חינוך הילדים לחודש כסלו - הרב יוסף אברהם פיזם שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 עכשיו אנחנו נדבר על החודש החסידי, חודש כסלו. חודש חסידי זה צריך להיות ברור שזה חודש חסידי שכל כולו התוועדויות ושפע בחסידות ו-ו-ו-חיות חסידית. כל החודש כולו חיות, אור ושמחה. כל החודש יש כל כך ריבוי תאריכים חסידיים עם רצפטים מהרבי מה צריך לעשות לפני אותם תאריכים, תוך כדי אותם תאריכים, אחרי אותם תאריכים. חודש כסלו, החודש החסידי בכל מוסדות החינוך, ישיבות, בתי ספר לבנות, תלמודי תורה, חדרים, גנים. החודש החסידי, חודש כסלו, צריך להרגיש את זה. נתחיל מראש חודש כסלו. ראש חודש כסלו, הרבי שליט"א יצא מחדרו בפעם הראשונה לאחר שמיני עצרת. לאחר האירוע שהיה בשמיני עצרת תשל"ח, אירוע הלב, שהה הרבי בחדרו ב-770 עד לראש חודש כסלו. באור ליום ו' ראש חודש כסלו יצא הרבי בפעם הראשונה לביתו. ראש חודש כסלו נהפך ליום טוב, יום משתה ושמחה והתוועדויות חסידים להודות לקדוש ברוך הוא על הנסים ונפלאות שעשה בימים ההם. בהתבוננות קלה כל אחד ואחד מבין, אם הוא רק קצת לוקח למשל את לוח היום יום, אוקיי? ובלוח היום יום מסתכל בתולדותיו של הרבי ומה הרבי עוד הוסיף, הוסיף כפשוטו ובגילוי ובדיבור ובכתיבה, כן, לאחר תשרי תשל"ח. ריבוי פעילות, ריבוי מכתבים, ריבוי מבצעים, ריבוי התפתחות עצומה ואדירה בכל העולם כולו ועד עצם היום הזה. אז כמה אנחנו צריכים להודות להשם לא רק על אותה שנה, לא רק על אותם שנים, על עצם זה שהרבי ניצל מבעיית הבריאות הזאת, בעיית הלב הלא קלה שהייתה לרבי. חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם, הקדוש ברוך הוא איפשר לו ועזר לו להמשיך ולהפוך את כל העולם כולו עם תקנות חדשות. קחו לדוגמה את תקנת לימוד הרמב"ם. זה לא היה לפני תשל"ח. זה היה בעיצומם של שנות המ"מים

02:41 דובר 2 וכן הלאה וכן הלאה. תאריכים חב"דיים שהתווספו, פעולות שהתווספו ופרשת הימים ההם הלא היא כתובה במגילת ראש חודש כסלו, שניתן להשיג את זה באתרים החב"דיים. מכאן נעבור לתאריך ב' כסלו תשמ"ח. יום שמח במיוחד אצל תמימים, כי פה היה המעשה בפועל. ה' טבת. הכרזת הניצחון. פסק הדין בעולם הזה נעשה כמו שבשמיים פסקו. ליובאוויטש אקטיבית, ליובאוויטש חיה וקיימת. חייב אדם לומר בלשון רבו, עמדו הכן כולכם לבניין בית המקדש השלישי. זה מהדיבורים של הרבי בה' טבת, אבל רק בב' כסלו תשמ"ח, שנת תשמ"ח. ספרי וכתבי רבותינו נשיאינו הוחזרו למקומם בספריית ליובאוויטש שבליובאוויטש. בית אגודת חסידי חב"ד, שבע מאות שבעים. ובפשטות, לאחר שנגמרו כל הדיונים בבתי המשפט הוחזרו הספרים בפועל ממש. כמה ספרים שנגזלו מספריית ליובאוויטש הוחזרו למקומם בספרייה של הרבי. זה יום שמח, במיוחד אצל התמימים זה מורגש. נעבור הלאה. תאריך הבא בכסלו הוא ט' כסלו. ט' כסלו יום הולדת של הרבי האמצעי. ארבע עשרה שנה, כן, עברו מחתונתו של כבוד קדושת אדמו"ר הזקן שהתחתן בשנת תק"כ ובשנת תקל"ד, ט' כסלו נולד כבוד קדושת אדמו"ר האמצעי. מאז חתונתו של אדמו"ר הזקן נולדו לו רק בנות, צדיקות, נעלות, נפלאות. אבל הוא רצה בן. כשהיה רבנו הזקן אצל מורו ורבו, הרב המגיד ממעזריטש ביקש ברכה שייוולד לו בן זכר. אמר לו הרב המגיד, "במה יזכה נער? במה זוכים לנער, לבן? את אורחו, על ידי הכנסת אורחים זוכים שייוולד נער". לפני הסתלקותו קרא הרב המגיד לכבוד קדושת אדמו"ר הזקן וגילה לו את הסדר של שלום זכר ש-- הוא קרא לזה שלום בן זכר. העולם קורא לזה היום שלום זכר. אחר כך אמר לו חזון עובדיה, עובד י-ה רואה. בן ייוולד לך וקראת אותו

05:30 דובר 2 בשמי. ובליל השימורים שלפני הכנסת הבן לבריתו של אברהם אבינו תזכור ותזכיר את אשר גיליתי לך בלילה זה. תעבור שנה, סיפר רבנו הזקן, נולד בני רבי דובער וקראתי בשמו של מורי ורבי הרב המגיד, איך קראו לו? רבי דובער. כפי פקודתו עשיתי. בליל השימורים שלפני יום הכנסת הילד לבריתו של אברהם אבינו עליו השלום נזכרתי וקיימתי את מה שרבי אמר לי שנה שלפני כן. תזכור ותזכיר מה שהגדתי לך בלילה זה. עם הולדתו של רבנו האמצעי נתן אביו רבנו הזקן חתיכת בד מיוחדת שהייתה שמורה בידיו לחתל בה את התינוק בפעם הראשונה לאחר יציאתו. כך נהג גם כשנולד נכדו רבנו הצמח צדק. וסוד הדבר ידוע לרבותינו נשיאינו. אז ט' כסלו יום הולדת, אבל זה לא רק יום הולדת, זה גם יום הילולא. ההילולא של אדמו"ר האמצעי הייתה בתאריך ט' כסלו. אדמו"ר האמצעי היה אומר תמיד שהוא מפחד משנת תקפ"ח כי מרומזות גזירות על שנה זו, לכן בט' כסלו תקפ"ח הוא החל לרמוז לחסידים על דבר הסתלקותו כדי לכפר עבור בני ישראל. בחודש כסלו, שבוע לפני הסתלקותו, ביקרו אצלו הרופאים ומצאו אותו שוכב כמעט בלי חיות. ביום ח' כסלו רצה לכתוב חסידות בענייני חנוכה. לאחר מכן אמר, "כל העולם שרוי בצער, אני מתענג כל כך?" משך ידו מלכתוב. אמר לחסידים, "לכו הביתה, תגידו לחיים ותהיו שמחים". אמרו לו החסידים, "בקרוב יהיה יום כסלו-- יום י' כסלו, י' כסלו, יום שמחת גאולת רבנו, הרבי האמצעי, ואז זה זמן שמחה, אבל עכשיו למה לשמוח?" אמר להם אדמו"ר האמצעי, "אף על פי כן לכו ועשו כאשר אמרתי, תשמחו מעכשיו". ליל ט' כסלו התעלף כמה פעמים, ופעם אחת הוא אמר לחסידים, "שמעתי קול קורא, מה

07:57 דובר 2 נשמה כזאת בכלל צריכה לעשות בעולם הזה? נשמה כזאת גבוהה, כל כך קדושה". ואחר כך הוא אמר חסידות על הפסוק, "אחרי ה' אלקיכם תלכו". הוא אמר את הדרוש בהתלהבות עצומה וכמה פעמים שאל באמצע, "נו, כבר האיר השחר?" לפני עלות השחר סיים את הדרוש במילים "כי עמך מקור חיים", מחיי החיים, ומייד פרחה רוחו ונשמתו בקשר אחד נתקשר בו בקדוש ברוך הוא. חתנו של האדמו"ר האמצעי, כבוד קדושת האדמו"ר הצמח צדק, אמר: הסתלקות כזאת לא מצינו מיום הסתלקות הרשב"י, שהסתלק באמצע אמירת תורה. ביום שבו מלאו לו חמישים וארבע שנים גווע ונאסף אל עמו, ונתקיים בו הפסוק "את מספר ימיך אמלא". ואמרו רבותינו זכרונם לברכה: הקדוש ברוך הוא ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום. נולד בט' כסלו והסתלק בט' כסלו, היום של חג הגאולה הראשון שלו, שהיה צריך להיות בי' כסלו למחרת. באותו שנה היה אבל כבד לחסידים ולכלל ישראל. מנוחתו כבוד בעיר נייז'ין. מה צריך לעשות ביום אשר כזה? אומר הרבי, כל אחד ואחת, שימו לב למילים של הרבי ממש. אנשים, נשים וטף ינצלו את רצון זה כדי להוסיף בלימוד תורתו של בעל יום ההולדת וההילולא, ובאופן דרחובות הנהר, כי הרי הרבי האמצעי היה, היה מאריך ומרחיב ומפרט מאוד, מאוד בתורת החסידות שלו. בהרחבה, ללמוד חסידות בהרחבה, בעבודת התפילה, בנתינת צדקה, ומה טוב אם היא שייכת לעבודתו המיוחדת של הרבי האמצעי או למוסדות העוסקים בעבודתו ובעבודת רבותינו ממלאי מקומו. ד', לקיים התוועדות של שמחה בה יקבלו עליהם הנאספים החלטות טובות בענייני תורה ומצוות. נדבר גם בקשר להכנות להתוועדויות של החודש החסידי, י' כסלו, להמשיכן בהתוועדויות בחנוכה. גם חנוכה חלקו נופל בתוך החודש החסידי, גם שם התוועדויות.

10:17 דובר 2 לעשות ולהשלים עם זה ולהשלים את זה בימים הסמוכים. בתפילת מנחה של יום ט' כסלו, שהוא הולך לי' כסלו, יום הגאולה של הרבי האמצעי, גם לא אומרים תחנון. י' בכסלו, חג הגאולה בו נשתחרר האדמו"ר האמצעי, נשמתו עדן, ממאסרו בשנת תקפ"ז, והוא יום שמחה לאנ"ש. אין אומרים בו תחנון ונוהגים לערוך בו התוועדות ברוב עם. יש פתגם מהרביים: י' כסלו הוא זמן הלידה של חסיד. י"ט כסלו זה הברית של חסיד. י' וי"ט כסלו היא הלידה. ההתחלה היא מי'. התוועדות חסידות היא לידתו של חסיד. י"ד בכסלו, יום חתונת כבוד קדושת הרבי שלנו, הרבי נשיא דורנו משיח צדקנו, עם הרבנית מרת חיה מושקא עליה השלום, בת כבוד קדושת האדמו"ר הריי"צ נשמתו עדן, וזה אירע ביום ג' פרשת וישלח, י"ד בכסלו תרפ"ט, בעיר ורשה. החתונה הייתה אירוע אדיר. עשרות אלפי יהודים השתתפו בו בוורשה שבפולין. גדולי עולם מכל חוגי עם ישראל, חסידים ולא חסידים, כולם הוזמנו על ידי הרבי הריי"צ. החתונה הקדושה בה כולם התחילו, התחילו להבחין, במיוחד האורחים, שהרבי הוא, הוא יהיה הרבי הבא. מעלת היום הזה בלשון הרבי: בכלל חתונה היא עניין כללי אצל איש פרטי. אולם אצלי הרי הייתה זו הדרך לכך שאוכנס לעניינים הכלליים. הרי זה היום בו נוצר הקשר שלי עמכם, כאשר בעצם הרבי נעשה חתנו של הרבי הריי"צ ומילא וממלא מקומו. ויעזור השם יתברך שנראה פרי טוב בעמלינו. זאת אומרת שזה יום שמחה אדירה לכל חסידי חב"ד ולכל עם ישראל, שזכינו ברבי גדול כזה, ברבי שזכינו שהוא התגלה כמלך המשיח שיבוא ויגאלנו ויובילנו קוממיות לארצנו, ותכף ומיד ממש ממש ממש. אנחנו נעסוק עכשיו בעניינים של י"ט כסלו, חג הגאולה וראש השנה לחסידות. הנושא

12:57 דובר 2 של הסדרה הזאת שאנחנו עוסקים בה עכשיו זה חינוך. חינוך ילדי ישראל למועדי ישראל. חינוך ילדי ישראל למועדים החסידיים, לתאריכים החסידיים. זה באמת אחד החידושים של הרבי, שמפרסם כל תאריך ותאריך עם הרקע שלו, עם התוכן שלו, עם העומק שבו, ומשתף את כל בני הדור בזה. אני ראשית חייב לומר שצריך לחלק את ההתייחסות שלנו כהורים וכמחנכים, כהורים מחנכים וכמחנכים הורים לנושא של המועדים החסידיים, התאריכים החסידיים, לחלק את זה לשני חלקים. החלק הראשון זה באמת צריכים לדעת. צריכים לדעת מה קרה, מתי קרה, מה היה שם, מה מובא על זה בשיחות לאורך השנים. מכל הרביים, מהרבי הריי"צ שהאריך, ביאר וסיפר, ומהרבי, הרבי שלנו, שכל כך מדייק בכל מילה ומילה, בכל פרט ופרט, לגלות לנו, להסביר לנו את עומקו וחשיבותו וההוראות מכך למעשה. זה דבר אחד. יחד עם זה יש את העניין של המעשה הוא העיקר. יש מהרבי הוראות ברורות לאנשים, נשים וטף כלפי פנים וכלפי חוץ. כלומר, הפצת המעיינות חוצה. מה נעשה אצלנו בבית, אצלנו בבית כנסת, אצלנו בקהילה. מה נעשה להפיץ את המעיינות החוצה בעוד בתי כנסת, בעוד ישיבות, בעוד מקומות שבהם נמצאים בני אדם שאולי עדיין צריכים חיזוק גדול בענייני תורה ומצוות או בענייני הכרת החסידות, התקרבות לחסידות. המעשה הוא העיקר. ושוב אני מציין כאן שישנם הדפים הנפלאים האלו בחב"ד אינפו תחת הכותרת "המעשה הוא העיקר". ישנם הדפים הנפלאים הללו לכל שבוע ושבוע או לכל תאריך חב"די עם הוראות למעשה. מה הרבי רוצה עכשיו שאנחנו נעשה עכשיו, זה חשוב מאוד, כי אז אנחנו מדויקים. אז הציוויים הללו נאמרו עכשיו כשאנחנו נמצאים בתאריך של י"ט כסלו. חג הגאולה של האדמו"ר הזקן, כבוד קדושת האדמו"ר הזקן רבי

16:41 דובר 2 שניאור זלמן מלאדי, הרב, בעל התניא והשולחן ערוך. בראש השנה לחסידות אנחנו מציינים את העניין הכללי איך לגשת לכל תאריך ותאריך, לכל חג וחג, בשביל עצמנו ובשביל כל הסובבים אותנו ובשביל החינוך של הילדים שלנו. הן פשוט לדעת את מה שהיה כאן, ללמוד, לספוג את הרוח, את החיות. והן לדעת מה ההוראות של הרבי בכאן ועכשיו. כשאנחנו נכנסים עכשיו לי"ט כסלו, י"ט כסלו, חג הגאולה, אז חשוב שכל אחד מאיתנו יכיר את כל העניינים מההתחלה ועד הסוף. יש מה שנקרא מגילת י"ט כסלו. מגילת י"ט כסלו. הרבי הריי"צ כתב ואמר שהוא רוצה שילמדו את זה ויקראו את זה בכל בתי החסידים בי"ט כסלו, וכך הרבי גם אמר, חיזק את העניין. צריך באמת לחזק את הדבר הזה, לקרוא את מגילת י"ט כסלו. מה יש במגילת י"ט כסלו? את הסיפורים העיקריים של המאסר והגאולה. חשוב שנחיה את זה. חשוב שנחווה את זה. אז בחלק הזה, אני חייב לציין את ההתרגשות שלי כשהייתי ילד, שאבא עליו השלום, הרב רבי גד בן דוד שמעון יהודה[?], סיפר לנו בבית את הסיפורים האלה מספר התולדות של אדמו"ר הזקן. איך ומה היה, איך אדמו"ר הזקן הגיע אל הרב המגיד ומה הייתה התגובה של חמיו המהרי"ל סג"ל? ואיך אדמו"ר הזקן התחיל להקים את חסידות חב"ד והקשר לבעל שם טוב הקדוש. אז הסיפורים האלה, סיפורי המאסר והגאולה, מה אדמו"ר הזקן אמר לשלוח לווילנה, וכל הסיפורים הללו הנפלאים, ריגשו אותנו, שימחו אותנו, העירו בנו משהו. ההרגשה העילאית שיש כאן משהו עליון, משהו חלק. אנחנו מתחברים, מתחברים למשהו ענק. כך זה צריך להיות בחינוך. אנחנו צריכים לתת את זה בבית, באווירה, בשולחן שבת, בשולחן

20:13 דובר 2 י"ט כסלו. אחת ההוראות של הרבי בי"ט כסלו: לעשות כמה התוועדויות, אני אומר שלוש התוועדויות. אחת מהן, הרבי כותב בפירוש, עם בני הבית. צריך לעשות התוועדות עם בני הבית. עכשיו איך עושים התוועדות עם בני הבית? גם, דרך אגב, בכיתה בתלמוד תורה תמיד היו שאלות כאלה: איך אנחנו עושים התוועדות? מה זה התוועדות? הרבי אומר לכם, גם בהתוועדות יש שני חלקים של זווית הסתכלות, של זווית ראייה. יש חלק אותנטי. הילד צריך להכיר גם דברים אותנטיים. הנשמה שלהם תכיר בזה. זה יתגלה או היום או עוד הרבה שנים. אבל זה חינוך. ויש את החלק הפרקטי. מה כרגע נשאר לילד מזה? פשוט שכל אחד מבין. מורה יכול ללמד וללמד וללמד וללמד. השאלה עכשיו לא מה הספקתי ללמד? השאלה היא מה הילדים הבינו וקלטו בידע ובמוסר השכל. מה הם לוקחים מזה לחיים שלהם? זאת השאלה. יכול להיות שאני דיברתי נה, ה, ד, אבל להם זה הועיל בערך עשירית ממה שדיברתי כרגע. כי זה כאילו שפכתי יותר מדי חומר ולא, ולא, ולא התאמתי אותו לגיל שלהם ולא התאמתי אותו לנפש שלהם, ליכולת הקליטה שלהם. אז אמרתי ואמרתי ואמרתי. יכול להיות שיש מושג של איך אמרתי. לא מזמן הייתי נוכח בסיום, סיום, סיום חומש שעשה מלמד אצלנו בתלמוד תורה. והמלמד מאוד התרגש וריגש את התלמידים. באיזשהו שלב התלמידים אמרו בהתפעלות עצומה של ילדים כל כך חסידיים, נשמות כל כך טהורות, הם אומרים: המלמד בוכה. הם ראו שהמלמד בוכה, שהעיניים שלו זולגות דמעות. לא דמעות קטנות, דמעות, העיניים שלו זולגות דמעות, דמעות של התרגשות. זה שווה מיליונים. זה שווה מיליארדים. כל הפיצ'פקס שהוא עשה להם שם, הביא להם דברים טעימים וזה, הכל

23:09 דובר 2 מתגמד לעומת זה שהמורה התרגש שסיימו חומש שלם. והוא בכה דמעות של שמחה. איזה חינוך זה? איזה אושר לשמוע שיש גם היום כאלה יהודים שבוכים מהתרגשות שהם הצליחו ללמד את ילדי ישראל חומש שלם. אנחנו צריכים לקנאות באנשים כאלה ולקנא באנשים כאלה. אז אותו דבר גם כאן. דיברת והתלהבת. אם מדברים על רגש הלב אז בסדר, אם בכית או אם ריגשת בשמחה עצומה, הם הבינו שיש פה משהו נעלה. בסדר, זה דבר גדול, זה אחד מהדברים, זה דבר אותנטי, אבל אנחנו צריכים גם מה נשאר להם בהבנה, בהשגה, ברגש הלב, אורות וכלים. זה החלק השני של הדברים. אתה אמרת, השאלה מה נשאר להם ביד? תשאל אותם. מה הבנת מהסיפור? שאל אותם על פרטים בסיפור. מה לקחת מזה לחיים שלך? מה זה לימד אותך? אוקיי. עכשיו אנחנו מדברים עכשיו על י"ט כסלו, זה חלק של מה שהיה. סיפורים נפלאים מי"ט כסלו. מצד שני יש מזה את ההוראות למעשה. זה שוב, כשאנחנו אומרים בוא נעשה התוועדות בבית או נעשה התוועדות בכיתה. גם בהתוועדות יש שני חלקים. אם נביא חסיד זקן שידבר ביידיש והם לא יבינו אותו, זה מצוין. זה חשוב, זה אותנטי. מי לנו גדול מהרבי שהורה לעשות כך? זה סיפור שאחד מהתלמידים שאל את הרבי לגבי את מי להביא לדבר באיזשהו בית ספר לא דתי על חסידות. הוא אמר להביא את ר' מאיר מפוטיחוב[?] או להביא את ר' ברכי חיים[?]. אני לא זוכר כרגע את שמותיהם, אבל שני הסיפורים, הסיפור נכון על שניהם, מבחינת התוכן שלו. תביאו חסיד זקן שלא יודע לדבר עברית, והאותנטיות שלו, האמת שלו, המחירים שהוא שילם על האמונה שלו, אין לזה מתחרה, אין לזה תחליף, וזה פעל

25:43 דובר 2 לפעולתו. ברור שזה לא מספיק. צריך מישהו שידבר בעברית וישמח את התלמידים ויתחבר ללב שלהם ולרגש שלהם, לנפש שלהם. זה חשוב מאוד. זה עוד עניין חשוב מאוד. צריך את שני הדברים. זה מה שאני מנסה לומר. גם בהתוועדות בכיתה, גם בהתוועדות בבית יש את החלק האותנטי של הדברים. יש להביא איזשהו, נגיד, אורח, איזה סבא מהדור הקודם, איזה כל מיני דברים שהם עוצמה של הנשמה. אבל יש גם לספר מה היה, מי נגד מי, באיזה שנה זה קרה. אתה מספר על אדמו"ר הזקן והילדים חושבים שזה קרה לפני חמישים שנה, אבל צריך ל-לדעת לסדר את הדברים גם. אבל יש פה שני החלקים: מצד אחד חסיד אותנטי, ניגון, ניגון אותנטי, חיות, התלהבות, רגש, מסירות נפש, רבי. מצד שני תספר מה היה, איפה היה. את המגילה של י"ט כסלו. מה? מה הבסיס? על מה ולמה היה הוויכוח? מה העולם אז לא הבין שהיום הוא כן מבין? ואיך כל זה קשור לגאולה האמיתית והשלמה? אז דבר ראשון, כשאנחנו מדברים על י"ט כסלו אנחנו צריכים לדעת שזה עניין גדול. לעשות קודם כל את ההתוועדויות, לעשות סיום התניא אם אפשר, כל מקום לפי עניינו, לעשות סיום הש"ס. כל מקום לפי עניינו. חלוקת הש"ס. ואם זה לא שייך בדיוק לילדים, אז לפחות לעיני כל ישראל, לעיני הילדים. הם צריכים להתחנך לכל זה. לאווירה העילאית של י"ט כסלו. אני נזכר מילדותי כה-- הרב של חב"ד בחיפה, הרב יחיאל מיכל דוברוסקין עליו השלום, התאריך היחידי בשנה שהוא היה עושה משהו גדול, כי כל הזמן היה בכולל, התוועדויות ושיעורים וכתפקידו של רב, אבל התוועדות הוא הכניס בזה את כל חיותו ואת כל כוחותיו עד ממש לפני הסתלקותו, קרוב להסתלקותו,

28:32 דובר 2 זה היה התוועדות י"ט כסלו. הוא הזמין את כל הרבנים שהיו איתו בקשר מכל החוגים, כל החוגים, וכל מיני אנשים שהיו איתו בקשר, וכמובן את כל חסידי חב"ד שנמצאו בחיפה וקצת מהקהילות שהספיקו אז להתקרב, קריות, קריית אתא. בית הכנסת שלו שהיה בסלון ביתו היה מלא, לא היה מקום לסיכה. ואני זוכר שלא היה לי מקום בפנים ובאתי עם חבר שלי שהוא בכיתה. למדנו בתלמוד תורה, לא חב"די, עוד לא היה תלמוד תורה חב"די והוא היה חסיד ויז'ניץ. אבא שלו היה שו"ב. אז הרב דוברוסקין הזמין גם את אבא שלו ואת הרב דוברוסקין. כולם העריכו והעריצו, כל החוגים. הוא רב מהדור הישן, רב אמיתי. כולם ידעו שאצלו קוראים את מגילת י"ט כסלו ושרים את הניגונים ומדליקים נרות על השולחן והכל. אווירת קודש, אווירת קדושה. והחבר שלי ואני היינו על המרפסת של בית הכנסת, הסתכלנו מהחלונות והתרגשנו מהזקנים הלבנים הלבנים שראינו שם, וגם דיברנו וגם קצת שיחקנו. אבל כשנפגשנו למחרת בכיתה הרגשנו הרגשה עילאית. היינו בהתוועדות י"ט כסלו, אמנם לא הצלחנו שום שום כלום. לא הצלחנו להיכנס אפילו, אבל היינו בהתוועדות י"ט כסלו. זה רושם חינוכי על כל השנה כולה, על כל החיים כולם. עובדה שאני זוכר את זה עכשיו אחרי כל כך הרבה שנים. אז כשאנחנו מדברים על י"ט כסלו בתור, בתור חג הגאולה וראש השנה לחסידות. לדבר קצת סביב ה-, סביב ה-, סביב העניין הזה. מתוך כל כך הרבה דברים שהילדים צריכים לדעת ושאנחנו צריכים לדעת. אבל השער לכל העניינים היום הוא עניין משיח. צריך לדעת שהבעל שם טוב הקדוש זכה שנשמתו תיבחר על ידי הקדוש ברוך הוא, שהוא יהיה הנשמה הקדושה שיזכה לרדת לעולם כדי לגלות את תורת החסידות.

31:23 דובר 2 וכשהבעל שם טוב הקדוש זכה להגיע ולעשות עליית נשמה ולהגיע להיכלו של משיח ושאל: "אימתי קאתי מר?" ענו לו, ענה לו מלך המשיח: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". זאת אומרת, כאשר מעיינות החסידות יגיעו חוצה, אז, אז, אז תבוא הגאולה. ורבותינו נשיאנו סיפרו שהבעל שם טוב הקדוש סיפר לרב המגיד ממזריטש: "יום אחד יבוא אליך הרב ר' שניאור זלמן, בנו של הצדיק הנסתר ר' ברוך, יבוא אליך", הוא אמר לרב המגיד, "והוא יחזור-- כאילו י-י-ילך לדרכו ושוב יחזור אליך, ואז תספר לו ותאמר לו שאתה נשמה חדשה. כך תאמר לר' שניאור זלמן: 'אתה נשמה חדשה'". נשמה חדשה, בסוגריים אני אומר, זו נשמה שמעולם לא רק שלא הייתה בעולם, אלא אלא היא נשמה שלא הייתה כלולה בנשמת הראשון-- אדם הראשון, אלא היא נשמה מנשמות הגאולה בכלל. הנשמות שיהיו בעם ישראל שיתגלו בכלל בעולם רק כשהגאולה תבוא. והקדוש ברוך הוא שולח נשמה כזאת, איזה נשמת ר' שניאור זלמן, והוא, הוא, הוא י-יקח את האור הנעלה והנפלא של החסידות שגיליתי בעולם ממה שלמדתי אצל מורי ורבי אחיה השילוני, ואת התורה הנפלאה הזאת אדמו"ר הזקן ילביש במחלצות של חוכמה, בינה ודעת באופן שיתקבל בגדרי החוכמה והבינה והדעת של אנשים. דהיינו, אדמו"ר הזקן ייקח שכל אלוקי ויכניס אותו בשכל אנושי כך שהתורה הזאת, שהפצתה חוצה, בזה תלויה הגאולה, נוכל לעשות את העבודה. היא תהיה לבושה בשכל, בשכל אנושי, בשכל, בשכל גופא. השכל האלוקי יתלבש בשכל אנושי. "ותאמר לו", אומר הבעל שם טוב לתלמידו הרב המגיד, "שיאמר לתלמיד ר' שניאור זלמן מליאדי: 'תאמר לו שיהיו לו קשיים גדולים, יהיו מלחמות גדולות. הדרך שלו תהיה דרך שיש בה סכנה, אבל אני אשמור. אני אגן עליו ואני אפעל

34:42 דובר 2 למענו ולמען המקושרים אליו שהם יצליחו עד ביאת המשיח. כל עניינה של חסידות חב"ד זה להביא את ימות המשיח, את הגאולה האמיתית והשלמה'". לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות, תכתבו ותחתמו.