אני מסכים איתך פה. הלכות שבת זה מקרה, במקרה זה אסור. אז אני מסכים איתך. עכשיו זה שעשית בחול. אבל המגן אברהם אומר יש בעיה. הרי כמו מי פוסק הרמ"א בחושן משפט? כמו הטור והתוספות. ופה הטור מביא את הדין הזה בלי חולק. הוא לא אומר וזה לשיטת הרמב"ם, אבל מה יש שפסקנו אחרת? הוא מביא את הדין הזה. אז זה שהבית יוסף מביא את הדין ואני שותק, אני יכול להגיד אני

58:17 דובר 2 עוד מעט אגיד את מה שאני חושב, אפילו שזה בכל זאת קצת קשה. זה פעם-- עוד אם כבר ראית את זה בעבר שהוא כבר העיר, הוא לא חייב להעיר כל רגע, אבל פה הוא עוד לא העיר אף פעם. יש לך הזדמנות, אבל בסדר, עדיין אין לי רמ"א מפורש, אז אני יכול עוד להגיד דחיקה. פה זה הלכות שבת, אז אני מסכים איתך פה. אבל הטור, הטור שחולק כל הזמן על הרמב"ם, הוא לא אומר-- אז לכן אומר המגן אברהם ס"ק ח', משום קוביה הקשה בשלטי גיבורים, רבי יהושע בועז, הוא הקשה על הטור, "דהטור פסק בחושן משפט סימן ר"ז דאין גזל בקוביה, ועיין לסימן ל"ד וסימן ש', משמע שיש קצת איסור בדבר". וואו, פצצה! אומר המגן אברהם, לא, זה לא שאלה, כי בסדר, אומרים שאין בזה איסור גזל מדבריהם, אבל יש קצת איסור בזה. תסתכל בל"ד ובש'. אז האמת שמסתכלים בל"ד וש' שרואים את שיטת הטור, לא רואים בזה שום איסור. זה שיטת הרמב"ם. לא רואים בזה איסור. אז המחצית השקל מאריך מאוד בזה. הוא רוצה להגיד שיש בל"ד הטור אחרי ש-- הרמ-- הוא מביא את הרמב"ם שמי שאין לו שום אומנות חוץ מלהמר הוא פסול לעדות. למה? כי עם השנים בטוח שהוא אוכל וגדל מהגזל. ובא הטור והעיר לו, אבל לדעתי יש עוד, יש הסבר אחר. אומר לו יש הסבר שהזכרתי קודם שהבעיה זה שהוא לא עוסק ביישובו של עולם. אז לכן גם אם הוא ירש, אומר, גם אם הוא ירש מיליונים והוא לא עובד, זה רק בהימורים, עדיין זה בעיה. לשיטתך אתה אין בעיה. אני אומר הטעם לשיטתי אדם שעושה רק-- עושה רק בהימורים, אפילו

1:00:22 דובר 2 שהוא לא מתפרנס מזה כי יש לו כבר מיליונים והוא לא גוזל מהגזל שלו, בכל זאת זה אסור. אז אומר מחצית השקל, הוא לא תקף אותו חזיתית להגיד לו, א', מה שאתה אומר זה שטויות. הוא לא גזלן. אז כל מה שהזכרת זה, זה שטויות. הוא לא אומר את זה. אז לכן המחצית השקל אומר זה אולי זה הכוונה של המגן אברהם. אגב, אדמו"ר הזקן כותב כמה פעמים שהמחצית השקל הוא הכי מכוון. יש לבושי שרד, יש, אה, פרי מגדים שמביא מגן אברהם. אומר המכוון הכי גדול של המגן אברהם זה מחצית השקל, רבי שמואל קעלין, שהוא מגלגול שלו, ככה הוא מביא מ-מ-מספרים. אבל בכל זאת, אפילו שזה קצת קשה להגיד, הוא לא תקף אותו: זה לא גזל, אני לא מסכים איתך, זה רק יש לי הסבר אחר. אבל בסופו של דבר המגן אברהם בא ואומר שהוא לא הקשה על הרמ"א כי זה שהרמ"א שתק לגבי הגורלות בשבת במנה גדולה ומנה קטנה, אז עדיין אפשר להגיד בקושי כמו שאמרתי, חכו. בחושן משפט יהיה פה שתי הזדמנויות להגיד את דעתי ופה-- למה אני שותק? אני מסכים איתו. אנחנו בהלכות שבת, בהלכות שבת אני מסכים, אני מסכים יש בעיה לעשות את זה בשבת, אבל בחול אני אגיד את דעתי. אה, המחבר כתב והוא הדין בחול בהלכות שבת, אני לא חייב לקפוץ על זה. אבל על הטור אתה לא יכול להגיד, כי הטור בדיוק סותר את השיטה של הרמ"א בכל המקומות. חושב שזה כמו הטור והתוספות, ופה הטור כן הביא והוא הדין בחול. אז לכן המגן אברהם הקשה על הטור. הוא מביא את הקושיה של שלטי הגיבורים על הטור, אבל הוא אומר בסדר. נכון

1:02:19 דובר 2 שאין פה גזל מדבריהם, אבל יש בזה קצת איסור. אתה עכשיו צריך להבין מה זה קצת איסור, אבל בסדר, אבל לנו אין לנו אלטער רבי פה. מה שיש לנו זה הצמח צדק שהזכרתי בסימן מ"ה באורח חיים, שהמהרש"י[?] לכאורה אנחנו חושבים שזה קניין פה. כן? כי אנחנו סוברים כמו התוספות והטור. אבל יש לנו אלטער רבי, אלטער רבי בהלכות גזילה. אלטער רבי בחושן משפט, חוץ זה הסימן ל'. אז הוא מביא את השיטה של הרמב"ם: על היהודי משחק עם יהודי זה גזל מדבריהם ועם הגוי זה לא גזל מדרבנן, זה הרי אסור לגנוב גוי מדאורייתא, בגזילה דאורייתא, בסדר זה מותר. ואחר כך אומר, ויש אומרים זה שיטת הרמב"ם. יש אומרים שהמשחק עם ישראל כמשחק עם נוכרי ואין בו משום גזל. הטור והתוספות אומרים כל זה זה הרמב"ם. אבל יש דעה שאומרים גם שיטת הרמ"א שאין גזל גם עם יהודי אין גזל, חוץ אם אתה כל היום מתעסק רק בזה. כן, ואז הוא אומר בסוגריים: ואף על פי כן איסור יש בדבר, כמו שכתוב באורח חיים סימן שכ"ב. אבל אין לנו אלטער רבי בשכ"ב, חסר לנו הסימן. אבל פה, פה אומר כמו שכתוב בשכ"ב, והמקורות לא של הרב לוין, המקור של אדמו"ר הזקן. כן, אתם יודעים בחדשים הכתב הוא מיוחד, מודגש כזה, שזה אדמו"ר הזקן. אז אומר אדמו"ר הזקן אומר אבל יש איסור בדבר. מה ההוכחה שלך? משנה בדף קמ"ח בשבת, המשנה של הגמרא, לא? זה ההוכחה של אלטער רבי שהוא מביא למטה. מן הסתם של-- שהגרסה שיש לפנינו לא הייתה לפני אדמו"ר הזקן, אלא כמו רוב הגרסאות היום בכל הדפוסים הביאו את הגרסה שהיא פחות נפוצה, זה מעניין. ה-הגרסה הנפוצה בכל

1:04:26 דובר 2 תקופת הראשונים זה היה שהגמרא שאמרה שמדובר בקובייה בדף קמ"ט כבר אמרה את זה בתוך המשנה. אז לכן-- כי אם לא זה מאוד קשה להביא רק את המשנה הזאת. זה משנה בשבת, והוא הדין בחול זה כתוב רק בדף קמ"ט בגמרא, לא ב-לא במשנה. אז איך אלטער רבי יכול להביא לי משנה בקמ"ח? כנראה שלאדמו"ר הזקן היה גרסה גם כן של בקובייה בתוך המשנה, מה שתסתכלו בכל הגמרות שיש לנו אין את הגרסה הזאת. אז בקיצור, או-- יש לי בעיה פה, כי יכולתי להגיד בסדר, יש לי, אני יכול ללמוד שהרמ"א היה מגלה את דעתו וזה מותר לגמרי. ואגב, הרב יום טוב ליפמן, התוספות יום טוב, על הדין הזה של שכ"ב, יש את הלבוש, מכירים את הספר של הלבוש? התלמיד של הרמ"א, רבי מרדכי יפה, ועל-עליו יש אליה רבה, אליה זוטא, יש בספרים החדשים והדפיסו את זה שם, ויש מלבושי יום טוב. המלבושי יום טוב זה הרב יום טוב ליפמן, תוספות יום טוב, שהוא רואה שיש בעיה משום קובייה, אומר זה שיטת הרמב"ם, אבל עיין חושן משפט ברמ"א בסימן ר"ז סעיף י"ג, בסימן ש"ע סעיף ג'. ומה כתוב שם? כתוב שם שזה מותר כביכול. זאת אומרת, הוא מעיר שהדין הזה של המחבר לא למעשה לפי הרמ"א. אבל, אבל, או! אבל יש לי בעיה. אם לא היה לי את אדמו"ר הזקן פה, יכולתי להגיד אני הולך עם המלבושי יום טוב, זה מן הסתם. הוא שתק, אין הוכחה. על הטור, בסדר, זה הפרשנות של המגן אברהם, דווקא שם נלך איתו. אפילו שהאלטער רבי תמיד אהב ללכת עם מגן אברהם, הוא אמר שהוא הגזים עם זה בסוף חייו, שהוא הלך יותר

1:06:17 דובר 2 מדי. אבל עדיין מגן אברהם. אבל, אבל פה אני, אני, אין לי ברירה, אה, לאן לברוח? כי אדמו"ר הזקן אומר בהלכות גזלה סעיף ל"א בפירוש שאפילו שאין גזל מדבריהם, איסור יש בדבר. הלשון של המגן אברהם פה, אדמו"ר הזקן, זה "איסור יש בדבר" בסוגריים, מה שאין כן מגן אברהם אומר "מקצת איסור". לא צריך לעשות מחלוקת. בוודאי שאין הכוונה לאיסור גמור אלא למקצת איסור. אדמו"ר הזקן עכשיו הוא כותב את זה בסוגריים בקיצור, הוא מעיר רק בדרך אגב שיש פה בכל זאת איסור. מה האיסור? אז אולי אפשר לחשוב, הרי הרמב"ם שכתב שמותר לשחק עם גוי הימורים, שזה לא... שיש לו אומנות אחרת כמובן, הוא כתב, אבל זה לא יפה להתעסק בזה. למה? כי הבן אדם צריך להתעסק בתורה, מה הוא הולך לשחק? אולי זה הקצת איסור, אבל לא. פה בפשטות, הרי כל אלו שהזכרנו, תוספות, ממש חלקו על אותו רמב"ם. אלא מה, על כל המהלך שלו. אלא יש ריטב"א בסנהדרין. יש גם מהרי"ל במקום אחד, אבל פה חיפשתי אותו, אבל ראיתי שמביאים אותו. אבל הם אומרים אותו דבר. הריטב"א אומר גם אם אתה אוחז שאתה לא גזלן מדבריהם, עדיין יש קצת בעיה ממונית בזה. למה? כי בסופו של דבר הבן אדם נתן לך כסף בלי, בלי לב שלם. הוא חשב, הוא היה אופטימי, חשב שהוא הולך לנצח. כן? יש משחקי חוכמה שזה תלוי בחוכמה שלו, אז עוד יותר בן אדם יכול לדמיין. אני כזה בשח, מ־מ־מי ינצח אותי? כן? ויש משחקי מזל. יש רמב"ן שמסביר את זה. אבל יש שני דברים. לא משנה. בן אדם חשב אופטימי. מה מישהו, אתה מגלה... אתה נביא? אומר לו אתה הולך להפסיד פה את

1:08:30 דובר 2 הכסף שלך בקזינו. הוא הולך לשחק? ודאי שלא. אז הוא היה אופטימי. אז מתי הוא התחייב בכסף? כשהיה אופטימי שהוא הולך לנצח, כמו שרש"י אמר בדף כ"א. אז לכן גם אם אתה לא אוחז, רב ששת לא קיבל את השיטה של הרמב"ם. מלבד ההסבר של הר"ן וכולי, אני לא נכנס בזה. אבל הוא לא קיבל את זה. אבל עדיין, אומר הריטב"א, גם לשיטה שאין גזל מדבריהם יש דרגה שלישית. זה לא מתאים לקחת כסף מאדם בלי חשק. אז זו הכוונה של המגן אברהם: יש מקצת איסור. יש גם ט"ז באריכות בסימן ל"ד בחושן משפט שגם מביא את הג' דרגות האלו. אז יש דרגה, גזל דאורייתא. אני בא, בן אדם לא מסתכל, לוקח לו כסף בלי רשות מהכיס שלו. זה אסור אפילו בגוי, או גם אם אני בא עם נשק, גזלן, גנב. אבל זה איסור דאורייתא. יש שהוא נתן לי כסף ברצון. הוא אמר שאם הוא מפסיד נותן את הכסף, והוא נתן לי את הכסף כי הוא הפסיד. זה גזל מדבריהם לפי שיטה אחת, ולפי שיטה אחרת... גם אם זה לא גזל מדבריהם, עדיין יש מקצת איסור לקחת כסף מהאדם שנותן לך את זה בגלל שהוא הפסיד בלי חשק, או שמכרת לו איזה חפץ. בסך הכל רק ניצחת אבל לא הבאת לו משהו, כמו שהרמ"א כותב, בחינם. ואדמו"ר הזקן בעצם מחזיק מזה. אז עכשיו יש לנו בעיה גדולה. לשיטת המחבר והספרדים, אתה רוצה לשחק הימורים, וזה גם אם יש לך עבודה ואתה מתפרנס מצוין מהעבודה שלך. אבל עכשיו אתה בחופש. אתה עכשיו באילת. יש הרבה צרפתים עכשיו באילת משחקים שמה, אז בוא נעשה פוקר עם כסף. מביאים שמה הרבה אירו. טוב,

1:10:30 דובר 2 צריך לראות שהכסף לא גנוב, אבל זה משהו אחר. אבל אז אתה בא עם כסף ואתה משחק. אז אם אתה ספרדי, אסור, גזל מדבריהם. מחבר מפורש בשו"ע פה, אפילו בהלכות שבת, ואומרים בחול. איסור מוחלט. אין היתר. אתה אשכנזי? אז זה בסדר. יש כאלו, כמו עונג יום טוב וזה. יש כאלו שאומרים שבסדר, אבל אדמו"ר הזקן, מגן אברהם, בפירוש: איסור יש בדבר. זה לא. אם זה גזל מדבריהם לא היה קניין. לכן אדמו"ר הזקן העיר באורח חיים סימן תמ"ח שיש פה קניין, שהוא מוכר את הבית וכל מה שיש בו אפילו שהגוי לא יודע כמה חמץ יש בו בדיוק. אז הרמב"ם אמר שזה אסור משום משחק בקוביא, בהלכות מכירה בפרק כ"א, אבל עדיין איסור בדבר. זה לא גזל, זה קניין, אבל זה לא. זה לא מתאים. אז לכאורה אתה יכול להגיד, בסדר, הוא מתכוון למקצת איסור. זה לא כזה חמור. אתה יכול למעט שרוט ממישהו שמשחק, אבל בפשטות לפי אדמו"ר הזקן ומגן אברהם אתה לא יכול לשחק. ותראו לעצמכם, הרי בדין של המנה גדולה עם הילדים שלך באמת איזה הימורים יש פה? הכל שייך לאבא. הוא נותן את זה. אם הוא היה נותן, הוא היה מחליט שאתה מקבל גדול, אתה מקבל קטן, אתה לא תקבל את החלק הזה, וכל זה זה ספק שאולי יגיע לזה, וזה אסור אפילו בחול. אז ברור שס'פאַסט נישט לשחק בהימורים. להגיד זה מחלוקת ספרדים אשכנזים, זה לא יהיה נכון להגיד את זה. יש בזה בעיה. אבל, או, אז עכשיו יש הימורים שאתה בא ואולי אני מנצח או אתה מנצח. אבל מה קורה נגיד בלוטו? בלוטו יש פה קצת שוני. גם אם אני לא משנה

1:12:30 דובר 2 מה, לוטו, ריצת סוסים, כמו שהרמב"ם כותב, לא ייתקנו שום מהצח בחיים שיש בזה.

1:12:37 דובר 9 למה הרבי מביא גם את זה לפני זה לא הבנתי. יש הבדל ענק בין לוטו לכל המשחקים.

1:12:42 דובר 2 או, או, יפה, יפה, מצוין.

1:12:44 דובר 9 יש סטטיסטיקות גם בכדורגל וגם בריצת סוסים.

1:12:48 דובר 2 יפה.

1:12:48 דובר 9 יש סוס שבחיים לא ינצח.

1:12:49 דובר 2 אז אתה תתפלא.

1:12:50 דובר 9 בלוטו זה...

1:12:50 דובר 2 אתה, אתה שואל מצוין. בדיוק אני-- בדיוק על זה ועל זה אני מתפלא עד היום הזה. אה, מה שאתה מתפלא, אבל הרבה יותר ממה שאתה מתפלא, כי אתה עוד לא שמעת את כל הטענות. יש בעצם פשוט יביע אומר מאוד מפורסם, חלק ז' בחושן משפט סימן ו'. יש לו אריכות עצומה בסוגיה כדרכו בקודש, עם המון המון מקורות מאוד מאוד מעניינים. יש ספרים שהוא מביא שאפילו אתה לא יודע אם-- שקיימים. עכשיו צילם עלי ספרה ולזכותו ייאמר. אבל מה הוא אומר? הוא אומר שלוטו זה אותו סיפור של הסוגיה הזאת. זה אותו סיפור, ולכן לספרדי ברור שאסור לשחק בלוטו אם הולכים לפי הקו שלו. גם, גם אשכנזי לפי שטף מורשם מהגן אמרו. עכשיו בוא, בוא נעמיק את זה. זה הקטע האחרון הכי חשוב. כמובן אני אומר שרבותינו זכרונם גם שיחקו בלוטו, וזה משוחזר והכל טוב, ועם שליחים וכולי, אבל שיחקו. אבל זה נשים בצד. אנחנו, תורה היא לא דונדה ניצריך. אנחנו צריכים לדעת על פי הלכה. רב צריך לפסוק על פי ההלכה, לא לפי שמועות ולא לשום דבר. אוקיי, אז בעצם מה הטענה שלו? ש-- זהו זה. אתה משחק. אם אתה מרוויח כסף, אתה יודע כמה אנשים, וגם אתה משתף כולם במשחק הזה. אבל כמה אנשים הפסידו את הכסף שלהם? פה בארץ, מי שהלך לשחק, יש פה איזה מיליון אנשים ששמו שמה עשרים שקל, שלושים, חמישים, מאה, ואתה לוקח להם את כל הכסף. ואוי, עוד פעם הפסדנו. עוד פעם מעצבן. ויש אנשים שלפעמים זה לא עשרים שקל. יש אנשים שקצת ממוכרים, הם יכולים לקנות והם לפעמים אפילו משחקים מראש, שנה מראש, וקונים מלא דברים מראש. משקיעים מאתיים שקל לחודש. אני

1:14:57 דובר 2 מבטיח שאם נותנים את זה לאברכים בכולל, אני אומר לך, זה מעשיר הרבה יותר וזה בטוח. אבל בסדר, בוא נגיד.

1:15:06 דובר 9 שבארץ הפיס גם אתה עובד.

1:15:07 דובר 2 או. אז רגע, אז עניין אחד.

1:15:10 דובר 9 סבורים.

1:15:11 דובר 2 אז א', לגבי הסברא, יש סברא אחת שאתה אומר. אתה אומר, פה יש פה הבדל עצום. א', בסטטיסטיקה, חוץ אם אתה חולה נפש, הסיכוי שתנצח הוא בגדר נס כמעט, כן? זה כמעט הפסד. אז פה זה לא כמו רש"י אומר. מה-- א', הרש"י הראשון שדן בזה ומסביר את התורה שבעל פה, את הגמרא, הוא אומר: הבן אדם חשב לנצח. אז ברור שיש תמיד איזושהי תקווה. יש אנשים שכל כך יש להם תקווה, שהם רואים שלושים מיליון, הם רבים בבית. אני קונה בית לזה וקונה בית לזה. לא, לא, אל תקנה לו בית ככה. וכבר רבים על זה. יש כאלו מדומיינים.

1:15:57 דובר 9 המדינה גוזרת, אה, לא?

1:15:59 דובר 2 כן. אגב, קראתי ספר פעם, אה, כתבה אולי, לא ספר. כתבה ארוכה שרוב האנשים האלו נהרס להם החיים.

1:16:10 דובר 9 כן.

1:16:10 דובר 2 כי ה-ה-החברים שלך, ה-ק-קרובים שלך, גם אם תיתן ל-לאח שלך, תיתן לו מאה אלף דולר לדירה, יגידו: הוא הרוויח שלושים מיליון דולר, הוא נתן לי רק מאה אלף דולר? וזה כבר לא מדבר איתך.

1:16:23 דובר 9 כן, אבל הוא הביא ככה ולא הביא ככה, ולזה הוא הביא ככה.

1:16:25 דובר 2 בדיוק. ואתה קצת מתרחק מחברים, וזה רוצה כסף ואתה לא נותן לו, ואתה מפסיק לעבוד. אתה הולך למלונות, קונה זה, ואחרי זה אתה לא יודע לחזור-- איך לחזור לעבודה וכולי, ובן אדם משתגע. אבל לכן זה לא הולך על זה שזה משהו לזכות בלוטו.

1:16:39 דובר 9 תשעים וחמש אחוז פשוט מוותר.

1:16:42 דובר 2 ברור.

1:16:42 דובר 9 יש, יש סטטיסטיקה על זה.

1:16:47 דובר 2 אז...

1:16:47 דובר 9 משנה אם זה בארץ או בחו"ל?

1:16:48 דובר 2 אה?

1:16:49 דובר 9 משנה בארץ או בחו"ל?

1:16:51 דובר 2 אז לגבי-- אז בכל זאת, ב-בארץ יש לך הרבה הרבה הרבה כסף גם של יהודים שמשחקים. אבל בוא נגיד שאם יש רוב מסיבי של גויים, זה קצת יותר קל באיסור. אבל בוא, מה הטענות? אז יש לנו טענה שכאן אתה מרווי-- אתה כמעט מפסיד במאה אחוז. זה רק נס. אז פה לא תגיד: אני הפסדתי את הכסף בלי לב שלם. פה זה כמעט השלמת עם זה. אתה כבר משלים עם זה. אתה אומר: אולי יהיה לי נס. זה אחד. אבל זה לא הסברא. זו אחת הסברות. יש גם סברא להגיד: רגע, ה-- כשאתה משחק עם מישהו של מאה אלף דולר, אלף דולר, וזה בסדר, אז עדיין כסף. פה מדובר ששיחקת עם מאה שקל, חמישים שקל, עשרים שקל. אם אתה מרוויח, זה מיליונים, אז הרווח הוא כל כך-- כזה גדול שפה אני מוכן. מה אכפת לי להפסיד עשרים שקל אם אני יכול, יש לי סיכוי של מיליונים? אז זה, אז זה הרבה יותר רצוני. אבל זה לא הטענה העיקרית שלי, כי כל זה זה סברות. אתה יכול להגיד: בסדר, זה סברות, אבל מי אומר ש-שזה נכון לחשוב ככה? אלא מה? אז כאן יש, יש גמרא, יש מקרה, זה גמרא במסכת בבא מציעא בדף מ"ח. אני ממש גומר עם זה. בדף מ"ח זה סוגיה שכולם מכירים. הכסף קונה את הזהב וכל הדיונים. אז יש, יש בעצם מקרה בהלכות מכירה. זה פרק י"א ברמב"ם, אז שם הוא מביא ככה, שבן אדם אומר שהוא רוצה לקנות את הקרקע שלו. אני רוצה לקנות את הקרקע שלך. תביא לי מיליון שקל. אני צריך לארגן את זה. אני צריך ללכת לבנק לארגן את זה. אז הוא אומר

1:18:45 דובר 2 תשמע, יש לי עכשיו שעון של הסבא שלי, רולקס. כן, השעונים האלו, יותר הם מתיישנים ויותר נהיים יקרים. מכירים את זה? זה משהו אדיר. כן, שאני שומע על אנשים שמשקיעים בזה. זה לא-- כיוון שהם עושים רק כמה כאלו, מספרים כאלו. אז אתה קונה רולקס של חמשת אלף דולר לפני שלושים שנה, עכשיו הוא שווה מאה אלף דולר ויותר. אז בקיצור, בן אדם לוקח את השעון שלו, מאוד יקר, אומר: תשמע, אם לא חזרתי עם הכסף של הבנק עד ה-- עד לגבע, אומר, הנה זה המשכון, זה נשאר אצלך. זה עירבון. זה שלך. הנה שלושים אלף דולר. טוב, אני מוכן לחכות. מקסימום אני אמכור את זה למישהו אחר והרווחתי שלושים אלף דולר. אז אה, בכלל זה אסמכתא לא קניא. הגמרא שוללת את זה. אמר: לא, זה לא אותו דבר. לכן גם הרמב"ם שכל הזמן הוא הביא: זה אסמכתא לא קניא וזה כמו משחק בקובייה. לא הגיע? הוא היה בטוח. הבנקאי אמר לו שתביא רק את התלוש משכורת. תביא זה וזה. הוא היה בטוח שהוא משיג. בן אדם הוא לא חולה נפש להביא שעון שלושים אלף דולר. זה כמו המקרה של העירבון שאמרנו. אבל שם אמרו שזה לא קניא. בבא מציעא דף ק"ד. אבל כאן הרמב"ם מביא להלכה את הגמרא בדף מ"ח. הוא אומר זה בסדר. אומר למה? משהו אחר. בניצוח, בהימורים, הכסף עוד לא שמתי על השולחן. יש מקרים לפעמים שאתה שם את הכסף על השולחן. גם בראשונים מזכירים את, את העניין הזה שאתה שם על המדף, לפעמים זה המדף זה כבר כסף אבוד, אבל לפעמים לא, אתה רק מתחייב. אם אני מפסיד אני אתן לך אלף דולר, אבל אלף

1:20:37 דובר 2 דולר הם בכיס שלי עוד או הם בבית. אבל כאן במשכון, זה כבר הבאתי לו את זה ברשותו. אז כל הפלפול שאמרנו שבן אדם אסמכתא לא קניא זה בגלל שברגע שהתחייבתי בכסף חשבתי לנצח. אבל הרגע שאני משלם זה כבר לא אותו רגע. זה רגע שאני כבר יודע שאני מפסיד. אבל פה כשאני חושב שאני אגיע בזמן כבר העברתי לך את הכסף. כבר שמתי את זה ברשות שלך. אם זה כבר ברשות שלך, אז אה, פה אתה לא יכול להגיד לא קניא, כי כשעשיתי את זה באותו רגע הייתי אופטימי. מה שאין כן פה, שאני מעביר לך את הכסף בניצוח, זה בסוף אחרי ההפסד שלי, וזה מובא גם ברמב"ם. או, אבל הרב עובדיה מכיר את זה. הרב עובדיה הוא לא-- ברור שמכיר את זה.

1:21:31 דובר 10 זה כבר זיכרון דברים.

1:21:32 דובר 2 אבל, אבל עובדיה, לא, יש עוד דין. אתם זוכרים שאמרתי שרש"י שמסביר את רב ששת, הוא הביא שתי הוכחות נגד רמי בר חמא, והבאתי לכם רק את בבא מציעא ע"ג ובבא מציעא ק"ד. לא הבאתי לכם את ההוכחה השנייה, שזה בבבא בתרא בדף קס"ח. בבבא בתרא קס"ח, אז הוא גם מתחיל בקס"ז, אבל בקס"ח הגמרא אומרת מקרה כזה. אני ראובן הבאתי הלוואה לשמעון עשר אלף דולר. אוקיי, יש לו שטר. הרי המלווה, אני מחזיק בשטר שהוא חתם שהוא לקח ממני עשר אלף דולר עד התאריך אה, י"ג ניסן. באתי בי"ג ניסן, תביא לי את הכסף. סליחה, עשר אלף דולר, יש לי אלפיים דולר. נותן לו אלפיים דולר. איפה השמונה? אני רוצה עכשיו שמונה. אני נתתי לך עשר, פה כתוב עשר. אתה נתת לי רק אלפיים. אתה יודע מה? קח את השכן שלך. ככה שמעון אומר לי. קח את השכן שלך, נעשה משהו, דבר כזה. כי הרי אם אני נתתי אלפיים דולר ואני משאיר לו שטר עם עשרת אלפים דולר זה מסוכן. זאת אומרת שהוא יכול לבוא אליי באיזה יום, אומר: יש לי שטר, תביא לי עשרת אלפים דולר. כבר הבאתי לך אלפיים. אז תביא לי את השטר. הוא-- איך אני אביא לך את השטר? אתה הבאת לי רק אלפיים. אני יש, יש לי פה את כל ההלוואה. ואז הוא אומר לו ככה, יכול להגיד לו: תשמע טוב, אז ניקח את זה ונעשה עכשיו שטר על שמונה אלף דולר. אז אני לא מסכים. אני-- היית צריך לשלם לי היום, אני לא מסכים. אז בוא נעשה דיל. נלך לשכן, נלך ללוי. לוי תראה, תראה מה נעשה. אני מציע ככה. קח את שטר ההלוואה אצל השליש, אדם שלישי. קח

1:23:31 דובר 2 את השטר, זה אצלך. אם אני לא שילמתי לו עד כ"ח ניסן, אז תביא לו את השטר. זה הדיל, ואז אתה תוכל לבוא בטענה: תביא לי עשר אלף דולר. הבן אדם מסכים. מגיע הזמן, אומרת הגמרא, ואין לו כסף. אומר, הוא לא יכול לתת לו את השטר. אסמכתא לא קניא. הוא היה בטוח שהוא יצליח והוא לא הצליח להביא את הכסף, אז הוא לא נתן את זה ברצון. הוא עשה את זה בלחץ. הוא חשב בטוח שהוא יצליח והוא לא הצליח. אז אסמכתא לא קניא. זה הלכה בשולחן ערוך בסימן נ"ה בחושן משפט. אדמו"ר הזקן מביא את זה בהלכות עדות בסעיף מ"א. פה זה היה סעיף ל"ד בהלכות גזלה, שם זה סעיף מ"א. גמרא מפורשת. אומר הרב עובדיה, הכסף בעצם, הוא עשה את ה-- בדק את זה. אנשים הביאו את הכסף למפעל הפיס. על פי חוק הכסף לא של מפעל הפיס. על פי חוק הכסף של המדינה. כן, יש פה איזה, איזה גוף אחר שהוא אחראי על הכסף. טוב, אם יסתדר לא ירוויחו וזה, אז בסוף המדינה יכולה לקחת את הכסף, אבל בינתיים זה גוף שלישי שממונה על זה, אבל הם רק גוף שלישי. אז אומר, אם אתה רוצה להגיד שזה דומה להלכות מכירה פרק י"א שאמרתי קודם, בבבא מציעא דף מ"ח, שזה כמו עירבון שכבר הבאתי את הכסף, שמה הבאתי את הכסף לבן אדם. פה בעצם הכסף עדיין בעצם לא יצא לכיוון של המנצח, ובכלל הוא-הוא מוחזק כגוף שלישי. אבל זה הטענה שלו. זו טענה מאוד קשה. מאוד פשוט למה. הרי פה מה הנקודה כאן? הנקודה זה על העברת הכסף ממני. זה הרגע הכי קריטי. הרגע הכי קריטי זה שאני מעביר

1:25:48 דובר 2 את הכסף, העברתי את זה בלי חשק. התחייבתי בזמן שחשבתי שאני מנצח, ואני נותן אותו בזמן אחר, בזמן שאני יודע שהפסדתי, וההעברה הזאת ממני היא לא בלב שלם, וזה כל הבעיה. בפרט לשיטת ה... אדמו"ר הזקן, שהאיסור שיש בדבר זה באמת לקחת משהו בלי לב שלם. זה הרדב"ז אומר את זה. הוא אומר, זה אפילו שזה לא גזלה מדבריהם, אבל עדיין זה לא יפה. הוצאת לו משהו נגד... אבל אם הכסף כבר עבר, אז אומרים אפילו שבן אדם, בן אדם שמח שהוא השאיר את הרולקס שלו, את השעון שלושים מיליון דולר, ואמרו שזה בסדר גם לשיטת הרמב"ם. אבל בסדר, אבל כשנתתי את זה, נתתי את זה בלב שלם, כי באותו רגע הייתי אופטימי, וזה הרגע של ההעברה. עכשיו מה אכפת לי איפה הכסף נמצא? כל מישהו שמשחק בלוטו ונתן את השלושים אלף שקל, הכסף יצא ממנו להתחרות. אם הוא לא מנצח, בחיים לא יחזור. כשאתה נותן לשליש, מה קורה? מה ההבדל עם השליש? זה לא סתם איזה וורט, זה גוף שלישי. יש בזה סברה. אתה אומר, תשמע, ה-ה-הבן אדם הזה, אני בטוח. הרי הבן אדם לא לתת לו את הכסף. הוא בכלל גם של בן אדם אחר. זה סתם... אבל אני יודע, אני כל כך אופטימי שהכסף הזה יחזור אליי, כי אני אביא לו ואני אקנה את הזה ואקח את ה-- את השעון בחזרה. אבל כאן בלוטו או בריצות או בדברים, אתה-- אני בכלל לא מעודכן. אני בכלל שייך למפעל הפיס, שייך ל-למדינה, שייך ל-ל-למנצח. אני יודע מה, מישהו חולם ל-כ-- ל-- שהכסף שלו לא יצא ממנו. הרגע שיצא, זה היה הרגע שראיתי, העיניים שלי התחילו להתגלגל. ראיתי שמונים

1:27:46 דובר 2 אלף דולר רווחים. אני כבר חושב על היאכטה שלי וזה. ואז נתתי את הכסף. הוא יצא באותו רגע בלב שלם, ובחיים הוא לא יחזור אליי. אז מה אכפת לי עכשיו? יש גוף שישי, גוף רביעי, גוף גוף אלף. לכן ההוכחה. הרי, הרי אדמו"ר הזקן אוסר לשחק בהימורים. איסור יש בדבר, הוא אומר בפירוש, כמו המגן אברהם. רבותינו שיחיו שיחקו בלוטו. יש לנו את האנשים שהלכו וקנו. ואפילו גם לא רק זה, הוא גם אמר לאנשים לפעמים לשחק בלוטו. מכירים את המכתבים? כן, יש מכתבים, תשחקו בלוטו. כן, אבל לא, לא בצורה של ממכר. אז לכן נסכם את הדברים. לשחק בלוטו ודאי שאין בזה שום איסור גם לספרדים, גם לשיטת המחבר. לשחק בהימורים עם אנשים, דמקה, שחמט, לא יודע מה, זה אסור. לפי הספרדים אסור, גזל מדבריהם ממש. בשיטתנו איסור יש בדבר, מקצת איסור. יש איסור בדבר. סוסים זה כמו הלוטו. אתה נתת את הכסף, חמישים שקל. אמרת שמספר שלושים ושתיים יגיע ראשון, שלושים וחמש יגיע שני, וזה הפסדת, אבל הכסף שלך יצא. ברגע שהוא יצא, הוא יצא בלב שלם וזה. וברגע הניצחון, ההפסד, הכסף כבר בידיים אחרות והוא בחיים לא יחזור. זה לא כמו אצל הששבש, קיווית עוד להגיע אליו, להגיד לו אל תביא לי את הכסף, תביא לי אותו. יש לי כבר את הצ'ק של המשכנתא.

1:29:28 דובר 11 אבל זה כמו עבודה זרה בגלל שאפשר. יש טלוויזיה ויש סוסים, רואים הסוסים להרוויח. אנחנו רוצים ממש הסוסים. המספר הזה כמו עבודה זרה.

1:29:37 דובר 2 לא, לא, לא, לא, לא.

1:29:38 דובר 11 גם זה.

1:29:38 דובר 2 הנה הרמב"ם. הרמב"ם לא ראה בזה שום בעיה.

1:29:40 דובר 11 אבל יש בעיה.

1:29:40 דובר 2 הרמב"ם דיבר על הריצות של בהמות, דיבר על מלחמות בהמות. יש הרבה ש... יש כאלו שרצו לחפש את העניין של צער בעלי חיים בריצות סוסים. מי שמכיר את זה, הם סובלים מאוד, מכים אותם והם...

1:29:55 דובר 11 מקבלים שברים גם.

1:29:56 דובר 2 בן אדם, זה סוס, אבל הלב שלהם, הם נותנים להם בעצם ריצה ממושכת של הרבה זמן. הם ממש... זה מאוד קשה. גם מרביצים להם תוך כדי הדברים. זה לא סתם. וגם לפעמים מרעיבים אותם, שלא יהיו שמנים, כי כל קילו נוסף זה משקל. אז יש, יש מדברים על זה וכולי, ובפרט על פי... יש גמרא בכתובות עם רבי יהודה הנשיא, לרחם על הבהמות ודברים. אבל עקרונית, הלכתית, יבש, הבהמות הם להנאת מין המדבר, מין האדם, או לאכול אותם או להתלבש בהם או לשחק. ניצול בהמות. אף אחד לא אמר, וואי, זה בהמות שרבים ביחד, כרמב"ם מזכיר, והבעיה זה גזל מדבריהם. לא צער בעלי חיים, יש למעשה צער בעלי חיים דאורייתא. אכל טרף בפוסק ושילם, אבל לא מזכירים את זה. מדברים על גזל מדבריהם. אז זה לא בעיה. הבעיה הזאת לא זה. אז, וכמו שאמרתי בתחילת השיעור, למי שלא היה, אני בכל זאת חוזר, שמלבד האיסור הימורים, ממש שאתה עושה הימורים, כן, בקזינו, בכל מיני מקומות, אז מלבד שלפי הבית יוסף זה איסור גמור, לשיטתנו איסור יש בדבר, או שנקרא לזה מקצת איסור. איסור יש בדבר. לא טוב. ודברים האלו, ניחושי ספורט, זה מותר גם לספרדים. לא לפי כולם. הרב עובדיה אוסר. יש באינטרנט כותבים שהרב עובדיה חזר בו.

1:31:30 דובר 3 הוא חזר בו.

1:31:31 דובר 2 כן, יש פה שני רבנים שטוענים שחזר בו. יש. אבל אני הבאתי מה שכתוב בכתובים. כן, יש עדיין רבנים. יש עוד רבני ספרד שאומרים שזה אסור עד היום הזה וכולי, ושמאמינים לגרסה הזאת. ראיתי את זה באינטרנט שאומרים שהוא חזר בו, אבל לשיטתנו אני גם לספרדי הייתי אומר לו שזה מותר לגמרי. אלא מה? אני רק חוזר לעניין של ההימורים. גם אלו שיגידו, אני פוסק כמו המלבושי יום טוב והרמ"א מקל כל עוד יש לו אומנות. אז יש כאלו רבנים שמתירים, לאשכנזי מותר. לא מה שאנחנו אוחזין. ויגיד, או יגידו, מה, בסדר, חב"דניק, זה מקצת איסור. זה לא כזה איסור חמור. אני פשוט, יש גם רב, דן, שהוא גם רב, ואני יכול להעיד, להעיד, נער הייתי, עוד לא זקנתי, אבל כבר הספקתי לראות משפחות נהרסות לחלוטין מההימורים. ההימורים זה ממכר. אז מלבד כל האיסורים האלו, זה סממן להרס משפחות, ואני קיבלתי מאות מקרים, לצערי, של אנשים שמתקשרים מכל העולם מהסיפורים האלו. בעלי במצב כזה והוא מכור, ואחרי זה בשביל לשחק עוד פעם אז אתה לוקח כסף, לפעמים אפילו גנוב, מהשוק האפור, כי אתה, כי הפסדת כסף ואתה וזה, ואחרי זה אתה... אתה מסתכן ו-ו-ופשוט זה הורס להם את החיים. הבן אדם הוא לא בן אדם אחר כך, ומתגרשים ו-וסיפורים בלי סוף. אז חוץ מכל האיסורים, זה דבר ממכר ומביא לאנשים למקומות חס ושלום לא טובים.