חינוך הילדים לחג החנוכה - הרב יוסף אברהם פיזם שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 אנחנו בשיעור הנוכחי נעסוק בנושא של, אה, חנוכה, חנוכה וחינוך. חנוכה הוא גם מלשון חינוך. חנוכה. מה מקומם של הילדים בחנוכה? מסתבר שהרבה, הן מבחינת דרישות חז"ל, דרישות ההלכה והן מבחינת היחס שהרבי מלך המשיח מעניק לנושא של חינוך הילדים בהלכות חנוכה ומנהגי חנוכה, מעורבותם בענייני חנוכה. אז נלך צעד צעד. אחד הדברים הבולטים במצוות החנוכה, קודם כל הדלקת נרות. הדלקת נרות חנוכה. כן, הדלקת נרות חנוכה. האם הילדים חייבים להדליק בעצמם נרות חנוכה? ובכן, מקטנותם מחנכים את הבנים, מחנכים את הבנים מקטנותם להדלקת נר חנוכה ובאופן של מהדרין מן המהדרין. מקום ההדלקה, איפה הילדים ידליקו? מטרת הדלקת הילדים היא לצורך השפעה על חינוך הילדים, ויש לבדוק בכל מקום באיזה אופן יועיל יותר לחינוכם, האם על ידי שידליקו כולם בחדר אחד או שידליק כל ילד בחדרו. במהלך השנים הרבי בפירוש ממליץ שכל ילד, אה, ידליק בחדרו, אבל יש בזה תנאי. התנאי הוא שזה יהיה בטיחותי לגמרי ומושגח לגמרי על ידי ההורים. זאת אומרת, הרבי אכן מעדיף שהילד ירגיש שזה בחדר שלו, זה הוא ידליק והוא האיר את הבית שלו, את החדר שלו. זה חשוב מאוד, בדיוק כמו שהרבי רוצה שלכל ילד יהיה חת"ת, חומש תהילים תניא, קופת צדקה, סידור שיהיה בחדרו ושזה יהיה באופן כזה שקורא לילד וקורץ לילד להשתמש בזה. על זו הדרך גם העניין של הדלקת נרות חנוכה, אבל פה יש את נושא הבטיחות. לרבי חשוב מאוד נושא הבטיחות ולכן זה רצוי מאוד שהילד ידליק בפתח חדרו, אבל אנחנו מבינים לבד איזה סיכון זה ולכן זה יכול להיות אפשרי רק אם באמת מקפידים שזה מדקה זו ועד דקה זו ויש השגחה של ההורים. זאת אומרת, יושבים שם, מסתובבים

03:08 דובר 2 שם ההורים בודקים עד שיעבור הזמן ואכן מקדישים את הזמן הן להלכות וסיפורי ושירי וניגוני חנוכה וגם השגחה ממשית. אם לא יכולים לעמוד בזה, אז לא, שידליקו כולם במקום אחד וישגיחו על מקום אחד, המבוגרים והילדים. בוא נראה את החשיבות באמת מבחינה הלכתית לשיתוף של הילדים בהדלקת נרות בבית. אז קודם כל בוא נראה מתי בכלל מדליקים את הנרות חנוכה, גם מבוגרים. בין מנחה למעריב. אחר התחלת השקיעה מדליקים נר חנוכה, הנשואים בחגירת אבנט, אבל בכובע, הלבושים הרגילים. זאת אומרת לא לובשים דווקא סרטוק, אלא מלבושי החול, אבל בהחלט הקפדה על כובע, חליפה, גארטל. לא באלו של שבת ויום טוב. בכל ערב, אם האב נמצא מחוץ לבית ויחזור בשעה שבני הבית נעורים, ימתינו לו. אם רואה שיגיע כשהם ישנים, יבקש מאשתו או מאחד הילדים להדליק עבור הבית והוא רשאי להדליק לעצמו, אם כיוון שלא לצאת בהדלקתם שלהם. אם הילדים יודעים בבירור שאבא אינו מקפיד ומדליקים תוך חצי שעה מצאת הכוכבים, ידליקו אז. לא הדליקו, מדליק כל הלילה אם בני ביתו נעורים ואם לא, כולם ישנים, אבל אדם מגיע מאוד מאוחר, כל הבית ישן אבל אתה יודע שהם לא הדליקו נרות חנוכה, נכון להקיצם ולברך. הרבי מוסיף, בימינו מחנכים את הבנים להדליק נרות חנוכה מגיל רך ביותר. הרבי נשאל אודות מה שכתוב בשלשלת היחס שבראש ספר היום יום מהדורת תשנ"ה עמוד שלושים וארבע על שנת תשמ"ח, שזה היה קטע... מה שהוסיפו בתשמ"ח זה מוגה, שהרבי מעורר שכל ילד/ילדה ידליק נרות חנוכה בפתח חדרו. הרבי דיבר על כך בשיחות שבת פרשת וישב כ"א כסלו. הרבי נשאל על כך כמה שאלות, מהן האם גם הבנות צריכות

05:55 דובר 2 להדליק? והשיב: "יש לעיין ולבדוק בכל מקום לגופו של עניין את התוצאות בפועל. באיזה אופן זה יוסיף יותר בחינוך?" יחד עם זה, הרבי המשיך לציין בהתוועדויות תש"נ למשל, שמנהג בית הרב היה תמיד שהבנות אינן מדליקות. הרבי ציין את זה גם בשנים הבאות. מה לעשות בפועל? אה אם נלך לפי משנה אחרונה, אז הרבי ציין שמנהג בית הרב זה שהבנות לא מדליקות, ובכל זאת הרבי אמר את זה בהתוועדות שזה מופיע בהיום יום מוגה. אני מנסה לתווך ולומר שאם רואים שזה נוגע מאוד לילדה מצד יראת שמיים, יש לה הרגשה חזקה שהיא צריכה בעצמה להדליק, אפשר לומר לה שתדליק וגם בפתח חדרה. ואם איך אומרים אתה מרגיש לבד שזה סתם סוג של תחרות, אם הבנים מדליקים אז גם שהבנות תדליק נר, דברים כאלה, אז אה אנחנו יודעים שמנהג בית הרב שלא ידליקו נרות, אבל איך שלא נסובב את זה, הרבי אומר צריך לראות לפי התוצאות. במילים פשוטות, אם אתה רואה שלילדה שלך זה יוסיף בקשר שלה ל-לחוויית חג החנוכה, אז שתדליק, הרבי אומר בפירוש שתדליק. כלומר זה לא איזה משהו אוטומטי. זה צריך להיות משהו מושכל, ספציפי לכל בית, לכל ילדה לפי באמת עניינה. אבל סך הכל הרעיון הוא שאנחנו מחנכים את הילדים גם להדליק. הם לא יוצאים ידי חובה בהדלקה. אנחנו יכולים אבל לא לעשות איזושהי מצוות ידי חובה רק בהדלקה של האבא, אלא שגם ידליקו וזה מצד מצוות חינוך, לחנך אותם, להרגיל אותם שהם מדליקים וזה הם עצמם, כן? הנס היה גם עבורם, אנשים נשים וטף ולכן הם חלק מזה. מנהג אבותינו נשיאינו שהיו מדליקים נר חנוכה על פתח אחד החדרים ולא על החלון. שמאל הנכנס, דהיינו

08:18 דובר 2 מול המזוזה, לקיים את דברי חז"ל, כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל, נמצא שהוא מסובב במצוות. נראה גם כן הדיוק בלשונו של הרבי, שכדאי ונכון שהילדים ידליקו נר חנוכה בפתח חדרם הפרטי, אם תנאי המקום וכללי הבטיחות מאפשרים זאת. ובאופן כמו שהזכרתי מקודם, באופן שבאמת ההורים לוקחים על זה אחריות בפועל, ככה כמו שצריך, בקרה ממש מטווח אפס. אז הרבי מוסיף על זה שיש בזה גם מעין חינוך מקדש מעט שלהם בחנוכה. הרבי תמיד מדבר על לעשות את ה-- את החדר הפרטי של הילדים חדר צבאות ה', בית צבאות ה', בית מקדש מעט פרטי שלהם, בית חב"ד פרטי שלהם, והכל אותו עניין. אז לכן בהחלט חשוב שהם יוסיפו קדושה וגילוי קדושה ואור לחדרם הפרטי. אבל שוב, רק כאשר זה מאה אחוז מבחינת הבטיחות. ואז תחילת ההדלקה היא לאחר סיום כל הברכות שלפני כן. מדליקים בשמן זית, והשמש הוא נר שעווה, וגם עם הילדים כדאי שזה יהיה כך ברגע שהם כבר מה שנקרא כלים לכך שזה יהיה עם שמן זית. ואם הם בגיל שעדיין הנרות הצבעוניים יותר מוצאים חן בעיניהם, אז סימן שהם לא בגרו מספיק. אנחנו עוד לא חייבים להילחם איתם שזה יהיה בשמן זית. אבל שוב, ככל שהילד חכם יותר ומבין יותר ויודע את גודל החשיבות, אפשר כבר וצריך לחנך אותו גם בעניין של שמן זית. מתחילים להניח את הנרות בקצה הימני של המנורה. אמירת הנרות הללו ושירת הנרות הללו לאחר גמר כל ההדלקה. מתעכבים סמוך לנרות כחצי שעה, גם הילדים. מדייקים שידלקו הנרות חמישים דקות לכל הפחות. נר שכבה בתוך שיעור זמן דליקתו, שוב, גם אצל הילדים חוזרים ומדליקים אותו ללא ברכה. אחרי שעברו חמישים דקות רשאים

10:38 דובר 2 לטלטל את החנוכייה גם אם הנרות דולקים עדיין לצורך הבית, מטעמי בטיחות וכולי. ואז, אחרי שעבר זמן זה רשאים לעשות מלאכה שלא כנגד הנרות, וגם ביום הראשון והשמיני. עוד דברים שהם לאנשים, נשים וטף. בימי החנוכה צריכה להיות הוספה מיוחדת גם בלימוד התורה. הרבי הרש"ב נ"ע היה יושב אחרי הדלקת נר חנוכה בסמיכות הנרות ולומד תורה. אז כמה מתאים להגיד נקודה משיחה של הרבי, ללמוד משהו ביחד, אה, חלקי התורה, נגיד חסידות, הלכות, טעמים. יש אומרים שיש לאכול בחנוכה מאכלי חלב וגבינה זכר לנס שהיה על ידי יהודית, בתו של יוחנן כהן גדול. אז מאכלי חלב בחנוכה זה בהחלט יכול להתאים גם ליד הנרות או בנפרד. מנהג ישראל תורה היא לאכול מאכלים שעשויים בשמן לזכר נס השמן. עכשיו עוד מנהגי חב"ד בחנוכה ששייכים לאנשים, נשים וטף. קודם כל כדאי ונכון שבמשך ימי החנוכה, בכל יום ויום, יעשו בכל מקום ומקום, בחוג המשפחה וכן בבתי ספר, חינוך ממש, במקומות עבודה, מקצועיים, לפי תנאי המקום והזמן, התוועדויות ומסיבות של שמחה בענייני דיומא. אל האנשים, אל הנשים ואל הטף. בנים ובנות בנפרד כמובן. בכל מוסדות החינוך יש להתוועד עם התלמידים לפחות פעם אחת, ומוסדות שלומדים בהם בחג החנוכה, בימי החנוכה, להתוועד כמה פעמים, ואת ההתוועדות בזמן של הדלקת נרות חנוכה, לומר דבר תורה מענייני דיומא. אחר כך שאחד הילדים ידליק נר חנוכה לכולם, וכן מכניס פה הרבי את העניין של חלוקת דמי חנוכה לתלמידים. יש מקומות לא בחב"ד שזה נהוג ככה, בעיקר שהאדמו"ר מחלק. אבל הרבי אמר, עשה את כולם שליחים, שכל מורה יחלק דמי חנוכה לתלמידים, שכל מנהל יחלק דמי חנוכה לתלמידים, וגם ברור שכל מנהל יחלק גם כן דמי חנוכה

13:17 דובר 2 למורים. הרי הכל זה דוגמה אישית. אתה נותן לתלמידים, תיתן גם למורים, ולהכניס לכולם את המוטיב של צדקה, כמו שהרבי התבטא פעם: מטבע אחד שיעשה בה כרצונו, מטבע נוסף שייתן אותה לצדקה. עלינו, עלינו המבוגרים, לוודא שמספרים בהתוועדויות הללו, בהתכנסויות האלה, בכינוסי צבאות השם הללו, מספרים בהם אודות נס חנוכה והלקחים שיש ללמוד מזה. עורכים מסיבה כללית לכל הסוגים בהשתתפות המשפיע, הרב וכל כיוצא בזה, ומסיבה פרטית נאמר בכל כיתה וכיתה, אותו דבר עם הילדים. הרבי פה מחדש, אף על פי שמנהג חב"ד היה שפעם פעמיים בימי החנוכה, בליל הרביעי או החמישי, היו אז נותנים את דמי החנוכה במשפחות רבותינו נשיאינו, וכן מנהג חב"ד. הרבי אומר עכשיו אנחנו רוצים לתת דמי חנוכה בכל יום, לתת דמי חנוכה לילדים בכל יום, וזה יחזק אצלם את הקשר לתורה, ירבה אור וקדושה, ינצח את חושך הגלות, וגם זה פועל התקשרות לרבותינו נשיאינו, שעושים את המנהג ישראל הזה, שהוא גם מנהג חב"ד, אבל לעשות אותו ממש ממש כל יום. הרבי מוסיף שיחלק דמי חנוכה לכל התלמידים, ואפילו למי שספק אם הוא בגדר תלמיד, אם הוא רק רשום ברשימה או שהוא באמת לומד, ולו על שם העתיד יקבל דמי חנוכה, אז הוא ילמד. זה גופא ייתן לו אור וקירוב. עוד בעניין חינוך בחנוכה. מנהג ישראל לשחק בסביבון. וידוע מנהג בני ישראל לכתוב על הסביבון את האותיות נ', ג', ה', ש', שזה ראשי תיבות נס גדול היה שם, וגם זה גשנה. גשנה זה בגימטריה משיח. בכמה מקומות עושים גם הצגות שקשורות עם סיפור פרשת ימי חנוכה, מתחפשים לחשמונאים. אז תמיד בדרכו הקדושה של הרבי. אם זה בנות להוסיף כמובן עוד יותר בצניעות של התחפושות האלה

15:36 דובר 2 בתוך ה-- כן, לצורך ההצגה ועל פי הוראת חכם. בכל אופן, גם לגבי הבנים בהחלט חשוב לתת להם תפקידים. תפקידים שבעיקר יגרמו להזדהות עם יהודה המכבי, עם מתתיהו הכהן הגדול, מסירות נפש למען הקדוש ברוך הוא ותורתו. וכן ימי החנוכה מסוגלים, מסוגלים ביותר לארגון כנסים לילדי ישראל, צבאות השם. יקר לרבי שאוספים ילדי ישראל בחנוכה, תמורת זה שהם היו לומדים אז בצורה נסתרת במחבואים, נזהרים מן היוונים. בריש גלי עכשיו, "בזעקך יצילוך קיבוציך". הרי עם ישראל זקוק לתשועה גדולה ממצב כזה של חושך הגלות, עם כל הנסים והנפלאות שיש לגאולה אמיתית ושלמה בפועל ממש. נושא צדקה. נושא צדקה חשוב מאוד, להרבות בצדקה בימי חנוכה. אנחנו יודעים שימי חנוכה הם סוג של השלמה לימי סוכות והושענא רבה, שזה גמר חתימה טובה. אז איתא בספרים, במיוחד בספרי חסידות וחסידות גם בחסידויות השונות, לא רק חב"ד, שזה ממשיך עד חנוכה ועד זאת חנוכה, ולכן צריך להמשיך בעניין של צדקה, להרבות בצדקה בימי-בימי החנוכה כדי לזכות בדין, כדי שעם ישראל כולו יזכה בדין. מתי כבר יבוא, ואימתי קאתי מר? מתי כבר תהיה הגאולה? היום, ברגע זה ממש. גדולה צדקה שהיא מקרבת את הגאולה, לכן צריך להרבות בצדקה וזה עניין מאוד מאוד חשוב, כי בצדקה תיקון עניין. ילד שבתלמוד תורה הוא מתפלל שמונה עשרה, אז אנחנו צריכים לדעת שהוא בשמונה עשרה הוא גם צריך להגיד ועל הנסים. ילד שהוא אומר בתלמוד תורה או בגן ברכת המזון, אז אנחנו צריכים שהוא יגיד ועל הנסים. ילד שבתלמוד תורה בכל ראש חודש הוא אומר תפילת ראש חודש, הלל, גם בחנוכה יאמר את ההלל, הלל שלם. חנוכה זה הלל שלם וזה חידוש ושמחה לילד. לכן ראוי גם כן תמיד להסביר.

18:06 דובר 2 כלל כל נושא התפילה, לוח ההנחות, לשבת עם הילד הכי טוב עם סידור פתוח בבית. תגיד לו: עכשיו בחנוכה אתה יודע מה מתפללים? נו, בוא תגיד אתה. אתה יודע למה? וכולי. לעשות לו את זה מעניין. מה הפירוש? כמה שאפשר קצת לתת משמעות, ועל ידי זה התפילה תהיה לו מעניינת. וצריך לדעת ולומר לו: אתה מדבר עם השם, אתה מבקש מהשם. תבקש בשביל כל המשפחה, תבקש, תודה לשם על הנסים בשביל כל המשפחה. תבקש בשביל כל עם ישראל. זאת חנוכה, זאת חנוכה זה יום גדול מאוד. הרבי ביקש שבזאת חנוכה יעשו פעילות רבה מאוד וגם שיצלמו אותה, יזכו בה את הרבים. אז בכלל נכנסנו פה לעניין של מבצע חנוכה. הרבי מבקש שאנשים, נשים וטף יפעלו במבצע חנוכה לזכות את הרבים בהדלקת נרות חנוכה, כולל גם לעשות ביקורי בית למען הדלקת נר חנוכה בכל בית יהודי, לתת להם מנורת חנוכה במתנה. ובמקומות שאין האנשים מדליקים, לא נמצא בבית, לא רוצה להדליק במבצעים, אז ישתדלו לכל הפחות שאישה או ילדה תדליק נר חנוכה. עכשיו נקרא שורת המנהגים שהרבי הורה לעשות במבצעים. כל הגברים ובהם גם ילדים רבים ידליקו חנוכייה לעצמם. עוד הוראה של הרבי: לאסוף את ילדי ישראל, גם אלו שלא למדו מעולם בבית ספר יהודי, לספר להם את סיפור החנוכה, לשמח אותם, להציע גם סופגניות וכדומה ולאפשר להם להדליק חנוכייה. כמו כן, בקשר ליהודים הנמצאים לעת עתה בבתי רפואה או בתי כלא והנמצאים בכוחות הצבא והמשטרה בכל מקום ומקום, להשתדל שבכל מוצב של צה"ל תהיה לפחות מנורת חנוכה אחת ושבכל יום ידליק בה חייל אחר, וכן לומר להם דברי תורה עם חלוקת דמי, ועדיף שגם החיילים עצמם יאמרו דברי תורה ויחלקו

20:20 דובר 2 דמי חנוכה ושתהיה להם קופת צדקה על השולחן או על הכותל. כלומר, קופת צדקה קבועה בקיר. להשפיע על החברים והשכנים היהודים להדליק נרות חנוכה. להשתדל שכל ילדי ישראל, בנים ובנות, יקבלו מעות חנוכה. מה טוב אשר גם הילדים יתנו מעות חנוכה לחבריהם והילדות לחברותיהן. לעורר את הילדים שגם הם יתנו צדקה במשך ימי החנוכה חוץ מביום שבת קודש, ותמורת זאת יתנו בערב שבת כפליים גם עבור יום השבת. לעורר אותם להוסיף בלימוד בכל יום מימי החנוכה, לימוד מענייני חנוכה אשר בתורה לכבוד ימי החנוכה. להדליק את נר חנוכה בזמנו במקומות ציבוריים ופומביים כדי להדגיש את העניין של פרסומי ניסא בכל עיר ועיירה, כפר ומושב, במקום הציבורי המרכזי ביותר, ואם יש אפשרות להדליק גם במקומות נוספים מה טוב. יש להודיע לנאספים שאינם יוצאים ידי חובתם בהדלקה הזו, לעוררם להדליק נר חנוכה בביתו של כל אחד ואחד. כשנאספים במקום לא יהודים, יש לעוררם על דבר מצוות בני נח, שבע מצוות בני נח שנצטוו בהן, שעיקרם צדק ויושר ויישובו של עולם. ומצווה לפרסם עושי מצווה, כולל על ידי פרסום התמונות של הפעולות, של המבצעים, של זיכוי הרבים שעל ידי אנשים, נשים וטף ולאנשים נשים וטף. הכל כמובן בתכלית הצניעות. לקראת סיום, בדומה להדלקה בשחרית בבתי הכנסת, שמדליקים נרות חנוכה בשחרית בבית הכנסת, להדליק ללא ברכה גם ביום זאת חנוכה. וכל שכן בשאר הימים, בכינוסים, באספות, במעמד עשרה מישראל, בכל שעה ביום להדליק אז בלי ברכה. ובמיוחד אם זה כינוסים עם ילדים, ואם זה עם ילדים אז עוד יותר ועוד יותר להשתדל בסיפור פרסום נס חנוכה גם למבוגרים וגם לילדים. יהי רצון שנזכה לתת לילדים את חוויית החנוכה, אבל לא רק ברוחניות ובאווירה, אלא

23:12 דובר 2 בהקפדה על כל מצוות ומנהגי החג, כל אחד ואחד לפי שיעור הילד. ושיהיה לנו חנוכה שמח ומאיר ולהמשיך את אור החנוכה על כל השנה כולה, כלשונו של הרבי מלך המשיח.